1.1 Reden Jeremias, des Sohnes Hilkias, aus den Priestern zu Anatot im Lande Benjamin,
1.2 an welchen das Wort des HERRN erging in den Tagen Josias, des Sohnes Amons, des Königs von Juda, im dreizehnten Jahre seiner Regierung,
1.3 und auch in den Tagen Jojakims, des Sohnes Josias, des Königs von Juda, bis zum Ende des elften Jahres Zedekias, des Königs von Juda, bis zur Gefangenführung Jerusalems im fünften Monat.
1.4 Und das Wort des HERRN erging an mich und sprach:
1.5 Ehe denn ich dich im Mutterleibe bildete, kannte ich dich, und bevor du aus dem Mutterschoße hervorgingst, habe ich dich geheiligt und dich den Völkern zum Propheten gegeben! 1.6 Da sprach ich: Ach, Herr, HERR, ich kann nicht reden; denn ich bin noch zu jung!
1.7 Aber der HERR sprach zu mir: Sage nicht: Ich bin zu jung! Sondern du sollst überall hingehen, wohin ich dich sende, und alles reden, was ich dich heiße!
1.8 Fürchte dich nicht vor ihnen; denn ich bin mit dir, um dich zu erretten, spricht der HERR.
1.9 Und der HERR streckte seine Hand aus und rührte meinen Mund an; und der HERR sprach zu mir: Siehe, ich habe meine Worte in deinen Mund gelegt!
1.10 Siehe, ich habe dich am heutigen Tage über Völker und Königreiche bestellt, daß du ausrottest und zerstörest, verderbest und niederreißest, bauest und pflanzest.
1.11 Und das Wort des HERRN erging an mich und sprach: Was siehst du, Jeremia? Da sprach ich: Ich sehe einen Wacholder.
1.12 Da sprach der HERR zu mir: Du hast recht gesehen; denn ich will über meinem Worte wachen, es auszuführen!
1.13 Und des HERRN Wort erging zum zweitenmal an mich und sprach: Was siehst du? Da antwortete ich: Ich sehe einen siedenden Topf, der kommt von Norden her!
1.14 Und der HERR sprach zu mir: Von Norden her wird das Unglück einbrechen über alle Bewohner des Landes,
1.15 denn siehe, ich rufe alle Geschlechter der nördlichen Königreiche, spricht der HERR, daß sie kommen und ein jeder seinen Thron stelle vor die Tore Jerusalems und wider alle ihre Ringmauern und wider alle Städte Judas;
1.16 und ich will mein Urteil über sie fällen wegen all ihrer Bosheit, daß sie mich verlassen und andern Göttern geräuchert und die Werke ihrer Hände angebetet haben.
1.17 Du aber, gürte deine Lenden, mache dich auf und rede zu ihnen alles, was ich dir gebieten werde! Sei unverzagt vor ihnen, damit ich dich nicht vor ihnen verzagt mache!
1.18 Siehe, ich mache dich heute zu einer festen Stadt und zu einer eisernen Säule und zu einer ehernen Mauer wider das ganze Land, wider die Könige von Juda, wider ihre Fürsten, wider ihre Priester und wider das Volk des Landes;
1.19 sie werden zwar wider dich streiten, aber nichts wider dich vermögen; denn ich bin mit dir, spricht der HERR, um dich zu erretten.
1.1 τὸ ῥῆμα τοῦ θεοῦ ὃ ἐγένετο ἐπὶ ιερεμιαν τὸν τοῦ χελκιου ἐκ τῶν ἱερέων ὃς κατῴκει ἐν αναθωθ ἐν γῇ βενιαμιν
1.2 ὃς ἐγενήθη λόγος τοῦ θεοῦ πρὸς αὐτὸν ἐν ταῖς ἡμέραις ιωσια υἱοῦ αμως βασιλέως ιουδα ἔτους τρισκαιδεκάτου ἐν τῇ βασιλείᾳ αὐτοῦ
1.3 καὶ ἐγένετο ἐν ταῖς ἡμέραις ιωακιμ υἱοῦ ιωσια βασιλέως ιουδα ἕως ἑνδεκάτου ἔτους σεδεκια υἱοῦ ιωσια βασιλέως ιουδα ἕως τῆς αἰχμαλωσίας ιερουσαλημ ἐν τῷ πέμπτῳ μηνί
1.4 καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου πρός με λέγων
1.5 πρὸ τοῦ με πλάσαι σε ἐν κοιλίᾳ ἐπίσταμαί σε καὶ πρὸ τοῦ σε ἐξελθεῖν ἐκ μήτρας ἡγίακά σε προφήτην εἰς ἔθνη τέθεικά σε 1.6 καὶ εἶπα ὦ δέσποτα κύριε ἰδοὺ οὐκ ἐπίσταμαι λαλεῖν ὅτι νεώτερος ἐγώ εἰμι
1.7 καὶ εἶπεν κύριος πρός με μὴ λέγε ὅτι νεώτερος ἐγώ εἰμι ὅτι πρὸς πάντας οὓς ἐὰν ἐξαποστείλω σε πορεύσῃ καὶ κατὰ πάντα ὅσα ἐὰν ἐντείλωμαί σοι λαλήσεις
1.8 μὴ φοβηθῇς ἀπὸ προσώπου αὐτῶν ὅτι μετὰ σοῦ ἐγώ εἰμι τοῦ ἐξαιρεῖσθαί σε λέγει κύριος
1.9 καὶ ἐξέτεινεν κύριος τὴν χεῖρα αὐτοῦ πρός με καὶ ἥψατο τοῦ στόματός μου καὶ εἶπεν κύριος πρός με ἰδοὺ δέδωκα τοὺς λόγους μου εἰς τὸ στόμα σου
1.10 ἰδοὺ κατέστακά σε σήμερον ἐπὶ ἔθνη καὶ βασιλείας ἐκριζοῦν καὶ κατασκάπτειν καὶ ἀπολλύειν καὶ ἀνοικοδομεῖν καὶ καταφυτεύειν
1.11 καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου πρός με λέγων τί σὺ ὁρᾷς ιερεμια καὶ εἶπα βακτηρίαν καρυΐνην
1.12 καὶ εἶπεν κύριος πρός με καλῶς ἑώρακας διότι ἐγρήγορα ἐγὼ ἐπὶ τοὺς λόγους μου τοῦ ποιῆσαι αὐτούς
1.13 καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου πρός με ἐκ δευτέρου λέγων τί σὺ ὁρᾷς καὶ εἶπα λέβητα ὑποκαιόμενον καὶ τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ἀπὸ προσώπου βορρᾶ
1.14 καὶ εἶπεν κύριος πρός με ἀπὸ προσώπου βορρᾶ ἐκκαυθήσεται τὰ κακὰ ἐπὶ πάντας τοὺς κατοικοῦντας τὴν γῆν
1.15 διότι ἰδοὺ ἐγὼ συγκαλῶ πάσας τὰς βασιλείας ἀπὸ βορρᾶ τῆς γῆς λέγει κύριος καὶ ἥξουσιν καὶ θήσουσιν ἕκαστος τὸν θρόνον αὐτοῦ ἐπὶ τὰ πρόθυρα τῶν πυλῶν ιερουσαλημ καὶ ἐπὶ πάντα τὰ τείχη τὰ κύκλῳ αὐτῆς καὶ ἐπὶ πάσας τὰς πόλεις ιουδα
1.16 καὶ λαλήσω πρὸς αὐτοὺς μετὰ κρίσεως περὶ πάσης τῆς κακίας αὐτῶν ὡς ἐγκατέλιπόν με καὶ ἔθυσαν θεοῖς ἀλλοτρίοις καὶ προσεκύνησαν τοῖς ἔργοις τῶν χειρῶν αὐτῶν
1.17 καὶ σὺ περίζωσαι τὴν ὀσφύν σου καὶ ἀνάστηθι καὶ εἰπὸν πρὸς αὐτοὺς πάντα ὅσα ἂν ἐντείλωμαί σοι μὴ φοβηθῇς ἀπὸ προσώπου αὐτῶν μηδὲ πτοηθῇς ἐναντίον αὐτῶν ὅτι μετὰ σοῦ ἐγώ εἰμι τοῦ ἐξαιρεῖσθαί σε λέγει κύριος
1.18 ἰδοὺ τέθεικά σε ἐν τῇ σήμερον ἡμέρᾳ ὡς πόλιν ὀχυρὰν καὶ ὡς τεῖχος χαλκοῦν ὀχυρὸν ἅπασιν τοῖς βασιλεῦσιν ιουδα καὶ τοῖς ἄρχουσιν αὐτοῦ καὶ τῷ λαῷ τῆς γῆς
1.19 καὶ πολεμήσουσίν σε καὶ οὐ μὴ δύνωνται πρὸς σέ διότι μετὰ σοῦ ἐγώ εἰμι τοῦ ἐξαιρεῖσθαί σε εἶπεν κύριος
1.1 to rehma toy theoy o egeneto epi ieremian ton toy chelkioy ek tohn iereohn os katohkei en anathohth en geh beniamin
1.2 os egenehtheh logos toy theoy pros ayton en tais ehmerais iohsia yioy amohs basileohs ioyda etoys triskaidekatoy en teh basileia aytoy
1.3 kai egeneto en tais ehmerais iohakim yioy iohsia basileohs ioyda eohs endekatoy etoys sedekia yioy iohsia basileohs ioyda eohs tehs aichmalohsias ieroysalehm en toh pemptoh mehni
1.4 kai egeneto logos kyrioy pros me legohn
1.5 pro toy me plasai se en koilia epistamai se kai pro toy se exelthein ek mehtras ehgiaka se prophehtehn eis ethneh tetheika se 1.6 kai eipa oh despota kyrie idoy oyk epistamai lalein oti neohteros egoh eimi
1.7 kai eipen kyrios pros me meh lege oti neohteros egoh eimi oti pros pantas oys ean exaposteiloh se poreyseh kai kata panta osa ean enteilohmai soi lalehseis
1.8 meh phobehthehs apo prosohpoy aytohn oti meta soy egoh eimi toy exaireisthai se legei kyrios
1.9 kai exeteinen kyrios tehn cheira aytoy pros me kai ehpsato toy stomatos moy kai eipen kyrios pros me idoy dedohka toys logoys moy eis to stoma soy
1.10 idoy katestaka se sehmeron epi ethneh kai basileias ekrizoyn kai kataskaptein kai apollyein kai anoikodomein kai kataphyteyein
1.11 kai egeneto logos kyrioy pros me legohn ti sy oras ieremia kai eipa baktehrian karyinehn
1.12 kai eipen kyrios pros me kalohs eohrakas dioti egrehgora egoh epi toys logoys moy toy poiehsai aytoys
1.13 kai egeneto logos kyrioy pros me ek deyteroy legohn ti sy oras kai eipa lebehta ypokaiomenon kai to prosohpon aytoy apo prosohpoy borra
1.14 kai eipen kyrios pros me apo prosohpoy borra ekkaythehsetai ta kaka epi pantas toys katoikoyntas tehn gehn
1.15 dioti idoy egoh sygkaloh pasas tas basileias apo borra tehs gehs legei kyrios kai ehxoysin kai thehsoysin ekastos ton thronon aytoy epi ta prothyra tohn pylohn ieroysalehm kai epi panta ta teicheh ta kykloh aytehs kai epi pasas tas poleis ioyda
1.16 kai lalehsoh pros aytoys meta kriseohs peri pasehs tehs kakias aytohn ohs egkatelipon me kai ethysan theois allotriois kai prosekynehsan tois ergois tohn cheirohn aytohn
1.17 kai sy perizohsai tehn osphyn soy kai anastehthi kai eipon pros aytoys panta osa an enteilohmai soi meh phobehthehs apo prosohpoy aytohn mehde ptoehthehs enantion aytohn oti meta soy egoh eimi toy exaireisthai se legei kyrios
1.18 idoy tetheika se en teh sehmeron ehmera ohs polin ochyran kai ohs teichos chalkoyn ochyron apasin tois basileysin ioyda kai tois archoysin aytoy kai toh laoh tehs gehs
1.19 kai polemehsoysin se kai oy meh dynohntai pros se dioti meta soy egoh eimi toy exaireisthai se eipen kyrios
1.1 דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן־חִלְקִיָּהוּ מִן־הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתֹות בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן׃
1.2 אֲשֶׁר הָיָה דְבַר־יְהוָה אֵלָיו בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ בֶן־אָמֹון מֶלֶךְ יְהוּדָה בִּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְמָלְכֹו׃
1.3 וַיְהִי בִּימֵי יְהֹויָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עַד־תֹּם עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְצִדְקִיָּהוּ בֶן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עַד־גְּלֹות יְרוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי׃ ס
1.4 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃
1.5 בְּטֶרֶם [אֶצֹּורְךָ כ] (אֶצָּרְךָ ק) בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ נָבִיא לַגֹּויִם נְתַתִּיךָ׃ 1.6 וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהֹוִה הִנֵּה לֹא־יָדַעְתִּי דַּבֵּר כִּי־נַעַר אָנֹכִי׃ פ
1.7 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי אַל־תֹּאמַר נַעַר אָנֹכִי כִּי עַל־כָּל־אֲשֶׁר אֶשְׁלָחֲךָ תֵּלֵךְ וְאֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲצַוְּךָ תְּדַבֵּר׃
1.8 אַל־תִּירָא מִפְּנֵיהֶם כִּי־אִתְּךָ אֲנִי לְהַצִּלֶךָ נְאֻם־יְהוָה׃
1.9 וַיִּשְׁלַח יְהוָה אֶת־יָדֹו וַיַּגַּע עַל־פִּי וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי הִנֵּה נָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיךָ׃
1.10 רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ ׀ הַיֹּום הַזֶּה עַל־הַגֹּויִם וְעַל־הַמַּמְלָכֹות לִנְתֹושׁ וְלִנְתֹוץ וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרֹוס לִבְנֹות וְלִנְטֹועַ׃ פ
1.11 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר מָה־אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ וָאֹמַר מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה׃
1.12 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי הֵיטַבְתָּ לִרְאֹות כִּי־שֹׁקֵד אֲנִי עַל־דְּבָרִי לַעֲשֹׂתֹו׃ פ
1.13 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה ׀ אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפֹונָה׃
1.14 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָי מִצָּפֹון תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ׃
1.15 כִּי ׀ הִנְנִי קֹרֵא לְכָל־מִשְׁפְּחֹות מַמְלְכֹות צָפֹונָה נְאֻם־יְהוָה וּבָאוּ וְנָתְנוּ אִישׁ כִּסְאֹו פֶּתַח ׀ שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם וְעַל כָּל־חֹומֹתֶיהָ סָבִיב וְעַל כָּל־עָרֵי יְהוּדָה׃
1.16 וְדִבַּרְתִּי מִשְׁפָּטַי אֹותָם עַל כָּל־רָעָתָם אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי וַיְקַטְּרוּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם׃
1.17 וְאַתָּה תֶּאְזֹר מָתְנֶיךָ וְקַמְתָּ וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם אֵת כָּל־אֲשֶׁר אָנֹכִי אֲצַוֶּךָּ אַל־תֵּחַת מִפְּנֵיהֶם פֶּן־אֲחִתְּךָ לִפְנֵיהֶם׃
1.18 וַאֲנִי הִנֵּה נְתַתִּיךָ הַיֹּום לְעִיר מִבְצָר וּלְעַמּוּד בַּרְזֶל וּלְחֹמֹות נְחֹשֶׁת עַל־כָּל־הָאָרֶץ לְמַלְכֵי יְהוּדָה לְשָׂרֶיהָ לְכֹהֲנֶיהָ וּלְעַם הָאָרֶץ׃
1.19 וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ וְלֹא־יוּכְלוּ לָךְ כִּי־אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם־יְהוָה לְהַצִּילֶךָ׃ פ
1.1 dibrej jirmjaaHw baen-hilqijaaHw min-HakoHanijm Aaxxaer baOanaatowt bAaeraec binjaamin׃
1.2 Aaxxaer HaajaaH dbar-jHwaaH Aelaajw bijmej joAxxijaaHw baen-Aaamown maelaek jHwdaaH bixxloxx-OaexreH xxaanaaH lmaalkow׃
1.3 wajHij bijmej jHowjaaqijm baen-joAxxijaaHw maelaek jHwdaaH Oad-tom Oaxxtej OaexreH xxaanaaH lcidqijaaHw baen-joAxxijaaHw maelaek jHwdaaH Oad-glowt jrwxxaalaim bahodaexx Hahamijxxij׃ s
1.4 wajHij dbar-jHwaaH Aelaj leAmor׃
1.5 bTaeraem [Aaecowrkaa k] (Aaecaarkaa q) babaeTaen jdaOtijkaa wbTaeraem teceA meraehaem Hiqdaxxtijkaa naabijA lagowjim ntatijkaa׃ 1.6 waaAomar AaHaaH Aadonaaj jHowiH HineH loA-jaadaOtij daber kij-naOar Aaanokij׃ p
1.7 wajoAmaer jHwaaH Aelaj Aal-toAmar naOar Aaanokij kij Oal-kaal-Aaxxaer Aaexxlaahakaa telek wAet kaal-Aaxxaer Aacawkaa tdaber׃
1.8 Aal-tijraaA mipnejHaem kij-Aitkaa Aanij lHacilaekaa nAum-jHwaaH׃
1.9 wajixxlah jHwaaH Aaet-jaadow wajagaO Oal-pij wajoAmaer jHwaaH Aelaj HineH naatatij dbaaraj bpijkaa׃
1.10 rAeH Hipqadtijkaa Hajowm HazaeH Oal-Hagowjim wOal-Hamamlaakowt lintowxx wlintowc wlHaAabijd wlaHarows libnowt wlinTowOa׃ p
1.11 wajHij dbar-jHwaaH Aelaj leAmor maaH-AataaH roAaeH jirmjaaHw waaAomar maqel xxaaqed Aanij roAaeH׃
1.12 wajoAmaer jHwaaH Aelaj HejTabtaa lirAowt kij-xxoqed Aanij Oal-dbaarij laOaxotow׃ p
1.13 wajHij dbar-jHwaaH Aelaj xxenijt leAmor maaH AataaH roAaeH waaAomar sijr naapwha Aanij roAaeH wpaanaajw mipnej caapownaaH׃
1.14 wajoAmaer jHwaaH Aelaaj micaapown tipaatah HaaraaOaaH Oal kaal-joxxbej HaaAaaraec׃
1.15 kij Hinnij qoreA lkaal-mixxphowt mamlkowt caapownaaH nAum-jHwaaH wbaaAw wnaatnw Aijxx kisAow paetah xxaOarej jrwxxaalaim wOal kaal-howmotaejHaa saabijb wOal kaal-Oaarej jHwdaaH׃
1.16 wdibartij mixxpaaTaj Aowtaam Oal kaal-raaOaataam Aaxxaer Oazaabwnij wajqaTrw leAloHijm Aaherijm wajixxtahaww lmaOaxej jdejHaem׃
1.17 wAataaH taeAzor maatnaejkaa wqamtaa wdibartaa AalejHaem Aet kaal-Aaxxaer Aaanokij Aacawaekaa Aal-tehat mipnejHaem paen-Aahitkaa lipnejHaem׃
1.18 waAanij HineH ntatijkaa Hajowm lOijr mibcaar wlOamwd barzael wlhomowt nhoxxaet Oal-kaal-HaaAaaraec lmalkej jHwdaaH lxaaraejHaa lkoHanaejHaa wlOam HaaAaaraec׃
1.19 wnilhamw Aelaejkaa wloA-jwklw laak kij-Aitkaa Aanij nAum-jHwaaH lHacijlaekaa׃ p
1.1 דברי ירמיהו בן־חלקיהו מן־הכהנים אשר בענתות בארץ בנימן׃
1.2 אשר היה דבר־יהוה אליו בימי יאשיהו בן־אמון מלך יהודה בשלש־עשרה שנה למלכו׃
1.3 ויהי בימי יהויקים בן־יאשיהו מלך יהודה עד־תם עשתי עשרה שנה לצדקיהו בן־יאשיהו מלך יהודה עד־גלות ירושלם בחדש החמישי׃ ס
1.4 ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃
1.5 בטרם [אצורך כ] (אצרך ק) בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא לגוים נתתיך׃ 1.6 ואמר אהה אדני יהוה הנה לא־ידעתי דבר כי־נער אנכי׃ פ
1.7 ויאמר יהוה אלי אל־תאמר נער אנכי כי על־כל־אשר אשלחך תלך ואת כל־אשר אצוך תדבר׃
1.8 אל־תירא מפניהם כי־אתך אני להצלך נאם־יהוה׃
1.9 וישלח יהוה את־ידו ויגע על־פי ויאמר יהוה אלי הנה נתתי דברי בפיך׃
1.10 ראה הפקדתיך ׀ היום הזה על־הגוים ועל־הממלכות לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס לבנות ולנטוע׃ פ
1.11 ויהי דבר־יהוה אלי לאמר מה־אתה ראה ירמיהו ואמר מקל שקד אני ראה׃
1.12 ויאמר יהוה אלי היטבת לראות כי־שקד אני על־דברי לעשתו׃ פ
1.13 ויהי דבר־יהוה ׀ אלי שנית לאמר מה אתה ראה ואמר סיר נפוח אני ראה ופניו מפני צפונה׃
1.14 ויאמר יהוה אלי מצפון תפתח הרעה על כל־ישבי הארץ׃
1.15 כי ׀ הנני קרא לכל־משפחות ממלכות צפונה נאם־יהוה ובאו ונתנו איש כסאו פתח ׀ שערי ירושלם ועל כל־חומתיה סביב ועל כל־ערי יהודה׃
1.16 ודברתי משפטי אותם על כל־רעתם אשר עזבוני ויקטרו לאלהים אחרים וישתחוו למעשי ידיהם׃
1.17 ואתה תאזר מתניך וקמת ודברת אליהם את כל־אשר אנכי אצוך אל־תחת מפניהם פן־אחתך לפניהם׃
1.18 ואני הנה נתתיך היום לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחמות נחשת על־כל־הארץ למלכי יהודה לשריה לכהניה ולעם הארץ׃
1.19 ונלחמו אליך ולא־יוכלו לך כי־אתך אני נאם־יהוה להצילך׃ פ
1.1 dbrj jrmjHw bn-hlqjHw mn-HkHnjm Axr bOntwt bArc bnjmn׃
1.2 Axr HjH dbr-jHwH Aljw bjmj jAxjHw bn-Amwn mlk jHwdH bxlx-OxrH xnH lmlkw׃
1.3 wjHj bjmj jHwjqjm bn-jAxjHw mlk jHwdH Od-tm Oxtj OxrH xnH lcdqjHw bn-jAxjHw mlk jHwdH Od-glwt jrwxlm bhdx Hhmjxj׃ s
1.4 wjHj dbr-jHwH Alj lAmr׃
1.5 bTrm [Acwrk k] (Acrk q) bbTn jdOtjk wbTrm tcA mrhm Hqdxtjk nbjA lgwjm nttjk׃ 1.6 wAmr AHH Adnj jHwH HnH lA-jdOtj dbr kj-nOr Ankj׃ p
1.7 wjAmr jHwH Alj Al-tAmr nOr Ankj kj Ol-kl-Axr Axlhk tlk wAt kl-Axr Acwk tdbr׃
1.8 Al-tjrA mpnjHm kj-Atk Anj lHclk nAm-jHwH׃
1.9 wjxlh jHwH At-jdw wjgO Ol-pj wjAmr jHwH Alj HnH nttj dbrj bpjk׃
1.10 rAH Hpqdtjk Hjwm HzH Ol-Hgwjm wOl-Hmmlkwt lntwx wlntwc wlHAbjd wlHrws lbnwt wlnTwO׃ p
1.11 wjHj dbr-jHwH Alj lAmr mH-AtH rAH jrmjHw wAmr mql xqd Anj rAH׃
1.12 wjAmr jHwH Alj HjTbt lrAwt kj-xqd Anj Ol-dbrj lOxtw׃ p
1.13 wjHj dbr-jHwH Alj xnjt lAmr mH AtH rAH wAmr sjr npwh Anj rAH wpnjw mpnj cpwnH׃
1.14 wjAmr jHwH Alj mcpwn tpth HrOH Ol kl-jxbj HArc׃
1.15 kj Hnnj qrA lkl-mxphwt mmlkwt cpwnH nAm-jHwH wbAw wntnw Ajx ksAw pth xOrj jrwxlm wOl kl-hwmtjH sbjb wOl kl-Orj jHwdH׃
1.16 wdbrtj mxpTj Awtm Ol kl-rOtm Axr Ozbwnj wjqTrw lAlHjm Ahrjm wjxthww lmOxj jdjHm׃
1.17 wAtH tAzr mtnjk wqmt wdbrt AljHm At kl-Axr Ankj Acwk Al-tht mpnjHm pn-Ahtk lpnjHm׃
1.18 wAnj HnH nttjk Hjwm lOjr mbcr wlOmwd brzl wlhmwt nhxt Ol-kl-HArc lmlkj jHwdH lxrjH lkHnjH wlOm HArc׃
1.19 wnlhmw Aljk wlA-jwklw lk kj-Atk Anj nAm-jHwH lHcjlk׃ p
1.1 Verba Ieremiae filii Helciae de sacerdotibus, qui fuerunt in Anathoth in terra Beniamin.
1.2 Quod factum est verbum Domini ad eum in diebus Iosiae filii Amon regis Iudae, in tertio decimo anno regni eius.
1.3 Et factum est in diebus Ioachim filii Iosiae regis Iudae, usque ad consummationem undecimi anni Sedeciae filii Iosiae regis Iudae, usque ad transmigrationem Ierusalem in mense quinto.
1.4 Et factum est verbum Domini ad me dicens:
1.5 “ Priusquam te formarem in utero, novi te et, antequam exires de vulva, sanctificavi te et prophetam gentibus dedi te ”. 1.6 Et dixi: “ Heu, Domine Deus! Ecce nescio loqui, quia puer ego sum ”.
1.7 Et dixit Dominus ad me: “ Noli dicere: “Puer sum”, quoniam, ad quoscumque mittam te, ibis et universa, quaecumque mandavero tibi, loqueris.
1.8 Ne timeas a facie eorum, quia tecum ego sum, ut eruam te ”, dicit Dominus.
1.9 Et misit Dominus manum suam et tetigit os meum; et dixit Dominus ad me: “ Ecce dedi verba mea in ore tuo;
1.10 ecce constitui te hodie super gentes et super regna, ut evellas et destruas et disperdas et dissipes et aedifices et plantes ”.
1.11 Et factum est verbum Domini ad me dicens: “ Quid tu vides, Ieremia? ”. Et dixi: “ Virgam amygdali vigilantis ego video ”.
1.12 Et dixit Dominus ad me: “Bene vidisti, quia vigilo ego super verbo meo, ut faciam illud ”.
1.13 Et factum est verbum Domini secundo ad me dicens: “ Quid tu vides? ”. Et dixi: “ Ollam succensam ego video; et facies eius a facie aquilonis ”.
1.14 Et dixit Dominus ad me: “ Ab aquilone pandetur malum super omnes habitatores terrae;
1.15 quia ecce ego convocabo omnia regna aquilonis, ait Dominus, et venient et ponent unusquisque solium suum in introitu portarum Ierusalem et contra omnes muros eius in circuitu et contra universas urbes Iudae;
1.16 et loquar iudicia mea cum eis super omnem malitiam eorum, qui dereliquerunt me et incensum obtulerunt diis alienis et adoraverunt opus manuum suarum.
1.17 Tu ergo accinge lumbos tuos et surge et loquere ad eos omnia, quae ego praecipio tibi; ne timeas a facie eorum, alioquin timere te faciam vultum eorum.
1.18 Ego quippe dedi te hodie in civitatem munitam et in columnam ferream et in murum aereum contra omnem terram regibus Iudae, principibus eius et sacerdotibus et populo terrae;
1.19 et bellabunt adversum te et non praevalebunt, quia tecum ego sum, ait Dominus, ut eripiam te ”.
2.1 Und das Wort des HERRN erging an mich und sprach: Gehe hin und predige in die Ohren Jerusalems und sprich:
2.2 So spricht der HERR: Ich denke noch an deine jugendliche Zuneigung, an die Liebe deiner Brautzeit, da du mir nachzogest in der Wüste, in einem unbebauten Lande.
2.3 Israel war damals dem HERRN geheiligt, der Erstling seines Ertrages; alle, die es fressen wollten, mußten es büßen; es kam Unglück über sie, spricht der HERR.
2.4 Höret das Wort des HERRN, Haus Jakob und alle Geschlechter des Hauses Israel!
2.5 So spricht der HERR: Was haben eure Väter Unrechtes an mir gefunden, daß sie sich von mir entfernt haben und dem Eitlen nachgegangen und nichtig geworden sind?
2.6 Und sie haben nicht gefragt: Wo ist der HERR, der uns aus Ägyptenland heraufgeführt und uns durch die Wüste geleitet hat, durch ein wildes und zerklüftetes Land, durch ein dürres und totes Land, durch ein Land, wo niemand wandert und das kein Mensch bewohnt?
2.7 Und ich brachte euch in das fruchtbare Land, damit ihr dessen Früchte und Güter genießet; da seid ihr hingegangen und habt mein Land verunreinigt und mein Erbteil zum Greuel gemacht.
2.8 Die Priester fragten nicht: Wo ist der HERR? Und die mit dem Gesetz umgingen, kannten mich nicht; die Hirten fielen von mir ab und die Propheten weissagten durch Baal und liefen denen nach, die nicht helfen können.
2.9 Darum will ich weiter mit euch rechten, spricht der HERR, und will mit euren Kindeskindern rechten.
2.10 Fahret doch hinüber nach den Inseln der Kittäer und sehet, und sendet nach Kedar und erkundiget euch genau und sehet, ob es dort so gegangen sei!
2.11 Hat auch ein Heidenvolk seine Götter vertauscht, die nicht einmal Götter sind? Aber mein Volk hat seine Herrlichkeit vertauscht gegen das, was nicht hilft!
2.12 Staunet ob solchem, ihr Himmel, und schaudert, entsetzt euch sehr, spricht der HERR.
2.13 Denn mein Volk hat eine zwiefache Sünde begangen: Mich, die Quelle des lebendigen Wassers haben sie verlassen, um sich Zisternen zu graben, löcherige Zisternen, die kein Wasser halten!
2.14 Ist denn Israel ein Knecht oder ein Leibeigener? Warum ist es zur Beute geworden?
2.15 Junge Löwen brüllen es an mit lauter Stimme und machen sein Land zur Wüste, seine Städte zu Brandstätten, die niemand bewohnt.
2.16 Auch weiden dir die Söhne von Noph und Tachpanches den Scheitel ab.
2.17 Hast du dir solches nicht selbst bewirkt, dadurch, daß du den HERRN, deinen Gott, verlassen hast zur Zeit, da er dich auf dem Wege führte?
2.18 Und nun, was soll dir die Reise nach Ägypten helfen, um die Wasser des Nil zu trinken? Oder was soll dir die Reise nach Assur helfen, um von dem Wasser des Euphrat zu trinken?
2.19 Du strafst dich selbst mit deiner Bosheit und züchtigst dich selbst mit deinem Abfall und sollst erfahren und einsehen, wie böse und bitter es ist, den HERRN, deinen Gott, zu verlassen und mich nicht zu fürchten, spricht der Herr, der HERR der Heerscharen.
2.20 Denn von alters her hast du dein Joch zerbrochen und deine Bande zerrissen und gesagt: «Ich will nicht dienen!» Sondern auf allen hohen Hügeln und unter allen grünen Bäumen hast du dich hingestreckt als Buhlerin!
2.21 Und doch hatte ich dich gepflanzt als eine Edelrebe von ganz echtem Samen; wie hast du dich mir denn verwandeln können in wilde Ranken eines fremden Weinstocks?
2.22 Denn wenn du dich auch mit Lauge wüschest und viel Seife dazu nähmest, so würde deine Schuld vor meinem Angesicht doch schmutzig bleiben, spricht Gott, der HERR.
2.23 Wie darfst du sagen: «Ich habe mich nicht verunreinigt und bin den Baalen nicht nachgelaufen?» Schau doch deinen Weg an im Tale, erkenne, was du getan hast, du leichtfüßige Kamelin, die kreuz und quer läuft!
2.24 Die der Wüste gewohnte Eselin, die in der Begierde ihrer Lust nach Luft schnappt, wer vermag sie aufzuhalten in ihrer Brunst? Wer sie sucht, braucht sich nicht abzumühen; in ihrem Monat findet er sie.
2.25 Halte doch deinen Fuß zurück, daß er nicht bloß wird, und deine Kehle, damit sie nicht dürstet! Aber du sprichst: Nein, da wird nichts daraus! Denn ich liebe die Fremden, und ihnen will ich nachlaufen!
2.26 Wie ein Dieb sich schämen muß, wenn er ertappt wird, so wird das Haus Israel zuschanden werden, sie, ihre Könige, ihre Fürsten, ihre Priester und ihre Propheten,
2.27 die zum Holz sagen: «Du bist mein Vater!» und zum Stein: «Du hast mich geboren!» Denn sie haben mir den Rücken zugewandt und nicht das Angesicht; zur Zeit ihres Unglücks aber werden sie sagen: «Mache dich auf und rette uns!»
2.28 Wo sind denn deine Götter, die du dir gemacht hast? Sie sollen sich aufmachen, wenn sie dir zur bösen Zeit helfen können! Denn so viele Städte du hast, Juda, so viele Götter hast du auch!
2.29 Warum wollt ihr denn mit mir hadern? Ihr seid ja alle von mir abgefallen, spricht der HERR.
2.30 Vergeblich habe ich eure Kinder geschlagen; sie haben die Züchtigung nicht angenommen; euer Schwert hat eure Propheten gefressen wie ein reißender Löwe.
2.31 O du böses Geschlecht, beachte doch das Wort des HERRN! Bin ich denn für Israel eine Wüste gewesen oder ein Land der Finsternis? Warum spricht denn mein Volk: «Wir sind frei! Wir kommen nicht mehr zu dir!»
2.32 Vergißt auch eine Jungfrau ihren Schmuck, oder eine Braut ihren Gürtel? Aber mein Volk hat meiner vergessen seit unzähligen Tagen.
2.33 Wie gut weißt du es einzurichten, um Liebe zu erlangen. Darum hast du dich auch an Verbrechen gewöhnt auf deinen Wegen.
2.34 Sogar an deinen Säumen findet man das Blut armer, unschuldiger Seelen, die du nicht etwa beim Einbruch ertappt hast!
2.35 Und dennoch sagst du bei alledem: «Ich bin unschuldig! Sein Zorn wende sich nur von mir ab!» Siehe, ich will mit dir rechten, weil du sagst: «Ich habe nicht gesündigt!»
2.36 Warum änderst du deinen Weg so fleißig? Du wirst an Ägypten ebenso zuschanden werden, wie du an Assyrien zuschanden geworden bist!
2.37 Auch von dort wirst du abziehen müssen, die Hände auf dem Kopf; denn der HERR hat die verworfen, auf welche du dein Vertrauen setzest, und es wird dir mit ihnen nicht glücken.
2.1 2.2 καὶ εἶπεν τάδε λέγει κύριος ἐμνήσθην ἐλέους νεότητός σου καὶ ἀγάπης τελειώσεώς σου τοῦ ἐξακολουθῆσαί σε τῷ ἁγίῳ ισραηλ λέγει κύριος
2.3 ἅγιος ισραηλ τῷ κυρίῳ ἀρχὴ γενημάτων αὐτοῦ πάντες οἱ ἔσθοντες αὐτὸν πλημμελήσουσιν κακὰ ἥξει ἐπ' αὐτούς φησὶν κύριος
2.4 ἀκούσατε λόγον κυρίου οἶκος ιακωβ καὶ πᾶσα πατριὰ οἴκου ισραηλ
2.5 τάδε λέγει κύριος τί εὕροσαν οἱ πατέρες ὑμῶν ἐν ἐμοὶ πλημμέλημα ὅτι ἀπέστησαν μακρὰν ἀπ' ἐμοῦ καὶ ἐπορεύθησαν ὀπίσω τῶν ματαίων καὶ ἐματαιώθησαν
2.6 καὶ οὐκ εἶπαν ποῦ ἐστιν κύριος ὁ ἀναγαγὼν ἡμᾶς ἐκ γῆς αἰγύπτου ὁ καθοδηγήσας ἡμᾶς ἐν τῇ ἐρήμῳ ἐν γῇ ἀπείρῳ καὶ ἀβάτῳ ἐν γῇ ἀνύδρῳ καὶ ἀκάρπῳ ἐν γῇ ἐν ᾗ οὐ διώδευσεν ἐν αὐτῇ οὐθὲν καὶ οὐ κατῴκησεν ἐκεῖ υἱὸς ἀνθρώπου
2.7 καὶ εἰσήγαγον ὑμᾶς εἰς τὸν κάρμηλον τοῦ φαγεῖν ὑμᾶς τοὺς καρποὺς αὐτοῦ καὶ τὰ ἀγαθὰ αὐτοῦ καὶ εἰσήλθατε καὶ ἐμιάνατε τὴν γῆν μου καὶ τὴν κληρονομίαν μου ἔθεσθε εἰς βδέλυγμα
2.8 οἱ ἱερεῖς οὐκ εἶπαν ποῦ ἐστιν κύριος καὶ οἱ ἀντεχόμενοι τοῦ νόμου οὐκ ἠπίσταντό με καὶ οἱ ποιμένες ἠσέβουν εἰς ἐμέ καὶ οἱ προφῆται ἐπροφήτευον τῇ βααλ καὶ ὀπίσω ἀνωφελοῦς ἐπορεύθησαν
2.9 διὰ τοῦτο ἔτι κριθήσομαι πρὸς ὑμᾶς λέγει κύριος καὶ πρὸς τοὺς υἱοὺς τῶν υἱῶν ὑμῶν κριθήσομαι
2.10 διότι διέλθετε εἰς νήσους χεττιιμ καὶ ἴδετε καὶ εἰς κηδαρ ἀποστείλατε καὶ νοήσατε σφόδρα καὶ ἴδετε εἰ γέγονεν τοιαῦτα
2.11 εἰ ἀλλάξονται ἔθνη θεοὺς αὐτῶν καὶ οὗτοι οὔκ εἰσιν θεοί ὁ δὲ λαός μου ἠλλάξατο τὴν δόξαν αὐτοῦ ἐξ ἧς οὐκ ὠφεληθήσονται
2.12 ἐξέστη ὁ οὐρανὸς ἐπὶ τούτῳ καὶ ἔφριξεν ἐπὶ πλεῖον σφόδρα λέγει κύριος
2.13 ὅτι δύο πονηρὰ ἐποίησεν ὁ λαός μου ἐμὲ ἐγκατέλιπον πηγὴν ὕδατος ζωῆς καὶ ὤρυξαν ἑαυτοῖς λάκκους συντετριμμένους οἳ οὐ δυνήσονται ὕδωρ συνέχειν
2.14 μὴ δοῦλός ἐστιν ισραηλ ἢ οἰκογενής ἐστιν διὰ τί εἰς προνομὴν ἐγένετο
2.15 ἐπ' αὐτὸν ὠρύοντο λέοντες καὶ ἔδωκαν τὴν φωνὴν αὐτῶν οἳ ἔταξαν τὴν γῆν αὐτοῦ εἰς ἔρημον καὶ αἱ πόλεις αὐτοῦ κατεσκάφησαν παρὰ τὸ μὴ κατοικεῖσθαι
2.16 καὶ υἱοὶ μέμφεως καὶ ταφνας ἔγνωσάν σε καὶ κατέπαιζόν σου
2.17 οὐχὶ ταῦτα ἐποίησέν σοι τὸ καταλιπεῖν σε ἐμέ λέγει κύριος ὁ θεός σου
2.18 καὶ νῦν τί σοι καὶ τῇ ὁδῷ αἰγύπτου τοῦ πιεῖν ὕδωρ γηων καὶ τί σοι καὶ τῇ ὁδῷ ἀσσυρίων τοῦ πιεῖν ὕδωρ ποταμῶν
2.19 παιδεύσει σε ἡ ἀποστασία σου καὶ ἡ κακία σου ἐλέγξει σε καὶ γνῶθι καὶ ἰδὲ ὅτι πικρόν σοι τὸ καταλιπεῖν σε ἐμέ λέγει κύριος ὁ θεός σου καὶ οὐκ εὐδόκησα ἐπὶ σοί λέγει κύριος ὁ θεός σου
2.20 ὅτι ἀπ' αἰῶνος συνέτριψας τὸν ζυγόν σου διέσπασας τοὺς δεσμούς σου καὶ εἶπας οὐ δουλεύσω ἀλλὰ πορεύσομαι ἐπὶ πᾶν βουνὸν ὑψηλὸν καὶ ὑποκάτω παντὸς ξύλου κατασκίου ἐκεῖ διαχυθήσομαι ἐν τῇ πορνείᾳ μου
2.21 ἐγὼ δὲ ἐφύτευσά σε ἄμπελον καρποφόρον πᾶσαν ἀληθινήν πῶς ἐστράφης εἰς πικρίαν ἡ ἄμπελος ἡ ἀλλοτρία
2.22 ἐὰν ἀποπλύνῃ ἐν νίτρῳ καὶ πληθύνῃς σεαυτῇ πόαν κεκηλίδωσαι ἐν ταῖς ἀδικίαις σου ἐναντίον ἐμοῦ λέγει κύριος
2.23 πῶς ἐρεῖς οὐκ ἐμιάνθην καὶ ὀπίσω τῆς βααλ οὐκ ἐπορεύθην ἰδὲ τὰς ὁδούς σου ἐν τῷ πολυανδρίῳ καὶ γνῶθι τί ἐποίησας ὀψὲ φωνὴ αὐτῆς ὠλόλυξεν τὰς ὁδοὺς αὐτῆς
2.24 ἐπλάτυνεν ἐφ' ὕδατα ἐρήμου ἐν ἐπιθυμίαις ψυχῆς αὐτῆς ἐπνευματοφορεῖτο παρεδόθη τίς ἐπιστρέψει αὐτήν πάντες οἱ ζητοῦντες αὐτὴν οὐ κοπιάσουσιν ἐν τῇ ταπεινώσει αὐτῆς εὑρήσουσιν αὐτήν
2.25 ἀπόστρεψον τὸν πόδα σου ἀπὸ ὁδοῦ τραχείας καὶ τὸν φάρυγγά σου ἀπὸ δίψους ἡ δὲ εἶπεν ἀνδριοῦμαι ὅτι ἠγαπήκει ἀλλοτρίους καὶ ὀπίσω αὐτῶν ἐπορεύετο
2.26 ὡς αἰσχύνη κλέπτου ὅταν ἁλῷ οὕτως αἰσχυνθήσονται οἱ υἱοὶ ισραηλ αὐτοὶ καὶ οἱ βασιλεῖς αὐτῶν καὶ οἱ ἄρχοντες αὐτῶν καὶ οἱ ἱερεῖς αὐτῶν καὶ οἱ προφῆται αὐτῶν
2.27 τῷ ξύλῳ εἶπαν ὅτι πατήρ μου εἶ σύ καὶ τῷ λίθῳ σὺ ἐγέννησάς με καὶ ἔστρεψαν ἐπ' ἐμὲ νῶτα καὶ οὐ πρόσωπα αὐτῶν καὶ ἐν τῷ καιρῷ τῶν κακῶν αὐτῶν ἐροῦσιν ἀνάστα καὶ σῶσον ἡμᾶς
2.28 καὶ ποῦ εἰσιν οἱ θεοί σου οὓς ἐποίησας σεαυτῷ εἰ ἀναστήσονται καὶ σώσουσίν σε ἐν καιρῷ τῆς κακώσεώς σου ὅτι κατ' ἀριθμὸν τῶν πόλεών σου ἦσαν θεοί σου ιουδα καὶ κατ' ἀριθμὸν διόδων τῆς ιερουσαλημ ἔθυον τῇ βααλ
2.29 ἵνα τί λαλεῖτε πρός με πάντες ὑμεῖς ἠσεβήσατε καὶ πάντες ὑμεῖς ἠνομήσατε εἰς ἐμέ λέγει κύριος
2.30 μάτην ἐπάταξα τὰ τέκνα ὑμῶν παιδείαν οὐκ ἐδέξασθε μάχαιρα κατέφαγεν τοὺς προφήτας ὑμῶν ὡς λέων ὀλεθρεύων καὶ οὐκ ἐφοβήθητε
2.31 μάτην ἐπάταξα τὰ τέκνα ὑμῶν παιδείαν οὐκ ἐδέξασθε μάχαιρα κατέφαγεν τοὺς προφήτας ὑμῶν ὡς λέων ὀλεθρεύων καὶ οὐκ ἐφοβήθητε ἀκούσατε λόγον κυρίου τάδε λέγει κύριος μὴ ἔρημος ἐγενόμην τῷ ισραηλ ἢ γῆ κεχερσωμένη διὰ τί εἶπεν ὁ λαός μου οὐ κυριευθησόμεθα καὶ οὐχ ἥξομεν πρὸς σὲ ἔτι
2.32 μὴ ἐπιλήσεται νύμφη τὸν κόσμον αὐτῆς καὶ παρθένος τὴν στηθοδεσμίδα αὐτῆς ὁ δὲ λαός μου ἐπελάθετό μου ἡμέρας ὧν οὐκ ἔστιν ἀριθμός
2.33 τί ἔτι καλὸν ἐπιτηδεύσεις ἐν ταῖς ὁδοῖς σου τοῦ ζητῆσαι ἀγάπησιν οὐχ οὕτως ἀλλὰ καὶ σὺ ἐπονηρεύσω τοῦ μιᾶναι τὰς ὁδούς σου
2.34 καὶ ἐν ταῖς χερσίν σου εὑρέθησαν αἵματα ψυχῶν ἀθῴων οὐκ ἐν διορύγμασιν εὗρον αὐτούς ἀλλ' ἐπὶ πάσῃ δρυί
2.35 καὶ εἶπας ἀθῷός εἰμι ἀλλὰ ἀποστραφήτω ὁ θυμὸς αὐτοῦ ἀπ' ἐμοῦ ἰδοὺ ἐγὼ κρίνομαι πρὸς σὲ ἐν τῷ λέγειν σε οὐχ ἥμαρτον
2.36 τί κατεφρόνησας σφόδρα τοῦ δευτερῶσαι τὰς ὁδούς σου καὶ ἀπὸ αἰγύπτου καταισχυνθήσῃ καθὼς κατῃσχύνθης ἀπὸ ασσουρ
2.37 ὅτι καὶ ἐντεῦθεν ἐξελεύσῃ καὶ αἱ χεῖρές σου ἐπὶ τῆς κεφαλῆς σου ὅτι ἀπώσατο κύριος τὴν ἐλπίδα σου καὶ οὐκ εὐοδωθήσῃ ἐν αὐτῇ
2.1 2.2 kai eipen tade legei kyrios emnehsthehn eleoys neotehtos soy kai agapehs teleiohseohs soy toy exakoloythehsai se toh agioh israehl legei kyrios
2.3 agios israehl toh kyrioh archeh genehmatohn aytoy pantes oi esthontes ayton plehmmelehsoysin kaka ehxei ep' aytoys phehsin kyrios
2.4 akoysate logon kyrioy oikos iakohb kai pasa patria oikoy israehl
2.5 tade legei kyrios ti eyrosan oi pateres ymohn en emoi plehmmelehma oti apestehsan makran ap' emoy kai eporeythehsan opisoh tohn mataiohn kai emataiohthehsan
2.6 kai oyk eipan poy estin kyrios o anagagohn ehmas ek gehs aigyptoy o kathodehgehsas ehmas en teh erehmoh en geh apeiroh kai abatoh en geh anydroh kai akarpoh en geh en eh oy diohdeysen en ayteh oythen kai oy katohkehsen ekei yios anthrohpoy
2.7 kai eisehgagon ymas eis ton karmehlon toy phagein ymas toys karpoys aytoy kai ta agatha aytoy kai eisehlthate kai emianate tehn gehn moy kai tehn klehronomian moy ethesthe eis bdelygma
2.8 oi iereis oyk eipan poy estin kyrios kai oi antechomenoi toy nomoy oyk ehpistanto me kai oi poimenes ehseboyn eis eme kai oi prophehtai eprophehteyon teh baal kai opisoh anohpheloys eporeythehsan
2.9 dia toyto eti krithehsomai pros ymas legei kyrios kai pros toys yioys tohn yiohn ymohn krithehsomai
2.10 dioti dielthete eis nehsoys chettiim kai idete kai eis kehdar aposteilate kai noehsate sphodra kai idete ei gegonen toiayta
2.11 ei allaxontai ethneh theoys aytohn kai oytoi oyk eisin theoi o de laos moy ehllaxato tehn doxan aytoy ex ehs oyk ohphelehthehsontai
2.12 exesteh o oyranos epi toytoh kai ephrixen epi pleion sphodra legei kyrios
2.13 oti dyo ponehra epoiehsen o laos moy eme egkatelipon pehgehn ydatos zohehs kai ohryxan eaytois lakkoys syntetrimmenoys oi oy dynehsontai ydohr synechein
2.14 meh doylos estin israehl eh oikogenehs estin dia ti eis pronomehn egeneto
2.15 ep' ayton ohryonto leontes kai edohkan tehn phohnehn aytohn oi etaxan tehn gehn aytoy eis erehmon kai ai poleis aytoy kateskaphehsan para to meh katoikeisthai
2.16 kai yioi mempheohs kai taphnas egnohsan se kai katepaizon soy
2.17 oychi tayta epoiehsen soi to katalipein se eme legei kyrios o theos soy
2.18 kai nyn ti soi kai teh odoh aigyptoy toy piein ydohr gehohn kai ti soi kai teh odoh assyriohn toy piein ydohr potamohn
2.19 paideysei se eh apostasia soy kai eh kakia soy elegxei se kai gnohthi kai ide oti pikron soi to katalipein se eme legei kyrios o theos soy kai oyk eydokehsa epi soi legei kyrios o theos soy
2.20 oti ap' aiohnos synetripsas ton zygon soy diespasas toys desmoys soy kai eipas oy doyleysoh alla poreysomai epi pan boynon ypsehlon kai ypokatoh pantos xyloy kataskioy ekei diachythehsomai en teh porneia moy
2.21 egoh de ephyteysa se ampelon karpophoron pasan alehthinehn pohs estraphehs eis pikrian eh ampelos eh allotria
2.22 ean apoplyneh en nitroh kai plehthynehs seayteh poan kekehlidohsai en tais adikiais soy enantion emoy legei kyrios
2.23 pohs ereis oyk emianthehn kai opisoh tehs baal oyk eporeythehn ide tas odoys soy en toh polyandrioh kai gnohthi ti epoiehsas opse phohneh aytehs ohlolyxen tas odoys aytehs
2.24 eplatynen eph' ydata erehmoy en epithymiais psychehs aytehs epneymatophoreito paredotheh tis epistrepsei aytehn pantes oi zehtoyntes aytehn oy kopiasoysin en teh tapeinohsei aytehs eyrehsoysin aytehn
2.25 apostrepson ton poda soy apo odoy tracheias kai ton pharygga soy apo dipsoys eh de eipen andrioymai oti ehgapehkei allotrioys kai opisoh aytohn eporeyeto
2.26 ohs aischyneh kleptoy otan aloh oytohs aischynthehsontai oi yioi israehl aytoi kai oi basileis aytohn kai oi archontes aytohn kai oi iereis aytohn kai oi prophehtai aytohn
2.27 toh xyloh eipan oti patehr moy ei sy kai toh lithoh sy egennehsas me kai estrepsan ep' eme nohta kai oy prosohpa aytohn kai en toh kairoh tohn kakohn aytohn eroysin anasta kai sohson ehmas
2.28 kai poy eisin oi theoi soy oys epoiehsas seaytoh ei anastehsontai kai sohsoysin se en kairoh tehs kakohseohs soy oti kat' arithmon tohn poleohn soy ehsan theoi soy ioyda kai kat' arithmon diodohn tehs ieroysalehm ethyon teh baal
2.29 ina ti laleite pros me pantes ymeis ehsebehsate kai pantes ymeis ehnomehsate eis eme legei kyrios
2.30 matehn epataxa ta tekna ymohn paideian oyk edexasthe machaira katephagen toys prophehtas ymohn ohs leohn olethreyohn kai oyk ephobehthehte
2.31 matehn epataxa ta tekna ymohn paideian oyk edexasthe machaira katephagen toys prophehtas ymohn ohs leohn olethreyohn kai oyk ephobehthehte akoysate logon kyrioy tade legei kyrios meh erehmos egenomehn toh israehl eh geh kechersohmeneh dia ti eipen o laos moy oy kyrieythehsometha kai oych ehxomen pros se eti
2.32 meh epilehsetai nympheh ton kosmon aytehs kai parthenos tehn stehthodesmida aytehs o de laos moy epelatheto moy ehmeras ohn oyk estin arithmos
2.33 ti eti kalon epitehdeyseis en tais odois soy toy zehtehsai agapehsin oych oytohs alla kai sy eponehreysoh toy mianai tas odoys soy
2.34 kai en tais chersin soy eyrethehsan aimata psychohn athohohn oyk en diorygmasin eyron aytoys all' epi paseh dryi
2.35 kai eipas athohos eimi alla apostraphehtoh o thymos aytoy ap' emoy idoy egoh krinomai pros se en toh legein se oych ehmarton
2.36 ti katephronehsas sphodra toy deyterohsai tas odoys soy kai apo aigyptoy kataischynthehseh kathohs katehschynthehs apo assoyr
2.37 oti kai enteythen exeleyseh kai ai cheires soy epi tehs kephalehs soy oti apohsato kyrios tehn elpida soy kai oyk eyodohthehseh en ayteh
2.1 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃
2.2 הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה׃
2.3 קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהוָה רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה כָּל־אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם נְאֻם־יְהוָה׃ פ
2.4 שִׁמְעוּ דְבַר־יְהוָה בֵּית יַעֲקֹב וְכָל־מִשְׁפְּחֹות בֵּית יִשְׂרָאֵל׃
2.5 כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה מַה־מָּצְאוּ אֲבֹותֵיכֶם בִּי עָוֶל כִּי רָחֲקוּ מֵעָלָי וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ׃
2.6 וְלֹא אָמְרוּ אַיֵּה יְהוָה הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הַמֹּולִיךְ אֹתָנוּ בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת בְּאֶרֶץ לֹא־עָבַר בָּהּ אִישׁ וְלֹא־יָשַׁב אָדָם שָׁם׃
2.7 וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל־אֶרֶץ הַכַּרְמֶל לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת־אַרְצִי וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתֹועֵבָה׃
2.8 הַכֹּהֲנִים לֹא אָמְרוּ אַיֵּה יְהוָה וְתֹפְשֵׂי הַתֹּורָה לֹא יְדָעוּנִי וְהָרֹעִים פָּשְׁעוּ בִי וְהַנְּבִיאִים נִבְּאוּ בַבַּעַל וְאַחֲרֵי לֹא־יֹועִלוּ הָלָכוּ׃
2.9 לָכֵן עֹד אָרִיב אִתְּכֶם נְאֻם־יְהוָה וְאֶת־בְּנֵי בְנֵיכֶם אָרִיב׃
2.10 כִּי עִבְרוּ אִיֵּי כִתִּיִּים וּרְאוּ וְקֵדָר שִׁלְחוּ וְהִתְבֹּונְנוּ מְאֹד וּרְאוּ הֵן הָיְתָה כָּזֹאת׃
2.11 הַהֵימִיר גֹּוי אֱלֹהִים וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים וְעַמִּי הֵמִיר כְּבֹודֹו בְּלֹוא יֹועִיל׃
2.12 שֹׁמּוּ שָׁמַיִם עַל־זֹאת וְשַׂעֲרוּ חָרְבוּ מְאֹד נְאֻם־יְהוָה׃
2.13 כִּי־שְׁתַּיִם רָעֹות עָשָׂה עַמִּי אֹתִי עָזְבוּ מְקֹור ׀ מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארֹות בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא־יָכִלוּ הַמָּיִם׃
2.14 הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל אִם־יְלִיד בַּיִת הוּא מַדּוּעַ הָיָה לָבַז׃
2.15 עָלָיו יִשְׁאֲגוּ כְפִרִים נָתְנוּ קֹולָם וַיָּשִׁיתוּ אַרְצֹו לְשַׁמָּה עָרָיו [נִצְּתָה כ] (נִצְּתוּ ק) מִבְּלִי יֹשֵׁב׃
2.16 גַּם־בְּנֵי־נֹף [וְתַחְפְּנֵס כ] (וְתַחְפַּנְחֵס ק) יִרְעוּךְ קָדְקֹד׃
2.17 הֲלֹוא־זֹאת תַּעֲשֶׂה־לָּךְ עָזְבֵךְ אֶת־יְהוָה אֱלֹהַיִךְ בְּעֵת מֹולִיכֵךְ בַּדָּרֶךְ׃
2.18 וְעַתָּה מַה־לָּךְ לְדֶרֶךְ מִצְרַיִם לִשְׁתֹּות מֵי שִׁחֹור וּמַה־לָּךְ לְדֶרֶךְ אַשּׁוּר לִשְׁתֹּות מֵי נָהָר׃
2.19 תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ וּמְשֻׁבֹותַיִךְ תֹּוכִחֻךְ וּדְעִי וּרְאִי כִּי־רַע וָמָר עָזְבֵךְ אֶת־יְהוָה אֱלֹהָיִךְ וְלֹא פַחְדָּתִי אֵלַיִךְ נְאֻם־אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות׃
2.20 כִּי מֵעֹולָם שָׁבַרְתִּי עֻלֵּךְ נִתַּקְתִּי מֹוסְרֹתַיִךְ וַתֹּאמְרִי לֹא [אֶעֱבֹד כ] (אֶעֱבֹור ק) כִּי עַל־כָּל־גִּבְעָה גְּבֹהָה וְתַחַת כָּל־עֵץ רַעֲנָן אַתְּ צֹעָה זֹנָה׃
2.21 וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שֹׂרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת וְאֵיךְ נֶהְפַּכְתְּ לִי סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה׃
2.22 כִּי אִם־תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי־לָךְ בֹּרִית נִכְתָּם עֲוֹנֵךְ לְפָנַי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃
2.23 אֵיךְ תֹּאמְרִי לֹא נִטְמֵאתִי אַחֲרֵי הַבְּעָלִים לֹא הָלַכְתִּי רְאִי דַרְכֵּךְ בַּגַּיְא דְּעִי מֶה עָשִׂית בִּכְרָה קַלָּה מְשָׂרֶכֶת דְּרָכֶיהָ׃
2.24 פֶּרֶה ׀ לִמֻּד מִדְבָּר בְּאַוַּת [נַפשֹׁו כ] (נַפְשָׁהּ ק) שָׁאֲפָה רוּחַ תַּאֲנָתָהּ מִי יְשִׁיבֶנָּה כָּל־מְבַקְשֶׁיהָ לֹא יִיעָפוּ בְּחָדְשָׁהּ יִמְצָאוּנְהָ׃
2.25 מִנְעִי רַגְלֵךְ מִיָּחֵף [וּגֹורֹנֵךְ כ] (וּגְרֹונֵךְ ק) מִצִּמְאָה וַתֹּאמְרִי נֹואָשׁ לֹוא כִּי־אָהַבְתִּי זָרִים וְאַחֲרֵיהֶם אֵלֵךְ׃
2.26 כְּבֹשֶׁת גַּנָּב כִּי יִמָּצֵא כֵּן הֹבִישׁוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה מַלְכֵיהֶם שָׂרֵיהֶם וְכֹהֲנֵיהֶם וּנְבִיאֵיהֶם׃
2.27 אֹמְרִים לָעֵץ אָבִי אַתָּה וְלָאֶבֶן אַתְּ [יְלִדְתִּני כ] (יְלִדְתָּנוּ ק) כִּי־פָנוּ אֵלַי עֹרֶף וְלֹא פָנִים וּבְעֵת רָעָתָם יֹאמְרוּ קוּמָה וְהֹושִׁיעֵנוּ׃
2.28 וְאַיֵּה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לָּךְ יָקוּמוּ אִם־יֹושִׁיעוּךָ בְּעֵת רָעָתֶךָ כִּי מִסְפַּר עָרֶיךָ הָיוּ אֱלֹהֶיךָ יְהוּדָה׃ ס
2.29 לָמָּה תָרִיבוּ אֵלָי כֻּלְּכֶם פְּשַׁעְתֶּם בִּי נְאֻם־יְהוָה׃
2.30 לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת־בְּנֵיכֶם מוּסָר לֹא לָקָחוּ אָכְלָה חַרְבְּכֶם נְבִיאֵיכֶם כְּאַרְיֵה מַשְׁחִית׃
2.31 הַדֹּור אַתֶּם רְאוּ דְבַר־יְהוָה הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה מַדּוּעַ אָמְרוּ עַמִּי רַדְנוּ לֹוא־נָבֹוא עֹוד אֵלֶיךָ׃
2.32 הֲתִשְׁכַּח בְּתוּלָה עֶדְיָהּ כַּלָּה קִשֻּׁרֶיהָ וְעַמִּי שְׁכֵחוּנִי יָמִים אֵין מִסְפָּר׃
2.33 מַה־תֵּיטִבִי דַּרְכֵּךְ לְבַקֵּשׁ אַהֲבָה לָכֵן גַּם אֶת־הָרָעֹות [לִמַּדְתִּי כ] (לִמַּדְתְּ ק) אֶת־דְּרָכָיִךְ׃
2.34 גַּם בִּכְנָפַיִךְ נִמְצְאוּ דַּם נַפְשֹׁות אֶבְיֹונִים נְקִיִּים לֹא־בַמַּחְתֶּרֶת מְצָאתִים כִּי עַל־כָּל־אֵלֶּה׃
2.35 וַתֹּאמְרִי כִּי נִקֵּיתִי אַךְ שָׁב אַפֹּו מִמֶּנִּי הִנְנִי נִשְׁפָּט אֹותָךְ עַל־אָמְרֵךְ לֹא חָטָאתִי׃
2.36 מַה־תֵּזְלִי מְאֹד לְשַׁנֹּות אֶת־דַּרְכֵּךְ גַּם מִמִּצְרַיִם תֵּבֹושִׁי כַּאֲשֶׁר־בֹּשְׁתְּ מֵאַשּׁוּר׃
2.37 גַּם מֵאֵת זֶה תֵּצְאִי וְיָדַיִךְ עַל־רֹאשֵׁךְ כִּי־מָאַס יְהֹוָה בְּמִבְטַחַיִךְ וְלֹא תַצְלִיחִי לָהֶם׃
2.1 wajHij dbar-jHwaaH Aelaj leAmor׃
2.2 Haalok wqaaraaAtaa bAaaznej jrwxxaalaim leAmor koH Aaamar jHwaaH zaakartij laak haesaed nOwrajik AaHabat klwlotaajik laektek Aaharaj bamidbaar bAaeraec loA zrwOaaH׃
2.3 qodaexx jixraaAel lajHwaaH reAxxijt tbwAaatoH kaal-Aoklaajw jaeAxxaamw raaOaaH taaboA AalejHaem nAum-jHwaaH׃ p
2.4 xximOw dbar-jHwaaH bejt jaOaqob wkaal-mixxphowt bejt jixraaAel׃
2.5 koH Aaamar jHwaaH maH-maacAw Aabowtejkaem bij Oaawael kij raahaqw meOaalaaj wajelkw Aaharej HaHaebael wajaeHbaalw׃
2.6 wloA Aaamrw AajeH jHwaaH HamaOalaeH Aotaanw meAaeraec micraajim Hamowlijk Aotaanw bamidbaar bAaeraec OaraabaaH wxxwhaaH bAaeraec cijaaH wcalmaawaet bAaeraec loA-Oaabar baaH Aijxx wloA-jaaxxab Aaadaam xxaam׃
2.7 waaAaabijA Aaetkaem Aael-Aaeraec Hakarmael laeAaekol pirjaaH wTwbaaH wataaboAw watTamAw Aaet-Aarcij wnahalaatij xamtaem ltowOebaaH׃
2.8 HakoHanijm loA Aaamrw AajeH jHwaaH wtopxej HatowraaH loA jdaaOwnij wHaaroOijm paaxxOw bij wHanbijAijm nibAw babaOal wAaharej loA-jowOilw Haalaakw׃
2.9 laaken Ood Aaarijb Aitkaem nAum-jHwaaH wAaet-bnej bnejkaem Aaarijb׃
2.10 kij Oibrw Aijej kitijijm wrAw wqedaar xxilhw wHitbownnw mAod wrAw Hen HaajtaaH kaazoAt׃
2.11 HaHejmijr gowj AaeloHijm wHemaaH loA AaeloHijm wOamij Hemijr kbowdow blowA jowOijl׃
2.12 xxomw xxaamajim Oal-zoAt wxaOarw haarbw mAod nAum-jHwaaH׃
2.13 kij-xxtajim raaOowt OaaxaaH Oamij Aotij Oaazbw mqowr majim hajijm lahcob laaHaem boArowt boArot nixxbaarijm Aaxxaer loA-jaakilw Hamaajim׃
2.14 HaOaebaed jixraaAel Aim-jlijd bajit HwA madwOa HaajaaH laabaz׃
2.15 Oaalaajw jixxAagw kpirijm naatnw qowlaam wajaaxxijtw Aarcow lxxamaaH Oaaraajw [nictaaH k] (nictw q) miblij joxxeb׃
2.16 gam-bnej-nop [wtahpnes k] (wtahpanhes q) jirOwk qaadqod׃
2.17 HalowA-zoAt taOaxaeH-laak Oaazbek Aaet-jHwaaH AaeloHajik bOet mowlijkek badaaraek׃
2.18 wOataaH maH-laak ldaeraek micrajim lixxtowt mej xxihowr wmaH-laak ldaeraek Aaxxwr lixxtowt mej naaHaar׃
2.19 tjasrek raaOaatek wmxxubowtajik towkihuk wdOij wrAij kij-raO waamaar Oaazbek Aaet-jHwaaH AaeloHaajik wloA pahdaatij Aelajik nAum-Aadonaaj jHwiH cbaaAowt׃
2.20 kij meOowlaam xxaabartij Oulek nitaqtij mowsrotajik watoAmrij loA [AaeOaebod k] (AaeOaebowr q) kij Oal-kaal-gibOaaH gboHaaH wtahat kaal-Oec raOanaan Aat coOaaH zonaaH׃
2.21 wAaanokij nTaOtijk xoreq kuloH zaeraO Aaemaet wAejk naeHpakt lij swrej Hagaepaen naakrijaaH׃
2.22 kij Aim-tkabsij banaetaer wtarbij-laak borijt niktaam Oawonek lpaanaj nAum Aadonaaj jHwiH׃
2.23 Aejk toAmrij loA niTmeAtij Aaharej HabOaalijm loA Haalaktij rAij darkek bagajA dOij maeH Oaaxijt bikraaH qalaaH mxaaraekaet draakaejHaa׃
2.24 paeraeH limud midbaar bAawat [napxxow k] (napxxaaH q) xxaaAapaaH rwha taAanaataaH mij jxxijbaenaaH kaal-mbaqxxaejHaa loA jijOaapw bhaadxxaaH jimcaaAwnHaa׃
2.25 minOij raglek mijaahep [wgowronek k] (wgrownek q) micimAaaH watoAmrij nowAaaxx lowA kij-AaaHabtij zaarijm wAaharejHaem Aelek׃
2.26 kboxxaet ganaab kij jimaaceA ken Hobijxxw bejt jixraaAel HemaaH malkejHaem xaarejHaem wkoHanejHaem wnbijAejHaem׃
2.27 Aomrijm laaOec Aaabij AataaH wlaaAaebaen Aat [jlidtinj k] (jlidtaanw q) kij-paanw Aelaj Ooraep wloA paanijm wbOet raaOaataam joAmrw qwmaaH wHowxxijOenw׃
2.28 wAajeH AaeloHaejkaa Aaxxaer Oaaxijtaa laak jaaqwmw Aim-jowxxijOwkaa bOet raaOaataekaa kij mispar Oaaraejkaa Haajw AaeloHaejkaa jHwdaaH׃ s
2.29 laamaaH taarijbw Aelaaj kulkaem pxxaOtaem bij nAum-jHwaaH׃
2.30 laxxaawA Hikejtij Aaet-bnejkaem mwsaar loA laaqaahw AaaklaaH harbkaem nbijAejkaem kAarjeH maxxhijt׃
2.31 Hadowr Aataem rAw dbar-jHwaaH Hamidbaar Haajijtij ljixraaAel Aim Aaeraec maApeljaaH madwOa Aaamrw Oamij radnw lowA-naabowA Oowd Aelaejkaa׃
2.32 Hatixxkah btwlaaH OaedjaaH kalaaH qixxuraejHaa wOamij xxkehwnij jaamijm Aejn mispaar׃
2.33 maH-tejTibij darkek lbaqexx AaHabaaH laaken gam Aaet-HaaraaOowt [limadtij k] (limadt q) Aaet-draakaajik׃
2.34 gam biknaapajik nimcAw dam napxxowt Aaebjownijm nqijijm loA-bamahtaeraet mcaaAtijm kij Oal-kaal-AelaeH׃
2.35 watoAmrij kij niqejtij Aak xxaab Aapow mimaenij Hinnij nixxpaaT Aowtaak Oal-Aaamrek loA haaTaaAtij׃
2.36 maH-tezlij mAod lxxanowt Aaet-darkek gam mimicrajim tebowxxij kaAaxxaer-boxxt meAaxxwr׃
2.37 gam meAet zaeH tecAij wjaadajik Oal-roAxxek kij-maaAas jHowaaH bmibTahajik wloA taclijhij laaHaem׃
2.1 ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃
2.2 הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה׃
2.3 קדש ישראל ליהוה ראשית תבואתה כל־אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם־יהוה׃ פ
2.4 שמעו דבר־יהוה בית יעקב וכל־משפחות בית ישראל׃
2.5 כה ׀ אמר יהוה מה־מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו׃
2.6 ולא אמרו איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות בארץ לא־עבר בה איש ולא־ישב אדם שם׃
2.7 ואביא אתכם אל־ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את־ארצי ונחלתי שמתם לתועבה׃
2.8 הכהנים לא אמרו איה יהוה ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנביאים נבאו בבעל ואחרי לא־יועלו הלכו׃
2.9 לכן עד אריב אתכם נאם־יהוה ואת־בני בניכם אריב׃
2.10 כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת׃
2.11 ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל׃
2.12 שמו שמים על־זאת ושערו חרבו מאד נאם־יהוה׃
2.13 כי־שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור ׀ מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא־יכלו המים׃
2.14 העבד ישראל אם־יליד בית הוא מדוע היה לבז׃
2.15 עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו [נצתה כ] (נצתו ק) מבלי ישב׃
2.16 גם־בני־נף [ותחפנס כ] (ותחפנחס ק) ירעוך קדקד׃
2.17 הלוא־זאת תעשה־לך עזבך את־יהוה אלהיך בעת מוליכך בדרך׃
2.18 ועתה מה־לך לדרך מצרים לשתות מי שחור ומה־לך לדרך אשור לשתות מי נהר׃
2.19 תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי־רע ומר עזבך את־יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם־אדני יהוה צבאות׃
2.20 כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרתיך ותאמרי לא [אעבד כ] (אעבור ק) כי על־כל־גבעה גבהה ותחת כל־עץ רענן את צעה זנה׃
2.21 ואנכי נטעתיך שרק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה׃
2.22 כי אם־תכבסי בנתר ותרבי־לך ברית נכתם עונך לפני נאם אדני יהוה׃
2.23 איך תאמרי לא נטמאתי אחרי הבעלים לא הלכתי ראי דרכך בגיא דעי מה עשית בכרה קלה משרכת דרכיה׃
2.24 פרה ׀ למד מדבר באות [נפשו כ] (נפשה ק) שאפה רוח תאנתה מי ישיבנה כל־מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה׃
2.25 מנעי רגלך מיחף [וגורנך כ] (וגרונך ק) מצמאה ותאמרי נואש לוא כי־אהבתי זרים ואחריהם אלך׃
2.26 כבשת גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם וכהניהם ונביאיהם׃
2.27 אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את [ילדתני כ] (ילדתנו ק) כי־פנו אלי ערף ולא פנים ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו׃
2.28 ואיה אלהיך אשר עשית לך יקומו אם־יושיעוך בעת רעתך כי מספר עריך היו אלהיך יהודה׃ ס
2.29 למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם־יהוה׃
2.30 לשוא הכיתי את־בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית׃
2.31 הדור אתם ראו דבר־יהוה המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רדנו לוא־נבוא עוד אליך׃
2.32 התשכח בתולה עדיה כלה קשריה ועמי שכחוני ימים אין מספר׃
2.33 מה־תיטבי דרכך לבקש אהבה לכן גם את־הרעות [למדתי כ] (למדת ק) את־דרכיך׃
2.34 גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא־במחתרת מצאתים כי על־כל־אלה׃
2.35 ותאמרי כי נקיתי אך שב אפו ממני הנני נשפט אותך על־אמרך לא חטאתי׃
2.36 מה־תזלי מאד לשנות את־דרכך גם ממצרים תבושי כאשר־בשת מאשור׃
2.37 גם מאת זה תצאי וידיך על־ראשך כי־מאס יהוה במבטחיך ולא תצליחי להם׃
2.1 wjHj dbr-jHwH Alj lAmr׃
2.2 Hlk wqrAt bAznj jrwxlm lAmr kH Amr jHwH zkrtj lk hsd nOwrjk AHbt klwltjk lktk Ahrj bmdbr bArc lA zrwOH׃
2.3 qdx jxrAl ljHwH rAxjt tbwAtH kl-Akljw jAxmw rOH tbA AljHm nAm-jHwH׃ p
2.4 xmOw dbr-jHwH bjt jOqb wkl-mxphwt bjt jxrAl׃
2.5 kH Amr jHwH mH-mcAw Abwtjkm bj Owl kj rhqw mOlj wjlkw Ahrj HHbl wjHblw׃
2.6 wlA Amrw AjH jHwH HmOlH Atnw mArc mcrjm Hmwljk Atnw bmdbr bArc OrbH wxwhH bArc cjH wclmwt bArc lA-Obr bH Ajx wlA-jxb Adm xm׃
2.7 wAbjA Atkm Al-Arc Hkrml lAkl prjH wTwbH wtbAw wtTmAw At-Arcj wnhltj xmtm ltwObH׃
2.8 HkHnjm lA Amrw AjH jHwH wtpxj HtwrH lA jdOwnj wHrOjm pxOw bj wHnbjAjm nbAw bbOl wAhrj lA-jwOlw Hlkw׃
2.9 lkn Od Arjb Atkm nAm-jHwH wAt-bnj bnjkm Arjb׃
2.10 kj Obrw Ajj ktjjm wrAw wqdr xlhw wHtbwnnw mAd wrAw Hn HjtH kzAt׃
2.11 HHjmjr gwj AlHjm wHmH lA AlHjm wOmj Hmjr kbwdw blwA jwOjl׃
2.12 xmw xmjm Ol-zAt wxOrw hrbw mAd nAm-jHwH׃
2.13 kj-xtjm rOwt OxH Omj Atj Ozbw mqwr mjm hjjm lhcb lHm bArwt bArt nxbrjm Axr lA-jklw Hmjm׃
2.14 HObd jxrAl Am-jljd bjt HwA mdwO HjH lbz׃
2.15 Oljw jxAgw kprjm ntnw qwlm wjxjtw Arcw lxmH Orjw [nctH k] (nctw q) mblj jxb׃
2.16 gm-bnj-np [wthpns k] (wthpnhs q) jrOwk qdqd׃
2.17 HlwA-zAt tOxH-lk Ozbk At-jHwH AlHjk bOt mwljkk bdrk׃
2.18 wOtH mH-lk ldrk mcrjm lxtwt mj xhwr wmH-lk ldrk Axwr lxtwt mj nHr׃
2.19 tjsrk rOtk wmxbwtjk twkhk wdOj wrAj kj-rO wmr Ozbk At-jHwH AlHjk wlA phdtj Aljk nAm-Adnj jHwH cbAwt׃
2.20 kj mOwlm xbrtj Olk ntqtj mwsrtjk wtAmrj lA [AObd k] (AObwr q) kj Ol-kl-gbOH gbHH wtht kl-Oc rOnn At cOH znH׃
2.21 wAnkj nTOtjk xrq klH zrO Amt wAjk nHpkt lj swrj Hgpn nkrjH׃
2.22 kj Am-tkbsj bntr wtrbj-lk brjt nktm Ownk lpnj nAm Adnj jHwH׃
2.23 Ajk tAmrj lA nTmAtj Ahrj HbOljm lA Hlktj rAj drkk bgjA dOj mH Oxjt bkrH qlH mxrkt drkjH׃
2.24 prH lmd mdbr bAwt [npxw k] (npxH q) xApH rwh tAntH mj jxjbnH kl-mbqxjH lA jjOpw bhdxH jmcAwnH׃
2.25 mnOj rglk mjhp [wgwrnk k] (wgrwnk q) mcmAH wtAmrj nwAx lwA kj-AHbtj zrjm wAhrjHm Alk׃
2.26 kbxt gnb kj jmcA kn Hbjxw bjt jxrAl HmH mlkjHm xrjHm wkHnjHm wnbjAjHm׃
2.27 Amrjm lOc Abj AtH wlAbn At [jldtnj k] (jldtnw q) kj-pnw Alj Orp wlA pnjm wbOt rOtm jAmrw qwmH wHwxjOnw׃
2.28 wAjH AlHjk Axr Oxjt lk jqwmw Am-jwxjOwk bOt rOtk kj mspr Orjk Hjw AlHjk jHwdH׃ s
2.29 lmH trjbw Alj klkm pxOtm bj nAm-jHwH׃
2.30 lxwA Hkjtj At-bnjkm mwsr lA lqhw AklH hrbkm nbjAjkm kArjH mxhjt׃
2.31 Hdwr Atm rAw dbr-jHwH Hmdbr Hjjtj ljxrAl Am Arc mApljH mdwO Amrw Omj rdnw lwA-nbwA Owd Aljk׃
2.32 Htxkh btwlH OdjH klH qxrjH wOmj xkhwnj jmjm Ajn mspr׃
2.33 mH-tjTbj drkk lbqx AHbH lkn gm At-HrOwt [lmdtj k] (lmdt q) At-drkjk׃
2.34 gm bknpjk nmcAw dm npxwt Abjwnjm nqjjm lA-bmhtrt mcAtjm kj Ol-kl-AlH׃
2.35 wtAmrj kj nqjtj Ak xb Apw mmnj Hnnj nxpT Awtk Ol-Amrk lA hTAtj׃
2.36 mH-tzlj mAd lxnwt At-drkk gm mmcrjm tbwxj kAxr-bxt mAxwr׃
2.37 gm mAt zH tcAj wjdjk Ol-rAxk kj-mAs jHwH bmbThjk wlA tcljhj lHm׃
2.1 Et factum est verbum Domini ad me dicens:
2.2 “ Vade et clama in auribus Ierusalem dicens: Haec dicit Dominus: Recordatus sum tui, caritatis adulescentiae tuae et amoris desponsationis tuae, quando secuta es me in deserto, in terra, quae non seminatur.
2.3 Sanctus Domino Israel, primitiae frugum eius; omnes, qui devorabant eum, delinquebant; mala veniebant super eos, dicit Dominus.
2.4 Audite verbum Domini, domus Iacob et omnes cognationes domus Israel.
2.5 Haec dicit Dominus: Quid invenerunt patres vestri in me iniquitatis, quia elongaverunt a me et ambulaverunt post vanitatem et vani facti sunt?
2.6 Et non dixerunt: “Ubi est Dominus, qui ascendere nos fecit de terra Aegypti, qui traduxit nos per desertum, per terram inhabitabilem et inviam, per terram sitis et caliginis, per terram, in qua non ambulavit vir, neque habitavit homo?”.
2.7 Et induxi vos in terram hortorum, ut comederetis fructum eius et optima illius; et ingressi contaminastis terram meam et hereditatem meam posuistis in abominationem.
2.8 Sacerdotes non dixerunt: “Ubi est Dominus?”. Et tractantes legem nescierunt me, et pastores praevaricati sunt in me, et prophetae prophetaverunt in Baal et, quae nihil prosunt, secuti sunt.
2.9 Propterea adhuc iudicio contendam vobiscum, ait Dominus, et cum filiis filiorum vestrorum disceptabo.
2.10 En transite ad insulas Cetthim et videte et in Cedar mittite et considerate vehementer et videte, si factum est huiuscemodi:
2.11 si mutavit gens deos, et certe ipsi non sunt dii; populus vero meus mutavit gloriam suam in id, quod nihil prodest.
2.12 Obstupescite, caeli, super hoc et inhorrescite supra modum, dicit Dominus.
2.13 Duo enim mala fecit populus meus: me dereliquerunt fontem aquae vivae, ut foderent sibi cisternas, cisternas dissipatas, quae continere non valent aquas.
2.14 Numquid servus est Israel aut vernaculus? Quare ergo factus est in praedam? Super eum rugierunt leones
2.15 et dederunt vocem suam; posuerunt terram eius in solitudinem: civitates eius exustae sunt, et non est qui habitet in eis.
2.16 Filii quoque Mempheos et Taphnes decalvabunt tibi verticem.
2.17 Numquid non istud factum est tibi, quia dereliquisti Dominum Deum tuum eo tempore, quo ducebat te per viam?
2.18 Et nunc quid tibi vis in via Aegypti, ut bibas aquam Nili? Et quid tibi cum via Assyriorum, ut bibas aquam Fluminis?
2.19 Arguet te malitia tua, et aversio tua increpabit te; scito et vide quia malum et amarum est reliquisse te Dominum Deum tuum et non esse timorem mei apud te, dicit Dominus, Deus exercituum.
2.20 A saeculo confregisti iugum tuum, rupisti vincula tua et dixisti: “Non serviam”. In omni enim colle sublimi et sub omni ligno frondoso tu prosternebaris meretrix.
2.21 Ego autem plantavi te vineam electam, omne semen verum; quomodo ergo conversa es in palmites vineae alienae?
2.22 Si laveris te nitro et multiplicaveris tibi herbam fullonum, maculata es in iniquitate tua coram me, dicit Dominus Deus.
2.23 Quomodo dicis: “Non sum polluta, post Baalim non ambulavi”? Vide viam tuam in convalle, scito quid feceris: camelus levis contorquens vias suas.
2.24 Onager assuetus in solitudine in desiderio animae suae attrahit aerem; libidinem eius quis avertet? Omnes, qui quaerunt eam, non deficient, in menstruis eius invenient eam.
2.25 Prohibe pedem tuum a nuditate et guttur tuum a siti. Et dixisti: “Vanum est, nequaquam; adamavi quippe alienos et post eos ambulabo”.
2.26 Quomodo confunditur fur, quando deprehenditur, sic confusi sunt domus Israel, ipsi et reges eorum, principes et sacerdotes et prophetae eorum
2.27 dicentes ligno: “Pater meus es tu” et lapidi: “Tu me genuisti”. Verterunt ad me tergum et non faciem, sed in tempore afflictionis suae dicent: “Surge et libera nos!”.
2.28 Ubi sunt dii tui, quos fecisti tibi? Surgant et liberent te in tempore afflictionis tuae; secundum numerum quippe civitatum tuarum facti sunt dii tui, Iuda.
2.29 Quid vultis mecum iudicio contendere? Omnes praevaricati estis in me, dicit Dominus.
2.30 Frustra percussi filios vestros: disciplinam non receperunt. Devoravit gladius vester prophetas vestros: quasi leo vastator.
2.31 O generatio, vos videte verbum Domini: numquid solitudo factus sum Israeli aut terra tenebrarum? Quare ergo dixit populus meus: “Recessimus, non veniemus ultra ad te”?
2.32 Numquid obliviscitur virgo ornamenti sui, sponsa fasciae pectoralis suae? Populus vero meus oblitus est mei diebus innumeris.
2.33 Quam bene paras viam tuam ad quaerendum amorem! Et insuper in malum docuisti vias tuas,
2.34 et in fimbriis tuis inventus est sanguis animarum pauperum innocentium: non effringentes invenisti eos; sed in omnibus his
2.35 dixisti: “Innocens ego sum, propterea aversus est furor eius a me”. Ecce ego iudicio contendam tecum, eo quod dixeris: “Non peccavi”.
2.36 Quam leviter mutas vias tuas! Et ab Aegypto confunderis, sicut confusa es ab Assyria.
2.37 Nam et ab ista egredieris, et manus tuae erunt super caput tuum, quoniam obtrivit Dominus illos, quibus confisus es, et nihil habebis prosperum in eis.
3.1 Und er sprach: «Wenn ein Mann sein Weib verstößt und sie ihn verläßt und eines andern Mannes wird, darf er wieder zu ihr zurückkehren? Würde nicht ein solches Land dadurch entweiht? Du aber hast mit vielen Freunden gebuhlt; und du solltest wieder zu mir zurückkehren?» spricht der HERR.
3.2 Erhebe deine Augen zu den Höhen und schau: Wo bist du nicht geschändet worden? An den Wegen sitzend, hast du auf sie gewartet wie ein Araber in der Wüste und hast das Land durch deine Unzucht und deine Bosheit entweiht!
3.3 Und ob auch die Regenschauer ausblieben und kein Spätregen fiel, so behieltest du doch deine Hurenstirn bei und wolltest dich nicht schämen.
3.4 Hast du nicht eben jetzt angefangen mir zuzurufen: «Mein Vater, der Freund meiner Jugend bist du!
3.5 Sollte er ewiglich grollen, immerdar zürnen?» Siehe, so hast du gesprochen und dabei Böses getan und es durchgesetzt!
3.6 Und der HERR sprach zu mir in den Tagen des Königs Josia: «Hast du gesehen, was die Abtrünnige, Israel, getan hat? Sie ist auf alle hohen Berge und unter alle grünen Bäume gelaufen und hat daselbst Unzucht getrieben.»
3.7 Und nachdem sie das alles getan hatte, dachte ich: Wird sie zu mir zurückkehren? Aber sie kehrte nicht zurück. Solches sah ihre treulose Schwester Juda;
3.8 und obschon sie sah, daß ich die Abtrünnige, Israel, um all ihrer Ehebrecherei willen verstoßen und ihr den Scheidebrief gegeben hatte, so fürchtete sich dennoch ihre treulose Schwester Juda nicht, sondern ging hin und trieb auch Unzucht.
3.9 Und so kam es, daß sie durch ihre leichtfertige Unzucht das Land entweihte; und sie trieb Ehebruch mit Holz und Stein.
3.10 Trotzdem ist ihre treulose Schwester Juda nicht von ganzem Herzen zu mir zurückgekehrt, sondern nur zum Schein! spricht der HERR.
3.11 Und der HERR sprach zu mir: Die Abtrünnige, Israel, steht gerechter da als die treulose Juda.
3.12 Gehe hin, predige diese Worte gegen den Norden hin und sprich: Kehre wieder, du Abtrünnige, Israel! spricht der HERR, ich will mein Angesicht nicht vor euch verdüstern; denn ich bin gnädig (spricht der HERR) und zürne nicht ewig!
3.13 Nur erkenne deine Missetat, daß du dem HERRN, deinem Gott, die Treue gebrochen und hierhin und dorthin zu den Fremden gelaufen bist unter alle grünen Bäume; aber auf meine Stimme habt ihr nicht gehört, spricht der HERR.
3.14 Kehret wieder, ihr abtrünnigen Kinder, spricht der HERR; denn Ich bin euer Herr! Und ich will euch nehmen, einen aus jeder Stadt und zwei aus jedem Geschlecht, und euch nach Zion bringen;
3.15 ich will euch Hirten nach meinem Herzen geben, die sollen euch weiden mit Kenntnis und Verstand.
3.16 Und es wird geschehen, wenn ihr euch dann mehrt und fruchtbar werdet im Lande, in jenen Tagen (spricht der HERR), so wird man nicht mehr sagen: «die Bundeslade des HERRN»; und sie wird niemandem mehr in den Sinn kommen, man wird ihrer nicht mehr gedenken und sie nicht mehr vermissen; es wird auch keine mehr gemacht werden.
3.17 Zu jener Zeit wird man Jerusalem «Thron des HERRN» nennen, und es werden sich alle Heiden dorthin versammeln, zum Namen des HERRN, nach Jerusalem, und sie werden hinfort nicht mehr dem Starrsinn ihres bösen Herzens folgen.
3.18 In jenen Tagen wird das Haus Juda zum Hause Israel gehen, und sie werden miteinander aus dem Lande des Nordens in das Land kommen, das ich ihren Vätern zum Erbteil gegeben habe.
3.19 Ich hatte auch gesagt: Was für eine Stellung will ich dir geben unter den Söhnen! Ich will dir das erwünschte Land schenken, das allerschönste Erbteil der Völker! Und ich hatte auch gesagt, du dürftest mich «Vater» nennen und solltest dich nicht mehr von mir abwenden.
3.20 Aber wie ein Weib ihrem Geliebten untreu wird, so seid ihr mir untreu geworden, Haus Israel! spricht der HERR.
3.21 Eine Stimme wird auf den kahlen Höhen vernommen: es ist das flehentliche Weinen der Kinder Israel, weil sie ihren Weg verkehrt und des HERRN, ihres Gottes, vergessen haben.
3.22 Kehret um, ihr abtrünnigen Kinder! Ich will eure Abweichungen heilen! «Siehe, wir kommen zu dir, denn du bist der HERR, unser Gott.
3.23 Wahrlich, wir sind betrogen worden durch die Höhen, die lärmende Menge auf den Bergen; wahrlich, beim HERRN, unserm Gott, steht das Heil Israels!
3.24 Aber die Schande hat den Erwerb unserer Väter verzehrt von unserer Jugend an, ihre Schafe und ihre Rinder, ihre Söhne und ihre Töchter;
3.25 wir müssen uns niederlegen in unserer Schande, und unsere Schmach will uns zudecken; denn wir haben am HERRN, unserm Gott, gesündigt, wir und unsere Väter, von unserer Jugend an bis auf diesen Tag, und haben nicht gehört auf die Stimme des HERRN, unsers Gottes.»
3.1 ἐὰν ἐξαποστείλῃ ἀνὴρ τὴν γυναῖκα αὐτοῦ καὶ ἀπέλθῃ ἀπ' αὐτοῦ καὶ γένηται ἀνδρὶ ἑτέρῳ μὴ ἀνακάμπτουσα ἀνακάμψει πρὸς αὐτὸν ἔτι οὐ μιαινομένη μιανθήσεται ἡ γυνὴ ἐκείνη καὶ σὺ ἐξεπόρνευσας ἐν ποιμέσιν πολλοῖς καὶ ἀνέκαμπτες πρός με λέγει κύριος
3.2 ἆρον εἰς εὐθεῖαν τοὺς ὀφθαλμούς σου καὶ ἰδέ ποῦ οὐχὶ ἐξεφύρθης ἐπὶ ταῖς ὁδοῖς ἐκάθισας αὐτοῖς ὡσεὶ κορώνη ἐρημουμένη καὶ ἐμίανας τὴν γῆν ἐν ταῖς πορνείαις σου καὶ ἐν ταῖς κακίαις σου
3.3 καὶ ἔσχες ποιμένας πολλοὺς εἰς πρόσκομμα σεαυτῇ ὄψις πόρνης ἐγένετό σοι ἀπηναισχύντησας πρὸς πάντας
3.4 οὐχ ὡς οἶκόν με ἐκάλεσας καὶ πατέρα καὶ ἀρχηγὸν τῆς παρθενίας σου
3.5 μὴ διαμενεῖ εἰς τὸν αἰῶνα ἢ διαφυλαχθήσεται εἰς νεῖκος ἰδοὺ ἐλάλησας καὶ ἐποίησας τὰ πονηρὰ ταῦτα καὶ ἠδυνάσθης
3.6 καὶ εἶπεν κύριος πρός με ἐν ταῖς ἡμέραις ιωσια τοῦ βασιλέως εἶδες ἃ ἐποίησέν μοι ἡ κατοικία τοῦ ισραηλ ἐπορεύθησαν ἐπὶ πᾶν ὄρος ὑψηλὸν καὶ ὑποκάτω παντὸς ξύλου ἀλσώδους καὶ ἐπόρνευσαν ἐκεῖ
3.7 καὶ εἶπα μετὰ τὸ πορνεῦσαι αὐτὴν ταῦτα πάντα πρός με ἀνάστρεψον καὶ οὐκ ἀνέστρεψεν καὶ εἶδεν τὴν ἀσυνθεσίαν αὐτῆς ἡ ἀσύνθετος ιουδα
3.8 καὶ εἶδον διότι περὶ πάντων ὧν κατελήμφθη ἐν οἷς ἐμοιχᾶτο ἡ κατοικία τοῦ ισραηλ καὶ ἐξαπέστειλα αὐτὴν καὶ ἔδωκα αὐτῇ βιβλίον ἀποστασίου εἰς τὰς χεῖρας αὐτῆς καὶ οὐκ ἐφοβήθη ἡ ἀσύνθετος ιουδα καὶ ἐπορεύθη καὶ ἐπόρνευσεν καὶ αὐτή
3.9 καὶ ἐγένετο εἰς οὐθὲν ἡ πορνεία αὐτῆς καὶ ἐμοίχευσεν τὸ ξύλον καὶ τὸν λίθον
3.10 καὶ ἐν πᾶσιν τούτοις οὐκ ἐπεστράφη πρός με ἡ ἀσύνθετος ιουδα ἐξ ὅλης τῆς καρδίας αὐτῆς ἀλλ' ἐπὶ ψεύδει
3.11 καὶ εἶπεν κύριος πρός με ἐδικαίωσεν τὴν ψυχὴν αὐτοῦ ισραηλ ἀπὸ τῆς ἀσυνθέτου ιουδα
3.12 πορεύου καὶ ἀνάγνωθι τοὺς λόγους τούτους πρὸς βορρᾶν καὶ ἐρεῖς ἐπιστράφητι πρός με ἡ κατοικία τοῦ ισραηλ λέγει κύριος καὶ οὐ στηριῶ τὸ πρόσωπόν μου ἐφ' ὑμᾶς ὅτι ἐλεήμων ἐγώ εἰμι λέγει κύριος καὶ οὐ μηνιῶ ὑμῖν εἰς τὸν αἰῶνα
3.13 πλὴν γνῶθι τὴν ἀδικίαν σου ὅτι εἰς κύριον τὸν θεόν σου ἠσέβησας καὶ διέχεας τὰς ὁδούς σου εἰς ἀλλοτρίους ὑποκάτω παντὸς ξύλου ἀλσώδους τῆς δὲ φωνῆς μου οὐχ ὑπήκουσας λέγει κύριος
3.14 ἐπιστράφητε υἱοὶ ἀφεστηκότες λέγει κύριος διότι ἐγὼ κατακυριεύσω ὑμῶν καὶ λήμψομαι ὑμᾶς ἕνα ἐκ πόλεως καὶ δύο ἐκ πατριᾶς καὶ εἰσάξω ὑμᾶς εἰς σιων
3.15 καὶ δώσω ὑμῖν ποιμένας κατὰ τὴν καρδίαν μου καὶ ποιμανοῦσιν ὑμᾶς ποιμαίνοντες μετ' ἐπιστήμης
3.16 καὶ ἔσται ἐὰν πληθυνθῆτε καὶ αὐξηθῆτε ἐπὶ τῆς γῆς ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις λέγει κύριος οὐκ ἐροῦσιν ἔτι κιβωτὸς διαθήκης ἁγίου ισραηλ οὐκ ἀναβήσεται ἐπὶ καρδίαν οὐκ ὀνομασθήσεται οὐδὲ ἐπισκεφθήσεται καὶ οὐ ποιηθήσεται ἔτι
3.17 ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις καὶ ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ καλέσουσιν τὴν ιερουσαλημ θρόνος κυρίου καὶ συναχθήσονται εἰς αὐτὴν πάντα τὰ ἔθνη καὶ οὐ πορεύσονται ἔτι ὀπίσω τῶν ἐνθυμημάτων τῆς καρδίας αὐτῶν τῆς πονηρᾶς
3.18 ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις συνελεύσονται οἶκος ιουδα ἐπὶ τὸν οἶκον τοῦ ισραηλ καὶ ἥξουσιν ἐπὶ τὸ αὐτὸ ἀπὸ γῆς βορρᾶ καὶ ἀπὸ πασῶν τῶν χωρῶν ἐπὶ τὴν γῆν ἣν κατεκληρονόμησα τοὺς πατέρας αὐτῶν
3.19 καὶ ἐγὼ εἶπα γένοιτο κύριε ὅτι τάξω σε εἰς τέκνα καὶ δώσω σοι γῆν ἐκλεκτὴν κληρονομίαν θεοῦ παντοκράτορος ἐθνῶν καὶ εἶπα πατέρα καλέσετέ με καὶ ἀπ' ἐμοῦ οὐκ ἀποστραφήσεσθε
3.20 πλὴν ὡς ἀθετεῖ γυνὴ εἰς τὸν συνόντα αὐτῇ οὕτως ἠθέτησεν εἰς ἐμὲ οἶκος ισραηλ λέγει κύριος
3.21 φωνὴ ἐκ χειλέων ἠκούσθη κλαυθμοῦ καὶ δεήσεως υἱῶν ισραηλ ὅτι ἠδίκησαν ἐν ταῖς ὁδοῖς αὐτῶν ἐπελάθοντο θεοῦ ἁγίου αὐτῶν
3.22 ἐπιστράφητε υἱοὶ ἐπιστρέφοντες καὶ ἰάσομαι τὰ συντρίμματα ὑμῶν ἰδοὺ δοῦλοι ἡμεῖς ἐσόμεθά σοι ὅτι σὺ κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν εἶ
3.23 ὄντως εἰς ψεῦδος ἦσαν οἱ βουνοὶ καὶ ἡ δύναμις τῶν ὀρέων πλὴν διὰ κυρίου θεοῦ ἡμῶν ἡ σωτηρία τοῦ ισραηλ
3.24 ἡ δὲ αἰσχύνη κατανάλωσεν τοὺς μόχθους τῶν πατέρων ἡμῶν ἀπὸ νεότητος ἡμῶν τὰ πρόβατα αὐτῶν καὶ τοὺς μόσχους αὐτῶν καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτῶν καὶ τὰς θυγατέρας αὐτῶν
3.25 ἐκοιμήθημεν ἐν τῇ αἰσχύνῃ ἡμῶν καὶ ἐπεκάλυψεν ἡμᾶς ἡ ἀτιμία ἡμῶν διότι ἔναντι τοῦ θεοῦ ἡμῶν ἡμάρτομεν ἡμεῖς καὶ οἱ πατέρες ἡμῶν ἀπὸ νεότητος ἡμῶν ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης καὶ οὐχ ὑπηκούσαμεν τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν
3.1 ean exaposteileh anehr tehn gynaika aytoy kai apeltheh ap' aytoy kai genehtai andri eteroh meh anakamptoysa anakampsei pros ayton eti oy miainomeneh mianthehsetai eh gyneh ekeineh kai sy exeporneysas en poimesin pollois kai anekamptes pros me legei kyrios
3.2 aron eis eytheian toys ophthalmoys soy kai ide poy oychi exephyrthehs epi tais odois ekathisas aytois ohsei korohneh erehmoymeneh kai emianas tehn gehn en tais porneiais soy kai en tais kakiais soy
3.3 kai esches poimenas polloys eis proskomma seayteh opsis pornehs egeneto soi apehnaischyntehsas pros pantas
3.4 oych ohs oikon me ekalesas kai patera kai archehgon tehs parthenias soy
3.5 meh diamenei eis ton aiohna eh diaphylachthehsetai eis neikos idoy elalehsas kai epoiehsas ta ponehra tayta kai ehdynasthehs
3.6 kai eipen kyrios pros me en tais ehmerais iohsia toy basileohs eides a epoiehsen moi eh katoikia toy israehl eporeythehsan epi pan oros ypsehlon kai ypokatoh pantos xyloy alsohdoys kai eporneysan ekei
3.7 kai eipa meta to porneysai aytehn tayta panta pros me anastrepson kai oyk anestrepsen kai eiden tehn asynthesian aytehs eh asynthetos ioyda
3.8 kai eidon dioti peri pantohn ohn katelehmphtheh en ois emoichato eh katoikia toy israehl kai exapesteila aytehn kai edohka ayteh biblion apostasioy eis tas cheiras aytehs kai oyk ephobehtheh eh asynthetos ioyda kai eporeytheh kai eporneysen kai ayteh
3.9 kai egeneto eis oythen eh porneia aytehs kai emoicheysen to xylon kai ton lithon
3.10 kai en pasin toytois oyk epestrapheh pros me eh asynthetos ioyda ex olehs tehs kardias aytehs all' epi pseydei
3.11 kai eipen kyrios pros me edikaiohsen tehn psychehn aytoy israehl apo tehs asynthetoy ioyda
3.12 poreyoy kai anagnohthi toys logoys toytoys pros borran kai ereis epistraphehti pros me eh katoikia toy israehl legei kyrios kai oy stehrioh to prosohpon moy eph' ymas oti eleehmohn egoh eimi legei kyrios kai oy mehnioh ymin eis ton aiohna
3.13 plehn gnohthi tehn adikian soy oti eis kyrion ton theon soy ehsebehsas kai diecheas tas odoys soy eis allotrioys ypokatoh pantos xyloy alsohdoys tehs de phohnehs moy oych ypehkoysas legei kyrios
3.14 epistraphehte yioi aphestehkotes legei kyrios dioti egoh katakyrieysoh ymohn kai lehmpsomai ymas ena ek poleohs kai dyo ek patrias kai eisaxoh ymas eis siohn
3.15 kai dohsoh ymin poimenas kata tehn kardian moy kai poimanoysin ymas poimainontes met' epistehmehs
3.16 kai estai ean plehthynthehte kai ayxehthehte epi tehs gehs en tais ehmerais ekeinais legei kyrios oyk eroysin eti kibohtos diathehkehs agioy israehl oyk anabehsetai epi kardian oyk onomasthehsetai oyde episkephthehsetai kai oy poiehthehsetai eti
3.17 en tais ehmerais ekeinais kai en toh kairoh ekeinoh kalesoysin tehn ieroysalehm thronos kyrioy kai synachthehsontai eis aytehn panta ta ethneh kai oy poreysontai eti opisoh tohn enthymehmatohn tehs kardias aytohn tehs ponehras
3.18 en tais ehmerais ekeinais syneleysontai oikos ioyda epi ton oikon toy israehl kai ehxoysin epi to ayto apo gehs borra kai apo pasohn tohn chohrohn epi tehn gehn ehn kateklehronomehsa toys pateras aytohn
3.19 kai egoh eipa genoito kyrie oti taxoh se eis tekna kai dohsoh soi gehn eklektehn klehronomian theoy pantokratoros ethnohn kai eipa patera kalesete me kai ap' emoy oyk apostraphehsesthe
3.20 plehn ohs athetei gyneh eis ton synonta ayteh oytohs ehthetehsen eis eme oikos israehl legei kyrios
3.21 phohneh ek cheileohn ehkoystheh klaythmoy kai deehseohs yiohn israehl oti ehdikehsan en tais odois aytohn epelathonto theoy agioy aytohn
3.22 epistraphehte yioi epistrephontes kai iasomai ta syntrimmata ymohn idoy doyloi ehmeis esometha soi oti sy kyrios o theos ehmohn ei
3.23 ontohs eis pseydos ehsan oi boynoi kai eh dynamis tohn oreohn plehn dia kyrioy theoy ehmohn eh sohtehria toy israehl
3.24 eh de aischyneh katanalohsen toys mochthoys tohn paterohn ehmohn apo neotehtos ehmohn ta probata aytohn kai toys moschoys aytohn kai toys yioys aytohn kai tas thygateras aytohn
3.25 ekoimehthehmen en teh aischyneh ehmohn kai epekalypsen ehmas eh atimia ehmohn dioti enanti toy theoy ehmohn ehmartomen ehmeis kai oi pateres ehmohn apo neotehtos ehmohn eohs tehs ehmeras taytehs kai oych ypehkoysamen tehs phohnehs kyrioy toy theoy ehmohn
3.1 לֵאמֹר הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת־אִשְׁתֹּו וְהָלְכָה מֵאִתֹּו וְהָיְתָה לְאִישׁ־אַחֵר הֲיָשׁוּב אֵלֶיהָ עֹוד הֲלֹוא חָנֹוף תֶּחֱנַף הָאָרֶץ הַהִיא וְאַתְּ זָנִית רֵעִים רַבִּים וְשֹׁוב אֵלַי נְאֻם־יְהֹוָה׃
3.2 שְׂאִי־עֵינַיִךְ עַל־שְׁפָיִם וּרְאִי אֵיפֹה לֹא [שֻׁגַּלְתְּ כ] (שֻׁכַּבְּתְּ ק) עַל־דְּרָכִים יָשַׁבְתְּ לָהֶם כַּעֲרָבִי בַּמִּדְבָּר וַתַּחֲנִיפִי אֶרֶץ בִּזְנוּתַיִךְ וּבְרָעָתֵךְ׃
3.3 וַיִּמָּנְעוּ רְבִבִים וּמַלְקֹושׁ לֹוא הָיָה וּמֵצַח אִשָּׁה זֹונָה הָיָה לָךְ מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם׃
3.4 הֲלֹוא מֵעַתָּה [קָרָאתִי כ] (קָרָאת ק) לִי אָבִי אַלּוּף נְעֻרַי אָתָּה׃
3.5 הֲיִנְטֹר לְעֹולָם אִם־יִשְׁמֹר לָנֶצַח הִנֵּה [דִבַּרְתִּי כ] (דִבַּרְתְּ ק) וַתַּעֲשִׂי הָרָעֹות וַתּוּכָל׃ פ
3.6 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ הֲרָאִיתָ אֲשֶׁר עָשְׂתָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל הֹלְכָה הִיא עַל־כָּל־הַר גָּבֹהַּ וְאֶל־תַּחַת כָּל־עֵץ רַעֲנָן וַתִּזְנִי־שָׁם׃
3.7 וָאֹמַר אַחֲרֵי עֲשֹׂותָהּ אֶת־כָּל־אֵלֶּה אֵלַי תָּשׁוּב וְלֹא־שָׁבָה [וַתֵּרֶאה כ] (וַתֵּרֶא ק) בָּגֹודָה אֲחֹותָהּ יְהוּדָה׃
3.8 וָאֵרֶא כִּי עַל־כָּל־אֹדֹות אֲשֶׁר נִאֲפָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל שִׁלַּחְתִּיהָ וָאֶתֵּן אֶת־סֵפֶר כְּרִיתֻתֶיהָ אֵלֶיהָ וְלֹא יָרְאָה בֹּגֵדָה יְהוּדָה אֲחֹותָהּ וַתֵּלֶךְ וַתִּזֶן גַּם־הִיא׃
3.9 וְהָיָה מִקֹּל זְנוּתָהּ וַתֶּחֱנַף אֶת־הָאָרֶץ וַתִּנְאַף אֶת־הָאֶבֶן וְאֶת־הָעֵץ׃
3.10 וְגַם־בְּכָל־זֹאת לֹא־שָׁבָה אֵלַי בָּגֹודָה אֲחֹותָהּ יְהוּדָה בְּכָל־לִבָּהּ כִּי אִם־בְּשֶׁקֶר נְאֻם־יְהוָה׃ פ
3.11 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי צִדְּקָה נַפְשָׁהּ מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל מִבֹּגֵדָה יְהוּדָה׃
3.12 הָלֹךְ וְקָרָאתָ אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה צָפֹונָה וְאָמַרְתָּ שׁוּבָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל נְאֻם־יְהוָה לֹוא־אַפִּיל פָּנַי בָּכֶם כִּי־חָסִיד אֲנִי נְאֻם־יְהוָה לֹא אֶטֹּור לְעֹולָם׃
3.13 אַךְ דְּעִי עֲוֹנֵךְ כִּי בַּיהוָה אֱלֹהַיִךְ פָּשָׁעַתְּ וַתְּפַזְּרִי אֶת־דְּרָכַיִךְ לַזָּרִים תַּחַת כָּל־עֵץ רַעֲנָן וּבְקֹולִי לֹא־שְׁמַעְתֶּם נְאֻם־יְהֹוָה׃
3.14 שׁוּבוּ בָנִים שֹׁובָבִים נְאֻם־יְהוָה כִּי אָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָכֶם וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם צִיֹּון׃
3.15 וְנָתַתִּי לָכֶם רֹעִים כְּלִבִּי וְרָעוּ אֶתְכֶם דֵּעָה וְהַשְׂכֵּיל׃
3.16 וְהָיָה כִּי תִרְבּוּ וּפְרִיתֶם בָּאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵמָּה נְאֻם־יְהוָה לֹא־יֹאמְרוּ עֹוד אֲרֹון בְּרִית־יְהוָה וְלֹא יַעֲלֶה עַל־לֵב וְלֹא יִזְכְּרוּ־בֹו וְלֹא יִפְקֹדוּ וְלֹא יֵעָשֶׂה עֹוד׃
3.17 בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלִַם כִּסֵּא יְהוָה וְנִקְוּוּ אֵלֶיהָ כָל־הַגֹּויִם לְשֵׁם יְהוָה לִירוּשָׁלִָם וְלֹא־יֵלְכוּ עֹוד אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע׃ ס
3.18 בַּיָּמִים הָהֵמָּה יֵלְכוּ בֵית־יְהוּדָה עַל־בֵּית יִשְׂרָאֵל וְיָבֹאוּ יַחְדָּו מֵאֶרֶץ צָפֹון עַל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִנְחַלְתִּי אֶת־אֲבֹותֵיכֶם׃
3.19 וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים וְאֶתֶּן־לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי צִבְאֹות גֹּויִם וָאֹמַר אָבִי [תִּקְרְאוּ־ כ] (תִּקְרְאִי־לִי ק) וּמֵאַחֲרַי לֹא [תָשׁוּבוּ כ] (תָשׁוּבִי׃ ק)
3.20 אָכֵן בָּגְדָה אִשָּׁה מֵרֵעָהּ כֵּן בְּגַדְתֶּם בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם־יְהוָה׃
3.21 קֹול עַל־שְׁפָיִים נִשְׁמָע בְּכִי תַחֲנוּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי הֶעֱוּוּ אֶת־דַּרְכָּם שָׁכְחוּ אֶת־יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם׃
3.22 וּבוּ בָּנִים שֹׁובָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם הִנְנוּ אָתָנוּ לָךְ כִּי אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ׃
3.23 אָכֵן לַשֶּׁקֶר מִגְּבָעֹות הָמֹון הָרִים אָכֵן בַּיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ תְּשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל׃
3.24 וְהַבֹּשֶׁת אָכְלָה אֶת־יְגִיעַ אֲבֹותֵינוּ מִנְּעוּרֵינוּ אֶת־צֹאנָם וְאֶת־בְּקָרָם אֶת־בְּנֵיהֶם וְאֶת־בְּנֹותֵיהֶם׃
3.25 נִשְׁכְּבָה בְּבָשְׁתֵּנוּ וּתְכַסֵּנוּ כְּלִמָּתֵנוּ כִּי לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבֹותֵינוּ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד־הַיֹּום הַזֶּה וְלֹא שָׁמַעְנוּ בְּקֹול יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ׃ ס
3.1 leAmor Hen jxxalah Aijxx Aaet-Aixxtow wHaalkaaH meAitow wHaajtaaH lAijxx-Aaher Hajaaxxwb AelaejHaa Oowd HalowA haanowp taehaenap HaaAaaraec HaHijA wAat zaanijt reOijm rabijm wxxowb Aelaj nAum-jHowaaH׃
3.2 xAij-Oejnajik Oal-xxpaajim wrAij AejpoH loA [xxugalt k] (xxukabt q) Oal-draakijm jaaxxabt laaHaem kaOaraabij bamidbaar watahanijpij Aaeraec biznwtajik wbraaOaatek׃
3.3 wajimaanOw rbibijm wmalqowxx lowA HaajaaH wmecah AixxaaH zownaaH HaajaaH laak meAant Hikaalem׃
3.4 HalowA meOataaH [qaaraaAtij k] (qaaraaAt q) lij Aaabij Aalwp nOuraj AaataaH׃
3.5 HajinTor lOowlaam Aim-jixxmor laanaecah HineH [dibartij k] (dibart q) wataOaxij HaaraaOowt watwkaal׃ p
3.6 wajoAmaer jHwaaH Aelaj bijmej joAxxijaaHw Hamaelaek HaraaAijtaa Aaxxaer OaaxtaaH mxxubaaH jixraaAel HolkaaH HijA Oal-kaal-Har gaaboHa wAael-tahat kaal-Oec raOanaan watiznij-xxaam׃
3.7 waaAomar Aaharej OaxowtaaH Aaet-kaal-AelaeH Aelaj taaxxwb wloA-xxaabaaH [wateraeAH k] (wateraeA q) baagowdaaH AahowtaaH jHwdaaH׃
3.8 waaAeraeA kij Oal-kaal-Aodowt Aaxxaer niAapaaH mxxubaaH jixraaAel xxilahtijHaa waaAaeten Aaet-sepaer krijtutaejHaa AelaejHaa wloA jaarAaaH bogedaaH jHwdaaH AahowtaaH watelaek watizaen gam-HijA׃
3.9 wHaajaaH miqol znwtaaH wataehaenap Aaet-HaaAaaraec watinAap Aaet-HaaAaebaen wAaet-HaaOec׃
3.10 wgam-bkaal-zoAt loA-xxaabaaH Aelaj baagowdaaH AahowtaaH jHwdaaH bkaal-libaaH kij Aim-bxxaeqaer nAum-jHwaaH׃ p
3.11 wajoAmaer jHwaaH Aelaj cidqaaH napxxaaH mxxubaaH jixraaAel mibogedaaH jHwdaaH׃
3.12 Haalok wqaaraaAtaa Aaet-Hadbaarijm HaaAelaeH caapownaaH wAaamartaa xxwbaaH mxxubaaH jixraaAel nAum-jHwaaH lowA-Aapijl paanaj baakaem kij-haasijd Aanij nAum-jHwaaH loA AaeTowr lOowlaam׃
3.13 Aak dOij Oawonek kij bajHwaaH AaeloHajik paaxxaaOat watpazrij Aaet-draakajik lazaarijm tahat kaal-Oec raOanaan wbqowlij loA-xxmaOtaem nAum-jHowaaH׃
3.14 xxwbw baanijm xxowbaabijm nAum-jHwaaH kij Aaanokij baaOaltij baakaem wlaaqahtij Aaetkaem Aaehaad meOijr wxxnajim mimixxpaahaaH wHebeAtij Aaetkaem cijown׃
3.15 wnaatatij laakaem roOijm klibij wraaOw Aaetkaem deOaaH wHaxkejl׃
3.16 wHaajaaH kij tirbw wprijtaem baaAaaraec bajaamijm HaaHemaaH nAum-jHwaaH loA-joAmrw Oowd Aarown brijt-jHwaaH wloA jaOalaeH Oal-leb wloA jizkrw-bow wloA jipqodw wloA jeOaaxaeH Oowd׃
3.17 baaOet HaHijA jiqrAw lijrwxxaalaim kiseA jHwaaH wniqww AelaejHaa kaal-Hagowjim lxxem jHwaaH lijrwxxaalaaim wloA-jelkw Oowd Aaharej xxrirwt libaam HaaraaO׃ s
3.18 bajaamijm HaaHemaaH jelkw bejt-jHwdaaH Oal-bejt jixraaAel wjaaboAw jahdaaw meAaeraec caapown Oal-HaaAaaraec Aaxxaer Hinhaltij Aaet-Aabowtejkaem׃
3.19 wAaanokij Aaamartij Aejk Aaxxijtek babaanijm wAaetaen-laak Aaeraec haemdaaH nahalat cbij cibAowt gowjim waaAomar Aaabij [tiqrAw- k] (tiqrAij-lij q) wmeAaharaj loA [taaxxwbw k] (taaxxwbij׃ q)
3.20 Aaaken baagdaaH AixxaaH mereOaaH ken bgadtaem bij bejt jixraaAel nAum-jHwaaH׃
3.21 qowl Oal-xxpaajijm nixxmaaO bkij tahanwnej bnej jixraaAel kij HaeOaeww Aaet-darkaam xxaakhw Aaet-jHowaaH AaeloHejHaem׃
3.22 wbw baanijm xxowbaabijm AaerpaaH mxxwbotejkaem Hinnw Aaataanw laak kij AataaH jHowaaH AaeloHejnw׃
3.23 Aaaken laxxaeqaer migbaaOowt Haamown Haarijm Aaaken bajHowaaH AaeloHejnw txxwOat jixraaAel׃
3.24 wHaboxxaet AaaklaaH Aaet-jgijOa Aabowtejnw minOwrejnw Aaet-coAnaam wAaet-bqaaraam Aaet-bnejHaem wAaet-bnowtejHaem׃
3.25 nixxkbaaH bbaaxxtenw wtkasenw klimaatenw kij lajHwaaH AaeloHejnw haaTaaAnw Aanahnw waAabowtejnw minOwrejnw wOad-Hajowm HazaeH wloA xxaamaOnw bqowl jHowaaH AaeloHejnw׃ s
3.1 לאמר הן ישלח איש את־אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש־אחר הישוב אליה עוד הלוא חנוף תחנף הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאם־יהוה׃
3.2 שאי־עיניך על־שפים וראי איפה לא [שגלת כ] (שכבת ק) על־דרכים ישבת להם כערבי במדבר ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך׃
3.3 וימנעו רבבים ומלקוש לוא היה ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם׃
3.4 הלוא מעתה [קראתי כ] (קראת ק) לי אבי אלוף נערי אתה׃
3.5 הינטר לעולם אם־ישמר לנצח הנה [דברתי כ] (דברת ק) ותעשי הרעות ותוכל׃ פ
3.6 ויאמר יהוה אלי בימי יאשיהו המלך הראית אשר עשתה משבה ישראל הלכה היא על־כל־הר גבה ואל־תחת כל־עץ רענן ותזני־שם׃
3.7 ואמר אחרי עשותה את־כל־אלה אלי תשוב ולא־שבה [ותראה כ] (ותרא ק) בגודה אחותה יהודה׃
3.8 וארא כי על־כל־אדות אשר נאפה משבה ישראל שלחתיה ואתן את־ספר כריתתיה אליה ולא יראה בגדה יהודה אחותה ותלך ותזן גם־היא׃
3.9 והיה מקל זנותה ותחנף את־הארץ ותנאף את־האבן ואת־העץ׃
3.10 וגם־בכל־זאת לא־שבה אלי בגודה אחותה יהודה בכל־לבה כי אם־בשקר נאם־יהוה׃ פ
3.11 ויאמר יהוה אלי צדקה נפשה משבה ישראל מבגדה יהודה׃
3.12 הלך וקראת את־הדברים האלה צפונה ואמרת שובה משבה ישראל נאם־יהוה לוא־אפיל פני בכם כי־חסיד אני נאם־יהוה לא אטור לעולם׃
3.13 אך דעי עונך כי ביהוה אלהיך פשעת ותפזרי את־דרכיך לזרים תחת כל־עץ רענן ובקולי לא־שמעתם נאם־יהוה׃
3.14 שובו בנים שובבים נאם־יהוה כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון׃
3.15 ונתתי לכם רעים כלבי ורעו אתכם דעה והשכיל׃
3.16 והיה כי תרבו ופריתם בארץ בימים ההמה נאם־יהוה לא־יאמרו עוד ארון ברית־יהוה ולא יעלה על־לב ולא יזכרו־בו ולא יפקדו ולא יעשה עוד׃
3.17 בעת ההיא יקראו לירושלם כסא יהוה ונקוו אליה כל־הגוים לשם יהוה לירושלם ולא־ילכו עוד אחרי שררות לבם הרע׃ ס
3.18 בימים ההמה ילכו בית־יהודה על־בית ישראל ויבאו יחדו מארץ צפון על־הארץ אשר הנחלתי את־אבותיכם׃
3.19 ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים ואתן־לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים ואמר אבי [תקראו־ כ] (תקראי־לי ק) ומאחרי לא [תשובו כ] (תשובי׃ ק)
3.20 אכן בגדה אשה מרעה כן בגדתם בי בית ישראל נאם־יהוה׃
3.21 קול על־שפיים נשמע בכי תחנוני בני ישראל כי העוו את־דרכם שכחו את־יהוה אלהיהם׃
3.22 ובו בנים שובבים ארפה משובתיכם הננו אתנו לך כי אתה יהוה אלהינו׃
3.23 אכן לשקר מגבעות המון הרים אכן ביהוה אלהינו תשועת ישראל׃
3.24 והבשת אכלה את־יגיע אבותינו מנעורינו את־צאנם ואת־בקרם את־בניהם ואת־בנותיהם׃
3.25 נשכבה בבשתנו ותכסנו כלמתנו כי ליהוה אלהינו חטאנו אנחנו ואבותינו מנעורינו ועד־היום הזה ולא שמענו בקול יהוה אלהינו׃ ס
3.1 lAmr Hn jxlh Ajx At-Axtw wHlkH mAtw wHjtH lAjx-Ahr Hjxwb AljH Owd HlwA hnwp thnp HArc HHjA wAt znjt rOjm rbjm wxwb Alj nAm-jHwH׃
3.2 xAj-Ojnjk Ol-xpjm wrAj AjpH lA [xglt k] (xkbt q) Ol-drkjm jxbt lHm kOrbj bmdbr wthnjpj Arc bznwtjk wbrOtk׃
3.3 wjmnOw rbbjm wmlqwx lwA HjH wmch AxH zwnH HjH lk mAnt Hklm׃
3.4 HlwA mOtH [qrAtj k] (qrAt q) lj Abj Alwp nOrj AtH׃
3.5 HjnTr lOwlm Am-jxmr lnch HnH [dbrtj k] (dbrt q) wtOxj HrOwt wtwkl׃ p
3.6 wjAmr jHwH Alj bjmj jAxjHw Hmlk HrAjt Axr OxtH mxbH jxrAl HlkH HjA Ol-kl-Hr gbH wAl-tht kl-Oc rOnn wtznj-xm׃
3.7 wAmr Ahrj OxwtH At-kl-AlH Alj txwb wlA-xbH [wtrAH k] (wtrA q) bgwdH AhwtH jHwdH׃
3.8 wArA kj Ol-kl-Adwt Axr nApH mxbH jxrAl xlhtjH wAtn At-spr krjttjH AljH wlA jrAH bgdH jHwdH AhwtH wtlk wtzn gm-HjA׃
3.9 wHjH mql znwtH wthnp At-HArc wtnAp At-HAbn wAt-HOc׃
3.10 wgm-bkl-zAt lA-xbH Alj bgwdH AhwtH jHwdH bkl-lbH kj Am-bxqr nAm-jHwH׃ p
3.11 wjAmr jHwH Alj cdqH npxH mxbH jxrAl mbgdH jHwdH׃
3.12 Hlk wqrAt At-Hdbrjm HAlH cpwnH wAmrt xwbH mxbH jxrAl nAm-jHwH lwA-Apjl pnj bkm kj-hsjd Anj nAm-jHwH lA ATwr lOwlm׃
3.13 Ak dOj Ownk kj bjHwH AlHjk pxOt wtpzrj At-drkjk lzrjm tht kl-Oc rOnn wbqwlj lA-xmOtm nAm-jHwH׃
3.14 xwbw bnjm xwbbjm nAm-jHwH kj Ankj bOltj bkm wlqhtj Atkm Ahd mOjr wxnjm mmxphH wHbAtj Atkm cjwn׃
3.15 wnttj lkm rOjm klbj wrOw Atkm dOH wHxkjl׃
3.16 wHjH kj trbw wprjtm bArc bjmjm HHmH nAm-jHwH lA-jAmrw Owd Arwn brjt-jHwH wlA jOlH Ol-lb wlA jzkrw-bw wlA jpqdw wlA jOxH Owd׃
3.17 bOt HHjA jqrAw ljrwxlm ksA jHwH wnqww AljH kl-Hgwjm lxm jHwH ljrwxlm wlA-jlkw Owd Ahrj xrrwt lbm HrO׃ s
3.18 bjmjm HHmH jlkw bjt-jHwdH Ol-bjt jxrAl wjbAw jhdw mArc cpwn Ol-HArc Axr Hnhltj At-Abwtjkm׃
3.19 wAnkj Amrtj Ajk Axjtk bbnjm wAtn-lk Arc hmdH nhlt cbj cbAwt gwjm wAmr Abj [tqrAw- k] (tqrAj-lj q) wmAhrj lA [txwbw k] (txwbj׃ q)
3.20 Akn bgdH AxH mrOH kn bgdtm bj bjt jxrAl nAm-jHwH׃
3.21 qwl Ol-xpjjm nxmO bkj thnwnj bnj jxrAl kj HOww At-drkm xkhw At-jHwH AlHjHm׃
3.22 wbw bnjm xwbbjm ArpH mxwbtjkm Hnnw Atnw lk kj AtH jHwH AlHjnw׃
3.23 Akn lxqr mgbOwt Hmwn Hrjm Akn bjHwH AlHjnw txwOt jxrAl׃
3.24 wHbxt AklH At-jgjO Abwtjnw mnOwrjnw At-cAnm wAt-bqrm At-bnjHm wAt-bnwtjHm׃
3.25 nxkbH bbxtnw wtksnw klmtnw kj ljHwH AlHjnw hTAnw Anhnw wAbwtjnw mnOwrjnw wOd-Hjwm HzH wlA xmOnw bqwl jHwH AlHjnw׃ s
3.1 Si dimiserit vir uxorem suam, et recedens ab eo duxerit virum alterum, numquid revertetur ad eam ultra? Numquid non polluta et contaminata est terra illa? Tu autem fornicata es cum amatoribus multis et reverteris ad me?, dicit Dominus.
3.2 Leva oculos tuos ad colles et vide, ubi non prostrata sis. In viis sedebas exspectans eos quasi Arabs in solitudine; et polluisti terram in fornicationibus tuis et in malitia tua.
3.3 Quam ob rem prohibitae sunt stillae pluviarum, et serotinus imber non fuit. Frons mulieris meretricis facta est tibi; noluisti erubescere.
3.4 Nonne amodo vocas me: “Pater meus, dux adulescentiae meae tu es!
3.5 Numquid irascetur in perpetuum aut perseverabit in finem?”. Ecce locuta es et fecisti mala et praevaluisti ”.
3.6 Et dixit Dominus ad me in diebus Iosiae regis: “ Numquid vidisti, quae fecerit aversatrix Israel? Abiit sibimet super omnem montem excelsum et sub omni ligno frondoso et fornicata est ibi.
3.7 Et dixi: “Cum fecerit haec omnia, ad me revertetur”; et non est reversa. Et vidit praevaricatrix soror eius, Iuda;
3.8 et vidit quia pro eo quod moechata esset aversatrix Israel, dimisissem eam et dedissem ei libellum repudii, et non timuit praevaricatrix Iuda, soror eius, sed abiit et fornicata est etiam ipsa;
3.9 et facilitate fornicationis suae contaminavit terram et moechata est cum lapide et ligno.
3.10 Sed in omnibus his non est reversa ad me praevaricatrix soror eius Iuda in toto corde suo sed in mendacio ”, ait Dominus.
3.11 Et dixit Dominus ad me: “ Iustificavit animam suam aversatrix Israel comparatione praevaricatricis Iudae.
3.12 Vade et clama sermones istos contra aquilonem et dices: Revertere, aversatrix Israel, ait Dominus, et non avertam faciem meam a vobis, quia pius ego sum, dicit Dominus, et non irascar in perpetuum.
3.13 Verumtamen scito iniquitatem tuam, quia in Dominum Deum tuum praevaricata es et dispersisti vias tuas alienis sub omni ligno frondoso; et vocem meam non audistis, ait Dominus.
3.14 Convertimini, filii, qui aversi estis a me, dicit Dominus, quia ego Dominus vester sum; et assumam vos unum de civitate et duos de cognatione et introducam vos in Sion;
3.15 et dabo vobis pastores iuxta cor meum, et pascent vos scientia et doctrina.
3.16 Cumque multiplicati fueritis et creveritis in terra in diebus illis, ait Dominus, non dicent ultra: “Arca testamenti Domini”, neque ascendet super cor, neque recordabuntur illius, nec requiretur, nec fiet ultra.
3.17 In tempore illo vocabunt Ierusalem Solium Domini, et congregabuntur ad eam omnes gentes in nomine Domini in Ierusalem; et non ambulabunt ultra post pravitatem cordis sui pessimi.
3.18 In diebus illis ibit domus Iudae ad domum Israel, et venient simul de terra aquilonis ad terram, quam dedi in hereditatem patribus vestris.
3.19 Ego autem dixi: Quomodo ponam te in filiis et tribuam tibi terram desiderabilem, hereditatem praeclarissimam inter gentes? Et dixi: Patrem vocabitis me et post me ingredi non cessabitis.
3.20 Sed, quomodo contemnit mulier amatorem suum, sic contempsistis me, domus Israel ”, dicit Dominus.
3.21 Vox in collibus audita est, ploratus et supplicatio filiorum Israel, quoniam iniquam fecerunt viam suam, obliti sunt Domini Dei sui.
3.22 “ Convertimini, filii, qui aversi estis a me, et sanabo aversiones vestras ”. “ Ecce nos venimus ad te; tu enim es Dominus Deus noster.
3.23 Vere mendaces erant colles et tumultus montium; vere in Domino Deo nostro salus Israel.
3.24 Confusio comedit laborem patrum nostrorum ab adulescentia nostra, greges eorum et armenta eorum, filios eorum et filias eorum.
3.25 Dormiemus in confusione nostra, et operiet nos ignominia nostra, quoniam Domino Deo nostro peccavimus nos et patres nostri ab adulescentia nostra usque ad hanc diem et non audivimus vocem Domini Dei nostri ”.
4.1 Wenn du, Israel, umkehrst (spricht der HERR), zu mir umkehrst, und wenn du die Greuel von mir entfernst, so wirst du nicht umherirren;
4.2 und wenn du in Wahrheit, Recht und Gerechtigkeit schwörst: «So wahr der HERR lebt!», so werden sich die Heiden in Ihm segnen und Seiner sich rühmen!
4.3 Denn also spricht der HERR zu den Männern von Juda und Jerusalem: Pflüget einen Neubruch und säet nicht unter die Dornen!
4.4 Beschneidet euch dem HERRN und beseitigt die Vorhaut eurer Herzen, ihr Männer von Juda und ihr Einwohner von Jerusalem, damit mein Zorn nicht ausbreche wie ein Feuer, das niemand löschen kann, um eurer schlechten Handlungen willen!
4.5 Verkündigt es in Juda und lasset es hören zu Jerusalem und saget: Stoßet in die Posaune im Lande, rufet mit lauter Stimme und sprechet: «Versammelt euch und laßt uns in die festen Städte ziehen!»
4.6 Richtet ein Panier auf, nach Zion hin, fliehet und stehet nicht stille! Denn ich bringe Unglück und eine große Zerstörung von Norden her:
4.7 Der Löwe ist aus seinem Dickicht hervorgekommen, und der Verderber der Heiden ist aufgebrochen, ausgegangen von seinem Ort, um dein Land zur Wüste zu machen, daß deine Städte zerstört werden und niemand mehr darin wohne.
4.8 Darum gürtet euch Säcke um, klaget und heulet; denn der Zorn des HERRN hat sich nicht von uns abgewandt!
4.9 An jenem Tage, spricht der HERR, werden der König und die Fürsten den Mut verlieren, und die Priester werden starr sein vor Schrecken und die Propheten verwirrt.
4.10 Da sprach ich: Ach, Herr, HERR, du hast wahrlich dieses Volk und Jerusalem arg getäuscht, indem du sprachst: «Ihr sollt Frieden haben!» und nun reicht das Schwert bis an die Seele!
4.11 Zu jener Zeit wird man zu dem Volk und zu Jerusalem sagen: «Ein heißer Wind kommt von den kahlen Höhen der Wüste zu der Tochter meines Volkes, nicht zum Worfeln und nicht zum Säubern;
4.12 ein Wind, zu heftig für solches, kommt zu mir. Nun will auch ich ihnen mein Urteil sprechen!
4.13 Siehe, gleich Wolken zieht er herauf und wie ein Sturmwind seine Wagen; schneller als Adler sind seine Rosse! Wehe uns, wir werden verwüstet!
4.14 Wasche dein Herz von deiner Bosheit, o Jerusalem, auf daß du gerettet werdest! Wie lange sollen deine heillosen Pläne in deinem Herzen bleiben?
4.15 Denn eine Stimme verkündet von Dan her und meldet Unglück vom Gebirge Ephraim:
4.16 Laßt es die Völker wissen, verkündet es über Jerusalem: Belagerer sind aus fernem Lande gekommen und lassen gegen die Städte Judas ihre Stimme erschallen;
4.17 wie Feldhüter lagern sie sich rings um sie her; denn sie hat sich wider mich empört, spricht der HERR.
4.18 Dein Handel und Wandel hat dir das eingetragen; es ist deiner Bosheit Schuld, daß es so bitter ist, daß es dir bis ans Herz reicht!
4.19 Mein Leib, mein Leib, wie tut er mir so weh! O ihr Wände meines Herzens! Mein Herz tobt in mir; ich kann nicht schweigen! Denn der Posaune Ton habe ich vernommen, meine Seele Kriegsgeschrei.
4.20 Eine Zerstörung um die andere wird gemeldet; denn das ganze Land ist verheert; plötzlich sind meine Hütten verwüstet, in einem Augenblick meine Zelte!
4.21 Wie lange muß ich noch das Panier sehen und den Schall der Posaune hören?
4.22 Wahrlich, mein Volk ist töricht; mich kennen sie nicht; närrische Kinder sind sie und ohne Verstand; weise sind sie, Böses zu tun, aber Gutes zu tun verstehen sie nicht.
4.23 Ich blickte zur Erde: und siehe, sie war wüste und leer! und zum Himmel: aber er war ohne Licht!
4.24 Ich sah die Berge an: und siehe, sie erbebten und alle Hügel schwankten!
4.25 Ich schaute hin: und siehe, da war kein Mensch mehr, und alle Vögel des Himmels waren verschwunden!
4.26 Ich schaute: und siehe, das Fruchtgefilde war zur Wüste geworden und alle seine Städte zerstört vor dem HERRN, vor der Glut seines Zorns.
4.27 Denn also spricht der HERR: Das ganze Land soll verwüstet werden; doch den Garaus will ich ihm nicht machen.
4.28 Darob wird die Erde trauern und der Himmel droben sich in Dunkel kleiden, weil ich gesonnen bin, zu tun, was ich gesagt habe, und weil ich es mich nicht gereuen lasse und ich nicht davon abgehen will.
4.29 Vor dem Geschrei der Reiter und der Bogenschützen flieht die ganze Stadt; sie verstecken sich im Gebüsch und steigen auf die Felsen; die ganze Stadt ist verlassen; kein Mensch wohnt mehr darin.
4.30 Und nun, du Verwüstete, was willst du machen? Wenn du dich schon mit Scharlach kleidest, wenn du schon Goldschmuck umhängst, wenn du schon deine Augen mit Schminke herausstreichst, so machst du dich vergeblich schön; deine Liebhaber verschmähen dich und trachten dir nach dem Leben!
4.31 Denn ich höre ein Geschrei wie von einer, die in Wehen liegt, ein Angstruf wie von einer, die zum erstenmal Mutter wird: die Stimme der Tochter Zion welche stöhnt und ihre Hände ausbreitet: O wehe mir, denn meine Seele erliegt den Mördern!
4.1 ἐὰν ἐπιστραφῇ ισραηλ λέγει κύριος πρός με ἐπιστραφήσεται ἐὰν περιέλῃ τὰ βδελύγματα αὐτοῦ ἐκ στόματος αὐτοῦ καὶ ἀπὸ τοῦ προσώπου μου εὐλαβηθῇ
4.2 καὶ ὀμόσῃ ζῇ κύριος μετὰ ἀληθείας καὶ ἐν κρίσει καὶ ἐν δικαιοσύνῃ καὶ εὐλογήσουσιν ἐν αὐτῇ ἔθνη καὶ ἐν αὐτῷ αἰνέσουσιν τῷ θεῷ ἐν ιερουσαλημ
4.3 ὅτι τάδε λέγει κύριος τοῖς ἀνδράσιν ιουδα καὶ τοῖς κατοικοῦσιν ιερουσαλημ νεώσατε ἑαυτοῖς νεώματα καὶ μὴ σπείρητε ἐπ' ἀκάνθαις
4.4 περιτμήθητε τῷ θεῷ ὑμῶν καὶ περιτέμεσθε τὴν σκληροκαρδίαν ὑμῶν ἄνδρες ιουδα καὶ οἱ κατοικοῦντες ιερουσαλημ μὴ ἐξέλθῃ ὡς πῦρ ὁ θυμός μου καὶ ἐκκαυθήσεται καὶ οὐκ ἔσται ὁ σβέσων ἀπὸ προσώπου πονηρίας ἐπιτηδευμάτων ὑμῶν
4.5 ἀναγγείλατε ἐν τῷ ιουδα καὶ ἀκουσθήτω ἐν ιερουσαλημ εἴπατε σημάνατε ἐπὶ τῆς γῆς σάλπιγγι καὶ κεκράξατε μέγα εἴπατε συνάχθητε καὶ εἰσέλθωμεν εἰς τὰς πόλεις τὰς τειχήρεις
4.6 ἀναλαβόντες φεύγετε εἰς σιων σπεύσατε μὴ στῆτε ὅτι κακὰ ἐγὼ ἐπάγω ἀπὸ βορρᾶ καὶ συντριβὴν μεγάλην
4.7 ἀνέβη λέων ἐκ τῆς μάνδρας αὐτοῦ ἐξολεθρεύων ἔθνη ἐξῆρεν καὶ ἐξῆλθεν ἐκ τοῦ τόπου αὐτοῦ τοῦ θεῖναι τὴν γῆν εἰς ἐρήμωσιν καὶ πόλεις καθαιρεθήσονται παρὰ τὸ μὴ κατοικεῖσθαι αὐτάς
4.8 ἐπὶ τούτοις περιζώσασθε σάκκους καὶ κόπτεσθε καὶ ἀλαλάξατε διότι οὐκ ἀπεστράφη ὁ θυμὸς κυρίου ἀφ' ὑμῶν
4.9 καὶ ἔσται ἐν ἐκείνῃ τῇ ἡμέρᾳ λέγει κύριος ἀπολεῖται ἡ καρδία τοῦ βασιλέως καὶ ἡ καρδία τῶν ἀρχόντων καὶ οἱ ἱερεῖς ἐκστήσονται καὶ οἱ προφῆται θαυμάσονται
4.10 καὶ εἶπα ὦ δέσποτα κύριε ἄρα γε ἀπατῶν ἠπάτησας τὸν λαὸν τοῦτον καὶ τὴν ιερουσαλημ λέγων εἰρήνη ἔσται ὑμῖν καὶ ἰδοὺ ἥψατο ἡ μάχαιρα ἕως τῆς ψυχῆς αὐτῶν
4.11 ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ ἐροῦσιν τῷ λαῷ τούτῳ καὶ τῇ ιερουσαλημ πνεῦμα πλανήσεως ἐν τῇ ἐρήμῳ ὁδὸς τῆς θυγατρὸς τοῦ λαοῦ μου οὐκ εἰς καθαρὸν οὐδ' εἰς ἅγιον
4.12 πνεῦμα πληρώσεως ἥξει μοι νῦν δὲ ἐγὼ λαλῶ κρίματα πρὸς αὐτούς
4.13 ἰδοὺ ὡς νεφέλη ἀναβήσεται καὶ ὡς καταιγὶς τὰ ἅρματα αὐτοῦ κουφότεροι ἀετῶν οἱ ἵπποι αὐτοῦ οὐαὶ ἡμῖν ὅτι ταλαιπωροῦμεν
4.14 ἀπόπλυνε ἀπὸ κακίας τὴν καρδίαν σου ιερουσαλημ ἵνα σωθῇς ἕως πότε ὑπάρξουσιν ἐν σοὶ διαλογισμοὶ πόνων σου
4.15 διότι φωνὴ ἀναγγέλλοντος ἐκ δαν ἥξει καὶ ἀκουσθήσεται πόνος ἐξ ὄρους εφραιμ
4.16 ἀναμνήσατε ἔθνη ἰδοὺ ἥκασιν ἀναγγείλατε ἐν ιερουσαλημ συστροφαὶ ἔρχονται ἐκ γῆς μακρόθεν καὶ ἔδωκαν ἐπὶ τὰς πόλεις ιουδα φωνὴν αὐτῶν
4.17 ὡς φυλάσσοντες ἀγρὸν ἐγένοντο ἐπ' αὐτὴν κύκλῳ ὅτι ἐμοῦ ἠμέλησας λέγει κύριος
4.18 αἱ ὁδοί σου καὶ τὰ ἐπιτηδεύματά σου ἐποίησαν ταῦτά σοι αὕτη ἡ κακία σου ὅτι πικρά ὅτι ἥψατο ἕως τῆς καρδίας σου
4.19 τὴν κοιλίαν μου τὴν κοιλίαν μου ἀλγῶ καὶ τὰ αἰσθητήρια τῆς καρδίας μου μαιμάσσει ἡ ψυχή μου σπαράσσεται ἡ καρδία μου οὐ σιωπήσομαι ὅτι φωνὴν σάλπιγγος ἤκουσεν ἡ ψυχή μου κραυγὴν πολέμου
4.20 καὶ ταλαιπωρίαν συντριμμὸν ἐπικαλεῖται ὅτι τεταλαιπώρηκεν πᾶσα ἡ γῆ ἄφνω τεταλαιπώρηκεν ἡ σκηνή διεσπάσθησαν αἱ δέρρεις μου
4.21 ἕως πότε ὄψομαι φεύγοντας ἀκούων φωνὴν σαλπίγγων
4.22 διότι οἱ ἡγούμενοι τοῦ λαοῦ μου ἐμὲ οὐκ ᾔδεισαν υἱοὶ ἄφρονές εἰσιν καὶ οὐ συνετοί σοφοί εἰσιν τοῦ κακοποιῆσαι τὸ δὲ καλῶς ποιῆσαι οὐκ ἐπέγνωσαν
4.23 ἐπέβλεψα ἐπὶ τὴν γῆν καὶ ἰδοὺ οὐθέν καὶ εἰς τὸν οὐρανόν καὶ οὐκ ἦν τὰ φῶτα αὐτοῦ
4.24 εἶδον τὰ ὄρη καὶ ἦν τρέμοντα καὶ πάντας τοὺς βουνοὺς ταρασσομένους
4.25 ἐπέβλεψα καὶ ἰδοὺ οὐκ ἦν ἄνθρωπος καὶ πάντα τὰ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ ἐπτοεῖτο
4.26 εἶδον καὶ ἰδοὺ ὁ κάρμηλος ἔρημος καὶ πᾶσαι αἱ πόλεις ἐμπεπυρισμέναι πυρὶ ἀπὸ προσώπου κυρίου καὶ ἀπὸ προσώπου ὀργῆς θυμοῦ αὐτοῦ ἠφανίσθησαν
4.27 τάδε λέγει κύριος ἔρημος ἔσται πᾶσα ἡ γῆ συντέλειαν δὲ οὐ μὴ ποιήσω
4.28 ἐπὶ τούτοις πενθείτω ἡ γῆ καὶ συσκοτασάτω ὁ οὐρανὸς ἄνωθεν διότι ἐλάλησα καὶ οὐ μετανοήσω ὥρμησα καὶ οὐκ ἀποστρέψω ἀπ' αὐτῆς
4.29 ἀπὸ φωνῆς ἱππέως καὶ ἐντεταμένου τόξου ἀνεχώρησεν πᾶσα χώρα εἰσέδυσαν εἰς τὰ σπήλαια καὶ εἰς τὰ ἄλση ἐκρύβησαν καὶ ἐπὶ τὰς πέτρας ἀνέβησαν πᾶσα πόλις ἐγκατελείφθη οὐ κατοικεῖ ἐν αὐταῖς ἄνθρωπος
4.30 καὶ σὺ τί ποιήσεις ἐὰν περιβάλῃ κόκκινον καὶ κοσμήσῃ κόσμῳ χρυσῷ καὶ ἐὰν ἐγχρίσῃ στίβι τοὺς ὀφθαλμούς σου εἰς μάτην ὁ ὡραϊσμός σου ἀπώσαντό σε οἱ ἐρασταί σου τὴν ψυχήν σου ζητοῦσιν
4.31 ὅτι φωνὴν ὡς ὠδινούσης ἤκουσα τοῦ στεναγμοῦ σου ὡς πρωτοτοκούσης φωνὴ θυγατρὸς σιων ἐκλυθήσεται καὶ παρήσει τὰς χεῖρας αὐτῆς οἴμμοι ἐγώ ὅτι ἐκλείπει ἡ ψυχή μου ἐπὶ τοῖς ἀνῃρημένοις
4.1 ean epistrapheh israehl legei kyrios pros me epistraphehsetai ean perieleh ta bdelygmata aytoy ek stomatos aytoy kai apo toy prosohpoy moy eylabehtheh
4.2 kai omoseh zeh kyrios meta alehtheias kai en krisei kai en dikaiosyneh kai eylogehsoysin en ayteh ethneh kai en aytoh ainesoysin toh theoh en ieroysalehm
4.3 oti tade legei kyrios tois andrasin ioyda kai tois katoikoysin ieroysalehm neohsate eaytois neohmata kai meh speirehte ep' akanthais
4.4 peritmehthehte toh theoh ymohn kai peritemesthe tehn sklehrokardian ymohn andres ioyda kai oi katoikoyntes ieroysalehm meh exeltheh ohs pyr o thymos moy kai ekkaythehsetai kai oyk estai o sbesohn apo prosohpoy ponehrias epitehdeymatohn ymohn
4.5 anaggeilate en toh ioyda kai akoysthehtoh en ieroysalehm eipate sehmanate epi tehs gehs salpiggi kai kekraxate mega eipate synachthehte kai eiselthohmen eis tas poleis tas teichehreis
4.6 analabontes pheygete eis siohn speysate meh stehte oti kaka egoh epagoh apo borra kai syntribehn megalehn
4.7 anebeh leohn ek tehs mandras aytoy exolethreyohn ethneh exehren kai exehlthen ek toy topoy aytoy toy theinai tehn gehn eis erehmohsin kai poleis kathairethehsontai para to meh katoikeisthai aytas
4.8 epi toytois perizohsasthe sakkoys kai koptesthe kai alalaxate dioti oyk apestrapheh o thymos kyrioy aph' ymohn
4.9 kai estai en ekeineh teh ehmera legei kyrios apoleitai eh kardia toy basileohs kai eh kardia tohn archontohn kai oi iereis ekstehsontai kai oi prophehtai thaymasontai
4.10 kai eipa oh despota kyrie ara ge apatohn ehpatehsas ton laon toyton kai tehn ieroysalehm legohn eirehneh estai ymin kai idoy ehpsato eh machaira eohs tehs psychehs aytohn
4.11 en toh kairoh ekeinoh eroysin toh laoh toytoh kai teh ieroysalehm pneyma planehseohs en teh erehmoh odos tehs thygatros toy laoy moy oyk eis katharon oyd' eis agion
4.12 pneyma plehrohseohs ehxei moi nyn de egoh laloh krimata pros aytoys
4.13 idoy ohs nepheleh anabehsetai kai ohs kataigis ta armata aytoy koyphoteroi aetohn oi ippoi aytoy oyai ehmin oti talaipohroymen
4.14 apoplyne apo kakias tehn kardian soy ieroysalehm ina sohthehs eohs pote yparxoysin en soi dialogismoi ponohn soy
4.15 dioti phohneh anaggellontos ek dan ehxei kai akoysthehsetai ponos ex oroys ephraim
4.16 anamnehsate ethneh idoy ehkasin anaggeilate en ieroysalehm systrophai erchontai ek gehs makrothen kai edohkan epi tas poleis ioyda phohnehn aytohn
4.17 ohs phylassontes agron egenonto ep' aytehn kykloh oti emoy ehmelehsas legei kyrios
4.18 ai odoi soy kai ta epitehdeymata soy epoiehsan tayta soi ayteh eh kakia soy oti pikra oti ehpsato eohs tehs kardias soy
4.19 tehn koilian moy tehn koilian moy algoh kai ta aisthehtehria tehs kardias moy maimassei eh psycheh moy sparassetai eh kardia moy oy siohpehsomai oti phohnehn salpiggos ehkoysen eh psycheh moy kraygehn polemoy
4.20 kai talaipohrian syntrimmon epikaleitai oti tetalaipohrehken pasa eh geh aphnoh tetalaipohrehken eh skehneh diespasthehsan ai derreis moy
4.21 eohs pote opsomai pheygontas akoyohn phohnehn salpiggohn
4.22 dioti oi ehgoymenoi toy laoy moy eme oyk ehdeisan yioi aphrones eisin kai oy synetoi sophoi eisin toy kakopoiehsai to de kalohs poiehsai oyk epegnohsan
4.23 epeblepsa epi tehn gehn kai idoy oythen kai eis ton oyranon kai oyk ehn ta phohta aytoy
4.24 eidon ta oreh kai ehn tremonta kai pantas toys boynoys tarassomenoys
4.25 epeblepsa kai idoy oyk ehn anthrohpos kai panta ta peteina toy oyranoy eptoeito
4.26 eidon kai idoy o karmehlos erehmos kai pasai ai poleis empepyrismenai pyri apo prosohpoy kyrioy kai apo prosohpoy orgehs thymoy aytoy ehphanisthehsan
4.27 tade legei kyrios erehmos estai pasa eh geh synteleian de oy meh poiehsoh
4.28 epi toytois pentheitoh eh geh kai syskotasatoh o oyranos anohthen dioti elalehsa kai oy metanoehsoh ohrmehsa kai oyk apostrepsoh ap' aytehs
4.29 apo phohnehs ippeohs kai entetamenoy toxoy anechohrehsen pasa chohra eisedysan eis ta spehlaia kai eis ta alseh ekrybehsan kai epi tas petras anebehsan pasa polis egkateleiphtheh oy katoikei en aytais anthrohpos
4.30 kai sy ti poiehseis ean peribaleh kokkinon kai kosmehseh kosmoh chrysoh kai ean egchriseh stibi toys ophthalmoys soy eis matehn o ohraismos soy apohsanto se oi erastai soy tehn psychehn soy zehtoysin
4.31 oti phohnehn ohs ohdinoysehs ehkoysa toy stenagmoy soy ohs prohtotokoysehs phohneh thygatros siohn eklythehsetai kai parehsei tas cheiras aytehs oimmoi egoh oti ekleipei eh psycheh moy epi tois anehrehmenois
4.1 אִם־תָּשׁוּב יִשְׂרָאֵל ׀ נְאֻם־יְהוָה אֵלַי תָּשׁוּב וְאִם־תָּסִיר שִׁקּוּצֶיךָ מִפָּנַי וְלֹא תָנוּד׃
4.2 וְנִשְׁבַּעְתָּ חַי־יְהוָה בֶּאֱמֶת בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה וְהִתְבָּרְכוּ בֹו גֹּויִם וּבֹו יִתְהַלָּלוּ׃ ס
4.3 כִּי־כֹה ׀ אָמַר יְהֹוָה לְאִישׁ יְהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַל־תִּזְרְעוּ אֶל־קֹוצִים׃
4.4 הִמֹּלוּ לַיהֹוָה וְהָסִרוּ עָרְלֹות לְבַבְכֶם אִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם פֶּן־תֵּצֵא כָאֵשׁ חֲמָתִי וּבָעֲרָה וְאֵין מְכַבֶּה מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם׃
4.5 הַגִּידוּ בִיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם הַשְׁמִיעוּ וְאִמְרוּ [ותִּקְעוּ כ] (תִּקְעוּ ק) שֹׁופָר בָּאָרֶץ קִרְאוּ מַלְאוּ וְאִמְרוּ הֵאָסְפוּ וְנָבֹואָה אֶל־עָרֵי הַמִּבְצָר׃
4.6 שְׂאוּ־נֵס צִיֹּונָה הָעִיזוּ אַל־תַּעֲמֹדוּ כִּי רָעָה אָנֹכִי מֵבִיא מִצָּפֹון וְשֶׁבֶר גָּדֹול׃
4.7 עָלָה אַרְיֵה מִסֻּבְּכֹו וּמַשְׁחִית גֹּויִם נָסַע יָצָא מִמְּקֹמֹו לָשׂוּם אַרְצֵךְ לְשַׁמָּה עָרַיִךְ תִּצֶּינָה מֵאֵין יֹושֵׁב׃
4.8 עַל־זֹאת חִגְרוּ שַׂקִּים סִפְדוּ וְהֵילִילוּ כִּי לֹא־שָׁב חֲרֹון אַף־יְהֹוָה מִמֶּנּוּ׃ פ
4.9 וְהָיָה בַיֹּום־הַהוּא נְאֻם־יְהוָה יֹאבַד לֵב־הַמֶּלֶךְ וְלֵב הַשָּׂרִים וְנָשַׁמּוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים יִתְמָהוּ׃
4.10 וָאֹמַר אֲהָהּ ׀ אֲדֹנָי יְהוִה אָכֵן הַשֵּׁא הִשֵּׁאתָ לָעָם הַזֶּה וְלִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר שָׁלֹום יִהְיֶה לָכֶם וְנָגְעָה חֶרֶב עַד־הַנָּפֶשׁ׃
4.11 בָּעֵת הַהִיא יֵאָמֵר לָעָם־הַזֶּה וְלִירוּשָׁלִַם רוּחַ צַח שְׁפָיִים בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ בַּת־עַמִּי לֹוא לִזְרֹות וְלֹוא לְהָבַר׃
4.12 רוּחַ מָלֵא מֵאֵלֶּה יָבֹוא לִי עַתָּה גַּם־אֲנִי אֲדַבֵּר מִשְׁפָּטִים אֹותָם׃
4.13 הִנֵּה ׀ כַּעֲנָנִים יַעֲלֶה וְכַסּוּפָה מַרְכְּבֹותָיו קַלּוּ מִנְּשָׁרִים סוּסָיו אֹוי לָנוּ כִּי שֻׁדָּדְנוּ׃
4.14 כַּבְּסִי מֵרָעָה לִבֵּךְ יְרוּשָׁלִַם לְמַעַן תִּוָּשֵׁעִי עַד־מָתַי תָּלִין בְּקִרְבֵּךְ מַחְשְׁבֹות אֹונֵךְ׃
4.15 כִּי קֹול מַגִּיד מִדָּן וּמַשְׁמִיעַ אָוֶן מֵהַר אֶפְרָיִם׃
4.16 הַזְכִּירוּ לַגֹּויִם הִנֵּה הַשְׁמִיעוּ עַל־יְרוּשָׁלִַם נֹצְרִים בָּאִים מֵאֶרֶץ הַמֶּרְחָק וַיִּתְּנוּ עַל־עָרֵי יְהוּדָה קֹולָם׃
4.17 כְּשֹׁמְרֵי שָׂדַי הָיוּ עָלֶיהָ מִסָּבִיב כִּי־אֹתִי מָרָתָה נְאֻם־יְהוָה׃
4.18 דַּרְכֵּךְ וּמַעֲלָלַיִךְ עָשֹׂו אֵלֶּה לָךְ זֹאת רָעָתֵךְ כִּי מָר כִּי נָגַע עַד־לִבֵּךְ׃ ס
4.19 מֵעַי ׀ מֵעַי ׀ [אָחוּלָה כ] (אֹוחִילָה ק) קִירֹות לִבִּי הֹמֶה־לִּי לִבִּי לֹא אַחֲרִישׁ כִּי קֹול שֹׁופָר [שָׁמַעְתִּי כ] (שָׁמַעַתְּ ק) נַפְשִׁי תְּרוּעַת מִלְחָמָה׃
4.20 שֶׁבֶר עַל־שֶׁבֶר נִקְרָא כִּי שֻׁדְּדָה כָּל־הָאָרֶץ פִּתְאֹם שֻׁדְּדוּ אֹהָלַי רֶגַע יְרִיעֹתָי׃
4.21 עַד־מָתַי אֶרְאֶה־נֵּס אֶשְׁמְעָה קֹול שֹׁופָר׃ ס
4.22 כִּי ׀ אֱוִיל עַמִּי אֹותִי לֹא יָדָעוּ בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה וְלֹא נְבֹונִים הֵמָּה חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ׃
4.23 רָאִיתִי אֶת־הָאָרֶץ וְהִנֵּה־תֹהוּ וָבֹהוּ וְאֶל־הַשָּׁמַיִם וְאֵין אֹורָם׃
4.24 רָאִיתִי הֶהָרִים וְהִנֵּה רֹעֲשִׁים וְכָל־הַגְּבָעֹות הִתְקַלְקָלוּ׃
4.25 רָאִיתִי וְהִנֵּה אֵין הָאָדָם וְכָל־עֹוף הַשָּׁמַיִם נָדָדוּ׃
4.26 רָאִיתִי וְהִנֵּה הַכַּרְמֶל הַמִּדְבָּר וְכָל־עָרָיו נִתְּצוּ מִפְּנֵי יְהוָה מִפְּנֵי חֲרֹון אַפֹּו׃ ס
4.27 כִּי־כֹה אָמַר יְהוָה שְׁמָמָה תִהְיֶה כָּל־הָאָרֶץ וְכָלָה לֹא אֶעֱשֶׂה׃
4.28 עַל־זֹאת תֶּאֱבַל הָאָרֶץ וְקָדְרוּ הַשָּׁמַיִם מִמָּעַל עַל כִּי־דִבַּרְתִּי זַמֹּתִי וְלֹא נִחַמְתִּי וְלֹא־אָשׁוּב מִמֶּנָּה׃
4.29 מִקֹּול פָּרָשׁ וְרֹמֵה קֶשֶׁת בֹּרַחַת כָּל־הָעִיר בָּאוּ בֶּעָבִים וּבַכֵּפִים עָלוּ כָּל־הָעִיר עֲזוּבָה וְאֵין־יֹושֵׁב בָּהֵן אִישׁ׃
4.30 [וְאַתִּי כ] (וְאַתְּ ק) שָׁדוּד מַה־תַּעֲשִׂי כִּי־תִלְבְּשִׁי שָׁנִי כִּי־תַעְדִּי עֲדִי־זָהָב כִּי־תִקְרְעִי בַפּוּךְ עֵינַיִךְ לַשָּׁוְא תִּתְיַפִּי מָאֲסוּ־בָךְ עֹגְבִים נַפְשֵׁךְ יְבַקֵּשׁוּ׃
4.31 כִּי קֹול כְּחֹולָה שָׁמַעְתִּי צָרָה כְּמַבְכִּירָה קֹול בַּת־צִיֹּון תִּתְיַפֵּחַ תְּפָרֵשׂ כַּפֶּיהָ אֹוי־נָא לִי כִּי־עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים׃ פ
4.1 Aim-taaxxwb jixraaAel nAum-jHwaaH Aelaj taaxxwb wAim-taasijr xxiqwcaejkaa mipaanaj wloA taanwd׃
4.2 wnixxbaOtaa haj-jHwaaH baeAaemaet bmixxpaaT wbicdaaqaaH wHitbaarkw bow gowjim wbow jitHalaalw׃ s
4.3 kij-koH Aaamar jHowaaH lAijxx jHwdaaH wlijrwxxaalaim nijrw laakaem nijr wAal-tizrOw Aael-qowcijm׃
4.4 Himolw lajHowaaH wHaasirw Oaarlowt lbabkaem Aijxx jHwdaaH wjoxxbej jrwxxaalaaim paen-teceA kaaAexx hamaatij wbaaOaraaH wAejn mkabaeH mipnej roOa maOallejkaem׃
4.5 Hagijdw bijHwdaaH wbijrwxxaalaim HaxxmijOw wAimrw [wtiqOw k] (tiqOw q) xxowpaar baaAaaraec qirAw malAw wAimrw HeAaaspw wnaabowAaaH Aael-Oaarej Hamibcaar׃
4.6 xAw-nes cijownaaH HaaOijzw Aal-taOamodw kij raaOaaH Aaanokij mebijA micaapown wxxaebaer gaadowl׃
4.7 OaalaaH AarjeH misubkow wmaxxhijt gowjim naasaO jaacaaA mimqomow laaxwm Aarcek lxxamaaH Oaarajik ticaejnaaH meAejn jowxxeb׃
4.8 Oal-zoAt higrw xaqijm sipdw wHejlijlw kij loA-xxaab harown Aap-jHowaaH mimaenw׃ p
4.9 wHaajaaH bajowm-HaHwA nAum-jHwaaH joAbad leb-Hamaelaek wleb Haxaarijm wnaaxxamw HakoHanijm wHanbijAijm jitmaaHw׃
4.10 waaAomar AaHaaH Aadonaaj jHwiH Aaaken HaxxeA HixxeAtaa laaOaam HazaeH wlijrwxxaalaim leAmor xxaalowm jiHjaeH laakaem wnaagOaaH haeraeb Oad-Hanaapaexx׃
4.11 baaOet HaHijA jeAaamer laaOaam-HazaeH wlijrwxxaalaim rwha cah xxpaajijm bamidbaar daeraek bat-Oamij lowA lizrowt wlowA lHaabar׃
4.12 rwha maaleA meAelaeH jaabowA lij OataaH gam-Aanij Aadaber mixxpaaTijm Aowtaam׃
4.13 HineH kaOanaanijm jaOalaeH wkaswpaaH markbowtaajw qalw minxxaarijm swsaajw Aowj laanw kij xxudaadnw׃
4.14 kabsij meraaOaaH libek jrwxxaalaim lmaOan tiwaaxxeOij Oad-maataj taalijn bqirbek mahxxbowt Aownek׃
4.15 kij qowl magijd midaan wmaxxmijOa Aaawaen meHar Aaepraajim׃
4.16 Hazkijrw lagowjim HineH HaxxmijOw Oal-jrwxxaalaim nocrijm baaAijm meAaeraec Hamaerhaaq wajitnw Oal-Oaarej jHwdaaH qowlaam׃
4.17 kxxomrej xaadaj Haajw OaalaejHaa misaabijb kij-Aotij maaraataaH nAum-jHwaaH׃
4.18 darkek wmaOalaalajik Oaaxow AelaeH laak zoAt raaOaatek kij maar kij naagaO Oad-libek׃ s
4.19 meOaj meOaj [AaahwlaaH k] (AowhijlaaH q) qijrowt libij HomaeH-lij libij loA Aaharijxx kij qowl xxowpaar [xxaamaOtij k] (xxaamaOat q) napxxij trwOat milhaamaaH׃
4.20 xxaebaer Oal-xxaebaer niqraaA kij xxuddaaH kaal-HaaAaaraec pitAom xxuddw AoHaalaj raegaO jrijOotaaj׃
4.21 Oad-maataj AaerAaeH-nes AaexxmOaaH qowl xxowpaar׃ s
4.22 kij Aaewijl Oamij Aowtij loA jaadaaOw baanijm skaalijm HemaaH wloA nbownijm HemaaH hakaamijm HemaaH lHaaraO wlHejTijb loA jaadaaOw׃
4.23 raaAijtij Aaet-HaaAaaraec wHineH-toHw waaboHw wAael-Haxxaamajim wAejn Aowraam׃
4.24 raaAijtij HaeHaarijm wHineH roOaxxijm wkaal-HagbaaOowt Hitqalqaalw׃
4.25 raaAijtij wHineH Aejn HaaAaadaam wkaal-Oowp Haxxaamajim naadaadw׃
4.26 raaAijtij wHineH Hakarmael Hamidbaar wkaal-Oaaraajw nitcw mipnej jHwaaH mipnej harown Aapow׃ s
4.27 kij-koH Aaamar jHwaaH xxmaamaaH tiHjaeH kaal-HaaAaaraec wkaalaaH loA AaeOaexaeH׃
4.28 Oal-zoAt taeAaebal HaaAaaraec wqaadrw Haxxaamajim mimaaOal Oal kij-dibartij zamotij wloA nihamtij wloA-Aaaxxwb mimaenaaH׃
4.29 miqowl paaraaxx wromeH qaexxaet borahat kaal-HaaOijr baaAw baeOaabijm wbakepijm Oaalw kaal-HaaOijr OazwbaaH wAejn-jowxxeb baaHen Aijxx׃
4.30 [wAatij k] (wAat q) xxaadwd maH-taOaxij kij-tilbxxij xxaanij kij-taOdij Oadij-zaaHaab kij-tiqrOij bapwk Oejnajik laxxaawA titjapij maaAasw-baak Oogbijm napxxek jbaqexxw׃
4.31 kij qowl khowlaaH xxaamaOtij caaraaH kmabkijraaH qowl bat-cijown titjapeha tpaarex kapaejHaa Aowj-naaA lij kij-OaajpaaH napxxij lHorgijm׃ p
4.1 אם־תשוב ישראל ׀ נאם־יהוה אלי תשוב ואם־תסיר שקוציך מפני ולא תנוד׃
4.2 ונשבעת חי־יהוה באמת במשפט ובצדקה והתברכו בו גוים ובו יתהללו׃ ס
4.3 כי־כה ׀ אמר יהוה לאיש יהודה ולירושלם נירו לכם ניר ואל־תזרעו אל־קוצים׃
4.4 המלו ליהוה והסרו ערלות לבבכם איש יהודה וישבי ירושלם פן־תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליכם׃
4.5 הגידו ביהודה ובירושלם השמיעו ואמרו [ותקעו כ] (תקעו ק) שופר בארץ קראו מלאו ואמרו האספו ונבואה אל־ערי המבצר׃
4.6 שאו־נס ציונה העיזו אל־תעמדו כי רעה אנכי מביא מצפון ושבר גדול׃
4.7 עלה אריה מסבכו ומשחית גוים נסע יצא ממקמו לשום ארצך לשמה עריך תצינה מאין יושב׃
4.8 על־זאת חגרו שקים ספדו והילילו כי לא־שב חרון אף־יהוה ממנו׃ פ
4.9 והיה ביום־ההוא נאם־יהוה יאבד לב־המלך ולב השרים ונשמו הכהנים והנביאים יתמהו׃
4.10 ואמר אהה ׀ אדני יהוה אכן השא השאת לעם הזה ולירושלם לאמר שלום יהיה לכם ונגעה חרב עד־הנפש׃
4.11 בעת ההיא יאמר לעם־הזה ולירושלם רוח צח שפיים במדבר דרך בת־עמי לוא לזרות ולוא להבר׃
4.12 רוח מלא מאלה יבוא לי עתה גם־אני אדבר משפטים אותם׃
4.13 הנה ׀ כעננים יעלה וכסופה מרכבותיו קלו מנשרים סוסיו אוי לנו כי שדדנו׃
4.14 כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי עד־מתי תלין בקרבך מחשבות אונך׃
4.15 כי קול מגיד מדן ומשמיע און מהר אפרים׃
4.16 הזכירו לגוים הנה השמיעו על־ירושלם נצרים באים מארץ המרחק ויתנו על־ערי יהודה קולם׃
4.17 כשמרי שדי היו עליה מסביב כי־אתי מרתה נאם־יהוה׃
4.18 דרכך ומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד־לבך׃ ס
4.19 מעי ׀ מעי ׀ [אחולה כ] (אוחילה ק) קירות לבי המה־לי לבי לא אחריש כי קול שופר [שמעתי כ] (שמעת ק) נפשי תרועת מלחמה׃
4.20 שבר על־שבר נקרא כי שדדה כל־הארץ פתאם שדדו אהלי רגע יריעתי׃
4.21 עד־מתי אראה־נס אשמעה קול שופר׃ ס
4.22 כי ׀ אויל עמי אותי לא ידעו בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו׃
4.23 ראיתי את־הארץ והנה־תהו ובהו ואל־השמים ואין אורם׃
4.24 ראיתי ההרים והנה רעשים וכל־הגבעות התקלקלו׃
4.25 ראיתי והנה אין האדם וכל־עוף השמים נדדו׃
4.26 ראיתי והנה הכרמל המדבר וכל־עריו נתצו מפני יהוה מפני חרון אפו׃ ס
4.27 כי־כה אמר יהוה שממה תהיה כל־הארץ וכלה לא אעשה׃
4.28 על־זאת תאבל הארץ וקדרו השמים ממעל על כי־דברתי זמתי ולא נחמתי ולא־אשוב ממנה׃
4.29 מקול פרש ורמה קשת ברחת כל־העיר באו בעבים ובכפים עלו כל־העיר עזובה ואין־יושב בהן איש׃
4.30 [ואתי כ] (ואת ק) שדוד מה־תעשי כי־תלבשי שני כי־תעדי עדי־זהב כי־תקרעי בפוך עיניך לשוא תתיפי מאסו־בך עגבים נפשך יבקשו׃
4.31 כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה קול בת־ציון תתיפח תפרש כפיה אוי־נא לי כי־עיפה נפשי להרגים׃ פ
4.1 Am-txwb jxrAl nAm-jHwH Alj txwb wAm-tsjr xqwcjk mpnj wlA tnwd׃
4.2 wnxbOt hj-jHwH bAmt bmxpT wbcdqH wHtbrkw bw gwjm wbw jtHllw׃ s
4.3 kj-kH Amr jHwH lAjx jHwdH wljrwxlm njrw lkm njr wAl-tzrOw Al-qwcjm׃
4.4 Hmlw ljHwH wHsrw Orlwt lbbkm Ajx jHwdH wjxbj jrwxlm pn-tcA kAx hmtj wbOrH wAjn mkbH mpnj rO mOlljkm׃
4.5 Hgjdw bjHwdH wbjrwxlm HxmjOw wAmrw [wtqOw k] (tqOw q) xwpr bArc qrAw mlAw wAmrw HAspw wnbwAH Al-Orj Hmbcr׃
4.6 xAw-ns cjwnH HOjzw Al-tOmdw kj rOH Ankj mbjA mcpwn wxbr gdwl׃
4.7 OlH ArjH msbkw wmxhjt gwjm nsO jcA mmqmw lxwm Arck lxmH Orjk tcjnH mAjn jwxb׃
4.8 Ol-zAt hgrw xqjm spdw wHjljlw kj lA-xb hrwn Ap-jHwH mmnw׃ p
4.9 wHjH bjwm-HHwA nAm-jHwH jAbd lb-Hmlk wlb Hxrjm wnxmw HkHnjm wHnbjAjm jtmHw׃
4.10 wAmr AHH Adnj jHwH Akn HxA HxAt lOm HzH wljrwxlm lAmr xlwm jHjH lkm wngOH hrb Od-Hnpx׃
4.11 bOt HHjA jAmr lOm-HzH wljrwxlm rwh ch xpjjm bmdbr drk bt-Omj lwA lzrwt wlwA lHbr׃
4.12 rwh mlA mAlH jbwA lj OtH gm-Anj Adbr mxpTjm Awtm׃
4.13 HnH kOnnjm jOlH wkswpH mrkbwtjw qlw mnxrjm swsjw Awj lnw kj xddnw׃
4.14 kbsj mrOH lbk jrwxlm lmOn twxOj Od-mtj tljn bqrbk mhxbwt Awnk׃
4.15 kj qwl mgjd mdn wmxmjO Awn mHr Aprjm׃
4.16 Hzkjrw lgwjm HnH HxmjOw Ol-jrwxlm ncrjm bAjm mArc Hmrhq wjtnw Ol-Orj jHwdH qwlm׃
4.17 kxmrj xdj Hjw OljH msbjb kj-Atj mrtH nAm-jHwH׃
4.18 drkk wmOlljk Oxw AlH lk zAt rOtk kj mr kj ngO Od-lbk׃ s
4.19 mOj mOj [AhwlH k] (AwhjlH q) qjrwt lbj HmH-lj lbj lA Ahrjx kj qwl xwpr [xmOtj k] (xmOt q) npxj trwOt mlhmH׃
4.20 xbr Ol-xbr nqrA kj xddH kl-HArc ptAm xddw AHlj rgO jrjOtj׃
4.21 Od-mtj ArAH-ns AxmOH qwl xwpr׃ s
4.22 kj Awjl Omj Awtj lA jdOw bnjm skljm HmH wlA nbwnjm HmH hkmjm HmH lHrO wlHjTjb lA jdOw׃
4.23 rAjtj At-HArc wHnH-tHw wbHw wAl-Hxmjm wAjn Awrm׃
4.24 rAjtj HHrjm wHnH rOxjm wkl-HgbOwt Htqlqlw׃
4.25 rAjtj wHnH Ajn HAdm wkl-Owp Hxmjm nddw׃
4.26 rAjtj wHnH Hkrml Hmdbr wkl-Orjw ntcw mpnj jHwH mpnj hrwn Apw׃ s
4.27 kj-kH Amr jHwH xmmH tHjH kl-HArc wklH lA AOxH׃
4.28 Ol-zAt tAbl HArc wqdrw Hxmjm mmOl Ol kj-dbrtj zmtj wlA nhmtj wlA-Axwb mmnH׃
4.29 mqwl prx wrmH qxt brht kl-HOjr bAw bObjm wbkpjm Olw kl-HOjr OzwbH wAjn-jwxb bHn Ajx׃
4.30 [wAtj k] (wAt q) xdwd mH-tOxj kj-tlbxj xnj kj-tOdj Odj-zHb kj-tqrOj bpwk Ojnjk lxwA ttjpj mAsw-bk Ogbjm npxk jbqxw׃
4.31 kj qwl khwlH xmOtj crH kmbkjrH qwl bt-cjwn ttjph tprx kpjH Awj-nA lj kj-OjpH npxj lHrgjm׃ p
4.1 “ Si converteris, Israel, ait Dominus, ad me convertere; si abstuleris abominationes tuas a facie mea, non effugies.
4.2 Et iurabis: “Vivit Dominus!” in veritate et in iudicio et in iustitia, et benedicentur in ipso gentes et in ipso gloriabuntur.
4.3 Haec enim dicit Dominus viro Iudae et Ierusalem: Novate vobis novale et nolite serere super spinas.
4.4 Circumcidimini Domino et auferte praeputia cordium vestrorum, viri Iudae et habitatores Ierusalem, ne forte egrediatur ut ignis indignatio mea et succendatur, et non sit qui exstinguat, propter malitiam operum vestrorum.
4.5 Annuntiate in Iuda et in Ierusalem auditum facite; et loquimini et canite tuba in terra, clamate fortiter et dicite: “Congregamini, et ingrediamur civitates munitas”.
4.6 Levate signum in Sion, fugite, nolite stare, quia malum ego adduco ab aquilone et contritionem magnam.
4.7 Ascendit leo de cubili suo, et praedo gentium se levavit; egressus est de loco suo, ut ponat terram tuam in solitudinem: civitates tuae vastabuntur, remanentes absque habitatore.
4.8 Super hoc accingite vos ciliciis, plangite et ululate, quia non est aversa ira furoris Domini a nobis.
4.9 Et erit in die illa, dicit Dominus, peribit cor regis et cor principum, et obstupescent sacerdotes, et prophetae consternabuntur ”.
4.10 Et dixi: “ Heu, Domine Deus! Ergo decepisti populum istum et Ierusalem dicens: “Pax erit vobis”; et ecce pervenit gladius usque ad animam ”.
4.11 In tempore illo dicetur populo huic et Ierusalem: “ Ventus urens collium, qui sunt in deserto, invadit filiam populi mei non ad ventilandum et ad purgandum.
4.12 Ventus plenior his veniet mihi, nunc et ego loquar iudicia mea cum eis ”.
4.13 Ecce quasi nubes ascendet, et quasi tempestas currus eius; velociores aquilis equi illius. Vae nobis, quoniam vastati sumus!
4.14 Lava a malitia cor tuum, Ierusalem, ut salva fias; usquequo morabuntur in te cogitationes iniquae?
4.15 Vox enim annuntiantis a Dan et notam facientis calamitatem de monte Ephraim.
4.16 Nuntiate gentibus. Ecce adsunt! Auditum facite hoc super Ierusalem: “ Custodes venerunt de terra longinqua et dederunt super civitates Iudae vocem suam;
4.17 quasi custodes agrorum facti sunt super eam in gyro, quia adversus me contumax erat ”, dicit Dominus.
4.18 Via tua et opera tua fecerunt haec tibi; ista malitia tua, quia amara, quia tetigit cor tuum.
4.19 Viscera mea, viscera mea! Doleo. Parietes cordis mei! Turbatur in me cor meum: non tacebo, quoniam vocem bucinae audivit anima mea, clamorem proelii.
4.20 Contritio super contritionem vocata est, quoniam vastata est omnis terra, repente vastata sunt tabernacula mea, subito tentoria mea.
4.21 Usquequo videbo vexillum, audiam vocem bucinae?
4.22 “ Quia stultus populus meus: me non cognoverunt; filii insipientes sunt et vecordes: sapientes sunt, ut faciant mala, bene autem facere nesciunt ”.
4.23 Aspexi terram, et ecce vacua erat et deserta; et caelos, et non erat lux in eis.
4.24 Aspexi montes, et ecce movebantur, et omnes colles conturbati sunt.
4.25 Aspexi, et ecce non erat homo, et omne volatile caeli recesserat.
4.26 Aspexi, et ecce hortus desertus, et omnes urbes eius destructae sunt a facie Domini et a facie irae furoris eius.
4.27 Haec enim dicit Dominus: “ Deserta erit omnis terra, sed tamen consummationem non faciam.
4.28 Super hoc lugebit terra, et maerebunt caeli desuper, eo quod locutus sum, statui et non paenitet me nec avertar ab eo ”.
4.29 A voce equitis et mittentis sagittam fugit omnis civitas; ingressi sunt silvas condensas et ascenderunt rupes; universae urbes derelictae sunt, et non habitat in eis homo.
4.30 Tu autem, vastata, quid facies? Cum vestieris te coccino, cum ornata fueris monili aureo, et pinxeris stibio oculos tuos, frustra componeris; contempserunt te amatores tui, animam tuam quaerent.
4.31 Vocem enim quasi parturientis audivi, angustias ut puerperae; vox filiae Sion intermorientis expandentisque manus suas: “ Vae mihi, quia defecit anima mea propter interfectores! ”.
5.1 Streifet durch die Gassen Jerusalems und sehet doch nach und erkundigt euch und forschet nach auf ihren Plätzen, ob ihr einen Mann findet, ob einer da sei, der Recht übt und sich der Wahrhaftigkeit befleißigt; so will ich ihr vergeben! Aber wenn sie auch sagen:
5.2 «So wahr der HERR lebt!» so schwören sie dennoch falsch.
5.3 HERR, sehen deine Augen nicht auf Wahrhaftigkeit? Du hast sie geschlagen, aber es tat ihnen nicht weh; du hast sie fast aufgerieben, aber sie wollten keine Zucht annehmen; sie machten ihr Angesicht härter als Fels, sie wollten nicht umkehren!
5.4 Ich aber dachte: Nur die Geringen sind so; sie benehmen sich so töricht, weil sie den Weg des HERRN, das Recht ihres Gottes nicht kennen.
5.5 Ich will doch zu den Großen gehen und mit ihnen reden; denn sie kennen den Weg des HERRN, das Recht ihres Gottes! Aber sie hatten allesamt das Joch zerbrochen, die Bande zerrissen.
5.6 Darum schlägt sie der Löwe aus dem Wald, überfällt sie der Steppenwolf; der Pardel lauert an ihren Städten, so daß, wer sie verläßt, zerrissen wird; denn ihrer Übertretungen sind viele, und groß sind ihre Abweichungen!
5.7 Wie wollte ich dir solches vergeben? Deine Kinder haben mich verlassen und bei Nichtgöttern geschworen; und nachdem ich sie gesättigt hatte, brachen sie die Ehe und drängten sich scharenweise ins Hurenhaus!
5.8 Wie brünstige Hengste schweifen sie umher; jeder wiehert nach seines nächsten Eheweib.
5.9 Sollte ich solches ungestraft lassen, spricht der HERR, und sollte sich meine Seele an einem solchen Volke nicht rächen?
5.10 Besteiget ihre Mauern und verderbet, aber den Garaus machet nicht! Schneidet ihre Schosse ab; denn dem HERRN gehören sie nicht!
5.11 Denn gar treulos haben das Haus Israel und das Haus Juda an mir gehandelt, spricht der HERR.
5.12 Sie haben den HERRN verleugnet und gesagt: Nicht Er ist's! Kein Unglück wird über uns kommen; weder Schwert noch Hungersnot werden wir zu sehen bekommen!
5.13 Und die Propheten sind nur Windbeutel, und niemand redet durch sie; ihnen selbst ergehe es so!
5.14 Darum spricht der HERR, der Gott der Heerscharen: Weil ihr das gesagt habt, siehe, so will ich meine Worte in deinem Munde zu einem Feuer und dieses Volk zu Holz machen, daß es sie verzehren soll.
5.15 Siehe, ich bringe über euch, du Haus Israel, ein Volk von ferne her (spricht der HERR), ein zähes Volk, ein uraltes Volk, ein Volk, dessen Sprache du nicht kennst und dessen Rede du nicht verstehst.
5.16 Sein Köcher ist wie ein offenes Grab; und aus lauter Helden besteht es.
5.17 Es wird deine Ernte und dein Brot verzehren, deine Söhne und deine Töchter, deine Schafe und deine Rinder fressen; es wird deinen Weinstock und deinen Feigenbaum abfressen; und deine festen Städte, darauf du dich verlässest, wird es mit dem Schwerte erobern.
5.18 Aber auch in jenen Tagen, spricht der HERR, will ich euch nicht den Garaus machen.
5.19 Und wenn es dann geschieht, daß ihr fragt: «Weshalb hat der HERR, unser Gott, uns das alles angetan?» so sollst du ihnen antworten: «Gleichwie ihr mich verlassen und in eurem Lande fremden Göttern gedient habt, so müßt ihr auch jetzt Fremden dienen in einem Lande, das nicht euch gehört!»
5.20 Verkündiget solches im Hause Jakob und laßt es hören in Juda und sprechet:
5.21 «Höre doch dies, du törichtes, unverständiges Volk, die ihr Augen habt und doch nicht seht, die ihr Ohren habt und doch nicht hört!»
5.22 Mich wollt ihr nicht fürchten, spricht der HERR, vor mir nicht erzittern, der ich dem Meere den Sand zur Grenze gesetzt habe, zur ewigen Schranke, die es nicht überschreiten darf? Wenn sich seine Wogen auch dagegen auflehnen, so sind sie doch machtlos; wenn auch seine Wellen toben, können sie dieselben nicht überschreiten.
5.23 Aber dieses Volk hat ein halsstarriges, aufrührerisches Herz; sie haben sich abgewandt und sind davongelaufen
5.24 und haben in ihrem Herzen nicht gedacht: Wir wollen doch den HERRN, unsern Gott, fürchten, der den Regen gibt, Früh und Spätregen zu seiner Zeit, der die bestimmten Wochen der Ernte für uns einhält.
5.25 Eure Missetaten haben diese Dinge abgelenkt, und eure Sünden haben den Segen von euch zurückgehalten.
5.26 Denn unter meinem Volke finden sich Gottlose; sie liegen auf der Lauer, ducken sich wie Vogelsteller; sie stellen Fallen, um Menschen zu fangen.
5.27 Wie ein Käfig voller Vögel geworden ist, so haben sich ihre Häuser mit Betrug gefüllt; auf solche Weise sind sie groß und reich geworden!
5.28 Sie glänzen vor Fett; auch fließen sie über von bösen Reden. Für das Recht sorgen sie nicht, für das Recht der Waisen, um ihnen zum Siege zu verhelfen, und die Rechtssache der Armen führen sie nicht.
5.29 Sollte ich solches ungestraft lassen? spricht der HERR. Sollte sich meine Seele an einem solchen Volke nicht rächen?
5.30 Entsetzliches und Abscheuliches geschieht im Lande:
5.31 Die Propheten weissagen falsch, und die Priester herrschen mit ihrer Unterstützung; und mein Volk liebt es so! Was wollt ihr aber tun, wenn das Ende davon kommt?
5.1 περιδράμετε ἐν ταῖς ὁδοῖς ιερουσαλημ καὶ ἴδετε καὶ γνῶτε καὶ ζητήσατε ἐν ταῖς πλατείαις αὐτῆς ἐὰν εὕρητε ἄνδρα εἰ ἔστιν ποιῶν κρίμα καὶ ζητῶν πίστιν καὶ ἵλεως ἔσομαι αὐτοῖς λέγει κύριος
5.2 περιδράμετε ἐν ταῖς ὁδοῖς ιερουσαλημ καὶ ἴδετε καὶ γνῶτε καὶ ζητήσατε ἐν ταῖς πλατείαις αὐτῆς ἐὰν εὕρητε ἄνδρα εἰ ἔστιν ποιῶν κρίμα καὶ ζητῶν πίστιν καὶ ἵλεως ἔσομαι αὐτοῖς λέγει κύριος ζῇ κύριος λέγουσιν διὰ τοῦτο οὐκ ἐπὶ ψεύδεσιν ὀμνύουσιν
5.3 κύριε οἱ ὀφθαλμοί σου εἰς πίστιν ἐμαστίγωσας αὐτούς καὶ οὐκ ἐπόνεσαν συνετέλεσας αὐτούς καὶ οὐκ ἠθέλησαν δέξασθαι παιδείαν ἐστερέωσαν τὰ πρόσωπα αὐτῶν ὑπὲρ πέτραν καὶ οὐκ ἠθέλησαν ἐπιστραφῆναι
5.4 καὶ ἐγὼ εἶπα ἴσως πτωχοί εἰσιν διότι οὐκ ἐδυνάσθησαν ὅτι οὐκ ἔγνωσαν ὁδὸν κυρίου καὶ κρίσιν θεοῦ
5.5 πορεύσομαι πρὸς τοὺς ἁδροὺς καὶ λαλήσω αὐτοῖς ὅτι αὐτοὶ ἐπέγνωσαν ὁδὸν κυρίου καὶ κρίσιν θεοῦ καὶ ἰδοὺ ὁμοθυμαδὸν συνέτριψαν ζυγόν διέρρηξαν δεσμούς
5.6 διὰ τοῦτο ἔπαισεν αὐτοὺς λέων ἐκ τοῦ δρυμοῦ καὶ λύκος ἕως τῶν οἰκιῶν ὠλέθρευσεν αὐτούς καὶ πάρδαλις ἐγρηγόρησεν ἐπὶ τὰς πόλεις αὐτῶν πάντες οἱ ἐκπορευόμενοι ἀπ' αὐτῶν θηρευθήσονται ὅτι ἐπλήθυναν ἀσεβείας αὐτῶν ἴσχυσαν ἐν ταῖς ἀποστροφαῖς αὐτῶν
5.7 ποίᾳ τούτων ἵλεως γένωμαί σοι οἱ υἱοί σου ἐγκατέλιπόν με καὶ ὤμνυον ἐν τοῖς οὐκ οὖσιν θεοῖς καὶ ἐχόρτασα αὐτούς καὶ ἐμοιχῶντο καὶ ἐν οἴκοις πορνῶν κατέλυον
5.8 ἵπποι θηλυμανεῖς ἐγενήθησαν ἕκαστος ἐπὶ τὴν γυναῖκα τοῦ πλησίον αὐτοῦ ἐχρεμέτιζον
5.9 μὴ ἐπὶ τούτοις οὐκ ἐπισκέψομαι λέγει κύριος ἢ ἐν ἔθνει τοιούτῳ οὐκ ἐκδικήσει ἡ ψυχή μου
5.10 ἀνάβητε ἐπὶ τοὺς προμαχῶνας αὐτῆς καὶ κατασκάψατε συντέλειαν δὲ μὴ ποιήσητε ὑπολίπεσθε τὰ ὑποστηρίγματα αὐτῆς ὅτι τοῦ κυρίου εἰσίν
5.11 ὅτι ἀθετῶν ἠθέτησεν εἰς ἐμέ λέγει κύριος οἶκος ισραηλ καὶ οἶκος ιουδα
5.12 ἐψεύσαντο τῷ κυρίῳ ἑαυτῶν καὶ εἶπαν οὐκ ἔστιν ταῦτα οὐχ ἥξει ἐφ' ἡμᾶς κακά καὶ μάχαιραν καὶ λιμὸν οὐκ ὀψόμεθα
5.13 οἱ προφῆται ἡμῶν ἦσαν εἰς ἄνεμον καὶ λόγος κυρίου οὐχ ὑπῆρχεν ἐν αὐτοῖς οὕτως ἔσται αὐτοῖς
5.14 διὰ τοῦτο τάδε λέγει κύριος παντοκράτωρ ἀνθ' ὧν ἐλαλήσατε τὸ ῥῆμα τοῦτο ἰδοὺ ἐγὼ δέδωκα τοὺς λόγους μου εἰς τὸ στόμα σου πῦρ καὶ τὸν λαὸν τοῦτον ξύλα καὶ καταφάγεται αὐτούς
5.15 ἰδοὺ ἐγὼ ἐπάγω ἐφ' ὑμᾶς ἔθνος πόρρωθεν οἶκος ισραηλ λέγει κύριος ἔθνος οὗ οὐκ ἀκούσῃ τῆς φωνῆς τῆς γλώσσης αὐτοῦ
5.16 πάντες ἰσχυροὶ
5.17 καὶ κατέδονται τὸν θερισμὸν ὑμῶν καὶ τοὺς ἄρτους ὑμῶν καὶ κατέδονται τοὺς υἱοὺς ὑμῶν καὶ τὰς θυγατέρας ὑμῶν καὶ κατέδονται τὰ πρόβατα ὑμῶν καὶ τοὺς μόσχους ὑμῶν καὶ κατέδονται τοὺς ἀμπελῶνας ὑμῶν καὶ τοὺς συκῶνας ὑμῶν καὶ τοὺς ἐλαιῶνας ὑμῶν καὶ ἀλοήσουσιν τὰς πόλεις τὰς ὀχυρὰς ὑμῶν ἐφ' αἷς ὑμεῖς πεποίθατε ἐπ' αὐταῖς ἐν ῥομφαίᾳ
5.18 καὶ ἔσται ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις λέγει κύριος ὁ θεός σου οὐ μὴ ποιήσω ὑμᾶς εἰς συντέλειαν
5.19 καὶ ἔσται ὅταν εἴπητε τίνος ἕνεκεν ἐποίησεν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν ἡμῖν ἅπαντα ταῦτα καὶ ἐρεῖς αὐτοῖς ἀνθ' ὧν ἐδουλεύσατε θεοῖς ἀλλοτρίοις ἐν τῇ γῇ ὑμῶν οὕτως δουλεύσετε ἀλλοτρίοις ἐν γῇ οὐχ ὑμῶν
5.20 ἀναγγείλατε ταῦτα εἰς τὸν οἶκον ιακωβ καὶ ἀκουσθήτω ἐν τῷ ιουδα
5.21 ἀκούσατε δὴ ταῦτα λαὸς μωρὸς καὶ ἀκάρδιος ὀφθαλμοὶ αὐτοῖς καὶ οὐ βλέπουσιν ὦτα αὐτοῖς καὶ οὐκ ἀκούουσιν
5.22 μὴ ἐμὲ οὐ φοβηθήσεσθε λέγει κύριος ἢ ἀπὸ προσώπου μου οὐκ εὐλαβηθήσεσθε τὸν τάξαντα ἄμμον ὅριον τῇ θαλάσσῃ πρόσταγμα αἰώνιον καὶ οὐχ ὑπερβήσεται αὐτό καὶ ταραχθήσεται καὶ οὐ δυνήσεται καὶ ἠχήσουσιν τὰ κύματα αὐτῆς καὶ οὐχ ὑπερβήσεται αὐτό
5.23 τῷ δὲ λαῷ τούτῳ ἐγενήθη καρδία ἀνήκοος καὶ ἀπειθής καὶ ἐξέκλιναν καὶ ἀπήλθοσαν
5.24 καὶ οὐκ εἶπον ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτῶν φοβηθῶμεν δὴ κύριον τὸν θεὸν ἡμῶν τὸν διδόντα ἡμῖν ὑετὸν πρόιμον καὶ ὄψιμον κατὰ καιρὸν πληρώσεως προστάγματος θερισμοῦ καὶ ἐφύλαξεν ἡμῖν
5.25 αἱ ἀνομίαι ὑμῶν ἐξέκλιναν ταῦτα καὶ αἱ ἁμαρτίαι ὑμῶν ἀπέστησαν τὰ ἀγαθὰ ἀφ' ὑμῶν
5.26 ὅτι εὑρέθησαν ἐν τῷ λαῷ μου ἀσεβεῖς καὶ παγίδας ἔστησαν διαφθεῖραι ἄνδρας καὶ συνελαμβάνοσαν
5.27 ὡς παγὶς ἐφεσταμένη πλήρης πετεινῶν οὕτως οἱ οἶκοι αὐτῶν πλήρεις δόλου διὰ τοῦτο ἐμεγαλύνθησαν καὶ ἐπλούτησαν
5.28 καὶ παρέβησαν κρίσιν οὐκ ἔκριναν κρίσιν ὀρφανοῦ καὶ κρίσιν χήρας οὐκ ἐκρίνοσαν
5.29 μὴ ἐπὶ τούτοις οὐκ ἐπισκέψομαι λέγει κύριος ἢ ἐν ἔθνει τῷ τοιούτῳ οὐκ ἐκδικήσει ἡ ψυχή μου
5.30 ἔκστασις καὶ φρικτὰ ἐγενήθη ἐπὶ τῆς γῆς
5.31 οἱ προφῆται προφητεύουσιν ἄδικα καὶ οἱ ἱερεῖς ἐπεκρότησαν ταῖς χερσὶν αὐτῶν καὶ ὁ λαός μου ἠγάπησεν οὕτως καὶ τί ποιήσετε εἰς τὰ μετὰ ταῦτα
5.1 peridramete en tais odois ieroysalehm kai idete kai gnohte kai zehtehsate en tais plateiais aytehs ean eyrehte andra ei estin poiohn krima kai zehtohn pistin kai ileohs esomai aytois legei kyrios
5.2 peridramete en tais odois ieroysalehm kai idete kai gnohte kai zehtehsate en tais plateiais aytehs ean eyrehte andra ei estin poiohn krima kai zehtohn pistin kai ileohs esomai aytois legei kyrios zeh kyrios legoysin dia toyto oyk epi pseydesin omnyoysin
5.3 kyrie oi ophthalmoi soy eis pistin emastigohsas aytoys kai oyk eponesan synetelesas aytoys kai oyk ehthelehsan dexasthai paideian estereohsan ta prosohpa aytohn yper petran kai oyk ehthelehsan epistraphehnai
5.4 kai egoh eipa isohs ptohchoi eisin dioti oyk edynasthehsan oti oyk egnohsan odon kyrioy kai krisin theoy
5.5 poreysomai pros toys adroys kai lalehsoh aytois oti aytoi epegnohsan odon kyrioy kai krisin theoy kai idoy omothymadon synetripsan zygon dierrehxan desmoys
5.6 dia toyto epaisen aytoys leohn ek toy drymoy kai lykos eohs tohn oikiohn ohlethreysen aytoys kai pardalis egrehgorehsen epi tas poleis aytohn pantes oi ekporeyomenoi ap' aytohn thehreythehsontai oti eplehthynan asebeias aytohn ischysan en tais apostrophais aytohn
5.7 poia toytohn ileohs genohmai soi oi yioi soy egkatelipon me kai ohmnyon en tois oyk oysin theois kai echortasa aytoys kai emoichohnto kai en oikois pornohn katelyon
5.8 ippoi thehlymaneis egenehthehsan ekastos epi tehn gynaika toy plehsion aytoy echremetizon
5.9 meh epi toytois oyk episkepsomai legei kyrios eh en ethnei toioytoh oyk ekdikehsei eh psycheh moy
5.10 anabehte epi toys promachohnas aytehs kai kataskapsate synteleian de meh poiehsehte ypolipesthe ta ypostehrigmata aytehs oti toy kyrioy eisin
5.11 oti athetohn ehthetehsen eis eme legei kyrios oikos israehl kai oikos ioyda
5.12 epseysanto toh kyrioh eaytohn kai eipan oyk estin tayta oych ehxei eph' ehmas kaka kai machairan kai limon oyk opsometha
5.13 oi prophehtai ehmohn ehsan eis anemon kai logos kyrioy oych ypehrchen en aytois oytohs estai aytois
5.14 dia toyto tade legei kyrios pantokratohr anth' ohn elalehsate to rehma toyto idoy egoh dedohka toys logoys moy eis to stoma soy pyr kai ton laon toyton xyla kai kataphagetai aytoys
5.15 idoy egoh epagoh eph' ymas ethnos porrohthen oikos israehl legei kyrios ethnos oy oyk akoyseh tehs phohnehs tehs glohssehs aytoy
5.16 pantes ischyroi
5.17 kai katedontai ton therismon ymohn kai toys artoys ymohn kai katedontai toys yioys ymohn kai tas thygateras ymohn kai katedontai ta probata ymohn kai toys moschoys ymohn kai katedontai toys ampelohnas ymohn kai toys sykohnas ymohn kai toys elaiohnas ymohn kai aloehsoysin tas poleis tas ochyras ymohn eph' ais ymeis pepoithate ep' aytais en romphaia
5.18 kai estai en tais ehmerais ekeinais legei kyrios o theos soy oy meh poiehsoh ymas eis synteleian
5.19 kai estai otan eipehte tinos eneken epoiehsen kyrios o theos ehmohn ehmin apanta tayta kai ereis aytois anth' ohn edoyleysate theois allotriois en teh geh ymohn oytohs doyleysete allotriois en geh oych ymohn
5.20 anaggeilate tayta eis ton oikon iakohb kai akoysthehtoh en toh ioyda
5.21 akoysate deh tayta laos mohros kai akardios ophthalmoi aytois kai oy blepoysin ohta aytois kai oyk akoyoysin
5.22 meh eme oy phobehthehsesthe legei kyrios eh apo prosohpoy moy oyk eylabehthehsesthe ton taxanta ammon orion teh thalasseh prostagma aiohnion kai oych yperbehsetai ayto kai tarachthehsetai kai oy dynehsetai kai ehchehsoysin ta kymata aytehs kai oych yperbehsetai ayto
5.23 toh de laoh toytoh egenehtheh kardia anehkoos kai apeithehs kai exeklinan kai apehlthosan
5.24 kai oyk eipon en teh kardia aytohn phobehthohmen deh kyrion ton theon ehmohn ton didonta ehmin yeton proimon kai opsimon kata kairon plehrohseohs prostagmatos therismoy kai ephylaxen ehmin
5.25 ai anomiai ymohn exeklinan tayta kai ai amartiai ymohn apestehsan ta agatha aph' ymohn
5.26 oti eyrethehsan en toh laoh moy asebeis kai pagidas estehsan diaphtheirai andras kai synelambanosan
5.27 ohs pagis ephestameneh plehrehs peteinohn oytohs oi oikoi aytohn plehreis doloy dia toyto emegalynthehsan kai eploytehsan
5.28 kai parebehsan krisin oyk ekrinan krisin orphanoy kai krisin chehras oyk ekrinosan
5.29 meh epi toytois oyk episkepsomai legei kyrios eh en ethnei toh toioytoh oyk ekdikehsei eh psycheh moy
5.30 ekstasis kai phrikta egenehtheh epi tehs gehs
5.31 oi prophehtai prophehteyoysin adika kai oi iereis epekrotehsan tais chersin aytohn kai o laos moy ehgapehsen oytohs kai ti poiehsete eis ta meta tayta
5.1 שֹׁוטְטוּ בְּחוּצֹות יְרוּשָׁלִַם וּרְאוּ־נָא וּדְעוּ וּבַקְשׁוּ בִרְחֹובֹותֶיהָ אִם־תִּמְצְאוּ אִישׁ אִם־יֵשׁ עֹשֶׂה מִשְׁפָּט מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה וְאֶסְלַח לָהּ׃
5.2 וְאִם חַי־יְהֹוָה יֹאמֵרוּ לָכֵן לַשֶּׁקֶר יִשָּׁבֵעוּ׃
5.3 יְהֹוָה עֵינֶיךָ הֲלֹוא לֶאֱמוּנָה הִכִּיתָה אֹתָם וְלֹא־חָלוּ כִּלִּיתָם מֵאֲנוּ קַחַת מוּסָר חִזְּקוּ פְנֵיהֶם מִסֶּלַע מֵאֲנוּ לָשׁוּב׃
5.4 וַאֲנִי אָמַרְתִּי אַךְ־דַּלִּים הֵם נֹואֲלוּ כִּי לֹא יָדְעוּ דֶּרֶךְ יְהוָה מִשְׁפַּט אֱלֹהֵיהֶם׃
5.5 אֵלֲכָה־לִּי אֶל־הַגְּדֹלִים וַאֲדַבְּרָה אֹותָם כִּי הֵמָּה יָדְעוּ דֶּרֶךְ יְהוָה מִשְׁפַּט אֱלֹהֵיהֶם אַךְ הֵמָּה יַחְדָּו שָׁבְרוּ עֹל נִתְּקוּ מֹוסֵרֹות׃
5.6 עַל־כֵּן הִכָּם אַרְיֵה מִיַּעַר זְאֵב עֲרָבֹות יְשָׁדְדֵם נָמֵר שֹׁקֵד עַל־עָרֵיהֶם כָּל־הַיֹּוצֵא מֵהֵנָּה יִטָּרֵף כִּי רַבּוּ פִּשְׁעֵיהֶם עָצְמוּ [מְשֻׁבֹותֵיהֶם כ] (מְשׁוּבֹותֵיהֶם ׃ ק)
5.7 אֵי לָזֹאת [אֶסְלֹוחַ ־ כ] (אֶסְלַח־לָךְ ק) בָּנַיִךְ עֲזָבוּנִי וַיִּשָּׁבְעוּ בְּלֹא אֱלֹהִים וָאַשְׂבִּעַ אֹותָם וַיִּנְאָפוּ וּבֵית זֹונָה יִתְגֹּדָדוּ׃
5.8 סוּסִים מְיֻזָּנִים מַשְׁכִּים הָיוּ אִישׁ אֶל־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ יִצְהָלוּ׃
5.9 הַעַל־אֵלֶּה לֹוא־אֶפְקֹד נְאֻם־יְהֹוָה וְאִם בְּגֹוי אֲשֶׁר־כָּזֶה לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִׁי׃ ס
5.10 עֲלוּ בְשָׁרֹותֶיהָ וְשַׁחֵתוּ וְכָלָה אַל־תַּעֲשׂוּ הָסִירוּ נְטִישֹׁותֶיהָ כִּי לֹוא לַיהוָה הֵמָּה׃
5.11 כִּי בָגֹוד בָּגְדוּ בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבֵית יְהוּדָה נְאֻם־יְהוָה׃
5.12 כִּחֲשׁוּ בַּיהוָה וַיֹּאמְרוּ לֹא־הוּא וְלֹא־תָבֹוא עָלֵינוּ רָעָה וְחֶרֶב וְרָעָב לֹוא נִרְאֶה׃
5.13 וְהַנְּבִיאִים יִהְיוּ לְרוּחַ וְהַדִּבֵּר אֵין בָּהֶם כֹּה יֵעָשֶׂה לָהֶם׃ ס
5.14 לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאֹות יַעַן דַּבֶּרְכֶם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה הִנְנִי נֹתֵן דְּבָרַי בְּפִיךָ לְאֵשׁ וְהָעָם הַזֶּה עֵצִים וַאֲכָלָתַם׃
5.15 הִנְנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם גֹּוי מִמֶּרְחָק בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם־יְהֹוָה גֹּוי ׀ אֵיתָן הוּא גֹּוי מֵעֹולָם הוּא גֹּוי לֹא־תֵדַע לְשֹׁנֹו וְלֹא תִשְׁמַע מַה־יְדַבֵּר׃
5.16 אַשְׁפָּתֹו כְּקֶבֶר פָּתוּחַ כֻּלָּם גִּבֹּורִים׃
5.17 וְאָכַל קְצִירְךָ וְלַחְמֶךָ יֹאכְלוּ בָּנֶיךָ וּבְנֹותֶיךָ יֹאכַל צֹאנְךָ וּבְקָרֶךָ יֹאכַל גַּפְנְךָ וּתְאֵנָתֶךָ יְרֹשֵׁשׁ עָרֵי מִבְצָרֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בֹּוטֵחַ בָּהֵנָּה בֶּחָרֶב׃
5.18 וְגַם בַּיָּמִים הָהֵמָּה נְאֻם־יְהֹוָה לֹא־אֶעֱשֶׂה אִתְּכֶם כָּלָה׃
5.19 וְהָיָה כִּי תֹאמְרוּ תַּחַת מֶה עָשָׂה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לָנוּ אֶת־כָּל־אֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר עֲזַבְתֶּם אֹותִי וַתַּעַבְדוּ אֱלֹהֵי נֵכָר בְּאַרְצְכֶם כֵּן תַּעַבְדוּ זָרִים בְּאֶרֶץ לֹא לָכֶם׃ ס
5.20 הַגִּידוּ זֹאת בְּבֵית יַעֲקֹב וְהַשְׁמִיעוּהָ בִיהוּדָה לֵאמֹר׃
5.21 שִׁמְעוּ־נָא זֹאת עַם סָכָל וְאֵין לֵב עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ׃
5.22 הַאֹותִי לֹא־תִירָאוּ נְאֻם־יְהֹוָה אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי חֹול גְּבוּל לַיָּם חָק־עֹולָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ וְלֹא יוּכָלוּ וְהָמוּ גַלָּיו וְלֹא יַעַבְרֻנְהוּ׃
5.23 וְלָעָם הַזֶּה הָיָה לֵב סֹורֵר וּמֹורֶה סָרוּ וַיֵּלֵכוּ׃
5.24 וְלֹא־אָמְרוּ בִלְבָבָם נִירָא נָא אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ הַנֹּתֵן גֶּשֶׁם [וְיֹרֶה כ] (יֹורֶה ק) וּמַלְקֹושׁ בְּעִתֹּו שְׁבֻעֹות חֻקֹּות קָצִיר יִשְׁמָר־לָנוּ׃
5.25 עֲוֹנֹותֵיכֶם הִטּוּ־אֵלֶּה וְחַטֹּאותֵיכֶם מָנְעוּ הַטֹּוב מִכֶּם׃
5.26 כִּי־נִמְצְאוּ בְעַמִּי רְשָׁעִים יָשׁוּר כְּשַׁךְ יְקוּשִׁים הִצִּיבוּ מַשְׁחִית אֲנָשִׁים יִלְכֹּדוּ׃
5.27 כִּכְלוּב מָלֵא עֹוף כֵּן בָּתֵּיהֶם מְלֵאִים מִרְמָה עַל־כֵּן גָּדְלוּ וַיַּעֲשִׁירוּ׃
5.28 שָׁמְנוּ עָשְׁתוּ גַּם עָבְרוּ דִבְרֵי־רָע דִּין לֹא־דָנוּ דִּין יָתֹום וְיַצְלִיחוּ וּמִשְׁפַּט אֶבְיֹונִים לֹא שָׁפָטוּ׃
5.29 הַעַל־אֵלֶּה לֹא־אֶפְקֹד נְאֻם־יְהֹוָה אִם בְּגֹוי אֲשֶׁר־כָּזֶה לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִׁי׃ ס
5.30 שַׁמָּה וְשַׁעֲרוּרָה נִהְיְתָה בָּאָרֶץ׃
5.31 הַנְּבִיאִים נִבְּאוּ־בַשֶּׁקֶר וְהַכֹּהֲנִים יִרְדּוּ עַל־יְדֵיהֶם וְעַמִּי אָהֲבוּ כֵן וּמַה־תַּעֲשׂוּ לְאַחֲרִיתָהּ׃
5.1 xxowTTw bhwcowt jrwxxaalaim wrAw-naaA wdOw wbaqxxw birhowbowtaejHaa Aim-timcAw Aijxx Aim-jexx OoxaeH mixxpaaT mbaqexx AaemwnaaH wAaeslah laaH׃
5.2 wAim haj-jHowaaH joAmerw laaken laxxaeqaer jixxaabeOw׃
5.3 jHowaaH Oejnaejkaa HalowA laeAaemwnaaH HikijtaaH Aotaam wloA-haalw kilijtaam meAanw qahat mwsaar hizqw pnejHaem misaelaO meAanw laaxxwb׃
5.4 waAanij Aaamartij Aak-dalijm Hem nowAalw kij loA jaadOw daeraek jHwaaH mixxpaT AaeloHejHaem׃
5.5 AelakaaH-lij Aael-Hagdolijm waAadabraaH Aowtaam kij HemaaH jaadOw daeraek jHwaaH mixxpaT AaeloHejHaem Aak HemaaH jahdaaw xxaabrw Ool nitqw mowserowt׃
5.6 Oal-ken Hikaam AarjeH mijaOar zAeb Oaraabowt jxxaaddem naamer xxoqed Oal-OaarejHaem kaal-HajowceA meHenaaH jiTaarep kij rabw pixxOejHaem Oaacmw [mxxubowtejHaem k] (mxxwbowtejHaem ׃ q)
5.7 Aej laazoAt [Aaeslowha - k] (Aaeslah-laak q) baanajik Oazaabwnij wajixxaabOw bloA AaeloHijm waaAaxbiOa Aowtaam wajinAaapw wbejt zownaaH jitgodaadw׃
5.8 swsijm mjuzaanijm maxxkijm Haajw Aijxx Aael-Aexxaet reOeHw jicHaalw׃
5.9 HaOal-AelaeH lowA-Aaepqod nAum-jHowaaH wAim bgowj Aaxxaer-kaazaeH loA titnaqem napxxij׃ s
5.10 Oalw bxxaarowtaejHaa wxxahetw wkaalaaH Aal-taOaxw Haasijrw nTijxxowtaejHaa kij lowA lajHwaaH HemaaH׃
5.11 kij baagowd baagdw bij bejt jixraaAel wbejt jHwdaaH nAum-jHwaaH׃
5.12 kihaxxw bajHwaaH wajoAmrw loA-HwA wloA-taabowA Oaalejnw raaOaaH whaeraeb wraaOaab lowA nirAaeH׃
5.13 wHanbijAijm jiHjw lrwha wHadiber Aejn baaHaem koH jeOaaxaeH laaHaem׃ s
5.14 laaken koH-Aaamar jHwaaH AaeloHej cbaaAowt jaOan dabaerkaem Aaet-Hadaabaar HazaeH Hinnij noten dbaaraj bpijkaa lAexx wHaaOaam HazaeH Oecijm waAakaalaatam׃
5.15 Hinnij mebijA Oalejkaem gowj mimaerhaaq bejt jixraaAel nAum-jHowaaH gowj Aejtaan HwA gowj meOowlaam HwA gowj loA-tedaO lxxonow wloA tixxmaO maH-jdaber׃
5.16 Aaxxpaatow kqaebaer paatwha kulaam gibowrijm׃
5.17 wAaakal qcijrkaa wlahmaekaa joAklw baanaejkaa wbnowtaejkaa joAkal coAnkaa wbqaaraekaa joAkal gapnkaa wtAenaataekaa jroxxexx Oaarej mibcaaraejkaa Aaxxaer AataaH bowTeha baaHenaaH baehaaraeb׃
5.18 wgam bajaamijm HaaHemaaH nAum-jHowaaH loA-AaeOaexaeH Aitkaem kaalaaH׃
5.19 wHaajaaH kij toAmrw tahat maeH OaaxaaH jHowaaH AaeloHejnw laanw Aaet-kaal-AelaeH wAaamartaa AalejHaem kaAaxxaer Oazabtaem Aowtij wataOabdw AaeloHej nekaar bAarckaem ken taOabdw zaarijm bAaeraec loA laakaem׃ s
5.20 Hagijdw zoAt bbejt jaOaqob wHaxxmijOwHaa bijHwdaaH leAmor׃
5.21 xximOw-naaA zoAt Oam saakaal wAejn leb Oejnajim laaHaem wloA jirAw Aaaznajim laaHaem wloA jixxmaaOw׃
5.22 HaAowtij loA-tijraaAw nAum-jHowaaH Aim mipaanaj loA taahijlw Aaxxaer-xamtij howl gbwl lajaam haaq-Oowlaam wloA jaOabraenHw wajitgaaOaxxw wloA jwkaalw wHaamw galaajw wloA jaOabrunHw׃
5.23 wlaaOaam HazaeH HaajaaH leb sowrer wmowraeH saarw wajelekw׃
5.24 wloA-Aaamrw bilbaabaam nijraaA naaA Aaet-jHwaaH AaeloHejnw Hanoten gaexxaem [wjoraeH k] (jowraeH q) wmalqowxx bOitow xxbuOowt huqowt qaacijr jixxmaar-laanw׃
5.25 Oawonowtejkaem HiTw-AelaeH whaToAwtejkaem maanOw HaTowb mikaem׃
5.26 kij-nimcAw bOamij rxxaaOijm jaaxxwr kxxak jqwxxijm Hicijbw maxxhijt Aanaaxxijm jilkodw׃
5.27 kiklwb maaleA Oowp ken baatejHaem mleAijm mirmaaH Oal-ken gaadlw wajaOaxxijrw׃
5.28 xxaamnw Oaaxxtw gam Oaabrw dibrej-raaO dijn loA-daanw dijn jaatowm wjaclijhw wmixxpaT Aaebjownijm loA xxaapaaTw׃
5.29 HaOal-AelaeH loA-Aaepqod nAum-jHowaaH Aim bgowj Aaxxaer-kaazaeH loA titnaqem napxxij׃ s
5.30 xxamaaH wxxaOarwraaH niHjtaaH baaAaaraec׃
5.31 HanbijAijm nibAw-baxxaeqaer wHakoHanijm jirdw Oal-jdejHaem wOamij AaaHabw ken wmaH-taOaxw lAaharijtaaH׃
5.1 שוטטו בחוצות ירושלם וראו־נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם־תמצאו איש אם־יש עשה משפט מבקש אמונה ואסלח לה׃
5.2 ואם חי־יהוה יאמרו לכן לשקר ישבעו׃
5.3 יהוה עיניך הלוא לאמונה הכיתה אתם ולא־חלו כליתם מאנו קחת מוסר חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב׃
5.4 ואני אמרתי אך־דלים הם נואלו כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם׃
5.5 אלכה־לי אל־הגדלים ואדברה אותם כי המה ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם אך המה יחדו שברו על נתקו מוסרות׃
5.6 על־כן הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם נמר שקד על־עריהם כל־היוצא מהנה יטרף כי רבו פשעיהם עצמו [משבותיהם כ] (משובותיהם ׃ ק)
5.7 אי לזאת [אסלוח ־ כ] (אסלח־לך ק) בניך עזבוני וישבעו בלא אלהים ואשבע אותם וינאפו ובית זונה יתגדדו׃
5.8 סוסים מיזנים משכים היו איש אל־אשת רעהו יצהלו׃
5.9 העל־אלה לוא־אפקד נאם־יהוה ואם בגוי אשר־כזה לא תתנקם נפשי׃ ס
5.10 עלו בשרותיה ושחתו וכלה אל־תעשו הסירו נטישותיה כי לוא ליהוה המה׃
5.11 כי בגוד בגדו בי בית ישראל ובית יהודה נאם־יהוה׃
5.12 כחשו ביהוה ויאמרו לא־הוא ולא־תבוא עלינו רעה וחרב ורעב לוא נראה׃
5.13 והנביאים יהיו לרוח והדבר אין בהם כה יעשה להם׃ ס
5.14 לכן כה־אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את־הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים ואכלתם׃
5.15 הנני מביא עליכם גוי ממרחק בית ישראל נאם־יהוה גוי ׀ איתן הוא גוי מעולם הוא גוי לא־תדע לשנו ולא תשמע מה־ידבר׃
5.16 אשפתו כקבר פתוח כלם גבורים׃
5.17 ואכל קצירך ולחמך יאכלו בניך ובנותיך יאכל צאנך ובקרך יאכל גפנך ותאנתך ירשש ערי מבצריך אשר אתה בוטח בהנה בחרב׃
5.18 וגם בימים ההמה נאם־יהוה לא־אעשה אתכם כלה׃
5.19 והיה כי תאמרו תחת מה עשה יהוה אלהינו לנו את־כל־אלה ואמרת אליהם כאשר עזבתם אותי ותעבדו אלהי נכר בארצכם כן תעבדו זרים בארץ לא לכם׃ ס
5.20 הגידו זאת בבית יעקב והשמיעוה ביהודה לאמר׃
5.21 שמעו־נא זאת עם סכל ואין לב עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו׃
5.22 האותי לא־תיראו נאם־יהוה אם מפני לא תחילו אשר־שמתי חול גבול לים חק־עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו והמו גליו ולא יעברנהו׃
5.23 ולעם הזה היה לב סורר ומורה סרו וילכו׃
5.24 ולא־אמרו בלבבם נירא נא את־יהוה אלהינו הנתן גשם [וירה כ] (יורה ק) ומלקוש בעתו שבעות חקות קציר ישמר־לנו׃
5.25 עונותיכם הטו־אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם׃
5.26 כי־נמצאו בעמי רשעים ישור כשך יקושים הציבו משחית אנשים ילכדו׃
5.27 ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה על־כן גדלו ויעשירו׃
5.28 שמנו עשתו גם עברו דברי־רע דין לא־דנו דין יתום ויצליחו ומשפט אביונים לא שפטו׃
5.29 העל־אלה לא־אפקד נאם־יהוה אם בגוי אשר־כזה לא תתנקם נפשי׃ ס
5.30 שמה ושערורה נהיתה בארץ׃
5.31 הנביאים נבאו־בשקר והכהנים ירדו על־ידיהם ועמי אהבו כן ומה־תעשו לאחריתה׃
5.1 xwTTw bhwcwt jrwxlm wrAw-nA wdOw wbqxw brhwbwtjH Am-tmcAw Ajx Am-jx OxH mxpT mbqx AmwnH wAslh lH׃
5.2 wAm hj-jHwH jAmrw lkn lxqr jxbOw׃
5.3 jHwH Ojnjk HlwA lAmwnH HkjtH Atm wlA-hlw kljtm mAnw qht mwsr hzqw pnjHm mslO mAnw lxwb׃
5.4 wAnj Amrtj Ak-dljm Hm nwAlw kj lA jdOw drk jHwH mxpT AlHjHm׃
5.5 AlkH-lj Al-Hgdljm wAdbrH Awtm kj HmH jdOw drk jHwH mxpT AlHjHm Ak HmH jhdw xbrw Ol ntqw mwsrwt׃
5.6 Ol-kn Hkm ArjH mjOr zAb Orbwt jxddm nmr xqd Ol-OrjHm kl-HjwcA mHnH jTrp kj rbw pxOjHm Ocmw [mxbwtjHm k] (mxwbwtjHm ׃ q)
5.7 Aj lzAt [Aslwh - k] (Aslh-lk q) bnjk Ozbwnj wjxbOw blA AlHjm wAxbO Awtm wjnApw wbjt zwnH jtgddw׃
5.8 swsjm mjznjm mxkjm Hjw Ajx Al-Axt rOHw jcHlw׃
5.9 HOl-AlH lwA-Apqd nAm-jHwH wAm bgwj Axr-kzH lA ttnqm npxj׃ s
5.10 Olw bxrwtjH wxhtw wklH Al-tOxw Hsjrw nTjxwtjH kj lwA ljHwH HmH׃
5.11 kj bgwd bgdw bj bjt jxrAl wbjt jHwdH nAm-jHwH׃
5.12 khxw bjHwH wjAmrw lA-HwA wlA-tbwA Oljnw rOH whrb wrOb lwA nrAH׃
5.13 wHnbjAjm jHjw lrwh wHdbr Ajn bHm kH jOxH lHm׃ s
5.14 lkn kH-Amr jHwH AlHj cbAwt jOn dbrkm At-Hdbr HzH Hnnj ntn dbrj bpjk lAx wHOm HzH Ocjm wAkltm׃
5.15 Hnnj mbjA Oljkm gwj mmrhq bjt jxrAl nAm-jHwH gwj Ajtn HwA gwj mOwlm HwA gwj lA-tdO lxnw wlA txmO mH-jdbr׃
5.16 Axptw kqbr ptwh klm gbwrjm׃
5.17 wAkl qcjrk wlhmk jAklw bnjk wbnwtjk jAkl cAnk wbqrk jAkl gpnk wtAntk jrxx Orj mbcrjk Axr AtH bwTh bHnH bhrb׃
5.18 wgm bjmjm HHmH nAm-jHwH lA-AOxH Atkm klH׃
5.19 wHjH kj tAmrw tht mH OxH jHwH AlHjnw lnw At-kl-AlH wAmrt AljHm kAxr Ozbtm Awtj wtObdw AlHj nkr bArckm kn tObdw zrjm bArc lA lkm׃ s
5.20 Hgjdw zAt bbjt jOqb wHxmjOwH bjHwdH lAmr׃
5.21 xmOw-nA zAt Om skl wAjn lb Ojnjm lHm wlA jrAw Aznjm lHm wlA jxmOw׃
5.22 HAwtj lA-tjrAw nAm-jHwH Am mpnj lA thjlw Axr-xmtj hwl gbwl ljm hq-Owlm wlA jObrnHw wjtgOxw wlA jwklw wHmw gljw wlA jObrnHw׃
5.23 wlOm HzH HjH lb swrr wmwrH srw wjlkw׃
5.24 wlA-Amrw blbbm njrA nA At-jHwH AlHjnw Hntn gxm [wjrH k] (jwrH q) wmlqwx bOtw xbOwt hqwt qcjr jxmr-lnw׃
5.25 Ownwtjkm HTw-AlH whTAwtjkm mnOw HTwb mkm׃
5.26 kj-nmcAw bOmj rxOjm jxwr kxk jqwxjm Hcjbw mxhjt Anxjm jlkdw׃
5.27 kklwb mlA Owp kn btjHm mlAjm mrmH Ol-kn gdlw wjOxjrw׃
5.28 xmnw Oxtw gm Obrw dbrj-rO djn lA-dnw djn jtwm wjcljhw wmxpT Abjwnjm lA xpTw׃
5.29 HOl-AlH lA-Apqd nAm-jHwH Am bgwj Axr-kzH lA ttnqm npxj׃ s
5.30 xmH wxOrwrH nHjtH bArc׃
5.31 HnbjAjm nbAw-bxqr wHkHnjm jrdw Ol-jdjHm wOmj AHbw kn wmH-tOxw lAhrjtH׃
5.1 Circuite vias Ierusalem et aspicite et considerate et quaerite in plateis eius, an inveniatis virum, an sit qui faciat iudicium et quaerentem fidem, et propitius ero ei.
5.2 Quod si etiam “ Vivit Dominus! ” dixerint, certe falso iurabunt.
5.3 Domine, nonne oculi tui respiciunt fidem? Percussisti eos, et non doluerunt, attrivisti eos, et renuerunt accipere disciplinam: induraverunt facies suas supra petram, noluerunt reverti.
5.4 Ego autem dixi: “ Ecce pauperes illi stulte agunt, quia ignorant viam Domini, iudicium Dei sui.
5.5 Ibo igitur ad optimates et loquar eis; ipsi enim noverunt viam Domini, iudicium Dei sui ”. Ecce hi simul confregerunt iugum, ruperunt vincula.
5.6 Idcirco percussit eos leo de silva, lupus deserti vastabit eos, pardus vigilans super civitates eorum: omnis, qui egressus fuerit ex eis, lacerabitur, quia multiplicatae sunt praevaricationes eorum, confortatae sunt aversiones eorum.
5.7 “ Super quo propitius tibi esse potero? Filii tui dereliquerunt me et iuraverunt in his, qui non sunt dii; saturavi eos, et moechati sunt et in domum meretricis gregatim confluebant.
5.8 Equi impinguati et admissarii facti sunt: unusquisque ad uxorem proximi sui hinniebat.
5.9 Numquid super his non visitabo, dicit Dominus, et in gente tali non ulciscetur anima mea?
5.10 Ascendite muros eius et dissipate, consummationem autem nolite facere; auferte propagines eius, quia non sunt Domini.
5.11 Praevaricatione enim praevaricata est in me domus Israel et domus Iudae ”, ait Dominus.
5.12 Negaverunt Dominum et dixerunt: “Non est ipse; neque veniet super nos malum, et gladium et famem non videbimus.
5.13 Prophetae erunt in ventum, et responsum non est in eis. Haec ergo evenient illis ”.
5.14 Propterea haec dicit Dominus, Deus exercituum: “ Quia locuti estis verbum istud, ecce ego do verba mea in ore tuo in ignem et populum istum in ligna, et vorabit eos.
5.15 Ecce ego adducam super vos gentem de longinquo, domus Israel, ait Dominus, gentem robustam, gentem antiquam, gentem, cuius ignorabis linguam nec intelleges quid loquatur.
5.16 Pharetra eius quasi sepulcrum patens universi fortes.
5.17 Et comedet segetes tuas et panem tuum, devorabit filios tuos et filias tuas, comedet gregem tuum et armenta tua, comedet vineam tuam et ficum tuam; et conteret urbes munitas tuas, in quibus tu habes fiduciam, gladio.
5.18 Verumtamen et in diebus illis, ait Dominus, non faciam in vobis consummationem ”.
5.19 Quod si dixeritis: “ Quare fecit nobis Dominus Deus noster haec omnia? ”, dices ad eos: “ Sicut dereliquistis me et servistis diis alienis in terra vestra, sic servietis alienis in terra non vestra ”.
5.20 Annuntiate hoc domui Iacob et auditum facite in Iuda dicentes:
5.21 “ Audi, popule stulte, qui non habes cor, qui habentes oculos non vident, et aures et non audiunt.
5.22 Numquid me non timebitis, ait Dominus, et a facie mea non trepidabitis? Qui posui arenam terminum mari, praeceptum sempiternum, quod non praeteribit; et commovebuntur et non poterunt, et intumescent fluctus eius, et non transibunt illud ”.
5.23 Populo autem huic factum est cor contumax et rebelle; recesserunt et abierunt
5.24 et non dixerunt in corde suo: “ Metuamus Dominum Deum nostrum, qui dat nobis pluviam temporaneam et serotinam in tempore suo, hebdomadas statutas messis custodientem nobis ”.
5.25 Iniquitates vestrae declinaverunt haec, et peccata vestra prohibuerunt bonum a vobis,
5.26 quia inventi sunt in populo meo impii, insidiantes quasi incurvati aucupes, laqueos ponentes ad capiendos viros.
5.27 Sicut decipula plena avibus, sic domus eorum plenae dolo; ideo magnificati sunt et ditati,
5.28 incrassati sunt et impinguati: et transgressi sunt terminos mali. Causam non iudicaverunt, causam pupilli, ut ipsi prospere agant, et iudicium pauperum non iudicaverunt.
5.29 Numquid super his non visitabo, dicit Dominus, aut super gentem huiuscemodi non ulciscetur anima mea?
5.30 Stupor et mirabilia facta sunt in terra:
5.31 prophetae prophetabant mendacium, et sacerdotes applaudebant manibus suis, et populus meus dilexit talia. Quid igitur facietis in novissimo eius?
6.1 Fliehet, ihr Kinder Benjamin, aus Jerusalems Mitte, und in Thekoa blaset die Posaune, und über Beth-Kerem richtet ein Zeichen auf; denn ein Unglück droht von Norden her und ein großes Verderben.
6.2 Die Liebliche und Verzärtelte, die Tochter Zion will ich zerstören.
6.3 Hirten mit ihren Herden werden zu ihr kommen; ihre Zelte werden sie aufschlagen rings um sie her, und ein jeder wird sein Teil abweiden.
6.4 «Heiliget einen Krieg gegen sie! Auf, laßt uns am Mittag hinaufziehen! Wehe uns, der Tag neigt sich, und die Abendschatten dehnen sich!
6.5 Auf, laßt uns bei Nacht hinaufziehen und ihre Paläste zerstören!»
6.6 Denn also hat der HERR der Heerscharen befohlen: Fället Bäume und schüttet einen Wall auf gegen Jerusalem! Das ist die Stadt, welche gestraft werden soll; denn lauter Gewalttat ist in ihrer Mitte.
6.7 Wie ein Brunnen sein Wasser quellen läßt, also läßt sie ihre Bosheit quellen; von Gewalttat und Bedrückung hört man in ihr; Leid und Mißhandlung muß ich beständig mitansehen.
6.8 Laß dich warnen, Jerusalem, damit sich meine Seele nicht ganz von dir entfremde, daß ich dich nicht zur Wüste mache, zu einem unbewohnten Lande!
6.9 Also spricht der HERR der Heerscharen: Am Überrest Israels wird man Nachlese halten wie am Weinstock. Strecke nochmals wie ein Weinleser deine Hand aus über die Ranken!
6.10 Zu wem soll ich reden, wem Zeugnis ablegen, daß sie es hören? Siehe, ihre Ohren sind unbeschnitten, sie können nicht aufmerken. Siehe, das Wort des HERRN ist ihnen zum Hohn geworden; sie haben keine Lust daran.
6.11 Und ich bin des Grimmes des HERRN so voll, daß ich ihn kaum zurückhalten kann. Gieße ihn aus über die Kinder auf der Gasse und über den Kreis der Jünglinge allzumal! Ja, Mann und Weib sollen gefangen werden, Alte und Wohlbetagte.
6.12 Ihre Häuser sollen andern zugewandt werden, Äcker und Weiber allzumal; denn ich will meine Hand ausstrecken wider die Bewohner dieses Landes, spricht der HERR.
6.13 Denn vom Kleinsten bis zum Größten trachten sie alle nach Gewinn, und vom Propheten bis zum Priester gehen sie alle mit Lügen um.
6.14 Und sie heilen den Schaden der Tochter meines Volkes leichthin, indem sie sprechen: «Friede, Friede!» wo doch kein Friede ist.
6.15 Schämen sollten sie sich, weil sie Greuel verübt haben; aber sie wissen nicht mehr, was sich schämen heißt, und empfinden keine Scham. Darum werden sie fallen unter den Fallenden; zur Zeit, da ich sie heimsuche, werden sie stürzen, spricht der HERR.
6.16 Also spricht der HERR: Tretet hin an die Wege und schauet und fraget nach den Pfaden der Vorzeit, welches der gute Weg sei, und wandelt darauf, so werdet ihr Ruhe finden für eure Seelen! Sie aber sprechen: «Wir wollen ihn nicht gehen!»
6.17 Und ich habe Wächter über euch bestellt: Merkt doch auf den Schall der Posaune! Sie aber sprechen: «Wir wollen nicht aufmerken!»
6.18 So höret nun, ihr Völker, und du, Gemeinde, erkenne, was unter ihnen geschieht! Höre es, Erde!
6.19 Siehe, ich will Unheil über dieses Volk kommen lassen, die Frucht ihrer Anschläge; denn auf meine Worte achteten sie nicht, und mein Gesetz verwarfen sie.
6.20 Was soll mir der Weihrauch von Saba und das köstliche Gewürzrohr aus fernem Lande? Eure Brandopfer mißfallen mir, und eure Schlachtopfer sind mir nicht angenehm.
6.21 Darum spricht der HERR also: Siehe, ich will diesem Volke Steine des Anstoßes in den Weg legen, damit Väter und Kinder zugleich daran zu Fall kommen; ein Nachbar mit dem andern wird umkommen.
6.22 So spricht der HERR: Siehe, es kommt ein Volk von Norden her, und eine große Nation erhebt sich von den äußersten Enden der Erde.
6.23 Mit Bogen und Wurfspieß sind sie bewaffnet; grausam sind sie und ohne Erbarmen. Ihr Lärmen ist wie das Brausen des Meeres, und auf Pferden reiten sie, gerüstet wie ein Mann zum Kampf wider dich, o Tochter Zion!
6.24 Als wir von ihnen hörten, wurden unsere Hände schlaff, Angst ergriff uns, Wehen wie eine Gebärende.
6.25 Gehe ja nicht aufs Feld hinaus und betritt die Straße nicht! Denn des Feindes Schwert verbreitet Schrecken ringsum.
6.26 Gürte einen Sack um dich, o Tochter meines Volkes, und wälze dich in der Asche; traure wie um einen einzigen Sohn, halte bittere Klage! Denn plötzlich wird der Verwüster über uns kommen.
6.27 Ich habe dich zum Prüfer über mein Volk bestellt, zum Goldprüfer, daß du erkennest und prüfest ihren Weg.
6.28 Sie sind alle widerspenstige Empörer, gehen mit Verleumdungen um; Erz und Eisen sind sie, allesamt Verderber.
6.29 Der Blasebalg schnaubt; aber aus dem Feuer kommt nur Blei, die Bösen werden doch nicht ausgeschieden!
6.30 Darum wird man sie «verworfenes Silber» nennen, weil der HERR sie verworfen hat.
6.1 ἐνισχύσατε υἱοὶ βενιαμιν ἐκ μέσου τῆς ιερουσαλημ καὶ ἐν θεκουε σημάνατε σάλπιγγι καὶ ὑπὲρ βαιθαχαρμα ἄρατε σημεῖον ὅτι κακὰ ἐκκέκυφεν ἀπὸ βορρᾶ καὶ συντριβὴ μεγάλη γίνεται
6.2 ἐνισχύσατε υἱοὶ βενιαμιν ἐκ μέσου τῆς ιερουσαλημ καὶ ἐν θεκουε σημάνατε σάλπιγγι καὶ ὑπὲρ βαιθαχαρμα ἄρατε σημεῖον ὅτι κακὰ ἐκκέκυφεν ἀπὸ βορρᾶ καὶ συντριβὴ μεγάλη γίνεται καὶ ἀφαιρεθήσεται τὸ ὕψος σου θύγατερ σιων
6.3 εἰς αὐτὴν ἥξουσιν ποιμένες καὶ τὰ ποίμνια αὐτῶν καὶ πήξουσιν ἐπ' αὐτὴν σκηνὰς κύκλῳ καὶ ποιμανοῦσιν ἕκαστος τῇ χειρὶ αὐτοῦ
6.4 παρασκευάσασθε ἐπ' αὐτὴν εἰς πόλεμον ἀνάστητε καὶ ἀναβῶμεν ἐπ' αὐτὴν μεσημβρίας οὐαὶ ἡμῖν ὅτι κέκλικεν ἡ ἡμέρα ὅτι ἐκλείπουσιν αἱ σκιαὶ τῆς ἑσπέρας
6.5 ἀνάστητε καὶ ἀναβῶμεν ἐν τῇ νυκτὶ καὶ διαφθείρωμεν τὰ θεμέλια αὐτῆς
6.6 ὅτι τάδε λέγει κύριος ἔκκοψον τὰ ξύλα αὐτῆς ἔκχεον ἐπὶ ιερουσαλημ δύναμιν ὦ πόλις ψευδής ὅλη καταδυναστεία ἐν αὐτῇ
6.7 ὡς ψύχει λάκκος ὕδωρ οὕτως ψύχει κακία αὐτῆς ἀσέβεια καὶ ταλαιπωρία ἀκουσθήσεται ἐν αὐτῇ ἐπὶ πρόσωπον αὐτῆς διὰ παντός πόνῳ καὶ μάστιγι
6.8 παιδευθήσῃ ιερουσαλημ μὴ ἀποστῇ ἡ ψυχή μου ἀπὸ σοῦ μὴ ποιήσω σε ἄβατον γῆν ἥτις οὐ κατοικηθήσεται
6.9 ὅτι τάδε λέγει κύριος καλαμᾶσθε καλαμᾶσθε ὡς ἄμπελον τὰ κατάλοιπα τοῦ ισραηλ ἐπιστρέψατε ὡς ὁ τρυγῶν ἐπὶ τὸν κάρταλλον αὐτοῦ
6.10 πρὸς τίνα λαλήσω καὶ διαμαρτύρωμαι καὶ ἀκούσεται ἰδοὺ ἀπερίτμητα τὰ ὦτα αὐτῶν καὶ οὐ δύνανται ἀκούειν ἰδοὺ τὸ ῥῆμα κυρίου ἐγένετο αὐτοῖς εἰς ὀνειδισμόν οὐ μὴ βουληθῶσιν αὐτὸ ἀκοῦσαι
6.11 καὶ τὸν θυμόν μου ἔπλησα καὶ ἐπέσχον καὶ οὐ συνετέλεσα αὐτούς ἐκχεῶ ἐπὶ νήπια ἔξωθεν καὶ ἐπὶ συναγωγὴν νεανίσκων ἅμα ὅτι ἀνὴρ καὶ γυνὴ συλλημφθήσονται πρεσβύτερος μετὰ πλήρους ἡμερῶν
6.12 καὶ μεταστραφήσονται αἱ οἰκίαι αὐτῶν εἰς ἑτέρους ἀγροὶ καὶ αἱ γυναῖκες αὐτῶν ἐπὶ τὸ αὐτό ὅτι ἐκτενῶ τὴν χεῖρά μου ἐπὶ τοὺς κατοικοῦντας τὴν γῆν ταύτην λέγει κύριος
6.13 ὅτι ἀπὸ μικροῦ αὐτῶν καὶ ἕως μεγάλου πάντες συνετελέσαντο ἄνομα ἀπὸ ἱερέως καὶ ἕως ψευδοπροφήτου πάντες ἐποίησαν ψευδῆ
6.14 καὶ ἰῶντο τὸ σύντριμμα τοῦ λαοῦ μου ἐξουθενοῦντες καὶ λέγοντες εἰρήνη εἰρήνη καὶ ποῦ ἐστιν εἰρήνη
6.15 κατῃσχύνθησαν ὅτι ἐξελίποσαν καὶ οὐδ' ὧς καταισχυνόμενοι κατῃσχύνθησαν καὶ τὴν ἀτιμίαν αὐτῶν οὐκ ἔγνωσαν διὰ τοῦτο πεσοῦνται ἐν τῇ πτώσει αὐτῶν καὶ ἐν καιρῷ ἐπισκοπῆς αὐτῶν ἀπολοῦνται εἶπεν κύριος
6.16 τάδε λέγει κύριος στῆτε ἐπὶ ταῖς ὁδοῖς καὶ ἴδετε καὶ ἐρωτήσατε τρίβους κυρίου αἰωνίους καὶ ἴδετε ποία ἐστὶν ἡ ὁδὸς ἡ ἀγαθή καὶ βαδίζετε ἐν αὐτῇ καὶ εὑρήσετε ἁγνισμὸν ταῖς ψυχαῖς ὑμῶν καὶ εἶπαν οὐ πορευσόμεθα
6.17 κατέστακα ἐφ' ὑμᾶς σκοπούς ἀκούσατε τῆς φωνῆς τῆς σάλπιγγος καὶ εἶπαν οὐκ ἀκουσόμεθα
6.18 διὰ τοῦτο ἤκουσαν τὰ ἔθνη καὶ οἱ ποιμαίνοντες τὰ ποίμνια αὐτῶν
6.19 ἄκουε γῆ ἰδοὺ ἐγὼ ἐπάγω ἐπὶ τὸν λαὸν τοῦτον κακά τὸν καρπὸν ἀποστροφῆς αὐτῶν ὅτι τῶν λόγων μου οὐ προσέσχον καὶ τὸν νόμον μου ἀπώσαντο
6.20 ἵνα τί μοι λίβανον ἐκ σαβα φέρετε καὶ κιννάμωμον ἐκ γῆς μακρόθεν τὰ ὁλοκαυτώματα ὑμῶν οὔκ εἰσιν δεκτά καὶ αἱ θυσίαι ὑμῶν οὐχ ἥδυνάν μοι
6.21 διὰ τοῦτο τάδε λέγει κύριος ἰδοὺ ἐγὼ δίδωμι ἐπὶ τὸν λαὸν τοῦτον ἀσθένειαν καὶ ἀσθενήσουσιν ἐν αὐτῇ πατέρες καὶ υἱοὶ ἅμα γείτων καὶ ὁ πλησίον αὐτοῦ ἀπολοῦνται
6.22 τάδε λέγει κύριος ἰδοὺ λαὸς ἔρχεται ἀπὸ βορρᾶ καὶ ἔθνη ἐξεγερθήσεται ἀπ' ἐσχάτου τῆς γῆς
6.23 τόξον καὶ ζιβύνην κρατήσουσιν ἰταμός ἐστιν καὶ οὐκ ἐλεήσει φωνὴ αὐτοῦ ὡς θάλασσα κυμαίνουσα ἐφ' ἵπποις καὶ ἅρμασιν παρατάξεται ὡς πῦρ εἰς πόλεμον πρὸς σέ θύγατερ σιων
6.24 ἠκούσαμεν τὴν ἀκοὴν αὐτῶν παρελύθησαν αἱ χεῖρες ἡμῶν θλῖψις κατέσχεν ἡμᾶς ὠδῖνες ὡς τικτούσης
6.25 μὴ ἐκπορεύεσθε εἰς ἀγρὸν καὶ ἐν ταῖς ὁδοῖς μὴ βαδίζετε ὅτι ῥομφαία τῶν ἐχθρῶν παροικεῖ κυκλόθεν
6.26 θύγατερ λαοῦ μου περίζωσαι σάκκον κατάπασαι ἐν σποδῷ πένθος ἀγαπητοῦ ποίησαι σεαυτῇ κοπετὸν οἰκτρόν ὅτι ἐξαίφνης ἥξει ταλαιπωρία ἐφ' ὑμᾶς
6.27 δοκιμαστὴν δέδωκά σε ἐν λαοῖς δεδοκιμασμένοις καὶ γνώσῃ με ἐν τῷ δοκιμάσαι με τὴν ὁδὸν αὐτῶν
6.28 πάντες ἀνήκοοι πορευόμενοι σκολιῶς χαλκὸς καὶ σίδηρος πάντες διεφθαρμένοι εἰσίν
6.29 ἐξέλιπεν φυσητὴρ ἀπὸ πυρός ἐξέλιπεν μόλιβος εἰς κενὸν ἀργυροκόπος ἀργυροκοπεῖ πονηρία αὐτῶν οὐκ ἐτάκη
6.30 ἀργύριον ἀποδεδοκιμασμένον καλέσατε αὐτούς ὅτι ἀπεδοκίμασεν αὐτοὺς κύριος
6.1 enischysate yioi beniamin ek mesoy tehs ieroysalehm kai en thekoye sehmanate salpiggi kai yper baithacharma arate sehmeion oti kaka ekkekyphen apo borra kai syntribeh megaleh ginetai
6.2 enischysate yioi beniamin ek mesoy tehs ieroysalehm kai en thekoye sehmanate salpiggi kai yper baithacharma arate sehmeion oti kaka ekkekyphen apo borra kai syntribeh megaleh ginetai kai aphairethehsetai to ypsos soy thygater siohn
6.3 eis aytehn ehxoysin poimenes kai ta poimnia aytohn kai pehxoysin ep' aytehn skehnas kykloh kai poimanoysin ekastos teh cheiri aytoy
6.4 paraskeyasasthe ep' aytehn eis polemon anastehte kai anabohmen ep' aytehn mesehmbrias oyai ehmin oti kekliken eh ehmera oti ekleipoysin ai skiai tehs esperas
6.5 anastehte kai anabohmen en teh nykti kai diaphtheirohmen ta themelia aytehs
6.6 oti tade legei kyrios ekkopson ta xyla aytehs ekcheon epi ieroysalehm dynamin oh polis pseydehs oleh katadynasteia en ayteh
6.7 ohs psychei lakkos ydohr oytohs psychei kakia aytehs asebeia kai talaipohria akoysthehsetai en ayteh epi prosohpon aytehs dia pantos ponoh kai mastigi
6.8 paideythehseh ieroysalehm meh aposteh eh psycheh moy apo soy meh poiehsoh se abaton gehn ehtis oy katoikehthehsetai
6.9 oti tade legei kyrios kalamasthe kalamasthe ohs ampelon ta kataloipa toy israehl epistrepsate ohs o trygohn epi ton kartallon aytoy
6.10 pros tina lalehsoh kai diamartyrohmai kai akoysetai idoy aperitmehta ta ohta aytohn kai oy dynantai akoyein idoy to rehma kyrioy egeneto aytois eis oneidismon oy meh boylehthohsin ayto akoysai
6.11 kai ton thymon moy eplehsa kai epeschon kai oy synetelesa aytoys ekcheoh epi nehpia exohthen kai epi synagohgehn neaniskohn ama oti anehr kai gyneh syllehmphthehsontai presbyteros meta plehroys ehmerohn
6.12 kai metastraphehsontai ai oikiai aytohn eis eteroys agroi kai ai gynaikes aytohn epi to ayto oti ektenoh tehn cheira moy epi toys katoikoyntas tehn gehn taytehn legei kyrios
6.13 oti apo mikroy aytohn kai eohs megaloy pantes synetelesanto anoma apo iereohs kai eohs pseydoprophehtoy pantes epoiehsan pseydeh
6.14 kai iohnto to syntrimma toy laoy moy exoythenoyntes kai legontes eirehneh eirehneh kai poy estin eirehneh
6.15 katehschynthehsan oti exeliposan kai oyd' ohs kataischynomenoi katehschynthehsan kai tehn atimian aytohn oyk egnohsan dia toyto pesoyntai en teh ptohsei aytohn kai en kairoh episkopehs aytohn apoloyntai eipen kyrios
6.16 tade legei kyrios stehte epi tais odois kai idete kai erohtehsate triboys kyrioy aiohnioys kai idete poia estin eh odos eh agatheh kai badizete en ayteh kai eyrehsete agnismon tais psychais ymohn kai eipan oy poreysometha
6.17 katestaka eph' ymas skopoys akoysate tehs phohnehs tehs salpiggos kai eipan oyk akoysometha
6.18 dia toyto ehkoysan ta ethneh kai oi poimainontes ta poimnia aytohn
6.19 akoye geh idoy egoh epagoh epi ton laon toyton kaka ton karpon apostrophehs aytohn oti tohn logohn moy oy proseschon kai ton nomon moy apohsanto
6.20 ina ti moi libanon ek saba pherete kai kinnamohmon ek gehs makrothen ta olokaytohmata ymohn oyk eisin dekta kai ai thysiai ymohn oych ehdynan moi
6.21 dia toyto tade legei kyrios idoy egoh didohmi epi ton laon toyton astheneian kai asthenehsoysin en ayteh pateres kai yioi ama geitohn kai o plehsion aytoy apoloyntai
6.22 tade legei kyrios idoy laos erchetai apo borra kai ethneh exegerthehsetai ap' eschatoy tehs gehs
6.23 toxon kai zibynehn kratehsoysin itamos estin kai oyk eleehsei phohneh aytoy ohs thalassa kymainoysa eph' ippois kai armasin parataxetai ohs pyr eis polemon pros se thygater siohn
6.24 ehkoysamen tehn akoehn aytohn parelythehsan ai cheires ehmohn thlipsis kateschen ehmas ohdines ohs tiktoysehs
6.25 meh ekporeyesthe eis agron kai en tais odois meh badizete oti romphaia tohn echthrohn paroikei kyklothen
6.26 thygater laoy moy perizohsai sakkon katapasai en spodoh penthos agapehtoy poiehsai seayteh kopeton oiktron oti exaiphnehs ehxei talaipohria eph' ymas
6.27 dokimastehn dedohka se en laois dedokimasmenois kai gnohseh me en toh dokimasai me tehn odon aytohn
6.28 pantes anehkooi poreyomenoi skoliohs chalkos kai sidehros pantes diephtharmenoi eisin
6.29 exelipen physehtehr apo pyros exelipen molibos eis kenon argyrokopos argyrokopei ponehria aytohn oyk etakeh
6.30 argyrion apodedokimasmenon kalesate aytoys oti apedokimasen aytoys kyrios
6.1 הָעִזוּ ׀ בְּנֵי בִניָמִן מִקֶּרֶב יְרוּשָׁלִַם וּבִתְקֹועַ תִּקְעוּ שֹׁופָר וְעַל־בֵּית הַכֶּרֶם שְׂאוּ מַשְׂאֵת כִּי רָעָה נִשְׁקְפָה מִצָּפֹון וְשֶׁבֶר גָּדֹול׃
6.2 הַנָּוָה וְהַמְּעֻנָּגָה דָּמִיתִי בַּת־צִיֹּון׃
6.3 אֵלֶיהָ יָבֹאוּ רֹעִים וְעֶדְרֵיהֶם תָּקְעוּ עָלֶיהָ אֹהָלִים סָבִיב רָעוּ אִישׁ אֶת־יָדֹו׃
6.4 קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ מִלְחָמָה קוּמוּ וְנַעֲלֶה בַצָּהֳרָיִם אֹוי לָנוּ כִּי־פָנָה הַיֹּום כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי־עָרֶב׃
6.5 קוּמוּ וְנַעֲלֶה בַלָּיְלָה וְנַשְׁחִיתָה אַרְמְנֹותֶיהָ׃ ס
6.6 כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות כִּרְתוּ עֵצָה וְשִׁפְכוּ עַל־יְרוּשָׁלִַם סֹלְלָה הִיא הָעִיר הָפְקַד כֻּלָּהּ עֹשֶׁק בְּקִרְבָּהּ׃
6.7 כְּהָקִיר [בְּוֵר כ] (בַּיִר ק) מֵימֶיהָ כֵּן הֵקֵרָה רָעָתָהּ חָמָס וָשֹׁד יִשָּׁמַע בָּהּ עַל־פָּנַי תָּמִיד חֳלִי וּמַכָּה׃
6.8 הִוָּסְרִי יְרוּשָׁלִַם פֶּן־תֵּקַע נַפְשִׁי מִמֵּךְ פֶּן־אֲשִׂימֵךְ שְׁמָמָה אֶרֶץ לֹוא נֹושָׁבָה׃ פ
6.9 כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאֹות עֹולֵל יְעֹולְלוּ כַגֶּפֶן שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל הָשֵׁב יָדְךָ כְּבֹוצֵר עַל־סַלְסִלֹּות׃
6.10 עַל־מִי אֲדַבְּרָה וְאָעִידָה וְיִשְׁמָעוּ הִנֵּה עֲרֵלָה אָזְנָם וְלֹא יוּכְלוּ לְהַקְשִׁיב הִנֵּה דְבַר־יְהוָה הָיָה לָהֶם לְחֶרְפָּה לֹא יַחְפְּצוּ־בֹו׃
6.11 וְאֵת חֲמַת יְהוָה ׀ מָלֵאתִי נִלְאֵיתִי הָכִיל שְׁפֹךְ עַל־עֹולָל בַּחוּץ וְעַל סֹוד בַּחוּרִים יַחְדָּו כִּי־גַם־אִישׁ עִם־אִשָּׁה יִלָּכֵדוּ זָקֵן עִם־מְלֵא יָמִים׃
6.12 וְנָסַבּוּ בָתֵּיהֶם לַאֲחֵרִים שָׂדֹות וְנָשִׁים יַחְדָּו כִּי־אַטֶּה אֶת־יָדִי עַל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ נְאֻם־יְהוָה׃
6.13 כִּי מִקְּטַנָּם וְעַד־גְּדֹולָם כֻּלֹּו בֹּוצֵעַ בָּצַע וּמִנָּבִיא וְעַד־כֹּהֵן כֻּלֹּו עֹשֶׂה שָּׁקֶר׃
6.14 וַיְרַפְּאוּ אֶת־שֶׁבֶר עַמִּי עַל־נְקַלָּה לֵאמֹר שָׁלֹום ׀ שָׁלֹום וְאֵין שָׁלֹום׃
6.15 הֹבִישׁוּ כִּי תֹועֵבָה עָשׂוּ גַּם־בֹּושׁ לֹא־יֵבֹושׁוּ גַּם־הַכְלִים לֹא יָדָעוּ לָכֵן יִפְּלוּ בַנֹּפְלִים בְּעֵת־פְּקַדְתִּים יִכָּשְׁלוּ אָמַר יְהוָה׃ ס
6.16 כֹּה אָמַר יְהוָה עִמְדוּ עַל־דְּרָכִים וּרְאוּ וְשַׁאֲלוּ ׀ לִנְתִבֹות עֹולָם אֵי־זֶה דֶרֶךְ הַטֹּוב וּלְכוּ־בָהּ וּמִצְאוּ מַרְגֹּועַ לְנַפְשְׁכֶם וַיֹּאמְרוּ לֹא נֵלֵךְ׃
6.17 וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם צֹפִים הַקְשִׁיבוּ לְקֹול שֹׁופָר וַיֹּאמְרוּ לֹא נַקְשִׁיב׃
6.18 לָכֵן שִׁמְעוּ הַגֹּויִם וּדְעִי עֵדָה אֶת־אֲשֶׁר־בָּם׃
6.19 שִׁמְעִי הָאָרֶץ הִנֵּה אָנֹכִי מֵבִיא רָעָה אֶל־הָעָם הַזֶּה פְּרִי מַחְשְׁבֹותָם כִּי עַל־דְּבָרַי לֹא הִקְשִׁיבוּ וְתֹורָתִי וַיִּמְאֲסוּ־בָהּ׃
6.20 לָמָּה־זֶּה לִי לְבֹונָה מִשְּׁבָא תָבֹוא וְקָנֶה הַטֹּוב מֵאֶרֶץ מֶרְחָק עֹלֹותֵיכֶם לֹא לְרָצֹון וְזִבְחֵיכֶם לֹא־עָרְבוּ לִי׃ ס
6.21 לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי נֹתֵן אֶל־הָעָם הַזֶּה מִכְשֹׁלִים וְכָשְׁלוּ בָם אָבֹות וּבָנִים יַחְדָּו שָׁכֵן וְרֵעֹו [יֹאבֵדוּ כ] (וְאָבָדוּ׃ ק) פ
6.22 כֹּה אָמַר יְהוָה הִנֵּה עַם בָּא מֵאֶרֶץ צָפֹון וְגֹוי גָּדֹול יֵעֹור מִיַּרְכְּתֵי־אָרֶץ׃
6.23 קֶשֶׁת וְכִידֹון יַחֲזִיקוּ אַכְזָרִי הוּא וְלֹא יְרַחֵמוּ קֹולָם כַּיָּם יֶהֱמֶה וְעַל־סוּסִים יִרְכָּבוּ עָרוּךְ כְּאִישׁ לַמִּלְחָמָה עָלַיִךְ בַּת־צִיֹּון׃
6.24 שָׁמַעְנוּ אֶת־שָׁמְעֹו רָפוּ יָדֵינוּ צָרָה הֶחֱזִיקַתְנוּ חִיל כַּיֹּולֵדָה׃
6.25 אַל־ [תֵּצְאִי כ] (תֵּצְאוּ ק) הַשָּׂדֶה וּבַדֶּרֶךְ אַל־ [תֵּלֵכִי כ] (תֵּלֵכוּ ק) כִּי חֶרֶב לְאֹיֵב מָגֹור מִסָּבִיב׃
6.26 בַּת־עַמִּי חִגְרִי־שָׂק וְהִתְפַּלְּשִׁי בָאֵפֶר אֵבֶל יָחִיד עֲשִׂי לָךְ מִסְפַּד תַּמְרוּרִים כִּי פִתְאֹם יָבֹא הַשֹּׁדֵד עָלֵינוּ׃
6.27 בָּחֹון נְתַתִּיךָ בְעַמִּי מִבְצָר וְתֵדַע וּבָחַנְתָּ אֶת־דַּרְכָּם׃
6.28 כֻּלָּם סָרֵי סֹורְרִים הֹלְכֵי רָכִיל נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל כֻּלָּם מַשְׁחִיתִים הֵמָּה׃
6.29 נָחַר מַפֻּחַ [מֵאִשְׁתַּם כ] (מֵאֵשׁ ק) (תַּם ק) עֹפָרֶת לַשָּׁוְא צָרַף צָרֹוף וְרָעִים לֹא נִתָּקוּ׃
6.30 כֶּסֶף נִמְאָס קָרְאוּ לָהֶם כִּי־מָאַס יְהוָה בָּהֶם׃ פ
6.1 HaaOizw bnej binjaamin miqaeraeb jrwxxaalaim wbitqowOa tiqOw xxowpaar wOal-bejt Hakaeraem xAw maxAet kij raaOaaH nixxqpaaH micaapown wxxaebaer gaadowl׃
6.2 HanaawaaH wHamOunaagaaH daamijtij bat-cijown׃
6.3 AelaejHaa jaaboAw roOijm wOaedrejHaem taaqOw OaalaejHaa AoHaalijm saabijb raaOw Aijxx Aaet-jaadow׃
6.4 qadxxw OaalaejHaa milhaamaaH qwmw wnaOalaeH bacaaHaaraajim Aowj laanw kij-paanaaH Hajowm kij jinaaTw cillej-Oaaraeb׃
6.5 qwmw wnaOalaeH balaajlaaH wnaxxhijtaaH AarmnowtaejHaa׃ s
6.6 kij koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt kirtw OecaaH wxxipkw Oal-jrwxxaalaim sollaaH HijA HaaOijr Haapqad kulaaH Ooxxaeq bqirbaaH׃
6.7 kHaaqijr [bwer k] (bajir q) mejmaejHaa ken HeqeraaH raaOaataaH haamaas waaxxod jixxaamaO baaH Oal-paanaj taamijd haalij wmakaaH׃
6.8 Hiwaasrij jrwxxaalaim paen-teqaO napxxij mimek paen-Aaxijmek xxmaamaaH Aaeraec lowA nowxxaabaaH׃ p
6.9 koH Aaamar jHowaaH cbaaAowt Oowlel jOowllw kagaepaen xxAerijt jixraaAel Haaxxeb jaadkaa kbowcer Oal-salsilowt׃
6.10 Oal-mij AadabraaH wAaaOijdaaH wjixxmaaOw HineH OarelaaH Aaaznaam wloA jwklw lHaqxxijb HineH dbar-jHwaaH HaajaaH laaHaem lhaerpaaH loA jahpcw-bow׃
6.11 wAet hamat jHwaaH maaleAtij nilAejtij Haakijl xxpok Oal-Oowlaal bahwc wOal sowd bahwrijm jahdaaw kij-gam-Aijxx Oim-AixxaaH jilaakedw zaaqen Oim-mleA jaamijm׃
6.12 wnaasabw baatejHaem laAaherijm xaadowt wnaaxxijm jahdaaw kij-AaTaeH Aaet-jaadij Oal-joxxbej HaaAaaraec nAum-jHwaaH׃
6.13 kij miqTanaam wOad-gdowlaam kulow bowceOa baacaO wminaabijA wOad-koHen kulow OoxaeH xxaaqaer׃
6.14 wajrapAw Aaet-xxaebaer Oamij Oal-nqalaaH leAmor xxaalowm xxaalowm wAejn xxaalowm׃
6.15 Hobijxxw kij towOebaaH Oaaxw gam-bowxx loA-jebowxxw gam-Haklijm loA jaadaaOw laaken jiplw banoplijm bOet-pqadtijm jikaaxxlw Aaamar jHwaaH׃ s
6.16 koH Aaamar jHwaaH Oimdw Oal-draakijm wrAw wxxaAalw lintibowt Oowlaam Aej-zaeH daeraek HaTowb wlkw-baaH wmicAw margowOa lnapxxkaem wajoAmrw loA nelek׃
6.17 waHaqimotij Oalejkaem copijm Haqxxijbw lqowl xxowpaar wajoAmrw loA naqxxijb׃
6.18 laaken xximOw Hagowjim wdOij OedaaH Aaet-Aaxxaer-baam׃
6.19 xximOij HaaAaaraec HineH Aaanokij mebijA raaOaaH Aael-HaaOaam HazaeH prij mahxxbowtaam kij Oal-dbaaraj loA Hiqxxijbw wtowraatij wajimAasw-baaH׃
6.20 laamaaH-zaeH lij lbownaaH mixxbaaA taabowA wqaanaeH HaTowb meAaeraec maerhaaq Oolowtejkaem loA lraacown wzibhejkaem loA-Oaarbw lij׃ s
6.21 laaken koH Aaamar jHwaaH Hinnij noten Aael-HaaOaam HazaeH mikxxolijm wkaaxxlw baam Aaabowt wbaanijm jahdaaw xxaaken wreOow [joAbedw k] (wAaabaadw׃ q) p
6.22 koH Aaamar jHwaaH HineH Oam baaA meAaeraec caapown wgowj gaadowl jeOowr mijarktej-Aaaraec׃
6.23 qaexxaet wkijdown jahazijqw Aakzaarij HwA wloA jrahemw qowlaam kajaam jaeHaemaeH wOal-swsijm jirkaabw Oaarwk kAijxx lamilhaamaaH Oaalajik bat-cijown׃
6.24 xxaamaOnw Aaet-xxaamOow raapw jaadejnw caaraaH Haehaezijqatnw hijl kajowledaaH׃
6.25 Aal- [tecAij k] (tecAw q) HaxaadaeH wbadaeraek Aal- [telekij k] (telekw q) kij haeraeb lAojeb maagowr misaabijb׃
6.26 bat-Oamij higrij-xaaq wHitpalxxij baaAepaer Aebael jaahijd Oaxij laak mispad tamrwrijm kij pitAom jaaboA Haxxoded Oaalejnw׃
6.27 baahown ntatijkaa bOamij mibcaar wtedaO wbaahantaa Aaet-darkaam׃
6.28 kulaam saarej sowrrijm Holkej raakijl nhoxxaet wbarzael kulaam maxxhijtijm HemaaH׃
6.29 naahar mapuha [meAixxtam k] (meAexx q) (tam q) Oopaaraet laxxaawA caarap caarowp wraaOijm loA nitaaqw׃
6.30 kaesaep nimAaas qaarAw laaHaem kij-maaAas jHwaaH baaHaem׃ p
6.1 העזו ׀ בני בנימן מקרב ירושלם ובתקוע תקעו שופר ועל־בית הכרם שאו משאת כי רעה נשקפה מצפון ושבר גדול׃
6.2 הנוה והמענגה דמיתי בת־ציון׃
6.3 אליה יבאו רעים ועדריהם תקעו עליה אהלים סביב רעו איש את־ידו׃
6.4 קדשו עליה מלחמה קומו ונעלה בצהרים אוי לנו כי־פנה היום כי ינטו צללי־ערב׃
6.5 קומו ונעלה בלילה ונשחיתה ארמנותיה׃ ס
6.6 כי כה אמר יהוה צבאות כרתו עצה ושפכו על־ירושלם סללה היא העיר הפקד כלה עשק בקרבה׃
6.7 כהקיר [בור כ] (ביר ק) מימיה כן הקרה רעתה חמס ושד ישמע בה על־פני תמיד חלי ומכה׃
6.8 הוסרי ירושלם פן־תקע נפשי ממך פן־אשימך שממה ארץ לוא נושבה׃ פ
6.9 כה אמר יהוה צבאות עולל יעוללו כגפן שארית ישראל השב ידך כבוצר על־סלסלות׃
6.10 על־מי אדברה ואעידה וישמעו הנה ערלה אזנם ולא יוכלו להקשיב הנה דבר־יהוה היה להם לחרפה לא יחפצו־בו׃
6.11 ואת חמת יהוה ׀ מלאתי נלאיתי הכיל שפך על־עולל בחוץ ועל סוד בחורים יחדו כי־גם־איש עם־אשה ילכדו זקן עם־מלא ימים׃
6.12 ונסבו בתיהם לאחרים שדות ונשים יחדו כי־אטה את־ידי על־ישבי הארץ נאם־יהוה׃
6.13 כי מקטנם ועד־גדולם כלו בוצע בצע ומנביא ועד־כהן כלו עשה שקר׃
6.14 וירפאו את־שבר עמי על־נקלה לאמר שלום ׀ שלום ואין שלום׃
6.15 הבישו כי תועבה עשו גם־בוש לא־יבושו גם־הכלים לא ידעו לכן יפלו בנפלים בעת־פקדתים יכשלו אמר יהוה׃ ס
6.16 כה אמר יהוה עמדו על־דרכים וראו ושאלו ׀ לנתבות עולם אי־זה דרך הטוב ולכו־בה ומצאו מרגוע לנפשכם ויאמרו לא נלך׃
6.17 והקמתי עליכם צפים הקשיבו לקול שופר ויאמרו לא נקשיב׃
6.18 לכן שמעו הגוים ודעי עדה את־אשר־בם׃
6.19 שמעי הארץ הנה אנכי מביא רעה אל־העם הזה פרי מחשבותם כי על־דברי לא הקשיבו ותורתי וימאסו־בה׃
6.20 למה־זה לי לבונה משבא תבוא וקנה הטוב מארץ מרחק עלותיכם לא לרצון וזבחיכם לא־ערבו לי׃ ס
6.21 לכן כה אמר יהוה הנני נתן אל־העם הזה מכשלים וכשלו בם אבות ובנים יחדו שכן ורעו [יאבדו כ] (ואבדו׃ ק) פ
6.22 כה אמר יהוה הנה עם בא מארץ צפון וגוי גדול יעור מירכתי־ארץ׃
6.23 קשת וכידון יחזיקו אכזרי הוא ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל־סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת־ציון׃
6.24 שמענו את־שמעו רפו ידינו צרה החזיקתנו חיל כיולדה׃
6.25 אל־ [תצאי כ] (תצאו ק) השדה ובדרך אל־ [תלכי כ] (תלכו ק) כי חרב לאיב מגור מסביב׃
6.26 בת־עמי חגרי־שק והתפלשי באפר אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים כי פתאם יבא השדד עלינו׃
6.27 בחון נתתיך בעמי מבצר ותדע ובחנת את־דרכם׃
6.28 כלם סרי סוררים הלכי רכיל נחשת וברזל כלם משחיתים המה׃
6.29 נחר מפח [מאשתם כ] (מאש ק) (תם ק) עפרת לשוא צרף צרוף ורעים לא נתקו׃
6.30 כסף נמאס קראו להם כי־מאס יהוה בהם׃ פ
6.1 HOzw bnj bnjmn mqrb jrwxlm wbtqwO tqOw xwpr wOl-bjt Hkrm xAw mxAt kj rOH nxqpH mcpwn wxbr gdwl׃
6.2 HnwH wHmOngH dmjtj bt-cjwn׃
6.3 AljH jbAw rOjm wOdrjHm tqOw OljH AHljm sbjb rOw Ajx At-jdw׃
6.4 qdxw OljH mlhmH qwmw wnOlH bcHrjm Awj lnw kj-pnH Hjwm kj jnTw cllj-Orb׃
6.5 qwmw wnOlH bljlH wnxhjtH ArmnwtjH׃ s
6.6 kj kH Amr jHwH cbAwt krtw OcH wxpkw Ol-jrwxlm sllH HjA HOjr Hpqd klH Oxq bqrbH׃
6.7 kHqjr [bwr k] (bjr q) mjmjH kn HqrH rOtH hms wxd jxmO bH Ol-pnj tmjd hlj wmkH׃
6.8 Hwsrj jrwxlm pn-tqO npxj mmk pn-Axjmk xmmH Arc lwA nwxbH׃ p
6.9 kH Amr jHwH cbAwt Owll jOwllw kgpn xArjt jxrAl Hxb jdk kbwcr Ol-slslwt׃
6.10 Ol-mj AdbrH wAOjdH wjxmOw HnH OrlH Aznm wlA jwklw lHqxjb HnH dbr-jHwH HjH lHm lhrpH lA jhpcw-bw׃
6.11 wAt hmt jHwH mlAtj nlAjtj Hkjl xpk Ol-Owll bhwc wOl swd bhwrjm jhdw kj-gm-Ajx Om-AxH jlkdw zqn Om-mlA jmjm׃
6.12 wnsbw btjHm lAhrjm xdwt wnxjm jhdw kj-ATH At-jdj Ol-jxbj HArc nAm-jHwH׃
6.13 kj mqTnm wOd-gdwlm klw bwcO bcO wmnbjA wOd-kHn klw OxH xqr׃
6.14 wjrpAw At-xbr Omj Ol-nqlH lAmr xlwm xlwm wAjn xlwm׃
6.15 Hbjxw kj twObH Oxw gm-bwx lA-jbwxw gm-Hkljm lA jdOw lkn jplw bnpljm bOt-pqdtjm jkxlw Amr jHwH׃ s
6.16 kH Amr jHwH Omdw Ol-drkjm wrAw wxAlw lntbwt Owlm Aj-zH drk HTwb wlkw-bH wmcAw mrgwO lnpxkm wjAmrw lA nlk׃
6.17 wHqmtj Oljkm cpjm Hqxjbw lqwl xwpr wjAmrw lA nqxjb׃
6.18 lkn xmOw Hgwjm wdOj OdH At-Axr-bm׃
6.19 xmOj HArc HnH Ankj mbjA rOH Al-HOm HzH prj mhxbwtm kj Ol-dbrj lA Hqxjbw wtwrtj wjmAsw-bH׃
6.20 lmH-zH lj lbwnH mxbA tbwA wqnH HTwb mArc mrhq Olwtjkm lA lrcwn wzbhjkm lA-Orbw lj׃ s
6.21 lkn kH Amr jHwH Hnnj ntn Al-HOm HzH mkxljm wkxlw bm Abwt wbnjm jhdw xkn wrOw [jAbdw k] (wAbdw׃ q) p
6.22 kH Amr jHwH HnH Om bA mArc cpwn wgwj gdwl jOwr mjrktj-Arc׃
6.23 qxt wkjdwn jhzjqw Akzrj HwA wlA jrhmw qwlm kjm jHmH wOl-swsjm jrkbw Orwk kAjx lmlhmH Oljk bt-cjwn׃
6.24 xmOnw At-xmOw rpw jdjnw crH Hhzjqtnw hjl kjwldH׃
6.25 Al- [tcAj k] (tcAw q) HxdH wbdrk Al- [tlkj k] (tlkw q) kj hrb lAjb mgwr msbjb׃
6.26 bt-Omj hgrj-xq wHtplxj bApr Abl jhjd Oxj lk mspd tmrwrjm kj ptAm jbA Hxdd Oljnw׃
6.27 bhwn nttjk bOmj mbcr wtdO wbhnt At-drkm׃
6.28 klm srj swrrjm Hlkj rkjl nhxt wbrzl klm mxhjtjm HmH׃
6.29 nhr mph [mAxtm k] (mAx q) (tm q) Oprt lxwA crp crwp wrOjm lA ntqw׃
6.30 ksp nmAs qrAw lHm kj-mAs jHwH bHm׃ p
6.1 Fugite, filii Beniamin, de medio Ierusalem; et in Thecua clangite bucina et super Bethcharem levate vexillum, quia malum visum est ab aquilone et contritio magna.
6.2 Speciosam et delicatam silere feci filiam Sion.
6.3 Ad eam venient pastores et greges eorum, figent in ea tentoria in circuitu; pascet unusquisque partem suam.
6.4 “ Sanctificate super eam bellum, consurgite, et ascendamus in meridie; vae nobis, quia declinavit dies, quia longiores factae sunt umbrae vesperi!
6.5 Surgite, et ascendamus in nocte et dissipemus domos eius ”.
6.6 Quia haec dicit Dominus exercituum: “ Caedite lignum eius et fundite circa Ierusalem aggerem; haec est civitas visitationis, omnis calumnia in medio eius.
6.7 Sicut effluere facit cisterna aquam suam, sic illa effluere facit malitiam suam; violentia et vastitas auditur in ea, coram me semper afflictio et plaga.
6.8 Erudire, Ierusalem, ne forte recedat anima mea a te, ne forte ponam te desertam, terram inhabitabilem ”.
6.9 Haec dicit Dominus exercituum: “ Usque ad racemum colligent quasi in vinea reliquias Israel. Converte manum tuam quasi vindemiator ad palmites ”.
6.10 Cui loquar et quem contestabor, ut audiat? Ecce incircumcisae aures eorum, et audire non possunt; ecce verbum Domini factum est eis in opprobrium, et non suscipient illud.
6.11 Idcirco furore Domini plenus sum, laboravi sustinens. “ Effunde super parvulum foris et super concilium iuvenum simul; etiam vir cum muliere capietur, senex cum pleno dierum.
6.12 Et transibunt domus eorum ad alteros, agri et uxores pariter, quia extendam manum meam super habitantes terram ”, dicit Dominus.
6.13 A minore quippe usque ad maiorem omnes avaritiae student, et a propheta usque ad sacerdotem cuncti faciunt dolum.
6.14 Et curant contritionem populi mei in levitate dicentes: “ Pax, pax ”; et non est pax.
6.15 Confusi sunt, quia abominationem fecerunt; quin potius confusione non sunt confusi et erubescere nescierunt. “ Quam ob rem cadent inter ruentes; tempore, quo visitavero eos, corruent ”, dicit Dominus.
6.16 Haec dicit Dominus: “ State super vias et videte et interrogate de semitis antiquis, quae sit via bona, et ambulate in ea et invenietis refrigerium animabus vestris ”. Et dixerunt: “ Non ambulabimus! ”.
6.17 Et constitui super vos speculatores: “ Audite vocem tubae ”. Et dixerunt: “ Non audiemus! ”.
6.18 Ideo audite, gentes, et cognosce, congregatio, quanta ego faciam eis.
6.19 Audi terra: “ Ecce ego adducam mala super populum istum, fructum cogitationum eorum, quia verba mea non audierunt et legem meam proiecerunt.
6.20 Ut quid mihi tus, quod de Saba venit, et calamus suave olens de terra longinqua? Holocautomata vestra non sunt accepta, et victimae vestrae non placent mihi ”.
6.21 Propterea haec dicit Dominus: “ Ecce ego dabo in populum istum offendicula, et offendent in eis patres et filii simul, vicinus et proximus peribunt ”.
6.22 Haec dicit Dominus: “ Ecce populus venit de terra aquilonis, et gens magna consurget a finibus terrae;
6.23 arcum et acinacem arripiet, crudelis est et non miserebitur; vox eorum quasi mare sonabit, et super equos ascendent, praeparati quasi vir ad proelium adversum te, filia Sion ”.
6.24 “ Audivimus famam eius; dissolutae sunt manus nostrae, tribulatio apprehendit nos, dolores ut parturientem ”.
6.25 Nolite exire ad agros et in via ne ambuletis, quoniam gladius inimici, pavor in circuitu.
6.26 Filia populi mei, accingere cilicio et volutare in cinere, luctum unigeniti fac tibi, planctum amarum, quia repente veniet vastator super nos.
6.27 Probatorem dedi te in populo meo; et scies et probabis viam eorum.
6.28 Omnes isti principes rebelles, ambulantes fraudulenter. Aes et ferrum, omnia isti corrumpunt.
6.29 Sufflavit sufflatorium in igne, consumptum est plumbum; frustra conflavit conflator, scoriae enim non sunt separatae.
6.30 Argentum reprobum vocate eos, quia Dominus proiecit illos.
7.1 Dies ist das Wort, welches vom HERRN an Jeremia erging:
7.2 Tritt unter das Tor am Hause des HERRN und predige dort dieses Wort und sprich: Höret das Wort des HERRN, ihr alle aus Juda, die ihr zu diesen Toren eingehet, um den HERRN anzubeten!
7.3 So spricht der HERR der Heerscharen, der Gott Israels: Bessert euren Wandel und eure Taten, so will ich euch an diesem Orte wohnen lassen!
7.4 Verlaßt euch nicht auf trügerische Worte wie diese: «Der Tempel des HERRN, der Tempel des HERRN, der Tempel des HERRN ist dies!»
7.5 Denn nur wenn ihr euren Wandel und eure Taten ernstlich bessert, wenn ihr wirklich Recht schafft untereinander,
7.6 wenn ihr die Fremdlinge, die Waisen und Witwen nicht bedrückt und an dieser Stätte kein unschuldiges Blut vergießt und nicht andern Göttern nachwandelt zu eurem eigenen Schaden,
7.7 dann will ich euch an diesem Orte wohnen lassen, in dem Lande, das ich euren Vätern gegeben habe, von Ewigkeit zu Ewigkeit.
7.8 Seht, ihr verlaßt euch auf trügerische Reden, die keinen Nutzen bringen!
7.9 Nachdem ihr gestohlen, gemordet, die Ehe gebrochen, falsch geschworen, dem Baal geräuchert habt und andern Göttern, die ihr nicht kennet, nachgelaufen seid,
7.10 so kommt ihr hernach und tretet vor mein Angesicht in diesem Hause, das nach meinem Namen genannt ist, und sprecht: «Wir sind geborgen!» damit ihr alle diese Greuel verüben könnt.
7.11 Ist denn dieses Haus, das nach meinem Namen genannt ist, in euren Augen zu einer Räuberhöhle geworden? Ja wahrlich, auch ich sehe es so an, spricht der HERR.
7.12 Denn geht doch hin zu meiner Stätte in Silo, wo ich zuerst meinen Namen wohnen ließ, und seht, wie ich mit ihr verfahren bin wegen der Bosheit meines Volkes Israel!
7.13 Und nun, weil ihr alle diese Freveltaten verübt habt, spricht der HERR, und ich frühe und fleißig zu euch geredet habe, ihr aber nicht hören wolltet, weil ich euch gerufen, ihr aber nicht geantwortet habt,
7.14 so will ich auch mit dem Hause, das nach meinem Namen genannt ist und darauf ihr euch verlasset, mit dem Orte, den ich euch und euren Vätern gegeben habe, so verfahren, wie ich mit Silo verfahren bin;
7.15 und ich will auch euch von meinem Angesicht verwerfen, gleichwie ich alle eure Brüder, die ganze Nachkommenschaft Ephraims, verworfen habe!
7.16 Du aber sollst für dieses Volk keine Fürbitte einlegen, nicht flehen und für sie beten und nicht in mich dringen; denn ich werde dich keineswegs erhören!
7.17 Siehst du denn nicht, was sie in den Städten Judas und auf den Gassen von Jerusalem tun?
7.18 Die Kinder lesen Holz zusammen, und die Väter zünden das Feuer an, die Frauen aber kneten Teig, um der Himmelskönigin Kuchen zu backen; und fremden Göttern gießen sie Trankopfer aus, um mich zu ärgern.
7.19 Indes, sollten sie mich damit ärgern? spricht der HERR; nicht vielmehr sich selbst, auf daß sie zuschanden werden?
7.20 Darum spricht Gott, der HERR, also: Siehe, mein Zorn und mein Grimm wird sich über diesen Ort ergießen, über die Menschen und über das Vieh, über die Bäume des Feldes und über die Früchte der Erde, und er wird unauslöschlich brennen!
7.21 So spricht der HERR der Heerscharen, der Gott Israels: Füget nur eure Brandopfer zu den Schlachtopfern hinzu und esset Fleisch!
7.22 Denn ich habe zu euren Vätern nichts gesagt und ihnen nichts befohlen in bezug auf Brandopfer und Schlachtopfer am Tage, als ich sie aus Ägyptenland führte,
7.23 sondern dieses habe ich ihnen befohlen: Gehorchet meiner Stimme, so will ich euer Gott sein, und ihr sollt mein Volk sein; und wandelt in allen Wegen, die ich euch gebieten werde, damit es euch wohlergehe!
7.24 Aber sie gehorchten nicht und neigten mir ihre Ohren nicht zu, sondern wandelten nach den Ratschlägen, nach dem Starrsinn ihres bösen Herzens, und sie wandten mir den Rücken zu und nicht das Angesicht.
7.25 Von dem Tage an, da eure Väter aus Ägyptenland zogen, bis auf diesen Tag habe ich euch alle meine Knechte, die Propheten, gesandt, täglich, frühe und fleißig;
7.26 aber sie haben mir nicht gehorcht und mir kein Gehör geschenkt, sondern erzeigten sich noch halsstarriger und böser als ihre Väter.
7.27 Und wenn du auch alle diese Worte zu ihnen redest, so werden sie doch nicht auf dich hören; und wenn du ihnen zurufst, werden sie dir nicht antworten.
7.28 Darum sollst du zu ihnen sagen: Dies ist das Volk, welches auf die Stimme des HERRN, seines Gottes, nicht hören und keine Züchtigung annehmen will; dahin ist die Wahrhaftigkeit, weggetilgt aus ihrem Munde!
7.29 So schere nun deinen Haarschmuck ab und wirf ihn weg und stimme auf kahlen Höhen ein Klagelied an! Denn verworfen und verstoßen hat der HERR das Geschlecht, über das er zornig ist.
7.30 Denn die Kinder Juda haben getan, was in meinen Augen böse ist, spricht der HERR; sie haben ihre Greuel in das Haus gesetzt, das nach meinem Namen genannt ist, und es dadurch verunreinigt.
7.31 Sie haben auch die Höhen des Tophet im Tal Ben-Hinnom gebaut, um ihre Söhne und Töchter mit Feuer zu verbrennen, was ich ihnen nie befohlen habe und was mir nie in den Sinn gekommen ist.
7.32 Darum siehe, es kommen Tage, spricht der HERR, da man nicht mehr vom «Tophet» oder vom «Tal Ben-Hinnom» reden wird, sondern vom «Würgetal»; und man wird im Tophet begraben müssen, weil sonst kein Raum mehr ist;
7.33 und die Leichname dieses Volkes werden den Vögeln des Himmels und den wilden Tieren zur Speise dienen, und niemand wird sie verscheuchen.
7.34 Also will ich in den Städten Judas und auf den Gassen Jerusalems das Jubel und Freudengeschrei, die Stimme des Bräutigams und der Braut zum Verstummen bringen; denn das Land soll verwüstet werden!
7.1 7.2 ἀκούσατε λόγον κυρίου πᾶσα ἡ ιουδαία
7.3 τάδε λέγει κύριος ὁ θεὸς ισραηλ διορθώσατε τὰς ὁδοὺς ὑμῶν καὶ τὰ ἐπιτηδεύματα ὑμῶν καὶ κατοικιῶ ὑμᾶς ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ
7.4 μὴ πεποίθατε ἐφ' ἑαυτοῖς ἐπὶ λόγοις ψευδέσιν ὅτι τὸ παράπαν οὐκ ὠφελήσουσιν ὑμᾶς λέγοντες ναὸς κυρίου ναὸς κυρίου ἐστίν
7.5 ὅτι ἐὰν διορθοῦντες διορθώσητε τὰς ὁδοὺς ὑμῶν καὶ τὰ ἐπιτηδεύματα ὑμῶν καὶ ποιοῦντες ποιήσητε κρίσιν ἀνὰ μέσον ἀνδρὸς καὶ ἀνὰ μέσον τοῦ πλησίον αὐτοῦ
7.6 καὶ προσήλυτον καὶ ὀρφανὸν καὶ χήραν μὴ καταδυναστεύσητε καὶ αἷμα ἀθῷον μὴ ἐκχέητε ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ καὶ ὀπίσω θεῶν ἀλλοτρίων μὴ πορεύησθε εἰς κακὸν ὑμῖν
7.7 καὶ κατοικιῶ ὑμᾶς ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ ἐν γῇ ᾗ ἔδωκα τοῖς πατράσιν ὑμῶν ἐξ αἰῶνος καὶ ἕως αἰῶνος
7.8 εἰ δὲ ὑμεῖς πεποίθατε ἐπὶ λόγοις ψευδέσιν ὅθεν οὐκ ὠφεληθήσεσθε
7.9 καὶ φονεύετε καὶ μοιχᾶσθε καὶ κλέπτετε καὶ ὀμνύετε ἐπ' ἀδίκῳ καὶ ἐθυμιᾶτε τῇ βααλ καὶ ἐπορεύεσθε ὀπίσω θεῶν ἀλλοτρίων ὧν οὐκ οἴδατε τοῦ κακῶς εἶναι ὑμῖν
7.10 καὶ ἤλθετε καὶ ἔστητε ἐνώπιον ἐμοῦ ἐν τῷ οἴκῳ οὗ ἐπικέκληται τὸ ὄνομά μου ἐπ' αὐτῷ καὶ εἴπατε ἀπεσχήμεθα τοῦ μὴ ποιεῖν πάντα τὰ βδελύγματα ταῦτα
7.11 μὴ σπήλαιον λῃστῶν ὁ οἶκός μου οὗ ἐπικέκληται τὸ ὄνομά μου ἐπ' αὐτῷ ἐκεῖ ἐνώπιον ὑμῶν καὶ ἐγὼ ἰδοὺ ἑώρακα λέγει κύριος
7.12 ὅτι πορεύθητε εἰς τὸν τόπον μου τὸν ἐν σηλωμ οὗ κατεσκήνωσα τὸ ὄνομά μου ἐκεῖ ἔμπροσθεν καὶ ἴδετε ἃ ἐποίησα αὐτῷ ἀπὸ προσώπου κακίας λαοῦ μου ισραηλ
7.13 καὶ νῦν ἀνθ' ὧν ἐποιήσατε πάντα τὰ ἔργα ταῦτα καὶ ἐλάλησα πρὸς ὑμᾶς καὶ οὐκ ἠκούσατέ μου καὶ ἐκάλεσα ὑμᾶς καὶ οὐκ ἀπεκρίθητε
7.14 καὶ ποιήσω τῷ οἴκῳ τούτῳ ᾧ ἐπικέκληται τὸ ὄνομά μου ἐπ' αὐτῷ ἐφ' ᾧ ὑμεῖς πεποίθατε ἐπ' αὐτῷ καὶ τῷ τόπῳ ᾧ ἔδωκα ὑμῖν καὶ τοῖς πατράσιν ὑμῶν καθὼς ἐποίησα τῇ σηλωμ
7.15 καὶ ἀπορρίψω ὑμᾶς ἀπὸ προσώπου μου καθὼς ἀπέρριψα τοὺς ἀδελφοὺς ὑμῶν πᾶν τὸ σπέρμα εφραιμ
7.16 καὶ σὺ μὴ προσεύχου περὶ τοῦ λαοῦ τούτου καὶ μὴ ἀξίου τοῦ ἐλεηθῆναι αὐτοὺς καὶ μὴ εὔχου καὶ μὴ προσέλθῃς μοι περὶ αὐτῶν ὅτι οὐκ εἰσακούσομαι
7.17 ἦ οὐχ ὁρᾷς τί αὐτοὶ ποιοῦσιν ἐν ταῖς πόλεσιν ιουδα καὶ ἐν ταῖς ὁδοῖς ιερουσαλημ
7.18 οἱ υἱοὶ αὐτῶν συλλέγουσιν ξύλα καὶ οἱ πατέρες αὐτῶν καίουσι πῦρ καὶ αἱ γυναῖκες αὐτῶν τρίβουσιν σταῖς τοῦ ποιῆσαι χαυῶνας τῇ στρατιᾷ τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἔσπεισαν σπονδὰς θεοῖς ἀλλοτρίοις ἵνα παροργίσωσίν με
7.19 μὴ ἐμὲ αὐτοὶ παροργίζουσιν λέγει κύριος οὐχὶ ἑαυτούς ὅπως καταισχυνθῇ τὰ πρόσωπα αὐτῶν
7.20 διὰ τοῦτο τάδε λέγει κύριος ἰδοὺ ὀργὴ καὶ θυμός μου χεῖται ἐπὶ τὸν τόπον τοῦτον καὶ ἐπὶ τοὺς ἀνθρώπους καὶ ἐπὶ τὰ κτήνη καὶ ἐπὶ πᾶν ξύλον τοῦ ἀγροῦ αὐτῶν καὶ ἐπὶ πάντα τὰ γενήματα τῆς γῆς καὶ καυθήσεται καὶ οὐ σβεσθήσεται
7.21 τάδε λέγει κύριος τὰ ὁλοκαυτώματα ὑμῶν συναγάγετε μετὰ τῶν θυσιῶν ὑμῶν καὶ φάγετε κρέα
7.22 ὅτι οὐκ ἐλάλησα πρὸς τοὺς πατέρας ὑμῶν καὶ οὐκ ἐνετειλάμην αὐτοῖς ἐν ἡμέρᾳ ᾗ ἀνήγαγον αὐτοὺς ἐκ γῆς αἰγύπτου περὶ ὁλοκαυτωμάτων καὶ θυσίας
7.23 ἀλλ' ἢ τὸ ῥῆμα τοῦτο ἐνετειλάμην αὐτοῖς λέγων ἀκούσατε τῆς φωνῆς μου καὶ ἔσομαι ὑμῖν εἰς θεόν καὶ ὑμεῖς ἔσεσθέ μοι εἰς λαόν καὶ πορεύεσθε ἐν πάσαις ταῖς ὁδοῖς μου αἷς ἂν ἐντείλωμαι ὑμῖν ὅπως ἂν εὖ ᾖ ὑμῖν
7.24 καὶ οὐκ ἤκουσάν μου καὶ οὐ προσέσχεν τὸ οὖς αὐτῶν ἀλλ' ἐπορεύθησαν ἐν τοῖς ἐνθυμήμασιν τῆς καρδίας αὐτῶν τῆς κακῆς καὶ ἐγενήθησαν εἰς τὰ ὄπισθεν καὶ οὐκ εἰς τὰ ἔμπροσθεν
7.25 ἀφ' ἧς ἡμέρας ἐξήλθοσαν οἱ πατέρες αὐτῶν ἐκ γῆς αἰγύπτου καὶ ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης καὶ ἐξαπέστειλα πρὸς ὑμᾶς πάντας τοὺς δούλους μου τοὺς προφήτας ἡμέρας καὶ ὄρθρου καὶ ἀπέστειλα
7.26 καὶ οὐκ ἤκουσάν μου καὶ οὐ προσέσχεν τὸ οὖς αὐτῶν καὶ ἐσκλήρυναν τὸν τράχηλον αὐτῶν ὑπὲρ τοὺς πατέρας αὐτῶν
7.27 7.28 καὶ ἐρεῖς αὐτοῖς τὸν λόγον τοῦτον τοῦτο τὸ ἔθνος ὃ οὐκ ἤκουσεν τῆς φωνῆς κυρίου οὐδὲ ἐδέξατο παιδείαν ἐξέλιπεν ἡ πίστις ἐκ στόματος αὐτῶν
7.29 κεῖραι τὴν κεφαλήν σου καὶ ἀπόρριπτε καὶ ἀνάλαβε ἐπὶ χειλέων θρῆνον ὅτι ἀπεδοκίμασεν κύριος καὶ ἀπώσατο τὴν γενεὰν τὴν ποιοῦσαν ταῦτα
7.30 ὅτι ἐποίησαν οἱ υἱοὶ ιουδα τὸ πονηρὸν ἐναντίον ἐμοῦ λέγει κύριος ἔταξαν τὰ βδελύγματα αὐτῶν ἐν τῷ οἴκῳ οὗ ἐπικέκληται τὸ ὄνομά μου ἐπ' αὐτόν τοῦ μιᾶναι αὐτόν
7.31 καὶ ᾠκοδόμησαν τὸν βωμὸν τοῦ ταφεθ ὅς ἐστιν ἐν φάραγγι υἱοῦ εννομ τοῦ κατακαίειν τοὺς υἱοὺς αὐτῶν καὶ τὰς θυγατέρας αὐτῶν ἐν πυρί ὃ οὐκ ἐνετειλάμην αὐτοῖς καὶ οὐ διενοήθην ἐν τῇ καρδίᾳ μου
7.32 διὰ τοῦτο ἰδοὺ ἡμέραι ἔρχονται λέγει κύριος καὶ οὐκ ἐροῦσιν ἔτι βωμὸς τοῦ ταφεθ καὶ φάραγξ υἱοῦ εννομ ἀλλ' ἢ φάραγξ τῶν ἀνῃρημένων καὶ θάψουσιν ἐν τῷ ταφεθ διὰ τὸ μὴ ὑπάρχειν τόπον
7.33 καὶ ἔσονται οἱ νεκροὶ τοῦ λαοῦ τούτου εἰς βρῶσιν τοῖς πετεινοῖς τοῦ οὐρανοῦ καὶ τοῖς θηρίοις τῆς γῆς καὶ οὐκ ἔσται ὁ ἀποσοβῶν
7.34 καὶ καταλύσω ἐκ πόλεων ιουδα καὶ ἐκ διόδων ιερουσαλημ φωνὴν εὐφραινομένων καὶ φωνὴν χαιρόντων φωνὴν νυμφίου καὶ φωνὴν νύμφης ὅτι εἰς ἐρήμωσιν ἔσται πᾶσα ἡ γῆ
7.1 7.2 akoysate logon kyrioy pasa eh ioydaia
7.3 tade legei kyrios o theos israehl diorthohsate tas odoys ymohn kai ta epitehdeymata ymohn kai katoikioh ymas en toh topoh toytoh
7.4 meh pepoithate eph' eaytois epi logois pseydesin oti to parapan oyk ohphelehsoysin ymas legontes naos kyrioy naos kyrioy estin
7.5 oti ean diorthoyntes diorthohsehte tas odoys ymohn kai ta epitehdeymata ymohn kai poioyntes poiehsehte krisin ana meson andros kai ana meson toy plehsion aytoy
7.6 kai prosehlyton kai orphanon kai chehran meh katadynasteysehte kai aima athohon meh ekcheehte en toh topoh toytoh kai opisoh theohn allotriohn meh poreyehsthe eis kakon ymin
7.7 kai katoikioh ymas en toh topoh toytoh en geh eh edohka tois patrasin ymohn ex aiohnos kai eohs aiohnos
7.8 ei de ymeis pepoithate epi logois pseydesin othen oyk ohphelehthehsesthe
7.9 kai phoneyete kai moichasthe kai kleptete kai omnyete ep' adikoh kai ethymiate teh baal kai eporeyesthe opisoh theohn allotriohn ohn oyk oidate toy kakohs einai ymin
7.10 kai ehlthete kai estehte enohpion emoy en toh oikoh oy epikeklehtai to onoma moy ep' aytoh kai eipate apeschehmetha toy meh poiein panta ta bdelygmata tayta
7.11 meh spehlaion lehstohn o oikos moy oy epikeklehtai to onoma moy ep' aytoh ekei enohpion ymohn kai egoh idoy eohraka legei kyrios
7.12 oti poreythehte eis ton topon moy ton en sehlohm oy kateskehnohsa to onoma moy ekei emprosthen kai idete a epoiehsa aytoh apo prosohpoy kakias laoy moy israehl
7.13 kai nyn anth' ohn epoiehsate panta ta erga tayta kai elalehsa pros ymas kai oyk ehkoysate moy kai ekalesa ymas kai oyk apekrithehte
7.14 kai poiehsoh toh oikoh toytoh oh epikeklehtai to onoma moy ep' aytoh eph' oh ymeis pepoithate ep' aytoh kai toh topoh oh edohka ymin kai tois patrasin ymohn kathohs epoiehsa teh sehlohm
7.15 kai aporripsoh ymas apo prosohpoy moy kathohs aperripsa toys adelphoys ymohn pan to sperma ephraim
7.16 kai sy meh proseychoy peri toy laoy toytoy kai meh axioy toy eleehthehnai aytoys kai meh eychoy kai meh proselthehs moi peri aytohn oti oyk eisakoysomai
7.17 eh oych oras ti aytoi poioysin en tais polesin ioyda kai en tais odois ieroysalehm
7.18 oi yioi aytohn syllegoysin xyla kai oi pateres aytohn kaioysi pyr kai ai gynaikes aytohn triboysin stais toy poiehsai chayohnas teh stratia toy oyranoy kai espeisan spondas theois allotriois ina parorgisohsin me
7.19 meh eme aytoi parorgizoysin legei kyrios oychi eaytoys opohs kataischyntheh ta prosohpa aytohn
7.20 dia toyto tade legei kyrios idoy orgeh kai thymos moy cheitai epi ton topon toyton kai epi toys anthrohpoys kai epi ta ktehneh kai epi pan xylon toy agroy aytohn kai epi panta ta genehmata tehs gehs kai kaythehsetai kai oy sbesthehsetai
7.21 tade legei kyrios ta olokaytohmata ymohn synagagete meta tohn thysiohn ymohn kai phagete krea
7.22 oti oyk elalehsa pros toys pateras ymohn kai oyk eneteilamehn aytois en ehmera eh anehgagon aytoys ek gehs aigyptoy peri olokaytohmatohn kai thysias
7.23 all' eh to rehma toyto eneteilamehn aytois legohn akoysate tehs phohnehs moy kai esomai ymin eis theon kai ymeis esesthe moi eis laon kai poreyesthe en pasais tais odois moy ais an enteilohmai ymin opohs an ey eh ymin
7.24 kai oyk ehkoysan moy kai oy proseschen to oys aytohn all' eporeythehsan en tois enthymehmasin tehs kardias aytohn tehs kakehs kai egenehthehsan eis ta opisthen kai oyk eis ta emprosthen
7.25 aph' ehs ehmeras exehlthosan oi pateres aytohn ek gehs aigyptoy kai eohs tehs ehmeras taytehs kai exapesteila pros ymas pantas toys doyloys moy toys prophehtas ehmeras kai orthroy kai apesteila
7.26 kai oyk ehkoysan moy kai oy proseschen to oys aytohn kai esklehrynan ton trachehlon aytohn yper toys pateras aytohn
7.27 7.28 kai ereis aytois ton logon toyton toyto to ethnos o oyk ehkoysen tehs phohnehs kyrioy oyde edexato paideian exelipen eh pistis ek stomatos aytohn
7.29 keirai tehn kephalehn soy kai aporripte kai analabe epi cheileohn threhnon oti apedokimasen kyrios kai apohsato tehn genean tehn poioysan tayta
7.30 oti epoiehsan oi yioi ioyda to ponehron enantion emoy legei kyrios etaxan ta bdelygmata aytohn en toh oikoh oy epikeklehtai to onoma moy ep' ayton toy mianai ayton
7.31 kai ohkodomehsan ton bohmon toy tapheth os estin en pharaggi yioy ennom toy katakaiein toys yioys aytohn kai tas thygateras aytohn en pyri o oyk eneteilamehn aytois kai oy dienoehthehn en teh kardia moy
7.32 dia toyto idoy ehmerai erchontai legei kyrios kai oyk eroysin eti bohmos toy tapheth kai pharagx yioy ennom all' eh pharagx tohn anehrehmenohn kai thapsoysin en toh tapheth dia to meh yparchein topon
7.33 kai esontai oi nekroi toy laoy toytoy eis brohsin tois peteinois toy oyranoy kai tois thehriois tehs gehs kai oyk estai o aposobohn
7.34 kai katalysoh ek poleohn ioyda kai ek diodohn ieroysalehm phohnehn eyphrainomenohn kai phohnehn chairontohn phohnehn nymphioy kai phohnehn nymphehs oti eis erehmohsin estai pasa eh geh
7.1 הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל־יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר׃
7.2 עֲמֹד בְּשַׁעַר בֵּית יְהוָה וְקָרָאתָ שָּׁם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וְאָמַרְתָּ שִׁמְעוּ דְבַר־יְהוָה כָּל־יְהוּדָה הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַיהוָה׃ ס
7.3 כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם וַאֲשַׁכְּנָה אֶתְכֶם בַּמָּקֹום הַזֶּה׃
7.4 אַל־תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל־דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר הֵיכַל יְהוָה הֵיכַל יְהוָה הֵיכַל יְהוָה הֵמָּה׃
7.5 כִּי אִם־הֵיטֵיב תֵּיטִיבוּ אֶת־דַּרְכֵיכֶם וְאֶת־מַעַלְלֵיכֶם אִם־עָשֹׂו תַעֲשׂוּ מִשְׁפָּט בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ׃
7.6 גֵּר יָתֹום וְאַלְמָנָה לֹא תַעֲשֹׁקוּ וְדָם נָקִי אַל־תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקֹום הַזֶּה וְאַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תֵלְכוּ לְרַע לָכֶם׃
7.7 וְשִׁכַּנְתִּי אֶתְכֶם בַּמָּקֹום הַזֶּה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹותֵיכֶם לְמִן־עֹולָם וְעַד־עֹולָם׃
7.8 הִנֵּה אַתֶּם בֹּטְחִים לָכֶם עַל־דִּבְרֵי הַשָּׁקֶר לְבִלְתִּי הֹועִיל׃
7.9 הֲגָנֹב ׀ רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר וְקַטֵּר לַבָּעַל וְהָלֹךְ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא־יְדַעְתֶּם׃
7.10 וּבָאתֶם וַעֲמַדְתֶּם לְפָנַי בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא־שְׁמִי עָלָיו וַאֲמַרְתֶּם נִצַּלְנוּ לְמַעַן עֲשֹׂות אֵת כָּל־הַתֹּועֵבֹות הָאֵלֶּה׃
7.11 הַמְעָרַת פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר־נִקְרָא־שְׁמִי עָלָיו בְּעֵינֵיכֶם גַּם אָנֹכִי הִנֵּה רָאִיתִי נְאֻם־יְהוָה׃ ס
7.12 כִּי לְכוּ־נָא אֶל־מְקֹומִי אֲשֶׁר בְּשִׁילֹו אֲשֶׁר שִׁכַּנְתִּי שְׁמִי שָׁם בָּרִאשֹׁונָה וּרְאוּ אֵת אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי לֹו מִפְּנֵי רָעַת עַמִּי יִשְׂרָאֵל׃
7.13 וְעַתָּה יַעַן עֲשֹׂותְכֶם אֶת־כָּל־הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה נְאֻם־יְהוָה וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וָאֶקְרָא אֶתְכֶם וְלֹא עֲנִיתֶם׃
7.14 וְעָשִׂיתִי לַבַּיִת ׀ אֲשֶׁר נִקְרָא־שְׁמִי עָלָיו אֲשֶׁר אַתֶּם בֹּטְחִים בֹּו וְלַמָּקֹום אֲשֶׁר־נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבֹותֵיכֶם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשִׁלֹו׃
7.15 וְהִשְׁלַכְתִּי אֶתְכֶם מֵעַל פָּנָי כַּאֲשֶׁר הִשְׁלַכְתִּי אֶת־כָּל־אֲחֵיכֶם אֵת כָּל־זֶרַע אֶפְרָיִם׃ ס
7.16 וְאַתָּה אַל־תִּתְפַּלֵּל ׀ בְּעַד־הָעָם הַזֶּה וְאַל־תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל־תִּפְגַּע־בִּי כִּי־אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ אֹתָךְ׃
7.17 הַאֵינְךָ רֹאֶה מָה הֵמָּה עֹשִׂים בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצֹות יְרוּשָׁלִָם׃
7.18 הַבָּנִים מְלַקְּטִים עֵצִים וְהָאָבֹות מְבַעֲרִים אֶת־הָאֵשׁ וְהַנָּשִׁים לָשֹׁות בָּצֵק לַעֲשֹׂות כַּוָּנִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּךְ נְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִסֵנִי׃
7.19 הַאֹתִי הֵם מַכְעִסִים נְאֻם־יְהוָה הֲלֹוא אֹתָם לְמַעַן בֹּשֶׁת פְּנֵיהֶם׃ ס
7.20 לָכֵן כֹּה־אָמַר ׀ אֲדֹנָי יְהֹוִה הִנֵּה אַפִּי וַחֲמָתִי נִתֶּכֶת אֶל־הַמָּקֹום הַזֶּה עַל־הָאָדָם וְעַל־הַבְּהֵמָה וְעַל־עֵץ הַשָּׂדֶה וְעַל־פְּרִי הָאֲדָמָה וּבָעֲרָה וְלֹא תִכְבֶּה׃ ס
7.21 כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹלֹותֵיכֶם סְפוּ עַל־זִבְחֵיכֶם וְאִכְלוּ בָשָׂר׃
7.22 כִּי לֹא־דִבַּרְתִּי אֶת־אֲבֹותֵיכֶם וְלֹא צִוִּיתִים בְּיֹום [הֹוצִיא כ] (הֹוצִיאִי ק) אֹותָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל־דִּבְרֵי עֹולָה וָזָבַח׃
7.23 כִּי אִם־אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה צִוִּיתִי אֹותָם לֵאמֹר שִׁמְעוּ בְקֹולִי וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ־לִי לְעָם וַהֲלַכְתֶּם בְּכָל־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם לְמַעַן יִיטַב לָכֶם׃
7.24 וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא־הִטּוּ אֶת־אָזְנָם וַיֵּלְכוּ בְּמֹעֵצֹות בִּשְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע וַיִּהְיוּ לְאָחֹור וְלֹא לְפָנִים׃
7.25 לְמִן־הַיֹּום אֲשֶׁר יָצְאוּ אֲבֹותֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד הַיֹּום הַזֶּה וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם אֶת־כָּל־עֲבָדַי הַנְּבִיאִים יֹום הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ׃
7.26 וְלֹוא שָׁמְעוּ אֵלַי וְלֹא הִטּוּ אֶת־אָזְנָם וַיַּקְשׁוּ אֶת־עָרְפָּם הֵרֵעוּ מֵאֲבֹותָם׃
7.27 וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת־כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְלֹא יִשְׁמְעוּ אֵלֶיךָ וְקָרָאתָ אֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲנוּכָה׃
7.28 וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם זֶה הַגֹּוי אֲשֶׁר לֹוא־שָׁמְעוּ בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהָיו וְלֹא לָקְחוּ מוּסָר אָבְדָה הָאֱמוּנָה וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם׃ ס
7.29 גָּזִּי נִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי וּשְׂאִי עַל־שְׁפָיִם קִינָה כִּי מָאַס יְהוָה וַיִּטֹּשׁ אֶת־דֹּור עֶבְרָתֹו׃
7.30 כִּי־עָשׂוּ בְנֵי־יְהוּדָה הָרַע בְּעֵינַי נְאֻום־יְהוָה שָׂמוּ שִׁקּוּצֵיהֶם בַּבַּיִת אֲשֶׁר־נִקְרָא־שְׁמִי עָלָיו לְטַמְּאֹו׃
7.31 וּבָנוּ בָּמֹות הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן־הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת־בְּנֵיהֶם וְאֶת־בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל־לִבִּי׃ ס
7.32 לָכֵן הִנֵּה־יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וְלֹא־יֵאָמֵר עֹוד הַתֹּפֶת וְגֵיא בֶן־הִנֹּם כִּי אִם־גֵּיא הַהֲרֵגָה וְקָבְרוּ בְתֹפֶת מֵאֵין מָקֹום׃
7.33 וְהָיְתָה נִבְלַת הָעָם הַזֶּה לְמַאֲכָל לְעֹוף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְאֵין מַחֲרִיד׃
7.34 וְהִשְׁבַּתִּי ׀ מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמֵחֻצֹות יְרוּשָׁלִַם קֹול שָׂשֹׂון וְקֹול שִׂמְחָה קֹול חָתָן וְקֹול כַּלָּה כִּי לְחָרְבָּה תִּהְיֶה הָאָרֶץ׃
7.1 Hadaabaar Aaxxaer HaajaaH Aael-jirmjaaHw meAet jHwaaH leAmor׃
7.2 Oamod bxxaOar bejt jHwaaH wqaaraaAtaa xxaam Aaet-Hadaabaar HazaeH wAaamartaa xximOw dbar-jHwaaH kaal-jHwdaaH HabaaAijm baxxOaarijm HaaAelaeH lHixxtahawot lajHwaaH׃ s
7.3 koH-Aaamar jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel HejTijbw darkejkaem wmaOallejkaem waAaxxaknaaH Aaetkaem bamaaqowm HazaeH׃
7.4 Aal-tibThw laakaem Aael-dibrej Haxxaeqaer leAmor Hejkal jHwaaH Hejkal jHwaaH Hejkal jHwaaH HemaaH׃
7.5 kij Aim-HejTejb tejTijbw Aaet-darkejkaem wAaet-maOallejkaem Aim-Oaaxow taOaxw mixxpaaT bejn Aijxx wbejn reOeHw׃
7.6 ger jaatowm wAalmaanaaH loA taOaxxoqw wdaam naaqij Aal-tixxpkw bamaaqowm HazaeH wAaharej AaeloHijm Aaherijm loA telkw lraO laakaem׃
7.7 wxxikantij Aaetkaem bamaaqowm HazaeH baaAaaraec Aaxxaer naatatij laAabowtejkaem lmin-Oowlaam wOad-Oowlaam׃
7.8 HineH Aataem boThijm laakaem Oal-dibrej Haxxaaqaer lbiltij HowOijl׃
7.9 Hagaanob raacoha wnaaAop wHixxaabeOa laxxaeqaer wqaTer labaaOal wHaalok Aaharej AaeloHijm Aaherijm Aaxxaer loA-jdaOtaem׃
7.10 wbaaAtaem waOamadtaem lpaanaj babajit HazaeH Aaxxaer niqraaA-xxmij Oaalaajw waAamartaem nicalnw lmaOan Oaxowt Aet kaal-HatowOebowt HaaAelaeH׃
7.11 HamOaarat paaricijm HaajaaH Habajit HazaeH Aaxxaer-niqraaA-xxmij Oaalaajw bOejnejkaem gam Aaanokij HineH raaAijtij nAum-jHwaaH׃ s
7.12 kij lkw-naaA Aael-mqowmij Aaxxaer bxxijlow Aaxxaer xxikantij xxmij xxaam baariAxxownaaH wrAw Aet Aaxxaer-Oaaxijtij low mipnej raaOat Oamij jixraaAel׃
7.13 wOataaH jaOan Oaxowtkaem Aaet-kaal-HamaOaxijm HaaAelaeH nAum-jHwaaH waaAadaber Aalejkaem Haxxkem wdaber wloA xxmaOtaem waaAaeqraaA Aaetkaem wloA Oanijtaem׃
7.14 wOaaxijtij labajit Aaxxaer niqraaA-xxmij Oaalaajw Aaxxaer Aataem boThijm bow wlamaaqowm Aaxxaer-naatatij laakaem wlaAabowtejkaem kaAaxxaer Oaaxijtij lxxilow׃
7.15 wHixxlaktij Aaetkaem meOal paanaaj kaAaxxaer Hixxlaktij Aaet-kaal-Aahejkaem Aet kaal-zaeraO Aaepraajim׃ s
7.16 wAataaH Aal-titpalel bOad-HaaOaam HazaeH wAal-tixaaA baOadaam rinaaH wtpilaaH wAal-tipgaO-bij kij-Aejnaenij xxomeOa Aotaak׃
7.17 HaAejnkaa roAaeH maaH HemaaH Ooxijm bOaarej jHwdaaH wbhucowt jrwxxaalaaim׃
7.18 Habaanijm mlaqTijm Oecijm wHaaAaabowt mbaOarijm Aaet-HaaAexx wHanaaxxijm laaxxowt baaceq laOaxowt kawaanijm limlaekaet Haxxaamajim wHasek nsaakijm leAloHijm Aaherijm lmaOan HakOisenij׃
7.19 HaAotij Hem makOisijm nAum-jHwaaH HalowA Aotaam lmaOan boxxaet pnejHaem׃ s
7.20 laaken koH-Aaamar Aadonaaj jHowiH HineH Aapij wahamaatij nitaekaet Aael-Hamaaqowm HazaeH Oal-HaaAaadaam wOal-HabHemaaH wOal-Oec HaxaadaeH wOal-prij HaaAadaamaaH wbaaOaraaH wloA tikbaeH׃ s
7.21 koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel Oolowtejkaem spw Oal-zibhejkaem wAiklw baaxaar׃
7.22 kij loA-dibartij Aaet-Aabowtejkaem wloA ciwijtijm bjowm [HowcijA k] (HowcijAij q) Aowtaam meAaeraec micraajim Oal-dibrej OowlaaH waazaabah׃
7.23 kij Aim-Aaet-Hadaabaar HazaeH ciwijtij Aowtaam leAmor xximOw bqowlij wHaajijtij laakaem leAloHijm wAataem tiHjw-lij lOaam waHalaktaem bkaal-Hadaeraek Aaxxaer AacawaeH Aaetkaem lmaOan jijTab laakaem׃
7.24 wloA xxaamOw wloA-HiTw Aaet-Aaaznaam wajelkw bmoOecowt bixxrirwt libaam HaaraaO wajiHjw lAaahowr wloA lpaanijm׃
7.25 lmin-Hajowm Aaxxaer jaacAw Aabowtejkaem meAaeraec micrajim Oad Hajowm HazaeH waaAaexxlah Aalejkaem Aaet-kaal-Oabaadaj HanbijAijm jowm Haxxkem wxxaaloha׃
7.26 wlowA xxaamOw Aelaj wloA HiTw Aaet-Aaaznaam wajaqxxw Aaet-Oaarpaam HereOw meAabowtaam׃
7.27 wdibartaa AalejHaem Aaet-kaal-Hadbaarijm HaaAelaeH wloA jixxmOw Aelaejkaa wqaaraaAtaa AalejHaem wloA jaOanwkaaH׃
7.28 wAaamartaa AalejHaem zaeH Hagowj Aaxxaer lowA-xxaamOw bqowl jHwaaH AaeloHaajw wloA laaqhw mwsaar AaabdaaH HaaAaemwnaaH wnikrtaaH mipijHaem׃ s
7.29 gaazij nizrek wHaxxlijkij wxAij Oal-xxpaajim qijnaaH kij maaAas jHwaaH wajiToxx Aaet-dowr Oaebraatow׃
7.30 kij-Oaaxw bnej-jHwdaaH HaaraO bOejnaj nAuwm-jHwaaH xaamw xxiqwcejHaem babajit Aaxxaer-niqraaA-xxmij Oaalaajw lTamAow׃
7.31 wbaanw baamowt Hatopaet Aaxxaer bgejA baen-Hinom lixrop Aaet-bnejHaem wAaet-bnotejHaem baaAexx Aaxxaer loA ciwijtij wloA OaaltaaH Oal-libij׃ s
7.32 laaken HineH-jaamijm baaAijm nAum-jHwaaH wloA-jeAaamer Oowd Hatopaet wgejA baen-Hinom kij Aim-gejA HaHaregaaH wqaabrw btopaet meAejn maaqowm׃
7.33 wHaajtaaH niblat HaaOaam HazaeH lmaAakaal lOowp Haxxaamajim wlbaeHaemat HaaAaaraec wAejn maharijd׃
7.34 wHixxbatij meOaarej jHwdaaH wmehucowt jrwxxaalaim qowl xaaxown wqowl ximhaaH qowl haataan wqowl kalaaH kij lhaarbaaH tiHjaeH HaaAaaraec׃
7.1 הדבר אשר היה אל־ירמיהו מאת יהוה לאמר׃
7.2 עמד בשער בית יהוה וקראת שם את־הדבר הזה ואמרת שמעו דבר־יהוה כל־יהודה הבאים בשערים האלה להשתחות ליהוה׃ ס
7.3 כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל היטיבו דרכיכם ומעלליכם ואשכנה אתכם במקום הזה׃
7.4 אל־תבטחו לכם אל־דברי השקר לאמר היכל יהוה היכל יהוה היכל יהוה המה׃
7.5 כי אם־היטיב תיטיבו את־דרכיכם ואת־מעלליכם אם־עשו תעשו משפט בין איש ובין רעהו׃
7.6 גר יתום ואלמנה לא תעשקו ודם נקי אל־תשפכו במקום הזה ואחרי אלהים אחרים לא תלכו לרע לכם׃
7.7 ושכנתי אתכם במקום הזה בארץ אשר נתתי לאבותיכם למן־עולם ועד־עולם׃
7.8 הנה אתם בטחים לכם על־דברי השקר לבלתי הועיל׃
7.9 הגנב ׀ רצח ונאף והשבע לשקר וקטר לבעל והלך אחרי אלהים אחרים אשר לא־ידעתם׃
7.10 ובאתם ועמדתם לפני בבית הזה אשר נקרא־שמי עליו ואמרתם נצלנו למען עשות את כל־התועבות האלה׃
7.11 המערת פרצים היה הבית הזה אשר־נקרא־שמי עליו בעיניכם גם אנכי הנה ראיתי נאם־יהוה׃ ס
7.12 כי לכו־נא אל־מקומי אשר בשילו אשר שכנתי שמי שם בראשונה וראו את אשר־עשיתי לו מפני רעת עמי ישראל׃
7.13 ועתה יען עשותכם את־כל־המעשים האלה נאם־יהוה ואדבר אליכם השכם ודבר ולא שמעתם ואקרא אתכם ולא עניתם׃
7.14 ועשיתי לבית ׀ אשר נקרא־שמי עליו אשר אתם בטחים בו ולמקום אשר־נתתי לכם ולאבותיכם כאשר עשיתי לשלו׃
7.15 והשלכתי אתכם מעל פני כאשר השלכתי את־כל־אחיכם את כל־זרע אפרים׃ ס
7.16 ואתה אל־תתפלל ׀ בעד־העם הזה ואל־תשא בעדם רנה ותפלה ואל־תפגע־בי כי־אינני שמע אתך׃
7.17 האינך ראה מה המה עשים בערי יהודה ובחצות ירושלם׃
7.18 הבנים מלקטים עצים והאבות מבערים את־האש והנשים לשות בצק לעשות כונים למלכת השמים והסך נסכים לאלהים אחרים למען הכעסני׃
7.19 האתי הם מכעסים נאם־יהוה הלוא אתם למען בשת פניהם׃ ס
7.20 לכן כה־אמר ׀ אדני יהוה הנה אפי וחמתי נתכת אל־המקום הזה על־האדם ועל־הבהמה ועל־עץ השדה ועל־פרי האדמה ובערה ולא תכבה׃ ס
7.21 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עלותיכם ספו על־זבחיכם ואכלו בשר׃
7.22 כי לא־דברתי את־אבותיכם ולא צויתים ביום [הוציא כ] (הוציאי ק) אותם מארץ מצרים על־דברי עולה וזבח׃
7.23 כי אם־את־הדבר הזה צויתי אותם לאמר שמעו בקולי והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו־לי לעם והלכתם בכל־הדרך אשר אצוה אתכם למען ייטב לכם׃
7.24 ולא שמעו ולא־הטו את־אזנם וילכו במעצות בשררות לבם הרע ויהיו לאחור ולא לפנים׃
7.25 למן־היום אשר יצאו אבותיכם מארץ מצרים עד היום הזה ואשלח אליכם את־כל־עבדי הנביאים יום השכם ושלח׃
7.26 ולוא שמעו אלי ולא הטו את־אזנם ויקשו את־ערפם הרעו מאבותם׃
7.27 ודברת אליהם את־כל־הדברים האלה ולא ישמעו אליך וקראת אליהם ולא יענוכה׃
7.28 ואמרת אליהם זה הגוי אשר לוא־שמעו בקול יהוה אלהיו ולא לקחו מוסר אבדה האמונה ונכרתה מפיהם׃ ס
7.29 גזי נזרך והשליכי ושאי על־שפים קינה כי מאס יהוה ויטש את־דור עברתו׃
7.30 כי־עשו בני־יהודה הרע בעיני נאום־יהוה שמו שקוציהם בבית אשר־נקרא־שמי עליו לטמאו׃
7.31 ובנו במות התפת אשר בגיא בן־הנם לשרף את־בניהם ואת־בנתיהם באש אשר לא צויתי ולא עלתה על־לבי׃ ס
7.32 לכן הנה־ימים באים נאם־יהוה ולא־יאמר עוד התפת וגיא בן־הנם כי אם־גיא ההרגה וקברו בתפת מאין מקום׃
7.33 והיתה נבלת העם הזה למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד׃
7.34 והשבתי ׀ מערי יהודה ומחצות ירושלם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה כי לחרבה תהיה הארץ׃
7.1 Hdbr Axr HjH Al-jrmjHw mAt jHwH lAmr׃
7.2 Omd bxOr bjt jHwH wqrAt xm At-Hdbr HzH wAmrt xmOw dbr-jHwH kl-jHwdH HbAjm bxOrjm HAlH lHxthwt ljHwH׃ s
7.3 kH-Amr jHwH cbAwt AlHj jxrAl HjTjbw drkjkm wmOlljkm wAxknH Atkm bmqwm HzH׃
7.4 Al-tbThw lkm Al-dbrj Hxqr lAmr Hjkl jHwH Hjkl jHwH Hjkl jHwH HmH׃
7.5 kj Am-HjTjb tjTjbw At-drkjkm wAt-mOlljkm Am-Oxw tOxw mxpT bjn Ajx wbjn rOHw׃
7.6 gr jtwm wAlmnH lA tOxqw wdm nqj Al-txpkw bmqwm HzH wAhrj AlHjm Ahrjm lA tlkw lrO lkm׃
7.7 wxkntj Atkm bmqwm HzH bArc Axr nttj lAbwtjkm lmn-Owlm wOd-Owlm׃
7.8 HnH Atm bThjm lkm Ol-dbrj Hxqr lbltj HwOjl׃
7.9 Hgnb rch wnAp wHxbO lxqr wqTr lbOl wHlk Ahrj AlHjm Ahrjm Axr lA-jdOtm׃
7.10 wbAtm wOmdtm lpnj bbjt HzH Axr nqrA-xmj Oljw wAmrtm nclnw lmOn Oxwt At kl-HtwObwt HAlH׃
7.11 HmOrt prcjm HjH Hbjt HzH Axr-nqrA-xmj Oljw bOjnjkm gm Ankj HnH rAjtj nAm-jHwH׃ s
7.12 kj lkw-nA Al-mqwmj Axr bxjlw Axr xkntj xmj xm brAxwnH wrAw At Axr-Oxjtj lw mpnj rOt Omj jxrAl׃
7.13 wOtH jOn Oxwtkm At-kl-HmOxjm HAlH nAm-jHwH wAdbr Aljkm Hxkm wdbr wlA xmOtm wAqrA Atkm wlA Onjtm׃
7.14 wOxjtj lbjt Axr nqrA-xmj Oljw Axr Atm bThjm bw wlmqwm Axr-nttj lkm wlAbwtjkm kAxr Oxjtj lxlw׃
7.15 wHxlktj Atkm mOl pnj kAxr Hxlktj At-kl-Ahjkm At kl-zrO Aprjm׃ s
7.16 wAtH Al-ttpll bOd-HOm HzH wAl-txA bOdm rnH wtplH wAl-tpgO-bj kj-Ajnnj xmO Atk׃
7.17 HAjnk rAH mH HmH Oxjm bOrj jHwdH wbhcwt jrwxlm׃
7.18 Hbnjm mlqTjm Ocjm wHAbwt mbOrjm At-HAx wHnxjm lxwt bcq lOxwt kwnjm lmlkt Hxmjm wHsk nskjm lAlHjm Ahrjm lmOn HkOsnj׃
7.19 HAtj Hm mkOsjm nAm-jHwH HlwA Atm lmOn bxt pnjHm׃ s
7.20 lkn kH-Amr Adnj jHwH HnH Apj whmtj ntkt Al-Hmqwm HzH Ol-HAdm wOl-HbHmH wOl-Oc HxdH wOl-prj HAdmH wbOrH wlA tkbH׃ s
7.21 kH Amr jHwH cbAwt AlHj jxrAl Olwtjkm spw Ol-zbhjkm wAklw bxr׃
7.22 kj lA-dbrtj At-Abwtjkm wlA cwjtjm bjwm [HwcjA k] (HwcjAj q) Awtm mArc mcrjm Ol-dbrj OwlH wzbh׃
7.23 kj Am-At-Hdbr HzH cwjtj Awtm lAmr xmOw bqwlj wHjjtj lkm lAlHjm wAtm tHjw-lj lOm wHlktm bkl-Hdrk Axr AcwH Atkm lmOn jjTb lkm׃
7.24 wlA xmOw wlA-HTw At-Aznm wjlkw bmOcwt bxrrwt lbm HrO wjHjw lAhwr wlA lpnjm׃
7.25 lmn-Hjwm Axr jcAw Abwtjkm mArc mcrjm Od Hjwm HzH wAxlh Aljkm At-kl-Obdj HnbjAjm jwm Hxkm wxlh׃
7.26 wlwA xmOw Alj wlA HTw At-Aznm wjqxw At-Orpm HrOw mAbwtm׃
7.27 wdbrt AljHm At-kl-Hdbrjm HAlH wlA jxmOw Aljk wqrAt AljHm wlA jOnwkH׃
7.28 wAmrt AljHm zH Hgwj Axr lwA-xmOw bqwl jHwH AlHjw wlA lqhw mwsr AbdH HAmwnH wnkrtH mpjHm׃ s
7.29 gzj nzrk wHxljkj wxAj Ol-xpjm qjnH kj mAs jHwH wjTx At-dwr Obrtw׃
7.30 kj-Oxw bnj-jHwdH HrO bOjnj nAwm-jHwH xmw xqwcjHm bbjt Axr-nqrA-xmj Oljw lTmAw׃
7.31 wbnw bmwt Htpt Axr bgjA bn-Hnm lxrp At-bnjHm wAt-bntjHm bAx Axr lA cwjtj wlA OltH Ol-lbj׃ s
7.32 lkn HnH-jmjm bAjm nAm-jHwH wlA-jAmr Owd Htpt wgjA bn-Hnm kj Am-gjA HHrgH wqbrw btpt mAjn mqwm׃
7.33 wHjtH nblt HOm HzH lmAkl lOwp Hxmjm wlbHmt HArc wAjn mhrjd׃
7.34 wHxbtj mOrj jHwdH wmhcwt jrwxlm qwl xxwn wqwl xmhH qwl htn wqwl klH kj lhrbH tHjH HArc׃
7.1 Verbum, quod factum est ad Ieremiam a Domino dicens:
7.2 “ Sta in porta domus Domini et praedica ibi verbum istud et dic: Audite verbum Domini, omnis Iuda, qui ingredimini per portas has, ut adoretis Dominum.
7.3 Haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel: Bonas facite vias vestras et opera vestra, et habitare vos faciam in loco isto.
7.4 Nolite confidere in verbis mendacii dicentes: “Templum Domini, templum Domini, templum Domini est”.
7.5 Quoniam, si bene direxeritis vias vestras et opera vestra, si feceritis iudicium inter virum et proximum eius,
7.6 advenae et pupillo et viduae non feceritis calumniam nec sanguinem innocentem effuderitis in loco hoc et post deos alienos non ambulaveritis in malum vobismetipsis,
7.7 habitare vos faciam in loco isto, in terra, quam dedi patribus vestris a saeculo usque in saeculum.
7.8 Ecce vos confiditis vobis in sermonibus mendacii, qui non proderunt.
7.9 Quid? Furari, occidere, adulterari, iurare mendaciter, incensum offerre Baal et ire post deos alienos, quos ignoratis;
7.10 et venitis et statis coram me in domo hac, super quam invocatum est nomen meum, et dicitis: “Liberati sumus”, eo quod faciatis omnes abominationes istas.
7.11 Numquid spelunca latronum facta est domus ista, super quam invocatum est nomen meum in oculis vestris? Ecce, etiam ego vidi, dicit Dominus.
7.12 Ite ad locum meum in Silo, ubi habitavit nomen meum a principio, et videte, quae fecerim ei propter malitiam populi mei Israel.
7.13 Et nunc, quia fecistis omnia opera haec, dicit Dominus, et locutus sum ad vos mane consurgens et loquens, et non audistis, et vocavi vos, et non respondistis,
7.14 faciam domui huic, super quam invocatum est nomen meum, et in qua vos habetis fiduciam, et loco, quem dedi vobis et patribus vestris, sicut feci Silo;
7.15 et proiciam vos a facie mea, sicut proieci omnes fratres vestros, universum semen Ephraim.
7.16 Tu ergo, noli orare pro populo hoc nec assumas pro eis deprecationem et orationem et non obsistas mihi, quia non exaudiam te.
7.17 Nonne vides, quid isti faciant in civitatibus Iudae et in plateis Ierusalem?
7.18 Filii colligunt ligna, et patres succendunt ignem, et mulieres commiscent farinam, ut faciant placentas reginae caeli et libent diis alienis, ut me ad iracundiam provocent.
7.19 Numquid me ad iracundiam provocant, dicit Dominus, nonne semetipsos in confusionem vultus sui?
7.20 Ideo haec dicit Dominus Deus: Ecce furor meus et indignatio mea effunditur super locum istum, super homines et super iumenta et super lignum regionis et super fruges terrae et succendetur et non exstinguetur.
7.21 Haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel: Holocautomata vestra addite victimis vestris et comedite carnes,
7.22 quia non sum locutus cum patribus vestris et non praecepi eis in die, qua eduxi eos de terra Aegypti, de verbo holocautomatum et victimarum.
7.23 Sed hoc verbum praecepi eis dicens: Audite vocem meam, et ero vobis Deus, et vos eritis mihi populus; et ambulate in omni via, quam mandaverim vobis, ut bene sit vobis.
7.24 Et non audierunt nec inclinaverunt aurem suam, sed abierunt in voluntatibus et in pravitate cordis sui mali factique sunt retrorsum et non in ante
7.25 a die, qua egressi sunt patres eorum de terra Aegypti, usque ad diem hanc. Et misi ad vos omnes servos meos prophetas, per diem consurgens diluculo et mittens;
7.26 et non audierunt me nec inclinaverunt aurem suam, sed induraverunt cervicem suam et peius operati sunt quam patres eorum.
7.27 Et loqueris ad eos omnia verba haec, et non audient te; et vocabis eos, et non respondebunt tibi;
7.28 et dices ad eos: Haec est gens, quae non audivit vocem Domini Dei sui nec recepit disciplinam. Periit fides et ablata est de ore eorum.
7.29 Tonde capillum tuum et proice et sume in collibus planctum, quia sprevit Dominus et proiecit generationem furoris sui.
7.30 Quia fecerunt filii Iudae malum in oculis meis, dicit Dominus; posuerunt abominationes suas in domo, super quam invocatum est nomen meum, ut polluerent eam;
7.31 et aedificaverunt excelsa Topheth, quae est in valle Benennom, ut incenderent filios suos et filias suas igni: quae non praecepi nec cogitavi in corde meo.
7.32 Ideo ecce dies venient, dicit Dominus, et non dicetur amplius Topheth et vallis Benennom sed vallis Interfectionis; et sepelient in Topheth, eo quod non sit locus.
7.33 Et erit morticinum populi huius in cibum volucribus caeli et bestiis terrae, et non erit qui abigat.
7.34 Et quiescere faciam de urbibus Iudae et de plateis Ierusalem vocem gaudii et vocem laetitiae, vocem sponsi et vocem sponsae: in desolationem enim erit terra ”.
8.1 Zu jener Zeit, spricht der HERR, wird man die Gebeine der Könige von Juda, die Gebeine seiner Fürsten, die Gebeine der Priester, die Gebeine der Propheten und die Gebeine der Bewohner Jerusalems aus ihren Gräbern hervorziehen
8.2 und sie ausbreiten vor der Sonne und dem Mond und vor dem ganzen Heer des Himmels, welche sie liebgehabt, denen sie gedient haben und nachgelaufen sind, die sie gesucht und angebetet haben; man wird sie weder zusammenlesen noch begraben, sondern zu Dünger auf dem Felde sollen sie werden.
8.3 Und alle, welche von diesem bösen Geschlecht übrigbleiben, werden lieber sterben als leben wollen an allen Orten, wohin ich die Übriggebliebenen verstoßen habe, spricht der HERR der Heerscharen.
8.4 So sollst du zu ihnen sagen: So spricht der HERR: Wer fällt und steht nicht wieder auf? Wer weicht ab und kehrt nicht wieder um?
8.5 Warum hat sich denn dieses Volk zu Jerusalem so beharrlich abgewandt und den Betrug so festgehalten, daß sie nicht mehr umkehren wollen?
8.6 Denn ich merkte auf und horchte: sie reden nicht, was recht ist; keiner ist, den seine Bosheit gereue, der da spräche: Was habe ich getan! Sondern ein jeder wendet sich ab in seinem Lauf wie ein Roß, das sich in den Kampf stürzt.
8.7 Selbst der Storch am Himmel weiß seine bestimmten Zeiten; Turteltaube, Schwalbe und Kranich halten die Zeit ihrer Wiederkehr ein; aber mein Volk kennt die Rechtsordnung des HERRN nicht!
8.8 Wie dürft ihr denn sagen: «Wir sind weise, und das Gesetz des HERRN ist bei uns!» Wahrlich ja, zur Lüge gemacht hat es der Lügengriffel der Schriftgelehrten!
8.9 Zuschanden geworden sind die Weisen; sie sind erschrocken und haben sich selbst gefangen; denn siehe, sie haben das Wort des HERRN verworfen, was für eine Weisheit bleibt ihnen da noch übrig?
8.10 Darum will ich ihre Frauen den Fremden geben und ihre Felder neuen Besitzern; denn sie trachten alle nach Gewinn, vom Kleinsten bis zum Größten; und vom Propheten bis zum Priester gehen sie alle mit Lügen um;
8.11 und den Schaden der Tochter meines Volkes heilen sie leichthin, indem sie sprechen: «Friede, Friede!» wo doch kein Friede ist.
8.12 Schämen sollten sie sich, weil sie solche Greuel verüben! Aber sie wissen nicht mehr, was sich schämen heißt, und empfinden keine Scham. Darum werden sie fallen unter den Fallenden, zur Zeit ihrer Heimsuchung werden sie stürzen, spricht der HERR.
8.13 Ein Ende, ein Ende will ich ihnen machen, spricht der HERR. Keine Trauben sollen mehr am Weinstock sein und keine Feigen am Feigenbaum, und die Blätter sollen verwelken, und ich will sie denen geben, die an ihnen vorüberziehen!
8.14 Was säumen wir? Versammelt euch, und laßt uns in die festen Städte ziehen, daß wir daselbst zugrunde gehen! Denn der HERR, unser Gott, richtet uns zugrunde und tränkt uns mit Giftwasser, weil wir wider den HERRN gesündigt haben.
8.15 Wir warten auf Frieden (aber es wird nicht besser! auf eine Zeit der Heilung) aber siehe da, Schrecken!
8.16 Von Dan hört man das Schnauben seiner Rosse; vom Wiehern seiner starken Pferde bebt das ganze Land; ja, sie kommen und fressen das Land auf und was darin ist, die Stadt und ihre Bewohner.
8.17 Denn siehe, ich will Schlangen unter euch senden, Nattern, die sich nicht beschwören lassen, und sie werden euch beißen! spricht der HERR.
8.18 Würde mir doch Erquickung zu teil in meinem Kummer! Aber mein Herz ist krank in mir.
8.19 Horch! die Stimme des Geschreis der Tochter meines Volkes aus fernem Lande: «Ist denn der HERR nicht in Zion, ist ihr König nicht bei ihr?» Warum haben sie Mich mit ihren Götzenbildern, mit fremden Götzen erzürnt?
8.20 «Die Ernte ist vorüber, der Sommer ist zu Ende, und wir sind nicht gerettet!»
8.21 Wegen des Zusammenbruchs der Tochter meines Volkes bin ich ganz zerbrochen; ich trage Leid, und Entsetzen hat mich ergriffen.
8.22 Ist denn kein Balsam in Gilead? Ist kein Arzt da? Warum hat die Heilung der Tochter meines Volkes keine Fortschritte gemacht?
8.1 ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ λέγει κύριος ἐξοίσουσιν τὰ ὀστᾶ τῶν βασιλέων ιουδα καὶ τὰ ὀστᾶ τῶν ἀρχόντων αὐτοῦ καὶ τὰ ὀστᾶ τῶν ἱερέων καὶ τὰ ὀστᾶ τῶν προφητῶν καὶ τὰ ὀστᾶ τῶν κατοικούντων ιερουσαλημ ἐκ τῶν τάφων αὐτῶν
8.2 καὶ ψύξουσιν αὐτὰ πρὸς τὸν ἥλιον καὶ τὴν σελήνην καὶ πρὸς πάντας τοὺς ἀστέρας καὶ πρὸς πᾶσαν τὴν στρατιὰν τοῦ οὐρανοῦ ἃ ἠγάπησαν καὶ οἷς ἐδούλευσαν καὶ ὧν ἐπορεύθησαν ὀπίσω αὐτῶν καὶ ὧν ἀντείχοντο καὶ οἷς προσεκύνησαν αὐτοῖς οὐ κοπήσονται καὶ οὐ ταφήσονται καὶ ἔσονται εἰς παράδειγμα ἐπὶ προσώπου τῆς γῆς
8.3 ὅτι εἵλοντο τὸν θάνατον ἢ τὴν ζωήν καὶ πᾶσιν τοῖς καταλοίποις τοῖς καταλειφθεῖσιν ἀπὸ τῆς γενεᾶς ἐκείνης ἐν παντὶ τόπῳ οὗ ἐὰν ἐξώσω αὐτοὺς ἐκεῖ
8.4 ὅτι τάδε λέγει κύριος μὴ ὁ πίπτων οὐκ ἀνίσταται ἢ ὁ ἀποστρέφων οὐκ ἐπιστρέφει
8.5 διὰ τί ἀπέστρεψεν ὁ λαός μου οὗτος ἀποστροφὴν ἀναιδῆ καὶ κατεκρατήθησαν ἐν τῇ προαιρέσει αὐτῶν καὶ οὐκ ἠθέλησαν τοῦ ἐπιστρέψαι
8.6 ἐνωτίσασθε δὴ καὶ ἀκούσατε οὐχ οὕτως λαλήσουσιν οὐκ ἔστιν ἄνθρωπος μετανοῶν ἀπὸ τῆς κακίας αὐτοῦ λέγων τί ἐποίησα διέλιπεν ὁ τρέχων ἀπὸ τοῦ δρόμου αὐτοῦ ὡς ἵππος κάθιδρος ἐν χρεμετισμῷ αὐτοῦ
8.7 καὶ ἡ ασιδα ἐν τῷ οὐρανῷ ἔγνω τὸν καιρὸν αὐτῆς τρυγὼν καὶ χελιδών ἀγροῦ στρουθία ἐφύλαξαν καιροὺς εἰσόδων αὐτῶν ὁ δὲ λαός μου οὐκ ἔγνω τὰ κρίματα κυρίου
8.8 πῶς ἐρεῖτε ὅτι σοφοί ἐσμεν ἡμεῖς καὶ νόμος κυρίου ἐστὶν μεθ' ἡμῶν εἰς μάτην ἐγενήθη σχοῖνος ψευδὴς γραμματεῦσιν
8.9 ᾐσχύνθησαν σοφοὶ καὶ ἐπτοήθησαν καὶ ἑάλωσαν ὅτι τὸν λόγον κυρίου ἀπεδοκίμασαν σοφία τίς ἐστιν ἐν αὐτοῖς
8.10 διὰ τοῦτο δώσω τὰς γυναῖκας αὐτῶν ἑτέροις καὶ τοὺς ἀγροὺς αὐτῶν τοῖς κληρονόμοις
8.11 8.12 8.13 καὶ συνάξουσιν τὰ γενήματα αὐτῶν λέγει κύριος οὐκ ἔστιν σταφυλὴ ἐν ταῖς ἀμπέλοις καὶ οὐκ ἔστιν σῦκα ἐν ταῖς συκαῖς καὶ τὰ φύλλα κατερρύηκεν
8.14 ἐπὶ τί ἡμεῖς καθήμεθα συνάχθητε καὶ εἰσέλθωμεν εἰς τὰς πόλεις τὰς ὀχυρὰς καὶ ἀπορριφῶμεν ὅτι ὁ θεὸς ἀπέρριψεν ἡμᾶς καὶ ἐπότισεν ἡμᾶς ὕδωρ χολῆς ὅτι ἡμάρτομεν ἐναντίον αὐτοῦ
8.15 συνήχθημεν εἰς εἰρήνην καὶ οὐκ ἦν ἀγαθά εἰς καιρὸν ἰάσεως καὶ ἰδοὺ σπουδή
8.16 ἐκ δαν ἀκουσόμεθα φωνὴν ὀξύτητος ἵππων αὐτοῦ ἀπὸ φωνῆς χρεμετισμοῦ ἱππασίας ἵππων αὐτοῦ ἐσείσθη πᾶσα ἡ γῆ καὶ ἥξει καὶ καταφάγεται τὴν γῆν καὶ τὸ πλήρωμα αὐτῆς πόλιν καὶ τοὺς κατοικοῦντας ἐν αὐτῇ
8.17 διότι ἰδοὺ ἐγὼ ἐξαποστέλλω εἰς ὑμᾶς ὄφεις θανατοῦντας οἷς οὐκ ἔστιν ἐπᾷσαι καὶ δήξονται ὑμᾶς
8.18 ἀνίατα μετ' ὀδύνης καρδίας ὑμῶν ἀπορουμένης
8.19 ἰδοὺ φωνὴ κραυγῆς θυγατρὸς λαοῦ μου ἀπὸ γῆς μακρόθεν μὴ κύριος οὐκ ἔστιν ἐν σιων ἢ βασιλεὺς οὐκ ἔστιν ἐκεῖ διὰ τί παρώργισάν με ἐν τοῖς γλυπτοῖς αὐτῶν καὶ ἐν ματαίοις ἀλλοτρίοις
8.20 διῆλθεν θέρος παρῆλθεν ἄμητος καὶ ἡμεῖς οὐ διεσώθημεν
8.21 ἐπὶ συντρίμματι θυγατρὸς λαοῦ μου ἐσκοτώθην ἀπορίᾳ κατίσχυσάν με ὠδῖνες ὡς τικτούσης
8.22 μὴ ῥητίνη οὐκ ἔστιν ἐν γαλααδ ἢ ἰατρὸς οὐκ ἔστιν ἐκεῖ διὰ τί οὐκ ἀνέβη ἴασις θυγατρὸς λαοῦ μου
8.1 en toh kairoh ekeinoh legei kyrios exoisoysin ta osta tohn basileohn ioyda kai ta osta tohn archontohn aytoy kai ta osta tohn iereohn kai ta osta tohn prophehtohn kai ta osta tohn katoikoyntohn ieroysalehm ek tohn taphohn aytohn
8.2 kai psyxoysin ayta pros ton ehlion kai tehn selehnehn kai pros pantas toys asteras kai pros pasan tehn stratian toy oyranoy a ehgapehsan kai ois edoyleysan kai ohn eporeythehsan opisoh aytohn kai ohn anteichonto kai ois prosekynehsan aytois oy kopehsontai kai oy taphehsontai kai esontai eis paradeigma epi prosohpoy tehs gehs
8.3 oti eilonto ton thanaton eh tehn zohehn kai pasin tois kataloipois tois kataleiphtheisin apo tehs geneas ekeinehs en panti topoh oy ean exohsoh aytoys ekei
8.4 oti tade legei kyrios meh o piptohn oyk anistatai eh o apostrephohn oyk epistrephei
8.5 dia ti apestrepsen o laos moy oytos apostrophehn anaideh kai katekratehthehsan en teh proairesei aytohn kai oyk ehthelehsan toy epistrepsai
8.6 enohtisasthe deh kai akoysate oych oytohs lalehsoysin oyk estin anthrohpos metanoohn apo tehs kakias aytoy legohn ti epoiehsa dielipen o trechohn apo toy dromoy aytoy ohs ippos kathidros en chremetismoh aytoy
8.7 kai eh asida en toh oyranoh egnoh ton kairon aytehs trygohn kai chelidohn agroy stroythia ephylaxan kairoys eisodohn aytohn o de laos moy oyk egnoh ta krimata kyrioy
8.8 pohs ereite oti sophoi esmen ehmeis kai nomos kyrioy estin meth' ehmohn eis matehn egenehtheh schoinos pseydehs grammateysin
8.9 ehschynthehsan sophoi kai eptoehthehsan kai ealohsan oti ton logon kyrioy apedokimasan sophia tis estin en aytois
8.10 dia toyto dohsoh tas gynaikas aytohn eterois kai toys agroys aytohn tois klehronomois
8.11 8.12 8.13 kai synaxoysin ta genehmata aytohn legei kyrios oyk estin staphyleh en tais ampelois kai oyk estin syka en tais sykais kai ta phylla katerryehken
8.14 epi ti ehmeis kathehmetha synachthehte kai eiselthohmen eis tas poleis tas ochyras kai aporriphohmen oti o theos aperripsen ehmas kai epotisen ehmas ydohr cholehs oti ehmartomen enantion aytoy
8.15 synehchthehmen eis eirehnehn kai oyk ehn agatha eis kairon iaseohs kai idoy spoydeh
8.16 ek dan akoysometha phohnehn oxytehtos ippohn aytoy apo phohnehs chremetismoy ippasias ippohn aytoy eseistheh pasa eh geh kai ehxei kai kataphagetai tehn gehn kai to plehrohma aytehs polin kai toys katoikoyntas en ayteh
8.17 dioti idoy egoh exapostelloh eis ymas opheis thanatoyntas ois oyk estin epasai kai dehxontai ymas
8.18 aniata met' odynehs kardias ymohn aporoymenehs
8.19 idoy phohneh kraygehs thygatros laoy moy apo gehs makrothen meh kyrios oyk estin en siohn eh basileys oyk estin ekei dia ti parohrgisan me en tois glyptois aytohn kai en mataiois allotriois
8.20 diehlthen theros parehlthen amehtos kai ehmeis oy diesohthehmen
8.21 epi syntrimmati thygatros laoy moy eskotohthehn aporia katischysan me ohdines ohs tiktoysehs
8.22 meh rehtineh oyk estin en galaad eh iatros oyk estin ekei dia ti oyk anebeh iasis thygatros laoy moy
8.1 בָּעֵת הַהִיא נְאֻם־יְהוָה [וְיֹצִיאוּ כ] (יֹוצִיאוּ ק) אֶת־עַצְמֹות מַלְכֵי־יְהוּדָה וְאֶת־עַצְמֹות־שָׂרָיו וְאֶת־עַצְמֹות הַכֹּהֲנִים וְאֵת ׀ עַצְמֹות הַנְּבִיאִים וְאֵת עַצְמֹות יֹושְׁבֵי־יְרוּשָׁלִָם מִקִּבְרֵיהֶם׃
8.2 וּשְׁטָחוּם לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וּלְכֹל ׀ צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר אֲהֵבוּם וַאֲשֶׁר עֲבָדוּם וַאֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם וַאֲשֶׁר דְּרָשׁוּם וַאֲשֶׁר הִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם לֹא יֵאָסְפוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ לְדֹמֶן עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ׃
8.3 וְנִבְחַר מָוֶת מֵחַיִּים לְכֹל הַשְּׁאֵרִית הַנִּשְׁאָרִים מִן־הַמִּשְׁפָּחָה הָרָעָה הַזֹּאת בְּכָל־הַמְּקֹמֹות הַנִּשְׁאָרִים אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות׃ ס
8.4 וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְהוָה הֲיִפְּלוּ וְלֹא יָקוּמוּ אִם־יָשׁוּב וְלֹא יָשׁוּב׃
8.5 מַדּוּעַ שֹׁובְבָה הָעָם הַזֶּה יְרוּשָׁלִַם מְשֻׁבָה נִצַּחַת הֶחֱזִיקוּ בַּתַּרְמִית מֵאֲנוּ לָשׁוּב׃
8.6 הִקְשַׁבְתִּי וָאֶשְׁמָע לֹוא־כֵן יְדַבֵּרוּ אֵין אִישׁ נִחָם עַל־רָעָתֹו לֵאמֹר מֶה עָשִׂיתִי כֻּלֹּה ב [בִּמְרֻצֹותָם כ] (בִּמְרוּצָתָם ק) כְּסוּס שֹׁוטֵף בַּמִּלְחָמָה׃
8.7 גַּם־חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה מֹועֲדֶיהָ וְתֹר [וְסוּס כ] (וְסִיס ק) וְעָגוּר שָׁמְרוּ אֶת־עֵת בֹּאָנָה וְעַמִּי לֹא יָדְעוּ אֵת מִשְׁפַּט יְהוָה׃
8.8 אֵיכָה תֹאמְרוּ חֲכָמִים אֲנַחְנוּ וְתֹורַת יְהוָה אִתָּנוּ אָכֵן הִנֵּה לַשֶּׁקֶר עָשָׂה עֵט שֶׁקֶר סֹפְרִים׃
8.9 הֹבִישׁוּ חֲכָמִים חַתּוּ וַיִּלָּכֵדוּ הִנֵּה בִדְבַר־יְהוָה מָאָסוּ וְחָכְמַת־מֶה לָהֶם׃ ס
8.10 לָכֵן אֶתֵּן אֶת־נְשֵׁיהֶם לַאֲחֵרִים שְׂדֹותֵיהֶם לְיֹורְשִׁים כִּי מִקָּטֹן וְעַד־גָּדֹול כֻּלֹּה בֹּצֵעַ בָּצַע מִנָּבִיא וְעַד־כֹּהֵן כֻּלֹּה עֹשֶׂה שָּׁקֶר׃
8.11 וַיְרַפּוּ אֶת־שֶׁבֶר בַּת־עַמִּי עַל־נְקַלָּה לֵאמֹר שָׁלֹום ׀ שָׁלֹום וְאֵין שָׁלֹום׃
8.12 הֹבִשׁוּ כִּי תֹועֵבָה עָשׂוּ גַּם־בֹּושׁ לֹא־יֵבֹשׁוּ וְהִכָּלֵם לֹא יָדָעוּ לָכֵן יִפְּלוּ בַנֹּפְלִים בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יִכָּשְׁלוּ אָמַר יְהוָה׃ ס
8.13 אָסֹף אֲסִיפֵם נְאֻם־יְהֹוָה אֵין עֲנָבִים בַּגֶּפֶן וְאֵין תְּאֵנִים בַּתְּאֵנָה וְהֶעָלֶה נָבֵל וָאֶתֵּן לָהֶם יַעַבְרוּם׃
8.14 עַל־מָה אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים הֵאָסְפוּ וְנָבֹוא אֶל־עָרֵי הַמִּבְצָר וְנִדְּמָה־שָּׁם כִּי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ הֲדִמָּנוּ וַיַּשְׁקֵנוּ מֵי־רֹאשׁ כִּי חָטָאנוּ לַיהוָה׃
8.15 קַוֵּה לְשָׁלֹום וְאֵין טֹוב לְעֵת מַרְפֵּה וְהִנֵּה בְעָתָה׃
8.16 מִדָּן נִשְׁמַע נַחְרַת סוּסָיו מִקֹּול מִצְהֲלֹות אַבִּירָיו רָעֲשָׁה כָּל־הָאָרֶץ וַיָּבֹואוּ וַיֹּאכְלוּ אֶרֶץ וּמְלֹואָהּ עִיר וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ ס
8.17 כִּי הִנְנִי מְשַׁלֵּחַ בָּכֶם נְחָשִׁים צִפְעֹנִים אֲשֶׁר אֵין־לָהֶם לָחַשׁ וְנִשְּׁכוּ אֶתְכֶם נְאֻם־יְהוָה׃ ס
8.18 מַבְלִיגִיתִי עֲלֵי יָגֹון עָלַי לִבִּי דַוָּי׃
8.19 הִנֵּה־קֹול שַׁוְעַת בַּת־עַמִּי מֵאֶרֶץ מַרְחַקִּים הַיהוָה אֵין בְּצִיֹּון אִם־מַלְכָּהּ אֵין בָּהּ מַדּוּעַ הִכְעִסוּנִי בִּפְסִלֵיהֶם בְּהַבְלֵי נֵכָר׃
8.20 עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ וַאֲנַחְנוּ לֹוא נֹושָׁעְנוּ׃
8.21 עַל־שֶׁבֶר בַּת־עַמִּי הָשְׁבָּרְתִּי קָדַרְתִּי שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי׃
8.22 הַצֳרִי אֵין בְּגִלְעָד אִם־רֹפֵא אֵין שָׁם כִּי מַדּוּעַ לֹא עָלְתָה אֲרֻכַת בַּת־עַמִּי׃
8.1 baaOet HaHijA nAum-jHwaaH [wjocijAw k] (jowcijAw q) Aaet-Oacmowt malkej-jHwdaaH wAaet-Oacmowt-xaaraajw wAaet-Oacmowt HakoHanijm wAet Oacmowt HanbijAijm wAet Oacmowt jowxxbej-jrwxxaalaaim miqibrejHaem׃
8.2 wxxTaahwm laxxaemaexx wlajaareha wlkol cbaaA Haxxaamajim Aaxxaer AaHebwm waAaxxaer Oabaadwm waAaxxaer Haalkw AaharejHaem waAaxxaer draaxxwm waAaxxaer Hixxtahaww laaHaem loA jeAaaspw wloA jiqaaberw ldomaen Oal-pnej HaaAadaamaaH jiHjw׃
8.3 wnibhar maawaet mehajijm lkol HaxxAerijt HanixxAaarijm min-HamixxpaahaaH HaaraaOaaH HazoAt bkaal-Hamqomowt HanixxAaarijm Aaxxaer Hidahtijm xxaam nAum jHwaaH cbaaAowt׃ s
8.4 wAaamartaa AalejHaem koH Aaamar jHwaaH Hajiplw wloA jaaqwmw Aim-jaaxxwb wloA jaaxxwb׃
8.5 madwOa xxowbbaaH HaaOaam HazaeH jrwxxaalaim mxxubaaH nicahat Haehaezijqw batarmijt meAanw laaxxwb׃
8.6 Hiqxxabtij waaAaexxmaaO lowA-ken jdaberw Aejn Aijxx nihaam Oal-raaOaatow leAmor maeH Oaaxijtij kuloH b [bimrucowtaam k] (bimrwcaataam q) ksws xxowTep bamilhaamaaH׃
8.7 gam-hasijdaaH baxxaamajim jaadOaaH mowOadaejHaa wtor [wsws k] (wsijs q) wOaagwr xxaamrw Aaet-Oet boAaanaaH wOamij loA jaadOw Aet mixxpaT jHwaaH׃
8.8 AejkaaH toAmrw hakaamijm Aanahnw wtowrat jHwaaH Aitaanw Aaaken HineH laxxaeqaer OaaxaaH OeT xxaeqaer soprijm׃
8.9 Hobijxxw hakaamijm hatw wajilaakedw HineH bidbar-jHwaaH maaAaasw whaakmat-maeH laaHaem׃ s
8.10 laaken Aaeten Aaet-nxxejHaem laAaherijm xdowtejHaem ljowrxxijm kij miqaaTon wOad-gaadowl kuloH boceOa baacaO minaabijA wOad-koHen kuloH OoxaeH xxaaqaer׃
8.11 wajrapw Aaet-xxaebaer bat-Oamij Oal-nqalaaH leAmor xxaalowm xxaalowm wAejn xxaalowm׃
8.12 Hobixxw kij towOebaaH Oaaxw gam-bowxx loA-jeboxxw wHikaalem loA jaadaaOw laaken jiplw banoplijm bOet pqudaataam jikaaxxlw Aaamar jHwaaH׃ s
8.13 Aaasop Aasijpem nAum-jHowaaH Aejn Oanaabijm bagaepaen wAejn tAenijm batAenaaH wHaeOaalaeH naabel waaAaeten laaHaem jaOabrwm׃
8.14 Oal-maaH Aanahnw joxxbijm HeAaaspw wnaabowA Aael-Oaarej Hamibcaar wnidmaaH-xxaam kij jHwaaH AaeloHejnw Hadimaanw wajaxxqenw mej-roAxx kij haaTaaAnw lajHwaaH׃
8.15 qaweH lxxaalowm wAejn Towb lOet marpeH wHineH bOaataaH׃
8.16 midaan nixxmaO nahrat swsaajw miqowl micHalowt Aabijraajw raaOaxxaaH kaal-HaaAaaraec wajaabowAw wajoAklw Aaeraec wmlowAaaH Oijr wjoxxbej baaH׃ s
8.17 kij Hinnij mxxaleha baakaem nhaaxxijm cipOonijm Aaxxaer Aejn-laaHaem laahaxx wnixxkw Aaetkaem nAum-jHwaaH׃ s
8.18 mablijgijtij Oalej jaagown Oaalaj libij dawaaj׃
8.19 HineH-qowl xxawOat bat-Oamij meAaeraec marhaqijm HajHwaaH Aejn bcijown Aim-malkaaH Aejn baaH madwOa HikOiswnij bipsilejHaem bHablej nekaar׃
8.20 Oaabar qaacijr kaalaaH qaajic waAanahnw lowA nowxxaaOnw׃
8.21 Oal-xxaebaer bat-Oamij Haaxxbaartij qaadartij xxamaaH Haehaeziqaatnij׃
8.22 Hacaarij Aejn bgilOaad Aim-ropeA Aejn xxaam kij madwOa loA OaaltaaH Aarukat bat-Oamij׃
8.1 בעת ההיא נאם־יהוה [ויציאו כ] (יוציאו ק) את־עצמות מלכי־יהודה ואת־עצמות־שריו ואת־עצמות הכהנים ואת ׀ עצמות הנביאים ואת עצמות יושבי־ירושלם מקבריהם׃
8.2 ושטחום לשמש ולירח ולכל ׀ צבא השמים אשר אהבום ואשר עבדום ואשר הלכו אחריהם ואשר דרשום ואשר השתחוו להם לא יאספו ולא יקברו לדמן על־פני האדמה יהיו׃
8.3 ונבחר מות מחיים לכל השארית הנשארים מן־המשפחה הרעה הזאת בכל־המקמות הנשארים אשר הדחתים שם נאם יהוה צבאות׃ ס
8.4 ואמרת אליהם כה אמר יהוה היפלו ולא יקומו אם־ישוב ולא ישוב׃
8.5 מדוע שובבה העם הזה ירושלם משבה נצחת החזיקו בתרמית מאנו לשוב׃
8.6 הקשבתי ואשמע לוא־כן ידברו אין איש נחם על־רעתו לאמר מה עשיתי כלה ב [במרצותם כ] (במרוצתם ק) כסוס שוטף במלחמה׃
8.7 גם־חסידה בשמים ידעה מועדיה ותר [וסוס כ] (וסיס ק) ועגור שמרו את־עת באנה ועמי לא ידעו את משפט יהוה׃
8.8 איכה תאמרו חכמים אנחנו ותורת יהוה אתנו אכן הנה לשקר עשה עט שקר ספרים׃
8.9 הבישו חכמים חתו וילכדו הנה בדבר־יהוה מאסו וחכמת־מה להם׃ ס
8.10 לכן אתן את־נשיהם לאחרים שדותיהם ליורשים כי מקטן ועד־גדול כלה בצע בצע מנביא ועד־כהן כלה עשה שקר׃
8.11 וירפו את־שבר בת־עמי על־נקלה לאמר שלום ׀ שלום ואין שלום׃
8.12 הבשו כי תועבה עשו גם־בוש לא־יבשו והכלם לא ידעו לכן יפלו בנפלים בעת פקדתם יכשלו אמר יהוה׃ ס
8.13 אסף אסיפם נאם־יהוה אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה והעלה נבל ואתן להם יעברום׃
8.14 על־מה אנחנו ישבים האספו ונבוא אל־ערי המבצר ונדמה־שם כי יהוה אלהינו הדמנו וישקנו מי־ראש כי חטאנו ליהוה׃
8.15 קוה לשלום ואין טוב לעת מרפה והנה בעתה׃
8.16 מדן נשמע נחרת סוסיו מקול מצהלות אביריו רעשה כל־הארץ ויבואו ויאכלו ארץ ומלואה עיר וישבי בה׃ ס
8.17 כי הנני משלח בכם נחשים צפענים אשר אין־להם לחש ונשכו אתכם נאם־יהוה׃ ס
8.18 מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דוי׃
8.19 הנה־קול שועת בת־עמי מארץ מרחקים היהוה אין בציון אם־מלכה אין בה מדוע הכעסוני בפסליהם בהבלי נכר׃
8.20 עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לוא נושענו׃
8.21 על־שבר בת־עמי השברתי קדרתי שמה החזקתני׃
8.22 הצרי אין בגלעד אם־רפא אין שם כי מדוע לא עלתה ארכת בת־עמי׃
8.1 bOt HHjA nAm-jHwH [wjcjAw k] (jwcjAw q) At-Ocmwt mlkj-jHwdH wAt-Ocmwt-xrjw wAt-Ocmwt HkHnjm wAt Ocmwt HnbjAjm wAt Ocmwt jwxbj-jrwxlm mqbrjHm׃
8.2 wxThwm lxmx wljrh wlkl cbA Hxmjm Axr AHbwm wAxr Obdwm wAxr Hlkw AhrjHm wAxr drxwm wAxr Hxthww lHm lA jAspw wlA jqbrw ldmn Ol-pnj HAdmH jHjw׃
8.3 wnbhr mwt mhjjm lkl HxArjt HnxArjm mn-HmxphH HrOH HzAt bkl-Hmqmwt HnxArjm Axr Hdhtjm xm nAm jHwH cbAwt׃ s
8.4 wAmrt AljHm kH Amr jHwH Hjplw wlA jqwmw Am-jxwb wlA jxwb׃
8.5 mdwO xwbbH HOm HzH jrwxlm mxbH ncht Hhzjqw btrmjt mAnw lxwb׃
8.6 Hqxbtj wAxmO lwA-kn jdbrw Ajn Ajx nhm Ol-rOtw lAmr mH Oxjtj klH b [bmrcwtm k] (bmrwctm q) ksws xwTp bmlhmH׃
8.7 gm-hsjdH bxmjm jdOH mwOdjH wtr [wsws k] (wsjs q) wOgwr xmrw At-Ot bAnH wOmj lA jdOw At mxpT jHwH׃
8.8 AjkH tAmrw hkmjm Anhnw wtwrt jHwH Atnw Akn HnH lxqr OxH OT xqr sprjm׃
8.9 Hbjxw hkmjm htw wjlkdw HnH bdbr-jHwH mAsw whkmt-mH lHm׃ s
8.10 lkn Atn At-nxjHm lAhrjm xdwtjHm ljwrxjm kj mqTn wOd-gdwl klH bcO bcO mnbjA wOd-kHn klH OxH xqr׃
8.11 wjrpw At-xbr bt-Omj Ol-nqlH lAmr xlwm xlwm wAjn xlwm׃
8.12 Hbxw kj twObH Oxw gm-bwx lA-jbxw wHklm lA jdOw lkn jplw bnpljm bOt pqdtm jkxlw Amr jHwH׃ s
8.13 Asp Asjpm nAm-jHwH Ajn Onbjm bgpn wAjn tAnjm btAnH wHOlH nbl wAtn lHm jObrwm׃
8.14 Ol-mH Anhnw jxbjm HAspw wnbwA Al-Orj Hmbcr wndmH-xm kj jHwH AlHjnw Hdmnw wjxqnw mj-rAx kj hTAnw ljHwH׃
8.15 qwH lxlwm wAjn Twb lOt mrpH wHnH bOtH׃
8.16 mdn nxmO nhrt swsjw mqwl mcHlwt Abjrjw rOxH kl-HArc wjbwAw wjAklw Arc wmlwAH Ojr wjxbj bH׃ s
8.17 kj Hnnj mxlh bkm nhxjm cpOnjm Axr Ajn-lHm lhx wnxkw Atkm nAm-jHwH׃ s
8.18 mbljgjtj Olj jgwn Olj lbj dwj׃
8.19 HnH-qwl xwOt bt-Omj mArc mrhqjm HjHwH Ajn bcjwn Am-mlkH Ajn bH mdwO HkOswnj bpsljHm bHblj nkr׃
8.20 Obr qcjr klH qjc wAnhnw lwA nwxOnw׃
8.21 Ol-xbr bt-Omj Hxbrtj qdrtj xmH Hhzqtnj׃
8.22 Hcrj Ajn bglOd Am-rpA Ajn xm kj mdwO lA OltH Arkt bt-Omj׃
8.1 “ In illo tempore, ait Dominus, eicient ossa regum Iudae et ossa principum eius et ossa sacerdotum et ossa prophetarum et ossa eorum, qui habitaverunt Ierusalem de sepulcris suis;
8.2 et expandent ea ad solem et lunam et omnem militiam caeli, quae dilexerunt et quibus servierunt et post quae ambulaverunt et quae quaesierunt et adoraverunt; non colligentur et non sepelientur: in sterquilinium super faciem terrae erunt.
8.3 Et eligent magis mortem quam vitam omnes, qui residui fuerint de cognatione hac pessima in universis locis, ad quae eiecero eos, dicit Dominus exercituum.
8.4 Et dices ad eos: Haec dicit Dominus: Numquid, qui cadit, non resurget, et, qui aversus est, non revertetur?
8.5 Quare ergo aversus est populus iste, Ierusalem aversione perpetua? Apprehenderunt mendacium et noluerunt reverti.
8.6 Attendi et auscultavi: nemo, quod bonum est, loquitur, nullus est, qui agat paenitentiam super malitia sua dicens: “Quid feci?”. Omnes conversi sunt ad cursum suum, quasi equus impetu vadens in proelio.
8.7 Etiam ciconia in caelo novit tempus suum; turtur et hirundo et turdus custodierunt tempus adventus sui; populus autem meus non novit iudicium Domini.
8.8 Quomodo dicitis: “Sapientes nos sumus, et lex Domini nobiscum est”? Vere mendacium operatus est stilus mendax scribarum.
8.9 Confusi sunt sapientes, perterriti et capti sunt; verbum enim Domini proiecerunt, et sapientia nulla est in eis.
8.10 Propterea dabo mulieres eorum exteris, agros eorum expugnatoribus, quia a minimo usque ad maximum omnes avaritiam sequuntur, a propheta usque ad sacerdotem cuncti faciunt mendacium.
8.11 Et sanant contritionem filiae populi mei in levitate dicentes “Pax, pax”, cum non sit pax.
8.12 Confusi sunt, quia abominationem fecerunt; quin immo confusione non sunt confusi et erubescere nescierunt, idcirco cadent inter corruentes, in tempore visitationis suae corruent, dicit Dominus.
8.13 Congregans congregabo eos, ait Dominus; non est uva in vitibus, et non sunt ficus in ficulnea, folium defluxit, et dabo eis gradientes super eos.
8.14 “Quare sedemus? Convenite, et ingrediamur civitates munitas et pereamus ibi, quia Dominus Deus noster tradidit nos in interitum et potum dedit nobis aquam fellis; peccavimus enim Domino.
8.15 Exspectavimus pacem, et non est bonum, tempus medelae, et ecce formido”.
8.16 A Dan auditus est fremitus equorum eius, a voce hinnituum fortium equorum eius commota est omnis terra; et venient et devorabunt terram et plenitudinem eius, urbem et habitatores eius.
8.17 Quia ecce ego mittam vobis serpentes regulos, quibus non est incantatio, et mordebunt vos ”, ait Dominus.
8.18 Hilaritas mea facta est dolor in me, cor meum maerens.
8.19 Ecce vox clamoris filiae populi mei de terra longinqua: “ Numquid Dominus non est in Sion? Aut rex eius non est in ea? ”. “ Quare ergo me ad iracundiam concitaverunt in sculptilibus suis et in vanitatibus alienis? ”.
8.20 “ Transiit messis, finita est aestas, et nos salvati non sumus ”.
8.21 Super contritione filiae populi mei contritus sum et contristatus; stupor obtinuit me.
8.22 Numquid resina non est in Galaad? Aut medicus non est ibi? Quare enim non est obducta cicatrix filiae populi mei?
9.1 (H8-23) O daß mein Haupt zu Wasser würde und mein Auge zum Tränenquell, so würde ich Tag und Nacht die Erschlagenen der Tochter meines Volkes beweinen!
9.2 (H9-1) O daß ich in der Wüste eine Wandererherberge hätte, daß ich mein Volk verlassen und von ihm wegziehen könnte! Denn sie sind alle Ehebrecher und ein treuloser Haufe.
9.3 (H9-2) Sie haben ihre Zunge wie einen Bogen gespannt; mit Lügen und nicht durch Wahrheit sind sie mächtig geworden auf Erden; denn von einer Bosheit gehen sie zur andern über, mich aber kennen sie nicht! spricht der HERR.
9.4 (H9-3) Ein jeder hüte sich vor seinem Nächsten, und keiner traue seinem Bruder! Denn jeder Bruder übt Hinterlist, und jeder Nachbar geht als Verleumder umher.
9.5 (H9-4) Einer betrügt den andern, und die Wahrheit reden sie nicht; sie haben ihre Zungen ans Lügen gewöhnt; sie ermüden sich mit Unrechttun.
9.6 (H9-5) Deine Wohnung ist mitten in Arglist; aus Arglist wollen sie mich nicht kennen, spricht der HERR.
9.7 (H9-6) Darum spricht der HERR der Heerscharen also: Siehe, ich will sie schmelzen und läutern; denn wie sollte ich anders handeln wegen der Bosheit der Tochter meines Volkes?
9.8 (H9-7) Ihre Zunge ist ein tödlicher Pfeil, Lügen redet sie: mit dem Munde redet man freundlich mit seinem Nächsten, aber im Herzen legt man ihm einen Hinterhalt.
9.9 (H9-8) Sollte ich sie um dergleichen Dinge willen nicht strafen? spricht der HERR. Und sollte sich meine Seele an einem solchen Volke nicht rächen?
9.10 (H9-9) Auf den Bergen will ich ein Weinen und Klagen anheben und auf den Auen der Wüste ein Trauerlied anstimmen, weil sie so gar verbrannt sind, daß niemand mehr sie durchwandert; man hört das Blöken der Herde nicht mehr; die Vögel des Himmels und das Vieh sind entflohen, hinweggezogen.
9.11 (H9-10) Ich will Jerusalem zu einem Steinhaufen machen, zu einer Wohnung für Schakale, und die Städte Judas will ich so wüste machen, daß niemand mehr darin wohnt.
9.12 (H9-11) Wer ist so weise, daß er dies erkenne? Und zu wem hat der Mund des HERRN geredet, daß er es kundtue, weshalb das Land zugrunde geht und warum es verbrannt ist gleich einer Wüste, die niemand durchwandert?
9.13 (H9-12) Und der HERR spricht: Darum, weil sie mein Gesetz verlassen, das ich ihnen gegeben, und meiner Stimme nicht gehorcht haben und nicht darnach lebten,
9.14 (H9-13) sondern dem Starrsinn ihres Herzens und den Baalen nachgelaufen sind, wie ihre Väter sie gelehrt haben.
9.15 (H9-14) Darum spricht der HERR der Heerscharen, der Gott Israels, also: Siehe, ich will dieses Volk mit Wermut speisen und sie mit Giftwasser tränken;
9.16 (H9-15) und ich will sie unter die Völker zerstreuen, welche weder sie noch ihre Väter gekannt haben, und will ein Schwert hinter ihnen herschicken, bis ich sie aufgerieben habe.
9.17 (H9-16) So spricht der HERR der Heerscharen: Merkt auf und ruft die Klageweiber herbei und laßt sie kommen und schickt nach weisen Frauen,
9.18 (H9-17) daß sie herkommen und eilends über uns ein Trauerlied singen, daß Tränen aus unsern Augen rinnen und Wasser aus unsern Wimpern fließe.
9.19 (H9-18) Denn man hört ein klägliches Geschrei von Zion: «Wie sind wir so verwüstet! Wie sind wir so jämmerlich geschändet! Denn wir mußten unser Land verlassen; denn sie haben unsere Wohnungen niedergerissen!»
9.20 (H9-19) So hört nun, ihr Frauen, das Wort des HERRN, und fasset zu Ohren das Wort seines Mundes, und lehrt eure Töchter Klagelieder und eine jede ihre Nachbarin den Trauergesang.
9.21 (H9-20) Denn der Tod ist durch unsere Fenster hereingestiegen; er ist in unsere Paläste gekommen, um die Kinder von der Straße und die jungen Männer von den Plätzen wegzuraffen.
9.22 (H9-21) Sage: So spricht der HERR: Die Leichname der Menschen werden fallen wie Dünger auf dem Felde und wie Garben hinter dem Schnitter, die niemand sammelt.
9.23 (H9-22) So spricht der HERR: Der Weise rühme sich nicht seiner Weisheit, der Starke rühme sich nicht seiner Stärke, der Reiche rühme sich nicht seines Reichtums;
9.24 (H9-23) sondern wer sich rühmen will, der rühme sich dessen, daß er Einsicht habe und mich erkenne, daß ich der HERR bin, der Barmherzigkeit, Recht und Gerechtigkeit übt auf Erden! Denn an solchem habe ich Wohlgefallen, spricht der HERR.
9.25 (H9-24) Siehe, es kommen Tage, spricht der HERR, daß ich heimsuchen werde alle, die, obgleich beschnitten, doch unbeschnitten sind:
9.26 (H9-25) die Ägypter, die Juden, die Edomiter, die Ammoniter, die Moabiter und alle mit abgestutztem Haar, die in der Wüste wohnen; denn alle Heiden sind unbeschnitten, das ganze Haus Israel aber hat ein unbeschnittenes Herz.
9.1 τίς δώσει κεφαλῇ μου ὕδωρ καὶ ὀφθαλμοῖς μου πηγὴν δακρύων καὶ κλαύσομαι τὸν λαόν μου τοῦτον ἡμέρας καὶ νυκτός τοὺς τετραυματισμένους θυγατρὸς λαοῦ μου
9.2 τίς δῴη μοι ἐν τῇ ἐρήμῳ σταθμὸν ἔσχατον καὶ καταλείψω τὸν λαόν μου καὶ ἀπελεύσομαι ἀπ' αὐτῶν ὅτι πάντες μοιχῶνται σύνοδος ἀθετούντων
9.3 καὶ ἐνέτειναν τὴν γλῶσσαν αὐτῶν ὡς τόξον ψεῦδος καὶ οὐ πίστις ἐνίσχυσεν ἐπὶ τῆς γῆς ὅτι ἐκ κακῶν εἰς κακὰ ἐξήλθοσαν καὶ ἐμὲ οὐκ ἔγνωσαν
9.4 ἕκαστος ἀπὸ τοῦ πλησίον αὐτοῦ φυλάξασθε καὶ ἐπ' ἀδελφοῖς αὐτῶν μὴ πεποίθατε ὅτι πᾶς ἀδελφὸς πτέρνῃ πτερνιεῖ καὶ πᾶς φίλος δολίως πορεύσεται
9.5 ἕκαστος κατὰ τοῦ φίλου αὐτοῦ καταπαίξεται ἀλήθειαν οὐ μὴ λαλήσωσιν μεμάθηκεν ἡ γλῶσσα αὐτῶν λαλεῖν ψευδῆ ἠδίκησαν καὶ οὐ διέλιπον τοῦ ἐπιστρέψαι τόκος ἐπὶ τόκῳ δόλος ἐπὶ δόλῳ οὐκ ἤθελον εἰδέναι με
9.6 τόκος ἐπὶ τόκῳ δόλος ἐπὶ δόλῳ οὐκ ἤθελον εἰδέναι με
9.7 διὰ τοῦτο τάδε λέγει κύριος ἰδοὺ ἐγὼ πυρώσω αὐτοὺς καὶ δοκιμῶ αὐτούς ὅτι ποιήσω ἀπὸ προσώπου πονηρίας θυγατρὸς λαοῦ μου
9.8 βολὶς τιτρώσκουσα ἡ γλῶσσα αὐτῶν δόλια τὰ ῥήματα τοῦ στόματος αὐτῶν τῷ πλησίον αὐτοῦ λαλεῖ εἰρηνικὰ καὶ ἐν ἑαυτῷ ἔχει τὴν ἔχθραν
9.9 μὴ ἐπὶ τούτοις οὐκ ἐπισκέψομαι λέγει κύριος ἢ ἐν λαῷ τῷ τοιούτῳ οὐκ ἐκδικήσει ἡ ψυχή μου
9.10 ἐπὶ τὰ ὄρη λάβετε κοπετὸν καὶ ἐπὶ τὰς τρίβους τῆς ἐρήμου θρῆνον ὅτι ἐξέλιπον παρὰ τὸ μὴ εἶναι ἀνθρώπους οὐκ ἤκουσαν φωνὴν ὑπάρξεως ἀπὸ πετεινῶν τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἕως κτηνῶν ἐξέστησαν ὤ|χοντο
9.11 καὶ δώσω τὴν ιερουσαλημ εἰς μετοικίαν καὶ εἰς κατοικητήριον δρακόντων καὶ τὰς πόλεις ιουδα εἰς ἀφανισμὸν θήσομαι παρὰ τὸ μὴ κατοικεῖσθαι
9.12 τίς ὁ ἄνθρωπος ὁ συνετός καὶ συνέτω τοῦτο καὶ ᾧ λόγος στόματος κυρίου πρὸς αὐτόν ἀναγγειλάτω ὑμῖν ἕνεκεν τίνος ἀπώλετο ἡ γῆ ἀνήφθη ὡς ἔρημος παρὰ τὸ μὴ διοδεύεσθαι αὐτήν
9.13 καὶ εἶπεν κύριος πρός με διὰ τὸ ἐγκαταλιπεῖν αὐτοὺς τὸν νόμον μου ὃν ἔδωκα πρὸ προσώπου αὐτῶν καὶ οὐκ ἤκουσαν τῆς φωνῆς μου
9.14 ἀλλ' ἐπορεύθησαν ὀπίσω τῶν ἀρεστῶν τῆς καρδίας αὐτῶν τῆς κακῆς καὶ ὀπίσω τῶν εἰδώλων ἃ ἐδίδαξαν αὐτοὺς οἱ πατέρες αὐτῶν
9.15 διὰ τοῦτο τάδε λέγει κύριος ὁ θεὸς ισραηλ ἰδοὺ ἐγὼ ψωμιῶ αὐτοὺς ἀνάγκας καὶ ποτιῶ αὐτοὺς ὕδωρ χολῆς
9.16 καὶ διασκορπιῶ αὐτοὺς ἐν τοῖς ἔθνεσιν εἰς οὓς οὐκ ἐγίνωσκον αὐτοὶ καὶ οἱ πατέρες αὐτῶν καὶ ἐπαποστελῶ ἐπ' αὐτοὺς τὴν μάχαιραν ἕως τοῦ ἐξαναλῶσαι αὐτοὺς ἐν αὐτῇ
9.17 τάδε λέγει κύριος καλέσατε τὰς θρηνούσας καὶ ἐλθέτωσαν καὶ πρὸς τὰς σοφὰς ἀποστείλατε καὶ φθεγξάσθωσαν
9.18 καὶ λαβέτωσαν ἐφ' ὑμᾶς θρῆνον καὶ καταγαγέτωσαν οἱ ὀφθαλμοὶ ὑμῶν δάκρυα καὶ τὰ βλέφαρα ὑμῶν ῥείτω ὕδωρ
9.19 ὅτι φωνὴ οἴκτου ἠκούσθη ἐν σιων πῶς ἐταλαιπωρήσαμεν κατῃσχύνθημεν σφόδρα ὅτι ἐγκατελίπομεν τὴν γῆν καὶ ἀπερρίψαμεν τὰ σκηνώματα ἡμῶν
9.20 ἀκούσατε δή γυναῖκες λόγον θεοῦ καὶ δεξάσθω τὰ ὦτα ὑμῶν λόγους στόματος αὐτοῦ καὶ διδάξατε τὰς θυγατέρας ὑμῶν οἶκτον καὶ γυνὴ τὴν πλησίον αὐτῆς θρῆνον
9.21 ὅτι ἀνέβη θάνατος διὰ τῶν θυρίδων ὑμῶν εἰσῆλθεν εἰς τὴν γῆν ὑμῶν τοῦ ἐκτρῖψαι νήπια ἔξωθεν καὶ νεανίσκους ἀπὸ τῶν πλατειῶν
9.22 καὶ ἔσονται οἱ νεκροὶ τῶν ἀνθρώπων εἰς παράδειγμα ἐπὶ προσώπου τοῦ πεδίου τῆς γῆς ὑμῶν καὶ ὡς χόρτος ὀπίσω θερίζοντος καὶ οὐκ ἔσται ὁ συνάγων
9.23 τάδε λέγει κύριος μὴ καυχάσθω ὁ σοφὸς ἐν τῇ σοφίᾳ αὐτοῦ καὶ μὴ καυχάσθω ὁ ἰσχυρὸς ἐν τῇ ἰσχύι αὐτοῦ καὶ μὴ καυχάσθω ὁ πλούσιος ἐν τῷ πλούτῳ αὐτοῦ
9.24 ἀλλ' ἢ ἐν τούτῳ καυχάσθω ὁ καυχώμενος συνίειν καὶ γινώσκειν ὅτι ἐγώ εἰμι κύριος ποιῶν ἔλεος καὶ κρίμα καὶ δικαιοσύνην ἐπὶ τῆς γῆς ὅτι ἐν τούτοις τὸ θέλημά μου λέγει κύριος
9.25 ἰδοὺ ἡμέραι ἔρχονται λέγει κύριος καὶ ἐπισκέψομαι ἐπὶ πάντας περιτετμημένους ἀκροβυστίας αὐτῶν
9.26 ἐπ' αἴγυπτον καὶ ἐπὶ τὴν ιουδαίαν καὶ ἐπὶ εδωμ καὶ ἐπὶ υἱοὺς αμμων καὶ ἐπὶ υἱοὺς μωαβ καὶ ἐπὶ πάντα περικειρόμενον τὰ κατὰ πρόσωπον αὐτοῦ τοὺς κατοικοῦντας ἐν τῇ ἐρήμῳ ὅτι πάντα τὰ ἔθνη ἀπερίτμητα σαρκί καὶ πᾶς οἶκος ισραηλ ἀπερίτμητοι καρδίας αὐτῶν
9.1 tis dohsei kephaleh moy ydohr kai ophthalmois moy pehgehn dakryohn kai klaysomai ton laon moy toyton ehmeras kai nyktos toys tetraymatismenoys thygatros laoy moy
9.2 tis doheh moi en teh erehmoh stathmon eschaton kai kataleipsoh ton laon moy kai apeleysomai ap' aytohn oti pantes moichohntai synodos athetoyntohn
9.3 kai eneteinan tehn glohssan aytohn ohs toxon pseydos kai oy pistis enischysen epi tehs gehs oti ek kakohn eis kaka exehlthosan kai eme oyk egnohsan
9.4 ekastos apo toy plehsion aytoy phylaxasthe kai ep' adelphois aytohn meh pepoithate oti pas adelphos pterneh pterniei kai pas philos doliohs poreysetai
9.5 ekastos kata toy philoy aytoy katapaixetai alehtheian oy meh lalehsohsin memathehken eh glohssa aytohn lalein pseydeh ehdikehsan kai oy dielipon toy epistrepsai tokos epi tokoh dolos epi doloh oyk ehthelon eidenai me
9.6 tokos epi tokoh dolos epi doloh oyk ehthelon eidenai me
9.7 dia toyto tade legei kyrios idoy egoh pyrohsoh aytoys kai dokimoh aytoys oti poiehsoh apo prosohpoy ponehrias thygatros laoy moy
9.8 bolis titrohskoysa eh glohssa aytohn dolia ta rehmata toy stomatos aytohn toh plehsion aytoy lalei eirehnika kai en eaytoh echei tehn echthran
9.9 meh epi toytois oyk episkepsomai legei kyrios eh en laoh toh toioytoh oyk ekdikehsei eh psycheh moy
9.10 epi ta oreh labete kopeton kai epi tas triboys tehs erehmoy threhnon oti exelipon para to meh einai anthrohpoys oyk ehkoysan phohnehn yparxeohs apo peteinohn toy oyranoy kai eohs ktehnohn exestehsan ohchonto
9.11 kai dohsoh tehn ieroysalehm eis metoikian kai eis katoikehtehrion drakontohn kai tas poleis ioyda eis aphanismon thehsomai para to meh katoikeisthai
9.12 tis o anthrohpos o synetos kai synetoh toyto kai oh logos stomatos kyrioy pros ayton anaggeilatoh ymin eneken tinos apohleto eh geh anehphtheh ohs erehmos para to meh diodeyesthai aytehn
9.13 kai eipen kyrios pros me dia to egkatalipein aytoys ton nomon moy on edohka pro prosohpoy aytohn kai oyk ehkoysan tehs phohnehs moy
9.14 all' eporeythehsan opisoh tohn arestohn tehs kardias aytohn tehs kakehs kai opisoh tohn eidohlohn a edidaxan aytoys oi pateres aytohn
9.15 dia toyto tade legei kyrios o theos israehl idoy egoh psohmioh aytoys anagkas kai potioh aytoys ydohr cholehs
9.16 kai diaskorpioh aytoys en tois ethnesin eis oys oyk eginohskon aytoi kai oi pateres aytohn kai epaposteloh ep' aytoys tehn machairan eohs toy exanalohsai aytoys en ayteh
9.17 tade legei kyrios kalesate tas threhnoysas kai elthetohsan kai pros tas sophas aposteilate kai phthegxasthohsan
9.18 kai labetohsan eph' ymas threhnon kai katagagetohsan oi ophthalmoi ymohn dakrya kai ta blephara ymohn reitoh ydohr
9.19 oti phohneh oiktoy ehkoystheh en siohn pohs etalaipohrehsamen katehschynthehmen sphodra oti egkatelipomen tehn gehn kai aperripsamen ta skehnohmata ehmohn
9.20 akoysate deh gynaikes logon theoy kai dexasthoh ta ohta ymohn logoys stomatos aytoy kai didaxate tas thygateras ymohn oikton kai gyneh tehn plehsion aytehs threhnon
9.21 oti anebeh thanatos dia tohn thyridohn ymohn eisehlthen eis tehn gehn ymohn toy ektripsai nehpia exohthen kai neaniskoys apo tohn plateiohn
9.22 kai esontai oi nekroi tohn anthrohpohn eis paradeigma epi prosohpoy toy pedioy tehs gehs ymohn kai ohs chortos opisoh therizontos kai oyk estai o synagohn
9.23 tade legei kyrios meh kaychasthoh o sophos en teh sophia aytoy kai meh kaychasthoh o ischyros en teh ischyi aytoy kai meh kaychasthoh o ploysios en toh ploytoh aytoy
9.24 all' eh en toytoh kaychasthoh o kaychohmenos syniein kai ginohskein oti egoh eimi kyrios poiohn eleos kai krima kai dikaiosynehn epi tehs gehs oti en toytois to thelehma moy legei kyrios
9.25 idoy ehmerai erchontai legei kyrios kai episkepsomai epi pantas peritetmehmenoys akrobystias aytohn
9.26 ep' aigypton kai epi tehn ioydaian kai epi edohm kai epi yioys ammohn kai epi yioys mohab kai epi panta perikeiromenon ta kata prosohpon aytoy toys katoikoyntas en teh erehmoh oti panta ta ethneh aperitmehta sarki kai pas oikos israehl aperitmehtoi kardias aytohn
9.1 מִי־יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם וְעֵינִי מְקֹור דִּמְעָה וְאֶבְכֶּה יֹומָם וָלַיְלָה אֵת חַלְלֵי בַת־עַמִּי׃
9.2 מִי־יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלֹון אֹרְחִים וְאֶעֶזְבָה אֶת־עַמִּי וְאֵלְכָה מֵאִתָּם כִּי כֻלָּם מְנָאֲפִים עֲצֶרֶת בֹּגְדִים׃
9.3 וַיַּדְרְכוּ אֶת־לְשֹׁונָם קַשְׁתָּם שֶׁקֶר וְלֹא לֶאֱמוּנָה גָּבְרוּ בָאָרֶץ כִּי מֵרָעָה אֶל־רָעָה ׀ יָצָאוּ וְאֹתִי לֹא־יָדָעוּ נְאֻם־יְהוָה׃ ס
9.4 אִישׁ מֵרֵעֵהוּ הִשָּׁמֵרוּ וְעַל־כָּל־אָח אַל־תִּבְטָחוּ כִּי כָל־אָח עָקֹוב יַעְקֹב וְכָל־רֵעַ רָכִיל יַהֲלֹךְ׃
9.5 וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ יְהָתֵלּוּ וֶאֱמֶת לֹא יְדַבֵּרוּ לִמְּדוּ לְשֹׁונָם דַּבֶּר־שֶׁקֶר הַעֲוֵה נִלְאוּ׃
9.6 שִׁבְתְּךָ בְּתֹוךְ מִרְמָה בְּמִרְמָה מֵאֲנוּ דַעַת־אֹותִי נְאֻם־יְהוָה׃ ס
9.7 לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות הִנְנִי צֹורְפָם וּבְחַנְתִּים כִּי־אֵיךְ אֶעֱשֶׂה מִפְּנֵי בַּת־עַמִּי׃
9.8 חֵץ [שֹׁוחֵט כ] (שָׁחוּט ק) לְשֹׁונָם מִרְמָה דִבֵּר בְּפִיו שָׁלֹום אֶת־רֵעֵהוּ יְדַבֵּר וּבְקִרְבֹּו יָשִׂים אָרְבֹּו׃
9.9 הַעַל־אֵלֶּה לֹא־אֶפְקָד־בָּם נְאֻם־יְהוָה אִם בְּגֹוי אֲשֶׁר־כָּזֶה לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִׁי׃ ס
9.10 עַל־הֶהָרִים אֶשָּׂא בְכִי וָנֶהִי וְעַל־נְאֹות מִדְבָּר קִינָה כִּי נִצְּתוּ מִבְּלִי־אִישׁ עֹבֵר וְלֹא שָׁמְעוּ קֹול מִקְנֶה מֵעֹוף הַשָּׁמַיִם וְעַד־בְּהֵמָה נָדְדוּ הָלָכוּ׃
9.11 וְנָתַתִּי אֶת־יְרוּשָׁלִַם לְגַלִּים מְעֹון תַּנִּים וְאֶת־עָרֵי יְהוּדָה אֶתֵּן שְׁמָמָה מִבְּלִי יֹושֵׁב׃ ס
9.12 מִי־הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת־זֹאת וַאֲשֶׁר דִּבֶּר פִּי־יְהוָה אֵלָיו וְיַגִּדָהּ עַל־מָה אָבְדָה הָאָרֶץ נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר׃ ס
9.13 וַיֹּאמֶר יְהוָה עַל־עָזְבָם אֶת־תֹּורָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם וְלֹא־שָׁמְעוּ בְקֹולִי וְלֹא־הָלְכוּ בָהּ׃
9.14 וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבָּם וְאַחֲרֵי הַבְּעָלִים אֲשֶׁר לִמְּדוּם אֲבֹותָם׃ ס
9.15 לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מַאֲכִילָם אֶת־הָעָם הַזֶּה לַעֲנָה וְהִשְׁקִיתִים מֵי־רֹאשׁ׃
9.16 וַהֲפִצֹותִים בַּגֹּויִם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ הֵמָּה וַאֲבֹותָם וְשִׁלַּחְתִּי אַחֲרֵיהֶם אֶת־הַחֶרֶב עַד כַּלֹּותִי אֹותָם׃ פ
9.17 כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות הִתְבֹּונְנוּ וְקִרְאוּ לַמְקֹונְנֹות וּתְבֹואֶינָה וְאֶל־הַחֲכָמֹות שִׁלְחוּ וְתָבֹואנָה׃
9.18 וּתְמַהֵרְנָה וְתִשֶּׂנָה עָלֵינוּ נֶהִי וְתֵרַדְנָה עֵינֵינוּ דִּמְעָה וְעַפְעַפֵּינוּ יִזְּלוּ־מָיִם׃
9.19 כִּי קֹול נְהִי נִשְׁמַע מִצִּיֹּון אֵיךְ שֻׁדָּדְנוּ בֹּשְׁנוּ מְאֹד כִּי־עָזַבְנוּ אָרֶץ כִּי הִשְׁלִיכוּ מִשְׁכְּנֹותֵינוּ׃ ס
9.20 כִּי־שְׁמַעְנָה נָשִׁים דְּבַר־יְהוָה וְתִקַּח אָזְנְכֶם דְּבַר־פִּיו וְלַמֵּדְנָה בְנֹותֵיכֶם נֶהִי וְאִשָּׁה רְעוּתָהּ קִינָה׃
9.21 כִּי־עָלָה מָוֶת בְּחַלֹּונֵינוּ בָּא בְּאַרְמְנֹותֵינוּ לְהַכְרִית עֹולָל מִחוּץ בַּחוּרִים מֵרְחֹבֹות׃
9.22 דַּבֵּר כֹּה נְאֻם־יְהוָה וְנָפְלָה נִבְלַת הָאָדָם כְּדֹמֶן עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה וּכְעָמִיר מֵאַחֲרֵי הַקֹּצֵר וְאֵין מְאַסֵּף׃ ס
9.23 כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה אַל־יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתֹו וְאַל־יִתְהַלֵּל הַגִּבֹּור בִּגְבוּרָתֹו אַל־יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרֹו׃
9.24 כִּי אִם־בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אֹותִי כִּי אֲנִי יְהוָה עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי־בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם־יְהוָה׃ ס
9.25 הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וּפָקַדְתִּי עַל־כָּל־מוּל בְּעָרְלָה׃
9.26 עַל־מִצְרַיִם וְעַל־יְהוּדָה וְעַל־אֱדֹום וְעַל־בְּנֵי עַמֹּון וְעַל־מֹואָב וְעַל כָּל־קְצוּצֵי פֵאָה הַיֹּשְׁבִים בַּמִּדְבָּר כִּי כָל־הַגֹּויִם עֲרֵלִים וְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי־לֵב׃ ס
9.1 mij-jiten roAxxij majim wOejnij mqowr dimOaaH wAaebkaeH jowmaam waalajlaaH Aet hallej bat-Oamij׃
9.2 mij-jitnenij bamidbaar mlown Aorhijm wAaeOaezbaaH Aaet-Oamij wAelkaaH meAitaam kij kulaam mnaaAapijm Oacaeraet bogdijm׃
9.3 wajadrkw Aaet-lxxownaam qaxxtaam xxaeqaer wloA laeAaemwnaaH gaabrw baaAaaraec kij meraaOaaH Aael-raaOaaH jaacaaAw wAotij loA-jaadaaOw nAum-jHwaaH׃ s
9.4 Aijxx mereOeHw Hixxaamerw wOal-kaal-Aaah Aal-tibTaahw kij kaal-Aaah Oaaqowb jaOqob wkaal-reOa raakijl jaHalok׃
9.5 wAijxx breOeHw jHaatelw waeAaemaet loA jdaberw limdw lxxownaam dabaer-xxaeqaer HaOaweH nilAw׃
9.6 xxibtkaa btowk mirmaaH bmirmaaH meAanw daOat-Aowtij nAum-jHwaaH׃ s
9.7 laaken koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt Hinnij cowrpaam wbhantijm kij-Aejk AaeOaexaeH mipnej bat-Oamij׃
9.8 hec [xxowheT k] (xxaahwT q) lxxownaam mirmaaH diber bpijw xxaalowm Aaet-reOeHw jdaber wbqirbow jaaxijm Aaarbow׃
9.9 HaOal-AelaeH loA-Aaepqaad-baam nAum-jHwaaH Aim bgowj Aaxxaer-kaazaeH loA titnaqem napxxij׃ s
9.10 Oal-HaeHaarijm AaexaaA bkij waanaeHij wOal-nAowt midbaar qijnaaH kij nictw miblij-Aijxx Oober wloA xxaamOw qowl miqnaeH meOowp Haxxaamajim wOad-bHemaaH naaddw Haalaakw׃
9.11 wnaatatij Aaet-jrwxxaalaim lgalijm mOown tanijm wAaet-Oaarej jHwdaaH Aaeten xxmaamaaH miblij jowxxeb׃ s
9.12 mij-HaaAijxx Haehaakaam wjaaben Aaet-zoAt waAaxxaer dibaer pij-jHwaaH Aelaajw wjagidaaH Oal-maaH AaabdaaH HaaAaaraec nictaaH kamidbaar miblij Oober׃ s
9.13 wajoAmaer jHwaaH Oal-Oaazbaam Aaet-towraatij Aaxxaer naatatij lipnejHaem wloA-xxaamOw bqowlij wloA-Haalkw baaH׃
9.14 wajelkw Aaharej xxrirwt libaam wAaharej HabOaalijm Aaxxaer limdwm Aabowtaam׃ s
9.15 laaken koH-Aaamar jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel Hinnij maAakijlaam Aaet-HaaOaam HazaeH laOanaaH wHixxqijtijm mej-roAxx׃
9.16 waHapicowtijm bagowjim Aaxxaer loA jaadOw HemaaH waAabowtaam wxxilahtij AaharejHaem Aaet-Hahaeraeb Oad kalowtij Aowtaam׃ p
9.17 koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt Hitbownnw wqirAw lamqownnowt wtbowAaejnaaH wAael-Hahakaamowt xxilhw wtaabowAnaaH׃
9.18 wtmaHernaaH wtixaenaaH Oaalejnw naeHij wteradnaaH Oejnejnw dimOaaH wOapOapejnw jizlw-maajim׃
9.19 kij qowl nHij nixxmaO micijown Aejk xxudaadnw boxxnw mAod kij-Oaazabnw Aaaraec kij Hixxlijkw mixxknowtejnw׃ s
9.20 kij-xxmaOnaaH naaxxijm dbar-jHwaaH wtiqah Aaaznkaem dbar-pijw wlamednaaH bnowtejkaem naeHij wAixxaaH rOwtaaH qijnaaH׃
9.21 kij-OaalaaH maawaet bhalownejnw baaA bAarmnowtejnw lHakrijt Oowlaal mihwc bahwrijm merhobowt׃
9.22 daber koH nAum-jHwaaH wnaaplaaH niblat HaaAaadaam kdomaen Oal-pnej HaxaadaeH wkOaamijr meAaharej Haqocer wAejn mAasep׃ s
9.23 koH Aaamar jHwaaH Aal-jitHalel haakaam bhaakmaatow wAal-jitHalel Hagibowr bigbwraatow Aal-jitHalel Oaaxxijr bOaaxxrow׃
9.24 kij Aim-bzoAt jitHalel HamitHalel Haxkel wjaadoOa Aowtij kij Aanij jHwaaH OoxaeH haesaed mixxpaaT wcdaaqaaH baaAaaraec kij-bAelaeH haapactij nAum-jHwaaH׃ s
9.25 HineH jaamijm baaAijm nAum-jHwaaH wpaaqadtij Oal-kaal-mwl bOaarlaaH׃
9.26 Oal-micrajim wOal-jHwdaaH wOal-Aaedowm wOal-bnej Oamown wOal-mowAaab wOal kaal-qcwcej peAaaH Hajoxxbijm bamidbaar kij kaal-Hagowjim Oarelijm wkaal-bejt jixraaAel Oarlej-leb׃ s
9.1 מי־יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת־עמי׃
9.2 מי־יתנני במדבר מלון ארחים ואעזבה את־עמי ואלכה מאתם כי כלם מנאפים עצרת בגדים׃
9.3 וידרכו את־לשונם קשתם שקר ולא לאמונה גברו בארץ כי מרעה אל־רעה ׀ יצאו ואתי לא־ידעו נאם־יהוה׃ ס
9.4 איש מרעהו השמרו ועל־כל־אח אל־תבטחו כי כל־אח עקוב יעקב וכל־רע רכיל יהלך׃
9.5 ואיש ברעהו יהתלו ואמת לא ידברו למדו לשונם דבר־שקר העוה נלאו׃
9.6 שבתך בתוך מרמה במרמה מאנו דעת־אותי נאם־יהוה׃ ס
9.7 לכן כה אמר יהוה צבאות הנני צורפם ובחנתים כי־איך אעשה מפני בת־עמי׃
9.8 חץ [שוחט כ] (שחוט ק) לשונם מרמה דבר בפיו שלום את־רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו׃
9.9 העל־אלה לא־אפקד־בם נאם־יהוה אם בגוי אשר־כזה לא תתנקם נפשי׃ ס
9.10 על־ההרים אשא בכי ונהי ועל־נאות מדבר קינה כי נצתו מבלי־איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד־בהמה נדדו הלכו׃
9.11 ונתתי את־ירושלם לגלים מעון תנים ואת־ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב׃ ס
9.12 מי־האיש החכם ויבן את־זאת ואשר דבר פי־יהוה אליו ויגדה על־מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עבר׃ ס
9.13 ויאמר יהוה על־עזבם את־תורתי אשר נתתי לפניהם ולא־שמעו בקולי ולא־הלכו בה׃
9.14 וילכו אחרי שררות לבם ואחרי הבעלים אשר למדום אבותם׃ ס
9.15 לכן כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מאכילם את־העם הזה לענה והשקיתים מי־ראש׃
9.16 והפצותים בגוים אשר לא ידעו המה ואבותם ושלחתי אחריהם את־החרב עד כלותי אותם׃ פ
9.17 כה אמר יהוה צבאות התבוננו וקראו למקוננות ותבואינה ואל־החכמות שלחו ותבואנה׃
9.18 ותמהרנה ותשנה עלינו נהי ותרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יזלו־מים׃
9.19 כי קול נהי נשמע מציון איך שדדנו בשנו מאד כי־עזבנו ארץ כי השליכו משכנותינו׃ ס
9.20 כי־שמענה נשים דבר־יהוה ותקח אזנכם דבר־פיו ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה׃
9.21 כי־עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו להכרית עולל מחוץ בחורים מרחבות׃
9.22 דבר כה נאם־יהוה ונפלה נבלת האדם כדמן על־פני השדה וכעמיר מאחרי הקצר ואין מאסף׃ ס
9.23 כה ׀ אמר יהוה אל־יתהלל חכם בחכמתו ואל־יתהלל הגבור בגבורתו אל־יתהלל עשיר בעשרו׃
9.24 כי אם־בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני יהוה עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי־באלה חפצתי נאם־יהוה׃ ס
9.25 הנה ימים באים נאם־יהוה ופקדתי על־כל־מול בערלה׃
9.26 על־מצרים ועל־יהודה ועל־אדום ועל־בני עמון ועל־מואב ועל כל־קצוצי פאה הישבים במדבר כי כל־הגוים ערלים וכל־בית ישראל ערלי־לב׃ ס
9.1 mj-jtn rAxj mjm wOjnj mqwr dmOH wAbkH jwmm wljlH At hllj bt-Omj׃
9.2 mj-jtnnj bmdbr mlwn Arhjm wAOzbH At-Omj wAlkH mAtm kj klm mnApjm Ocrt bgdjm׃
9.3 wjdrkw At-lxwnm qxtm xqr wlA lAmwnH gbrw bArc kj mrOH Al-rOH jcAw wAtj lA-jdOw nAm-jHwH׃ s
9.4 Ajx mrOHw Hxmrw wOl-kl-Ah Al-tbThw kj kl-Ah Oqwb jOqb wkl-rO rkjl jHlk׃
9.5 wAjx brOHw jHtlw wAmt lA jdbrw lmdw lxwnm dbr-xqr HOwH nlAw׃
9.6 xbtk btwk mrmH bmrmH mAnw dOt-Awtj nAm-jHwH׃ s
9.7 lkn kH Amr jHwH cbAwt Hnnj cwrpm wbhntjm kj-Ajk AOxH mpnj bt-Omj׃
9.8 hc [xwhT k] (xhwT q) lxwnm mrmH dbr bpjw xlwm At-rOHw jdbr wbqrbw jxjm Arbw׃
9.9 HOl-AlH lA-Apqd-bm nAm-jHwH Am bgwj Axr-kzH lA ttnqm npxj׃ s
9.10 Ol-HHrjm AxA bkj wnHj wOl-nAwt mdbr qjnH kj nctw mblj-Ajx Obr wlA xmOw qwl mqnH mOwp Hxmjm wOd-bHmH nddw Hlkw׃
9.11 wnttj At-jrwxlm lgljm mOwn tnjm wAt-Orj jHwdH Atn xmmH mblj jwxb׃ s
9.12 mj-HAjx Hhkm wjbn At-zAt wAxr dbr pj-jHwH Aljw wjgdH Ol-mH AbdH HArc nctH kmdbr mblj Obr׃ s
9.13 wjAmr jHwH Ol-Ozbm At-twrtj Axr nttj lpnjHm wlA-xmOw bqwlj wlA-Hlkw bH׃
9.14 wjlkw Ahrj xrrwt lbm wAhrj HbOljm Axr lmdwm Abwtm׃ s
9.15 lkn kH-Amr jHwH cbAwt AlHj jxrAl Hnnj mAkjlm At-HOm HzH lOnH wHxqjtjm mj-rAx׃
9.16 wHpcwtjm bgwjm Axr lA jdOw HmH wAbwtm wxlhtj AhrjHm At-Hhrb Od klwtj Awtm׃ p
9.17 kH Amr jHwH cbAwt Htbwnnw wqrAw lmqwnnwt wtbwAjnH wAl-Hhkmwt xlhw wtbwAnH׃
9.18 wtmHrnH wtxnH Oljnw nHj wtrdnH Ojnjnw dmOH wOpOpjnw jzlw-mjm׃
9.19 kj qwl nHj nxmO mcjwn Ajk xddnw bxnw mAd kj-Ozbnw Arc kj Hxljkw mxknwtjnw׃ s
9.20 kj-xmOnH nxjm dbr-jHwH wtqh Aznkm dbr-pjw wlmdnH bnwtjkm nHj wAxH rOwtH qjnH׃
9.21 kj-OlH mwt bhlwnjnw bA bArmnwtjnw lHkrjt Owll mhwc bhwrjm mrhbwt׃
9.22 dbr kH nAm-jHwH wnplH nblt HAdm kdmn Ol-pnj HxdH wkOmjr mAhrj Hqcr wAjn mAsp׃ s
9.23 kH Amr jHwH Al-jtHll hkm bhkmtw wAl-jtHll Hgbwr bgbwrtw Al-jtHll Oxjr bOxrw׃
9.24 kj Am-bzAt jtHll HmtHll Hxkl wjdO Awtj kj Anj jHwH OxH hsd mxpT wcdqH bArc kj-bAlH hpctj nAm-jHwH׃ s
9.25 HnH jmjm bAjm nAm-jHwH wpqdtj Ol-kl-mwl bOrlH׃
9.26 Ol-mcrjm wOl-jHwdH wOl-Adwm wOl-bnj Omwn wOl-mwAb wOl kl-qcwcj pAH Hjxbjm bmdbr kj kl-Hgwjm Orljm wkl-bjt jxrAl Orlj-lb׃ s
9.1 Quis dabit capiti meo aquam et oculis meis fontem lacrimarum, et plorabo die ac nocte interfectos filiae populi mei?
9.2 Quis dabit mihi in solitudine deversorium viatorum, et de relinquam populum meum et recedam ab eis? Quia omnes adulteri sunt, coetus praevaricatorum.
9.3 “ Et tenderunt linguam suam quasi arcum; mendacium, et non veritas, invaluit in terra, quia de malo ad malum egressi sunt et me non cognoverunt, dicit Dominus.
9.4 Unusquisque se a proximo suo custodiat et in omni fratre suo non habeat fiduciam, quia omnis frater supplantat, et omnis amicus fraudulenter incedit,
9.5 et vir fratrem suum decipit, et veritatem non loquuntur; docuerunt enim linguam suam loqui mendacium, inique egerunt, noluerunt converti.
9.6 Iniuria super iniuriam, dolus super dolum. Renuerunt scire me ”, dicit Dominus.
9.7 Propterea haec dicit Dominus exercituum: “ Ecce ego conflabo et probabo eos; quid enim aliud faciam filiae populi mei?
9.8 Sagitta vulnerans lingua eorum; dolum locuta est in ore suo: pacem cum amico suo loquitur et occulte ponit ei insidias.
9.9 Numquid super his non visitabo eos, dicit Dominus, aut in gente huiusmodi non ulciscetur anima mea? ”.
9.10 Super montes assumam fletum ac lamentum et super pascua deserti planctum, quoniam incensa sunt, eo quod non sit vir pertransiens, et non audiunt vocem gregis; a volucre caeli usque ad pecora transmigraverunt, recesserunt.
9.11 “ Et dabo Ierusalem in acervos arenae et cubilia thoum, et civitates Iudae dabo in desolationem, eo quod non sit habitator ”.
9.12 Quis est vir sapiens, qui intellegat hoc, et ad quem verbum oris Domini fiat, ut annuntiet istud: Quare perierit terra, exusta sit quasi desertum, eo quod non sit qui pertranseat?
9.13 Et dixit Dominus: “ Quia dereliquerunt legem meam, quam dedi eis, et non audierunt vocem meam et non ambulaverunt in ea;
9.14 et abierunt post pravitatem cordis sui et post Baalim, quos didicerunt a patribus suis ”.
9.15 Idcirco haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel: “ Ecce ego cibabo populum istum absinthio et potum dabo eis aquam fellis;
9.16 et dispergam eos in gentibus, quas non noverunt ipsi et patres eorum, et mittam post eos gladium, donec consumantur.
9.17 Haec dicit Dominus exercituum: Attendite et vocate lamentatrices, et veniant; et ad eas, quae sapientes sunt, mittite, et properent! ”.
9.18 Festinent et assumant super nos lamentum: deducant oculi nostri lacrimas, et palpebrae nostrae defluant aquis.
9.19 Quia vox lamentationis audita est de Sion: “ Quomodo vastati sumus et confusi vehementer, quia dereliquimus terram, quoniam deiecta sunt tabernacula nostra ”.
9.20 Audite ergo, mulieres, verbum Domini; et assumant aures vestrae sermonem oris eius, et docete filias vestras lamentum, et unaquaeque proximam suam planctum.
9.21 Quia ascendit mors per fenestras nostras, ingressa est domos nostras, disperdere parvulos deforis, iuvenes de plateis.
9.22 Loquere. Haec dicit Dominus: “ Et cadet morticinum hominis quasi stercus super faciem regionis et quasi manipulus post tergum metentis, et non est qui colligat ”.
9.23 Haec dicit Dominus: “ Non glorietur sapiens in sapientia sua, et non glorietur fortis in fortitudine sua, et non glorietur dives in divitiis suis;
9.24 sed in hoc glorietur, qui gloriatur: scire et nosse me, quia ego sum Dominus, qui facio misericordiam et iudicium et iustitiam in terra; haec enim placent mihi, ait Dominus.
9.25 Ecce dies veniunt, dicit Dominus, et visitabo super omnem, qui circumcisum habet praeputium,
9.26 super Aegyptum et super Iudam et super Edom et super filios Ammon et super Moab et super omnes, qui attonsi sunt in comam, habitantes in deserto, quia omnes gentes habent praeputium, omnis autem domus Israel incircumcisi sunt corde ”.
10.1 Höret das Wort des HERRN, das er zu euch redet, o Haus Israel! So spricht der HERR:
10.2 Ihr sollt der Heiden Weise nicht erlernen und vor den Zeichen des Himmels nicht erschrecken, weil die Heiden sich vor ihnen fürchten.
10.3 Denn die Satzungen der Heiden sind nichtig. Denn ein Holz ist's, das man im Walde gehauen und das der Künstler mit dem Beile zurichtet.
10.4 Er ziert es mit Silber und Gold und befestigt es mit Hämmern und Nägeln, damit es nicht wackelt.
10.5 Gedrechselten Palmbäumen gleich sind solche Götzen ; sie können nicht reden; man muß sie tragen, denn sie können nicht gehen. Fürchtet euch nicht vor ihnen, denn sie können nicht schaden, und Gutes zu tun steht nicht in ihrer Macht.
10.6 Dir aber, o HERR, ist niemand gleich! Groß bist du, und groß ist dein Name vermöge deiner Macht!
10.7 Wer sollte dich nicht fürchten, du König der Völker? Denn dir gebührt dies; denn unter allen Weisen der Völker und in allen ihren Königreichen ist keiner wie du!
10.8 Sie sind allzumal dumm und töricht, eine äußerst nichtige Lehre: Holz sind sie;
10.9 gehämmertes Silber, von Tarsis gebracht, und Gold von Uphas, eine Arbeit des Werkmeisters und der Hände des Gießers; mit blauem und rotem Purpur sind sie bekleidet; ein Werk von Künstlern sind sie alle.
10.10 Aber der HERR ist Gott in Wahrheit; er ist ein lebendiger Gott und ein ewiger König. Vor seinem Zorn erbebt die Erde, und die Völker vermögen seinen Grimm nicht zu ertragen.
10.11 So sollt ihr nun also zu ihnen sagen: Die Götter, welche weder Himmel noch Erde erschaffen haben, sollen von der Erde und unter dem Himmel verschwinden.
10.12 Er ist's, der die Erde durch seine Kraft erschaffen, in seiner Weisheit den Weltkreis abgegrenzt und mit seinem Verstand den Himmel ausgespannt hat.
10.13 Sobald er seine Stimme hören läßt, so sammelt sich eine Menge Wassers am Himmel; er zieht Wolken herauf vom Ende der Erde, macht Blitze zum Regen und holt den Wind aus seinen Kammern hervor.
10.14 Alle Menschen stehen da als Toren, trotz ihrem Wissen, und alle Gießer werden an ihren Bildern zuschanden; denn was sie gießen ist Betrug, und kein Geist ist darin.
10.15 Schwindel ist's, ein lächerliches Machwerk! Zur Zeit ihrer Heimsuchung gehen sie zugrunde.
10.16 Aber nicht wie diese ist Jakobs Teil, sondern der Schöpfer des Alls ist er, und Israel ist der Stamm seines Erbteils: HERR der Heerscharen ist sein Name.
10.17 Raffe dein Bündel auf von der Erde, die du in der Klemme sitzest!
10.18 Denn also hat der HERR gesprochen: Siehe, diesmal will ich die Bewohner des Landes hinausschleudern und sie ängstigen, daß sie es empfinden.
10.19 Wehe mir wegen meines Schadens! Wie tun mir meine Wunden so weh! Doch ich dachte: Sicherlich ist das mein Leiden; ich will es auch tragen.
10.20 Mein Zelt ist verwüstet, und alle meine Zeltstricke sind abgerissen; meine Kinder haben mich verlassen, sie sind nirgends mehr. Niemand schlägt mir mehr mein Zelt auf oder hängt mir meine Vorhänge ein!
10.21 Die Hirten sind töricht gewesen, sie haben den HERRN nicht gesucht. Darum hatten sie kein Gelingen, und ihre ganze Herde ist zerstreut.
10.22 Horch! eine Kunde: Siehe es kommt, ein großes Getümmel kommt vom Lande des Nordens her, das wird die Städte Judas zu Trümmern und zu einer Wohnung für Schakale machen!
10.23 Ich weiß, HERR, daß des Menschen Weg nicht in seiner Macht steht und daß der Mann, der da wandelt, seine Schritte nicht zu lenken vermag.
10.24 Züchtige du mich, HERR, doch nach dem Recht und nicht in deinem Zorn, damit du mich nicht zu sehr verminderst!
10.25 Gieße deinen Zorn über die Heiden aus, die dich nicht kennen, und über die Geschlechter, die deinen Namen nicht anrufen; denn sie haben Jakob verzehrt, gefressen und aufgerieben und seine Wohnung verwüstet!
10.1 ἀκούσατε τὸν λόγον κυρίου ὃν ἐλάλησεν ἐφ' ὑμᾶς οἶκος ισραηλ
10.2 τάδε λέγει κύριος κατὰ τὰς ὁδοὺς τῶν ἐθνῶν μὴ μανθάνετε καὶ ἀπὸ τῶν σημείων τοῦ οὐρανοῦ μὴ φοβεῖσθε ὅτι φοβοῦνται αὐτὰ τοῖς προσώποις αὐτῶν
10.3 ὅτι τὰ νόμιμα τῶν ἐθνῶν μάταια ξύλον ἐστὶν ἐκ τοῦ δρυμοῦ ἐκκεκομμένον ἔργον τέκτονος καὶ χώνευμα
10.4 ἀργυρίῳ καὶ χρυσίῳ κεκαλλωπισμένα ἐστίν ἐν σφύραις καὶ ἥλοις ἐστερέωσαν αὐτά καὶ οὐ κινηθήσονται
10.5 ἀργύριον τορευτόν ἐστιν οὐ πορεύσονται ἀργύριον προσβλητὸν ἀπὸ θαρσις ἥξει χρυσίον μωφαζ καὶ χεὶρ χρυσοχόων ἔργα τεχνιτῶν πάντα ὑάκινθον καὶ πορφύραν ἐνδύσουσιν αὐτά αἰρόμενα ἀρθήσονται ὅτι οὐκ ἐπιβήσονται μὴ φοβηθῆτε αὐτά ὅτι οὐ μὴ κακοποιήσωσιν καὶ ἀγαθὸν οὐκ ἔστιν ἐν αὐτοῖς
10.6 10.7 10.8 10.9 ἀργύριον τορευτόν ἐστιν οὐ πορεύσονται ἀργύριον προσβλητὸν ἀπὸ θαρσις ἥξει χρυσίον μωφαζ καὶ χεὶρ χρυσοχόων ἔργα τεχνιτῶν πάντα ὑάκινθον καὶ πορφύραν ἐνδύσουσιν αὐτά
10.10 10.11 οὕτως ἐρεῖτε αὐτοῖς θεοί οἳ τὸν οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν οὐκ ἐποίησαν ἀπολέσθωσαν ἀπὸ τῆς γῆς καὶ ὑποκάτωθεν τοῦ οὐρανοῦ τούτου
10.12 κύριος ὁ ποιήσας τὴν γῆν ἐν τῇ ἰσχύι αὐτοῦ ὁ ἀνορθώσας τὴν οἰκουμένην ἐν τῇ σοφίᾳ αὐτοῦ καὶ τῇ φρονήσει αὐτοῦ ἐξέτεινεν τὸν οὐρανὸν
10.13 καὶ πλῆθος ὕδατος ἐν οὐρανῷ καὶ ἀνήγαγεν νεφέλας ἐξ ἐσχάτου τῆς γῆς ἀστραπὰς εἰς ὑετὸν ἐποίησεν καὶ ἐξήγαγεν φῶς ἐκ θησαυρῶν αὐτοῦ
10.14 ἐμωράνθη πᾶς ἄνθρωπος ἀπὸ γνώσεως κατῃσχύνθη πᾶς χρυσοχόος ἐπὶ τοῖς γλυπτοῖς αὐτοῦ ὅτι ψευδῆ ἐχώνευσαν οὐκ ἔστιν πνεῦμα ἐν αὐτοῖς
10.15 μάταιά ἐστιν ἔργα ἐμπεπαιγμένα ἐν καιρῷ ἐπισκοπῆς αὐτῶν ἀπολοῦνται
10.16 οὐκ ἔστιν τοιαύτη μερὶς τῷ ιακωβ ὅτι ὁ πλάσας τὰ πάντα αὐτὸς κληρονομία αὐτοῦ κύριος ὄνομα αὐτῷ
10.17 συνήγαγεν ἔξωθεν τὴν ὑπόστασίν σου κατοικοῦσα ἐν ἐκλεκτοῖς
10.18 ὅτι τάδε λέγει κύριος ἰδοὺ ἐγὼ σκελίζω τοὺς κατοικοῦντας τὴν γῆν ταύτην ἐν θλίψει ὅπως εὑρεθῇ ἡ πληγή σου
10.19 οὐαὶ ἐπὶ συντρίμματί σου ἀλγηρὰ ἡ πληγή σου κἀγὼ εἶπα ὄντως τοῦτο τὸ τραῦμά μου καὶ κατέλαβέν με
10.20 ἡ σκηνή μου ἐταλαιπώρησεν ὤλετο καὶ πᾶσαι αἱ δέρρεις μου διεσπάσθησαν οἱ υἱοί μου καὶ τὰ πρόβατά μου οὔκ εἰσιν οὐκ ἔστιν ἔτι τόπος τῆς σκηνῆς μου τόπος τῶν δέρρεών μου
10.21 ὅτι οἱ ποιμένες ἠφρονεύσαντο καὶ τὸν κύριον οὐκ ἐξεζήτησαν διὰ τοῦτο οὐκ ἐνόησεν πᾶσα ἡ νομὴ καὶ διεσκορπίσθησαν
10.22 φωνὴ ἀκοῆς ἰδοὺ ἔρχεται καὶ σεισμὸς μέγας ἐκ γῆς βορρᾶ τοῦ τάξαι τὰς πόλεις ιουδα εἰς ἀφανισμὸν καὶ κοίτην στρουθῶν
10.23 οἶδα κύριε ὅτι οὐχὶ τοῦ ἀνθρώπου ἡ ὁδὸς αὐτοῦ οὐδὲ ἀνὴρ πορεύσεται καὶ κατορθώσει πορείαν αὐτοῦ
10.24 παίδευσον ἡμᾶς κύριε πλὴν ἐν κρίσει καὶ μὴ ἐν θυμῷ ἵνα μὴ ὀλίγους ἡμᾶς ποιήσῃς
10.25 ἔκχεον τὸν θυμόν σου ἐπὶ ἔθνη τὰ μὴ εἰδότα σε καὶ ἐπὶ γενεὰς αἳ τὸ ὄνομά σου οὐκ ἐπεκαλέσαντο ὅτι κατέφαγον τὸν ιακωβ καὶ ἐξανήλωσαν αὐτὸν καὶ τὴν νομὴν αὐτοῦ ἠρήμωσαν
10.1 akoysate ton logon kyrioy on elalehsen eph' ymas oikos israehl
10.2 tade legei kyrios kata tas odoys tohn ethnohn meh manthanete kai apo tohn sehmeiohn toy oyranoy meh phobeisthe oti phoboyntai ayta tois prosohpois aytohn
10.3 oti ta nomima tohn ethnohn mataia xylon estin ek toy drymoy ekkekommenon ergon tektonos kai chohneyma
10.4 argyrioh kai chrysioh kekallohpismena estin en sphyrais kai ehlois estereohsan ayta kai oy kinehthehsontai
10.5 argyrion toreyton estin oy poreysontai argyrion prosblehton apo tharsis ehxei chrysion mohphaz kai cheir chrysochoohn erga technitohn panta yakinthon kai porphyran endysoysin ayta airomena arthehsontai oti oyk epibehsontai meh phobehthehte ayta oti oy meh kakopoiehsohsin kai agathon oyk estin en aytois
10.6 10.7 10.8 10.9 argyrion toreyton estin oy poreysontai argyrion prosblehton apo tharsis ehxei chrysion mohphaz kai cheir chrysochoohn erga technitohn panta yakinthon kai porphyran endysoysin ayta
10.10 10.11 oytohs ereite aytois theoi oi ton oyranon kai tehn gehn oyk epoiehsan apolesthohsan apo tehs gehs kai ypokatohthen toy oyranoy toytoy
10.12 kyrios o poiehsas tehn gehn en teh ischyi aytoy o anorthohsas tehn oikoymenehn en teh sophia aytoy kai teh phronehsei aytoy exeteinen ton oyranon
10.13 kai plehthos ydatos en oyranoh kai anehgagen nephelas ex eschatoy tehs gehs astrapas eis yeton epoiehsen kai exehgagen phohs ek thehsayrohn aytoy
10.14 emohrantheh pas anthrohpos apo gnohseohs katehschyntheh pas chrysochoos epi tois glyptois aytoy oti pseydeh echohneysan oyk estin pneyma en aytois
10.15 mataia estin erga empepaigmena en kairoh episkopehs aytohn apoloyntai
10.16 oyk estin toiayteh meris toh iakohb oti o plasas ta panta aytos klehronomia aytoy kyrios onoma aytoh
10.17 synehgagen exohthen tehn ypostasin soy katoikoysa en eklektois
10.18 oti tade legei kyrios idoy egoh skelizoh toys katoikoyntas tehn gehn taytehn en thlipsei opohs eyretheh eh plehgeh soy
10.19 oyai epi syntrimmati soy algehra eh plehgeh soy kagoh eipa ontohs toyto to trayma moy kai katelaben me
10.20 eh skehneh moy etalaipohrehsen ohleto kai pasai ai derreis moy diespasthehsan oi yioi moy kai ta probata moy oyk eisin oyk estin eti topos tehs skehnehs moy topos tohn derreohn moy
10.21 oti oi poimenes ehphroneysanto kai ton kyrion oyk exezehtehsan dia toyto oyk enoehsen pasa eh nomeh kai dieskorpisthehsan
10.22 phohneh akoehs idoy erchetai kai seismos megas ek gehs borra toy taxai tas poleis ioyda eis aphanismon kai koitehn stroythohn
10.23 oida kyrie oti oychi toy anthrohpoy eh odos aytoy oyde anehr poreysetai kai katorthohsei poreian aytoy
10.24 paideyson ehmas kyrie plehn en krisei kai meh en thymoh ina meh oligoys ehmas poiehsehs
10.25 ekcheon ton thymon soy epi ethneh ta meh eidota se kai epi geneas ai to onoma soy oyk epekalesanto oti katephagon ton iakohb kai exanehlohsan ayton kai tehn nomehn aytoy ehrehmohsan
10.1 שִׁמְעוּ אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה עֲלֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל׃
10.2 כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה אֶל־דֶּרֶךְ הַגֹּויִם אַל־תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתֹות הַשָּׁמַיִם אַל־תֵּחָתּוּ כִּי־יֵחַתּוּ הַגֹּויִם מֵהֵמָּה׃
10.3 כִּי־חֻקֹּות הָעַמִּים הֶבֶל הוּא כִּי־עֵץ מִיַּעַר כְּרָתֹו מַעֲשֵׂה יְדֵי־חָרָשׁ בַּמַּעֲצָד׃
10.4 בְּכֶסֶף וּבְזָהָב יְיַפֵּהוּ בְּמַסְמְרֹות וּבְמַקָּבֹות יְחַזְּקוּם וְלֹוא יָפִיק׃
10.5 כְּתֹמֶר מִקְשָׁה הֵמָּה וְלֹא יְדַבֵּרוּ נָשֹׂוא יִנָּשׂוּא כִּי לֹא יִצְעָדוּ אַל־תִּירְאוּ מֵהֶם כִּי־לֹא יָרֵעוּ וְגַם־הֵיטֵיב אֵין אֹותָם׃ ס
10.6 מֵאֵין כָּמֹוךָ יְהוָה גָּדֹול אַתָּה וְגָדֹול שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃
10.7 מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגֹּויִם כִּי לְךָ יָאָתָה כִּי בְכָל־חַכְמֵי הַגֹּויִם וּבְכָל־מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמֹוךָ׃
10.8 וּבְאַחַת יִבְעֲרוּ וְיִכְסָלוּ מוּסַר הֲבָלִים עֵץ הוּא׃
10.9 כֶּסֶף מְרֻקָּע מִתַּרְשִׁישׁ יוּבָא וְזָהָב מֵאוּפָז מַעֲשֵׂה חָרָשׁ וִידֵי צֹורֵף תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁם מַעֲשֵׂה חֲכָמִים כֻּלָּם׃
10.10 וַיהוָה אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא־אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עֹולָם מִקִּצְפֹּו תִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וְלֹא־יָכִלוּ גֹויִם זַעְמֹו׃ ס
10.11 כִּדְנָה תֵּאמְרוּן לְהֹום אֱלָהַיָּא דִּי־שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבַדוּ יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא וּמִן־תְּחֹות שְׁמַיָּא אֵלֶּה׃ ס
10.12 עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחֹו מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתֹו וּבִתְבוּנָתֹו נָטָה שָׁמָיִם׃
10.13 לְקֹול תִּתֹּו הֲמֹון מַיִם בַּשָּׁמַיִם וַיַּעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה [אֶרֶץ כ] (הָאָרֶץ ק) בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה וַיֹּוצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו׃
10.14 נִבְעַר כָּל־אָדָם מִדַּעַת הֹבִישׁ כָּל־צֹורֵף מִפָּסֶל כִּי שֶׁקֶר נִסְכֹּו וְלֹא־רוּחַ בָּם׃
10.15 הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יֹאבֵדוּ׃
10.16 לֹא־כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב כִּי־יֹוצֵר הַכֹּל הוּא וְיִשְׂרָאֵל שֵׁבֶט נַחֲלָתֹו יְהוָה צְבָאֹות שְׁמֹו׃ ס
10.17 אִסְפִּי מֵאֶרֶץ כִּנְעָתֵךְ [יֹשַׁבְתִּי כ] (יֹשֶׁבֶת ק) בַּמָּצֹור׃ ס
10.18 כִּי־כֹה אָמַר יְהוָה הִנְנִי קֹולֵעַ אֶת־יֹושְׁבֵי הָאָרֶץ בַּפַּעַם הַזֹּאת וַהֲצֵרֹותִי לָהֶם לְמַעַן יִמְצָאוּ׃ ס
10.19 אֹוי לִי עַל־שִׁבְרִי נַחְלָה מַכָּתִי וַאֲנִי אָמַרְתִּי אַךְ זֶה חֳלִי וְאֶשָּׂאֶנּוּ׃
10.20 אָהֳלִי שֻׁדָּד וְכָל־מֵיתָרַי נִתָּקוּ בָּנַי יְצָאֻנִי וְאֵינָם אֵין־נֹטֶה עֹוד אָהֳלִי וּמֵקִים יְרִיעֹותָי׃
10.21 כִּי נִבְעֲרוּ הָרֹעִים וְאֶת־יְהוָה לֹא דָרָשׁוּ עַל־כֵּן לֹא הִשְׂכִּילוּ וְכָל־מַרְעִיתָם נָפֹוצָה׃ ס
10.22 קֹול שְׁמוּעָה הִנֵּה בָאָה וְרַעַשׁ גָּדֹול מֵאֶרֶץ צָפֹון לָשׂוּם אֶת־עָרֵי יְהוּדָה שְׁמָמָה מְעֹון תַּנִּים׃ ס
10.23 יָדַעְתִּי יְהוָה כִּי לֹא לָאָדָם דַּרְכֹּו לֹא־לְאִישׁ הֹלֵךְ וְהָכִין אֶת־צַעֲדֹו׃
10.24 יַסְּרֵנִי יְהוָה אַךְ־בְּמִשְׁפָּט אַל־בְּאַפְּךָ פֶּן־תַּמְעִטֵנִי׃
10.25 שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ עַל־הַגֹּויִם אֲשֶׁר לֹא־יְדָעוּךָ וְעַל מִשְׁפָּחֹות אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ כִּי־אָכְלוּ אֶת־יַעֲקֹב וַאֲכָלֻהוּ וַיְכַלֻּהוּ וְאֶת־נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ׃ פ
10.1 xximOw Aaet-Hadaabaar Aaxxaer dibaer jHwaaH Oalejkaem bejt jixraaAel׃
10.2 koH Aaamar jHwaaH Aael-daeraek Hagowjim Aal-tilmaadw wmeAotowt Haxxaamajim Aal-tehaatw kij-jehatw Hagowjim meHemaaH׃
10.3 kij-huqowt HaaOamijm Haebael HwA kij-Oec mijaOar kraatow maOaxeH jdej-haaraaxx bamaOacaad׃
10.4 bkaesaep wbzaaHaab jjapeHw bmasmrowt wbmaqaabowt jhazqwm wlowA jaapijq׃
10.5 ktomaer miqxxaaH HemaaH wloA jdaberw naaxowA jinaaxwA kij loA jicOaadw Aal-tijrAw meHaem kij-loA jaareOw wgam-HejTejb Aejn Aowtaam׃ s
10.6 meAejn kaamowkaa jHwaaH gaadowl AataaH wgaadowl xximkaa bigbwraaH׃
10.7 mij loA jiraaAakaa maelaek Hagowjim kij lkaa jaaAaataaH kij bkaal-hakmej Hagowjim wbkaal-malkwtaam meAejn kaamowkaa׃
10.8 wbAahat jibOarw wjiksaalw mwsar Habaalijm Oec HwA׃
10.9 kaesaep mruqaaO mitarxxijxx jwbaaA wzaaHaab meAwpaaz maOaxeH haaraaxx wijdej cowrep tkelaet wAargaamaan lbwxxaam maOaxeH hakaamijm kulaam׃
10.10 wajHwaaH AaeloHijm Aaemaet HwA-AaeloHijm hajijm wmaelaek Oowlaam miqicpow tirOaxx HaaAaaraec wloA-jaakilw gowjim zaOmow׃ s
10.11 kidnaaH teAmrwn lHowm AaelaaHajaaA dij-xxmajaaA wAarqaaA laaA Oabadw jeAbadw meAarOaaA wmin-thowt xxmajaaA AelaeH׃ s
10.12 OoxeH Aaeraec bkohow mekijn tebel bhaakmaatow wbitbwnaatow naaTaaH xxaamaajim׃
10.13 lqowl titow Hamown majim baxxaamajim wajaOalaeH nxiAijm miqceH [Aaeraec k] (HaaAaaraec q) braaqijm lamaaTaar OaaxaaH wajowceA rwha meAocrotaajw׃
10.14 nibOar kaal-Aaadaam midaOat Hobijxx kaal-cowrep mipaasael kij xxaeqaer niskow wloA-rwha baam׃
10.15 Haebael HemaaH maOaxeH taOtuOijm bOet pqudaataam joAbedw׃
10.16 loA-kAelaeH helaeq jaOaqob kij-jowcer Hakol HwA wjixraaAel xxebaeT nahalaatow jHwaaH cbaaAowt xxmow׃ s
10.17 Aispij meAaeraec kinOaatek [joxxabtij k] (joxxaebaet q) bamaacowr׃ s
10.18 kij-koH Aaamar jHwaaH Hinnij qowleOa Aaet-jowxxbej HaaAaaraec bapaOam HazoAt waHacerowtij laaHaem lmaOan jimcaaAw׃ s
10.19 Aowj lij Oal-xxibrij nahlaaH makaatij waAanij Aaamartij Aak zaeH haalij wAaexaaAaenw׃
10.20 AaaHaalij xxudaad wkaal-mejtaaraj nitaaqw baanaj jcaaAunij wAejnaam Aejn-noTaeH Oowd AaaHaalij wmeqijm jrijOowtaaj׃
10.21 kij nibOarw HaaroOijm wAaet-jHwaaH loA daaraaxxw Oal-ken loA Hixkijlw wkaal-marOijtaam naapowcaaH׃ s
10.22 qowl xxmwOaaH HineH baaAaaH wraOaxx gaadowl meAaeraec caapown laaxwm Aaet-Oaarej jHwdaaH xxmaamaaH mOown tanijm׃ s
10.23 jaadaOtij jHwaaH kij loA laaAaadaam darkow loA-lAijxx Holek wHaakijn Aaet-caOadow׃
10.24 jasrenij jHwaaH Aak-bmixxpaaT Aal-bAapkaa paen-tamOiTenij׃
10.25 xxpok hamaatkaa Oal-Hagowjim Aaxxaer loA-jdaaOwkaa wOal mixxpaahowt Aaxxaer bxximkaa loA qaaraaAw kij-Aaaklw Aaet-jaOaqob waAakaaluHw wajkaluHw wAaet-naaweHw Hexxamw׃ p
10.1 שמעו את־הדבר אשר דבר יהוה עליכם בית ישראל׃
10.2 כה ׀ אמר יהוה אל־דרך הגוים אל־תלמדו ומאתות השמים אל־תחתו כי־יחתו הגוים מהמה׃
10.3 כי־חקות העמים הבל הוא כי־עץ מיער כרתו מעשה ידי־חרש במעצד׃
10.4 בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק׃
10.5 כתמר מקשה המה ולא ידברו נשוא ינשוא כי לא יצעדו אל־תיראו מהם כי־לא ירעו וגם־היטיב אין אותם׃ ס
10.6 מאין כמוך יהוה גדול אתה וגדול שמך בגבורה׃
10.7 מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל־חכמי הגוים ובכל־מלכותם מאין כמוך׃
10.8 ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא׃
10.9 כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז מעשה חרש וידי צורף תכלת וארגמן לבושם מעשה חכמים כלם׃
10.10 ויהוה אלהים אמת הוא־אלהים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא־יכלו גוים זעמו׃ ס
10.11 כדנה תאמרון להום אלהיא די־שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן־תחות שמיא אלה׃ ס
10.12 עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃
10.13 לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה [ארץ כ] (הארץ ק) ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו׃
10.14 נבער כל־אדם מדעת הביש כל־צורף מפסל כי שקר נסכו ולא־רוח בם׃
10.15 הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃
10.16 לא־כאלה חלק יעקב כי־יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו יהוה צבאות שמו׃ ס
10.17 אספי מארץ כנעתך [ישבתי כ] (ישבת ק) במצור׃ ס
10.18 כי־כה אמר יהוה הנני קולע את־יושבי הארץ בפעם הזאת והצרותי להם למען ימצאו׃ ס
10.19 אוי לי על־שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו׃
10.20 אהלי שדד וכל־מיתרי נתקו בני יצאני ואינם אין־נטה עוד אהלי ומקים יריעותי׃
10.21 כי נבערו הרעים ואת־יהוה לא דרשו על־כן לא השכילו וכל־מרעיתם נפוצה׃ ס
10.22 קול שמועה הנה באה ורעש גדול מארץ צפון לשום את־ערי יהודה שממה מעון תנים׃ ס
10.23 ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו לא־לאיש הלך והכין את־צעדו׃
10.24 יסרני יהוה אך־במשפט אל־באפך פן־תמעטני׃
10.25 שפך חמתך על־הגוים אשר לא־ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו כי־אכלו את־יעקב ואכלהו ויכלהו ואת־נוהו השמו׃ פ
10.1 xmOw At-Hdbr Axr dbr jHwH Oljkm bjt jxrAl׃
10.2 kH Amr jHwH Al-drk Hgwjm Al-tlmdw wmAtwt Hxmjm Al-thtw kj-jhtw Hgwjm mHmH׃
10.3 kj-hqwt HOmjm Hbl HwA kj-Oc mjOr krtw mOxH jdj-hrx bmOcd׃
10.4 bksp wbzHb jjpHw bmsmrwt wbmqbwt jhzqwm wlwA jpjq׃
10.5 ktmr mqxH HmH wlA jdbrw nxwA jnxwA kj lA jcOdw Al-tjrAw mHm kj-lA jrOw wgm-HjTjb Ajn Awtm׃ s
10.6 mAjn kmwk jHwH gdwl AtH wgdwl xmk bgbwrH׃
10.7 mj lA jrAk mlk Hgwjm kj lk jAtH kj bkl-hkmj Hgwjm wbkl-mlkwtm mAjn kmwk׃
10.8 wbAht jbOrw wjkslw mwsr Hbljm Oc HwA׃
10.9 ksp mrqO mtrxjx jwbA wzHb mAwpz mOxH hrx wjdj cwrp tklt wArgmn lbwxm mOxH hkmjm klm׃
10.10 wjHwH AlHjm Amt HwA-AlHjm hjjm wmlk Owlm mqcpw trOx HArc wlA-jklw gwjm zOmw׃ s
10.11 kdnH tAmrwn lHwm AlHjA dj-xmjA wArqA lA Obdw jAbdw mArOA wmn-thwt xmjA AlH׃ s
10.12 OxH Arc bkhw mkjn tbl bhkmtw wbtbwntw nTH xmjm׃
10.13 lqwl ttw Hmwn mjm bxmjm wjOlH nxAjm mqcH [Arc k] (HArc q) brqjm lmTr OxH wjwcA rwh mAcrtjw׃
10.14 nbOr kl-Adm mdOt Hbjx kl-cwrp mpsl kj xqr nskw wlA-rwh bm׃
10.15 Hbl HmH mOxH tOtOjm bOt pqdtm jAbdw׃
10.16 lA-kAlH hlq jOqb kj-jwcr Hkl HwA wjxrAl xbT nhltw jHwH cbAwt xmw׃ s
10.17 Aspj mArc knOtk [jxbtj k] (jxbt q) bmcwr׃ s
10.18 kj-kH Amr jHwH Hnnj qwlO At-jwxbj HArc bpOm HzAt wHcrwtj lHm lmOn jmcAw׃ s
10.19 Awj lj Ol-xbrj nhlH mktj wAnj Amrtj Ak zH hlj wAxAnw׃
10.20 AHlj xdd wkl-mjtrj ntqw bnj jcAnj wAjnm Ajn-nTH Owd AHlj wmqjm jrjOwtj׃
10.21 kj nbOrw HrOjm wAt-jHwH lA drxw Ol-kn lA Hxkjlw wkl-mrOjtm npwcH׃ s
10.22 qwl xmwOH HnH bAH wrOx gdwl mArc cpwn lxwm At-Orj jHwdH xmmH mOwn tnjm׃ s
10.23 jdOtj jHwH kj lA lAdm drkw lA-lAjx Hlk wHkjn At-cOdw׃
10.24 jsrnj jHwH Ak-bmxpT Al-bApk pn-tmOTnj׃
10.25 xpk hmtk Ol-Hgwjm Axr lA-jdOwk wOl mxphwt Axr bxmk lA qrAw kj-Aklw At-jOqb wAklHw wjklHw wAt-nwHw Hxmw׃ p
10.1 Audite verbum, quod locutus est Dominus super vos, domus Israel.
10.2 Haec dicit Dominus: “ Iuxta vias gentium nolite discere et a signis caeli nolite metuere, quae timent gentes,
10.3 quia leges populorum vanae sunt. Quia lignum de saltu praecidit opus manuum artificis in ascia,
10.4 argento et auro decoravit illud, clavis et malleis firmavit, ut non moveatur;
10.5 sicut formido in cucumerario sunt et non loquentur, portantur, quia incedere non valent: nolite ergo timere ea, quia nec male possunt facere nec bene ”.
10.6 Non est similis tui, Domine; magnus es tu, et magnum nomen tuum in fortitudine.
10.7 Quis non timebit te, o rex gentium? Te enim decet, quoniam inter cunctos sapientes gentium et in universis regnis earum nullus est similis tui.
10.8 Pariter insipientes et fatui sunt; doctrina vanitatis eorum lignum est.
10.9 Argentum involutum, quod de Tharsis affertur, et aurum de Ophaz, opus artificis et manuum aurificis, hyacinthus et purpura indumentum eorum; opus artificum universa haec.
10.10 Dominus autem Deus verus est, ipse Deus vivens et rex sempiternus; ab indignatione eius commovebitur terra, et non sustinebunt gentes comminationem eius.
10.11 Sic ergo dicetis eis: “ Dii, qui caelos et terram non fecerunt, pereant de terra et de his, quae sub caelis sunt ”.
10.12 Qui fecit terram in fortitudine sua, firmavit orbem in sapientia sua et prudentia sua extendit caelos.
10.13 Ad vocem suam dat multitudinem aquarum in caelo et elevat nebulas ab extremitatibus terrae; fulgura in pluviam facit et educit ventum de thesauris suis.
10.14 Stultus factus est omnis homo absque scientia; confusus est omnis artifex in sculptili, quoniam falsum est, quod conflavit, et non est spiritus in eis.
10.15 Vana sunt et opus risu dignum; in tempore visitationis suae peribunt.
10.16 Non est his similis pars Iacob: qui enim formavit omnia, ipse est, et Israel tribus hereditatis eius, Dominus exercituum nomen illi.
10.17 Congrega de terra sarcinam tuam, quae habitas in obsidione,
10.18 quia haec dicit Dominus: “ Ecce ego longe proiciam habitatores terrae in hac vice et tribulabo eos, ita ut inveniant me ”.
10.19 Vae mihi super contritione mea, pessima plaga mea! Ego autem dixi: “ Plane haec infirmitas mea est, et portabo illam ”.
10.20 Tabernaculum meum vastatum est, omnes funiculi mei dirupti sunt; filii mei exierunt a me et non subsistunt, non est qui extendat ultra tentorium meum et erigat pelles meas.
10.21 Quia stulte egerunt pastores et Dominum non quaesierunt; propterea non prosperati sunt, et omnis grex eorum dispersus est.
10.22 Vox auditionis ecce venit et commotio magna de terra aquilonis, ut ponat civitates Iudae solitudinem et habitaculum thoum.
10.23 “ Scio, Domine, quia non est hominis via eius, nec viri est, ut ambulet et dirigat gressus suos.
10.24 Corripe me, Domine, verumtamen in iudicio et non in furore tuo, ne forte ad nihilum redigas me ”.
10.25 Effunde indignationem tuam super gentes, quae non cognoverunt te, et super cognationes, quae nomen tuum non invocaverunt; quia comederunt Iacob et devoraverunt eum et consumpserunt illum et pascua eius dissipaverunt.
11.1 Das Wort, das vom HERRN an Jeremia erging, lautete also:
11.2 Höret die Worte dieses Bundes und saget sie den Männern von Juda und den Einwohnern von Jerusalem und sprich zu ihnen:
11.3 So spricht der HERR, der Gott Israels: Verflucht ist der Mann, der auf die Worte dieses Bundes nicht hört,
11.4 welche ich euren Vätern geboten habe zur Zeit, als ich sie aus Ägyptenland, dem eisernen Schmelzofen, führte, indem ich sprach: Seid meiner Stimme gehorsam und tut darnach, ganz wie ich euch gebiete, so sollt ihr mein Volk sein, und ich will euer Gott sein!
11.5 damit ich den Eid aufrechterhalte, den ich euren Vätern geschworen habe, ihnen ein Land zu geben, das von Milch und Honig fließt, wie es heutigen Tages der Fall ist. Da antwortete ich und sprach: So sei es, HERR!
11.6 Darauf sprach der HERR zu mir: Verkündige alle diese Worte in den Städten Judas und auf den Gassen zu Jerusalem und sprich: Höret die Worte dieses Bundes und befolget sie!
11.7 Denn ich habe euren Vätern ernstlich bezeugt von dem Tage an, als ich sie aus dem Lande Ägypten heraufführte, bis auf diesen Tag; frühe und fleißig habe ich ihnen bezeugt und gesagt: Gehorchet meiner Stimme!
11.8 Aber sie haben nicht gehorcht; sie haben mir kein Gehör geschenkt, sondern wandelten nach dem Starrsinn ihres bösen Herzens; darum will ich alle Worte dieses Bundes über sie bringen, welchen zu halten ich ihnen befohlen habe, den sie aber nicht gehalten haben.
11.9 Und der HERR sprach zu mir: Es besteht eine Verschwörung unter den Männern von Juda und den Bewohnern von Jerusalem.
11.10 Sie sind zu den Sünden ihrer Vorväter zurückgekehrt, welche meinen Worten nicht gehorchen wollten; sie sind auch fremden Göttern nachgefolgt und haben ihnen gedient. Das Haus Israel und das Haus Juda haben meinen Bund gebrochen, den ich mit ihren Vätern geschlossen habe.
11.11 Darum spricht der HERR also: Siehe, ich will Unheil über sie bringen, welchem sie nicht werden entrinnen können; und wenn sie dann zu mir schreien, werde ich sie nicht erhören.
11.12 Alsdann werden die Städte Judas und die Bewohner Jerusalems hingehen und die Götter anrufen, denen sie geräuchert haben, aber sie werden ihnen zur Zeit ihres Unglücks keineswegs helfen können.
11.13 Denn so viele Städte du hast, Juda, so viele Götter hast du auch, und so viele Gassen in Jerusalem sind, so viele Altäre habt ihr der Schande errichtet, Altäre, um dem Baal zu räuchern.
11.14 Du aber sollst für dieses Volk nicht beten und für sie weder Klage noch Fürbitte anheben, denn ich werde keineswegs erhören, wenn sie zur Zeit des Unglücks zu mir rufen werden.
11.15 Was hat mein Geliebter in meinem Hause böse Anschläge auszuführen? Können Gelübde und Opferfleisch deine Bosheit von dir wegtun, daß du alsdann frohlocken kannst?
11.16 «Einen grünen Olivenbaum mit schöner, wohlgestalteter Frucht» hat dich der HERR genannt. Mit mächtigem Brausen zündet das Feuer seine Blätter an, und seine Äste krachen.
11.17 Denn der HERR der Heerscharen, der dich gepflanzt, hat dir Schlimmes angedroht wegen der Bosheit des Hauses Israel und des Hauses Juda, die sie verübt haben, um mich zu erzürnen, indem sie dem Baal räucherten.
11.18 Und der HERR hat mir solches kundgetan, also daß ich es erkannte; damals hast du mir ihr Treiben offenbart.
11.19 Ich aber war wie ein zahmes Lamm, das zur Schlachtbank geführt wird, und wußte nicht, daß sie solche Anschläge wider mich schmiedeten: «Laßt uns den Baum samt seiner Frucht verderben und ihn aus dem Lande der Lebendigen ausrotten, daß seines Namens nimmermehr gedacht werde!»
11.20 O HERR der Heerscharen, du gerechter Richter, der du Nieren und Herzen prüfst: Laß mich deine Rache an ihnen sehen; denn dir habe ich mein Anliegen übertragen!
11.21 Darauf hat der HERR also gesprochen in betreff der Männer zu Anatot, die dir nach dem Leben trachten und sagen: «Du sollst uns nicht mehr im Namen des HERRN weissagen, sonst mußt du durch unsere Hand sterben!»
11.22 Darum hat der HERR der Heerscharen also gesprochen: Siehe, ich will sie strafen; die jungen Männer sollen durchs Schwert umkommen, und ihre Söhne und Töchter sollen Hungers sterben,
11.23 also daß niemand von ihnen übrigbleibt; denn ich will Unglück über die Männer von Anatot bringen im Jahre ihrer Heimsuchung!
11.1 ὁ λόγος ὁ γενόμενος παρὰ κυρίου πρὸς ιερεμιαν λέγων
11.2 ἀκούσατε τοὺς λόγους τῆς διαθήκης ταύτης καὶ λαλήσεις πρὸς ἄνδρας ιουδα καὶ πρὸς τοὺς κατοικοῦντας ιερουσαλημ
11.3 καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτούς τάδε λέγει κύριος ὁ θεὸς ισραηλ ἐπικατάρατος ὁ ἄνθρωπος ὃς οὐκ ἀκούσεται τῶν λόγων τῆς διαθήκης ταύτης
11.4 ἧς ἐνετειλάμην τοῖς πατράσιν ὑμῶν ἐν ἡμέρᾳ ᾗ ἀνήγαγον αὐτοὺς ἐκ γῆς αἰγύπτου ἐκ καμίνου τῆς σιδηρᾶς λέγων ἀκούσατε τῆς φωνῆς μου καὶ ποιήσατε πάντα ὅσα ἐὰν ἐντείλωμαι ὑμῖν καὶ ἔσεσθέ μοι εἰς λαόν καὶ ἐγὼ ἔσομαι ὑμῖν εἰς θεόν
11.5 ὅπως στήσω τὸν ὅρκον μου ὃν ὤμοσα τοῖς πατράσιν ὑμῶν τοῦ δοῦναι αὐτοῖς γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι καθὼς ἡ ἡμέρα αὕτη καὶ ἀπεκρίθην καὶ εἶπα γένοιτο κύριε
11.6 καὶ εἶπεν κύριος πρός με ἀνάγνωθι τοὺς λόγους τούτους ἐν πόλεσιν ιουδα καὶ ἔξωθεν ιερουσαλημ λέγων ἀκούσατε τοὺς λόγους τῆς διαθήκης ταύτης καὶ ποιήσατε αὐτούς
11.7 11.8 καὶ οὐκ ἐποίησαν
11.9 καὶ εἶπεν κύριος πρός με εὑρέθη σύνδεσμος ἐν ἀνδράσιν ιουδα καὶ ἐν τοῖς κατοικοῦσιν ιερουσαλημ
11.10 ἐπεστράφησαν ἐπὶ τὰς ἀδικίας τῶν πατέρων αὐτῶν τῶν πρότερον οἳ οὐκ ἤθελον εἰσακοῦσαι τῶν λόγων μου καὶ ἰδοὺ αὐτοὶ βαδίζουσιν ὀπίσω θεῶν ἀλλοτρίων τοῦ δουλεύειν αὐτοῖς καὶ διεσκέδασαν οἶκος ισραηλ καὶ οἶκος ιουδα τὴν διαθήκην μου ἣν διεθέμην πρὸς τοὺς πατέρας αὐτῶν
11.11 διὰ τοῦτο τάδε λέγει κύριος ἰδοὺ ἐγὼ ἐπάγω ἐπὶ τὸν λαὸν τοῦτον κακά ἐξ ὧν οὐ δυνήσονται ἐξελθεῖν ἐξ αὐτῶν καὶ κεκράξονται πρός με καὶ οὐκ εἰσακούσομαι αὐτῶν
11.12 καὶ πορεύσονται πόλεις ιουδα καὶ οἱ κατοικοῦντες ιερουσαλημ καὶ κεκράξονται πρὸς τοὺς θεούς οἷς αὐτοὶ θυμιῶσιν αὐτοῖς μὴ σώσουσιν αὐτοὺς ἐν καιρῷ τῶν κακῶν αὐτῶν
11.13 ὅτι κατ' ἀριθμὸν τῶν πόλεών σου ἦσαν θεοί σου ιουδα καὶ κατ' ἀριθμὸν ἐξόδων τῆς ιερουσαλημ ἐτάξατε βωμοὺς θυμιᾶν τῇ βααλ
11.14 καὶ σὺ μὴ προσεύχου περὶ τοῦ λαοῦ τούτου καὶ μὴ ἀξίου περὶ αὐτῶν ἐν δεήσει καὶ προσευχῇ ὅτι οὐκ εἰσακούσομαι ἐν τῷ καιρῷ ἐν ᾧ ἐπικαλοῦνταί με ἐν καιρῷ κακώσεως αὐτῶν
11.15 τί ἡ ἠγαπημένη ἐν τῷ οἴκῳ μου ἐποίησεν βδέλυγμα μὴ εὐχαὶ καὶ κρέα ἅγια ἀφελοῦσιν ἀπὸ σοῦ τὰς κακίας σου ἢ τούτοις διαφεύξῃ
11.16 ἐλαίαν ὡραίαν εὔσκιον τῷ εἴδει ἐκάλεσεν κύριος τὸ ὄνομά σου εἰς φωνὴν περιτομῆς αὐτῆς ἀνήφθη πῦρ ἐπ' αὐτήν μεγάλη ἡ θλῖψις ἐπὶ σέ ἠχρεώθησαν οἱ κλάδοι αὐτῆς
11.17 καὶ κύριος ὁ καταφυτεύσας σε ἐλάλησεν ἐπὶ σὲ κακὰ ἀντὶ τῆς κακίας οἴκου ισραηλ καὶ οἴκου ιουδα ὅτι ἐποίησαν ἑαυτοῖς τοῦ παροργίσαι με ἐν τῷ θυμιᾶν αὐτοὺς τῇ βααλ
11.18 κύριε γνώρισόν μοι καὶ γνώσομαι τότε εἶδον τὰ ἐπιτηδεύματα αὐτῶν
11.19 ἐγὼ δὲ ὡς ἀρνίον ἄκακον ἀγόμενον τοῦ θύεσθαι οὐκ ἔγνων ἐπ' ἐμὲ ἐλογίσαντο λογισμὸν πονηρὸν λέγοντες δεῦτε καὶ ἐμβάλωμεν ξύλον εἰς τὸν ἄρτον αὐτοῦ καὶ ἐκτρίψωμεν αὐτὸν ἀπὸ γῆς ζώντων καὶ τὸ ὄνομα αὐτοῦ οὐ μὴ μνησθῇ ἔτι
11.20 κύριε κρίνων δίκαια δοκιμάζων νεφροὺς καὶ καρδίας ἴδοιμι τὴν παρὰ σοῦ ἐκδίκησιν ἐξ αὐτῶν ὅτι πρὸς σὲ ἀπεκάλυψα τὸ δικαίωμά μου
11.21 διὰ τοῦτο τάδε λέγει κύριος ἐπὶ τοὺς ἄνδρας αναθωθ τοὺς ζητοῦντας τὴν ψυχήν μου τοὺς λέγοντας οὐ μὴ προφητεύσῃς ἐπὶ τῷ ὀνόματι κυρίου εἰ δὲ μή ἀποθανῇ ἐν ταῖς χερσὶν ἡμῶν
11.22 ἰδοὺ ἐγὼ ἐπισκέψομαι ἐπ' αὐτούς οἱ νεανίσκοι αὐτῶν ἐν μαχαίρᾳ ἀποθανοῦνται καὶ οἱ υἱοὶ αὐτῶν καὶ αἱ θυγατέρες αὐτῶν τελευτήσουσιν ἐν λιμῷ
11.23 καὶ ἐγκατάλειμμα οὐκ ἔσται αὐτῶν ὅτι ἐπάξω κακὰ ἐπὶ τοὺς κατοικοῦντας ἐν αναθωθ ἐν ἐνιαυτῷ ἐπισκέψεως αὐτῶν
11.1 o logos o genomenos para kyrioy pros ieremian legohn
11.2 akoysate toys logoys tehs diathehkehs taytehs kai lalehseis pros andras ioyda kai pros toys katoikoyntas ieroysalehm
11.3 kai ereis pros aytoys tade legei kyrios o theos israehl epikataratos o anthrohpos os oyk akoysetai tohn logohn tehs diathehkehs taytehs
11.4 ehs eneteilamehn tois patrasin ymohn en ehmera eh anehgagon aytoys ek gehs aigyptoy ek kaminoy tehs sidehras legohn akoysate tehs phohnehs moy kai poiehsate panta osa ean enteilohmai ymin kai esesthe moi eis laon kai egoh esomai ymin eis theon
11.5 opohs stehsoh ton orkon moy on ohmosa tois patrasin ymohn toy doynai aytois gehn reoysan gala kai meli kathohs eh ehmera ayteh kai apekrithehn kai eipa genoito kyrie
11.6 kai eipen kyrios pros me anagnohthi toys logoys toytoys en polesin ioyda kai exohthen ieroysalehm legohn akoysate toys logoys tehs diathehkehs taytehs kai poiehsate aytoys
11.7 11.8 kai oyk epoiehsan
11.9 kai eipen kyrios pros me eyretheh syndesmos en andrasin ioyda kai en tois katoikoysin ieroysalehm
11.10 epestraphehsan epi tas adikias tohn paterohn aytohn tohn proteron oi oyk ehthelon eisakoysai tohn logohn moy kai idoy aytoi badizoysin opisoh theohn allotriohn toy doyleyein aytois kai dieskedasan oikos israehl kai oikos ioyda tehn diathehkehn moy ehn diethemehn pros toys pateras aytohn
11.11 dia toyto tade legei kyrios idoy egoh epagoh epi ton laon toyton kaka ex ohn oy dynehsontai exelthein ex aytohn kai kekraxontai pros me kai oyk eisakoysomai aytohn
11.12 kai poreysontai poleis ioyda kai oi katoikoyntes ieroysalehm kai kekraxontai pros toys theoys ois aytoi thymiohsin aytois meh sohsoysin aytoys en kairoh tohn kakohn aytohn
11.13 oti kat' arithmon tohn poleohn soy ehsan theoi soy ioyda kai kat' arithmon exodohn tehs ieroysalehm etaxate bohmoys thymian teh baal
11.14 kai sy meh proseychoy peri toy laoy toytoy kai meh axioy peri aytohn en deehsei kai proseycheh oti oyk eisakoysomai en toh kairoh en oh epikaloyntai me en kairoh kakohseohs aytohn
11.15 ti eh ehgapehmeneh en toh oikoh moy epoiehsen bdelygma meh eychai kai krea agia apheloysin apo soy tas kakias soy eh toytois diapheyxeh
11.16 elaian ohraian eyskion toh eidei ekalesen kyrios to onoma soy eis phohnehn peritomehs aytehs anehphtheh pyr ep' aytehn megaleh eh thlipsis epi se ehchreohthehsan oi kladoi aytehs
11.17 kai kyrios o kataphyteysas se elalehsen epi se kaka anti tehs kakias oikoy israehl kai oikoy ioyda oti epoiehsan eaytois toy parorgisai me en toh thymian aytoys teh baal
11.18 kyrie gnohrison moi kai gnohsomai tote eidon ta epitehdeymata aytohn
11.19 egoh de ohs arnion akakon agomenon toy thyesthai oyk egnohn ep' eme elogisanto logismon ponehron legontes deyte kai embalohmen xylon eis ton arton aytoy kai ektripsohmen ayton apo gehs zohntohn kai to onoma aytoy oy meh mnehstheh eti
11.20 kyrie krinohn dikaia dokimazohn nephroys kai kardias idoimi tehn para soy ekdikehsin ex aytohn oti pros se apekalypsa to dikaiohma moy
11.21 dia toyto tade legei kyrios epi toys andras anathohth toys zehtoyntas tehn psychehn moy toys legontas oy meh prophehteysehs epi toh onomati kyrioy ei de meh apothaneh en tais chersin ehmohn
11.22 idoy egoh episkepsomai ep' aytoys oi neaniskoi aytohn en machaira apothanoyntai kai oi yioi aytohn kai ai thygateres aytohn teleytehsoysin en limoh
11.23 kai egkataleimma oyk estai aytohn oti epaxoh kaka epi toys katoikoyntas en anathohth en eniaytoh episkepseohs aytohn
11.1 הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל־יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר׃
11.2 שִׁמְעוּ אֶת־דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וְדִבַּרְתָּם אֶל־אִישׁ יְהוּדָה וְעַל־יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם׃
11.3 וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אֶת־דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת׃
11.4 אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת־אֲבֹותֵיכֶם בְּיֹום הֹוצִיאִי־אֹותָם מֵאֶרֶץ־מִצְרַיִם מִכּוּר הַבַּרְזֶל לֵאמֹר שִׁמְעוּ בְקֹולִי וַעֲשִׂיתֶם אֹותָם כְּכֹל אֲשֶׁר־אֲצַוֶּה אֶתְכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים׃
11.5 לְמַעַן הָקִים אֶת־הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹותֵיכֶם לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּיֹּום הַזֶּה וָאַעַן וָאֹמַר אָמֵן ׀ יְהוָה׃ ס
11.6 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי קְרָא אֶת־כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצֹות יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר שִׁמְעוּ אֶת־דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹותָם׃
11.7 כִּי הָעֵד הַעִדֹתִי בַּאֲבֹותֵיכֶם בְּיֹום הַעֲלֹותִי אֹותָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְעַד־הַיֹּום הַזֶּה הַשְׁכֵּם וְהָעֵד לֵאמֹר שִׁמְעוּ בְּקֹולִי׃
11.8 וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא־הִטּוּ אֶת־אָזְנָם וַיֵּלְכוּ אִישׁ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם הָרָע וָאָבִיא עֲלֵיהֶם אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַבְּרִית־הַזֹּאת אֲשֶׁר־צִוִּיתִי לַעֲשֹׂות וְלֹא עָשׂוּ׃ ס
11.9 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָי נִמְצָא־קֶשֶׁר בְּאִישׁ יְהוּדָה וּבְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם׃
11.10 שָׁבוּ עַל־עֲוֹנֹת אֲבֹותָם הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר מֵאֲנוּ לִשְׁמֹועַ אֶת־דְּבָרַי וְהֵמָּה הָלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם הֵפֵרוּ בֵית־יִשְׂרָאֵל וּבֵית יְהוּדָה אֶת־בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת־אֲבֹותָם׃ ס
11.11 לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי מֵבִיא אֲלֵיהֶם רָעָה אֲשֶׁר לֹא־יוּכְלוּ לָצֵאת מִמֶּנָּה וְזָעֲקוּ אֵלַי וְלֹא אֶשְׁמַע אֲלֵיהֶם׃
11.12 וְהָלְכוּ עָרֵי יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וְזָעֲקוּ אֶל־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הֵם מְקַטְּרִים לָהֶם וְהֹושֵׁעַ לֹא־יֹושִׁיעוּ לָהֶם בְּעֵת רָעָתָם׃
11.13 כִּי מִסְפַּר עָרֶיךָ הָיוּ אֱלֹהֶיךָ יְהוּדָה וּמִסְפַּר חֻצֹות יְרוּשָׁלִַם שַׂמְתֶּם מִזְבְּחֹות לַבֹּשֶׁת מִזְבְּחֹות לְקַטֵּר לַבָּעַל׃ ס
11.14 וְאַתָּה אַל־תִּתְפַּלֵּל בְּעַד־הָעָם הַזֶּה וְאַל־תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה כִּי אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ בְּעֵת קָרְאָם אֵלַי בְּעַד רָעָתָם׃ ס
11.15 מֶה לִידִידִי בְּבֵיתִי עֲשֹׂותָהּ הַמְזִמָּתָה הָרַבִּים וּבְשַׂר־קֹדֶשׁ יַעַבְרוּ מֵעָלָיִךְ כִּי רָעָתֵכִי אָז תַּעֲלֹזִי׃
11.16 זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי־תֹאַר קָרָא יְהוָה שְׁמֵךְ לְקֹול ׀ הֲמוּלָּה גְדֹלָה הִצִּית אֵשׁ עָלֶיהָ וְרָעוּ דָּלִיֹּותָיו׃
11.17 וַיהוָה צְבָאֹות הַנֹּוטֵעַ אֹותָךְ דִּבֶּר עָלַיִךְ רָעָה בִּגְלַל רָעַת בֵּית־יִשְׂרָאֵל וּבֵית יְהוּדָה אֲשֶׁר עָשׂוּ לָהֶם לְהַכְעִסֵנִי לְקַטֵּר לַבָּעַל׃ ס
11.18 וַיהוָה הֹודִיעַנִי וָאֵדָעָה אָז הִרְאִיתַנִי מַעַלְלֵיהֶם׃
11.19 וַאֲנִי כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף יוּבַל לִטְבֹוחַ וְלֹא־יָדַעְתִּי כִּי־עָלַי ׀ חָשְׁבוּ מַחֲשָׁבֹות נַשְׁחִיתָה עֵץ בְּלַחְמֹו וְנִכְרְתֶנּוּ מֵאֶרֶץ חַיִּים וּשְׁמֹו לֹא־יִזָּכֵר עֹוד׃
11.20 וַיהוָה צְבָאֹות שֹׁפֵט צֶדֶק בֹּחֵן כְּלָיֹות וָלֵב אֶרְאֶה נִקְמָתְךָ מֵהֶם כִּי אֵלֶיךָ גִּלִּיתִי אֶת־רִיבִי׃ ס
11.21 לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה עַל־אַנְשֵׁי עֲנָתֹות הַמְבַקְשִׁים אֶת־נַפְשְׁךָ לֵאמֹר לֹא תִנָּבֵא בְּשֵׁם יְהוָה וְלֹא תָמוּת בְּיָדֵנוּ׃ ס
11.22 לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות הִנְנִי פֹקֵד עֲלֵיהֶם הַבַּחוּרִים יָמֻתוּ בַחֶרֶב בְּנֵיהֶם וּבְנֹותֵיהֶם יָמֻתוּ בָּרָעָב׃
11.23 וּשְׁאֵרִית לֹא תִהְיֶה לָהֶם כִּי־אָבִיא רָעָה אֶל־אַנְשֵׁי עֲנָתֹות שְׁנַת פְּקֻדָּתָם׃ ס
11.1 Hadaabaar Aaxxaer HaajaaH Aael-jirmjaaHw meAet jHwaaH leAmor׃
11.2 xximOw Aaet-dibrej Habrijt HazoAt wdibartaam Aael-Aijxx jHwdaaH wOal-joxxbej jrwxxaalaaim׃
11.3 wAaamartaa AalejHaem koH-Aaamar jHwaaH AaeloHej jixraaAel Aaarwr HaaAijxx Aaxxaer loA jixxmaO Aaet-dibrej Habrijt HazoAt׃
11.4 Aaxxaer ciwijtij Aaet-Aabowtejkaem bjowm HowcijAij-Aowtaam meAaeraec-micrajim mikwr Habarzael leAmor xximOw bqowlij waOaxijtaem Aowtaam kkol Aaxxaer-AacawaeH Aaetkaem wiHjijtaem lij lOaam wAaanokij AaeHjaeH laakaem leAloHijm׃
11.5 lmaOan Haaqijm Aaet-HaxxbwOaaH Aaxxaer-nixxbaOtij laAabowtejkaem laatet laaHaem Aaeraec zaabat haalaab wdbaxx kajowm HazaeH waaAaOan waaAomar Aaamen jHwaaH׃ s
11.6 wajoAmaer jHwaaH Aelaj qraaA Aaet-kaal-Hadbaarijm HaaAelaeH bOaarej jHwdaaH wbhucowt jrwxxaalaim leAmor xximOw Aaet-dibrej Habrijt HazoAt waOaxijtaem Aowtaam׃
11.7 kij HaaOed HaOidotij baAabowtejkaem bjowm HaOalowtij Aowtaam meAaeraec micrajim wOad-Hajowm HazaeH Haxxkem wHaaOed leAmor xximOw bqowlij׃
11.8 wloA xxaamOw wloA-HiTw Aaet-Aaaznaam wajelkw Aijxx bixxrijrwt libaam HaaraaO waaAaabijA OalejHaem Aaet-kaal-dibrej Habrijt-HazoAt Aaxxaer-ciwijtij laOaxowt wloA Oaaxw׃ s
11.9 wajoAmaer jHwaaH Aelaaj nimcaaA-qaexxaer bAijxx jHwdaaH wbjoxxbej jrwxxaalaaim׃
11.10 xxaabw Oal-Oawonot Aabowtaam HaariAxxonijm Aaxxaer meAanw lixxmowOa Aaet-dbaaraj wHemaaH Haalkw Aaharej AaeloHijm Aaherijm lOaabdaam Heperw bejt-jixraaAel wbejt jHwdaaH Aaet-brijtij Aaxxaer kaaratij Aaet-Aabowtaam׃ s
11.11 laaken koH Aaamar jHwaaH Hinnij mebijA AalejHaem raaOaaH Aaxxaer loA-jwklw laaceAt mimaenaaH wzaaOaqw Aelaj wloA AaexxmaO AalejHaem׃
11.12 wHaalkw Oaarej jHwdaaH wjoxxbej jrwxxaalaim wzaaOaqw Aael-HaaAaeloHijm Aaxxaer Hem mqaTrijm laaHaem wHowxxeOa loA-jowxxijOw laaHaem bOet raaOaataam׃
11.13 kij mispar Oaaraejkaa Haajw AaeloHaejkaa jHwdaaH wmispar hucowt jrwxxaalaim xamtaem mizbhowt laboxxaet mizbhowt lqaTer labaaOal׃ s
11.14 wAataaH Aal-titpalel bOad-HaaOaam HazaeH wAal-tixaaA baOadaam rinaaH wtpilaaH kij Aejnaenij xxomeOa bOet qaarAaam Aelaj bOad raaOaataam׃ s
11.15 maeH lijdijdij bbejtij OaxowtaaH HamzimaataaH Haarabijm wbxar-qodaexx jaOabrw meOaalaajik kij raaOaatekij Aaaz taOalozij׃
11.16 zajit raOanaan jpeH prij-toAar qaaraaA jHwaaH xxmek lqowl HamwlaaH gdolaaH Hicijt Aexx OaalaejHaa wraaOw daalijowtaajw׃
11.17 wajHwaaH cbaaAowt HanowTeOa Aowtaak dibaer Oaalajik raaOaaH biglal raaOat bejt-jixraaAel wbejt jHwdaaH Aaxxaer Oaaxw laaHaem lHakOisenij lqaTer labaaOal׃ s
11.18 wajHwaaH HowdijOanij waaAedaaOaaH Aaaz HirAijtanij maOallejHaem׃
11.19 waAanij kkaebaex Aalwp jwbal liTbowha wloA-jaadaOtij kij-Oaalaj haaxxbw mahaxxaabowt naxxhijtaaH Oec blahmow wnikrtaenw meAaeraec hajijm wxxmow loA-jizaaker Oowd׃
11.20 wajHwaaH cbaaAowt xxopeT caedaeq bohen klaajowt waaleb AaerAaeH niqmaatkaa meHaem kij Aelaejkaa gilijtij Aaet-rijbij׃ s
11.21 laaken koH-Aaamar jHwaaH Oal-Aanxxej Oanaatowt Hambaqxxijm Aaet-napxxkaa leAmor loA tinaabeA bxxem jHwaaH wloA taamwt bjaadenw׃ s
11.22 laaken koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt Hinnij poqed OalejHaem Habahwrijm jaamutw bahaeraeb bnejHaem wbnowtejHaem jaamutw baaraaOaab׃
11.23 wxxAerijt loA tiHjaeH laaHaem kij-AaabijA raaOaaH Aael-Aanxxej Oanaatowt xxnat pqudaataam׃ s
11.1 הדבר אשר היה אל־ירמיהו מאת יהוה לאמר׃
11.2 שמעו את־דברי הברית הזאת ודברתם אל־איש יהודה ועל־ישבי ירושלם׃
11.3 ואמרת אליהם כה־אמר יהוה אלהי ישראל ארור האיש אשר לא ישמע את־דברי הברית הזאת׃
11.4 אשר צויתי את־אבותיכם ביום הוציאי־אותם מארץ־מצרים מכור הברזל לאמר שמעו בקולי ועשיתם אותם ככל אשר־אצוה אתכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים׃
11.5 למען הקים את־השבועה אשר־נשבעתי לאבותיכם לתת להם ארץ זבת חלב ודבש כיום הזה ואען ואמר אמן ׀ יהוה׃ ס
11.6 ויאמר יהוה אלי קרא את־כל־הדברים האלה בערי יהודה ובחצות ירושלם לאמר שמעו את־דברי הברית הזאת ועשיתם אותם׃
11.7 כי העד העדתי באבותיכם ביום העלותי אותם מארץ מצרים ועד־היום הזה השכם והעד לאמר שמעו בקולי׃
11.8 ולא שמעו ולא־הטו את־אזנם וילכו איש בשרירות לבם הרע ואביא עליהם את־כל־דברי הברית־הזאת אשר־צויתי לעשות ולא עשו׃ ס
11.9 ויאמר יהוה אלי נמצא־קשר באיש יהודה ובישבי ירושלם׃
11.10 שבו על־עונת אבותם הראשנים אשר מאנו לשמוע את־דברי והמה הלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם הפרו בית־ישראל ובית יהודה את־בריתי אשר כרתי את־אבותם׃ ס
11.11 לכן כה אמר יהוה הנני מביא אליהם רעה אשר לא־יוכלו לצאת ממנה וזעקו אלי ולא אשמע אליהם׃
11.12 והלכו ערי יהודה וישבי ירושלם וזעקו אל־האלהים אשר הם מקטרים להם והושע לא־יושיעו להם בעת רעתם׃
11.13 כי מספר עריך היו אלהיך יהודה ומספר חצות ירושלם שמתם מזבחות לבשת מזבחות לקטר לבעל׃ ס
11.14 ואתה אל־תתפלל בעד־העם הזה ואל־תשא בעדם רנה ותפלה כי אינני שמע בעת קראם אלי בעד רעתם׃ ס
11.15 מה לידידי בביתי עשותה המזמתה הרבים ובשר־קדש יעברו מעליך כי רעתכי אז תעלזי׃
11.16 זית רענן יפה פרי־תאר קרא יהוה שמך לקול ׀ המולה גדלה הצית אש עליה ורעו דליותיו׃
11.17 ויהוה צבאות הנוטע אותך דבר עליך רעה בגלל רעת בית־ישראל ובית יהודה אשר עשו להם להכעסני לקטר לבעל׃ ס
11.18 ויהוה הודיעני ואדעה אז הראיתני מעלליהם׃
11.19 ואני ככבש אלוף יובל לטבוח ולא־ידעתי כי־עלי ׀ חשבו מחשבות נשחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ חיים ושמו לא־יזכר עוד׃
11.20 ויהוה צבאות שפט צדק בחן כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את־ריבי׃ ס
11.21 לכן כה־אמר יהוה על־אנשי ענתות המבקשים את־נפשך לאמר לא תנבא בשם יהוה ולא תמות בידנו׃ ס
11.22 לכן כה אמר יהוה צבאות הנני פקד עליהם הבחורים ימתו בחרב בניהם ובנותיהם ימתו ברעב׃
11.23 ושארית לא תהיה להם כי־אביא רעה אל־אנשי ענתות שנת פקדתם׃ ס
11.1 Hdbr Axr HjH Al-jrmjHw mAt jHwH lAmr׃
11.2 xmOw At-dbrj Hbrjt HzAt wdbrtm Al-Ajx jHwdH wOl-jxbj jrwxlm׃
11.3 wAmrt AljHm kH-Amr jHwH AlHj jxrAl Arwr HAjx Axr lA jxmO At-dbrj Hbrjt HzAt׃
11.4 Axr cwjtj At-Abwtjkm bjwm HwcjAj-Awtm mArc-mcrjm mkwr Hbrzl lAmr xmOw bqwlj wOxjtm Awtm kkl Axr-AcwH Atkm wHjjtm lj lOm wAnkj AHjH lkm lAlHjm׃
11.5 lmOn Hqjm At-HxbwOH Axr-nxbOtj lAbwtjkm ltt lHm Arc zbt hlb wdbx kjwm HzH wAOn wAmr Amn jHwH׃ s
11.6 wjAmr jHwH Alj qrA At-kl-Hdbrjm HAlH bOrj jHwdH wbhcwt jrwxlm lAmr xmOw At-dbrj Hbrjt HzAt wOxjtm Awtm׃
11.7 kj HOd HOdtj bAbwtjkm bjwm HOlwtj Awtm mArc mcrjm wOd-Hjwm HzH Hxkm wHOd lAmr xmOw bqwlj׃
11.8 wlA xmOw wlA-HTw At-Aznm wjlkw Ajx bxrjrwt lbm HrO wAbjA OljHm At-kl-dbrj Hbrjt-HzAt Axr-cwjtj lOxwt wlA Oxw׃ s
11.9 wjAmr jHwH Alj nmcA-qxr bAjx jHwdH wbjxbj jrwxlm׃
11.10 xbw Ol-Ownt Abwtm HrAxnjm Axr mAnw lxmwO At-dbrj wHmH Hlkw Ahrj AlHjm Ahrjm lObdm Hprw bjt-jxrAl wbjt jHwdH At-brjtj Axr krtj At-Abwtm׃ s
11.11 lkn kH Amr jHwH Hnnj mbjA AljHm rOH Axr lA-jwklw lcAt mmnH wzOqw Alj wlA AxmO AljHm׃
11.12 wHlkw Orj jHwdH wjxbj jrwxlm wzOqw Al-HAlHjm Axr Hm mqTrjm lHm wHwxO lA-jwxjOw lHm bOt rOtm׃
11.13 kj mspr Orjk Hjw AlHjk jHwdH wmspr hcwt jrwxlm xmtm mzbhwt lbxt mzbhwt lqTr lbOl׃ s
11.14 wAtH Al-ttpll bOd-HOm HzH wAl-txA bOdm rnH wtplH kj Ajnnj xmO bOt qrAm Alj bOd rOtm׃ s
11.15 mH ljdjdj bbjtj OxwtH HmzmtH Hrbjm wbxr-qdx jObrw mOljk kj rOtkj Az tOlzj׃
11.16 zjt rOnn jpH prj-tAr qrA jHwH xmk lqwl HmwlH gdlH Hcjt Ax OljH wrOw dljwtjw׃
11.17 wjHwH cbAwt HnwTO Awtk dbr Oljk rOH bgll rOt bjt-jxrAl wbjt jHwdH Axr Oxw lHm lHkOsnj lqTr lbOl׃ s
11.18 wjHwH HwdjOnj wAdOH Az HrAjtnj mOlljHm׃
11.19 wAnj kkbx Alwp jwbl lTbwh wlA-jdOtj kj-Olj hxbw mhxbwt nxhjtH Oc blhmw wnkrtnw mArc hjjm wxmw lA-jzkr Owd׃
11.20 wjHwH cbAwt xpT cdq bhn kljwt wlb ArAH nqmtk mHm kj Aljk gljtj At-rjbj׃ s
11.21 lkn kH-Amr jHwH Ol-Anxj Ontwt Hmbqxjm At-npxk lAmr lA tnbA bxm jHwH wlA tmwt bjdnw׃ s
11.22 lkn kH Amr jHwH cbAwt Hnnj pqd OljHm Hbhwrjm jmtw bhrb bnjHm wbnwtjHm jmtw brOb׃
11.23 wxArjt lA tHjH lHm kj-AbjA rOH Al-Anxj Ontwt xnt pqdtm׃ s
11.1 Verbum, quod factum est ad Ieremiam a Domino dicens:
11.2 “ Audite verba pacti huius et loquimini ad viros Iudae et habitatores Ierusalem.
11.3 Et dices ad eos: Haec dicit Dominus, Deus Israel: Maledictus vir, qui non audierit verba pacti huius,
11.4 quod praecepi patribus vestris in die, qua eduxi eos de terra Aegypti, de fornace ferrea, dicens: Audite vocem meam et facite omnia, quae praecipio vobis, et eritis mihi in populum, et ego ero vobis in Deum;
11.5 ut suscitem iuramentum, quod iuravi patribus vestris, daturum me eis terram fluentem lacte et melle, sicut est dies haec ”. Et respondi et dixi: “ Amen, Domine ”.
11.6 Et dixit Dominus ad me: “ Vociferare omnia verba haec in civitatibus Iudae et in foris Ierusalem dicens: Audite verba pacti huius et facite illa.
11.7 Quia contestans contestatus sum patres vestros in die, qua eduxi eos de terra Aegypti, usque ad diem hanc; mane consurgens contestatus sum et dixi: Audite vocem meam.
11.8 Et non audierunt nec inclinaverunt aurem suam, sed abierunt unusquisque in pravitate cordis sui mali; et induxi super eos omnia verba pacti huius, quod praecepi, ut facerent, et non fecerunt ”.
11.9 Et dixit Dominus ad me: “ Inventa est coniuratio in viris Iudae et in habitatoribus Ierusalem.
11.10 Reversi sunt ad iniquitates patrum suorum priorum, qui noluerunt audire verba mea; et hi ergo abierunt post deos alienos, ut servirent eis: irritum fecerunt domus Israel et domus Iudae pactum meum, quod pepigi cum patribus eorum.
11.11 Quam ob rem haec dicit Dominus: Ecce ego inducam super eos mala, de quibus exire non poterunt; et clamabunt ad me, et non exaudiam eos.
11.12 Et ibunt civitates Iudae et habitatores Ierusalem et clamabunt ad deos, quibus sacrificant, et non salvabunt eos in tempore afflictionis eorum.
11.13 Secundum numerum enim civitatum tuarum erant dii tui, Iuda, et secundum numerum viarum Ierusalem posuistis aras confusioni, aras ad sacrificandum Baal.
11.14 Tu ergo noli orare pro populo hoc et ne assumas pro eis deprecationem et orationem, quia non exaudiam in tempore clamoris eorum ad me, in tempore afflictionis eorum.
11.15 Quid est dilectae meae, ut in domo mea perficiat consilia mala? Numquid vota et carnes sanctae auferent a te malitias tuas, in quibus glorieris? ”.
11.16 Olivam uberem, pulchram, fructibus speciosam, vocabit Dominus nomen tuum; ad vocem strepitus grandis succendit ignem in ea, et combusti sunt rami eius.
11.17 Et Dominus exercituum, qui plantavit te, locutus est super te malum, pro malis domus Israel et domus Iudae, quae fecerunt sibi ad irritandum me, sacrificantes Baal.
11.18 Tu autem, Domine, demonstrasti mihi, et cognovi; tunc ostendisti mihi opera eorum.
11.19 Et ego quasi agnus mansuetus, qui portatur ad victimam; et non cognovi quia super me cogitaverunt consilia: “ Caedamus lignum in vigore eius et eradamus eum de terra viventium, et nomen eius non memoretur amplius ”.
11.20 Tu autem, Domine exercituum, qui iudicas iuste et probas renes et corda: videam ultionem tuam ex eis; tibi enim revelavi causam meam.
11.21 Propterea haec dicit Dominus super viros Anathoth, qui quaerunt animam tuam et dicunt: “ Non prophetabis in nomine Domini et non morieris in manibus nostris ”.
11.22 Propterea haec dicit Dominus exercituum: “ Ecce ego visitabo super eos: iuvenes morientur in gladio, filii eorum et filiae eorum morientur in fame,
11.23 et reliquiae non erunt eis; inducam enim malum super viros Anathoth, annum visitationis eorum ”.
12.1 O HERR, du bleibst im Recht, wenn ich mit dir hadere; darum will ich dich nur über das Recht befragen. Warum ist der Weg der Gottlosen so glücklich und bleiben alle, die treulos handeln, unangefochten?
12.2 Du hast sie gepflanzt, sie schlagen Wurzel, sie wachsen und bringen sogar Frucht. Du bist zwar nahe ihrem Munde, aber fern von ihrem Herzen!
12.3 Doch du, o HERR, kennst mich, du durchschaust mich, du hast meine Gesinnung gegen dich erprobt. Reiße sie wie Schafe hin zur Schlachtbank und weihe sie für den Tag der Schlachtung!
12.4 Wie lange soll das Land noch trauern und das Kraut auf dem ganzen Felde verdorren? Infolge der Bosheit derer, welche darin wohnen, werden Vieh und Vögel weggerafft; denn sie sagen: Er wird unser Ende nicht sehen!
12.5 Wenn du mit Fußgängern gelaufen bist und sie dich müde gemacht haben, wie willst du dann mit Rossen um die Wette laufen? Und wenn du dich nur in einem friedsamen Lande sicher fühlst, was willst du tun im Dickicht des Jordan?
12.6 Denn auch deine Brüder und das Haus deines Vaters sind treulos gegen dich gewesen; sie haben dir genugsam nachgeschrien. Glaube ihnen nicht, wenn sie auch freundlich mit dir reden!
12.7 Ich habe mein Haus verlassen, mein Erbe verstoßen; ich habe den Liebling meiner Seele in die Hand seiner Feinde gegeben.
12.8 Mein Erbe ist mir geworden wie ein Löwe im Walde; es hat seine Stimme wider mich erhoben, darum hasse ich es.
12.9 Ist mein Erbe für mich zu einem bunten Vogel geworden, um welchen die Vögel sich ringsum scharen? Gehet hin und versammelt alle Tiere des Feldes; bringet sie herzu, daß sie fressen!
12.10 Viele Hirten haben meinen Weinberg verwüstet und meinen Acker zertreten; meinen lieblichen Acker haben sie zur öden Wüste gemacht.
12.11 Man hat ihn verheert, verwüstet trauert er vor mir. Das ganze Land liegt wüste, denn niemand nahm es sich zu Herzen.
12.12 Über alle kahlen Höhen der Wüste sind Zerstörer gekommen; denn das Schwert des HERRN frißt von einem Ende des Landes bis zum andern, und kein Fleisch wird in Ruhe gelassen.
12.13 Sie haben Weizen gesät und Dornen geerntet, sie haben sich abgemüht und doch nichts erzielt; so müßt ihr zuschanden werden an eurem Einkommen ob des grimmigen Zornes des HERRN!
12.14 So spricht der HERR über alle meine bösen Nachbarn, die das Erbteil antasten, welches ich meinem Volk Israel gegeben habe: Siehe, ich will sie aus ihrem Lande herausreißen und will das Haus Juda aus ihrer Mitte wegreißen.
12.15 Und es soll geschehen, nachdem ich sie herausgerissen habe, will ich mich ihrer wieder erbarmen und will sie wieder heimführen, einen jeden zu seinem Erbteil und einen jeden in sein Land. Und es wird geschehen,
12.16 wenn sie die Wege meines Volkes erlernt haben werden, daß sie bei meinem Namen schwören: «So wahr der HERR lebt!» (wie sie mein Volk gelehrt haben, beim Baal zu schwören), so sollen sie inmitten meines Volkes aufgebaut werden;
12.17 wenn sie aber nicht gehorchen wollen, so will ich ein solches Volk gänzlich ausrotten und vertilgen, spricht der HERR.
12.1 δίκαιος εἶ κύριε ὅτι ἀπολογήσομαι πρὸς σέ πλὴν κρίματα λαλήσω πρὸς σέ τί ὅτι ὁδὸς ἀσεβῶν εὐοδοῦται εὐθήνησαν πάντες οἱ ἀθετοῦντες ἀθετήματα
12.2 ἐφύτευσας αὐτοὺς καὶ ἐρριζώθησαν ἐτεκνοποίησαν καὶ ἐποίησαν καρπόν ἐγγὺς εἶ σὺ τοῦ στόματος αὐτῶν καὶ πόρρω ἀπὸ τῶν νεφρῶν αὐτῶν
12.3 καὶ σύ κύριε γινώσκεις με δεδοκίμακας τὴν καρδίαν μου ἐναντίον σου ἅγνισον αὐτοὺς εἰς ἡμέραν σφαγῆς αὐτῶν
12.4 ἕως πότε πενθήσει ἡ γῆ καὶ πᾶς ὁ χόρτος τοῦ ἀγροῦ ξηρανθήσεται ἀπὸ κακίας τῶν κατοικούντων ἐν αὐτῇ ἠφανίσθησαν κτήνη καὶ πετεινά ὅτι εἶπαν οὐκ ὄψεται ὁ θεὸς ὁδοὺς ἡμῶν
12.5 σοῦ οἱ πόδες τρέχουσιν καὶ ἐκλύουσίν σε πῶς παρασκευάσῃ ἐφ' ἵπποις καὶ ἐν γῇ εἰρήνης σὺ πέποιθας πῶς ποιήσεις ἐν φρυάγματι τοῦ ιορδάνου
12.6 ὅτι καὶ οἱ ἀδελφοί σου καὶ ὁ οἶκος τοῦ πατρός σου καὶ οὗτοι ἠθέτησάν σε καὶ αὐτοὶ ἐβόησαν ἐκ τῶν ὀπίσω σου ἐπισυνήχθησαν μὴ πιστεύσῃς ἐν αὐτοῖς ὅτι λαλήσουσιν πρὸς σὲ καλά
12.7 ἐγκαταλέλοιπα τὸν οἶκόν μου ἀφῆκα τὴν κληρονομίαν μου ἔδωκα τὴν ἠγαπημένην ψυχήν μου εἰς χεῖρας ἐχθρῶν αὐτῆς
12.8 ἐγενήθη ἡ κληρονομία μου ἐμοὶ ὡς λέων ἐν δρυμῷ ἔδωκεν ἐπ' ἐμὲ τὴν φωνὴν αὐτῆς διὰ τοῦτο ἐμίσησα αὐτήν
12.9 μὴ σπήλαιον ὑαίνης ἡ κληρονομία μου ἐμοὶ ἢ σπήλαιον κύκλῳ αὐτῆς βαδίσατε συναγάγετε πάντα τὰ θηρία τοῦ ἀγροῦ καὶ ἐλθέτωσαν τοῦ φαγεῖν αὐτήν
12.10 ποιμένες πολλοὶ διέφθειραν τὸν ἀμπελῶνά μου ἐμόλυναν τὴν μερίδα μου ἔδωκαν μερίδα ἐπιθυμητήν μου εἰς ἔρημον ἄβατον
12.11 ἐτέθη εἰς ἀφανισμὸν ἀπωλείας δι' ἐμὲ ἀφανισμῷ ἠφανίσθη πᾶσα ἡ γῆ ὅτι οὐκ ἔστιν ἀνὴρ τιθέμενος ἐν καρδίᾳ
12.12 ἐπὶ πᾶσαν διεκβολὴν ἐν τῇ ἐρήμῳ ἦλθον ταλαιπωροῦντες ὅτι μάχαιρα τοῦ κυρίου καταφάγεται ἀπ' ἄκρου τῆς γῆς ἕως ἄκρου τῆς γῆς οὐκ ἔστιν εἰρήνη πάσῃ σαρκί
12.13 σπείρατε πυροὺς καὶ ἀκάνθας θερίσατε οἱ κλῆροι αὐτῶν οὐκ ὠφελήσουσιν αὐτούς αἰσχύνθητε ἀπὸ καυχήσεως ὑμῶν ἀπὸ ὀνειδισμοῦ ἔναντι κυρίου
12.14 ὅτι τάδε λέγει κύριος περὶ πάντων τῶν γειτόνων τῶν πονηρῶν τῶν ἁπτομένων τῆς κληρονομίας μου ἧς ἐμέρισα τῷ λαῷ μου ισραηλ ἰδοὺ ἐγὼ ἀποσπῶ αὐτοὺς ἀπὸ τῆς γῆς αὐτῶν καὶ τὸν ιουδαν ἐκβαλῶ ἐκ μέσου αὐτῶν
12.15 καὶ ἔσται μετὰ τὸ ἐκβαλεῖν με αὐτοὺς ἐπιστρέψω καὶ ἐλεήσω αὐτοὺς καὶ κατοικιῶ αὐτοὺς ἕκαστον εἰς τὴν κληρονομίαν αὐτοῦ καὶ ἕκαστον εἰς τὴν γῆν αὐτοῦ
12.16 καὶ ἔσται ἐὰν μαθόντες μάθωσιν τὴν ὁδὸν τοῦ λαοῦ μου τοῦ ὀμνύειν τῷ ὀνόματί μου ζῇ κύριος καθὼς ἐδίδαξαν τὸν λαόν μου ὀμνύειν τῇ βααλ καὶ οἰκοδομηθήσονται ἐν μέσῳ τοῦ λαοῦ μου
12.17 ἐὰν δὲ μὴ ἐπιστρέψωσιν καὶ ἐξαρῶ τὸ ἔθνος ἐκεῖνο ἐξάρσει καὶ ἀπωλείᾳ
12.1 dikaios ei kyrie oti apologehsomai pros se plehn krimata lalehsoh pros se ti oti odos asebohn eyodoytai eythehnehsan pantes oi athetoyntes athetehmata
12.2 ephyteysas aytoys kai errizohthehsan eteknopoiehsan kai epoiehsan karpon eggys ei sy toy stomatos aytohn kai porroh apo tohn nephrohn aytohn
12.3 kai sy kyrie ginohskeis me dedokimakas tehn kardian moy enantion soy agnison aytoys eis ehmeran sphagehs aytohn
12.4 eohs pote penthehsei eh geh kai pas o chortos toy agroy xehranthehsetai apo kakias tohn katoikoyntohn en ayteh ehphanisthehsan ktehneh kai peteina oti eipan oyk opsetai o theos odoys ehmohn
12.5 soy oi podes trechoysin kai eklyoysin se pohs paraskeyaseh eph' ippois kai en geh eirehnehs sy pepoithas pohs poiehseis en phryagmati toy iordanoy
12.6 oti kai oi adelphoi soy kai o oikos toy patros soy kai oytoi ehthetehsan se kai aytoi eboehsan ek tohn opisoh soy episynehchthehsan meh pisteysehs en aytois oti lalehsoysin pros se kala
12.7 egkataleloipa ton oikon moy aphehka tehn klehronomian moy edohka tehn ehgapehmenehn psychehn moy eis cheiras echthrohn aytehs
12.8 egenehtheh eh klehronomia moy emoi ohs leohn en drymoh edohken ep' eme tehn phohnehn aytehs dia toyto emisehsa aytehn
12.9 meh spehlaion yainehs eh klehronomia moy emoi eh spehlaion kykloh aytehs badisate synagagete panta ta thehria toy agroy kai elthetohsan toy phagein aytehn
12.10 poimenes polloi diephtheiran ton ampelohna moy emolynan tehn merida moy edohkan merida epithymehtehn moy eis erehmon abaton
12.11 etetheh eis aphanismon apohleias di' eme aphanismoh ehphanistheh pasa eh geh oti oyk estin anehr tithemenos en kardia
12.12 epi pasan diekbolehn en teh erehmoh ehlthon talaipohroyntes oti machaira toy kyrioy kataphagetai ap' akroy tehs gehs eohs akroy tehs gehs oyk estin eirehneh paseh sarki
12.13 speirate pyroys kai akanthas therisate oi klehroi aytohn oyk ohphelehsoysin aytoys aischynthehte apo kaychehseohs ymohn apo oneidismoy enanti kyrioy
12.14 oti tade legei kyrios peri pantohn tohn geitonohn tohn ponehrohn tohn aptomenohn tehs klehronomias moy ehs emerisa toh laoh moy israehl idoy egoh apospoh aytoys apo tehs gehs aytohn kai ton ioydan ekbaloh ek mesoy aytohn
12.15 kai estai meta to ekbalein me aytoys epistrepsoh kai eleehsoh aytoys kai katoikioh aytoys ekaston eis tehn klehronomian aytoy kai ekaston eis tehn gehn aytoy
12.16 kai estai ean mathontes mathohsin tehn odon toy laoy moy toy omnyein toh onomati moy zeh kyrios kathohs edidaxan ton laon moy omnyein teh baal kai oikodomehthehsontai en mesoh toy laoy moy
12.17 ean de meh epistrepsohsin kai exaroh to ethnos ekeino exarsei kai apohleia
12.1 צַדִּיק אַתָּה יְהוָה כִּי אָרִיב אֵלֶיךָ אַךְ מִשְׁפָּטִים אֲדַבֵּר אֹותָךְ מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה שָׁלוּ כָּל־בֹּגְדֵי בָגֶד׃
12.2 נְטַעְתָּם גַּם־שֹׁרָשׁוּ יֵלְכוּ גַּם־עָשׂוּ פֶרִי קָרֹוב אַתָּה בְּפִיהֶם וְרָחֹוק מִכִּלְיֹותֵיהֶם׃
12.3 וְאַתָּה יְהוָה יְדַעְתָּנִי תִּרְאֵנִי וּבָחַנְתָּ לִבִּי אִתָּךְ הַתִּקֵם כְּצֹאן לְטִבְחָה וְהַקְדִּשֵׁם לְיֹום הֲרֵגָה׃ ס
12.4 עַד־מָתַי תֶּאֱבַל הָאָרֶץ וְעֵשֶׂב כָּל־הַשָּׂדֶה יִיבָשׁ מֵרָעַת יֹשְׁבֵי־בָהּ סָפְתָה בְהֵמֹות וָעֹוף כִּי אָמְרוּ לֹא יִרְאֶה אֶת־אַחֲרִיתֵנוּ׃
12.5 כִּי אֶת־רַגְלִים ׀ רַצְתָּה וַיַּלְאוּךָ וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת־הַסּוּסִים וּבְאֶרֶץ שָׁלֹום אַתָּה בֹוטֵחַ וְאֵיךְ תַּעֲשֶׂה בִּגְאֹון הַיַּרְדֵּן׃
12.6 כִּי גַם־אַחֶיךָ וּבֵית־אָבִיךָ גַּם־הֵמָּה בָּגְדוּ בָךְ גַּם־הֵמָּה קָרְאוּ אַחֲרֶיךָ מָלֵא אַל־תַּאֲמֵן בָּם כִּי־יְדַבְּרוּ אֵלֶיךָ טֹובֹות׃ ס
12.7 עָזַבְתִּי אֶת־בֵּיתִי נָטַשְׁתִּי אֶת־נַחֲלָתִי נָתַתִּי אֶת־יְדִדוּת נַפְשִׁי בְּכַף אֹיְבֶיהָ׃
12.8 הָיְתָה־לִּי נַחֲלָתִי כְּאַרְיֵה בַיָּעַר נָתְנָה עָלַי בְּקֹולָהּ עַל־כֵּן שְׂנֵאתִיהָ׃
12.9 הַעַיִט צָבוּעַ נַחֲלָתִי לִי הַעַיִט סָבִיב עָלֶיהָ לְכוּ אִסְפוּ כָּל־חַיַּת הַשָּׂדֶה הֵתָיוּ לְאָכְלָה׃
12.10 רֹעִים רַבִּים שִׁחֲתוּ כַרְמִי בֹּסְסוּ אֶת־חֶלְקָתִי נָתְנוּ אֶת־חֶלְקַת חֶמְדָּתִי לְמִדְבַּר שְׁמָמָה׃
12.11 שָׂמָהּ לִשְׁמָמָה אָבְלָה עָלַי שְׁמֵמָה נָשַׁמָּה כָּל־הָאָרֶץ כִּי אֵין אִישׁ שָׂם עַל־לֵב׃
12.12 עַל־כָּל־שְׁפָיִם בַּמִּדְבָּר בָּאוּ שֹׁדְדִים כִּי חֶרֶב לַיהוָה אֹכְלָה מִקְצֵה־אֶרֶץ וְעַד־קְצֵה הָאָרֶץ אֵין שָׁלֹום לְכָל־בָּשָׂר׃ ס
12.13 זָרְעוּ חִטִּים וְקֹצִים קָצָרוּ נֶחְלוּ לֹא יֹועִלוּ וּבֹשׁוּ מִתְּבוּאֹתֵיכֶם מֵחֲרֹון אַף־יְהוָה׃ ס
12.14 כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה עַל־כָּל־שְׁכֵנַי הָרָעִים הַנֹּגְעִים בַּנַּחֲלָה אֲשֶׁר־הִנְחַלְתִּי אֶת־עַמִּי אֶת־יִשְׂרָאֵל הִנְנִי נֹתְשָׁם מֵעַל אַדְמָתָם וְאֶת־בֵּית יְהוּדָה אֶתֹּושׁ מִתֹּוכָם׃
12.15 וְהָיָה אַחֲרֵי נָתְשִׁי אֹותָם אָשׁוּב וְרִחַמְתִּים וַהֲשִׁבֹתִים אִישׁ לְנַחֲלָתֹו וְאִישׁ לְאַרְצֹו׃
12.16 וְהָיָה אִם־לָמֹד יִלְמְדוּ אֶת־דַּרְכֵי עַמִּי לְהִשָּׁבֵעַ בִּשְׁמִי חַי־יְהוָה כַּאֲשֶׁר לִמְּדוּ אֶת־עַמִּי לְהִשָּׁבֵעַ בַּבָּעַל וְנִבְנוּ בְּתֹוךְ עַמִּי׃
12.17 וְאִם לֹא יִשְׁמָעוּ וְנָתַשְׁתִּי אֶת־הַגֹּוי הַהוּא נָתֹושׁ וְאַבֵּד נְאֻם־יְהוָה׃ ס
12.1 cadijq AataaH jHwaaH kij Aaarijb Aelaejkaa Aak mixxpaaTijm Aadaber Aowtaak madwOa daeraek rxxaaOijm caalehaaH xxaalw kaal-bogdej baagaed׃
12.2 nTaOtaam gam-xxoraaxxw jelkw gam-Oaaxw paerij qaarowb AataaH bpijHaem wraahowq mikiljowtejHaem׃
12.3 wAataaH jHwaaH jdaOtaanij tirAenij wbaahantaa libij Aitaak Hatiqem kcoAn lTibhaaH wHaqdixxem ljowm HaregaaH׃ s
12.4 Oad-maataj taeAaebal HaaAaaraec wOexaeb kaal-HaxaadaeH jijbaaxx meraaOat joxxbej-baaH saaptaaH bHemowt waaOowp kij Aaamrw loA jirAaeH Aaet-Aaharijtenw׃
12.5 kij Aaet-raglijm ractaaH wajalAwkaa wAejk ttaharaeH Aaet-Haswsijm wbAaeraec xxaalowm AataaH bowTeha wAejk taOaxaeH bigAown Hajarden׃
12.6 kij gam-Aahaejkaa wbejt-Aaabijkaa gam-HemaaH baagdw baak gam-HemaaH qaarAw Aaharaejkaa maaleA Aal-taAamen baam kij-jdabrw Aelaejkaa Towbowt׃ s
12.7 Oaazabtij Aaet-bejtij naaTaxxtij Aaet-nahalaatij naatatij Aaet-jdidwt napxxij bkap AojbaejHaa׃
12.8 HaajtaaH-lij nahalaatij kAarjeH bajaaOar naatnaaH Oaalaj bqowlaaH Oal-ken xneAtijHaa׃
12.9 HaOajiT caabwOa nahalaatij lij HaOajiT saabijb OaalaejHaa lkw Aispw kaal-hajat HaxaadaeH Hetaajw lAaaklaaH׃
12.10 roOijm rabijm xxihatw karmij bossw Aaet-haelqaatij naatnw Aaet-haelqat haemdaatij lmidbar xxmaamaaH׃
12.11 xaamaaH lixxmaamaaH AaablaaH Oaalaj xxmemaaH naaxxamaaH kaal-HaaAaaraec kij Aejn Aijxx xaam Oal-leb׃
12.12 Oal-kaal-xxpaajim bamidbaar baaAw xxoddijm kij haeraeb lajHwaaH AoklaaH miqceH-Aaeraec wOad-qceH HaaAaaraec Aejn xxaalowm lkaal-baaxaar׃ s
12.13 zaarOw hiTijm wqocijm qaacaarw naehlw loA jowOilw wboxxw mitbwAotejkaem meharown Aap-jHwaaH׃ s
12.14 koH Aaamar jHwaaH Oal-kaal-xxkenaj HaaraaOijm HanogOijm banahalaaH Aaxxaer-Hinhaltij Aaet-Oamij Aaet-jixraaAel Hinnij notxxaam meOal Aadmaataam wAaet-bejt jHwdaaH Aaetowxx mitowkaam׃
12.15 wHaajaaH Aaharej naatxxij Aowtaam Aaaxxwb wrihamtijm waHaxxibotijm Aijxx lnahalaatow wAijxx lAarcow׃
12.16 wHaajaaH Aim-laamod jilmdw Aaet-darkej Oamij lHixxaabeOa bixxmij haj-jHwaaH kaAaxxaer limdw Aaet-Oamij lHixxaabeOa babaaOal wnibnw btowk Oamij׃
12.17 wAim loA jixxmaaOw wnaataxxtij Aaet-Hagowj HaHwA naatowxx wAabed nAum-jHwaaH׃ s
12.1 צדיק אתה יהוה כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל־בגדי בגד׃
12.2 נטעתם גם־שרשו ילכו גם־עשו פרי קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם׃
12.3 ואתה יהוה ידעתני תראני ובחנת לבי אתך התקם כצאן לטבחה והקדשם ליום הרגה׃ ס
12.4 עד־מתי תאבל הארץ ועשב כל־השדה ייבש מרעת ישבי־בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את־אחריתנו׃
12.5 כי את־רגלים ׀ רצתה וילאוך ואיך תתחרה את־הסוסים ובארץ שלום אתה בוטח ואיך תעשה בגאון הירדן׃
12.6 כי גם־אחיך ובית־אביך גם־המה בגדו בך גם־המה קראו אחריך מלא אל־תאמן בם כי־ידברו אליך טובות׃ ס
12.7 עזבתי את־ביתי נטשתי את־נחלתי נתתי את־ידדות נפשי בכף איביה׃
12.8 היתה־לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על־כן שנאתיה׃
12.9 העיט צבוע נחלתי לי העיט סביב עליה לכו אספו כל־חית השדה התיו לאכלה׃
12.10 רעים רבים שחתו כרמי בססו את־חלקתי נתנו את־חלקת חמדתי למדבר שממה׃
12.11 שמה לשממה אבלה עלי שממה נשמה כל־הארץ כי אין איש שם על־לב׃
12.12 על־כל־שפים במדבר באו שדדים כי חרב ליהוה אכלה מקצה־ארץ ועד־קצה הארץ אין שלום לכל־בשר׃ ס
12.13 זרעו חטים וקצים קצרו נחלו לא יועלו ובשו מתבואתיכם מחרון אף־יהוה׃ ס
12.14 כה ׀ אמר יהוה על־כל־שכני הרעים הנגעים בנחלה אשר־הנחלתי את־עמי את־ישראל הנני נתשם מעל אדמתם ואת־בית יהודה אתוש מתוכם׃
12.15 והיה אחרי נתשי אותם אשוב ורחמתים והשבתים איש לנחלתו ואיש לארצו׃
12.16 והיה אם־למד ילמדו את־דרכי עמי להשבע בשמי חי־יהוה כאשר למדו את־עמי להשבע בבעל ונבנו בתוך עמי׃
12.17 ואם לא ישמעו ונתשתי את־הגוי ההוא נתוש ואבד נאם־יהוה׃ ס
12.1 cdjq AtH jHwH kj Arjb Aljk Ak mxpTjm Adbr Awtk mdwO drk rxOjm clhH xlw kl-bgdj bgd׃
12.2 nTOtm gm-xrxw jlkw gm-Oxw prj qrwb AtH bpjHm wrhwq mkljwtjHm׃
12.3 wAtH jHwH jdOtnj trAnj wbhnt lbj Atk Htqm kcAn lTbhH wHqdxm ljwm HrgH׃ s
12.4 Od-mtj tAbl HArc wOxb kl-HxdH jjbx mrOt jxbj-bH sptH bHmwt wOwp kj Amrw lA jrAH At-Ahrjtnw׃
12.5 kj At-rgljm rctH wjlAwk wAjk tthrH At-Hswsjm wbArc xlwm AtH bwTh wAjk tOxH bgAwn Hjrdn׃
12.6 kj gm-Ahjk wbjt-Abjk gm-HmH bgdw bk gm-HmH qrAw Ahrjk mlA Al-tAmn bm kj-jdbrw Aljk Twbwt׃ s
12.7 Ozbtj At-bjtj nTxtj At-nhltj nttj At-jddwt npxj bkp AjbjH׃
12.8 HjtH-lj nhltj kArjH bjOr ntnH Olj bqwlH Ol-kn xnAtjH׃
12.9 HOjT cbwO nhltj lj HOjT sbjb OljH lkw Aspw kl-hjt HxdH Htjw lAklH׃
12.10 rOjm rbjm xhtw krmj bssw At-hlqtj ntnw At-hlqt hmdtj lmdbr xmmH׃
12.11 xmH lxmmH AblH Olj xmmH nxmH kl-HArc kj Ajn Ajx xm Ol-lb׃
12.12 Ol-kl-xpjm bmdbr bAw xddjm kj hrb ljHwH AklH mqcH-Arc wOd-qcH HArc Ajn xlwm lkl-bxr׃ s
12.13 zrOw hTjm wqcjm qcrw nhlw lA jwOlw wbxw mtbwAtjkm mhrwn Ap-jHwH׃ s
12.14 kH Amr jHwH Ol-kl-xknj HrOjm HngOjm bnhlH Axr-Hnhltj At-Omj At-jxrAl Hnnj ntxm mOl Admtm wAt-bjt jHwdH Atwx mtwkm׃
12.15 wHjH Ahrj ntxj Awtm Axwb wrhmtjm wHxbtjm Ajx lnhltw wAjx lArcw׃
12.16 wHjH Am-lmd jlmdw At-drkj Omj lHxbO bxmj hj-jHwH kAxr lmdw At-Omj lHxbO bbOl wnbnw btwk Omj׃
12.17 wAm lA jxmOw wntxtj At-Hgwj HHwA ntwx wAbd nAm-jHwH׃ s
12.1 Iustus quidem tu es, Domine, si disputem tecum; verumtamen de iudiciis loquar ad te. Quare via impiorum prosperatur? Bene est omnibus, qui praevaricantur et inique agunt.
12.2 Plantasti eos, et radicem miserunt, proficiunt et faciunt fructum; prope es tu ori eorum et longe a renibus eorum.
12.3 Et tu, Domine, nosti me, vidisti me et probasti cor meum tecum; segrega eos quasi gregem ad victimam et sanctifica eos in diem occisionis.
12.4 Usquequo lugebit terra, et herba omnis regionis siccabitur propter malitiam habitantium in ea? Consumptum est animal et volucre, quoniam dixerunt: “Non videbit novissima nostra”.
12.5 “ Si cum peditibus currens laborasti, quomodo contendere poteris cum equis? Cum autem in terra pacis securus fueris, quid facies in silva condensa Iordanis?
12.6 Nam et fratres tui et domus patris tui, etiam ipsi fraudulenter egerunt adversum te et clamaverunt post te plena voce; ne credas eis, cum locuti fuerint tibi bona ”.
12.7 “ Reliqui domum meam, dimisi hereditatem meam; dedi dilectam animae meae in manu inimicorum eius.
12.8 Facta est mihi hereditas mea quasi leo in silva; dedit contra me vocem, ideo odivi eam.
12.9 Numquid avis discolor hereditas mea mihi? Numquid aves in circuitu contra eam? Venite, congregamini, omnes bestiae campi, properate ad devorandum.
12.10 Pastores multi demoliti sunt vineam meam, conculcaverunt partem meam; dederunt portionem meam desiderabilem in desertum solitudinis.
12.11 Posuerunt eam in dissipationem; lugetque coram me desolata, vastata est omnis terra, quia nullus est qui recogitet corde ”.
12.12 Super omnes colles in deserto venerunt vastatores, quia gladius Domini devorat ab extremo terrae usque ad extremum eius; non est pax universae carni.
12.13 Seminaverunt triticum et spinas messuerunt, laboraverunt, et non eis proderit; confundemini a fructibus vestris propter iram furoris Domini.
12.14 Haec dicit Dominus adversum omnes vicinos meos pessimos, qui tangunt hereditatem, quam distribui populo meo Israel: “Ecce ego evellam eos de terra sua et domum Iudae evellam de medio eorum.
12.15 Et erit: cum evulsero eos, convertar et miserebor eorum et reducam eos, virum ad hereditatem suam et virum in terram suam.
12.16 Et erit: si eruditi didicerint vias populi mei, ut iurent in nomine meo: “Vivit Dominus!”, sicut docuerunt populum meum iurare in Baal, aedificabuntur in medio populi mei.
12.17 Quod si non audierint, evellam gentem illam evulsione et perditione ”, ait Dominus.
13.1 Also sprach der HERR zu mir: Gehe hin und kaufe dir einen leinenen Gürtel und gürte ihn um deine Lenden, bringe ihn aber nicht ins Wasser!
13.2 Da kaufte ich einen Gürtel nach dem Befehl des HERRN und legte ihn um meine Lenden.
13.3 Darnach sprach der HERR zum zweitenmal zu mir:
13.4 Nimm den Gürtel, welchen du gekauft und um deine Lenden gelegt hast, und mache dich auf und ziehe nach dem Euphrat und verbirg ihn daselbst in einer Felsspalte.
13.5 Also ging ich hin und verbarg ihn am Euphrat, wie mir der HERR befohlen hatte.
13.6 Nach vielen Tagen sprach der HERR zu mir: Mache dich auf und gehe an den Euphrat und hole daselbst den Gürtel, welchen ich dich daselbst verbergen hieß!
13.7 Also ging ich hin an den Euphrat und grub auf und nahm den Gürtel von dem Ort, dahin ich ihn verborgen hatte. Und siehe, der Gürtel war verdorben, zu nichts mehr tauglich.
13.8 Da erging das Wort des HERRN an mich also:
13.9 So spricht der HERR: Gerade so will ich den Stolz Judas und den Stolz Jerusalems, der sehr groß ist, verderben!
13.10 Dieses Volk ist ein böses Volk; es will meine Worte nicht hören, es wandelt in der Verstocktheit seines Herzens und hängt an den fremden Göttern, um ihnen zu dienen und sie anzubeten. Darum soll es werden wie dieser Gürtel, der zu nichts mehr taugt.
13.11 Denn gleichwie ein Gürtel sich an die Lenden eines Mannes anschließt, also habe ich das ganze Haus Israel und das ganze Haus Juda mir angeschlossen, spricht der HERR, daß sie mein Volk und mir zum Namen und zum Lobe und zur Zierde sein sollten; aber sie haben mir nicht gehorchen wollen.
13.12 Darum halte ihnen diese Worte vor: So spricht der HERR, der Gott Israels: Alle Krüge sollen mit Wein gefüllt werden! Wenn sie dann zu dir sagen werden: Meinst du, wir wissen das nicht, daß alle Krüge mit Wein gefüllt werden sollen? so sage zu ihnen:
13.13 So spricht der HERR: Siehe, ich werde alle Einwohner dieses Landes und die Könige, welche auf dem Throne Davids sitzen, und die Priester und die Propheten samt allen Einwohnern Jerusalems mit Trunkenheit füllen und will machen,
13.14 daß sie sich stoßen, ein Bruder an dem andern und Väter und Söhne gegeneinander, spricht der HERR; ich will ihrer nicht schonen, ich werde kein Mitleid mit ihnen haben und mich ihrer nicht erbarmen, sondern sie umbringen!
13.15 Höret und merket auf! Seid nicht stolz; denn der HERR redet!
13.16 Gebt doch dem HERRN, eurem Gott, die Ehre, bevor es dunkel wird und bevor eure Füße sich auf den finstern Bergen stoßen. Ihr werdet auf Licht hoffen, aber er wird es zu Todesschatten machen und in dichte Dunkelheit verwandeln.
13.17 Wenn ihr aber nicht darauf hören wollt, so wird meine Seele im Verborgenen weinen wegen eures Hochmuts, mein Auge wird unaufhörlich weinen und in Tränen zerfließen, weil die Herde des HERRN gefangen weggeführt wird.
13.18 Sage dem Könige und der Herrscherin: Setzet euch tief herunter! Denn die Krone eurer Herrlichkeit ist von eurem Haupt gefallen.
13.19 Die Städte im Süden sind geschlossen und niemand ist, der sie öffnet. Ganz Juda wird gefangen geführt, ja, es wird gänzlich weggeführt werden.
13.20 Hebet eure Augen auf und beschaut die, welche von Mitternacht herkommen. Wo sind die Schafe, die dir anvertraut wurden, deine prächtige Herde?
13.21 Was willst du sagen, wenn er deine Buhlen, die du an dich gewöhnt hast, zu Häuptern über dich setzen wird? Werden dich nicht Wehen ankommen wie ein Weib in Kindesnöten?
13.22 Und wenn du alsdann in deinem Herzen sprichst: «Warum kommt solches über mich?» Um der Menge deiner Sünden willen werden dir deine Säume aufgedeckt und deine Fersen mit Gewalt entblößt!
13.23 Kann wohl ein Mohr seine Haut verwandeln, oder ein Leopard seine Flecken? Könnt ihr auch Gutes tun, die ihr gewohnt seid, Böses zu tun?
13.24 Darum will ich sie zerstreuen wie Stoppeln, die dahinfahren vor dem Wüstenwind.
13.25 Das wird dein Los sein, dein Teil, das ich dir zumesse, spricht der HERR, weil du meiner vergessen und auf Lügen vertraut hast.
13.26 Darum will ich auch deine Säume über dein Angesicht hochziehen, daß man deine Schande sehe,
13.27 deine Ehebrüche, dein Wiehern und deine schändliche Hurerei; denn ich habe auf den Hügeln im Felde deine Greuel gesehen. Wehe dir, Jerusalem! Willst du denn nicht rein werden? Wie lange geht es noch?
13.1 τάδε λέγει κύριος βάδισον καὶ κτῆσαι σεαυτῷ περίζωμα λινοῦν καὶ περίθου περὶ τὴν ὀσφύν σου καὶ ἐν ὕδατι οὐ διελεύσεται
13.2 καὶ ἐκτησάμην τὸ περίζωμα κατὰ τὸν λόγον κυρίου καὶ περιέθηκα περὶ τὴν ὀσφύν μου
13.3 καὶ ἐγενήθη λόγος κυρίου πρός με λέγων
13.4 λαβὲ τὸ περίζωμα τὸ περὶ τὴν ὀσφύν σου καὶ ἀνάστηθι καὶ βάδισον ἐπὶ τὸν εὐφράτην καὶ κατάκρυψον αὐτὸ ἐκεῖ ἐν τῇ τρυμαλιᾷ τῆς πέτρας
13.5 καὶ ἐπορεύθην καὶ ἔκρυψα αὐτὸ ἐν τῷ εὐφράτῃ καθὼς ἐνετείλατό μοι κύριος
13.6 καὶ ἐγένετο μεθ' ἡμέρας πολλὰς καὶ εἶπεν κύριος πρός με ἀνάστηθι βάδισον ἐπὶ τὸν εὐφράτην καὶ λαβὲ ἐκεῖθεν τὸ περίζωμα ὃ ἐνετειλάμην σοι τοῦ κατακρύψαι ἐκεῖ
13.7 καὶ ἐπορεύθην ἐπὶ τὸν εὐφράτην ποταμὸν καὶ ὤρυξα καὶ ἔλαβον τὸ περίζωμα ἐκ τοῦ τόπου οὗ κατώρυξα αὐτὸ ἐκεῖ καὶ ἰδοὺ διεφθαρμένον ἦν ὃ οὐ μὴ χρησθῇ εἰς οὐθέν
13.8 καὶ ἐγενήθη λόγος κυρίου πρός με λέγων
13.9 τάδε λέγει κύριος οὕτω φθερῶ τὴν ὕβριν ιουδα καὶ τὴν ὕβριν ιερουσαλημ τὴν πολλὴν ταύτην ὕβριν τοὺς μὴ βουλομένους ὑπακούειν τῶν λόγων μου καὶ πορευθέντας ὀπίσω θεῶν ἀλλοτρίων τοῦ δουλεύειν αὐτοῖς καὶ τοῦ προσκυνεῖν αὐτοῖς καὶ ἔσονται ὥσπερ τὸ περίζωμα τοῦτο ὃ οὐ χρησθήσεται εἰς οὐθέν
13.10 τὴν πολλὴν ταύτην ὕβριν τοὺς μὴ βουλομένους ὑπακούειν τῶν λόγων μου καὶ πορευθέντας ὀπίσω θεῶν ἀλλοτρίων τοῦ δουλεύειν αὐτοῖς καὶ τοῦ προσκυνεῖν αὐτοῖς καὶ ἔσονται ὥσπερ τὸ περίζωμα τοῦτο ὃ οὐ χρησθήσεται εἰς οὐθέν
13.11 ὅτι καθάπερ κολλᾶται τὸ περίζωμα περὶ τὴν ὀσφὺν τοῦ ἀνθρώπου οὕτως ἐκόλλησα πρὸς ἐμαυτὸν τὸν οἶκον τοῦ ισραηλ καὶ πᾶν οἶκον ιουδα τοῦ γενέσθαι μοι εἰς λαὸν ὀνομαστὸν καὶ εἰς καύχημα καὶ εἰς δόξαν καὶ οὐκ εἰσήκουσάν μου
13.12 καὶ ἐρεῖς πρὸς τὸν λαὸν τοῦτον πᾶς ἀσκὸς πληρωθήσεται οἴνου καὶ ἔσται ἐὰν εἴπωσιν πρὸς σέ μὴ γνόντες οὐ γνωσόμεθα ὅτι πᾶς ἀσκὸς πληρωθήσεται οἴνου
13.13 καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτούς τάδε λέγει κύριος ἰδοὺ ἐγὼ πληρῶ τοὺς κατοικοῦντας τὴν γῆν ταύτην καὶ τοὺς βασιλεῖς αὐτῶν τοὺς καθημένους υἱοὺς δαυιδ ἐπὶ θρόνου αὐτοῦ καὶ τοὺς ἱερεῖς καὶ τοὺς προφήτας καὶ τὸν ιουδαν καὶ πάντας τοὺς κατοικοῦντας ιερουσαλημ μεθύσματι
13.14 καὶ διασκορπιῶ αὐτοὺς ἄνδρα καὶ τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ καὶ τοὺς πατέρας αὐτῶν καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτῶν ἐν τῷ αὐτῷ οὐκ ἐπιποθήσω λέγει κύριος καὶ οὐ φείσομαι καὶ οὐκ οἰκτιρήσω ἀπὸ διαφθορᾶς αὐτῶν
13.15 ἀκούσατε καὶ ἐνωτίσασθε καὶ μὴ ἐπαίρεσθε ὅτι κύριος ἐλάλησεν
13.16 δότε τῷ κυρίῳ θεῷ ὑμῶν δόξαν πρὸ τοῦ συσκοτάσαι καὶ πρὸς τοῦ προσκόψαι πόδας ὑμῶν ἐπ' ὄρη σκοτεινὰ καὶ ἀναμενεῖτε εἰς φῶς καὶ ἐκεῖ σκιὰ θανάτου καὶ τεθήσονται εἰς σκότος
13.17 ἐὰν δὲ μὴ ἀκούσητε κεκρυμμένως κλαύσεται ἡ ψυχὴ ὑμῶν ἀπὸ προσώπου ὕβρεως καὶ κατάξουσιν οἱ ὀφθαλμοὶ ὑμῶν δάκρυα ὅτι συνετρίβη τὸ ποίμνιον κυρίου
13.18 εἴπατε τῷ βασιλεῖ καὶ τοῖς δυναστεύουσιν ταπεινώθητε καὶ καθίσατε ὅτι καθῃρέθη ἀπὸ κεφαλῆς ὑμῶν στέφανος δόξης ὑμῶν
13.19 πόλεις αἱ πρὸς νότον συνεκλείσθησαν καὶ οὐκ ἦν ὁ ἀνοίγων ἀπῳκίσθη ιουδας συνετέλεσεν ἀποικίαν τελείαν
13.20 ἀνάλαβε ὀφθαλμούς σου ιερουσαλημ καὶ ἰδὲ τοὺς ἐρχομένους ἀπὸ βορρᾶ ποῦ ἐστιν τὸ ποίμνιον ὃ ἐδόθη σοι πρόβατα δόξης σου
13.21 τί ἐρεῖς ὅταν ἐπισκέπτωνταί σε καὶ σὺ ἐδίδαξας αὐτοὺς ἐπὶ σὲ μαθήματα εἰς ἀρχήν οὐκ ὠδῖνες καθέξουσίν σε καθὼς γυναῖκα τίκτουσαν
13.22 καὶ ἐὰν εἴπῃς ἐν τῇ καρδίᾳ σου διὰ τί ἀπήντησέν μοι ταῦτα διὰ τὸ πλῆθος τῆς ἀδικίας σου ἀνεκαλύφθη τὰ ὀπίσθιά σου παραδειγματισθῆναι τὰς πτέρνας σου
13.23 εἰ ἀλλάξεται αἰθίοψ τὸ δέρμα αὐτοῦ καὶ πάρδαλις τὰ ποικίλματα αὐτῆς καὶ ὑμεῖς δυνήσεσθε εὖ ποιῆσαι μεμαθηκότες τὰ κακά
13.24 καὶ διέσπειρα αὐτοὺς ὡς φρύγανα φερόμενα ὑπὸ ἀνέμου εἰς ἔρημον
13.25 οὗτος ὁ κλῆρός σου καὶ μερὶς τοῦ ἀπειθεῖν ὑμᾶς ἐμοί λέγει κύριος ὡς ἐπελάθου μου καὶ ἤλπισας ἐπὶ ψεύδεσιν
13.26 κἀγὼ ἀποκαλύψω τὰ ὀπίσω σου ἐπὶ τὸ πρόσωπόν σου καὶ ὀφθήσεται ἡ ἀτιμία σου
13.27 καὶ ἡ μοιχεία σου καὶ ὁ χρεμετισμός σου καὶ ἡ ἀπαλλοτρίωσις τῆς πορνείας σου ἐπὶ τῶν βουνῶν καὶ ἐν τοῖς ἀγροῖς ἑώρακα τὰ βδελύγματά σου οὐαί σοι ιερουσαλημ ὅτι οὐκ ἐκαθαρίσθης ὀπίσω μου ἕως τίνος ἔτι
13.1 tade legei kyrios badison kai ktehsai seaytoh perizohma linoyn kai perithoy peri tehn osphyn soy kai en ydati oy dieleysetai
13.2 kai ektehsamehn to perizohma kata ton logon kyrioy kai periethehka peri tehn osphyn moy
13.3 kai egenehtheh logos kyrioy pros me legohn
13.4 labe to perizohma to peri tehn osphyn soy kai anastehthi kai badison epi ton eyphratehn kai katakrypson ayto ekei en teh trymalia tehs petras
13.5 kai eporeythehn kai ekrypsa ayto en toh eyphrateh kathohs eneteilato moi kyrios
13.6 kai egeneto meth' ehmeras pollas kai eipen kyrios pros me anastehthi badison epi ton eyphratehn kai labe ekeithen to perizohma o eneteilamehn soi toy katakrypsai ekei
13.7 kai eporeythehn epi ton eyphratehn potamon kai ohryxa kai elabon to perizohma ek toy topoy oy katohryxa ayto ekei kai idoy diephtharmenon ehn o oy meh chrehstheh eis oythen
13.8 kai egenehtheh logos kyrioy pros me legohn
13.9 tade legei kyrios oytoh phtheroh tehn ybrin ioyda kai tehn ybrin ieroysalehm tehn pollehn taytehn ybrin toys meh boylomenoys ypakoyein tohn logohn moy kai poreythentas opisoh theohn allotriohn toy doyleyein aytois kai toy proskynein aytois kai esontai ohsper to perizohma toyto o oy chrehsthehsetai eis oythen
13.10 tehn pollehn taytehn ybrin toys meh boylomenoys ypakoyein tohn logohn moy kai poreythentas opisoh theohn allotriohn toy doyleyein aytois kai toy proskynein aytois kai esontai ohsper to perizohma toyto o oy chrehsthehsetai eis oythen
13.11 oti kathaper kollatai to perizohma peri tehn osphyn toy anthrohpoy oytohs ekollehsa pros emayton ton oikon toy israehl kai pan oikon ioyda toy genesthai moi eis laon onomaston kai eis kaychehma kai eis doxan kai oyk eisehkoysan moy
13.12 kai ereis pros ton laon toyton pas askos plehrohthehsetai oinoy kai estai ean eipohsin pros se meh gnontes oy gnohsometha oti pas askos plehrohthehsetai oinoy
13.13 kai ereis pros aytoys tade legei kyrios idoy egoh plehroh toys katoikoyntas tehn gehn taytehn kai toys basileis aytohn toys kathehmenoys yioys dayid epi thronoy aytoy kai toys iereis kai toys prophehtas kai ton ioydan kai pantas toys katoikoyntas ieroysalehm methysmati
13.14 kai diaskorpioh aytoys andra kai ton adelphon aytoy kai toys pateras aytohn kai toys yioys aytohn en toh aytoh oyk epipothehsoh legei kyrios kai oy pheisomai kai oyk oiktirehsoh apo diaphthoras aytohn
13.15 akoysate kai enohtisasthe kai meh epairesthe oti kyrios elalehsen
13.16 dote toh kyrioh theoh ymohn doxan pro toy syskotasai kai pros toy proskopsai podas ymohn ep' oreh skoteina kai anameneite eis phohs kai ekei skia thanatoy kai tethehsontai eis skotos
13.17 ean de meh akoysehte kekrymmenohs klaysetai eh psycheh ymohn apo prosohpoy ybreohs kai kataxoysin oi ophthalmoi ymohn dakrya oti synetribeh to poimnion kyrioy
13.18 eipate toh basilei kai tois dynasteyoysin tapeinohthehte kai kathisate oti kathehretheh apo kephalehs ymohn stephanos doxehs ymohn
13.19 poleis ai pros noton synekleisthehsan kai oyk ehn o anoigohn apohkistheh ioydas synetelesen apoikian teleian
13.20 analabe ophthalmoys soy ieroysalehm kai ide toys erchomenoys apo borra poy estin to poimnion o edotheh soi probata doxehs soy
13.21 ti ereis otan episkeptohntai se kai sy edidaxas aytoys epi se mathehmata eis archehn oyk ohdines kathexoysin se kathohs gynaika tiktoysan
13.22 kai ean eipehs en teh kardia soy dia ti apehntehsen moi tayta dia to plehthos tehs adikias soy anekalyphtheh ta opisthia soy paradeigmatisthehnai tas pternas soy
13.23 ei allaxetai aithiops to derma aytoy kai pardalis ta poikilmata aytehs kai ymeis dynehsesthe ey poiehsai memathehkotes ta kaka
13.24 kai diespeira aytoys ohs phrygana pheromena ypo anemoy eis erehmon
13.25 oytos o klehros soy kai meris toy apeithein ymas emoi legei kyrios ohs epelathoy moy kai ehlpisas epi pseydesin
13.26 kagoh apokalypsoh ta opisoh soy epi to prosohpon soy kai ophthehsetai eh atimia soy
13.27 kai eh moicheia soy kai o chremetismos soy kai eh apallotriohsis tehs porneias soy epi tohn boynohn kai en tois agrois eohraka ta bdelygmata soy oyai soi ieroysalehm oti oyk ekatharisthehs opisoh moy eohs tinos eti
13.1 כֹּה־אָמַר יְהוָה אֵלַי הָלֹוךְ וְקָנִיתָ לְּךָ אֵזֹור פִּשְׁתִּים וְשַׂמְתֹּו עַל־מָתְנֶיךָ וּבַמַּיִם לֹא תְבִאֵהוּ׃
13.2 וָאֶקְנֶה אֶת־הָאֵזֹור כִּדְבַר יְהוָה וָאָשִׂם עַל־מָתְנָי׃ ס
13.3 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר׃
13.4 קַח אֶת־הָאֵזֹור אֲשֶׁר קָנִיתָ אֲשֶׁר עַל־מָתְנֶיךָ וְקוּם לֵךְ פְּרָתָה וְטָמְנֵהוּ שָׁם בִּנְקִיק הַסָּלַע׃
13.5 וָאֵלֵךְ וָאֶטְמְנֵהוּ בִּפְרָת כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹותִי׃
13.6 וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים רַבִּים וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי קוּם לֵךְ פְּרָתָה וְקַח מִשָּׁם אֶת־הָאֵזֹור אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְטָמְנֹו־שָׁם׃
13.7 וָאֵלֵךְ פְּרָתָה וָאֶחְפֹּר וָאֶקַּח אֶת־הָאֵזֹור מִן־הַמָּקֹום אֲשֶׁר־טְמַנְתִּיו שָׁמָּה וְהִנֵּה נִשְׁחַת הָאֵזֹור לֹא יִצְלַח לַכֹּל׃ פ
13.8 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃
13.9 כֹּה אָמַר יְהוָה כָּכָה אַשְׁחִית אֶת־גְּאֹון יְהוּדָה וְאֶת־גְּאֹון יְרוּשָׁלִַם הָרָב׃
13.10 הָעָם הַזֶּה הָרָע הַמֵּאֲנִים ׀ לִשְׁמֹועַ אֶת־דְּבָרַי הַהֹלְכִים בִּשְׁרִרוּת לִבָּם וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהֶם וִיהִי כָּאֵזֹור הַזֶּה אֲשֶׁר לֹא־יִצְלַח לַכֹּל׃
13.11 כִּי כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזֹור אֶל־מָתְנֵי־אִישׁ כֵּן הִדְבַּקְתִּי אֵלַי אֶת־כָּל־בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת־כָּל־בֵּית יְהוּדָה נְאֻם־יְהוָה לִהְיֹות לִי לְעָם וּלְשֵׁם וְלִתְהִלָּה וּלְתִפְאָרֶת וְלֹא שָׁמֵעוּ׃
13.12 וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה ס כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כָּל־נֵבֶל יִמָּלֵא יָיִן וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ הֲיָדֹעַ לֹא נֵדַע כִּי כָל־נֵבֶל יִמָּלֵא יָיִן׃
13.13 וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה־אָמַר יְהוָה הִנְנִי מְמַלֵּא אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶת־הַמְּלָכִים הַיֹּשְׁבִים לְדָוִד עַל־כִּסְאֹו וְאֶת־הַכֹּהֲנִים וְאֶת־הַנְּבִיאִים וְאֵת כָּל־יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם שִׁכָּרֹון׃
13.14 וְנִפַּצְתִּים אִישׁ אֶל־אָחִיו וְהָאָבֹות וְהַבָּנִים יַחְדָּו נְאֻם־יְהוָה לֹא־אֶחְמֹול וְלֹא־אָחוּס וְלֹא אֲרַחֵם מֵהַשְׁחִיתָם׃ ס
13.15 שִׁמְעוּ וְהַאֲזִינוּ אַל־תִּגְבָּהוּ כִּי יְהוָה דִּבֵּר׃
13.16 תְּנוּ לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם כָּבֹוד בְּטֶרֶם יַחְשִׁךְ וּבְטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם עַל־הָרֵי נָשֶׁף וְקִוִּיתֶם לְאֹור וְשָׂמָהּ לְצַלְמָוֶת [יָשִׁית כ] (וְשִׁית ק) לַעֲרָפֶל׃
13.17 וְאִם לֹא תִשְׁמָעוּהָ בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה־נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה וְדָמֹעַ תִּדְמַע וְתֵרַד עֵינִי דִּמְעָה כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר יְהוָה׃ ס
13.18 אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְלַגְּבִירָה הַשְׁפִּילוּ שֵׁבוּ כִּי יָרַד מַרְאֲשֹׁותֵיכֶם עֲטֶרֶת תִּפְאַרְתְּכֶם׃
13.19 עָרֵי הַנֶּגֶב סֻגְּרוּ וְאֵין פֹּתֵחַ הָגְלָת יְהוּדָה כֻּלָּהּ הָגְלָת שְׁלֹומִים׃ ס
13.20 [שְׂאִי כ] (שְׂאוּ ק) עֵינֵיכֶם [וּרְאִי כ] (וּרְאוּ ק) הַבָּאִים מִצָּפֹון אַיֵּה הָעֵדֶר נִתַּן־לָךְ צֹאן תִּפְאַרְתֵּךְ׃
13.21 מַה־תֹּאמְרִי כִּי־יִפְקֹד עָלַיִךְ וְאַתְּ לִמַּדְתְּ אֹתָם עָלַיִךְ אַלֻּפִים לְרֹאשׁ הֲלֹוא חֲבָלִים יֹאחֱזוּךְ כְּמֹו אֵשֶׁת לֵדָה׃
13.22 וְכִי תֹאמְרִי בִּלְבָבֵךְ מַדּוּעַ קְרָאֻנִי אֵלֶּה בְּרֹב עֲוֹנֵךְ נִגְלוּ שׁוּלַיִךְ נֶחְמְסוּ עֲקֵבָיִךְ׃
13.23 הֲיַהֲפֹךְ כּוּשִׁי עֹורֹו וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו גַּם־אַתֶּם תּוּכְלוּ לְהֵיטִיב לִמֻּדֵי הָרֵעַ׃
13.24 וַאֲפִיצֵם כְּקַשׁ־עֹובֵר לְרוּחַ מִדְבָּר׃
13.25 זֶה גֹורָלֵךְ מְנָת־מִדַּיִךְ מֵאִתִּי נְאֻם־יְהוָה אֲשֶׁר שָׁכַחַתְּ אֹותִי וַתִּבְטְחִי בַּשָּׁקֶר׃
13.26 וְגַם־אֲנִי חָשַׂפְתִּי שׁוּלַיִךְ עַל־פָּנָיִךְ וְנִרְאָה קְלֹונֵךְ׃
13.27 נִאֻפַיִךְ וּמִצְהֲלֹותַיִךְ זִמַּת זְנוּתֵךְ עַל־גְּבָעֹות בַּשָּׂדֶה רָאִיתִי שִׁקּוּצָיִךְ אֹוי לָךְ יְרוּשָׁלִַם לֹא תִטְהֲרִי אַחֲרֵי מָתַי עֹד׃ פ
13.1 koH-Aaamar jHwaaH Aelaj Haalowk wqaanijtaa lkaa Aezowr pixxtijm wxamtow Oal-maatnaejkaa wbamajim loA tbiAeHw׃
13.2 waaAaeqnaeH Aaet-HaaAezowr kidbar jHwaaH waaAaaxim Oal-maatnaaj׃ s
13.3 wajHij dbar-jHwaaH Aelaj xxenijt leAmor׃
13.4 qah Aaet-HaaAezowr Aaxxaer qaanijtaa Aaxxaer Oal-maatnaejkaa wqwm lek praataaH wTaamneHw xxaam binqijq HasaalaO׃
13.5 waaAelek waaAaeTmneHw bipraat kaAaxxaer ciwaaH jHwaaH Aowtij׃
13.6 wajHij miqec jaamijm rabijm wajoAmaer jHwaaH Aelaj qwm lek praataaH wqah mixxaam Aaet-HaaAezowr Aaxxaer ciwijtijkaa lTaamnow-xxaam׃
13.7 waaAelek praataaH waaAaehpor waaAaeqah Aaet-HaaAezowr min-Hamaaqowm Aaxxaer-Tmantijw xxaamaaH wHineH nixxhat HaaAezowr loA jiclah lakol׃ p
13.8 wajHij dbar-jHwaaH Aelaj leAmor׃
13.9 koH Aaamar jHwaaH kaakaaH Aaxxhijt Aaet-gAown jHwdaaH wAaet-gAown jrwxxaalaim Haaraab׃
13.10 HaaOaam HazaeH HaaraaO HameAanijm lixxmowOa Aaet-dbaaraj HaHolkijm bixxrirwt libaam wajelkw Aaharej AaeloHijm Aaherijm lOaabdaam wlHixxtahawot laaHaem wijHij kaaAezowr HazaeH Aaxxaer loA-jiclah lakol׃
13.11 kij kaAaxxaer jidbaq HaaAezowr Aael-maatnej-Aijxx ken Hidbaqtij Aelaj Aaet-kaal-bejt jixraaAel wAaet-kaal-bejt jHwdaaH nAum-jHwaaH liHjowt lij lOaam wlxxem wlitHilaaH wltipAaaraet wloA xxaameOw׃
13.12 wAaamartaa AalejHaem Aaet-Hadaabaar HazaeH s koH-Aaamar jHwaaH AaeloHej jixraaAel kaal-nebael jimaaleA jaajin wAaamrw Aelaejkaa HajaadoOa loA nedaO kij kaal-nebael jimaaleA jaajin׃
13.13 wAaamartaa AalejHaem koH-Aaamar jHwaaH Hinnij mmaleA Aaet-kaal-joxxbej HaaAaaraec HazoAt wAaet-Hamlaakijm Hajoxxbijm ldaawid Oal-kisAow wAaet-HakoHanijm wAaet-HanbijAijm wAet kaal-joxxbej jrwxxaalaaim xxikaarown׃
13.14 wnipactijm Aijxx Aael-Aaahijw wHaaAaabowt wHabaanijm jahdaaw nAum-jHwaaH loA-Aaehmowl wloA-Aaahws wloA Aarahem meHaxxhijtaam׃ s
13.15 xximOw wHaAazijnw Aal-tigbaaHw kij jHwaaH diber׃
13.16 tnw lajHwaaH AaeloHejkaem kaabowd bTaeraem jahxxik wbTaeraem jitnagpw raglejkaem Oal-Haarej naaxxaep wqiwijtaem lAowr wxaamaaH lcalmaawaet [jaaxxijt k] (wxxijt q) laOaraapael׃
13.17 wAim loA tixxmaaOwHaa bmistaarijm tibkaeH-napxxij mipnej gewaaH wdaamoOa tidmaO wterad Oejnij dimOaaH kij nixxbaaH Oedaer jHwaaH׃ s
13.18 Aaemor lamaelaek wlagbijraaH Haxxpijlw xxebw kij jaarad marAaxxowtejkaem OaTaeraet tipAartkaem׃
13.19 Oaarej Hanaegaeb sugrw wAejn poteha Haaglaat jHwdaaH kulaaH Haaglaat xxlowmijm׃ s
13.20 [xAij k] (xAw q) Oejnejkaem [wrAij k] (wrAw q) HabaaAijm micaapown AajeH HaaOedaer nitan-laak coAn tipAartek׃
13.21 maH-toAmrij kij-jipqod Oaalajik wAat limadt Aotaam Oaalajik Aalupijm lroAxx HalowA habaalijm joAhaezwk kmow Aexxaet ledaaH׃
13.22 wkij toAmrij bilbaabek madwOa qraaAunij AelaeH brob Oawonek niglw xxwlajik naehmsw Oaqebaajik׃
13.23 HajaHapok kwxxij Oowrow wnaamer habarburotaajw gam-Aataem twklw lHejTijb limudej HaareOa׃
13.24 waAapijcem kqaxx-Oowber lrwha midbaar׃
13.25 zaeH gowraalek mnaat-midajik meAitij nAum-jHwaaH Aaxxaer xxaakahat Aowtij watibThij baxxaaqaer׃
13.26 wgam-Aanij haaxaptij xxwlajik Oal-paanaajik wnirAaaH qlownek׃
13.27 niAupajik wmicHalowtajik zimat znwtek Oal-gbaaOowt baxaadaeH raaAijtij xxiqwcaajik Aowj laak jrwxxaalaim loA tiTHarij Aaharej maataj Ood׃ p
13.1 כה־אמר יהוה אלי הלוך וקנית לך אזור פשתים ושמתו על־מתניך ובמים לא תבאהו׃
13.2 ואקנה את־האזור כדבר יהוה ואשם על־מתני׃ ס
13.3 ויהי דבר־יהוה אלי שנית לאמר׃
13.4 קח את־האזור אשר קנית אשר על־מתניך וקום לך פרתה וטמנהו שם בנקיק הסלע׃
13.5 ואלך ואטמנהו בפרת כאשר צוה יהוה אותי׃
13.6 ויהי מקץ ימים רבים ויאמר יהוה אלי קום לך פרתה וקח משם את־האזור אשר צויתיך לטמנו־שם׃
13.7 ואלך פרתה ואחפר ואקח את־האזור מן־המקום אשר־טמנתיו שמה והנה נשחת האזור לא יצלח לכל׃ פ
13.8 ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃
13.9 כה אמר יהוה ככה אשחית את־גאון יהודה ואת־גאון ירושלם הרב׃
13.10 העם הזה הרע המאנים ׀ לשמוע את־דברי ההלכים בשררות לבם וילכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ויהי כאזור הזה אשר לא־יצלח לכל׃
13.11 כי כאשר ידבק האזור אל־מתני־איש כן הדבקתי אלי את־כל־בית ישראל ואת־כל־בית יהודה נאם־יהוה להיות לי לעם ולשם ולתהלה ולתפארת ולא שמעו׃
13.12 ואמרת אליהם את־הדבר הזה ס כה־אמר יהוה אלהי ישראל כל־נבל ימלא יין ואמרו אליך הידע לא נדע כי כל־נבל ימלא יין׃
13.13 ואמרת אליהם כה־אמר יהוה הנני ממלא את־כל־ישבי הארץ הזאת ואת־המלכים הישבים לדוד על־כסאו ואת־הכהנים ואת־הנביאים ואת כל־ישבי ירושלם שכרון׃
13.14 ונפצתים איש אל־אחיו והאבות והבנים יחדו נאם־יהוה לא־אחמול ולא־אחוס ולא ארחם מהשחיתם׃ ס
13.15 שמעו והאזינו אל־תגבהו כי יהוה דבר׃
13.16 תנו ליהוה אלהיכם כבוד בטרם יחשך ובטרם יתנגפו רגליכם על־הרי נשף וקויתם לאור ושמה לצלמות [ישית כ] (ושית ק) לערפל׃
13.17 ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה־נפשי מפני גוה ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר יהוה׃ ס
13.18 אמר למלך ולגבירה השפילו שבו כי ירד מראשותיכם עטרת תפארתכם׃
13.19 ערי הנגב סגרו ואין פתח הגלת יהודה כלה הגלת שלומים׃ ס
13.20 [שאי כ] (שאו ק) עיניכם [וראי כ] (וראו ק) הבאים מצפון איה העדר נתן־לך צאן תפארתך׃
13.21 מה־תאמרי כי־יפקד עליך ואת למדת אתם עליך אלפים לראש הלוא חבלים יאחזוך כמו אשת לדה׃
13.22 וכי תאמרי בלבבך מדוע קראני אלה ברב עונך נגלו שוליך נחמסו עקביך׃
13.23 היהפך כושי עורו ונמר חברברתיו גם־אתם תוכלו להיטיב למדי הרע׃
13.24 ואפיצם כקש־עובר לרוח מדבר׃
13.25 זה גורלך מנת־מדיך מאתי נאם־יהוה אשר שכחת אותי ותבטחי בשקר׃
13.26 וגם־אני חשפתי שוליך על־פניך ונראה קלונך׃
13.27 נאפיך ומצהלותיך זמת זנותך על־גבעות בשדה ראיתי שקוציך אוי לך ירושלם לא תטהרי אחרי מתי עד׃ פ
13.1 kH-Amr jHwH Alj Hlwk wqnjt lk Azwr pxtjm wxmtw Ol-mtnjk wbmjm lA tbAHw׃
13.2 wAqnH At-HAzwr kdbr jHwH wAxm Ol-mtnj׃ s
13.3 wjHj dbr-jHwH Alj xnjt lAmr׃
13.4 qh At-HAzwr Axr qnjt Axr Ol-mtnjk wqwm lk prtH wTmnHw xm bnqjq HslO׃
13.5 wAlk wATmnHw bprt kAxr cwH jHwH Awtj׃
13.6 wjHj mqc jmjm rbjm wjAmr jHwH Alj qwm lk prtH wqh mxm At-HAzwr Axr cwjtjk lTmnw-xm׃
13.7 wAlk prtH wAhpr wAqh At-HAzwr mn-Hmqwm Axr-Tmntjw xmH wHnH nxht HAzwr lA jclh lkl׃ p
13.8 wjHj dbr-jHwH Alj lAmr׃
13.9 kH Amr jHwH kkH Axhjt At-gAwn jHwdH wAt-gAwn jrwxlm Hrb׃
13.10 HOm HzH HrO HmAnjm lxmwO At-dbrj HHlkjm bxrrwt lbm wjlkw Ahrj AlHjm Ahrjm lObdm wlHxthwt lHm wjHj kAzwr HzH Axr lA-jclh lkl׃
13.11 kj kAxr jdbq HAzwr Al-mtnj-Ajx kn Hdbqtj Alj At-kl-bjt jxrAl wAt-kl-bjt jHwdH nAm-jHwH lHjwt lj lOm wlxm wltHlH wltpArt wlA xmOw׃
13.12 wAmrt AljHm At-Hdbr HzH s kH-Amr jHwH AlHj jxrAl kl-nbl jmlA jjn wAmrw Aljk HjdO lA ndO kj kl-nbl jmlA jjn׃
13.13 wAmrt AljHm kH-Amr jHwH Hnnj mmlA At-kl-jxbj HArc HzAt wAt-Hmlkjm Hjxbjm ldwd Ol-ksAw wAt-HkHnjm wAt-HnbjAjm wAt kl-jxbj jrwxlm xkrwn׃
13.14 wnpctjm Ajx Al-Ahjw wHAbwt wHbnjm jhdw nAm-jHwH lA-Ahmwl wlA-Ahws wlA Arhm mHxhjtm׃ s
13.15 xmOw wHAzjnw Al-tgbHw kj jHwH dbr׃
13.16 tnw ljHwH AlHjkm kbwd bTrm jhxk wbTrm jtngpw rgljkm Ol-Hrj nxp wqwjtm lAwr wxmH lclmwt [jxjt k] (wxjt q) lOrpl׃
13.17 wAm lA txmOwH bmstrjm tbkH-npxj mpnj gwH wdmO tdmO wtrd Ojnj dmOH kj nxbH Odr jHwH׃ s
13.18 Amr lmlk wlgbjrH Hxpjlw xbw kj jrd mrAxwtjkm OTrt tpArtkm׃
13.19 Orj Hngb sgrw wAjn pth Hglt jHwdH klH Hglt xlwmjm׃ s
13.20 [xAj k] (xAw q) Ojnjkm [wrAj k] (wrAw q) HbAjm mcpwn AjH HOdr ntn-lk cAn tpArtk׃
13.21 mH-tAmrj kj-jpqd Oljk wAt lmdt Atm Oljk Alpjm lrAx HlwA hbljm jAhzwk kmw Axt ldH׃
13.22 wkj tAmrj blbbk mdwO qrAnj AlH brb Ownk nglw xwljk nhmsw Oqbjk׃
13.23 HjHpk kwxj Owrw wnmr hbrbrtjw gm-Atm twklw lHjTjb lmdj HrO׃
13.24 wApjcm kqx-Owbr lrwh mdbr׃
13.25 zH gwrlk mnt-mdjk mAtj nAm-jHwH Axr xkht Awtj wtbThj bxqr׃
13.26 wgm-Anj hxptj xwljk Ol-pnjk wnrAH qlwnk׃
13.27 nApjk wmcHlwtjk zmt znwtk Ol-gbOwt bxdH rAjtj xqwcjk Awj lk jrwxlm lA tTHrj Ahrj mtj Od׃ p
13.1 Haec dixit Dominus ad me: “ Vade et posside tibi lumba re lineum et pones illud super lumbos tuos et in aquam non inferes illud ”.
13.2 Et possedi lumbare iuxta verbum Domini et posui circa lumbos meos.
13.3 Et factus est sermo Domini ad me secundo dicens:
13.4 “ Tolle lumbare, quod possedisti, quod est circa lumbos tuos, et surgens vade ad Euphraten et absconde ibi illud in foramine petrae ”.
13.5 Et abii et abscondi illud ad Euphraten, sicut praeceperat mihi Dominus.
13.6 Et factum est, post dies plurimos dixit Dominus ad me: “ Surge, vade ad Euphraten et tolle inde lumbare, quod praecepi tibi, ut absconderes ibi ”.
13.7 Et abii ad Euphraten et fodi et tuli lumbare de loco, ubi absconderam illud; et ecce, computruerat lumbare, ita ut nulli usui aptum esset.
13.8 Et factum est verbum Domini ad me dicens:
13.9 “ Haec dicit Dominus: Sic putrescere faciam superbiam Iudae et superbiam Ierusalem multam;
13.10 populus iste pessimus — qui nolunt audire verba mea et ambulant in pravitate cordis sui abieruntque post deos alienos, ut servirent eis et adorarent eos — erit sicut lumbare istud, quod nulli usui aptum est.
13.11 Sicut enim adhaeret lumbare ad lumbos viri, sic agglutinavi mihi omnem domum Israel et omnem domum Iudae, dicit Dominus, ut esset mihi in populum et in nomen et in laudem et in gloriam, et non audierunt.
13.12 Dices ergo ad eos sermonem istum: Haec dicit Dominus, Deus Israel: Omnis laguncula implebitur vino. Et dicent ad te: “Numquid ignoramus quia omnis laguncula implebitur vino?”.
13.13 Et dices ad eos: Haec dicit Dominus: Ecce ego implebo omnes habitatores terrae huius et reges, qui sedent de stirpe David super thronum eius, et sacerdotes et prophetas et omnes habitatores Ierusalem ebrietate;
13.14 et collidam eos, virum in fratrem suum et patres et filios pariter, ait Dominus; non parcam et non concedam neque miserebor, ut non disperdam eos ”.
13.15 Audite et auribus percipite; nolite elevari, quia Dominus locutus est.
13.16 Date Domino Deo vestro gloriam, antequam contenebrescat, et antequam offendant pedes vestri ad montes caliginosos; exspectabitis lucem, et ponet eam in umbram mortis et in caliginem.
13.17 Quod si hoc non audieritis, in abscondito plorabit anima mea a facie superbiae; plorans plorabit et deducet oculus meus lacrimam, quia captus est grex Domini.
13.18 “ Dic regi et dominatrici: In humo sedete, quoniam descendit de capite vestro corona gloriae vestrae.
13.19 Civitates austri clausae sunt, et non est qui aperiat; translata est omnis Iuda transmigratione perfecta.
13.20 Leva oculos tuos et vide venientes ab aquilone: Ubi est grex, qui datus est tibi, pecus inclitum tuum?
13.21 Quid dices, cum visitaverit te? Tu enim ipsa docuisti eos adversum te, amicos in caput tuum; numquid non dolores apprehendent te quasi mulierem parturientem?
13.22 Quod si dixeris in corde tuo: “Quare venerunt mihi haec?”. Propter multitudinem iniquitatis tuae revelatae sunt laciniae tuae, pollutae sunt plantae tuae.
13.23 Numquid mutare potest Aethiops pellem suam aut pardus varietates suas? Tunc et vos poteritis benefacere, cum didiceritis malum.
13.24 Et disseminabo eos quasi stipulam, quae raptatur in vento deserti.
13.25 Haec sors tua parsque mensurae tuae a me, dicit Dominus, quia oblita es mei et confisa es in mendacio.
13.26 Unde et ego sublevabo lacinias tuas super faciem tuam, et apparebit ignominia tua,
13.27 adulteria tua et hinnitus tuus, scelus fornicationis tuae. Super colles in agro vidi abominationes tuas. Vae tibi, Ierusalem! Non mundaberis; usquequo adhuc? ”.
14.1 Das Wort des HERRN, welches an Jeremia erging betreffs der Dürre: Juda trauert,
14.2 und seine Tore stehen kläglich da, liegen betrübt am Boden, und das Geschrei Jerusalems steigt empor.
14.3 Ihre Mächtigen schicken ihre Geringen, Wasser zu holen; aber wenn sie zu den Brunnen kommen, finden sie kein Wasser, sondern bringen ihre Gefäße leer heim. Schamrot und zuschanden geworden, verhüllen sie ihre Häupter.
14.4 Weil das Erdreich zerrissen ist, darum daß kein Regen auf die Erde fällt, sehen sich die Landleute in ihrer Hoffnung getäuscht und bedecken ihre Häupter.
14.5 Die Hindin im Felde verläßt das Junge, welches sie geboren hat, weil sie kein Kraut findet.
14.6 Die Wildesel stehen auf den kahlen Höhen und schnappen nach Luft wie die Schakale; ihre Augen verschmachten aus Mangel an Gras.
14.7 Wenn unsere Missetaten wider uns zeugen, so handle du, o HERR, um deines Namens willen; denn unserer Abtrünnigkeiten sind viele, an dir haben wir gesündigt.
14.8 Du Hoffnung Israels, sein Retter zur Zeit der Not: Warum willst du sein wie ein Fremdling im Lande und wie ein Wanderer, der nur zum Übernachten sein Zelt aufschlägt?
14.9 Warum wolltest du sein wie ein erschrockener Mann, wie ein Krieger, der nicht helfen kann? Und doch bist du, HERR, mitten unter uns, und wir tragen deinen Namen; darum verlasse uns nicht!
14.10 Also spricht der HERR von diesem Volk: So lieben sie es, herumzuschweifen, sie schonen ihre Füße nicht; deswegen mißfallen sie dem HERRN: jetzt aber gedenkt er ihrer Missetat und sucht ihre Sünde heim!
14.11 Und der HERR sprach zu mir: Du sollst für dieses Volk nicht bitten, daß es ihm gut gehe!
14.12 Denn wenn sie schon fasten, so höre ich doch nicht auf ihr Flehen; und wenn sie schon Brandopfer und Speisopfer darbringen, so habe ich kein Wohlgefallen daran; sondern mit dem Schwerte, mit Hunger und Pestilenz will ich sie aufreiben.
14.13 Da antwortete ich: Ach, Herr, HERR! Siehe, die Propheten sagen ihnen: «Ihr werdet kein Schwert sehen und keinen Hunger leiden, sondern der HERR wird euch an diesem Ort beständigen Frieden geben!»
14.14 Da sprach der HERR zu mir: Lügen prophezeien diese Propheten in meinem Namen; ich habe sie nicht gesandt, ihnen nichts befohlen und nichts zu ihnen geredet; Lügengesichte und Wahrsagerei, Hirngespinste und Einbildungen ihres eigenen Herzens predigen sie euch.
14.15 Darum spricht der HERR also wider die Propheten, die in meinem Namen weissagen: «Es wird weder Schwert noch Teuerung in diesem Lande sein»; durch Schwert und Hungersnot sollen diese Propheten ausgerottet werden!
14.16 Das Volk aber, dem sie geweissagt haben, wird auf den Gassen zu Jerusalem niedergestreckt werden vom Hunger und Schwert; und niemand wird sein, der sie begräbt, sie und ihre Weiber, Söhne und Töchter; also will ich ihre Bosheit über sie ausschütten!
14.17 Auch das sollst du ihnen sagen: Meine Augen zerfließen in Tränen Tag und Nacht, ohne Aufhören; denn schwer verwundet ist die Jungfrau, die Tochter meines Volkes, durch einen sehr gefährlichen Schlag.
14.18 Gehe ich aufs Feld hinaus, siehe da, vom Schwert Erschlagene! Komme ich in die Stadt hinein, siehe da, vor Hunger Verschmachtete! Ja, auch ihre Propheten und Priester sind in ein Land gezogen, das sie nicht kannten.
14.19 Hast du denn Juda so ganz verworfen? Ist Zion deiner Seele ein solcher Greuel? Warum hast du uns also geschlagen, daß keine Heilung mehr für uns zu hoffen ist? Wir warten auf Frieden, aber es kommt nichts Gutes; auf eine Zeit der Heilung, aber siehe da, Schrecken!
14.20 Wir erkennen, o HERR, unsere Bosheit und die Sünde unsrer Väter, daß wir wider dich gesündigt haben.
14.21 Verwirf uns nicht um deines Namens willen; schände nicht den Thron deiner Herrlichkeit; gedenke des Bundes, den du mit uns gemacht hast, und brich ihn nicht!
14.22 Sind etwa unter den Götzen der Heiden Regenspender? Oder kann der Himmel Regenschauer geben? Bist du es nicht, HERR, unser Gott? Und auf dich hoffen wir; denn du hast das alles gemacht!
14.1 καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου πρὸς ιερεμιαν περὶ τῆς ἀβροχίας
14.2 ἐπένθησεν ἡ ιουδαία καὶ αἱ πύλαι αὐτῆς ἐκενώθησαν καὶ ἐσκοτώθησαν ἐπὶ τῆς γῆς καὶ ἡ κραυγὴ τῆς ιερουσαλημ ἀνέβη
14.3 καὶ οἱ μεγιστᾶνες αὐτῆς ἀπέστειλαν τοὺς νεωτέρους αὐτῶν ἐφ' ὕδωρ ἤλθοσαν ἐπὶ τὰ φρέατα καὶ οὐχ εὕροσαν ὕδωρ καὶ ἀπέστρεψαν τὰ ἀγγεῖα αὐτῶν κενά
14.4 καὶ τὰ ἔργα τῆς γῆς ἐξέλιπεν ὅτι οὐκ ἦν ὑετός ᾐσχύνθησαν γεωργοί ἐπεκάλυψαν τὴν κεφαλὴν αὐτῶν
14.5 καὶ ἔλαφοι ἐν ἀγρῷ ἔτεκον καὶ ἐγκατέλιπον ὅτι οὐκ ἦν βοτάνη
14.6 ὄνοι ἄγριοι ἔστησαν ἐπὶ νάπας εἵλκυσαν ἄνεμον ἐξέλιπον οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτῶν ὅτι οὐκ ἦν χόρτος ἀπὸ λαοῦ ἀδικίας
14.7 εἰ αἱ ἁμαρτίαι ἡμῶν ἀντέστησαν ἡμῖν κύριε ποίησον ἡμῖν ἕνεκεν σοῦ ὅτι πολλαὶ αἱ ἁμαρτίαι ἡμῶν ἐναντίον σοῦ ὅτι σοὶ ἡμάρτομεν
14.8 ὑπομονὴ ισραηλ κύριε καὶ σῴζεις ἐν καιρῷ κακῶν ἵνα τί ἐγενήθης ὡσεὶ πάροικος ἐπὶ τῆς γῆς καὶ ὡς αὐτόχθων ἐκκλίνων εἰς κατάλυμα
14.9 μὴ ἔσῃ ὥσπερ ἄνθρωπος ὑπνῶν ἢ ὡς ἀνὴρ οὐ δυνάμενος σῴζειν καὶ σὺ ἐν ἡμῖν εἶ κύριε καὶ τὸ ὄνομά σου ἐπικέκληται ἐφ' ἡμᾶς μὴ ἐπιλάθῃ ἡμῶν
14.10 οὕτως λέγει κύριος τῷ λαῷ τούτῳ ἠγάπησαν κινεῖν πόδας αὐτῶν καὶ οὐκ ἐφείσαντο καὶ ὁ θεὸς οὐκ εὐδόκησεν ἐν αὐτοῖς νῦν μνησθήσεται τῶν ἀδικιῶν αὐτῶν
14.11 καὶ εἶπεν κύριος πρός με μὴ προσεύχου περὶ τοῦ λαοῦ τούτου εἰς ἀγαθά
14.12 ὅτι ἐὰν νηστεύσωσιν οὐκ εἰσακούσομαι τῆς δεήσεως αὐτῶν καὶ ἐὰν προσενέγκωσιν ὁλοκαυτώματα καὶ θυσίας οὐκ εὐδοκήσω ἐν αὐτοῖς ὅτι ἐν μαχαίρᾳ καὶ ἐν λιμῷ καὶ ἐν θανάτῳ ἐγὼ συντελέσω αὐτούς
14.13 καὶ εἶπα ὦ κύριε ἰδοὺ οἱ προφῆται αὐτῶν προφητεύουσιν καὶ λέγουσιν οὐκ ὄψεσθε μάχαιραν οὐδὲ λιμὸς ἔσται ἐν ὑμῖν ὅτι ἀλήθειαν καὶ εἰρήνην δώσω ἐπὶ τῆς γῆς καὶ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ
14.14 καὶ εἶπεν κύριος πρός με ψευδῆ οἱ προφῆται προφητεύουσιν ἐπὶ τῷ ὀνόματί μου οὐκ ἀπέστειλα αὐτοὺς καὶ οὐκ ἐνετειλάμην αὐτοῖς καὶ οὐκ ἐλάλησα πρὸς αὐτούς ὅτι ὁράσεις ψευδεῖς καὶ μαντείας καὶ οἰωνίσματα καὶ προαιρέσεις καρδίας αὐτῶν αὐτοὶ προφητεύουσιν ὑμῖν
14.15 διὰ τοῦτο τάδε λέγει κύριος περὶ τῶν προφητῶν τῶν προφητευόντων ἐπὶ τῷ ὀνόματί μου ψευδῆ καὶ ἐγὼ οὐκ ἀπέστειλα αὐτούς οἳ λέγουσιν μάχαιρα καὶ λιμὸς οὐκ ἔσται ἐπὶ τῆς γῆς ταύτης ἐν θανάτῳ νοσερῷ ἀποθανοῦνται καὶ ἐν λιμῷ συντελεσθήσονται οἱ προφῆται
14.16 καὶ ὁ λαός οἷς αὐτοὶ προφητεύουσιν αὐτοῖς καὶ ἔσονται ἐρριμμένοι ἐν ταῖς διόδοις ιερουσαλημ ἀπὸ προσώπου μαχαίρας καὶ τοῦ λιμοῦ καὶ οὐκ ἔσται ὁ θάπτων αὐτούς καὶ αἱ γυναῖκες αὐτῶν καὶ οἱ υἱοὶ αὐτῶν καὶ αἱ θυγατέρες αὐτῶν καὶ ἐκχεῶ ἐπ' αὐτοὺς τὰ κακὰ αὐτῶν
14.17 καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτοὺς τὸν λόγον τοῦτον καταγάγετε ἐπ' ὀφθαλμοὺς ὑμῶν δάκρυα ἡμέρας καὶ νυκτός καὶ μὴ διαλιπέτωσαν ὅτι συντρίμματι συνετρίβη θυγάτηρ λαοῦ μου καὶ πληγῇ ὀδυνηρᾷ σφόδρα
14.18 ἐὰν ἐξέλθω εἰς τὸ πεδίον καὶ ἰδοὺ τραυματίαι μαχαίρας καὶ ἐὰν εἰσέλθω εἰς τὴν πόλιν καὶ ἰδοὺ πόνος λιμοῦ ὅτι ἱερεὺς καὶ προφήτης ἐπορεύθησαν εἰς γῆν ἣν οὐκ ᾔδεισαν
14.19 μὴ ἀποδοκιμάζων ἀπεδοκίμασας τὸν ιουδαν καὶ ἀπὸ σιων ἀπέστη ἡ ψυχή σου ἵνα τί ἔπαισας ἡμᾶς καὶ οὐκ ἔστιν ἡμῖν ἴασις ὑπεμείναμεν εἰς εἰρήνην καὶ οὐκ ἦν ἀγαθά εἰς καιρὸν ἰάσεως καὶ ἰδοὺ ταραχή
14.20 ἔγνωμεν κύριε ἁμαρτήματα ἡμῶν ἀδικίας πατέρων ἡμῶν ὅτι ἡμάρτομεν ἐναντίον σου
14.21 κόπασον διὰ τὸ ὄνομά σου μὴ ἀπολέσῃς θρόνον δόξης σου μνήσθητι μὴ διασκεδάσῃς τὴν διαθήκην σου τὴν μεθ' ἡμῶν
14.22 μὴ ἔστιν ἐν εἰδώλοις τῶν ἐθνῶν ὑετίζων καὶ εἰ ὁ οὐρανὸς δώσει πλησμονὴν αὐτοῦ οὐχὶ σὺ εἶ αὐτός καὶ ὑπομενοῦμέν σε ὅτι σὺ ἐποίησας πάντα ταῦτα
14.1 kai egeneto logos kyrioy pros ieremian peri tehs abrochias
14.2 epenthehsen eh ioydaia kai ai pylai aytehs ekenohthehsan kai eskotohthehsan epi tehs gehs kai eh kraygeh tehs ieroysalehm anebeh
14.3 kai oi megistanes aytehs apesteilan toys neohteroys aytohn eph' ydohr ehlthosan epi ta phreata kai oych eyrosan ydohr kai apestrepsan ta aggeia aytohn kena
14.4 kai ta erga tehs gehs exelipen oti oyk ehn yetos ehschynthehsan geohrgoi epekalypsan tehn kephalehn aytohn
14.5 kai elaphoi en agroh etekon kai egkatelipon oti oyk ehn botaneh
14.6 onoi agrioi estehsan epi napas eilkysan anemon exelipon oi ophthalmoi aytohn oti oyk ehn chortos apo laoy adikias
14.7 ei ai amartiai ehmohn antestehsan ehmin kyrie poiehson ehmin eneken soy oti pollai ai amartiai ehmohn enantion soy oti soi ehmartomen
14.8 ypomoneh israehl kyrie kai sohzeis en kairoh kakohn ina ti egenehthehs ohsei paroikos epi tehs gehs kai ohs aytochthohn ekklinohn eis katalyma
14.9 meh eseh ohsper anthrohpos ypnohn eh ohs anehr oy dynamenos sohzein kai sy en ehmin ei kyrie kai to onoma soy epikeklehtai eph' ehmas meh epilatheh ehmohn
14.10 oytohs legei kyrios toh laoh toytoh ehgapehsan kinein podas aytohn kai oyk epheisanto kai o theos oyk eydokehsen en aytois nyn mnehsthehsetai tohn adikiohn aytohn
14.11 kai eipen kyrios pros me meh proseychoy peri toy laoy toytoy eis agatha
14.12 oti ean nehsteysohsin oyk eisakoysomai tehs deehseohs aytohn kai ean prosenegkohsin olokaytohmata kai thysias oyk eydokehsoh en aytois oti en machaira kai en limoh kai en thanatoh egoh syntelesoh aytoys
14.13 kai eipa oh kyrie idoy oi prophehtai aytohn prophehteyoysin kai legoysin oyk opsesthe machairan oyde limos estai en ymin oti alehtheian kai eirehnehn dohsoh epi tehs gehs kai en toh topoh toytoh
14.14 kai eipen kyrios pros me pseydeh oi prophehtai prophehteyoysin epi toh onomati moy oyk apesteila aytoys kai oyk eneteilamehn aytois kai oyk elalehsa pros aytoys oti oraseis pseydeis kai manteias kai oiohnismata kai proaireseis kardias aytohn aytoi prophehteyoysin ymin
14.15 dia toyto tade legei kyrios peri tohn prophehtohn tohn prophehteyontohn epi toh onomati moy pseydeh kai egoh oyk apesteila aytoys oi legoysin machaira kai limos oyk estai epi tehs gehs taytehs en thanatoh noseroh apothanoyntai kai en limoh syntelesthehsontai oi prophehtai
14.16 kai o laos ois aytoi prophehteyoysin aytois kai esontai errimmenoi en tais diodois ieroysalehm apo prosohpoy machairas kai toy limoy kai oyk estai o thaptohn aytoys kai ai gynaikes aytohn kai oi yioi aytohn kai ai thygateres aytohn kai ekcheoh ep' aytoys ta kaka aytohn
14.17 kai ereis pros aytoys ton logon toyton katagagete ep' ophthalmoys ymohn dakrya ehmeras kai nyktos kai meh dialipetohsan oti syntrimmati synetribeh thygatehr laoy moy kai plehgeh odynehra sphodra
14.18 ean exelthoh eis to pedion kai idoy traymatiai machairas kai ean eiselthoh eis tehn polin kai idoy ponos limoy oti iereys kai prophehtehs eporeythehsan eis gehn ehn oyk ehdeisan
14.19 meh apodokimazohn apedokimasas ton ioydan kai apo siohn apesteh eh psycheh soy ina ti epaisas ehmas kai oyk estin ehmin iasis ypemeinamen eis eirehnehn kai oyk ehn agatha eis kairon iaseohs kai idoy taracheh
14.20 egnohmen kyrie amartehmata ehmohn adikias paterohn ehmohn oti ehmartomen enantion soy
14.21 kopason dia to onoma soy meh apolesehs thronon doxehs soy mnehsthehti meh diaskedasehs tehn diathehkehn soy tehn meth' ehmohn
14.22 meh estin en eidohlois tohn ethnohn yetizohn kai ei o oyranos dohsei plehsmonehn aytoy oychi sy ei aytos kai ypomenoymen se oti sy epoiehsas panta tayta
14.1 אֲשֶׁר הָיָה דְבַר־יְהוָה אֶל־יִרְמְיָהוּ עַל־דִּבְרֵי הַבַּצָּרֹות׃
14.2 אָבְלָה יְהוּדָה וּשְׁעָרֶיהָ אֻמְלְלוּ קָדְרוּ לָאָרֶץ וְצִוְחַת יְרוּשָׁלִַם עָלָתָה׃
14.3 וְאַדִּרֵיהֶם שָׁלְחוּ [צְעֹורֵיהֶם כ] (צְעִירֵיהֶם ק) לַמָּיִם בָּאוּ עַל־גֵּבִים לֹא־מָצְאוּ מַיִם שָׁבוּ כְלֵיהֶם רֵיקָם בֹּשׁוּ וְהָכְלְמוּ וְחָפוּ רֹאשָׁם׃
14.4 בַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה כִּי לֹא־הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ בֹּשׁוּ אִכָּרִים חָפוּ רֹאשָׁם׃
14.5 כִּי גַם־אַיֶּלֶת בַּשָּׂדֶה יָלְדָה וְעָזֹוב כִּי לֹא־הָיָה דֶּשֶׁא׃
14.6 וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל־שְׁפָיִם שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים כָּלוּ עֵינֵיהֶם כִּי־אֵין עֵשֶׂב׃
14.7 אִם־עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ יְהוָה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי־רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ׃
14.8 מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מֹושִׁיעֹו בְּעֵת צָרָה לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן׃
14.9 לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם כְּגִבֹּור לֹא־יוּכַל לְהֹושִׁיעַ וְאַתָּה בְקִרְבֵּנוּ יְהוָה וְשִׁמְךָ עָלֵינוּ נִקְרָא אַל־תַּנִּחֵנוּ׃ ס
14.10 כֹּה־אָמַר יְהוָה לָעָם הַזֶּה כֵּן אָהֲבוּ לָנוּעַ רַגְלֵיהֶם לֹא חָשָׂכוּ וַיהוָה לֹא רָצָם עַתָּה יִזְכֹּר עֲוֹנָם וְיִפְקֹד חַטֹּאתָם׃ ס
14.11 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָי אַל־תִּתְפַּלֵּל בְּעַד־הָעָם הַזֶּה לְטֹובָה׃
14.12 כִּי יָצֻמוּ אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ אֶל־רִנָּתָם וְכִי יַעֲלוּ עֹלָה וּמִנְחָה אֵינֶנִּי רֹצָם כִּי בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדֶּבֶר אָנֹכִי מְכַלֶּה אֹותָם׃ ס
14.13 וָאֹמַר אֲהָהּ ׀ אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה הַנְּבִאִים אֹמְרִים לָהֶם לֹא־תִרְאוּ חֶרֶב וְרָעָב לֹא־יִהְיֶה לָכֶם כִּי־שְׁלֹום אֱמֶת אֶתֵּן לָכֶם בַּמָּקֹום הַזֶּה׃ ס
14.14 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי קֶר הַנְּבִאִים נִבְּאִים בִּשְׁמִי לֹא שְׁלַחְתִּים וְלֹא צִוִּיתִים וְלֹא דִבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם חֲזֹון שֶׁקֶר וְקֶסֶם [וֶאֱלוּל כ] (וֶאֱלִיל ק) [וְתַרְמוּת כ] (וְתַרְמִית ק) לִבָּם הֵמָּה מִתְנַבְּאִים לָכֶם׃ ס
14.15 לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה עַל־הַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים בִּשְׁמִי וַאֲנִי לֹא־שְׁלַחְתִּים וְהֵמָּה אֹמְרִים חֶרֶב וְרָעָב לֹא יִהְיֶה בָּאָרֶץ הַזֹּאת בַּחֶרֶב וּבָרָעָב יִתַּמּוּ הַנְּבִאִים הָהֵמָּה׃
14.16 וְהָעָם אֲשֶׁר־הֵמָּה נִבְּאִים לָהֶם יִהְיוּ מֻשְׁלָכִים בְּחֻצֹות יְרוּשָׁלִַם מִפְּנֵי ׀ הָרָעָב וְהַחֶרֶב וְאֵין מְקַבֵּר לָהֵמָּה הֵמָּה נְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנֹתֵיהֶם וְשָׁפַכְתִּי עֲלֵיהֶם אֶת־רָעָתָם׃
14.17 וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה תֵּרַדְנָה עֵינַי דִּמְעָה לַיְלָה וְיֹומָם וְאַל־תִּדְמֶינָה כִּי שֶׁבֶר גָּדֹול נִשְׁבְּרָה בְּתוּלַת בַּת־עַמִּי מַכָּה נַחְלָה מְאֹד׃
14.18 אִם־יָצָאתִי הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה חַלְלֵי־חֶרֶב וְאִם בָּאתִי הָעִיר וְהִנֵּה תַּחֲלוּאֵי רָעָב כִּי־גַם־נָבִיא גַם־כֹּהֵן סָחֲרוּ אֶל־אֶרֶץ וְלֹא יָדָעוּ׃ ס
14.19 הֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת־יְהוּדָה אִם־בְּצִיֹּון גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ מַדּוּעַ הִכִּיתָנוּ וְאֵין לָנוּ מַרְפֵּא קַוֵּה לְשָׁלֹום וְאֵין טֹוב וּלְעֵת מַרְפֵּא וְהִנֵּה בְעָתָה׃
14.20 יָדַעְנוּ יְהוָה רִשְׁעֵנוּ עֲוֹן אֲבֹותֵינוּ כִּי חָטָאנוּ לָךְ׃
14.21 אַל־תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ אַל־תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבֹודֶךָ זְכֹר אַל־תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ׃
14.22 הֲיֵשׁ בְּהַבְלֵי הַגֹּויִם מַגְשִׁמִים וְאִם־הַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ רְבִבִים הֲלֹא אַתָּה־הוּא יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וּנְקַוֶּה־לָּךְ כִּי־אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת־כָּל־אֵלֶּה׃ פ
14.1 Aaxxaer HaajaaH dbar-jHwaaH Aael-jirmjaaHw Oal-dibrej Habacaarowt׃
14.2 AaablaaH jHwdaaH wxxOaaraejHaa Aumllw qaadrw laaAaaraec wciwhat jrwxxaalaim OaalaataaH׃
14.3 wAadirejHaem xxaalhw [cOowrejHaem k] (cOijrejHaem q) lamaajim baaAw Oal-gebijm loA-maacAw majim xxaabw klejHaem rejqaam boxxw wHaaklmw whaapw roAxxaam׃
14.4 baOabwr HaaAadaamaaH hataaH kij loA-HaajaaH gaexxaem baaAaaraec boxxw Aikaarijm haapw roAxxaam׃
14.5 kij gam-Aajaelaet baxaadaeH jaaldaaH wOaazowb kij loA-HaajaaH daexxaeA׃
14.6 wpraaAijm Oaamdw Oal-xxpaajim xxaaAapw rwha katanijm kaalw OejnejHaem kij-Aejn Oexaeb׃
14.7 Aim-Oawonejnw Oaanw baanw jHwaaH OaxeH lmaOan xxmaekaa kij-rabw mxxwbotejnw lkaa haaTaaAnw׃
14.8 miqweH jixraaAel mowxxijOow bOet caaraaH laamaaH tiHjaeH kger baaAaaraec wkAoreha naaTaaH laalwn׃
14.9 laamaaH tiHjaeH kAijxx nidHaam kgibowr loA-jwkal lHowxxijOa wAataaH bqirbenw jHwaaH wxximkaa Oaalejnw niqraaA Aal-tanihenw׃ s
14.10 koH-Aaamar jHwaaH laaOaam HazaeH ken AaaHabw laanwOa raglejHaem loA haaxaakw wajHwaaH loA raacaam OataaH jizkor Oawonaam wjipqod haToAtaam׃ s
14.11 wajoAmaer jHwaaH Aelaaj Aal-titpalel bOad-HaaOaam HazaeH lTowbaaH׃
14.12 kij jaacumw Aejnaenij xxomeOa Aael-rinaataam wkij jaOalw OolaaH wminhaaH Aejnaenij rocaam kij bahaeraeb wbaaraaOaab wbadaebaer Aaanokij mkalaeH Aowtaam׃ s
14.13 waaAomar AaHaaH Aadonaaj jHwiH HineH HanbiAijm Aomrijm laaHaem loA-tirAw haeraeb wraaOaab loA-jiHjaeH laakaem kij-xxlowm Aaemaet Aaeten laakaem bamaaqowm HazaeH׃ s
14.14 wajoAmaer jHwaaH Aelaj qaer HanbiAijm nibAijm bixxmij loA xxlahtijm wloA ciwijtijm wloA dibartij AalejHaem hazown xxaeqaer wqaesaem [waeAaelwl k] (waeAaelijl q) [wtarmwt k] (wtarmijt q) libaam HemaaH mitnabAijm laakaem׃ s
14.15 laaken koH-Aaamar jHwaaH Oal-HanbiAijm HanibAijm bixxmij waAanij loA-xxlahtijm wHemaaH Aomrijm haeraeb wraaOaab loA jiHjaeH baaAaaraec HazoAt bahaeraeb wbaaraaOaab jitamw HanbiAijm HaaHemaaH׃
14.16 wHaaOaam Aaxxaer-HemaaH nibAijm laaHaem jiHjw muxxlaakijm bhucowt jrwxxaalaim mipnej HaaraaOaab wHahaeraeb wAejn mqaber laaHemaaH HemaaH nxxejHaem wbnejHaem wbnotejHaem wxxaapaktij OalejHaem Aaet-raaOaataam׃
14.17 wAaamartaa AalejHaem Aaet-Hadaabaar HazaeH teradnaaH Oejnaj dimOaaH lajlaaH wjowmaam wAal-tidmaejnaaH kij xxaebaer gaadowl nixxbraaH btwlat bat-Oamij makaaH nahlaaH mAod׃
14.18 Aim-jaacaaAtij HaxaadaeH wHineH hallej-haeraeb wAim baaAtij HaaOijr wHineH tahalwAej raaOaab kij-gam-naabijA gam-koHen saaharw Aael-Aaeraec wloA jaadaaOw׃ s
14.19 HamaaAos maaAastaa Aaet-jHwdaaH Aim-bcijown gaaOalaaH napxxaekaa madwOa Hikijtaanw wAejn laanw marpeA qaweH lxxaalowm wAejn Towb wlOet marpeA wHineH bOaataaH׃
14.20 jaadaOnw jHwaaH rixxOenw Oawon Aabowtejnw kij haaTaaAnw laak׃
14.21 Aal-tinAac lmaOan xximkaa Aal-tnabel kiseA kbowdaekaa zkor Aal-taaper brijtkaa Aitaanw׃
14.22 Hajexx bHablej Hagowjim magxximijm wAim-Haxxaamajim jitnw rbibijm HaloA AataaH-HwA jHwaaH AaeloHejnw wnqawaeH-laak kij-AataaH Oaaxijtaa Aaet-kaal-AelaeH׃ p
14.1 אשר היה דבר־יהוה אל־ירמיהו על־דברי הבצרות׃
14.2 אבלה יהודה ושעריה אמללו קדרו לארץ וצוחת ירושלם עלתה׃
14.3 ואדריהם שלחו [צעוריהם כ] (צעיריהם ק) למים באו על־גבים לא־מצאו מים שבו כליהם ריקם בשו והכלמו וחפו ראשם׃
14.4 בעבור האדמה חתה כי לא־היה גשם בארץ בשו אכרים חפו ראשם׃
14.5 כי גם־אילת בשדה ילדה ועזוב כי לא־היה דשא׃
14.6 ופראים עמדו על־שפים שאפו רוח כתנים כלו עיניהם כי־אין עשב׃
14.7 אם־עונינו ענו בנו יהוה עשה למען שמך כי־רבו משובתינו לך חטאנו׃
14.8 מקוה ישראל מושיעו בעת צרה למה תהיה כגר בארץ וכארח נטה ללון׃
14.9 למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא־יוכל להושיע ואתה בקרבנו יהוה ושמך עלינו נקרא אל־תנחנו׃ ס
14.10 כה־אמר יהוה לעם הזה כן אהבו לנוע רגליהם לא חשכו ויהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאתם׃ ס
14.11 ויאמר יהוה אלי אל־תתפלל בעד־העם הזה לטובה׃
14.12 כי יצמו אינני שמע אל־רנתם וכי יעלו עלה ומנחה אינני רצם כי בחרב וברעב ובדבר אנכי מכלה אותם׃ ס
14.13 ואמר אהה ׀ אדני יהוה הנה הנבאים אמרים להם לא־תראו חרב ורעב לא־יהיה לכם כי־שלום אמת אתן לכם במקום הזה׃ ס
14.14 ויאמר יהוה אלי קר הנבאים נבאים בשמי לא שלחתים ולא צויתים ולא דברתי אליהם חזון שקר וקסם [ואלול כ] (ואליל ק) [ותרמות כ] (ותרמית ק) לבם המה מתנבאים לכם׃ ס
14.15 לכן כה־אמר יהוה על־הנבאים הנבאים בשמי ואני לא־שלחתים והמה אמרים חרב ורעב לא יהיה בארץ הזאת בחרב וברעב יתמו הנבאים ההמה׃
14.16 והעם אשר־המה נבאים להם יהיו משלכים בחצות ירושלם מפני ׀ הרעב והחרב ואין מקבר להמה המה נשיהם ובניהם ובנתיהם ושפכתי עליהם את־רעתם׃
14.17 ואמרת אליהם את־הדבר הזה תרדנה עיני דמעה לילה ויומם ואל־תדמינה כי שבר גדול נשברה בתולת בת־עמי מכה נחלה מאד׃
14.18 אם־יצאתי השדה והנה חללי־חרב ואם באתי העיר והנה תחלואי רעב כי־גם־נביא גם־כהן סחרו אל־ארץ ולא ידעו׃ ס
14.19 המאס מאסת את־יהודה אם־בציון געלה נפשך מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה׃
14.20 ידענו יהוה רשענו עון אבותינו כי חטאנו לך׃
14.21 אל־תנאץ למען שמך אל־תנבל כסא כבודך זכר אל־תפר בריתך אתנו׃
14.22 היש בהבלי הגוים מגשמים ואם־השמים יתנו רבבים הלא אתה־הוא יהוה אלהינו ונקוה־לך כי־אתה עשית את־כל־אלה׃ פ
14.1 Axr HjH dbr-jHwH Al-jrmjHw Ol-dbrj Hbcrwt׃
14.2 AblH jHwdH wxOrjH Amllw qdrw lArc wcwht jrwxlm OltH׃
14.3 wAdrjHm xlhw [cOwrjHm k] (cOjrjHm q) lmjm bAw Ol-gbjm lA-mcAw mjm xbw kljHm rjqm bxw wHklmw whpw rAxm׃
14.4 bObwr HAdmH htH kj lA-HjH gxm bArc bxw Akrjm hpw rAxm׃
14.5 kj gm-Ajlt bxdH jldH wOzwb kj lA-HjH dxA׃
14.6 wprAjm Omdw Ol-xpjm xApw rwh ktnjm klw OjnjHm kj-Ajn Oxb׃
14.7 Am-Ownjnw Onw bnw jHwH OxH lmOn xmk kj-rbw mxwbtjnw lk hTAnw׃
14.8 mqwH jxrAl mwxjOw bOt crH lmH tHjH kgr bArc wkArh nTH llwn׃
14.9 lmH tHjH kAjx ndHm kgbwr lA-jwkl lHwxjO wAtH bqrbnw jHwH wxmk Oljnw nqrA Al-tnhnw׃ s
14.10 kH-Amr jHwH lOm HzH kn AHbw lnwO rgljHm lA hxkw wjHwH lA rcm OtH jzkr Ownm wjpqd hTAtm׃ s
14.11 wjAmr jHwH Alj Al-ttpll bOd-HOm HzH lTwbH׃
14.12 kj jcmw Ajnnj xmO Al-rntm wkj jOlw OlH wmnhH Ajnnj rcm kj bhrb wbrOb wbdbr Ankj mklH Awtm׃ s
14.13 wAmr AHH Adnj jHwH HnH HnbAjm Amrjm lHm lA-trAw hrb wrOb lA-jHjH lkm kj-xlwm Amt Atn lkm bmqwm HzH׃ s
14.14 wjAmr jHwH Alj qr HnbAjm nbAjm bxmj lA xlhtjm wlA cwjtjm wlA dbrtj AljHm hzwn xqr wqsm [wAlwl k] (wAljl q) [wtrmwt k] (wtrmjt q) lbm HmH mtnbAjm lkm׃ s
14.15 lkn kH-Amr jHwH Ol-HnbAjm HnbAjm bxmj wAnj lA-xlhtjm wHmH Amrjm hrb wrOb lA jHjH bArc HzAt bhrb wbrOb jtmw HnbAjm HHmH׃
14.16 wHOm Axr-HmH nbAjm lHm jHjw mxlkjm bhcwt jrwxlm mpnj HrOb wHhrb wAjn mqbr lHmH HmH nxjHm wbnjHm wbntjHm wxpktj OljHm At-rOtm׃
14.17 wAmrt AljHm At-Hdbr HzH trdnH Ojnj dmOH ljlH wjwmm wAl-tdmjnH kj xbr gdwl nxbrH btwlt bt-Omj mkH nhlH mAd׃
14.18 Am-jcAtj HxdH wHnH hllj-hrb wAm bAtj HOjr wHnH thlwAj rOb kj-gm-nbjA gm-kHn shrw Al-Arc wlA jdOw׃ s
14.19 HmAs mAst At-jHwdH Am-bcjwn gOlH npxk mdwO Hkjtnw wAjn lnw mrpA qwH lxlwm wAjn Twb wlOt mrpA wHnH bOtH׃
14.20 jdOnw jHwH rxOnw Own Abwtjnw kj hTAnw lk׃
14.21 Al-tnAc lmOn xmk Al-tnbl ksA kbwdk zkr Al-tpr brjtk Atnw׃
14.22 Hjx bHblj Hgwjm mgxmjm wAm-Hxmjm jtnw rbbjm HlA AtH-HwA jHwH AlHjnw wnqwH-lk kj-AtH Oxjt At-kl-AlH׃ p
14.1 Quod factum est verbum Domini ad Ieremiam de sic citate.
14.2 Luget Iuda, et portae eius languescunt et contristatae iacent in terra, et clamor Ierusalem ascendit.
14.3 Maiores eorum miserunt minores suos ad aquam: venerunt ad cisternas, non invenerunt aquam; reportaverunt vasa sua vacua, confusi sunt et afflicti et operuerunt capita sua.
14.4 Propter terrae vastitatem, quia non venit pluvia in terram, confusi sunt agricolae, operuerunt capita sua.
14.5 Nam et cerva in agro peperit et reliquit, quia non erat herba.
14.6 Et onagri steterunt in collibus, traxerunt aerem quasi thoes; defecerunt oculi eorum, quia non erat herba.
14.7 “ Si iniquitates nostrae testificantur adversus nos, Domine, fac propter nomen tuum, quoniam multae sunt aversiones nostrae, tibi peccavimus.
14.8 Exspectatio Israel, salvator eius in tempore tribulationis, quare quasi peregrinus es in terra et quasi viator declinans ad pernoctandum?
14.9 Quare es velut vir attonitus, ut fortis, qui non potest salvare? Tu autem in medio nostri es, Domine, et nomen tuum invocatum est super nos; ne derelinquas nos ”.
14.10 Haec dicit Dominus populo huic: “ Ita diligunt vagari, pedes suos non prohibent et Domino non placent ”. Nunc recordatus est iniquitatum eorum et visitat peccata eorum.
14.11 Et dixit Dominus ad me: “ Noli orare pro populo isto in bonum.
14.12 Cum ieiunaverint, non exaudiam preces eorum; et, si obtulerint holocautomata et oblationes, non suscipiam ea; quoniam gladio et fame et peste consumam eos ”.
14.13 Et dixi: “ Heu, Domine Deus! Ecce prophetae dicunt eis: “Non videbitis gladium, et fames non erit in vobis, sed pacem veram dabit vobis in loco isto” ”.
14.14 Et dixit Dominus ad me: “ Falso prophetae vaticinantur in nomine meo: non misi eos et non praecepi eis neque locutus sum ad eos; visionem mendacem et divinationem et fraudulentiam et seductionem cordis sui prophetant vobis.
14.15 Idcirco haec dicit Dominus contra prophetas, qui prophetant in nomine meo, quos ego non misi, dicentes: “Gladius et fames non erit in terra hac”: In gladio et fame consumentur prophetae illi;
14.16 et homines, quibus prophetant, erunt proiecti in viis Ierusalem prae fame et gladio, et non erit qui sepeliat eos: ipsi et uxores eorum, filii et filiae eorum, et effundam super eos malum suum.
14.17 Et dices ad eos verbum istud: Deducant oculi mei lacrimam per noctem et diem, et non taceant, quoniam contritione magna contrita est virgo filia populi mei, plaga pessima vehementer.
14.18 Si egressus fuero ad agros, ecce occisi gladio; et, si introiero in civitatem, ecce attenuati fame; propheta quoque et sacerdos abierunt per terram nescientes ”.
14.19 Numquid proiciens abiecisti Iudam, aut Sion abominata est anima tua? Quare ergo percussisti nos, ita ut nulla sit sanitas? Exspectavimus pacem, et non est bonum, et tempus curationis, et ecce turbatio.
14.20 Cognovimus, Domine, impietates nostras, iniquitates patrum nostrorum, quia peccavimus tibi.
14.21 Ne des nos in opprobrium propter nomen tuum, ne facias contumeliam solio gloriae tuae; recordare, ne irritum facias foedus tuum nobiscum.
14.22 Numquid sunt in sculptilibus gentium, qui pluant, aut caeli possunt dare imbres? Nonne tu es Dominus Deus noster, quem exspectamus? Tu enim fecisti omnia haec.
15.1 Und der HERR sprach zu mir: Wenn gleich Mose und Samuel vor mir stünden, so wollte ich doch mein Herz diesem Volk nicht zuwenden. Treibe sie fort von meinem Angesicht, sie sollen gehen!
15.2 Und wenn sie zu dir sagen: Wo sollen wir hingehen? so sage du ihnen: Der HERR antwortet euch also: Wer dem Tode verfallen ist, der gehe zum Tode; wer dem Schwerte, zum Schwerte; wer dem Hunger, zum Hunger; wer der Gefangenschaft, der gehe in die Gefangenschaft!
15.3 Denn ich will viererlei über sie bringen, spricht der HERR: Das Schwert soll sie erwürgen; die Hunde sollen sie herumschleifen; die Vögel des Himmels und die Tiere des Feldes sollen sie fressen und vertilgen!
15.4 Und ich will sie zur Mißhandlung hingeben allen Königreichen der Erde, wegen Manasse, des Sohnes Hiskias, des Königs in Juda, wegen dessen, was er getan hat zu Jerusalem.
15.5 Denn wer sollte sich deiner erbarmen, o Jerusalem? Und wer sollte dir Beileid bezeugen? Oder wer sollte bei dir einkehren, um sich nach deinem Wohlergehen zu erkundigen?
15.6 Du hast mich zurückgestoßen, spricht der HERR; du bist rückwärts gegangen; darum habe ich meine Hand wider dich ausgestreckt, dich zu verderben. Ich bin des Erbarmens müde geworden.
15.7 Darum habe ich sie mit der Wurfschaufel geworfelt in den Toren des Landes; ich habe mein Volk der Kinder beraubt, es umgebracht; denn von ihren eigenen Wegen kehrten sie nicht um.
15.8 Ihrer Witwen sind mehr geworden als des Sandes am Meer; ich habe über die Mutter der Jünglinge am hellen Mittag einen Verwüster gebracht, ich habe sie unversehens mit Angst und Schrecken überfallen.
15.9 Die, welche sieben Kinder geboren hat, ist verwelkt; sie hauchte ihre Seele aus; ihre Sonne ist noch bei Tage untergegangen; sie ist zuschanden und schamrot geworden. Was von ihnen übrig ist, will ich vor ihren Feinden dem Schwerte preisgeben, spricht der HERR.
15.10 O wehe mir, meine Mutter, daß du mich geboren hast, einen Mann, mit dem jedermann hadert und zankt im ganzen Land! Ich habe nichts ausgeliehen, und sie haben mir nichts entlehnt, und doch fluchen sie mir alle!
15.11 Der HERR antwortete: Wahrlich, ich will dich erhalten zum Besten! Wahrlich, ich will verschaffen, daß zur Zeit der Not und der Angst der Feind dich um Fürbitte angehen soll!
15.12 Kann man auch Eisen zerbrechen, Eisen vom Norden und Erz?
15.13 Deine Habe und deine Schätze will ich zur Beute geben ohne Entschädigung, und zwar um aller deiner Sünden willen und in allen deinen Grenzen.
15.14 Und ich mache dich zu Knechten deiner Feinde in einem Lande, das du nicht kennst; denn das Feuer, das durch meinen Zorn angezündet worden ist, wird über euch lodern!
15.15 HERR, du weißt es, so gedenke nun meiner; nimm dich meiner an und räche mich an meinen Verfolgern! Nach deiner Langmut raffe mich nicht hin; bedenke, daß ich um deinetwillen Schmach leide!
15.16 Fand ich deine Worte, so verschlang ich sie; deine Worte sind zur Freude und Wonne meines Herzens geworden, weil ich nach deinem Namen genannt bin, HERR, Gott der Heerscharen!
15.17 Ich saß nicht in scherzender Gesellschaft, um mich zu belustigen; aus Furcht vor deiner Hand saß ich allein; denn du hattest mich mit Entrüstung erfüllt.
15.18 Warum ist mein Schmerz dauernd geworden und meine Wunde tödlich, unheilbar? Willst du mir denn sein wie ein trügerischer Bach, wie Wasser, welches versiegt?
15.19 Darum spricht der HERR also: Wenn du umkehrst, so will ich dich wieder vor mein Angesicht treten lassen; und so du das Edle von Unedlen scheidest, sollst du sein wie mein Mund. Jene sollen sich zu dir wenden; du aber sollst dich nicht zu ihnen wenden!
15.20 Und ich will dich diesem Volke gegenüber zur festen, ehernen Mauer machen, daß, wenn sie wider dich streiten, sie dich nicht zu überwältigen vermögen; denn ich bin bei dir, um dich zu retten und zu befreien, spricht der HERR.
15.21 Und ich will dich erretten aus der Hand der Bösen und dich erlösen aus der Faust der Tyrannen.
15.1 καὶ εἶπεν κύριος πρός με ἐὰν στῇ μωυσῆς καὶ σαμουηλ πρὸ προσώπου μου οὐκ ἔστιν ἡ ψυχή μου πρὸς αὐτούς ἐξαπόστειλον τὸν λαὸν τοῦτον καὶ ἐξελθέτωσαν
15.2 καὶ ἔσται ἐὰν εἴπωσιν πρὸς σέ ποῦ ἐξελευσόμεθα καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτούς τάδε λέγει κύριος ὅσοι εἰς θάνατον εἰς θάνατον καὶ ὅσοι εἰς μάχαιραν εἰς μάχαιραν καὶ ὅσοι εἰς λιμόν εἰς λιμόν καὶ ὅσοι εἰς αἰχμαλωσίαν εἰς αἰχμαλωσίαν
15.3 καὶ ἐκδικήσω ἐπ' αὐτοὺς τέσσαρα εἴδη λέγει κύριος τὴν μάχαιραν εἰς σφαγὴν καὶ τοὺς κύνας εἰς διασπασμὸν καὶ τὰ θηρία τῆς γῆς καὶ τὰ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ εἰς βρῶσιν καὶ εἰς διαφθοράν
15.4 καὶ παραδώσω αὐτοὺς εἰς ἀνάγκας πάσαις ταῖς βασιλείαις τῆς γῆς διὰ μανασση υἱὸν εζεκιου βασιλέα ιουδα περὶ πάντων ὧν ἐποίησεν ἐν ιερουσαλημ
15.5 τίς φείσεται ἐπὶ σοί ιερουσαλημ καὶ τίς δειλιάσει ἐπὶ σοί ἢ τίς ἀνακάμψει εἰς εἰρήνην σοι
15.6 σὺ ἀπεστράφης με λέγει κύριος ὀπίσω πορεύσῃ καὶ ἐκτενῶ τὴν χεῖρά μου καὶ διαφθερῶ σε καὶ οὐκέτι ἀνήσω αὐτούς
15.7 καὶ διασπερῶ αὐτοὺς ἐν διασπορᾷ ἐν πύλαις λαοῦ μου ἠτεκνώθησαν ἀπώλεσαν τὸν λαόν μου διὰ τὰς κακίας αὐτῶν
15.8 ἐπληθύνθησαν χῆραι αὐτῶν ὑπὲρ τὴν ἄμμον τῆς θαλάσσης ἐπήγαγον ἐπὶ μητέρα νεανίσκου ταλαιπωρίαν ἐν μεσημβρίᾳ ἐπέρριψα ἐπ' αὐτὴν ἐξαίφνης τρόμον καὶ σπουδήν
15.9 ἐκενώθη ἡ τίκτουσα ἑπτά ἀπεκάκησεν ἡ ψυχὴ αὐτῆς ἐπέδυ ὁ ἥλιος αὐτῇ ἔτι μεσούσης τῆς ἡμέρας κατῃσχύνθη καὶ ὠνειδίσθη τοὺς καταλοίπους αὐτῶν εἰς μάχαιραν δώσω ἐναντίον τῶν ἐχθρῶν αὐτῶν
15.10 οἴμμοι ἐγώ μῆτερ ὡς τίνα με ἔτεκες ἄνδρα δικαζόμενον καὶ διακρινόμενον πάσῃ τῇ γῇ οὔτε ὠφέλησα οὔτε ὠφέλησέν με οὐδείς ἡ ἰσχύς μου ἐξέλιπεν ἐν τοῖς καταρωμένοις με
15.11 γένοιτο δέσποτα κατευθυνόντων αὐτῶν εἰ μὴ παρέστην σοι ἐν καιρῷ τῶν κακῶν αὐτῶν καὶ ἐν καιρῷ θλίψεως αὐτῶν εἰς ἀγαθὰ πρὸς τὸν ἐχθρόν
15.12 εἰ γνωσθήσεται σίδηρος καὶ περιβόλαιον χαλκοῦν
15.13 ἡ ἰσχύς σου καὶ τοὺς θησαυρούς σου εἰς προνομὴν δώσω ἀντάλλαγμα διὰ πάσας τὰς ἁμαρτίας σου καὶ ἐν πᾶσι τοῖς ὁρίοις σου
15.14 καὶ καταδουλώσω σε κύκλῳ τοῖς ἐχθροῖς σου ἐν τῇ γῇ ᾗ οὐκ ᾔδεις ὅτι πῦρ ἐκκέκαυται ἐκ τοῦ θυμοῦ μου ἐφ' ὑμᾶς καυθήσεται
15.15 κύριε μνήσθητί μου καὶ ἐπίσκεψαί με καὶ ἀθῴωσόν με ἀπὸ τῶν καταδιωκόντων με μὴ εἰς μακροθυμίαν γνῶθι ὡς ἔλαβον περὶ σοῦ ὀνειδισμὸν
15.16 ὑπὸ τῶν ἀθετούντων τοὺς λόγους σου συντέλεσον αὐτούς καὶ ἔσται ὁ λόγος σου ἐμοὶ εἰς εὐφροσύνην καὶ χαρὰν καρδίας μου ὅτι ἐπικέκληται τὸ ὄνομά σου ἐπ' ἐμοί κύριε παντοκράτωρ
15.17 οὐκ ἐκάθισα ἐν συνεδρίῳ αὐτῶν παιζόντων ἀλλὰ εὐλαβούμην ἀπὸ προσώπου χειρός σου κατὰ μόνας ἐκαθήμην ὅτι πικρίας ἐνεπλήσθην
15.18 ἵνα τί οἱ λυποῦντές με κατισχύουσίν μου ἡ πληγή μου στερεά πόθεν ἰαθήσομαι γινομένη ἐγενήθη μοι ὡς ὕδωρ ψευδὲς οὐκ ἔχον πίστιν
15.19 διὰ τοῦτο τάδε λέγει κύριος ἐὰν ἐπιστρέψῃς καὶ ἀποκαταστήσω σε καὶ πρὸ προσώπου μου στήσῃ καὶ ἐὰν ἐξαγάγῃς τίμιον ἀπὸ ἀναξίου ὡς στόμα μου ἔσῃ καὶ ἀναστρέψουσιν αὐτοὶ πρὸς σέ καὶ σὺ οὐκ ἀναστρέψεις πρὸς αὐτούς
15.20 καὶ δώσω σε τῷ λαῷ τούτῳ ὡς τεῖχος ὀχυρὸν χαλκοῦν καὶ πολεμήσουσιν πρὸς σὲ καὶ οὐ μὴ δύνωνται πρὸς σέ διότι μετὰ σοῦ εἰμι τοῦ σῴζειν σε καὶ ἐξαιρεῖσθαί σε ἐκ χειρὸς πονηρῶν καὶ λυτρώσομαί σε ἐκ χειρὸς λοιμῶν
15.21 καὶ ἐξαιρεῖσθαί σε ἐκ χειρὸς πονηρῶν καὶ λυτρώσομαί σε ἐκ χειρὸς λοιμῶν
15.1 kai eipen kyrios pros me ean steh mohysehs kai samoyehl pro prosohpoy moy oyk estin eh psycheh moy pros aytoys exaposteilon ton laon toyton kai exelthetohsan
15.2 kai estai ean eipohsin pros se poy exeleysometha kai ereis pros aytoys tade legei kyrios osoi eis thanaton eis thanaton kai osoi eis machairan eis machairan kai osoi eis limon eis limon kai osoi eis aichmalohsian eis aichmalohsian
15.3 kai ekdikehsoh ep' aytoys tessara eideh legei kyrios tehn machairan eis sphagehn kai toys kynas eis diaspasmon kai ta thehria tehs gehs kai ta peteina toy oyranoy eis brohsin kai eis diaphthoran
15.4 kai paradohsoh aytoys eis anagkas pasais tais basileiais tehs gehs dia manasseh yion ezekioy basilea ioyda peri pantohn ohn epoiehsen en ieroysalehm
15.5 tis pheisetai epi soi ieroysalehm kai tis deiliasei epi soi eh tis anakampsei eis eirehnehn soi
15.6 sy apestraphehs me legei kyrios opisoh poreyseh kai ektenoh tehn cheira moy kai diaphtheroh se kai oyketi anehsoh aytoys
15.7 kai diasperoh aytoys en diaspora en pylais laoy moy ehteknohthehsan apohlesan ton laon moy dia tas kakias aytohn
15.8 eplehthynthehsan chehrai aytohn yper tehn ammon tehs thalassehs epehgagon epi mehtera neaniskoy talaipohrian en mesehmbria eperripsa ep' aytehn exaiphnehs tromon kai spoydehn
15.9 ekenohtheh eh tiktoysa epta apekakehsen eh psycheh aytehs epedy o ehlios ayteh eti mesoysehs tehs ehmeras katehschyntheh kai ohneidistheh toys kataloipoys aytohn eis machairan dohsoh enantion tohn echthrohn aytohn
15.10 oimmoi egoh mehter ohs tina me etekes andra dikazomenon kai diakrinomenon paseh teh geh oyte ohphelehsa oyte ohphelehsen me oydeis eh ischys moy exelipen en tois katarohmenois me
15.11 genoito despota kateythynontohn aytohn ei meh parestehn soi en kairoh tohn kakohn aytohn kai en kairoh thlipseohs aytohn eis agatha pros ton echthron
15.12 ei gnohsthehsetai sidehros kai peribolaion chalkoyn
15.13 eh ischys soy kai toys thehsayroys soy eis pronomehn dohsoh antallagma dia pasas tas amartias soy kai en pasi tois oriois soy
15.14 kai katadoylohsoh se kykloh tois echthrois soy en teh geh eh oyk ehdeis oti pyr ekkekaytai ek toy thymoy moy eph' ymas kaythehsetai
15.15 kyrie mnehsthehti moy kai episkepsai me kai athohohson me apo tohn katadiohkontohn me meh eis makrothymian gnohthi ohs elabon peri soy oneidismon
15.16 ypo tohn athetoyntohn toys logoys soy synteleson aytoys kai estai o logos soy emoi eis eyphrosynehn kai charan kardias moy oti epikeklehtai to onoma soy ep' emoi kyrie pantokratohr
15.17 oyk ekathisa en synedrioh aytohn paizontohn alla eylaboymehn apo prosohpoy cheiros soy kata monas ekathehmehn oti pikrias eneplehsthehn
15.18 ina ti oi lypoyntes me katischyoysin moy eh plehgeh moy sterea pothen iathehsomai ginomeneh egenehtheh moi ohs ydohr pseydes oyk echon pistin
15.19 dia toyto tade legei kyrios ean epistrepsehs kai apokatastehsoh se kai pro prosohpoy moy stehseh kai ean exagagehs timion apo anaxioy ohs stoma moy eseh kai anastrepsoysin aytoi pros se kai sy oyk anastrepseis pros aytoys
15.20 kai dohsoh se toh laoh toytoh ohs teichos ochyron chalkoyn kai polemehsoysin pros se kai oy meh dynohntai pros se dioti meta soy eimi toy sohzein se kai exaireisthai se ek cheiros ponehrohn kai lytrohsomai se ek cheiros loimohn
15.21 kai exaireisthai se ek cheiros ponehrohn kai lytrohsomai se ek cheiros loimohn
15.1 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי אִם־יַעֲמֹד מֹשֶׁה וּשְׁמוּאֵל לְפָנַי אֵין נַפְשִׁי אֶל־הָעָם הַזֶּה שַׁלַּח מֵעַל־פָּנַי וְיֵצֵאוּ׃
15.2 וְהָיָה כִּי־יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ אָנָה נֵצֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה־אָמַר יְהוָה אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לַחֶרֶב וַאֲשֶׁר לָרָעָב לָרָעָב וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי לַשֶּׁבִי׃
15.3 וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִשְׁפָּחֹות נְאֻם־יְהוָה אֶת־הַחֶרֶב לַהֲרֹג וְאֶת־הַכְּלָבִים לִסְחֹב וְאֶת־עֹוף הַשָּׁמַיִם וְאֶת־בֶּהֱמַת הָאָרֶץ לֶאֱכֹל וּלְהַשְׁחִית׃
15.4 וּנְתַתִּים [לִזְוָעָה כ] (לְזַעֲוָה ק) לְכֹל מַמְלְכֹות הָאָרֶץ בִּגְלַל מְנַשֶּׁה בֶן־יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עַל אֲשֶׁר־עָשָׂה בִּירוּשָׁלִָם׃
15.5 כִּי מִי־יַחְמֹל עָלַיִךְ יְרוּשָׁלִַם וּמִי יָנוּד לָךְ וּמִי יָסוּר לִשְׁאֹל לְשָׁלֹם לָךְ׃
15.6 אַתְּ נָטַשְׁתְּ אֹתִי נְאֻם־יְהוָה אָחֹור תֵּלֵכִי וָאַט אֶת־יָדִי עָלַיִךְ וָאַשְׁחִיתֵךְ נִלְאֵיתִי הִנָּחֵם׃
15.7 וָאֶזְרֵם בְּמִזְרֶה בְּשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ שִׁכַּלְתִּי אִבַּדְתִּי אֶת־עַמִּי מִדַּרְכֵיהֶם לֹוא־שָׁבוּ׃
15.8 עָצְמוּ־לִי אַלְמְנֹתָו מֵחֹול יַמִּים הֵבֵאתִי לָהֶם עַל־אֵם בָּחוּר שֹׁדֵד בַּצָּהֳרָיִם הִפַּלְתִּי עָלֶיהָ פִּתְאֹם עִיר וּבֶהָלֹות׃
15.9 אֻמְלְלָה יֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה נָפְחָה נַפְשָׁהּ [בָּאָה כ] (בָּא ק) שִׁמְשָׁהּ בְּעֹד יֹומָם בֹּושָׁה וְחָפֵרָה וּשְׁאֵרִיתָם לַחֶרֶב אֶתֵּן לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם נְאֻם־יְהוָה׃ ס
15.10 אֹוי־לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדֹון לְכָל־הָאָרֶץ לֹא־נָשִׁיתִי וְלֹא־נָשׁוּ־בִי כֻּלֹּה מְקַלְלַונִי׃ ס
15.11 אָמַר יְהוָה אִם־לֹא [שָׁרֹותִךָ כ] (שֵׁרִיתִיךָ ק) לְטֹוב אִם־לֹוא ׀ הִפְגַּעְתִּי בְךָ בְּעֵת־רָעָה וּבְעֵת צָרָה אֶת־הָאֹיֵב׃
15.12 הֲיָרֹעַ בַּרְזֶל ׀ בַּרְזֶל מִצָּפֹון וּנְחֹשֶׁת׃
15.13 חֵילְךָ וְאֹוצְרֹותֶיךָ לָבַז אֶתֵּן לֹא בִמְחִיר וּבְכָל־חַטֹּאותֶיךָ וּבְכָל־גְּבוּלֶיךָ׃
15.14 וְהַעֲבַרְתִּי אֶת־אֹיְבֶיךָ בְּאֶרֶץ לֹא יָדָעְתָּ כִּי־אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי עֲלֵיכֶם תּוּקָד׃ ס
15.15 אַתָּה יָדַעְתָּ יְהוָה זָכְרֵנִי וּפָקְדֵנִי וְהִנָּקֶם לִי מֵרֹדְפַי אַל־לְאֶרֶךְ אַפְּךָ תִּקָּחֵנִי דַּע שְׂאֵתִי עָלֶיךָ חֶרְפָּה׃
15.16 נִמְצְאוּ דְבָרֶיךָ וָאֹכְלֵם וַיְהִי [דְבָרֶיךָ כ] (דְבָרְךָ ק) לִי לְשָׂשֹׂון וּלְשִׂמְחַת לְבָבִי כִּי־נִקְרָא שִׁמְךָ עָלַי יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאֹות׃ ס
15.17 לֹא־יָשַׁבְתִּי בְסֹוד־מְשַׂחֲקִים וָאֶעְלֹז מִפְּנֵי יָדְךָ בָּדָד יָשַׁבְתִּי כִּי־זַעַם מִלֵּאתָנִי׃ ס
15.18 לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה מֵאֲנָה הֵרָפֵא הָיֹו תִהְיֶה לִי כְּמֹו אַכְזָב מַיִם לֹא נֶאֱמָנוּ׃ ס
15.19 לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה אִם־תָּשׁוּב וַאֲשִׁיבְךָ לְפָנַי תַּעֲמֹד וְאִם־תֹּוצִיא יָקָר מִזֹּולֵל כְּפִי תִהְיֶה יָשֻׁבוּ הֵמָּה אֵלֶיךָ וְאַתָּה לֹא־תָשׁוּב אֲלֵיהֶם׃
15.20 וּנְתַתִּיךָ לָעָם הַזֶּה לְחֹומַת נְחֹשֶׁת בְּצוּרָה וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ וְלֹא־יוּכְלוּ לָךְ כִּי־אִתְּךָ אֲנִי לְהֹושִׁיעֲךָ וּלְהַצִּילֶךָ נְאֻם־יְהוָה׃
15.21 וְהִצַּלְתִּיךָ מִיַּד רָעִים וּפְדִתִיךָ מִכַּף עָרִצִים׃ פ
15.1 wajoAmaer jHwaaH Aelaj Aim-jaOamod moxxaeH wxxmwAel lpaanaj Aejn napxxij Aael-HaaOaam HazaeH xxalah meOal-paanaj wjeceAw׃
15.2 wHaajaaH kij-joAmrw Aelaejkaa AaanaaH neceA wAaamartaa AalejHaem koH-Aaamar jHwaaH Aaxxaer lamaawaet lamaawaet waAaxxaer lahaeraeb lahaeraeb waAaxxaer laaraaOaab laaraaOaab waAaxxaer laxxbij laxxaebij׃
15.3 wpaaqadtij OalejHaem AarbaO mixxpaahowt nAum-jHwaaH Aaet-Hahaeraeb laHarog wAaet-Haklaabijm lishob wAaet-Oowp Haxxaamajim wAaet-baeHaemat HaaAaaraec laeAaekol wlHaxxhijt׃
15.4 wntatijm [lizwaaOaaH k] (lzaOawaaH q) lkol mamlkowt HaaAaaraec biglal mnaxxaeH baen-jhizqijaaHw maelaek jHwdaaH Oal Aaxxaer-OaaxaaH bijrwxxaalaaim׃
15.5 kij mij-jahmol Oaalajik jrwxxaalaim wmij jaanwd laak wmij jaaswr lixxAol lxxaalom laak׃
15.6 Aat naaTaxxt Aotij nAum-jHwaaH Aaahowr telekij waaAaT Aaet-jaadij Oaalajik waaAaxxhijtek nilAejtij Hinaahem׃
15.7 waaAaezrem bmizraeH bxxaOarej HaaAaaraec xxikaltij Aibadtij Aaet-Oamij midarkejHaem lowA-xxaabw׃
15.8 Oaacmw-lij Aalmnotaaw mehowl jamijm HebeAtij laaHaem Oal-Aem baahwr xxoded bacaaHaaraajim Hipaltij OaalaejHaa pitAom Oijr wbaeHaalowt׃
15.9 AumllaaH jolaedaet HaxxibOaaH naaphaaH napxxaaH [baaAaaH k] (baaA q) xximxxaaH bOod jowmaam bowxxaaH whaaperaaH wxxAerijtaam lahaeraeb Aaeten lipnej AojbejHaem nAum-jHwaaH׃ s
15.10 Aowj-lij Aimij kij jlidtinij Aijxx rijb wAijxx maadown lkaal-HaaAaaraec loA-naaxxijtij wloA-naaxxw-bij kuloH mqallawnij׃ s
15.11 Aaamar jHwaaH Aim-loA [xxaarowtikaa k] (xxerijtijkaa q) lTowb Aim-lowA HipgaOtij bkaa bOet-raaOaaH wbOet caaraaH Aaet-HaaAojeb׃
15.12 HajaaroOa barzael barzael micaapown wnhoxxaet׃
15.13 hejlkaa wAowcrowtaejkaa laabaz Aaeten loA bimhijr wbkaal-haToAwtaejkaa wbkaal-gbwlaejkaa׃
15.14 wHaOabartij Aaet-Aojbaejkaa bAaeraec loA jaadaaOtaa kij-Aexx qaadhaaH bAapij Oalejkaem twqaad׃ s
15.15 AataaH jaadaOtaa jHwaaH zaakrenij wpaaqdenij wHinaaqaem lij merodpaj Aal-lAaeraek Aapkaa tiqaahenij daO xAetij Oaalaejkaa haerpaaH׃
15.16 nimcAw dbaaraejkaa waaAoklem wajHij [dbaaraejkaa k] (dbaarkaa q) lij lxaaxown wlximhat lbaabij kij-niqraaA xximkaa Oaalaj jHwaaH AaeloHej cbaaAowt׃ s
15.17 loA-jaaxxabtij bsowd-mxahaqijm waaAaeOloz mipnej jaadkaa baadaad jaaxxabtij kij-zaOam mileAtaanij׃ s
15.18 laamaaH HaajaaH kAebij naecah wmakaatij AanwxxaaH meAanaaH HeraapeA Haajow tiHjaeH lij kmow Aakzaab majim loA naeAaemaanw׃ s
15.19 laaken koH-Aaamar jHwaaH Aim-taaxxwb waAaxxijbkaa lpaanaj taOamod wAim-towcijA jaaqaar mizowlel kpij tiHjaeH jaaxxubw HemaaH Aelaejkaa wAataaH loA-taaxxwb AalejHaem׃
15.20 wntatijkaa laaOaam HazaeH lhowmat nhoxxaet bcwraaH wnilhamw Aelaejkaa wloA-jwklw laak kij-Aitkaa Aanij lHowxxijOakaa wlHacijlaekaa nAum-jHwaaH׃
15.21 wHicaltijkaa mijad raaOijm wpditijkaa mikap Oaaricijm׃ p
15.1 ויאמר יהוה אלי אם־יעמד משה ושמואל לפני אין נפשי אל־העם הזה שלח מעל־פני ויצאו׃
15.2 והיה כי־יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה־אמר יהוה אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי׃
15.3 ופקדתי עליהם ארבע משפחות נאם־יהוה את־החרב להרג ואת־הכלבים לסחב ואת־עוף השמים ואת־בהמת הארץ לאכל ולהשחית׃
15.4 ונתתים [לזועה כ] (לזעוה ק) לכל ממלכות הארץ בגלל מנשה בן־יחזקיהו מלך יהודה על אשר־עשה בירושלם׃
15.5 כי מי־יחמל עליך ירושלם ומי ינוד לך ומי יסור לשאל לשלם לך׃
15.6 את נטשת אתי נאם־יהוה אחור תלכי ואט את־ידי עליך ואשחיתך נלאיתי הנחם׃
15.7 ואזרם במזרה בשערי הארץ שכלתי אבדתי את־עמי מדרכיהם לוא־שבו׃
15.8 עצמו־לי אלמנתו מחול ימים הבאתי להם על־אם בחור שדד בצהרים הפלתי עליה פתאם עיר ובהלות׃
15.9 אמללה ילדת השבעה נפחה נפשה [באה כ] (בא ק) שמשה בעד יומם בושה וחפרה ושאריתם לחרב אתן לפני איביהם נאם־יהוה׃ ס
15.10 אוי־לי אמי כי ילדתני איש ריב ואיש מדון לכל־הארץ לא־נשיתי ולא־נשו־בי כלה מקללוני׃ ס
15.11 אמר יהוה אם־לא [שרותך כ] (שריתיך ק) לטוב אם־לוא ׀ הפגעתי בך בעת־רעה ובעת צרה את־האיב׃
15.12 הירע ברזל ׀ ברזל מצפון ונחשת׃
15.13 חילך ואוצרותיך לבז אתן לא במחיר ובכל־חטאותיך ובכל־גבוליך׃
15.14 והעברתי את־איביך בארץ לא ידעת כי־אש קדחה באפי עליכם תוקד׃ ס
15.15 אתה ידעת יהוה זכרני ופקדני והנקם לי מרדפי אל־לארך אפך תקחני דע שאתי עליך חרפה׃
15.16 נמצאו דבריך ואכלם ויהי [דבריך כ] (דברך ק) לי לששון ולשמחת לבבי כי־נקרא שמך עלי יהוה אלהי צבאות׃ ס
15.17 לא־ישבתי בסוד־משחקים ואעלז מפני ידך בדד ישבתי כי־זעם מלאתני׃ ס
15.18 למה היה כאבי נצח ומכתי אנושה מאנה הרפא היו תהיה לי כמו אכזב מים לא נאמנו׃ ס
15.19 לכן כה־אמר יהוה אם־תשוב ואשיבך לפני תעמד ואם־תוציא יקר מזולל כפי תהיה ישבו המה אליך ואתה לא־תשוב אליהם׃
15.20 ונתתיך לעם הזה לחומת נחשת בצורה ונלחמו אליך ולא־יוכלו לך כי־אתך אני להושיעך ולהצילך נאם־יהוה׃
15.21 והצלתיך מיד רעים ופדתיך מכף ערצים׃ פ
15.1 wjAmr jHwH Alj Am-jOmd mxH wxmwAl lpnj Ajn npxj Al-HOm HzH xlh mOl-pnj wjcAw׃
15.2 wHjH kj-jAmrw Aljk AnH ncA wAmrt AljHm kH-Amr jHwH Axr lmwt lmwt wAxr lhrb lhrb wAxr lrOb lrOb wAxr lxbj lxbj׃
15.3 wpqdtj OljHm ArbO mxphwt nAm-jHwH At-Hhrb lHrg wAt-Hklbjm lshb wAt-Owp Hxmjm wAt-bHmt HArc lAkl wlHxhjt׃
15.4 wnttjm [lzwOH k] (lzOwH q) lkl mmlkwt HArc bgll mnxH bn-jhzqjHw mlk jHwdH Ol Axr-OxH bjrwxlm׃
15.5 kj mj-jhml Oljk jrwxlm wmj jnwd lk wmj jswr lxAl lxlm lk׃
15.6 At nTxt Atj nAm-jHwH Ahwr tlkj wAT At-jdj Oljk wAxhjtk nlAjtj Hnhm׃
15.7 wAzrm bmzrH bxOrj HArc xkltj Abdtj At-Omj mdrkjHm lwA-xbw׃
15.8 Ocmw-lj Almntw mhwl jmjm HbAtj lHm Ol-Am bhwr xdd bcHrjm Hpltj OljH ptAm Ojr wbHlwt׃
15.9 AmllH jldt HxbOH nphH npxH [bAH k] (bA q) xmxH bOd jwmm bwxH whprH wxArjtm lhrb Atn lpnj AjbjHm nAm-jHwH׃ s
15.10 Awj-lj Amj kj jldtnj Ajx rjb wAjx mdwn lkl-HArc lA-nxjtj wlA-nxw-bj klH mqllwnj׃ s
15.11 Amr jHwH Am-lA [xrwtk k] (xrjtjk q) lTwb Am-lwA HpgOtj bk bOt-rOH wbOt crH At-HAjb׃
15.12 HjrO brzl brzl mcpwn wnhxt׃
15.13 hjlk wAwcrwtjk lbz Atn lA bmhjr wbkl-hTAwtjk wbkl-gbwljk׃
15.14 wHObrtj At-Ajbjk bArc lA jdOt kj-Ax qdhH bApj Oljkm twqd׃ s
15.15 AtH jdOt jHwH zkrnj wpqdnj wHnqm lj mrdpj Al-lArk Apk tqhnj dO xAtj Oljk hrpH׃
15.16 nmcAw dbrjk wAklm wjHj [dbrjk k] (dbrk q) lj lxxwn wlxmht lbbj kj-nqrA xmk Olj jHwH AlHj cbAwt׃ s
15.17 lA-jxbtj bswd-mxhqjm wAOlz mpnj jdk bdd jxbtj kj-zOm mlAtnj׃ s
15.18 lmH HjH kAbj nch wmktj AnwxH mAnH HrpA Hjw tHjH lj kmw Akzb mjm lA nAmnw׃ s
15.19 lkn kH-Amr jHwH Am-txwb wAxjbk lpnj tOmd wAm-twcjA jqr mzwll kpj tHjH jxbw HmH Aljk wAtH lA-txwb AljHm׃
15.20 wnttjk lOm HzH lhwmt nhxt bcwrH wnlhmw Aljk wlA-jwklw lk kj-Atk Anj lHwxjOk wlHcjlk nAm-jHwH׃
15.21 wHcltjk mjd rOjm wpdtjk mkp Orcjm׃ p
15.1 Et dixit Dominus ad me: “ Si steterit Moyses et Samuel co ram me, non est anima mea ad populum istum; eice illos a facie mea, et egrediantur.
15.2 Quod si dixerint ad te: “Quo egrediemur?”, dices ad eos: Haec dicit Dominus: Qui ad mortem, ad mortem; et qui ad gladium, ad gladium; et qui ad famem, ad famem; et qui ad captivitatem, ad captivitatem.
15.3 Et mandabo super eos quattuor species, dicit Dominus: gladium ad occisionem et canes ad lacerandum et volatilia caeli et bestias terrae ad devorandum et dissipandum.
15.4 Et dabo eos in commotionem universis regnis terrae, propter Manassem filium Ezechiae regem Iudae, super omnibus, quae fecit in Ierusalem.
15.5 Quis enim miserebitur tui, Ierusalem, aut quis contristabitur pro te, aut quis ibit ad rogandum de pace tua?
15.6 Tu reppulisti me, dicit Dominus, retrorsum abiisti; et extendi manum meam super te et interfeci te: laboravi miserans.
15.7 Et ventilavi eos ventilabro in portis terrae; orbavi et disperdidi populum meum: a viis suis non sunt reversi.
15.8 Multiplicatae sunt mihi viduae eius super arenam maris, induxi eis super matrem militem vastatorem meridie, misi super eam repente perturbationem et terrorem.
15.9 Infirmata est, quae peperit septem, exhalavit animam suam; occidit ei sol, cum adhuc esset dies, confusa est et erubuit, et residuos eorum in gladium dabo in conspectu inimicorum eorum ”, ait Dominus.
15.10 Vae mihi, mater mea, quoniam genuisti me virum rixae et virum discordiae in universa terra! Non feneravi, nec feneravit mihi quisquam; omnes maledicunt mihi.
15.11 Amen, Domine, ministravi tibi in bonum, intercessi apud te in tempore afflictionis et in tempore tribulationis pro inimico.
15.12 Numquid frangitur ferro ferrum aquilonis et aes?
15.13 “ Divitias tuas et thesauros tuos in direptionem dabo gratis, propter omnia peccata tua, in omnibus terminis tuis.
15.14 Et servire te faciam inimicis tuis in terra, quam nescis, quia ignis succensus est in furore meo: super vos ardebit ”.
15.15 Tu scis, Domine; recordare mei et visita me et vindica me de his, qui persequuntur me; noli in patientia tua abripere me, scito quoniam sustinui pro te opprobrium.
15.16 Inventi sunt sermones tui, et comedi eos, et factum est mihi verbum tuum in gaudium et in laetitiam cordis mei, quoniam invocatum est nomen tuum super me, Domine, Deus exercituum.
15.17 Non sedi in concilio ludentium et gloriatus sum; a facie manus tuae solus sedebam, quoniam indignatione replesti me.
15.18 Quare factus est dolor meus perpetuus, et plaga mea desperabilis renuit curari? Factus es mihi quasi rivus mendax, aquae infideles.
15.19 Propter hoc haec dixit Dominus: “ Si converteris, convertam te, et ante faciem meam stabis; et si separaveris pretiosum a vili, quasi os meum eris; convertentur ipsi ad te, et tu non converteris ad eos.
15.20 Et dabo te populo huic in murum aereum fortem; et bellabunt adversum te et non praevalebunt, quia ego tecum sum, ut salvem te et eruam te, dicit Dominus.
15.21 Et liberabo te de manu pessimorum et redimam te de manu fortium ”.
16.1 Und das Wort des HERRN erging an mich also: Du sollst dir kein Weib nehmen
16.2 und weder Söhne noch Töchter haben an diesem Ort!
16.3 Denn so spricht der HERR von den Söhnen und Töchtern, welche an diesem Orte geboren werden, und von ihren Müttern, die sie geboren haben, und von ihren Vätern, welche sie in diesem Lande gezeugt haben:
16.4 Sie sollen an tödlichen Krankheiten sterben; niemand wird sie beklagen noch begraben, sondern sie sollen zum Dünger auf dem Felde werden; sie sollen durch Schwert und Hunger umkommen, und ihre Leichname sollen eine Speise der Vögel des Himmels und der Tiere des Feldes werden.
16.5 Ja, also hat der HERR gesprochen: Du sollst in kein Trauerhaus gehen und zu keiner Totenklage und sollst ihnen auch kein Beileid bezeugen; denn ich habe meinen Frieden von diesem Volke weggenommen, spricht der HERR, die Gnade und das Erbarmen.
16.6 Große und Kleine sollen sterben in diesem Lande und nicht begraben werden, und niemand wird sie beklagen, niemand wird sich um ihretwillen Einschnitte machen noch sich scheren lassen.
16.7 Und man wird ihnen kein Trauermahl machen, um sie zu trösten wegen eines Verstorbenen; man wird ihnen auch den Trostbecher nicht reichen um ihres Vaters oder ihrer Mutter willen.
16.8 Du sollst auch nicht in das Trinkhaus gehen, zu ihnen sitzen und mit ihnen essen und trinken.
16.9 Denn also hat der HERR der Heerscharen, der Gott Israels, gesprochen: Siehe, ich will an diesem Ort, vor euren Augen und in euren Tagen, zum Schweigen bringen die Stimme der Freude und die Stimme der Wonne, die Stimme des Bräutigams und die Stimme der Braut!
16.10 Und es wird geschehen, wenn du diesem Volke alle diese Worte verkündigen wirst, so werden sie zu dir sagen: Warum hat der HERR all dieses große Unglück über uns geredet? Was für eine Missetat und was für eine Sünde haben wir wider den HERRN, unsern Gott, begangen?
16.11 So antworte du ihnen: Darum, weil mich eure Väter verlassen haben, spricht der HERR, und fremden Göttern nachgefolgt sind und ihnen gedient und sie angebetet, mich aber verlassen und mein Gesetz nicht gehalten haben!
16.12 Und ihr habt die Bosheit eurer Väter übertroffen; denn siehe, ein jeder unter euch folgt dem Starrsinn seines bösen Herzens und ist mir nicht gehorsam.
16.13 Darum will ich euch aus diesem Lande verstoßen in ein Land, welches euch und euren Vätern unbekannt war, und dort mögt ihr den fremden Göttern dienen Tag und Nacht, weil ich euch keine Gnade erzeigen will!
16.14 Darum seht, es kommen Tage, spricht der HERR, da man nicht mehr sagen wird: «So wahr der HERR lebt, der die Kinder Israel aus Ägyptenland geführt hat!» sondern:
16.15 «So wahr der HERR lebt, der die Kinder Israel herausgeführt hat aus dem Lande der Mitternacht und aus allen Ländern, wohin er sie verstoßen hat!» Denn ich will sie wieder in ihr Land führen, das ich ihren Vätern gegeben habe.
16.16 Seht, ich will viele Fischer senden, spricht der HERR, die sie fischen sollen; darnach will ich viele Jäger senden, die sie jagen sollen von allen Bergen und von allen Hügeln und aus den Felsenklüften.
16.17 Denn meine Augen sind auf alle ihre Wege gerichtet; sie sind nicht verborgen vor meinem Angesichte, und ihre Schuld ist nicht verhüllt vor meinen Augen.
16.18 Darum will ich zuvor ihre Schuld und Sünde zwiefach vergelten, weil sie mein Land mit ihren schändlichen Götzen entweiht und mein Erbteil mit ihren Greueln erfüllt haben.
16.19 O HERR, du meine Stärke, meine Burg und meine Zuflucht am Tage der Not! Zu dir werden die Heiden von den Enden der Erde kommen und sagen: Nur Betrug haben unsre Väter ererbt, nichtige Dinge, die gar nicht helfen können!
16.20 Wie kann ein Mensch sich selbst Götter machen? Das sind ja gar keine Götter!
16.21 Darum siehe, ich will ihnen diesmal zu wissen tun, will ihnen kundtun meine Hand und meine Macht, und sie sollen erfahren, daß mein Name HERR ist!
16.1 καὶ σὺ μὴ λάβῃς γυναῖκα λέγει κύριος ὁ θεὸς ισραηλ
16.2 καὶ σὺ μὴ λάβῃς γυναῖκα λέγει κύριος ὁ θεὸς ισραηλ καὶ οὐ γεννηθήσεταί σοι υἱὸς οὐδὲ θυγάτηρ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ
16.3 ὅτι τάδε λέγει κύριος περὶ τῶν υἱῶν καὶ περὶ τῶν θυγατέρων τῶν γεννωμένων ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ καὶ περὶ τῶν μητέρων αὐτῶν τῶν τετοκυιῶν αὐτοὺς καὶ περὶ τῶν πατέρων αὐτῶν τῶν γεγεννηκότων αὐτοὺς ἐν τῇ γῇ ταύτῃ
16.4 ἐν θανάτῳ νοσερῷ ἀποθανοῦνται οὐ κοπήσονται καὶ οὐ ταφήσονται εἰς παράδειγμα ἐπὶ προσώπου τῆς γῆς ἔσονται καὶ τοῖς θηρίοις τῆς γῆς καὶ τοῖς πετεινοῖς τοῦ οὐρανοῦ ἐν μαχαίρᾳ πεσοῦνται καὶ ἐν λιμῷ συντελεσθήσονται
16.5 τάδε λέγει κύριος μὴ εἰσέλθῃς εἰς θίασον αὐτῶν καὶ μὴ πορευθῇς τοῦ κόψασθαι καὶ μὴ πενθήσῃς αὐτούς ὅτι ἀφέστακα τὴν εἰρήνην μου ἀπὸ τοῦ λαοῦ τούτου
16.6 οὐ μὴ κόψωνται αὐτοὺς οὐδὲ ἐντομίδας οὐ μὴ ποιήσωσιν καὶ οὐ ξυρήσονται
16.7 καὶ οὐ μὴ κλασθῇ ἄρτος ἐν πένθει αὐτῶν εἰς παράκλησιν ἐπὶ τεθνηκότι οὐ ποτιοῦσιν αὐτὸν ποτήριον εἰς παράκλησιν ἐπὶ πατρὶ καὶ μητρὶ αὐτοῦ
16.8 εἰς οἰκίαν πότου οὐκ εἰσελεύσῃ συγκαθίσαι μετ' αὐτῶν τοῦ φαγεῖν καὶ πιεῖν
16.9 διότι τάδε λέγει κύριος ὁ θεὸς ισραηλ ἰδοὺ ἐγὼ καταλύω ἐκ τοῦ τόπου τούτου ἐνώπιον τῶν ὀφθαλμῶν ὑμῶν καὶ ἐν ταῖς ἡμέραις ὑμῶν φωνὴν χαρᾶς καὶ φωνὴν εὐφροσύνης φωνὴν νυμφίου καὶ φωνὴν νύμφης
16.10 καὶ ἔσται ὅταν ἀναγγείλῃς τῷ λαῷ τούτῳ ἅπαντα τὰ ῥήματα ταῦτα καὶ εἴπωσιν πρὸς σέ διὰ τί ἐλάλησεν κύριος ἐφ' ἡμᾶς πάντα τὰ κακὰ ταῦτα τίς ἡ ἀδικία ἡμῶν καὶ τίς ἡ ἁμαρτία ἡμῶν ἣν ἡμάρτομεν ἔναντι κυρίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν
16.11 καὶ ἐρεῖς αὐτοῖς ἀνθ' ὧν ἐγκατέλιπόν με οἱ πατέρες ὑμῶν λέγει κύριος καὶ ὤ|χοντο ὀπίσω θεῶν ἀλλοτρίων καὶ ἐδούλευσαν αὐτοῖς καὶ προσεκύνησαν αὐτοῖς καὶ ἐμὲ ἐγκατέλιπον καὶ τὸν νόμον μου οὐκ ἐφυλάξαντο
16.12 καὶ ὑμεῖς ἐπονηρεύσασθε ὑπὲρ τοὺς πατέρας ὑμῶν καὶ ἰδοὺ ὑμεῖς πορεύεσθε ἕκαστος ὀπίσω τῶν ἀρεστῶν τῆς καρδίας ὑμῶν τῆς πονηρᾶς τοῦ μὴ ὑπακούειν μου
16.13 καὶ ἀπορρίψω ὑμᾶς ἀπὸ τῆς γῆς ταύτης εἰς τὴν γῆν ἣν οὐκ ᾔδειτε ὑμεῖς καὶ οἱ πατέρες ὑμῶν καὶ δουλεύσετε ἐκεῖ θεοῖς ἑτέροις οἳ οὐ δώσουσιν ὑμῖν ἔλεος
16.14 διὰ τοῦτο ἰδοὺ ἡμέραι ἔρχονται λέγει κύριος καὶ οὐκ ἐροῦσιν ἔτι ζῇ κύριος ὁ ἀναγαγὼν τοὺς υἱοὺς ισραηλ ἐκ γῆς αἰγύπτου
16.15 ἀλλά ζῇ κύριος ὃς ἀνήγαγεν τὸν οἶκον ισραηλ ἀπὸ γῆς βορρᾶ καὶ ἀπὸ πασῶν τῶν χωρῶν οὗ ἐξώσθησαν ἐκεῖ καὶ ἀποκαταστήσω αὐτοὺς εἰς τὴν γῆν αὐτῶν ἣν ἔδωκα τοῖς πατράσιν αὐτῶν
16.16 ἰδοὺ ἐγὼ ἀποστέλλω τοὺς ἁλεεῖς τοὺς πολλούς λέγει κύριος καὶ ἁλιεύσουσιν αὐτούς καὶ μετὰ ταῦτα ἀποστελῶ τοὺς πολλοὺς θηρευτάς καὶ θηρεύσουσιν αὐτοὺς ἐπάνω παντὸς ὄρους καὶ ἐπάνω παντὸς βουνοῦ καὶ ἐκ τῶν τρυμαλιῶν τῶν πετρῶν
16.17 ὅτι οἱ ὀφθαλμοί μου ἐπὶ πάσας τὰς ὁδοὺς αὐτῶν καὶ οὐκ ἐκρύβη τὰ ἀδικήματα αὐτῶν ἀπέναντι τῶν ὀφθαλμῶν μου
16.18 καὶ ἀνταποδώσω διπλᾶς τὰς ἀδικίας αὐτῶν καὶ τὰς ἁμαρτίας αὐτῶν ἐφ' αἷς ἐβεβήλωσαν τὴν γῆν μου ἐν τοῖς θνησιμαίοις τῶν βδελυγμάτων αὐτῶν καὶ ἐν ταῖς ἀνομίαις αὐτῶν ἐν αἷς ἐπλημμέλησαν τὴν κληρονομίαν μου
16.19 κύριε ἰσχύς μου καὶ βοήθειά μου καὶ καταφυγή μου ἐν ἡμέρᾳ κακῶν πρὸς σὲ ἔθνη ἥξουσιν ἀπ' ἐσχάτου τῆς γῆς καὶ ἐροῦσιν ὡς ψευδῆ ἐκτήσαντο οἱ πατέρες ἡμῶν εἴδωλα καὶ οὐκ ἔστιν ἐν αὐτοῖς ὠφέλημα
16.20 εἰ ποιήσει ἑαυτῷ ἄνθρωπος θεούς καὶ οὗτοι οὔκ εἰσιν θεοί
16.21 διὰ τοῦτο ἰδοὺ ἐγὼ δηλώσω αὐτοῖς ἐν τῷ καιρῷ τούτῳ τὴν χεῖρά μου καὶ γνωριῶ αὐτοῖς τὴν δύναμίν μου καὶ γνώσονται ὅτι ὄνομά μοι κύριος
16.1 kai sy meh labehs gynaika legei kyrios o theos israehl
16.2 kai sy meh labehs gynaika legei kyrios o theos israehl kai oy gennehthehsetai soi yios oyde thygatehr en toh topoh toytoh
16.3 oti tade legei kyrios peri tohn yiohn kai peri tohn thygaterohn tohn gennohmenohn en toh topoh toytoh kai peri tohn mehterohn aytohn tohn tetokyiohn aytoys kai peri tohn paterohn aytohn tohn gegennehkotohn aytoys en teh geh tayteh
16.4 en thanatoh noseroh apothanoyntai oy kopehsontai kai oy taphehsontai eis paradeigma epi prosohpoy tehs gehs esontai kai tois thehriois tehs gehs kai tois peteinois toy oyranoy en machaira pesoyntai kai en limoh syntelesthehsontai
16.5 tade legei kyrios meh eiselthehs eis thiason aytohn kai meh poreythehs toy kopsasthai kai meh penthehsehs aytoys oti aphestaka tehn eirehnehn moy apo toy laoy toytoy
16.6 oy meh kopsohntai aytoys oyde entomidas oy meh poiehsohsin kai oy xyrehsontai
16.7 kai oy meh klastheh artos en penthei aytohn eis paraklehsin epi tethnehkoti oy potioysin ayton potehrion eis paraklehsin epi patri kai mehtri aytoy
16.8 eis oikian potoy oyk eiseleyseh sygkathisai met' aytohn toy phagein kai piein
16.9 dioti tade legei kyrios o theos israehl idoy egoh katalyoh ek toy topoy toytoy enohpion tohn ophthalmohn ymohn kai en tais ehmerais ymohn phohnehn charas kai phohnehn eyphrosynehs phohnehn nymphioy kai phohnehn nymphehs
16.10 kai estai otan anaggeilehs toh laoh toytoh apanta ta rehmata tayta kai eipohsin pros se dia ti elalehsen kyrios eph' ehmas panta ta kaka tayta tis eh adikia ehmohn kai tis eh amartia ehmohn ehn ehmartomen enanti kyrioy toy theoy ehmohn
16.11 kai ereis aytois anth' ohn egkatelipon me oi pateres ymohn legei kyrios kai ohchonto opisoh theohn allotriohn kai edoyleysan aytois kai prosekynehsan aytois kai eme egkatelipon kai ton nomon moy oyk ephylaxanto
16.12 kai ymeis eponehreysasthe yper toys pateras ymohn kai idoy ymeis poreyesthe ekastos opisoh tohn arestohn tehs kardias ymohn tehs ponehras toy meh ypakoyein moy
16.13 kai aporripsoh ymas apo tehs gehs taytehs eis tehn gehn ehn oyk ehdeite ymeis kai oi pateres ymohn kai doyleysete ekei theois eterois oi oy dohsoysin ymin eleos
16.14 dia toyto idoy ehmerai erchontai legei kyrios kai oyk eroysin eti zeh kyrios o anagagohn toys yioys israehl ek gehs aigyptoy
16.15 alla zeh kyrios os anehgagen ton oikon israehl apo gehs borra kai apo pasohn tohn chohrohn oy exohsthehsan ekei kai apokatastehsoh aytoys eis tehn gehn aytohn ehn edohka tois patrasin aytohn
16.16 idoy egoh apostelloh toys aleeis toys polloys legei kyrios kai alieysoysin aytoys kai meta tayta aposteloh toys polloys thehreytas kai thehreysoysin aytoys epanoh pantos oroys kai epanoh pantos boynoy kai ek tohn trymaliohn tohn petrohn
16.17 oti oi ophthalmoi moy epi pasas tas odoys aytohn kai oyk ekrybeh ta adikehmata aytohn apenanti tohn ophthalmohn moy
16.18 kai antapodohsoh diplas tas adikias aytohn kai tas amartias aytohn eph' ais ebebehlohsan tehn gehn moy en tois thnehsimaiois tohn bdelygmatohn aytohn kai en tais anomiais aytohn en ais eplehmmelehsan tehn klehronomian moy
16.19 kyrie ischys moy kai boehtheia moy kai kataphygeh moy en ehmera kakohn pros se ethneh ehxoysin ap' eschatoy tehs gehs kai eroysin ohs pseydeh ektehsanto oi pateres ehmohn eidohla kai oyk estin en aytois ohphelehma
16.20 ei poiehsei eaytoh anthrohpos theoys kai oytoi oyk eisin theoi
16.21 dia toyto idoy egoh dehlohsoh aytois en toh kairoh toytoh tehn cheira moy kai gnohrioh aytois tehn dynamin moy kai gnohsontai oti onoma moi kyrios
16.1 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃
16.2 לֹא־תִקַּח לְךָ אִשָּׁה וְלֹא־יִהְיוּ לְךָ בָּנִים וּבָנֹות בַּמָּקֹום הַזֶּה׃
16.3 כִּי־כֹה ׀ אָמַר יְהוָה עַל־הַבָּנִים וְעַל־הַבָּנֹות הַיִּלֹּודִים בַּמָּקֹום הַזֶּה וְעַל־אִמֹּתָם הַיֹּלְדֹות אֹותָם וְעַל־אֲבֹותָם הַמֹּולִדִים אֹותָם בָּאָרֶץ הַזֹּאת׃
16.4 מְמֹותֵי תַחֲלֻאִים יָמֻתוּ לֹא יִסָּפְדוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ לְדֹמֶן עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ וּבַחֶרֶב וּבָרָעָב יִכְלוּ וְהָיְתָה נִבְלָתָם לְמַאֲכָל לְעֹוף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ׃ ס
16.5 כִּי־כֹה ׀ אָמַר יְהוָה אַל־תָּבֹוא בֵּית מַרְזֵחַ וְאַל־תֵּלֵךְ לִסְפֹּוד וְאַל־תָּנֹד לָהֶם כִּי־אָסַפְתִּי אֶת־שְׁלֹומִי מֵאֵת הָעָם־הַזֶּה נְאֻם־יְהוָה אֶת־הַחֶסֶד וְאֶת־הָרַחֲמִים׃
16.6 וּמֵתוּ גְדֹלִים וּקְטַנִּים בָּאָרֶץ הַזֹּאת לֹא יִקָּבֵרוּ וְלֹא־יִסְפְּדוּ לָהֶם וְלֹא יִתְגֹּדַד וְלֹא יִקָּרֵחַ לָהֶם׃
16.7 וְלֹא־יִפְרְסוּ לָהֶם עַל־אֵבֶל לְנַחֲמֹו עַל־מֵת וְלֹא־יַשְׁקוּ אֹותָם כֹּוס תַּנְחוּמִים עַל־אָבִיו וְעַל־אִמֹּו׃
16.8 וּבֵית־מִשְׁתֶּה לֹא־תָבֹוא לָשֶׁבֶת אֹותָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתֹּות׃ ס
16.9 כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מַשְׁבִּית מִן־הַמָּקֹום הַזֶּה לְעֵינֵיכֶם וּבִימֵיכֶם קֹול שָׂשֹׂון וְקֹול שִׂמְחָה קֹול חָתָן וְקֹול כַּלָּה׃
16.10 וְהָיָה כִּי תַגִּיד לָעָם הַזֶּה אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ עַל־מֶה דִבֶּר יְהוָה עָלֵינוּ אֵת כָּל־הָרָעָה הַגְּדֹולָה הַזֹּאת וּמֶה עֲוֹנֵנוּ וּמֶה חַטָּאתֵנוּ אֲשֶׁר חָטָאנוּ לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ׃
16.11 וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם עַל אֲשֶׁר־עָזְבוּ אֲבֹותֵיכֶם אֹותִי נְאֻם־יְהוָה וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיַּעַבְדוּם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וְאֹתִי עָזָבוּ וְאֶת־תֹּורָתִי לֹא שָׁמָרוּ׃
16.12 וְאַתֶּם הֲרֵעֹתֶם לַעֲשֹׂות מֵאֲבֹותֵיכֶם וְהִנְּכֶם הֹלְכִים אִישׁ אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבֹּו־הָרָע לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֵלָי׃
16.13 וְהֵטַלְתִּי אֶתְכֶם מֵעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת עַל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם אַתֶּם וַאֲבֹותֵיכֶם וַעֲבַדְתֶּם־שָׁם אֶת־אֱלֹהִים אֲחֵרִים יֹומָם וָלַיְלָה אֲשֶׁר לֹא־אֶתֵּן לָכֶם חֲנִינָה׃ ס
16.14 לָכֵן הִנֵּה־יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וְלֹא־יֵאָמֵר עֹוד חַי־יְהוָה אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃
16.15 כִּי אִם־חַי־יְהוָה אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפֹון וּמִכֹּל הָאֲרָצֹות אֲשֶׁר הִדִּיחָם שָׁמָּה וַהֲשִׁבֹתִים עַל־אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹותָם׃ ס
16.16 הִנְנִי שֹׁלֵחַ [לְדַוָּגִים כ] (לְדַיָּגִים ק) רַבִּים נְאֻם־יְהוָה וְדִיגוּם וְאַחֲרֵי־כֵן אֶשְׁלַח לְרַבִּים צַיָּדִים וְצָדוּם מֵעַל כָּל־הַר וּמֵעַל כָּל־גִּבְעָה וּמִנְּקִיקֵי הַסְּלָעִים׃
16.17 כִּי עֵינַי עַל־כָּל־דַּרְכֵיהֶם לֹא נִסְתְּרוּ מִלְּפָנָי וְלֹא־נִצְפַּן עֲוֹנָם מִנֶּגֶד עֵינָי׃
16.18 וְשִׁלַּמְתִּי רִאשֹׁונָה מִשְׁנֵה עֲוֹנָם וְחַטָּאתָם עַל חַלְּלָם אֶת־אַרְצִי בְּנִבְלַת שִׁקּוּצֵיהֶם וְתֹועֲבֹותֵיהֶם מָלְאוּ אֶת־נַחֲלָתִי׃ ס
16.19 יְהוָה עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיֹום צָרָה אֵלֶיךָ גֹּויִם יָבֹאוּ מֵאַפְסֵי־אָרֶץ וְיֹאמְרוּ אַךְ־שֶׁקֶר נָחֲלוּ אֲבֹותֵינוּ הֶבֶל וְאֵין־בָּם מֹועִיל׃
16.20 הֲיַעֲשֶׂה־לֹּו אָדָם אֱלֹהִים וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים׃
16.21 לָכֵן הִנְנִי מֹודִיעָם בַּפַּעַם הַזֹּאת אֹודִיעֵם אֶת־יָדִי וְאֶת־גְּבוּרָתִי וְיָדְעוּ כִּי־שְׁמִי יְהוָה׃ ס
16.1 wajHij dbar-jHwaaH Aelaj leAmor׃
16.2 loA-tiqah lkaa AixxaaH wloA-jiHjw lkaa baanijm wbaanowt bamaaqowm HazaeH׃
16.3 kij-koH Aaamar jHwaaH Oal-Habaanijm wOal-Habaanowt Hajilowdijm bamaaqowm HazaeH wOal-Aimotaam Hajoldowt Aowtaam wOal-Aabowtaam Hamowlidijm Aowtaam baaAaaraec HazoAt׃
16.4 mmowtej tahaluAijm jaamutw loA jisaapdw wloA jiqaaberw ldomaen Oal-pnej HaaAadaamaaH jiHjw wbahaeraeb wbaaraaOaab jiklw wHaajtaaH niblaataam lmaAakaal lOowp Haxxaamajim wlbaeHaemat HaaAaaraec׃ s
16.5 kij-koH Aaamar jHwaaH Aal-taabowA bejt marzeha wAal-telek lispowd wAal-taanod laaHaem kij-Aaasaptij Aaet-xxlowmij meAet HaaOaam-HazaeH nAum-jHwaaH Aaet-Hahaesaed wAaet-Haarahamijm׃
16.6 wmetw gdolijm wqTanijm baaAaaraec HazoAt loA jiqaaberw wloA-jispdw laaHaem wloA jitgodad wloA jiqaareha laaHaem׃
16.7 wloA-jiprsw laaHaem Oal-Aebael lnahamow Oal-met wloA-jaxxqw Aowtaam kows tanhwmijm Oal-Aaabijw wOal-Aimow׃
16.8 wbejt-mixxtaeH loA-taabowA laaxxaebaet Aowtaam laeAaekol wlixxtowt׃ s
16.9 kij koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel Hinnij maxxbijt min-Hamaaqowm HazaeH lOejnejkaem wbijmejkaem qowl xaaxown wqowl ximhaaH qowl haataan wqowl kalaaH׃
16.10 wHaajaaH kij tagijd laaOaam HazaeH Aet kaal-Hadbaarijm HaaAelaeH wAaamrw Aelaejkaa Oal-maeH dibaer jHwaaH Oaalejnw Aet kaal-HaaraaOaaH HagdowlaaH HazoAt wmaeH Oawonenw wmaeH haTaaAtenw Aaxxaer haaTaaAnw lajHwaaH AaeloHejnw׃
16.11 wAaamartaa AalejHaem Oal Aaxxaer-Oaazbw Aabowtejkaem Aowtij nAum-jHwaaH wajelkw Aaharej AaeloHijm Aaherijm wajaOabdwm wajixxtahaww laaHaem wAotij Oaazaabw wAaet-towraatij loA xxaamaarw׃
16.12 wAataem HareOotaem laOaxowt meAabowtejkaem wHinkaem Holkijm Aijxx Aaharej xxrirwt libow-HaaraaO lbiltij xxmoOa Aelaaj׃
16.13 wHeTaltij Aaetkaem meOal HaaAaaraec HazoAt Oal-HaaAaaraec Aaxxaer loA jdaOtaem Aataem waAabowtejkaem waOabadtaem-xxaam Aaet-AaeloHijm Aaherijm jowmaam waalajlaaH Aaxxaer loA-Aaeten laakaem hanijnaaH׃ s
16.14 laaken HineH-jaamijm baaAijm nAum-jHwaaH wloA-jeAaamer Oowd haj-jHwaaH Aaxxaer HaeOaelaaH Aaet-bnej jixraaAel meAaeraec micraajim׃
16.15 kij Aim-haj-jHwaaH Aaxxaer HaeOaelaaH Aaet-bnej jixraaAel meAaeraec caapown wmikol HaaAaraacowt Aaxxaer Hidijhaam xxaamaaH waHaxxibotijm Oal-Aadmaataam Aaxxaer naatatij laAabowtaam׃ s
16.16 Hinnij xxoleha [ldawaagijm k] (ldajaagijm q) rabijm nAum-jHwaaH wdijgwm wAaharej-ken Aaexxlah lrabijm cajaadijm wcaadwm meOal kaal-Har wmeOal kaal-gibOaaH wminqijqej HaslaaOijm׃
16.17 kij Oejnaj Oal-kaal-darkejHaem loA nistrw milpaanaaj wloA-nicpan Oawonaam minaegaed Oejnaaj׃
16.18 wxxilamtij riAxxownaaH mixxneH Oawonaam whaTaaAtaam Oal hallaam Aaet-Aarcij bniblat xxiqwcejHaem wtowOabowtejHaem maalAw Aaet-nahalaatij׃ s
16.19 jHwaaH Ouzij wmaaOuzij wmnwsij bjowm caaraaH Aelaejkaa gowjim jaaboAw meAapsej-Aaaraec wjoAmrw Aak-xxaeqaer naahalw Aabowtejnw Haebael wAejn-baam mowOijl׃
16.20 HajaOaxaeH-low Aaadaam AaeloHijm wHemaaH loA AaeloHijm׃
16.21 laaken Hinnij mowdijOaam bapaOam HazoAt AowdijOem Aaet-jaadij wAaet-gbwraatij wjaadOw kij-xxmij jHwaaH׃ s
16.1 ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃
16.2 לא־תקח לך אשה ולא־יהיו לך בנים ובנות במקום הזה׃
16.3 כי־כה ׀ אמר יהוה על־הבנים ועל־הבנות הילודים במקום הזה ועל־אמתם הילדות אותם ועל־אבותם המולדים אותם בארץ הזאת׃
16.4 ממותי תחלאים ימתו לא יספדו ולא יקברו לדמן על־פני האדמה יהיו ובחרב וברעב יכלו והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ׃ ס
16.5 כי־כה ׀ אמר יהוה אל־תבוא בית מרזח ואל־תלך לספוד ואל־תנד להם כי־אספתי את־שלומי מאת העם־הזה נאם־יהוה את־החסד ואת־הרחמים׃
16.6 ומתו גדלים וקטנים בארץ הזאת לא יקברו ולא־יספדו להם ולא יתגדד ולא יקרח להם׃
16.7 ולא־יפרסו להם על־אבל לנחמו על־מת ולא־ישקו אותם כוס תנחומים על־אביו ועל־אמו׃
16.8 ובית־משתה לא־תבוא לשבת אותם לאכל ולשתות׃ ס
16.9 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני משבית מן־המקום הזה לעיניכם ובימיכם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה׃
16.10 והיה כי תגיד לעם הזה את כל־הדברים האלה ואמרו אליך על־מה דבר יהוה עלינו את כל־הרעה הגדולה הזאת ומה עוננו ומה חטאתנו אשר חטאנו ליהוה אלהינו׃
16.11 ואמרת אליהם על אשר־עזבו אבותיכם אותי נאם־יהוה וילכו אחרי אלהים אחרים ויעבדום וישתחוו להם ואתי עזבו ואת־תורתי לא שמרו׃
16.12 ואתם הרעתם לעשות מאבותיכם והנכם הלכים איש אחרי שררות לבו־הרע לבלתי שמע אלי׃
16.13 והטלתי אתכם מעל הארץ הזאת על־הארץ אשר לא ידעתם אתם ואבותיכם ועבדתם־שם את־אלהים אחרים יומם ולילה אשר לא־אתן לכם חנינה׃ ס
16.14 לכן הנה־ימים באים נאם־יהוה ולא־יאמר עוד חי־יהוה אשר העלה את־בני ישראל מארץ מצרים׃
16.15 כי אם־חי־יהוה אשר העלה את־בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם שמה והשבתים על־אדמתם אשר נתתי לאבותם׃ ס
16.16 הנני שלח [לדוגים כ] (לדיגים ק) רבים נאם־יהוה ודיגום ואחרי־כן אשלח לרבים צידים וצדום מעל כל־הר ומעל כל־גבעה ומנקיקי הסלעים׃
16.17 כי עיני על־כל־דרכיהם לא נסתרו מלפני ולא־נצפן עונם מנגד עיני׃
16.18 ושלמתי ראשונה משנה עונם וחטאתם על חללם את־ארצי בנבלת שקוציהם ותועבותיהם מלאו את־נחלתי׃ ס
16.19 יהוה עזי ומעזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבאו מאפסי־ארץ ויאמרו אך־שקר נחלו אבותינו הבל ואין־בם מועיל׃
16.20 היעשה־לו אדם אלהים והמה לא אלהים׃
16.21 לכן הנני מודיעם בפעם הזאת אודיעם את־ידי ואת־גבורתי וידעו כי־שמי יהוה׃ ס
16.1 wjHj dbr-jHwH Alj lAmr׃
16.2 lA-tqh lk AxH wlA-jHjw lk bnjm wbnwt bmqwm HzH׃
16.3 kj-kH Amr jHwH Ol-Hbnjm wOl-Hbnwt Hjlwdjm bmqwm HzH wOl-Amtm Hjldwt Awtm wOl-Abwtm Hmwldjm Awtm bArc HzAt׃
16.4 mmwtj thlAjm jmtw lA jspdw wlA jqbrw ldmn Ol-pnj HAdmH jHjw wbhrb wbrOb jklw wHjtH nbltm lmAkl lOwp Hxmjm wlbHmt HArc׃ s
16.5 kj-kH Amr jHwH Al-tbwA bjt mrzh wAl-tlk lspwd wAl-tnd lHm kj-Asptj At-xlwmj mAt HOm-HzH nAm-jHwH At-Hhsd wAt-Hrhmjm׃
16.6 wmtw gdljm wqTnjm bArc HzAt lA jqbrw wlA-jspdw lHm wlA jtgdd wlA jqrh lHm׃
16.7 wlA-jprsw lHm Ol-Abl lnhmw Ol-mt wlA-jxqw Awtm kws tnhwmjm Ol-Abjw wOl-Amw׃
16.8 wbjt-mxtH lA-tbwA lxbt Awtm lAkl wlxtwt׃ s
16.9 kj kH Amr jHwH cbAwt AlHj jxrAl Hnnj mxbjt mn-Hmqwm HzH lOjnjkm wbjmjkm qwl xxwn wqwl xmhH qwl htn wqwl klH׃
16.10 wHjH kj tgjd lOm HzH At kl-Hdbrjm HAlH wAmrw Aljk Ol-mH dbr jHwH Oljnw At kl-HrOH HgdwlH HzAt wmH Ownnw wmH hTAtnw Axr hTAnw ljHwH AlHjnw׃
16.11 wAmrt AljHm Ol Axr-Ozbw Abwtjkm Awtj nAm-jHwH wjlkw Ahrj AlHjm Ahrjm wjObdwm wjxthww lHm wAtj Ozbw wAt-twrtj lA xmrw׃
16.12 wAtm HrOtm lOxwt mAbwtjkm wHnkm Hlkjm Ajx Ahrj xrrwt lbw-HrO lbltj xmO Alj׃
16.13 wHTltj Atkm mOl HArc HzAt Ol-HArc Axr lA jdOtm Atm wAbwtjkm wObdtm-xm At-AlHjm Ahrjm jwmm wljlH Axr lA-Atn lkm hnjnH׃ s
16.14 lkn HnH-jmjm bAjm nAm-jHwH wlA-jAmr Owd hj-jHwH Axr HOlH At-bnj jxrAl mArc mcrjm׃
16.15 kj Am-hj-jHwH Axr HOlH At-bnj jxrAl mArc cpwn wmkl HArcwt Axr Hdjhm xmH wHxbtjm Ol-Admtm Axr nttj lAbwtm׃ s
16.16 Hnnj xlh [ldwgjm k] (ldjgjm q) rbjm nAm-jHwH wdjgwm wAhrj-kn Axlh lrbjm cjdjm wcdwm mOl kl-Hr wmOl kl-gbOH wmnqjqj HslOjm׃
16.17 kj Ojnj Ol-kl-drkjHm lA nstrw mlpnj wlA-ncpn Ownm mngd Ojnj׃
16.18 wxlmtj rAxwnH mxnH Ownm whTAtm Ol hllm At-Arcj bnblt xqwcjHm wtwObwtjHm mlAw At-nhltj׃ s
16.19 jHwH Ozj wmOzj wmnwsj bjwm crH Aljk gwjm jbAw mApsj-Arc wjAmrw Ak-xqr nhlw Abwtjnw Hbl wAjn-bm mwOjl׃
16.20 HjOxH-lw Adm AlHjm wHmH lA AlHjm׃
16.21 lkn Hnnj mwdjOm bpOm HzAt AwdjOm At-jdj wAt-gbwrtj wjdOw kj-xmj jHwH׃ s
16.1 Et factum est verbum Domi ni ad me dicens:
16.2 “ Non acci pies uxorem, et non erunt tibi filii et filiae in loco isto.
16.3 Quia haec dicit Dominus super filios et filias, qui generantur in loco isto, et super matres eorum, quae genuerunt eos, et super patres eorum, de quorum stirpe sunt nati in terra hac:
16.4 Mortibus aegrotationum morientur, non plangentur et non sepelientur; in sterquilinium super faciem terrae erunt et gladio et fame consumentur, et erit cadaver eorum in escam volatilibus caeli et bestiis terrae ”.
16.5 Haec enim dixit Dominus: “Ne ingrediaris domum convivii neque vadas ad plangendum neque lugebis eos, quia abstuli pacem meam a populo isto, dicit Dominus, misericordiam et miserationes.
16.6 Et morientur grandes et parvi in terra ista, non sepelientur neque plangentur, et non se incident, neque calvitium fiet pro eis.
16.7 Et non frangent lugenti panem ad consolandum super mortuo et non dabunt ei calicem ad consolandum super patre suo et matre.
16.8 Et domum convivii non ingredieris, ut sedeas cum eis et comedas et bibas.
16.9 Quia haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel: Ecce ego auferam de loco isto in oculis vestris et in diebus vestris vocem gaudii et vocem laetitiae, vocem sponsi et vocem sponsae.
16.10 Et cum annuntiaveris populo huic omnia verba haec, et dixerint tibi: “Quare locutus est Dominus super nos omne malum grande istud? Quae iniquitas nostra et quod peccatum nostrum, quod peccavimus Domino Deo nostro?”,
16.11 dices ad eos: Quia dereliquerunt me patres vestri, ait Dominus, et abierunt post deos alienos et servierunt eis et adoraverunt eos et me dereliquerunt et legem meam non custodierunt.
16.12 Sed et vos peius operati estis quam patres vestri: ecce enim ambulat unusquisque post pravitatem cordis sui mali, ut me non audiat.
16.13 Et eiciam vos de terra hac in terram, quam ignoratis, vos et patres vestri; et servietis ibi diis alienis, die ac nocte, quia non dabo vobis gratiam.
16.14 Propterea ecce dies veniunt, dicit Dominus, et non dicetur ultra: “Vivit Dominus, qui eduxit filios Israel de terra Aegypti!”,
16.15 sed: “Vivit Dominus, qui eduxit filios Israel de terra aquilonis et de universis terris, ad quas eieci eos!”. Et reducam eos in terram suam, quam dedi patribus eorum.
16.16 Ecce ego mittam piscatores multos, dicit Dominus, et piscabuntur eos; et post haec mittam eis multos venatores, et venabuntur eos de omni monte et de omni colle et de cavernis petrarum.
16.17 Quia oculi mei super omnes vias eorum: non sunt absconditae a facie mea, et non est occulta iniquitas eorum ab oculis meis.
16.18 Et reddam primum dupliciter iniquitates et peccata eorum, quia contaminaverunt terram meam in morticinis idolorum suorum et abominationibus suis impleverunt hereditatem meam ”.
16.19 Domine, fortitudo mea et praesidium meum et refugium meum in die tribulationis; ad te gentes venient ab extremis terrae et dicent: “ Vere mendacium possederunt patres nostri, vanitatem, quae nihil prodest ”.
16.20 Numquid faciet sibi homo deos, et ipsi non sunt dii?
16.21 “ Idcirco ecce ego ostendam eis per vicem hanc, ostendam eis manum meam et virtutem meam, et scient quia nomen mihi Dominus ”.
17.1 Die Sünde Judas ist aufgeschrieben mit eisernem Griffel und eingegraben mit diamantener Spitze auf die Tafel ihres Herzens und auf die Hörner ihrer Altäre,
17.2 wie ihre Kinder ihrer Altäre und ihrer Astarten gedenken bei den grünen Bäumen auf den hohen Hügeln.
17.3 Mein Berg im Gefilde, deine Habe und alle deine Schätze will ich zur Beute geben, deine Höhen um der Sünde willen in allen deinen Grenzen!
17.4 Und du wirst, und zwar durch eigene Schuld, dein Erbe verlassen müssen, das ich dir gegeben habe; und ich will dich deinen Feinden dienstbar machen in einem Lande, das du nicht kennst; denn das Feuer, das ihr in meinem Zorn angezündet habt, soll ewig brennen!
17.5 So spricht der Herr: Verflucht ist der Mann, der auf Menschen vertraut und Fleisch für seinen Arm hält und dessen Herz vom HERRN weicht!
17.6 Er wird sein wie ein Strauch in der Wüste; er wird nichts Gutes kommen sehen, sondern muß in dürren Wüstenstrichen hausen, in einem salzigen Lande, wo niemand wohnt.
17.7 Gesegnet ist der Mann, der auf den HERRN vertraut und dessen Zuversicht der HERR geworden ist!
17.8 Denn er wird sein wie ein Baum, der am Wasser gepflanzt ist und seine Wurzeln zu den Bächen ausstreckt. Er fürchtet die Hitze nicht, wenn sie kommt, sondern seine Blätter bleiben grün; auch in einem dürren Jahr braucht er sich nicht zu sorgen, und er hört nicht auf, Frucht zu bringen.
17.9 Überaus trügerisch ist das Herz und bösartig; wer kann es ergründen?
17.10 Ich, der HERR, erforsche das Herz und prüfe die Nieren, um einem jeden zu vergelten nach seinen Wegen, nach der Frucht seiner Taten.
17.11 Wie ein Rebhuhn, das Eier brütet, die es nicht gelegt hat, so ist, wer ein Vermögen macht, aber mit Unrecht; mitten in seinem Leben muß er davon, und an seinem Ende ist er ein Narr!
17.12 O Thron der Herrlichkeit, erhaben von Anbeginn, Ort unsres Heiligtums, HERR, du Hoffnung Israels!
17.13 Alle, die dich verlassen, müssen zuschanden werden; die von mir weichen, werden auf die Erde geschrieben werden; denn sie haben den HERRN verlassen, die Quelle lebendigen Wassers.
17.14 Heile du mich, HERR, so werde ich heil! Hilf du mir, so wird mir geholfen sein; denn du bist mein Lob!
17.15 Siehe, jene sprechen zu mir: «Wo ist das Wort des HERRN? Es soll doch eintreffen!»
17.16 Ich habe mich nicht geweigert, Hirte zu sein hinter dir her, und ich habe den Unglückstag niemals begehrt; das weißt du wohl; und was aus meinen Lippen gegangen ist, liegt offen vor deinem Angesicht.
17.17 So werde mir nun nicht zum Schrecken, denn du bist meine Zuflucht am Tage des Unglücks.
17.18 Meine Verfolger mögen zuschanden werden, mich aber laß nicht zuschanden werden; sie mögen erschrecken, mich aber laß nicht erschreckt werden; führe über sie den Tag des Unglücks, ja, zerbrich sie mit doppeltem Bruch!
17.19 Weiter sprach der HERR also zu mir: Gehe hin und stelle dich unter das Tor der Volksgenossen, durch das die Könige von Juda aus und eingehen, ja, unter alle Tore zu Jerusalem, und sage ihnen:
17.20 Höret das Wort des HERRN, ihr Könige von Juda, du ganz Juda und alle Einwohner von Jerusalem, welche durch diese Tore eingehen.
17.21 So spricht der HERR: Hütet euch um eurer Seele willen, daß ihr am Sabbattage keine Last auf euch nehmt und sie zu den Toren Jerusalems hineinbringt!
17.22 Auch sollt ihr am Sabbattag keine Last aus euren Häusern tragen und kein Werk tun; sondern heiligt den Sabbattag, wie ich euren Vätern geboten habe.
17.23 Aber sie sind mir nicht gehorsam gewesen und haben ihr Ohr nicht zu mir geneigt, sondern sind hartnäckig gewesen und haben weder gehorchen noch Züchtigung annehmen wollen.
17.24 Wenn ihr mir aber gehorcht, spricht der HERR, und am Sabbattag keine Last durch die Tore dieser Stadt hineintragt, sondern den Sabbat heiligt, so daß ihr an demselben Tag kein Werk tut,
17.25 so werden durch die Tore dieser Stadt Könige und Fürsten einziehen, welche auf dem Throne Davids sitzen werden; sie werden auf Wagen fahren und auf Pferden reiten, sie und ihre Fürsten, die Männer von Juda und alle Einwohner zu Jerusalem; und diese Stadt wird immerdar bewohnt bleiben.
17.26 Dazu werden von den Städten Judas und aus dem Umkreise Jerusalems, auch vom Lande Benjamin und aus der Ebene und vom Gebirge und vom Mittagslande solche kommen, die Brandopfer, Schlachtopfer, Speisopfer und Weihrauch darbringen und Dankopfer bringen in das Haus des HERRN.
17.27 Werdet ihr mir aber nicht gehorchen, daß ihr den Sabbattag heiligt und keine Bürde tragt und mit keiner solchen am Sabbattage durch die Tore Jerusalems hineingeht, so will ich ein Feuer anzünden in ihren Toren; das soll die Paläste Jerusalems verzehren und nicht erlöschen.
17.1 17.2 17.3 17.4 17.5 ἐπικατάρατος ὁ ἄνθρωπος ὃς τὴν ἐλπίδα ἔχει ἐπ' ἄνθρωπον καὶ στηρίσει σάρκα βραχίονος αὐτοῦ ἐπ' αὐτόν καὶ ἀπὸ κυρίου ἀποστῇ ἡ καρδία αὐτοῦ
17.6 καὶ ἔσται ὡς ἡ ἀγριομυρίκη ἡ ἐν τῇ ἐρήμῳ οὐκ ὄψεται ὅταν ἔλθῃ τὰ ἀγαθά καὶ κατασκηνώσει ἐν ἁλίμοις καὶ ἐν ἐρήμῳ ἐν γῇ ἁλμυρᾷ ἥτις οὐ κατοικεῖται
17.7 καὶ εὐλογημένος ὁ ἄνθρωπος ὃς πέποιθεν ἐπὶ τῷ κυρίῳ καὶ ἔσται κύριος ἐλπὶς αὐτοῦ
17.8 καὶ ἔσται ὡς ξύλον εὐθηνοῦν παρ' ὕδατα καὶ ἐπὶ ἰκμάδα βαλεῖ ῥίζας αὐτοῦ καὶ οὐ φοβηθήσεται ὅταν ἔλθῃ καῦμα καὶ ἔσται ἐπ' αὐτῷ στελέχη ἀλσώδη ἐν ἐνιαυτῷ ἀβροχίας οὐ φοβηθήσεται καὶ οὐ διαλείψει ποιῶν καρπόν
17.9 βαθεῖα ἡ καρδία παρὰ πάντα καὶ ἄνθρωπός ἐστιν καὶ τίς γνώσεται αὐτόν
17.10 ἐγὼ κύριος ἐτάζων καρδίας καὶ δοκιμάζων νεφροὺς τοῦ δοῦναι ἑκάστῳ κατὰ τὰς ὁδοὺς αὐτοῦ καὶ κατὰ τοὺς καρποὺς τῶν ἐπιτηδευμάτων αὐτοῦ
17.11 ἐφώνησεν πέρδιξ συνήγαγεν ἃ οὐκ ἔτεκεν ποιῶν πλοῦτον αὐτοῦ οὐ μετὰ κρίσεως ἐν ἡμίσει ἡμερῶν αὐτοῦ ἐγκαταλείψουσιν αὐτόν καὶ ἐπ' ἐσχάτων αὐτοῦ ἔσται ἄφρων
17.12 θρόνος δόξης ὑψωμένος ἁγίασμα ἡμῶν
17.13 ὑπομονὴ ισραηλ κύριε πάντες οἱ καταλιπόντες σε καταισχυνθήτωσαν ἀφεστηκότες ἐπὶ τῆς γῆς γραφήτωσαν ὅτι ἐγκατέλιπον πηγὴν ζωῆς τὸν κύριον
17.14 ἴασαί με κύριε καὶ ἰαθήσομαι σῶσόν με καὶ σωθήσομαι ὅτι καύχημά μου σὺ εἶ
17.15 ἰδοὺ αὐτοὶ λέγουσι πρός με ποῦ ἐστιν ὁ λόγος κυρίου ἐλθάτω
17.16 ἐγὼ δὲ οὐκ ἐκοπίασα κατακολουθῶν ὀπίσω σου καὶ ἡμέραν ἀνθρώπου οὐκ ἐπεθύμησα σὺ ἐπίστῃ τὰ ἐκπορευόμενα διὰ τῶν χειλέων μου πρὸ προσώπου σού ἐστιν
17.17 μὴ γενηθῇς μοι εἰς ἀλλοτρίωσιν φειδόμενός μου ἐν ἡμέρᾳ πονηρᾷ
17.18 καταισχυνθήτωσαν οἱ διώκοντές με καὶ μὴ καταισχυνθείην ἐγώ πτοηθείησαν αὐτοί καὶ μὴ πτοηθείην ἐγώ ἐπάγαγε ἐπ' αὐτοὺς ἡμέραν πονηράν δισσὸν σύντριμμα σύντριψον αὐτούς
17.19 τάδε λέγει κύριος βάδισον καὶ στῆθι ἐν πύλαις υἱῶν λαοῦ σου ἐν αἷς εἰσπορεύονται ἐν αὐταῖς βασιλεῖς ιουδα καὶ ἐν αἷς ἐκπορεύονται ἐν αὐταῖς καὶ ἐν πάσαις ταῖς πύλαις ιερουσαλημ
17.20 καὶ ἐρεῖς πρὸς αὐτούς ἀκούσατε λόγον κυρίου βασιλεῖς ιουδα καὶ πᾶσα ιουδαία καὶ πᾶσα ιερουσαλημ οἱ εἰσπορευόμενοι ἐν ταῖς πύλαις ταύταις
17.21 τάδε λέγει κύριος φυλάσσεσθε τὰς ψυχὰς ὑμῶν καὶ μὴ αἴρετε βαστάγματα ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῶν σαββάτων καὶ μὴ ἐκπορεύεσθε ταῖς πύλαις ιερουσαλημ
17.22 καὶ μὴ ἐκφέρετε βαστάγματα ἐξ οἰκιῶν ὑμῶν ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῶν σαββάτων καὶ πᾶν ἔργον οὐ ποιήσετε ἁγιάσατε τὴν ἡμέραν τῶν σαββάτων καθὼς ἐνετειλάμην τοῖς πατράσιν ὑμῶν καὶ οὐκ ἤκουσαν καὶ οὐκ ἔκλιναν τὸ οὖς αὐτῶν
17.23 καὶ μὴ ἐκφέρετε βαστάγματα ἐξ οἰκιῶν ὑμῶν ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῶν σαββάτων καὶ πᾶν ἔργον οὐ ποιήσετε ἁγιάσατε τὴν ἡμέραν τῶν σαββάτων καθὼς ἐνετειλάμην τοῖς πατράσιν ὑμῶν καὶ οὐκ ἤκουσαν καὶ οὐκ ἔκλιναν τὸ οὖς αὐτῶν καὶ ἐσκλήρυναν τὸν τράχηλον αὐτῶν ὑπὲρ τοὺς πατέρας αὐτῶν τοῦ μὴ ἀκοῦσαί μου καὶ τοῦ μὴ δέξασθαι παιδείαν
17.24 καὶ ἔσται ἐὰν ἀκοῇ ἀκούσητέ μου λέγει κύριος τοῦ μὴ εἰσφέρειν βαστάγματα διὰ τῶν πυλῶν τῆς πόλεως ταύτης ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῶν σαββάτων καὶ ἁγιάζειν τὴν ἡμέραν τῶν σαββάτων τοῦ μὴ ποιεῖν πᾶν ἔργον
17.25 καὶ εἰσελεύσονται διὰ τῶν πυλῶν τῆς πόλεως ταύτης βασιλεῖς καὶ ἄρχοντες καθήμενοι ἐπὶ θρόνου δαυιδ καὶ ἐπιβεβηκότες ἐφ' ἅρμασιν καὶ ἵπποις αὐτῶν αὐτοὶ καὶ οἱ ἄρχοντες αὐτῶν ἄνδρες ιουδα καὶ οἱ κατοικοῦντες ιερουσαλημ καὶ κατοικισθήσεται ἡ πόλις αὕτη εἰς τὸν αἰῶνα
17.26 καὶ ἥξουσιν ἐκ τῶν πόλεων ιουδα καὶ κυκλόθεν ιερουσαλημ καὶ ἐκ γῆς βενιαμιν καὶ ἐκ τῆς πεδινῆς καὶ ἐκ τοῦ ὄρους καὶ ἐκ τῆς πρὸς νότον φέροντες ὁλοκαυτώματα καὶ θυσίαν καὶ θυμιάματα καὶ μαναα καὶ λίβανον φέροντες αἴνεσιν εἰς οἶκον κυρίου
17.27 καὶ ἔσται ἐὰν μὴ εἰσακούσητέ μου τοῦ ἁγιάζειν τὴν ἡμέραν τῶν σαββάτων τοῦ μὴ αἴρειν βαστάγματα καὶ μὴ εἰσπορεύεσθαι ταῖς πύλαις ιερουσαλημ ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῶν σαββάτων καὶ ἀνάψω πῦρ ἐν ταῖς πύλαις αὐτῆς καὶ καταφάγεται ἄμφοδα ιερουσαλημ καὶ οὐ σβεσθήσεται
17.1 17.2 17.3 17.4 17.5 epikataratos o anthrohpos os tehn elpida echei ep' anthrohpon kai stehrisei sarka brachionos aytoy ep' ayton kai apo kyrioy aposteh eh kardia aytoy
17.6 kai estai ohs eh agriomyrikeh eh en teh erehmoh oyk opsetai otan eltheh ta agatha kai kataskehnohsei en alimois kai en erehmoh en geh almyra ehtis oy katoikeitai
17.7 kai eylogehmenos o anthrohpos os pepoithen epi toh kyrioh kai estai kyrios elpis aytoy
17.8 kai estai ohs xylon eythehnoyn par' ydata kai epi ikmada balei rizas aytoy kai oy phobehthehsetai otan eltheh kayma kai estai ep' aytoh stelecheh alsohdeh en eniaytoh abrochias oy phobehthehsetai kai oy dialeipsei poiohn karpon
17.9 batheia eh kardia para panta kai anthrohpos estin kai tis gnohsetai ayton
17.10 egoh kyrios etazohn kardias kai dokimazohn nephroys toy doynai ekastoh kata tas odoys aytoy kai kata toys karpoys tohn epitehdeymatohn aytoy
17.11 ephohnehsen perdix synehgagen a oyk eteken poiohn ployton aytoy oy meta kriseohs en ehmisei ehmerohn aytoy egkataleipsoysin ayton kai ep' eschatohn aytoy estai aphrohn
17.12 thronos doxehs ypsohmenos agiasma ehmohn
17.13 ypomoneh israehl kyrie pantes oi katalipontes se kataischynthehtohsan aphestehkotes epi tehs gehs graphehtohsan oti egkatelipon pehgehn zohehs ton kyrion
17.14 iasai me kyrie kai iathehsomai sohson me kai sohthehsomai oti kaychehma moy sy ei
17.15 idoy aytoi legoysi pros me poy estin o logos kyrioy elthatoh
17.16 egoh de oyk ekopiasa katakoloythohn opisoh soy kai ehmeran anthrohpoy oyk epethymehsa sy episteh ta ekporeyomena dia tohn cheileohn moy pro prosohpoy soy estin
17.17 meh genehthehs moi eis allotriohsin pheidomenos moy en ehmera ponehra
17.18 kataischynthehtohsan oi diohkontes me kai meh kataischyntheiehn egoh ptoehtheiehsan aytoi kai meh ptoehtheiehn egoh epagage ep' aytoys ehmeran ponehran disson syntrimma syntripson aytoys
17.19 tade legei kyrios badison kai stehthi en pylais yiohn laoy soy en ais eisporeyontai en aytais basileis ioyda kai en ais ekporeyontai en aytais kai en pasais tais pylais ieroysalehm
17.20 kai ereis pros aytoys akoysate logon kyrioy basileis ioyda kai pasa ioydaia kai pasa ieroysalehm oi eisporeyomenoi en tais pylais taytais
17.21 tade legei kyrios phylassesthe tas psychas ymohn kai meh airete bastagmata en teh ehmera tohn sabbatohn kai meh ekporeyesthe tais pylais ieroysalehm
17.22 kai meh ekpherete bastagmata ex oikiohn ymohn en teh ehmera tohn sabbatohn kai pan ergon oy poiehsete agiasate tehn ehmeran tohn sabbatohn kathohs eneteilamehn tois patrasin ymohn kai oyk ehkoysan kai oyk eklinan to oys aytohn
17.23 kai meh ekpherete bastagmata ex oikiohn ymohn en teh ehmera tohn sabbatohn kai pan ergon oy poiehsete agiasate tehn ehmeran tohn sabbatohn kathohs eneteilamehn tois patrasin ymohn kai oyk ehkoysan kai oyk eklinan to oys aytohn kai esklehrynan ton trachehlon aytohn yper toys pateras aytohn toy meh akoysai moy kai toy meh dexasthai paideian
17.24 kai estai ean akoeh akoysehte moy legei kyrios toy meh eispherein bastagmata dia tohn pylohn tehs poleohs taytehs en teh ehmera tohn sabbatohn kai agiazein tehn ehmeran tohn sabbatohn toy meh poiein pan ergon
17.25 kai eiseleysontai dia tohn pylohn tehs poleohs taytehs basileis kai archontes kathehmenoi epi thronoy dayid kai epibebehkotes eph' armasin kai ippois aytohn aytoi kai oi archontes aytohn andres ioyda kai oi katoikoyntes ieroysalehm kai katoikisthehsetai eh polis ayteh eis ton aiohna
17.26 kai ehxoysin ek tohn poleohn ioyda kai kyklothen ieroysalehm kai ek gehs beniamin kai ek tehs pedinehs kai ek toy oroys kai ek tehs pros noton pherontes olokaytohmata kai thysian kai thymiamata kai manaa kai libanon pherontes ainesin eis oikon kyrioy
17.27 kai estai ean meh eisakoysehte moy toy agiazein tehn ehmeran tohn sabbatohn toy meh airein bastagmata kai meh eisporeyesthai tais pylais ieroysalehm en teh ehmera tohn sabbatohn kai anapsoh pyr en tais pylais aytehs kai kataphagetai amphoda ieroysalehm kai oy sbesthehsetai
17.1 חַטַּאת יְהוּדָה כְּתוּבָה בְּעֵט בַּרְזֶל בְּצִפֹּרֶן שָׁמִיר חֲרוּשָׁה עַל־לוּחַ לִבָּם וּלְקַרְנֹות מִזְבְּחֹותֵיכֶם׃
17.2 כִּזְכֹּר בְּנֵיהֶם מִזְבְּחֹותָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם עַל־עֵץ רַעֲנָן עַל גְּבָעֹות הַגְּבֹהֹות׃
17.3 הֲרָרִי בַּשָּׂדֶה חֵילְךָ כָל־אֹוצְרֹותֶיךָ לָבַז אֶתֵּן בָּמֹתֶיךָ בְּחַטָּאת בְּכָל־גְּבוּלֶיךָ׃
17.4 וְשָׁמַטְתָּה וּבְךָ מִנַּחֲלָתְךָ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ וְהַעֲבַדְתִּיךָ אֶת־אֹיְבֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא־יָדָעְתָּ כִּי־אֵשׁ קְדַחְתֶּם בְּאַפִּי עַד־עֹולָם תּוּקָד׃ ס
17.5 כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעֹו וּמִן־יְהוָה יָסוּר לִבֹּו׃
17.6 וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה וְלֹא יִרְאֶה כִּי־יָבֹוא טֹוב וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב׃ ס
17.7 בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהוָה וְהָיָה יְהוָה מִבְטַחֹו׃
17.8 וְהָיָה כְּעֵץ ׀ שָׁתוּל עַל־מַיִם וְעַל־יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו וְלֹא [יִרָא כ] (יִרְאֶה ק) כִּי־יָבֹא חֹם וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשֹׂות פֶּרִי׃
17.9 עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל וְאָנֻשׁ הוּא מִי יֵדָעֶנּוּ׃
17.10 אֲנִי יְהוָה חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיֹות וְלָתֵת לְאִישׁ [כְּדַרְכֹּו כ] (כִּדְרָכָיו ק) כִּפְרִי מַעֲלָלָיו׃ ס
17.11 קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט בַּחֲצִי [יֹמֹו כ] (יָמָיו ק) יַעַזְבֶנּוּ וּבְאַחֲרִיתֹו יִהְיֶה נָבָל׃
17.12 כִּסֵּא כָבֹוד מָרֹום מֵרִאשֹׁון מְקֹום מִקְדָּשֵׁנוּ׃
17.13 מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְהוָה כָּל־עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ [יִסֹורַי כ] (וְסוּרַי ק) בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ כִּי עָזְבוּ מְקֹור מַיִם־חַיִּים אֶת־יְהוָה׃ ס
17.14 רְפָאֵנִי יְהוָה וְאֵרָפֵא הֹושִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה׃
17.15 הִנֵּה־הֵמָּה אֹמְרִים אֵלָי אַיֵּה דְבַר־יְהוָה יָבֹוא נָא׃
17.16 וַאֲנִי לֹא־אַצְתִּי ׀ מֵרֹעֶה אַחֲרֶיךָ וְיֹום אָנוּשׁ לֹא הִתְאַוֵּיתִי אַתָּה יָדָעְתָּ מֹוצָא שְׂפָתַי נֹכַח פָּנֶיךָ הָיָה׃
17.17 אַל־תִּהְיֵה־לִי לִמְחִתָּה מַחֲסִי־אַתָּה בְּיֹום רָעָה׃
17.18 יֵבֹשׁוּ רֹדְפַי וְאַל־אֵבֹשָׁה אָנִי יֵחַתּוּ הֵמָּה וְאַל־אֵחַתָּה אָנִי הָבִיא עֲלֵיהֶם יֹום רָעָה וּמִשְׁנֶה שִׁבָּרֹון שָׁבְרֵם׃ ס
17.19 כֹּה־אָמַר יְהוָה אֵלַי הָלֹךְ וְעָמַדְתָּ בְּשַׁעַר בְּנֵי־ [עָם כ] (הָעָם ק) אֲשֶׁר יָבֹאוּ בֹו מַלְכֵי יְהוּדָה וַאֲשֶׁר יֵצְאוּ בֹו וּבְכֹל שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם׃
17.20 וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ דְבַר־יְהוָה מַלְכֵי יְהוּדָה וְכָל־יְהוּדָה וְכֹל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה׃ ס
17.21 כֹּה אָמַר יְהוָה הִשָּׁמְרוּ בְּנַפְשֹׁותֵיכֶם וְאַל־תִּשְׂאוּ מַשָּׂא בְּיֹום הַשַּׁבָּת וַהֲבֵאתֶם בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם׃
17.22 וְלֹא־תֹוצִיאוּ מַשָּׂא מִבָּתֵּיכֶם בְּיֹום הַשַּׁבָּת וְכָל־מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ וְקִדַּשְׁתֶּם אֶת־יֹום הַשַּׁבָּת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת־אֲבֹותֵיכֶם׃
17.23 וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הִטּוּ אֶת־אָזְנָם וַיַּקְשׁוּ אֶת־עָרְפָּם לְבִלְתִּי [שֹׁומֵעַ כ] (שְׁמֹועַ ק) וּלְבִלְתִּי קַחַת מוּסָר׃
17.24 וְהָיָה אִם־שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּן אֵלַי נְאֻם־יְהוָה לְבִלְתִּי ׀ הָבִיא מַשָּׂא בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר הַזֹּאת בְּיֹום הַשַּׁבָּת וּלְקַדֵּשׁ אֶת־יֹום הַשַּׁבָּת לְבִלְתִּי עֲשֹׂות־ [בֹּה כ] (בֹּו ק) כָּל־מְלָאכָה׃
17.25 וּבָאוּ בְשַׁעֲרֵי הָעִיר הַזֹּאת מְלָכִים ׀ וְשָׂרִים יֹשְׁבִים עַל־כִּסֵּא דָוִד רֹכְבִים ׀ בָּרֶכֶב וּבַסּוּסִים הֵמָּה וְשָׂרֵיהֶם אִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם וְיָשְׁבָה הָעִיר־הַזֹּאת לְעֹולָם׃
17.26 וּבָאוּ מֵעָרֵי־יְהוּדָה וּמִסְּבִיבֹות יְרוּשָׁלִַם וּמֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּמִן־הַשְּׁפֵלָה וּמִן־הָהָר וּמִן־הַנֶּגֶב מְבִאִים עֹולָה וְזֶבַח וּמִנְחָה וּלְבֹונָה וּמְבִאֵי תֹודָה בֵּית יְהוָה׃
17.27 וְאִם־לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלַי לְקַדֵּשׁ אֶת־יֹום הַשַּׁבָּת וּלְבִלְתִּי ׀ שְׂאֵת מַשָּׂא וּבֹא בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם בְּיֹום הַשַּׁבָּת וְהִצַּתִּי אֵשׁ בִּשְׁעָרֶיהָ וְאָכְלָה אַרְמְנֹות יְרוּשָׁלִַם וְלֹא תִכְבֶּה׃ פ
17.1 haTaAt jHwdaaH ktwbaaH bOeT barzael bciporaen xxaamijr harwxxaaH Oal-lwha libaam wlqarnowt mizbhowtejkaem׃
17.2 kizkor bnejHaem mizbhowtaam waAaxxerejHaem Oal-Oec raOanaan Oal gbaaOowt HagboHowt׃
17.3 Haraarij baxaadaeH hejlkaa kaal-Aowcrowtaejkaa laabaz Aaeten baamotaejkaa bhaTaaAt bkaal-gbwlaejkaa׃
17.4 wxxaamaTtaaH wbkaa minahalaatkaa Aaxxaer naatatij laak wHaOabadtijkaa Aaet-Aojbaejkaa baaAaaraec Aaxxaer loA-jaadaaOtaa kij-Aexx qdahtaem bAapij Oad-Oowlaam twqaad׃ s
17.5 koH Aaamar jHwaaH Aaarwr Hagaebaer Aaxxaer jibTah baaAaadaam wxaam baaxaar zroOow wmin-jHwaaH jaaswr libow׃
17.6 wHaajaaH kOarOaar baaOaraabaaH wloA jirAaeH kij-jaabowA Towb wxxaakan harerijm bamidbaar Aaeraec mlehaaH wloA texxeb׃ s
17.7 baarwk Hagaebaer Aaxxaer jibTah bajHwaaH wHaajaaH jHwaaH mibTahow׃
17.8 wHaajaaH kOec xxaatwl Oal-majim wOal-jwbal jxxalah xxaaraaxxaajw wloA [jiraaA k] (jirAaeH q) kij-jaaboA hom wHaajaaH OaaleHw raOanaan wbixxnat bacoraet loA jidAaag wloA jaamijxx meOaxowt paerij׃
17.9 Oaaqob Haleb mikol wAaanuxx HwA mij jedaaOaenw׃
17.10 Aanij jHwaaH hoqer leb bohen klaajowt wlaatet lAijxx [kdarkow k] (kidraakaajw q) kiprij maOalaalaajw׃ s
17.11 qoreA daagar wloA jaalaad OoxaeH Ooxxaer wloA bmixxpaaT bahacij [jomow k] (jaamaajw q) jaOazbaenw wbAaharijtow jiHjaeH naabaal׃
17.12 kiseA kaabowd maarowm meriAxxown mqowm miqdaaxxenw׃
17.13 miqweH jixraaAel jHwaaH kaal-Oozbaejkaa jeboxxw [jisowraj k] (wswraj q) baaAaaraec jikaatebw kij Oaazbw mqowr majim-hajijm Aaet-jHwaaH׃ s
17.14 rpaaAenij jHwaaH wAeraapeA HowxxijOenij wAiwaaxxeOaaH kij tHilaatij AaataaH׃
17.15 HineH-HemaaH Aomrijm Aelaaj AajeH dbar-jHwaaH jaabowA naaA׃
17.16 waAanij loA-Aactij meroOaeH Aaharaejkaa wjowm Aaanwxx loA HitAawejtij AataaH jaadaaOtaa mowcaaA xpaataj nokah paanaejkaa HaajaaH׃
17.17 Aal-tiHjeH-lij limhitaaH mahasij-AataaH bjowm raaOaaH׃
17.18 jeboxxw rodpaj wAal-AeboxxaaH Aaanij jehatw HemaaH wAal-AehataaH Aaanij HaabijA OalejHaem jowm raaOaaH wmixxnaeH xxibaarown xxaabrem׃ s
17.19 koH-Aaamar jHwaaH Aelaj Haalok wOaamadtaa bxxaOar bnej- [Oaam k] (HaaOaam q) Aaxxaer jaaboAw bow malkej jHwdaaH waAaxxaer jecAw bow wbkol xxaOarej jrwxxaalaaim׃
17.20 wAaamartaa AalejHaem xximOw dbar-jHwaaH malkej jHwdaaH wkaal-jHwdaaH wkol joxxbej jrwxxaalaaim HabaaAijm baxxOaarijm HaaAelaeH׃ s
17.21 koH Aaamar jHwaaH Hixxaamrw bnapxxowtejkaem wAal-tixAw maxaaA bjowm Haxxabaat waHabeAtaem bxxaOarej jrwxxaalaaim׃
17.22 wloA-towcijAw maxaaA mibaatejkaem bjowm Haxxabaat wkaal-mlaaAkaaH loA taOaxw wqidaxxtaem Aaet-jowm Haxxabaat kaAaxxaer ciwijtij Aaet-Aabowtejkaem׃
17.23 wloA xxaamOw wloA HiTw Aaet-Aaaznaam wajaqxxw Aaet-Oaarpaam lbiltij [xxowmeOa k] (xxmowOa q) wlbiltij qahat mwsaar׃
17.24 wHaajaaH Aim-xxaamoOa tixxmOwn Aelaj nAum-jHwaaH lbiltij HaabijA maxaaA bxxaOarej HaaOijr HazoAt bjowm Haxxabaat wlqadexx Aaet-jowm Haxxabaat lbiltij Oaxowt- [boH k] (bow q) kaal-mlaaAkaaH׃
17.25 wbaaAw bxxaOarej HaaOijr HazoAt mlaakijm wxaarijm joxxbijm Oal-kiseA daawid rokbijm baaraekaeb wbaswsijm HemaaH wxaarejHaem Aijxx jHwdaaH wjoxxbej jrwxxaalaaim wjaaxxbaaH HaaOijr-HazoAt lOowlaam׃
17.26 wbaaAw meOaarej-jHwdaaH wmisbijbowt jrwxxaalaim wmeAaeraec binjaamin wmin-HaxxpelaaH wmin-HaaHaar wmin-Hanaegaeb mbiAijm OowlaaH wzaebah wminhaaH wlbownaaH wmbiAej towdaaH bejt jHwaaH׃
17.27 wAim-loA tixxmOw Aelaj lqadexx Aaet-jowm Haxxabaat wlbiltij xAet maxaaA wboA bxxaOarej jrwxxaalaim bjowm Haxxabaat wHicatij Aexx bixxOaaraejHaa wAaaklaaH Aarmnowt jrwxxaalaim wloA tikbaeH׃ p
17.1 חטאת יהודה כתובה בעט ברזל בצפרן שמיר חרושה על־לוח לבם ולקרנות מזבחותיכם׃
17.2 כזכר בניהם מזבחותם ואשריהם על־עץ רענן על גבעות הגבהות׃
17.3 הררי בשדה חילך כל־אוצרותיך לבז אתן במתיך בחטאת בכל־גבוליך׃
17.4 ושמטתה ובך מנחלתך אשר נתתי לך והעבדתיך את־איביך בארץ אשר לא־ידעת כי־אש קדחתם באפי עד־עולם תוקד׃ ס
17.5 כה ׀ אמר יהוה ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן־יהוה יסור לבו׃
17.6 והיה כערער בערבה ולא יראה כי־יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב׃ ס
17.7 ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה והיה יהוה מבטחו׃
17.8 והיה כעץ ׀ שתול על־מים ועל־יובל ישלח שרשיו ולא [ירא כ] (יראה ק) כי־יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי׃
17.9 עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו׃
17.10 אני יהוה חקר לב בחן כליות ולתת לאיש [כדרכו כ] (כדרכיו ק) כפרי מעלליו׃ ס
17.11 קרא דגר ולא ילד עשה עשר ולא במשפט בחצי [ימו כ] (ימיו ק) יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל׃
17.12 כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו׃
17.13 מקוה ישראל יהוה כל־עזביך יבשו [יסורי כ] (וסורי ק) בארץ יכתבו כי עזבו מקור מים־חיים את־יהוה׃ ס
17.14 רפאני יהוה וארפא הושיעני ואושעה כי תהלתי אתה׃
17.15 הנה־המה אמרים אלי איה דבר־יהוה יבוא נא׃
17.16 ואני לא־אצתי ׀ מרעה אחריך ויום אנוש לא התאויתי אתה ידעת מוצא שפתי נכח פניך היה׃
17.17 אל־תהיה־לי למחתה מחסי־אתה ביום רעה׃
17.18 יבשו רדפי ואל־אבשה אני יחתו המה ואל־אחתה אני הביא עליהם יום רעה ומשנה שברון שברם׃ ס
17.19 כה־אמר יהוה אלי הלך ועמדת בשער בני־ [עם כ] (העם ק) אשר יבאו בו מלכי יהודה ואשר יצאו בו ובכל שערי ירושלם׃
17.20 ואמרת אליהם שמעו דבר־יהוה מלכי יהודה וכל־יהודה וכל ישבי ירושלם הבאים בשערים האלה׃ ס
17.21 כה אמר יהוה השמרו בנפשותיכם ואל־תשאו משא ביום השבת והבאתם בשערי ירושלם׃
17.22 ולא־תוציאו משא מבתיכם ביום השבת וכל־מלאכה לא תעשו וקדשתם את־יום השבת כאשר צויתי את־אבותיכם׃
17.23 ולא שמעו ולא הטו את־אזנם ויקשו את־ערפם לבלתי [שומע כ] (שמוע ק) ולבלתי קחת מוסר׃
17.24 והיה אם־שמע תשמעון אלי נאם־יהוה לבלתי ׀ הביא משא בשערי העיר הזאת ביום השבת ולקדש את־יום השבת לבלתי עשות־ [בה כ] (בו ק) כל־מלאכה׃
17.25 ובאו בשערי העיר הזאת מלכים ׀ ושרים ישבים על־כסא דוד רכבים ׀ ברכב ובסוסים המה ושריהם איש יהודה וישבי ירושלם וישבה העיר־הזאת לעולם׃
17.26 ובאו מערי־יהודה ומסביבות ירושלם ומארץ בנימן ומן־השפלה ומן־ההר ומן־הנגב מבאים עולה וזבח ומנחה ולבונה ומבאי תודה בית יהוה׃
17.27 ואם־לא תשמעו אלי לקדש את־יום השבת ולבלתי ׀ שאת משא ובא בשערי ירושלם ביום השבת והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלם ולא תכבה׃ פ
17.1 hTAt jHwdH ktwbH bOT brzl bcprn xmjr hrwxH Ol-lwh lbm wlqrnwt mzbhwtjkm׃
17.2 kzkr bnjHm mzbhwtm wAxrjHm Ol-Oc rOnn Ol gbOwt HgbHwt׃
17.3 Hrrj bxdH hjlk kl-Awcrwtjk lbz Atn bmtjk bhTAt bkl-gbwljk׃
17.4 wxmTtH wbk mnhltk Axr nttj lk wHObdtjk At-Ajbjk bArc Axr lA-jdOt kj-Ax qdhtm bApj Od-Owlm twqd׃ s
17.5 kH Amr jHwH Arwr Hgbr Axr jbTh bAdm wxm bxr zrOw wmn-jHwH jswr lbw׃
17.6 wHjH kOrOr bOrbH wlA jrAH kj-jbwA Twb wxkn hrrjm bmdbr Arc mlhH wlA txb׃ s
17.7 brwk Hgbr Axr jbTh bjHwH wHjH jHwH mbThw׃
17.8 wHjH kOc xtwl Ol-mjm wOl-jwbl jxlh xrxjw wlA [jrA k] (jrAH q) kj-jbA hm wHjH OlHw rOnn wbxnt bcrt lA jdAg wlA jmjx mOxwt prj׃
17.9 Oqb Hlb mkl wAnx HwA mj jdOnw׃
17.10 Anj jHwH hqr lb bhn kljwt wltt lAjx [kdrkw k] (kdrkjw q) kprj mOlljw׃ s
17.11 qrA dgr wlA jld OxH Oxr wlA bmxpT bhcj [jmw k] (jmjw q) jOzbnw wbAhrjtw jHjH nbl׃
17.12 ksA kbwd mrwm mrAxwn mqwm mqdxnw׃
17.13 mqwH jxrAl jHwH kl-Ozbjk jbxw [jswrj k] (wswrj q) bArc jktbw kj Ozbw mqwr mjm-hjjm At-jHwH׃ s
17.14 rpAnj jHwH wArpA HwxjOnj wAwxOH kj tHltj AtH׃
17.15 HnH-HmH Amrjm Alj AjH dbr-jHwH jbwA nA׃
17.16 wAnj lA-Actj mrOH Ahrjk wjwm Anwx lA HtAwjtj AtH jdOt mwcA xptj nkh pnjk HjH׃
17.17 Al-tHjH-lj lmhtH mhsj-AtH bjwm rOH׃
17.18 jbxw rdpj wAl-AbxH Anj jhtw HmH wAl-AhtH Anj HbjA OljHm jwm rOH wmxnH xbrwn xbrm׃ s
17.19 kH-Amr jHwH Alj Hlk wOmdt bxOr bnj- [Om k] (HOm q) Axr jbAw bw mlkj jHwdH wAxr jcAw bw wbkl xOrj jrwxlm׃
17.20 wAmrt AljHm xmOw dbr-jHwH mlkj jHwdH wkl-jHwdH wkl jxbj jrwxlm HbAjm bxOrjm HAlH׃ s
17.21 kH Amr jHwH Hxmrw bnpxwtjkm wAl-txAw mxA bjwm Hxbt wHbAtm bxOrj jrwxlm׃
17.22 wlA-twcjAw mxA mbtjkm bjwm Hxbt wkl-mlAkH lA tOxw wqdxtm At-jwm Hxbt kAxr cwjtj At-Abwtjkm׃
17.23 wlA xmOw wlA HTw At-Aznm wjqxw At-Orpm lbltj [xwmO k] (xmwO q) wlbltj qht mwsr׃
17.24 wHjH Am-xmO txmOwn Alj nAm-jHwH lbltj HbjA mxA bxOrj HOjr HzAt bjwm Hxbt wlqdx At-jwm Hxbt lbltj Oxwt- [bH k] (bw q) kl-mlAkH׃
17.25 wbAw bxOrj HOjr HzAt mlkjm wxrjm jxbjm Ol-ksA dwd rkbjm brkb wbswsjm HmH wxrjHm Ajx jHwdH wjxbj jrwxlm wjxbH HOjr-HzAt lOwlm׃
17.26 wbAw mOrj-jHwdH wmsbjbwt jrwxlm wmArc bnjmn wmn-HxplH wmn-HHr wmn-Hngb mbAjm OwlH wzbh wmnhH wlbwnH wmbAj twdH bjt jHwH׃
17.27 wAm-lA txmOw Alj lqdx At-jwm Hxbt wlbltj xAt mxA wbA bxOrj jrwxlm bjwm Hxbt wHctj Ax bxOrjH wAklH Armnwt jrwxlm wlA tkbH׃ p
17.1 Peccatum Iudae scriptum est stilo ferreo, in ungue adamantino exaratum super tabulam cordis eorum et in cornibus ararum eorum,
17.2 ut recordarentur filii eorum ararum suarum et palorum suorum iuxta ligna frondentia in collibus excelsis,
17.3 montibus in campo. “ Divitias tuas, omnes thesauros tuos in direptionem dabo, excelsa tua propter peccata in universis finibus tuis.
17.4 Et relinques hereditatem tuam, quam dedi tibi; et servire te faciam inimicis tuis in terra, quam ignoras, quoniam ignem succendistis in naribus meis; usque in aeternum ardebit ”.
17.5 Haec dicit Dominus: “ Maledictus homo, qui confidit in homine et ponit carnem brachium suum, et a Domino recedit cor eius;
17.6 erit enim quasi myricae in deserto et non videbit, cum venerit bonum, sed habitabit in siccitate in deserto, in terra salsuginis et inhabitabili.
17.7 Benedictus vir, qui confidit in Domino, et erit Dominus fiducia eius;
17.8 et erit quasi lignum, quod transplantatur super aquas, quod ad humorem mittit radices suas et non timebit, cum venerit aestus; et erit folium eius viride, et in anno siccitatis non erit sollicitum nec aliquando desinet facere fructum
17.9 Dolosum est cor super omnia et insanabile; quis cognoscet illud?
17.10 Ego Dominus scrutans cor et probans renes, qui do unicuique iuxta viam suam et iuxta fructum operum suorum.
17.11 Perdix fovit, quae non peperit, ita faciens divitias sed non in iudicio. In dimidio dierum suorum derelinquet eas et in novissimo suo erit insipiens ”.
17.12 Solium gloriae, altitudo a principio, locus sanctificationis nostrae!
17.13 Exspectatio Israel, Domine, omnes, qui te derelinquunt, confundentur; recedentes a te in terra scribentur, quoniam dereliquerunt venam aquarum viventium, Dominum.
17.14 Sana me, Domine, et sanabor; salvum me fac, et salvus ero, quoniam laus mea tu es.
17.15 Ecce ipsi dicunt ad me: “ Ubi est verbum Domini? Veniat ”.
17.16 Et ego non institi pro malo apud te et diem calamitatis non desideravi, tu scis: quod egressum est de labiis meis, rectum in conspectu tuo fuit.
17.17 Non sis mihi tu formidini; refugium meum tu in die afflictionis.
17.18 Confundantur, qui me persequuntur, et non confundar ego; paveant illi, et non paveam ego; induc super eos diem afflictionis et duplici contritione contere eos.
17.19 Haec dixit Dominus ad me: “ Vade et sta in porta Filiorum populi, per quam ingrediuntur reges Iudae et egrediuntur, et in cunctis portis Ierusalem;
17.20 et dices ad eos: Audite verbum Domini, reges Iudae et omnis Iuda cunctique habitatores Ierusalem, qui ingredimini per portas istas.
17.21 Haec dicit Dominus: Custodite animas vestras et nolite portare pondera in die sabbati nec inferatis per portas Ierusalem;
17.22 et nolite efferre onera de domibus vestris in die sabbati et omne opus non facietis: sanctificate diem sabbati, sicut praecepi patribus vestris.
17.23 Et non audierunt nec inclinaverunt aurem suam; sed induraverunt cervicem suam, ne audirent me et ne acciperent disciplinam.
17.24 Et erit: si audieritis me, dicit Dominus, ut non inferatis onera per portas civitatis huius in die sabbati, et si sanctificaveritis diem sabbati, ne faciatis in eo omne opus,
17.25 ingredientur per portas civitatis huius reges et principes sedentes super solium David et ascendentes in curribus et equis, ipsi et principes eorum, viri Iudae et habitatores Ierusalem; et habitabitur civitas haec in sempiternum.
17.26 Et venient de civitatibus Iudae et de circuitu Ierusalem et de terra Beniamin et de Sephela et de montuosis et a Nageb, portantes holocaustum et victimam et sacrificium et tus, et inferent oblationem laudis in domum Domini.
17.27 Si autem non audieritis me, ut sanctificetis diem sabbati et ne portetis onus intrantes per portas Ierusalem in die sabbati, succendam ignem in portis eius, et devorabit domos Ierusalem et non exstinguetur ”.
18.1 Das Wort, welches an Jeremia vonseiten des HERRN erging, lautet also:
18.2 Mache dich auf und gehe in das Haus des Töpfers hinab, daselbst will ich dich meine Worte hören lassen!
18.3 Und ich ging in das Haus des Töpfers hinab und siehe, da machte er gerade eine Arbeit auf der Scheibe.
18.4 Das Gefäß, welches er aus Ton machte, mißlang dem Töpfer unter den Händen. Da fing er von neuem an und machte daraus ein anderes Gefäß, wie es in den Augen des Töpfers richtig war.
18.5 Da sprach der HERR zu mir:
18.6 Kann ich mit euch nicht tun wie dieser Töpfer, du Haus Israel? spricht der HERR. Siehe, wie der Ton in der Hand des Töpfers, also seid ihr in meiner Hand, Haus Israel!
18.7 Plötzlich rede ich wider ein Volk oder ein Königreich, dasselbe auszurotten, zu verderben und zugrunde zu richten;
18.8 kehrt aber jenes Volk, über welches ich geredet habe, von seiner Bosheit um, so lasse auch ich mich des Unglücks gereuen, das ich über sie zu bringen gedachte.
18.9 Ebenso plötzlich aber, wenn ich rede von einem Volk oder Königreich, es zu bauen oder zu pflanzen,
18.10 und jenes Volk übeltut vor mir und meiner Stimme nicht gehorcht, so lasse auch ich mich des Guten gereuen, das ich mir vorgenommen hatte, ihnen zu tun.
18.11 Darum sage nun den Männern Judas und den Einwohnern Jerusalems: So spricht der HERR: Sehet, ich bereite Unglück wider euch und nehme mir gegen euch etwas vor. Darum kehret um, ein jeder von seinem bösen Weg, und bessert eure Wege und eure Taten!
18.12 Aber sie sagen: «Daraus wird nichts, denn nach unsern Ratschlägen wollen wir wandeln und wollen ein jeder nach der Verstocktheit seines bösen Herzens handeln!»
18.13 Darum spricht der HERR also: Fraget doch unter den Heiden; wer hat dergleichen gehört? Gar abscheulich hat die Jungfrau Israel gehandelt.
18.14 Verläßt auch der Schnee des Libanon den Fels des Gefildes, oder versiegen die quellenden, kühlen, fließenden Wasser? Aber mein Volk hat meiner vergessen.
18.15 Sie haben den eiteln Götzen geräuchert und sind auf ihren Wegen, den ewigen Pfaden, gestrauchelt, um auf Steigen ungebahnter Wege zu wandeln,
18.16 um also ihr Land zum Entsetzen und ewigen Gespött zu machen, daß jeder Vorübergehende sich entsetzen und sein Haupt schütteln wird.
18.17 Wie durch den Ostwind will ich sie vor dem Feinde zerstreuen; den Rücken und nicht das Angesicht will ich ihnen zeigen am Tage ihres Unglücks!
18.18 Da sprachen sie: «Kommt, laßt uns wider Jeremia Anschläge ersinnen! Denn es wird weder das Gesetz dem Priester, noch der Rat dem Weisen, noch das Wort dem Propheten verlorengehen. Wohlan, laßt uns ihn mit der Zunge niederschlagen, daß wir auf keines seiner Worte merken müssen!»
18.19 Merke du auf mich, o HERR, und horche auf die Stimme meiner Widersacher!
18.20 Soll Gutes mit Bösem vergolten werden, da sie meiner Seele eine Grube gegraben haben? Gedenke, wie ich vor dir gestanden habe, zu ihrem Besten zu reden, um deinen Zorn von ihnen abzuwenden!
18.21 So übergib nun ihre Söhne dem Hunger und liefere sie dem Schwerte aus! Ihre Weiber sollen der Kinder beraubt und Witwen werden; ihre Männer sollen von der Pest getötet, ihre Jünglinge im Krieg mit dem Schwert erschlagen werden!
18.22 Wehgeschrei erhebe sich aus ihren Häusern, wenn du unversehens ein Kriegsheer über sie führen wirst; denn sie haben eine Grube gegraben, um mich zu fangen, und haben meinen Füßen Fallstricke gelegt.
18.23 Du aber weißt, o HERR, alle ihre Ratschläge, die sie gefaßt haben, um mich zu töten; decke ihre Missetat nicht zu, und tilge ihre Sünden nicht vor deinem Angesicht! Als Gestürzte laß sie vor deinem Angesicht liegen! Zur Zeit deines Zorns handle wider sie!
18.1 ὁ λόγος ὁ γενόμενος παρὰ κυρίου πρὸς ιερεμιαν λέγων
18.2 ἀνάστηθι καὶ κατάβηθι εἰς οἶκον τοῦ κεραμέως καὶ ἐκεῖ ἀκούσῃ τοὺς λόγους μου
18.3 καὶ κατέβην εἰς τὸν οἶκον τοῦ κεραμέως καὶ ἰδοὺ αὐτὸς ἐποίει ἔργον ἐπὶ τῶν λίθων
18.4 καὶ διέπεσεν τὸ ἀγγεῖον ὃ αὐτὸς ἐποίει ἐν ταῖς χερσὶν αὐτοῦ καὶ πάλιν αὐτὸς ἐποίησεν αὐτὸ ἀγγεῖον ἕτερον καθὼς ἤρεσεν ἐνώπιον αὐτοῦ τοῦ ποιῆσαι
18.5 καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου πρός με λέγων
18.6 εἰ καθὼς ὁ κεραμεὺς οὗτος οὐ δυνήσομαι τοῦ ποιῆσαι ὑμᾶς οἶκος ισραηλ ἰδοὺ ὡς ὁ πηλὸς τοῦ κεραμέως ὑμεῖς ἐστε ἐν ταῖς χερσίν μου
18.7 πέρας λαλήσω ἐπὶ ἔθνος ἢ ἐπὶ βασιλείαν τοῦ ἐξᾶραι αὐτοὺς καὶ τοῦ ἀπολλύειν
18.8 καὶ ἐπιστραφῇ τὸ ἔθνος ἐκεῖνο ἀπὸ πάντων τῶν κακῶν αὐτῶν καὶ μετανοήσω περὶ τῶν κακῶν ὧν ἐλογισάμην τοῦ ποιῆσαι αὐτοῖς
18.9 καὶ πέρας λαλήσω ἐπὶ ἔθνος καὶ ἐπὶ βασιλείαν τοῦ ἀνοικοδομεῖσθαι καὶ τοῦ καταφυτεύεσθαι
18.10 καὶ ποιήσωσιν τὰ πονηρὰ ἐναντίον μου τοῦ μὴ ἀκούειν τῆς φωνῆς μου καὶ μετανοήσω περὶ τῶν ἀγαθῶν ὧν ἐλάλησα τοῦ ποιῆσαι αὐτοῖς
18.11 καὶ νῦν εἰπὸν πρὸς ἄνδρας ιουδα καὶ πρὸς τοὺς κατοικοῦντας ιερουσαλημ ἰδοὺ ἐγὼ πλάσσω ἐφ' ὑμᾶς κακὰ καὶ λογίζομαι ἐφ' ὑμᾶς λογισμόν ἀποστραφήτω δὴ ἕκαστος ἀπὸ ὁδοῦ αὐτοῦ τῆς πονηρᾶς καὶ καλλίονα ποιήσετε τὰ ἐπιτηδεύματα ὑμῶν
18.12 καὶ εἶπαν ἀνδριούμεθα ὅτι ὀπίσω τῶν ἀποστροφῶν ἡμῶν πορευσόμεθα καὶ ἕκαστος τὰ ἀρεστὰ τῆς καρδίας αὐτοῦ τῆς πονηρᾶς ποιήσομεν
18.13 διὰ τοῦτο τάδε λέγει κύριος ἐρωτήσατε δὴ ἐν ἔθνεσιν τίς ἤκουσεν τοιαῦτα φρικτά ἃ ἐποίησεν σφόδρα παρθένος ισραηλ
18.14 μὴ ἐκλείψουσιν ἀπὸ πέτρας μαστοὶ ἢ χιὼν ἀπὸ τοῦ λιβάνου μὴ ἐκκλινεῖ ὕδωρ βιαίως ἀνέμῳ φερόμενον
18.15 ὅτι ἐπελάθοντό μου ὁ λαός μου εἰς κενὸν ἐθυμίασαν καὶ ἀσθενήσουσιν ἐν ταῖς ὁδοῖς αὐτῶν σχοίνους αἰωνίους τοῦ ἐπιβῆναι τρίβους οὐκ ἔχοντας ὁδὸν εἰς πορείαν
18.16 τοῦ τάξαι τὴν γῆν αὐτῶν εἰς ἀφανισμὸν καὶ σύριγμα αἰώνιον πάντες οἱ διαπορευόμενοι δι' αὐτῆς ἐκστήσονται καὶ κινήσουσιν τὴν κεφαλὴν αὐτῶν
18.17 ὡς ἄνεμον καύσωνα διασπερῶ αὐτοὺς κατὰ πρόσωπον ἐχθρῶν αὐτῶν δείξω αὐτοῖς ἡμέραν ἀπωλείας αὐτῶν
18.18 καὶ εἶπαν δεῦτε λογισώμεθα ἐπὶ ιερεμιαν λογισμόν ὅτι οὐκ ἀπολεῖται νόμος ἀπὸ ἱερέως καὶ βουλὴ ἀπὸ συνετοῦ καὶ λόγος ἀπὸ προφήτου δεῦτε καὶ πατάξωμεν αὐτὸν ἐν γλώσσῃ καὶ ἀκουσόμεθα πάντας τοὺς λόγους αὐτοῦ
18.19 εἰσάκουσόν μου κύριε καὶ εἰσάκουσον τῆς φωνῆς τοῦ δικαιώματός μου
18.20 εἰ ἀνταποδίδοται ἀντὶ ἀγαθῶν κακά ὅτι συνελάλησαν ῥήματα κατὰ τῆς ψυχῆς μου καὶ τὴν κόλασιν αὐτῶν ἔκρυψάν μοι μνήσθητι ἑστηκότος μου κατὰ πρόσωπόν σου τοῦ λαλῆσαι ὑπὲρ αὐτῶν ἀγαθὰ τοῦ ἀποστρέψαι τὸν θυμόν σου ἀπ' αὐτῶν
18.21 διὰ τοῦτο δὸς τοὺς υἱοὺς αὐτῶν εἰς λιμὸν καὶ ἄθροισον αὐτοὺς εἰς χεῖρας μαχαίρας γενέσθωσαν αἱ γυναῖκες αὐτῶν ἄτεκνοι καὶ χῆραι καὶ οἱ ἄνδρες αὐτῶν γενέσθωσαν ἀνῃρημένοι θανάτῳ καὶ οἱ νεανίσκοι αὐτῶν πεπτωκότες μαχαίρᾳ ἐν πολέμῳ
18.22 γενηθήτω κραυγὴ ἐν ταῖς οἰκίαις αὐτῶν ἐπάξεις ἐπ' αὐτοὺς λῃστὰς ἄφνω ὅτι ἐνεχείρησαν λόγον εἰς σύλλημψίν μου καὶ παγίδας ἔκρυψαν ἐπ' ἐμέ
18.23 καὶ σύ κύριε ἔγνως ἅπασαν τὴν βουλὴν αὐτῶν ἐπ' ἐμὲ εἰς θάνατον μὴ ἀθῳώσῃς τὰς ἀδικίας αὐτῶν καὶ τὰς ἁμαρτίας αὐτῶν ἀπὸ προσώπου σου μὴ ἐξαλείψῃς γενέσθω ἡ ἀσθένεια αὐτῶν ἐναντίον σου ἐν καιρῷ θυμοῦ σου ποίησον ἐν αὐτοῖς
18.1 o logos o genomenos para kyrioy pros ieremian legohn
18.2 anastehthi kai katabehthi eis oikon toy kerameohs kai ekei akoyseh toys logoys moy
18.3 kai katebehn eis ton oikon toy kerameohs kai idoy aytos epoiei ergon epi tohn lithohn
18.4 kai diepesen to aggeion o aytos epoiei en tais chersin aytoy kai palin aytos epoiehsen ayto aggeion eteron kathohs ehresen enohpion aytoy toy poiehsai
18.5 kai egeneto logos kyrioy pros me legohn
18.6 ei kathohs o kerameys oytos oy dynehsomai toy poiehsai ymas oikos israehl idoy ohs o pehlos toy kerameohs ymeis este en tais chersin moy
18.7 peras lalehsoh epi ethnos eh epi basileian toy exarai aytoys kai toy apollyein
18.8 kai epistrapheh to ethnos ekeino apo pantohn tohn kakohn aytohn kai metanoehsoh peri tohn kakohn ohn elogisamehn toy poiehsai aytois
18.9 kai peras lalehsoh epi ethnos kai epi basileian toy anoikodomeisthai kai toy kataphyteyesthai
18.10 kai poiehsohsin ta ponehra enantion moy toy meh akoyein tehs phohnehs moy kai metanoehsoh peri tohn agathohn ohn elalehsa toy poiehsai aytois
18.11 kai nyn eipon pros andras ioyda kai pros toys katoikoyntas ieroysalehm idoy egoh plassoh eph' ymas kaka kai logizomai eph' ymas logismon apostraphehtoh deh ekastos apo odoy aytoy tehs ponehras kai kalliona poiehsete ta epitehdeymata ymohn
18.12 kai eipan andrioymetha oti opisoh tohn apostrophohn ehmohn poreysometha kai ekastos ta aresta tehs kardias aytoy tehs ponehras poiehsomen
18.13 dia toyto tade legei kyrios erohtehsate deh en ethnesin tis ehkoysen toiayta phrikta a epoiehsen sphodra parthenos israehl
18.14 meh ekleipsoysin apo petras mastoi eh chiohn apo toy libanoy meh ekklinei ydohr biaiohs anemoh pheromenon
18.15 oti epelathonto moy o laos moy eis kenon ethymiasan kai asthenehsoysin en tais odois aytohn schoinoys aiohnioys toy epibehnai triboys oyk echontas odon eis poreian
18.16 toy taxai tehn gehn aytohn eis aphanismon kai syrigma aiohnion pantes oi diaporeyomenoi di' aytehs ekstehsontai kai kinehsoysin tehn kephalehn aytohn
18.17 ohs anemon kaysohna diasperoh aytoys kata prosohpon echthrohn aytohn deixoh aytois ehmeran apohleias aytohn
18.18 kai eipan deyte logisohmetha epi ieremian logismon oti oyk apoleitai nomos apo iereohs kai boyleh apo synetoy kai logos apo prophehtoy deyte kai pataxohmen ayton en glohsseh kai akoysometha pantas toys logoys aytoy
18.19 eisakoyson moy kyrie kai eisakoyson tehs phohnehs toy dikaiohmatos moy
18.20 ei antapodidotai anti agathohn kaka oti synelalehsan rehmata kata tehs psychehs moy kai tehn kolasin aytohn ekrypsan moi mnehsthehti estehkotos moy kata prosohpon soy toy lalehsai yper aytohn agatha toy apostrepsai ton thymon soy ap' aytohn
18.21 dia toyto dos toys yioys aytohn eis limon kai athroison aytoys eis cheiras machairas genesthohsan ai gynaikes aytohn ateknoi kai chehrai kai oi andres aytohn genesthohsan anehrehmenoi thanatoh kai oi neaniskoi aytohn peptohkotes machaira en polemoh
18.22 genehthehtoh kraygeh en tais oikiais aytohn epaxeis ep' aytoys lehstas aphnoh oti enecheirehsan logon eis syllehmpsin moy kai pagidas ekrypsan ep' eme
18.23 kai sy kyrie egnohs apasan tehn boylehn aytohn ep' eme eis thanaton meh athohohsehs tas adikias aytohn kai tas amartias aytohn apo prosohpoy soy meh exaleipsehs genesthoh eh astheneia aytohn enantion soy en kairoh thymoy soy poiehson en aytois
18.1 הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל־יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר׃
18.2 קוּם וְיָרַדְתָּ בֵּית הַיֹּוצֵר וְשָׁמָּה אַשְׁמִיעֲךָ אֶת־דְּבָרָי׃
18.3 וָאֵרֵד בֵּית הַיֹּוצֵר [וְהִנֵּהוּ כ] (וְהִנֵּה ־הוּא ק) עֹשֶׂה מְלָאכָה עַל־הָאָבְנָיִם׃
18.4 וְנִשְׁחַת הַכְּלִי אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה בַּחֹמֶר בְּיַד הַיֹּוצֵר וְשָׁב וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּלִי אַחֵר כַּאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינֵי הַיֹּוצֵר לַעֲשֹׂות׃ פ
18.5 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹור׃
18.6 הֲכַיֹּוצֵר הַזֶּה לֹא־אוּכַל לַעֲשֹׂות לָכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם־יְהוָה הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיֹּוצֵר כֵּן־אַתֶּם בְּיָדִי בֵּית יִשְׂרָאֵל׃ ס
18.7 רֶגַע אֲדַבֵּר עַל־גֹּוי וְעַל־מַמְלָכָה לִנְתֹושׁ וְלִנְתֹוץ וּלְהַאֲבִיד׃
18.8 וְשָׁב הַגֹּוי הַהוּא מֵרָעָתֹו אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עָלָיו וְנִחַמְתִּי עַל־הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי לַעֲשֹׂות לֹו׃ ס
18.9 וְרֶגַע אֲדַבֵּר עַל־גֹּוי וְעַל־מַמְלָכָה לִבְנֹת וְלִנְטֹעַ׃
18.10 וְעָשָׂה [הָרָעָה כ] (הָרַע ק) בְּעֵינַי לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ בְּקֹולִי וְנִחַמְתִּי עַל־הַטֹּובָה אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְהֵיטִיב אֹותֹו׃ ס
18.11 וְעַתָּה אֱמָר־נָא אֶל־אִישׁ־יְהוּדָה וְעַל־יֹושְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה הִנֵּה אָנֹכִי יֹוצֵר עֲלֵיכֶם רָעָה וְחֹשֵׁב עֲלֵיכֶם מַחֲשָׁבָה שׁוּבוּ נָא אִישׁ מִדַּרְכֹּו הָרָעָה וְהֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם׃
18.12 וְאָמְרוּ נֹואָשׁ כִּי־אַחֲרֵי מַחְשְׁבֹותֵינוּ נֵלֵךְ וְאִישׁ שְׁרִרוּת לִבֹּו־הָרָע נַעֲשֶׂה׃ ס
18.13 לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה שַׁאֲלוּ־נָא בַּגֹּויִם מִי שָׁמַע כָּאֵלֶּה שַׁעֲרֻרִת עָשְׂתָה מְאֹד בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל׃
18.14 הֲיַעֲזֹב מִצּוּר שָׂדַי שֶׁלֶג לְבָנֹון אִם־יִנָּתְשׁוּ מַיִם זָרִים קָרִים נֹוזְלִים׃
18.15 כִּי־שְׁכֵחֻנִי עַמִּי לַשָּׁוְא יְקַטֵּרוּ וַיַּכְשִׁלוּם בְּדַרְכֵיהֶם שְׁבִילֵי עֹולָם לָלֶכֶת נְתִיבֹות דֶּרֶךְ לֹא סְלוּלָה׃
18.16 לָשׂוּם אַרְצָם לְשַׁמָּה [שְׁרוּקַת כ] (שְׁרִיקֹות ק) עֹולָם כֹּל עֹובֵר עָלֶיהָ יִשֹּׁם וְיָנִיד בְּרֹאשֹׁו׃
18.17 כְּרוּחַ־קָדִים אֲפִיצֵם לִפְנֵי אֹויֵב עֹרֶף וְלֹא־פָנִים אֶרְאֵם בְּיֹום אֵידָם׃ ס
18.18 וַיֹּאמְרוּ לְכוּ וְנַחְשְׁבָה עַל־יִרְמְיָהוּ מַחֲשָׁבֹות כִּי לֹא־תֹאבַד תֹּורָה מִכֹּהֵן וְעֵצָה מֵחָכָם וְדָבָר מִנָּבִיא לְכוּ וְנַכֵּהוּ בַלָּשֹׁון וְאַל־נַקְשִׁיבָה אֶל־כָּל־דְּבָרָיו׃
18.19 הַקְשִׁיבָה יְהוָה אֵלָי וּשְׁמַע לְקֹול יְרִיבָי׃
18.20 הַיְשֻׁלַּם תַּחַת־טֹובָה רָעָה כִּי־כָרוּ שׁוּחָה לְנַפְשִׁי זְכֹר ׀ עָמְדִי לְפָנֶיךָ לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם טֹובָה לְהָשִׁיב אֶת־חֲמָתְךָ מֵהֶם׃
18.21 לָכֵן תֵּן אֶת־בְּנֵיהֶם לָרָעָב וְהַגִּרֵם עַל־יְדֵי־חֶרֶב וְתִהְיֶנָה נְשֵׁיהֶם שַׁכֻּלֹות וְאַלְמָנֹות וְאַנְשֵׁיהֶם יִהְיוּ הֲרֻגֵי מָוֶת בַּחוּרֵיהֶם מֻכֵּי־חֶרֶב בַּמִּלְחָמָה׃
18.22 תִּשָּׁמַע זְעָקָה מִבָּתֵּיהֶם כִּי־תָבִיא עֲלֵיהֶם גְּדוּד פִּתְאֹם כִּי־כָרוּ [שִׁיחָה כ] (שׁוּחָה ק) לְלָכְדֵנִי וּפַחִים טָמְנוּ לְרַגְלָי׃
18.23 וְאַתָּה יְהוָה יָדַעְתָּ אֶת־כָּל־עֲצָתָם עָלַי לַמָּוֶת אַל־תְּכַפֵּר עַל־עֲוֹנָם וְחַטָּאתָם מִלְּפָנֶיךָ אַל־תֶּמְחִי [וְהָיוּ כ] (וְיִהְיוּ ק) מֻכְשָׁלִים לְפָנֶיךָ בְּעֵת אַפְּךָ עֲשֵׂה בָהֶם׃ ס
18.1 Hadaabaar Aaxxaer HaajaaH Aael-jirmjaaHw meAet jHwaaH leAmor׃
18.2 qwm wjaaradtaa bejt Hajowcer wxxaamaaH AaxxmijOakaa Aaet-dbaaraaj׃
18.3 waaAered bejt Hajowcer [wHineHw k] (wHineH -HwA q) OoxaeH mlaaAkaaH Oal-HaaAaabnaajim׃
18.4 wnixxhat Haklij Aaxxaer HwA OoxaeH bahomaer bjad Hajowcer wxxaab wajaOaxeHw klij Aaher kaAaxxaer jaaxxar bOejnej Hajowcer laOaxowt׃ p
18.5 wajHij dbar-jHwaaH Aelaj leAmowr׃
18.6 Hakajowcer HazaeH loA-Awkal laOaxowt laakaem bejt jixraaAel nAum-jHwaaH HineH kahomaer bjad Hajowcer ken-Aataem bjaadij bejt jixraaAel׃ s
18.7 raegaO Aadaber Oal-gowj wOal-mamlaakaaH lintowxx wlintowc wlHaAabijd׃
18.8 wxxaab Hagowj HaHwA meraaOaatow Aaxxaer dibartij Oaalaajw wnihamtij Oal-HaaraaOaaH Aaxxaer haaxxabtij laOaxowt low׃ s
18.9 wraegaO Aadaber Oal-gowj wOal-mamlaakaaH libnot wlinToOa׃
18.10 wOaaxaaH [HaaraaOaaH k] (HaaraO q) bOejnaj lbiltij xxmoOa bqowlij wnihamtij Oal-HaTowbaaH Aaxxaer Aaamartij lHejTijb Aowtow׃ s
18.11 wOataaH Aaemaar-naaA Aael-Aijxx-jHwdaaH wOal-jowxxbej jrwxxaalaim leAmor koH Aaamar jHwaaH HineH Aaanokij jowcer Oalejkaem raaOaaH whoxxeb Oalejkaem mahaxxaabaaH xxwbw naaA Aijxx midarkow HaaraaOaaH wHejTijbw darkejkaem wmaOallejkaem׃
18.12 wAaamrw nowAaaxx kij-Aaharej mahxxbowtejnw nelek wAijxx xxrirwt libow-HaaraaO naOaxaeH׃ s
18.13 laaken koH Aaamar jHwaaH xxaAalw-naaA bagowjim mij xxaamaO kaaAelaeH xxaOarurit OaaxtaaH mAod btwlat jixraaAel׃
18.14 HajaOazob micwr xaadaj xxaelaeg lbaanown Aim-jinaatxxw majim zaarijm qaarijm nowzlijm׃
18.15 kij-xxkehunij Oamij laxxaawA jqaTerw wajakxxilwm bdarkejHaem xxbijlej Oowlaam laalaekaet ntijbowt daeraek loA slwlaaH׃
18.16 laaxwm Aarcaam lxxamaaH [xxrwqat k] (xxrijqowt q) Oowlaam kol Oowber OaalaejHaa jixxom wjaanijd broAxxow׃
18.17 krwha-qaadijm Aapijcem lipnej Aowjeb Ooraep wloA-paanijm AaerAem bjowm Aejdaam׃ s
18.18 wajoAmrw lkw wnahxxbaaH Oal-jirmjaaHw mahaxxaabowt kij loA-toAbad towraaH mikoHen wOecaaH mehaakaam wdaabaar minaabijA lkw wnakeHw balaaxxown wAal-naqxxijbaaH Aael-kaal-dbaaraajw׃
18.19 HaqxxijbaaH jHwaaH Aelaaj wxxmaO lqowl jrijbaaj׃
18.20 Hajxxulam tahat-TowbaaH raaOaaH kij-kaarw xxwhaaH lnapxxij zkor Oaamdij lpaanaejkaa ldaber OalejHaem TowbaaH lHaaxxijb Aaet-hamaatkaa meHaem׃
18.21 laaken ten Aaet-bnejHaem laaraaOaab wHagirem Oal-jdej-haeraeb wtiHjaenaaH nxxejHaem xxakulowt wAalmaanowt wAanxxejHaem jiHjw Harugej maawaet bahwrejHaem mukej-haeraeb bamilhaamaaH׃
18.22 tixxaamaO zOaaqaaH mibaatejHaem kij-taabijA OalejHaem gdwd pitAom kij-kaarw [xxijhaaH k] (xxwhaaH q) llaakdenij wpahijm Taamnw lraglaaj׃
18.23 wAataaH jHwaaH jaadaOtaa Aaet-kaal-Oacaataam Oaalaj lamaawaet Aal-tkaper Oal-Oawonaam whaTaaAtaam milpaanaejkaa Aal-taemhij [wHaajw k] (wjiHjw q) mukxxaalijm lpaanaejkaa bOet Aapkaa OaxeH baaHaem׃ s
18.1 הדבר אשר היה אל־ירמיהו מאת יהוה לאמר׃
18.2 קום וירדת בית היוצר ושמה אשמיעך את־דברי׃
18.3 וארד בית היוצר [והנהו כ] (והנה ־הוא ק) עשה מלאכה על־האבנים׃
18.4 ונשחת הכלי אשר הוא עשה בחמר ביד היוצר ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות׃ פ
18.5 ויהי דבר־יהוה אלי לאמור׃
18.6 הכיוצר הזה לא־אוכל לעשות לכם בית ישראל נאם־יהוה הנה כחמר ביד היוצר כן־אתם בידי בית ישראל׃ ס
18.7 רגע אדבר על־גוי ועל־ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד׃
18.8 ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו ונחמתי על־הרעה אשר חשבתי לעשות לו׃ ס
18.9 ורגע אדבר על־גוי ועל־ממלכה לבנת ולנטע׃
18.10 ועשה [הרעה כ] (הרע ק) בעיני לבלתי שמע בקולי ונחמתי על־הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו׃ ס
18.11 ועתה אמר־נא אל־איש־יהודה ועל־יושבי ירושלם לאמר כה אמר יהוה הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם׃
18.12 ואמרו נואש כי־אחרי מחשבותינו נלך ואיש שררות לבו־הרע נעשה׃ ס
18.13 לכן כה אמר יהוה שאלו־נא בגוים מי שמע כאלה שעררת עשתה מאד בתולת ישראל׃
18.14 היעזב מצור שדי שלג לבנון אם־ינתשו מים זרים קרים נוזלים׃
18.15 כי־שכחני עמי לשוא יקטרו ויכשלום בדרכיהם שבילי עולם ללכת נתיבות דרך לא סלולה׃
18.16 לשום ארצם לשמה [שרוקת כ] (שריקות ק) עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו׃
18.17 כרוח־קדים אפיצם לפני אויב ערף ולא־פנים אראם ביום אידם׃ ס
18.18 ויאמרו לכו ונחשבה על־ירמיהו מחשבות כי לא־תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל־נקשיבה אל־כל־דבריו׃
18.19 הקשיבה יהוה אלי ושמע לקול יריבי׃
18.20 הישלם תחת־טובה רעה כי־כרו שוחה לנפשי זכר ׀ עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את־חמתך מהם׃
18.21 לכן תן את־בניהם לרעב והגרם על־ידי־חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי־חרב במלחמה׃
18.22 תשמע זעקה מבתיהם כי־תביא עליהם גדוד פתאם כי־כרו [שיחה כ] (שוחה ק) ללכדני ופחים טמנו לרגלי׃
18.23 ואתה יהוה ידעת את־כל־עצתם עלי למות אל־תכפר על־עונם וחטאתם מלפניך אל־תמחי [והיו כ] (ויהיו ק) מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם׃ ס
18.1 Hdbr Axr HjH Al-jrmjHw mAt jHwH lAmr׃
18.2 qwm wjrdt bjt Hjwcr wxmH AxmjOk At-dbrj׃
18.3 wArd bjt Hjwcr [wHnHw k] (wHnH -HwA q) OxH mlAkH Ol-HAbnjm׃
18.4 wnxht Hklj Axr HwA OxH bhmr bjd Hjwcr wxb wjOxHw klj Ahr kAxr jxr bOjnj Hjwcr lOxwt׃ p
18.5 wjHj dbr-jHwH Alj lAmwr׃
18.6 Hkjwcr HzH lA-Awkl lOxwt lkm bjt jxrAl nAm-jHwH HnH khmr bjd Hjwcr kn-Atm bjdj bjt jxrAl׃ s
18.7 rgO Adbr Ol-gwj wOl-mmlkH lntwx wlntwc wlHAbjd׃
18.8 wxb Hgwj HHwA mrOtw Axr dbrtj Oljw wnhmtj Ol-HrOH Axr hxbtj lOxwt lw׃ s
18.9 wrgO Adbr Ol-gwj wOl-mmlkH lbnt wlnTO׃
18.10 wOxH [HrOH k] (HrO q) bOjnj lbltj xmO bqwlj wnhmtj Ol-HTwbH Axr Amrtj lHjTjb Awtw׃ s
18.11 wOtH Amr-nA Al-Ajx-jHwdH wOl-jwxbj jrwxlm lAmr kH Amr jHwH HnH Ankj jwcr Oljkm rOH whxb Oljkm mhxbH xwbw nA Ajx mdrkw HrOH wHjTjbw drkjkm wmOlljkm׃
18.12 wAmrw nwAx kj-Ahrj mhxbwtjnw nlk wAjx xrrwt lbw-HrO nOxH׃ s
18.13 lkn kH Amr jHwH xAlw-nA bgwjm mj xmO kAlH xOrrt OxtH mAd btwlt jxrAl׃
18.14 HjOzb mcwr xdj xlg lbnwn Am-jntxw mjm zrjm qrjm nwzljm׃
18.15 kj-xkhnj Omj lxwA jqTrw wjkxlwm bdrkjHm xbjlj Owlm llkt ntjbwt drk lA slwlH׃
18.16 lxwm Arcm lxmH [xrwqt k] (xrjqwt q) Owlm kl Owbr OljH jxm wjnjd brAxw׃
18.17 krwh-qdjm Apjcm lpnj Awjb Orp wlA-pnjm ArAm bjwm Ajdm׃ s
18.18 wjAmrw lkw wnhxbH Ol-jrmjHw mhxbwt kj lA-tAbd twrH mkHn wOcH mhkm wdbr mnbjA lkw wnkHw blxwn wAl-nqxjbH Al-kl-dbrjw׃
18.19 HqxjbH jHwH Alj wxmO lqwl jrjbj׃
18.20 Hjxlm tht-TwbH rOH kj-krw xwhH lnpxj zkr Omdj lpnjk ldbr OljHm TwbH lHxjb At-hmtk mHm׃
18.21 lkn tn At-bnjHm lrOb wHgrm Ol-jdj-hrb wtHjnH nxjHm xklwt wAlmnwt wAnxjHm jHjw Hrgj mwt bhwrjHm mkj-hrb bmlhmH׃
18.22 txmO zOqH mbtjHm kj-tbjA OljHm gdwd ptAm kj-krw [xjhH k] (xwhH q) llkdnj wphjm Tmnw lrglj׃
18.23 wAtH jHwH jdOt At-kl-Octm Olj lmwt Al-tkpr Ol-Ownm whTAtm mlpnjk Al-tmhj [wHjw k] (wjHjw q) mkxljm lpnjk bOt Apk OxH bHm׃ s
18.1 Verbum, quod factum est ad Ieremiam a Domino dicens:
18.2 “ Surge et descende in domum figuli et ibi audies verba mea ”.
18.3 Et descendi in domum figuli, et ecce ipse faciebat opus super rotam;
18.4 et dissipatum est vas, quod ipse faciebat e luto manibus suis, et rursus fecit illud vas alterum, sicut placuerat in oculis eius, ut faceret.
18.5 Et factum est verbum Domini ad me dicens:
18.6 “ Numquid sicut figulus iste non potero vobis facere, domus Israel?, ait Dominus. Ecce, sicut lutum in manu figuli, sic vos in manu mea, domus Israel.
18.7 Repente loquar adversum gentem et adversum regnum, ut eradicem et destruam et disperdam illud;
18.8 si paenitentiam egerit gens illa a malo suo, propter quod locutus sum adversus eam, agam et ego paenitentiam super malo, quod cogitavi ut facerem ei.
18.9 Et subito loquar de gente et de regno, ut aedificem et plantem illud;
18.10 si fecerit malum in oculis meis, ut non audiat vocem meam, paenitentiam agam super bono, quod locutus sum ut facerem ei.
18.11 Nunc ergo, dic viro Iudae et habitatoribus Ierusalem dicens: Haec dicit Dominus: Ecce ego fingo contra vos malum et cogito contra vos cogitationem; revertatur unusquisque a via sua mala, et dirigite vias vestras et opera vestra ”.
18.12 Qui dixerunt: “ Vanum est; post cogitationes enim nostras ibimus et unusquisque pravitatem cordis sui mali faciemus ”.
18.13 Ideo haec dicit Dominus: “ Interrogate gentes: quis audivit talia horribilia, quae fecit nimis virgo Israel?
18.14 Numquid deficiet de petra agri nix Libani, aut arescent aquae erumpentes frigidae et defluentes?
18.15 Quia oblitus est mei populus meus, vanitati sacrificantes et impingentes in viis suis, in semitis antiquis, ut ambularent per calles in itinere non trito,
18.16 ut poneret terram eorum in desolationem et in sibilum sempiternum: omnis, qui praeterierit per eam, obstupescet et movebit caput suum.
18.17 Sicut ventus urens dispergam eos coram inimico; dorsum et non faciem ostendam eis in die perditionis eorum ”.
18.18 Et dixerunt: “ Venite, et cogitemus contra Ieremiam cogitationes; non enim peribit lex a sacerdote, neque consilium a sapiente, nec sermo a propheta. Venite, et percutiamus eum lingua et non attendamus ad universos sermones eius ”.
18.19 Attende, Domine, ad me et audi vocem adversariorum meorum.
18.20 Numquid redditur pro bono malum, quia foderunt foveam animae meae? Recordare quod steterim in conspectu tuo, ut loquerer pro eis bonum et averterem indignationem tuam ab eis.
18.21 Propterea da filios eorum in famem et deduc eos in manus gladii; fiant uxores eorum absque liberis et viduae, et viri eorum interficiantur morte, iuvenes eorum confodiantur gladio in proelio.
18.22 Audiatur clamor de domibus eorum; adduces enim super eos latronem repente, quia foderunt foveam, ut caperent me, et laqueos absconderunt pedibus meis.
18.23 Tu autem, Domine, scis omne consilium eorum adversum me in mortem; ne propitieris iniquitati eorum, et peccatum eorum a facie tua non deleatur. Fiant corruentes in conspectu tuo; in tempore furoris tui abutere eis.
19.1 So sprach der HERR: Gehe hin und kaufe beim Töpfer einen Krug und nimm etliche von den Ältesten des Volkes und von den Ältesten der Priester
19.2 und gehe hinaus in das Tal Ben-Hinnom, welches außerhalb des Scherbentores liegt, und verkündige daselbst die Worte, die ich dir sagen werde, und sprich:
19.3 Höret das Wort des HERRN, ihr Könige von Juda und ihr Einwohner von Jerusalem! So spricht der HERR der Heerscharen, der Gott Israels: Siehe, ich will Unglück über diesen Ort bringen, daß allen, die davon hören, die Ohren gellen werden;
19.4 darum, daß sie mich verlassen und diesen Ort mißachtet und daselbst andern Göttern geräuchert haben, die weder sie, noch ihre Väter, noch die Könige von Juda gekannt haben; und sie haben diesen Ort mit dem Blut Unschuldiger gefüllt.
19.5 Sie haben auch Baalshöhen gebaut, um ihre Kinder dem Baal als Brandopfer mit Feuer zu verbrennen, was ich nicht geboten und wovon ich nichts gesagt und was mir nie in den Sinn gekommen ist.
19.6 Darum seht, es werden Tage kommen, spricht der HERR, da dieser Ort nicht mehr Tophet oder Tal Ben-Hinnom, sondern Würgetal heißen wird!
19.7 Und ich will an diesem Ort den Rat Judas und Jerusalems ausleeren und sie durch das Schwert fallen lassen vor dem Angesicht ihrer Feinde und durch die Hand derer, die nach ihrem Leben trachten; ihre Leichname aber will ich den Vögeln des Himmels und den Tieren des Feldes zur Speise geben;
19.8 und ich will diese Stadt zum Entsetzen und zum Gespött machen, so daß jeder, der vorüberzieht, über all ihre Plagen sich entsetzen und spotten wird.
19.9 Und ich will ihnen das Fleisch ihrer Söhne und ihrer Töchter zu essen geben, daß einer des andern Fleisch fressen soll in der Angst und Not, mit der ihre Feinde und die, welche ihnen nach dem Leben trachten, sie bedrängen werden.
19.10 Und du sollst den Krug zerbrechen vor den Augen der Männer, die mit dir gehen,
19.11 und sollst zu ihnen sagen: So spricht der HERR der Heerscharen: Ebenso will ich dieses Volk und diese Stadt zerbrechen, wie man eines Töpfers Geschirr zerbricht, das man nicht mehr flicken kann; und man wird im Tophet begraben, weil es an Raum zum Begraben fehlen wird.
19.12 Also will ich mit diesem Orte und seinen Bewohnern verfahren, spricht der HERR, daß ich diese Stadt zu einem Tophet mache;
19.13 und die Häuser von Jerusalem und die Paläste der Könige Judas sollen so unrein werden wie das Tophet, alle Häuser, auf deren Dächern sie dem ganzen Heer des Himmels geräuchert und fremden Göttern Trankopfer ausgegossen haben!
19.14 Als aber Jeremia vom Tophet zurückkehrte, wohin ihn der HERR gesandt hatte, zu weissagen, trat er in den Vorhof des Hauses des HERRN und sprach zu allem Volk:
19.15 So spricht der HERR der Heerscharen, der Gott Israels: Siehe, ich bringe über diese Stadt und über alle ihre Städte all das Unglück, das ich wider sie geredet habe; denn sie haben sich halsstarrig gezeigt, um auf meine Worte nicht zu hören!
19.1 τότε εἶπεν κύριος πρός με βάδισον καὶ κτῆσαι βῖκον πεπλασμένον ὀστράκινον καὶ ἄξεις ἀπὸ τῶν πρεσβυτέρων τοῦ λαοῦ καὶ ἀπὸ τῶν πρεσβυτέρων τῶν ἱερέων
19.2 καὶ ἐξελεύσῃ εἰς τὸ πολυάνδριον υἱῶν τῶν τέκνων αὐτῶν ὅ ἐστιν ἐπὶ τῶν προθύρων πύλης τῆς χαρσιθ καὶ ἀνάγνωθι ἐκεῖ πάντας τοὺς λόγους οὓς ἂν λαλήσω πρὸς σέ
19.3 καὶ ἐρεῖς αὐτοῖς ἀκούσατε τὸν λόγον κυρίου βασιλεῖς ιουδα καὶ ἄνδρες ιουδα καὶ οἱ κατοικοῦντες ιερουσαλημ καὶ οἱ εἰσπορευόμενοι ἐν ταῖς πύλαις ταύταις τάδε λέγει κύριος ὁ θεὸς ισραηλ ἰδοὺ ἐγὼ ἐπάγω ἐπὶ τὸν τόπον τοῦτον κακὰ ὥστε παντὸς ἀκούοντος αὐτὰ ἠχήσει ἀμφότερα τὰ ὦτα αὐτοῦ
19.4 ἀνθ' ὧν ἐγκατέλιπόν με καὶ ἀπηλλοτρίωσαν τὸν τόπον τοῦτον καὶ ἐθυμίασαν ἐν αὐτῷ θεοῖς ἀλλοτρίοις οἷς οὐκ ᾔδεισαν αὐτοὶ καὶ οἱ πατέρες αὐτῶν καὶ οἱ βασιλεῖς ιουδα ἔπλησαν τὸν τόπον τοῦτον αἱμάτων ἀθῴων
19.5 καὶ ᾠκοδόμησαν ὑψηλὰ τῇ βααλ τοῦ κατακαίειν τοὺς υἱοὺς αὐτῶν ἐν πυρί ἃ οὐκ ἐνετειλάμην οὐδὲ ἐλάλησα οὐδὲ διενοήθην ἐν τῇ καρδίᾳ μου
19.6 διὰ τοῦτο ἰδοὺ ἡμέραι ἔρχονται λέγει κύριος καὶ οὐ κληθήσεται τῷ τόπῳ τούτῳ ἔτι διάπτωσις καὶ πολυάνδριον υἱοῦ εννομ ἀλλ' ἢ πολυάνδριον τῆς σφαγῆς
19.7 καὶ σφάξω τὴν βουλὴν ιουδα καὶ τὴν βουλὴν ιερουσαλημ ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ καὶ καταβαλῶ αὐτοὺς ἐν μαχαίρᾳ ἐναντίον τῶν ἐχθρῶν αὐτῶν καὶ ἐν χερσὶν τῶν ζητούντων τὰς ψυχὰς αὐτῶν καὶ δώσω τοὺς νεκροὺς αὐτῶν εἰς βρῶσιν τοῖς πετεινοῖς τοῦ οὐρανοῦ καὶ τοῖς θηρίοις τῆς γῆς
19.8 καὶ τάξω τὴν πόλιν ταύτην εἰς ἀφανισμὸν καὶ εἰς συριγμόν πᾶς ὁ παραπορευόμενος ἐπ' αὐτῆς σκυθρωπάσει καὶ συριεῖ ὑπὲρ πάσης τῆς πληγῆς αὐτῆς
19.9 καὶ ἔδονται τὰς σάρκας τῶν υἱῶν αὐτῶν καὶ τὰς σάρκας τῶν θυγατέρων αὐτῶν καὶ ἕκαστος τὰς σάρκας τοῦ πλησίον αὐτοῦ ἔδονται ἐν τῇ περιοχῇ καὶ ἐν τῇ πολιορκίᾳ ᾗ πολιορκήσουσιν αὐτοὺς οἱ ἐχθροὶ αὐτῶν
19.10 καὶ συντρίψεις τὸν βῖκον κατ' ὀφθαλμοὺς τῶν ἀνδρῶν τῶν ἐκπορευομένων μετὰ σοῦ
19.11 καὶ ἐρεῖς τάδε λέγει κύριος οὕτως συντρίψω τὸν λαὸν τοῦτον καὶ τὴν πόλιν ταύτην καθὼς συντρίβεται ἄγγος ὀστράκινον ὃ οὐ δυνήσεται ἰαθῆναι ἔτι
19.12 οὕτως ποιήσω λέγει κύριος τῷ τόπῳ τούτῳ καὶ τοῖς κατοικοῦσιν ἐν αὐτῷ τοῦ δοθῆναι τὴν πόλιν ταύτην ὡς τὴν διαπίπτουσαν
19.13 καὶ οἱ οἶκοι ιερουσαλημ καὶ οἱ οἶκοι βασιλέων ιουδα ἔσονται καθὼς ὁ τόπος ὁ διαπίπτων τῶν ἀκαθαρσιῶν ἐν πάσαις ταῖς οἰκίαις ἐν αἷς ἐθυμίασαν ἐπὶ τῶν δωμάτων αὐτῶν πάσῃ τῇ στρατιᾷ τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἔσπεισαν σπονδὰς θεοῖς ἀλλοτρίοις
19.14 καὶ ἦλθεν ιερεμιας ἀπὸ τῆς διαπτώσεως οὗ ἀπέστειλεν αὐτὸν κύριος ἐκεῖ τοῦ προφητεῦσαι καὶ ἔστη ἐν τῇ αὐλῇ οἴκου κυρίου καὶ εἶπε πρὸς πάντα τὸν λαόν
19.15 τάδε λέγει κύριος ἰδοὺ ἐγὼ ἐπάγω ἐπὶ τὴν πόλιν ταύτην καὶ ἐπὶ πάσας τὰς πόλεις αὐτῆς καὶ ἐπὶ τὰς κώμας αὐτῆς ἅπαντα τὰ κακά ἃ ἐλάλησα ἐπ' αὐτήν ὅτι ἐσκλήρυναν τὸν τράχηλον αὐτῶν τοῦ μὴ εἰσακούειν τῶν λόγων μου
19.1 tote eipen kyrios pros me badison kai ktehsai bikon peplasmenon ostrakinon kai axeis apo tohn presbyterohn toy laoy kai apo tohn presbyterohn tohn iereohn
19.2 kai exeleyseh eis to polyandrion yiohn tohn teknohn aytohn o estin epi tohn prothyrohn pylehs tehs charsith kai anagnohthi ekei pantas toys logoys oys an lalehsoh pros se
19.3 kai ereis aytois akoysate ton logon kyrioy basileis ioyda kai andres ioyda kai oi katoikoyntes ieroysalehm kai oi eisporeyomenoi en tais pylais taytais tade legei kyrios o theos israehl idoy egoh epagoh epi ton topon toyton kaka ohste pantos akoyontos ayta ehchehsei amphotera ta ohta aytoy
19.4 anth' ohn egkatelipon me kai apehllotriohsan ton topon toyton kai ethymiasan en aytoh theois allotriois ois oyk ehdeisan aytoi kai oi pateres aytohn kai oi basileis ioyda eplehsan ton topon toyton aimatohn athohohn
19.5 kai ohkodomehsan ypsehla teh baal toy katakaiein toys yioys aytohn en pyri a oyk eneteilamehn oyde elalehsa oyde dienoehthehn en teh kardia moy
19.6 dia toyto idoy ehmerai erchontai legei kyrios kai oy klehthehsetai toh topoh toytoh eti diaptohsis kai polyandrion yioy ennom all' eh polyandrion tehs sphagehs
19.7 kai sphaxoh tehn boylehn ioyda kai tehn boylehn ieroysalehm en toh topoh toytoh kai katabaloh aytoys en machaira enantion tohn echthrohn aytohn kai en chersin tohn zehtoyntohn tas psychas aytohn kai dohsoh toys nekroys aytohn eis brohsin tois peteinois toy oyranoy kai tois thehriois tehs gehs
19.8 kai taxoh tehn polin taytehn eis aphanismon kai eis syrigmon pas o paraporeyomenos ep' aytehs skythrohpasei kai syriei yper pasehs tehs plehgehs aytehs
19.9 kai edontai tas sarkas tohn yiohn aytohn kai tas sarkas tohn thygaterohn aytohn kai ekastos tas sarkas toy plehsion aytoy edontai en teh periocheh kai en teh poliorkia eh poliorkehsoysin aytoys oi echthroi aytohn
19.10 kai syntripseis ton bikon kat' ophthalmoys tohn androhn tohn ekporeyomenohn meta soy
19.11 kai ereis tade legei kyrios oytohs syntripsoh ton laon toyton kai tehn polin taytehn kathohs syntribetai aggos ostrakinon o oy dynehsetai iathehnai eti
19.12 oytohs poiehsoh legei kyrios toh topoh toytoh kai tois katoikoysin en aytoh toy dothehnai tehn polin taytehn ohs tehn diapiptoysan
19.13 kai oi oikoi ieroysalehm kai oi oikoi basileohn ioyda esontai kathohs o topos o diapiptohn tohn akatharsiohn en pasais tais oikiais en ais ethymiasan epi tohn dohmatohn aytohn paseh teh stratia toy oyranoy kai espeisan spondas theois allotriois
19.14 kai ehlthen ieremias apo tehs diaptohseohs oy apesteilen ayton kyrios ekei toy prophehteysai kai esteh en teh ayleh oikoy kyrioy kai eipe pros panta ton laon
19.15 tade legei kyrios idoy egoh epagoh epi tehn polin taytehn kai epi pasas tas poleis aytehs kai epi tas kohmas aytehs apanta ta kaka a elalehsa ep' aytehn oti esklehrynan ton trachehlon aytohn toy meh eisakoyein tohn logohn moy
19.1 כֹּה אָמַר יְהוָה הָלֹוךְ וְקָנִיתָ בַקְבֻּק יֹוצֵר חָרֶשׂ וּמִזִּקְנֵי הָעָם וּמִזִּקְנֵי הַכֹּהֲנִים׃
19.2 וְיָצָאתָ אֶל־גֵּיא בֶן־הִנֹּם אֲשֶׁר פֶּתַח שַׁעַר [הַחֲרָסוּת כ] (הַחַרְסִית ק) וְקָרָאתָ שָּׁם אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ׃
19.3 וְאָמַרְתָּ שִׁמְעוּ דְבַר־יְהוָה מַלְכֵי יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל־הַמָּקֹום הַזֶּה אֲשֶׁר כָּל־שֹׁמְעָהּ תִּצַּלְנָה אָזְנָיו׃
19.4 יַעַן ׀ אֲשֶׁר עֲזָבֻנִי וַיְנַכְּרוּ אֶת־הַמָּקֹום הַזֶּה וַיְקַטְּרוּ־בֹו לֵאלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא־יְדָעוּם הֵמָּה וַאֲבֹותֵיהֶם וּמַלְכֵי יְהוּדָה וּמָלְאוּ אֶת־הַמָּקֹום הַזֶּה דַּם נְקִיִּם׃
19.5 וּבָנוּ אֶת־בָּמֹות הַבַּעַל לִשְׂרֹף אֶת־בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ עֹלֹות לַבָּעַל אֲשֶׁר לֹא־צִוִּיתִי וְלֹא דִבַּרְתִּי וְלֹא עָלְתָה עַל־לִבִּי׃ פ
19.6 לָכֵן הִנֵּה־יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וְלֹא־יִקָּרֵא לַמָּקֹום הַזֶּה עֹוד הַתֹּפֶת וְגֵיא בֶן־הִנֹּם כִּי אִם־גֵּיא הַהֲרֵגָה׃
19.7 וּבַקֹּתִי אֶת־עֲצַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם בַּמָּקֹום הַזֶּה וְהִפַּלְתִּים בַּחֶרֶב לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם וְנָתַתִּי אֶת־נִבְלָתָם לְמַאֲכָל לְעֹוף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ׃
19.8 וְשַׂמְתִּי אֶת־הָעִיר הַזֹּאת לְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה כֹּל עֹבֵר עָלֶיהָ יִשֹּׁם וְיִשְׁרֹק עַל־כָּל־מַכֹּתֶהָ׃
19.9 וְהַאֲכַלְתִּים אֶת־בְּשַׂר בְּנֵיהֶם וְאֵת בְּשַׂר בְּנֹתֵיהֶם וְאִישׁ בְּשַׂר־רֵעֵהוּ יֹאכֵלוּ בְּמָצֹור וּבְמָצֹוק אֲשֶׁר יָצִיקוּ לָהֶם אֹיְבֵיהֶם וּמְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם׃
19.10 וְשָׁבַרְתָּ הַבַּקְבֻּק לְעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הַהֹלְכִים אֹותָךְ׃
19.11 וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה־אָמַר ׀ יְהוָה צְבָאֹות כָּכָה אֶשְׁבֹּר אֶת־הָעָם הַזֶּה וְאֶת־הָעִיר הַזֹּאת כַּאֲשֶׁר יִשְׁבֹּר אֶת־כְּלִי הַיֹּוצֵר אֲשֶׁר לֹא־יוּכַל לְהֵרָפֵה עֹוד וּבְתֹפֶת יִקְבְּרוּ מֵאֵין מָקֹום לִקְבֹּור׃
19.12 כֵּן־אֶעֱשֶׂה לַמָּקֹום הַזֶּה נְאֻם־יְהוָה וּלְיֹושְׁבָיו וְלָתֵת אֶת־הָעִיר הַזֹּאת כְּתֹפֶת׃
19.13 וְהָיוּ בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וּבָתֵּי מַלְכֵי יְהוּדָה כִּמְקֹום הַתֹּפֶת הַטְּמֵאִים לְכֹל הַבָּתִּים אֲשֶׁר קִטְּרוּ עַל־גַּגֹּתֵיהֶם לְכֹל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּךְ נְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים׃ פ
19.14 וַיָּבֹא יִרְמְיָהוּ מֵהַתֹּפֶת אֲשֶׁר שְׁלָחֹו יְהוָה שָׁם לְהִנָּבֵא וַיַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית־יְהוָה וַיֹּאמֶר אֶל־כָּל־הָעָם׃ ס
19.15 כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי [מֵבִי כ] (מֵבִיא ק) אֶל־הָעִיר הַזֹּאת וְעַל־כָּל־עָרֶיהָ אֵת כָּל־הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עָלֶיהָ כִּי הִקְשׁוּ אֶת־עָרְפָּם לְבִלְתִּי שְׁמֹועַ אֶת־דְּבָרָי׃
19.1 koH Aaamar jHwaaH Haalowk wqaanijtaa baqbuq jowcer haaraex wmiziqnej HaaOaam wmiziqnej HakoHanijm׃
19.2 wjaacaaAtaa Aael-gejA baen-Hinom Aaxxaer paetah xxaOar [Haharaaswt k] (Haharsijt q) wqaaraaAtaa xxaam Aaet-Hadbaarijm Aaxxaer-Aadaber Aelaejkaa׃
19.3 wAaamartaa xximOw dbar-jHwaaH malkej jHwdaaH wjoxxbej jrwxxaalaaim koH-Aaamar jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel Hinnij mebijA raaOaaH Oal-Hamaaqowm HazaeH Aaxxaer kaal-xxomOaaH ticalnaaH Aaaznaajw׃
19.4 jaOan Aaxxaer Oazaabunij wajnakrw Aaet-Hamaaqowm HazaeH wajqaTrw-bow leAloHijm Aaherijm Aaxxaer loA-jdaaOwm HemaaH waAabowtejHaem wmalkej jHwdaaH wmaalAw Aaet-Hamaaqowm HazaeH dam nqijim׃
19.5 wbaanw Aaet-baamowt HabaOal lixrop Aaet-bnejHaem baaAexx Oolowt labaaOal Aaxxaer loA-ciwijtij wloA dibartij wloA OaaltaaH Oal-libij׃ p
19.6 laaken HineH-jaamijm baaAijm nAum-jHwaaH wloA-jiqaareA lamaaqowm HazaeH Oowd Hatopaet wgejA baen-Hinom kij Aim-gejA HaHaregaaH׃
19.7 wbaqotij Aaet-Oacat jHwdaaH wijrwxxaalaim bamaaqowm HazaeH wHipaltijm bahaeraeb lipnej AojbejHaem wbjad mbaqxxej napxxaam wnaatatij Aaet-niblaataam lmaAakaal lOowp Haxxaamajim wlbaeHaemat HaaAaaraec׃
19.8 wxamtij Aaet-HaaOijr HazoAt lxxamaaH wlixxreqaaH kol Oober OaalaejHaa jixxom wjixxroq Oal-kaal-makotaeHaa׃
19.9 wHaAakaltijm Aaet-bxar bnejHaem wAet bxar bnotejHaem wAijxx bxar-reOeHw joAkelw bmaacowr wbmaacowq Aaxxaer jaacijqw laaHaem AojbejHaem wmbaqxxej napxxaam׃
19.10 wxxaabartaa Habaqbuq lOejnej HaaAanaaxxijm HaHolkijm Aowtaak׃
19.11 wAaamartaa AalejHaem koH-Aaamar jHwaaH cbaaAowt kaakaaH Aaexxbor Aaet-HaaOaam HazaeH wAaet-HaaOijr HazoAt kaAaxxaer jixxbor Aaet-klij Hajowcer Aaxxaer loA-jwkal lHeraapeH Oowd wbtopaet jiqbrw meAejn maaqowm liqbowr׃
19.12 ken-AaeOaexaeH lamaaqowm HazaeH nAum-jHwaaH wljowxxbaajw wlaatet Aaet-HaaOijr HazoAt ktopaet׃
19.13 wHaajw baatej jrwxxaalaim wbaatej malkej jHwdaaH kimqowm Hatopaet HaTmeAijm lkol Habaatijm Aaxxaer qiTrw Oal-gagotejHaem lkol cbaaA Haxxaamajim wHasek nsaakijm leAloHijm Aaherijm׃ p
19.14 wajaaboA jirmjaaHw meHatopaet Aaxxaer xxlaahow jHwaaH xxaam lHinaabeA wajaOamod bahacar bejt-jHwaaH wajoAmaer Aael-kaal-HaaOaam׃ s
19.15 koH-Aaamar jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel Hinnij [mebij k] (mebijA q) Aael-HaaOijr HazoAt wOal-kaal-OaaraejHaa Aet kaal-HaaraaOaaH Aaxxaer dibartij OaalaejHaa kij Hiqxxw Aaet-Oaarpaam lbiltij xxmowOa Aaet-dbaaraaj׃
19.1 כה אמר יהוה הלוך וקנית בקבק יוצר חרש ומזקני העם ומזקני הכהנים׃
19.2 ויצאת אל־גיא בן־הנם אשר פתח שער [החרסות כ] (החרסית ק) וקראת שם את־הדברים אשר־אדבר אליך׃
19.3 ואמרת שמעו דבר־יהוה מלכי יהודה וישבי ירושלם כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מביא רעה על־המקום הזה אשר כל־שמעה תצלנה אזניו׃
19.4 יען ׀ אשר עזבני וינכרו את־המקום הזה ויקטרו־בו לאלהים אחרים אשר לא־ידעום המה ואבותיהם ומלכי יהודה ומלאו את־המקום הזה דם נקים׃
19.5 ובנו את־במות הבעל לשרף את־בניהם באש עלות לבעל אשר לא־צויתי ולא דברתי ולא עלתה על־לבי׃ פ
19.6 לכן הנה־ימים באים נאם־יהוה ולא־יקרא למקום הזה עוד התפת וגיא בן־הנם כי אם־גיא ההרגה׃
19.7 ובקתי את־עצת יהודה וירושלם במקום הזה והפלתים בחרב לפני איביהם וביד מבקשי נפשם ונתתי את־נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ׃
19.8 ושמתי את־העיר הזאת לשמה ולשרקה כל עבר עליה ישם וישרק על־כל־מכתה׃
19.9 והאכלתים את־בשר בניהם ואת בשר בנתיהם ואיש בשר־רעהו יאכלו במצור ובמצוק אשר יציקו להם איביהם ומבקשי נפשם׃
19.10 ושברת הבקבק לעיני האנשים ההלכים אותך׃
19.11 ואמרת אליהם כה־אמר ׀ יהוה צבאות ככה אשבר את־העם הזה ואת־העיר הזאת כאשר ישבר את־כלי היוצר אשר לא־יוכל להרפה עוד ובתפת יקברו מאין מקום לקבור׃
19.12 כן־אעשה למקום הזה נאם־יהוה וליושביו ולתת את־העיר הזאת כתפת׃
19.13 והיו בתי ירושלם ובתי מלכי יהודה כמקום התפת הטמאים לכל הבתים אשר קטרו על־גגתיהם לכל צבא השמים והסך נסכים לאלהים אחרים׃ פ
19.14 ויבא ירמיהו מהתפת אשר שלחו יהוה שם להנבא ויעמד בחצר בית־יהוה ויאמר אל־כל־העם׃ ס
19.15 כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני [מבי כ] (מביא ק) אל־העיר הזאת ועל־כל־עריה את כל־הרעה אשר דברתי עליה כי הקשו את־ערפם לבלתי שמוע את־דברי׃
19.1 kH Amr jHwH Hlwk wqnjt bqbq jwcr hrx wmzqnj HOm wmzqnj HkHnjm׃
19.2 wjcAt Al-gjA bn-Hnm Axr pth xOr [Hhrswt k] (Hhrsjt q) wqrAt xm At-Hdbrjm Axr-Adbr Aljk׃
19.3 wAmrt xmOw dbr-jHwH mlkj jHwdH wjxbj jrwxlm kH-Amr jHwH cbAwt AlHj jxrAl Hnnj mbjA rOH Ol-Hmqwm HzH Axr kl-xmOH tclnH Aznjw׃
19.4 jOn Axr Ozbnj wjnkrw At-Hmqwm HzH wjqTrw-bw lAlHjm Ahrjm Axr lA-jdOwm HmH wAbwtjHm wmlkj jHwdH wmlAw At-Hmqwm HzH dm nqjm׃
19.5 wbnw At-bmwt HbOl lxrp At-bnjHm bAx Olwt lbOl Axr lA-cwjtj wlA dbrtj wlA OltH Ol-lbj׃ p
19.6 lkn HnH-jmjm bAjm nAm-jHwH wlA-jqrA lmqwm HzH Owd Htpt wgjA bn-Hnm kj Am-gjA HHrgH׃
19.7 wbqtj At-Oct jHwdH wjrwxlm bmqwm HzH wHpltjm bhrb lpnj AjbjHm wbjd mbqxj npxm wnttj At-nbltm lmAkl lOwp Hxmjm wlbHmt HArc׃
19.8 wxmtj At-HOjr HzAt lxmH wlxrqH kl Obr OljH jxm wjxrq Ol-kl-mktH׃
19.9 wHAkltjm At-bxr bnjHm wAt bxr bntjHm wAjx bxr-rOHw jAklw bmcwr wbmcwq Axr jcjqw lHm AjbjHm wmbqxj npxm׃
19.10 wxbrt Hbqbq lOjnj HAnxjm HHlkjm Awtk׃
19.11 wAmrt AljHm kH-Amr jHwH cbAwt kkH Axbr At-HOm HzH wAt-HOjr HzAt kAxr jxbr At-klj Hjwcr Axr lA-jwkl lHrpH Owd wbtpt jqbrw mAjn mqwm lqbwr׃
19.12 kn-AOxH lmqwm HzH nAm-jHwH wljwxbjw wltt At-HOjr HzAt ktpt׃
19.13 wHjw btj jrwxlm wbtj mlkj jHwdH kmqwm Htpt HTmAjm lkl Hbtjm Axr qTrw Ol-ggtjHm lkl cbA Hxmjm wHsk nskjm lAlHjm Ahrjm׃ p
19.14 wjbA jrmjHw mHtpt Axr xlhw jHwH xm lHnbA wjOmd bhcr bjt-jHwH wjAmr Al-kl-HOm׃ s
19.15 kH-Amr jHwH cbAwt AlHj jxrAl Hnnj [mbj k] (mbjA q) Al-HOjr HzAt wOl-kl-OrjH At kl-HrOH Axr dbrtj OljH kj Hqxw At-Orpm lbltj xmwO At-dbrj׃
19.1 Haec dicit Dominus: “ Vade et eme lagunculam figuli testeam et accipe de senioribus populi et de senioribus sacerdotum
19.2 et egredere ad vallem Benennom, quae est iuxta introitum portae Fictilium, et praedicabis ibi verba, quae ego loquar ad te,
19.3 et dices: Audite verbum Domini, reges Iudae et habitatores Ierusalem: Haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel: Ecce ego inducam afflictionem super locum istum, ita ut omnis, qui audierit illam, tinniant aures eius,
19.4 eo quod dereliquerint me et alienum fecerint locum istum et sacrificaverint in eo diis alienis, quos nescierunt ipsi et patres eorum et reges Iudae; et repleverunt locum istum sanguine innocentium;
19.5 et aedificaverunt excelsa Baal ad comburendos filios suos igne in holocaustum Baal: quae non praecepi nec locutus sum, nec ascenderunt in cor meum.
19.6 Propterea ecce dies veniunt, dicit Dominus, et non vocabitur amplius locus iste Topheth et vallis Benennom sed vallis Occisionis.
19.7 Et dissipabo consilium Iudae et Ierusalem in loco isto; et subvertam eos gladio in conspectu inimicorum suorum et in manu quaerentium animas eorum et dabo cadavera eorum escam volatilibus caeli et bestiis terrae.
19.8 Et ponam civitatem hanc in stuporem et in sibilum; omnis, qui praeterierit per eam, obstupescet et sibilabit super universa plaga eius.
19.9 Et cibabo eos carnibus filiorum suorum et carnibus filiarum suarum; et unusquisque carnem amici sui comedet in obsidione et in angustia, in qua concludent eos inimici eorum et qui quaerunt animas eorum.
19.10 Et conteres lagunculam in oculis virorum, qui ibunt tecum,
19.11 et dices ad eos: Haec dicit Dominus exercituum: Sic conteram populum istum et civitatem istam, sicut conteritur vas figuli, quod non potest ultra instaurari; et in Topheth sepelientur, eo quod non sit alius locus ad sepeliendum.
19.12 Sic faciam loco huic, ait Dominus, et habitatoribus eius, ut ponam civitatem istam sicut Topheth;
19.13 et erunt domus Ierusalem et domus regum Iudae sicut locus Topheth, immundae: omnes domus, in quarum domatibus sacrificaverunt omni militiae caeli et libaverunt libamina diis alienis ”.
19.14 Venit autem Ieremias de Topheth, quo miserat eum Dominus ad prophetandum, et stetit in atrio domus Domini et dixit ad omnem populum:
19.15 “ Haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel: Ecce ego inducam super civitatem hanc et super omnes urbes eius universa mala, quae locutus sum adversum eam, quoniam induraverunt cervicem suam, ut non audirent sermones meos ”.
20.1 Als aber Paschhur, der Sohn Immers, der Priester, ein Aufseher und Vorgesetzter im Hause des HERRN, Jeremia diese Weissagung aussprechen hörte,
20.2 schlug er den Propheten Jeremia und legte ihn in den Stock, der sich im obern Tore Benjamin, beim Hause des HERRN befand.
20.3 Und es begab sich am andern Morgen, als Paschhur Jeremia aus dem Stock freiließ, da sprach Jeremia zu ihm: Nicht Paschhur nennt dich der HERR, sondern Magor-Missabib!
20.4 Denn so spricht der HERR: Siehe, ich will dich zum Schrecken machen, dir selbst und allen deinen Freunden, und sie sollen fallen durch das Schwert ihrer Feinde, und deine Augen sollen es sehen; ich will auch ganz Juda in die Hand des babylonischen Königs geben, und er wird sie gefangen gen Babel führen und sie mit dem Schwerte schlagen.
20.5 Dazu will ich den ganzen Reichtum dieser Stadt und allen ihren Erwerb samt allen ihren Kostbarkeiten und den Schätzen der Könige von Juda in die Hand ihrer Feinde geben; dieselben sollen sie plündern und wegnehmen und gen Babel bringen.
20.6 Auch du, Paschhur, wirst samt allen deinen Hausgenossen nach Babel in die Gefangenschaft wandern müssen, und dort wirst du sterben und dort begraben werden, du und alle deine Freunde, welchen du falsch geweissagt hast!
20.7 HERR, du hast mich überredet, und ich habe mich überreden lassen; du bist mir zu stark geworden und hast mich überwunden! So bin ich zum täglichen Gelächter geworden, jedermann spottet über mich;
20.8 denn sooft ich rede, muß ich Gewalttat und Zerstörung ankündigen, also daß das Wort des HERRN mir Hohn und Spott einträgt die ganze Zeit.
20.9 Sagte ich mir: «Ich will ihn nicht mehr erwähnen und nicht mehr in seinem Namen reden!» dann brannte es in meinem Herzen, als wäre ein Feuer in meinen Gebeinen eingeschlossen; ich suchte es auszuhalten, aber ich konnte nicht.
20.10 Denn ich habe die Verleumdungen vieler gehört: «Schrecken ringsum!» «Zeiget ihn an!» und «Wir wollen ihn anzeigen!» Alle Leute, mit denen ich in Frieden lebte, lauern auf meinen Fall und sprechen: «Vielleicht läßt er sich betören und können wir ihn überwältigen, ihn verhaften und uns an ihm rächen!»
20.11 Aber der HERR ist bei mir wie ein starker Held; darum werden meine Verfolger straucheln und nichts vermögen. Sie werden sich sehr schämen müssen ihres unklugen Benehmens, mit ewiger Schmach, die man nie vergessen wird!
20.12 Und nun, o HERR der Heerscharen, der du den Gerechten prüfst, Nieren und Herzen siehst, laß mich deine Rache an ihnen sehen! Denn auf dich habe ich mein Anliegen gewälzt.
20.13 Singet dem HERRN, lobet den HERRN! Denn er hat die Seele des Armen von der Hand der Übeltäter errettet.
20.14 Verflucht sei der Tag, da ich geboren bin; der Tag, an welchem mich meine Mutter zur Welt gebracht hat, sei nicht gesegnet!
20.15 Verflucht sei der Mann, der meinem Vater die frohe Botschaft gebracht hat: «Dir ist ein Knabe geboren, freue dich!»
20.16 Diesem Mann ergehe es wie den Städten, welche der HERR umgekehrt hat, ohne daß es ihn reute; laß ihn Geschrei hören am Morgen und Kriegslärm zur Mittagszeit;
20.17 weil er mich nicht im Mutterschoße tötete, so daß meine Mutter mein Grab geworden und sie ewig schwanger geblieben wäre!
20.18 Warum bin ich doch aus dem Mutterschoße hervorgegangen, um Mühsal und Kummer zu sehen und daß meine Tage in Schande vergehen?
20.1 καὶ ἤκουσεν πασχωρ υἱὸς εμμηρ ὁ ἱερεύς καὶ οὗτος ἦν καθεσταμένος ἡγούμενος οἴκου κυρίου τοῦ ιερεμιου προφητεύοντος τοὺς λόγους τούτους
20.2 καὶ ἐπάταξεν αὐτὸν καὶ ἐνέβαλεν αὐτὸν εἰς τὸν καταρράκτην ὃς ἦν ἐν πύλῃ οἴκου ἀποτεταγμένου τοῦ ὑπερῴου ὃς ἦν ἐν οἴκῳ κυρίου
20.3 καὶ ἐξήγαγεν πασχωρ τὸν ιερεμιαν ἐκ τοῦ καταρράκτου καὶ εἶπεν αὐτῷ ιερεμιας οὐχὶ πασχωρ ἐκάλεσεν κύριος τὸ ὄνομά σου ἀλλ' ἢ μέτοικον
20.4 διότι τάδε λέγει κύριος ἰδοὺ ἐγὼ δίδωμί σε εἰς μετοικίαν σὺν πᾶσι τοῖς φίλοις σου καὶ πεσοῦνται ἐν μαχαίρᾳ ἐχθρῶν αὐτῶν καὶ οἱ ὀφθαλμοί σου ὄψονται καὶ σὲ καὶ πάντα ιουδαν δώσω εἰς χεῖρας βασιλέως βαβυλῶνος καὶ μετοικιοῦσιν αὐτοὺς καὶ κατακόψουσιν αὐτοὺς ἐν μαχαίραις
20.5 καὶ δώσω τὴν πᾶσαν ἰσχὺν τῆς πόλεως ταύτης καὶ πάντας τοὺς πόνους αὐτῆς καὶ πάντας τοὺς θησαυροὺς τοῦ βασιλέως ιουδα εἰς χεῖρας ἐχθρῶν αὐτοῦ καὶ ἄξουσιν αὐτοὺς εἰς βαβυλῶνα
20.6 καὶ σὺ καὶ πάντες οἱ κατοικοῦντες ἐν τῷ οἴκῳ σου πορεύσεσθε ἐν αἰχμαλωσίᾳ καὶ ἐν βαβυλῶνι ἀποθανῇ καὶ ἐκεῖ ταφήσῃ σὺ καὶ πάντες οἱ φίλοι σου οἷς ἐπροφήτευσας αὐτοῖς ψευδῆ
20.7 ἠπάτησάς με κύριε καὶ ἠπατήθην ἐκράτησας καὶ ἠδυνάσθης ἐγενόμην εἰς γέλωτα πᾶσαν ἡμέραν διετέλεσα μυκτηριζόμενος
20.8 ὅτι πικρῷ λόγῳ μου γελάσομαι ἀθεσίαν καὶ ταλαιπωρίαν ἐπικαλέσομαι ὅτι ἐγενήθη λόγος κυρίου εἰς ὀνειδισμὸν ἐμοὶ καὶ εἰς χλευασμὸν πᾶσαν ἡμέραν μου
20.9 καὶ εἶπα οὐ μὴ ὀνομάσω τὸ ὄνομα κυρίου καὶ οὐ μὴ λαλήσω ἔτι ἐπὶ τῷ ὀνόματι αὐτοῦ καὶ ἐγένετο ὡς πῦρ καιόμενον φλέγον ἐν τοῖς ὀστέοις μου καὶ παρεῖμαι πάντοθεν καὶ οὐ δύναμαι φέρειν
20.10 ὅτι ἤκουσα ψόγον πολλῶν συναθροιζομένων κυκλόθεν ἐπισύστητε καὶ ἐπισυστῶμεν αὐτῷ πάντες ἄνδρες φίλοι αὐτοῦ τηρήσατε τὴν ἐπίνοιαν αὐτοῦ εἰ ἀπατηθήσεται καὶ δυνησόμεθα αὐτῷ καὶ λημψόμεθα τὴν ἐκδίκησιν ἡμῶν ἐξ αὐτοῦ
20.11 καὶ κύριος μετ' ἐμοῦ καθὼς μαχητὴς ἰσχύων διὰ τοῦτο ἐδίωξαν καὶ νοῆσαι οὐκ ἠδύναντο ᾐσχύνθησαν σφόδρα ὅτι οὐκ ἐνόησαν ἀτιμίας αὐτῶν αἳ δι' αἰῶνος οὐκ ἐπιλησθήσονται
20.12 κύριε δοκιμάζων δίκαια συνίων νεφροὺς καὶ καρδίας ἴδοιμι τὴν παρὰ σοῦ ἐκδίκησιν ἐν αὐτοῖς ὅτι πρὸς σὲ ἀπεκάλυψα τὰ ἀπολογήματά μου
20.13 ᾄσατε τῷ κυρίῳ αἰνέσατε αὐτῷ ὅτι ἐξείλατο ψυχὴν πένητος ἐκ χειρὸς πονηρευομένων
20.14 ἐπικατάρατος ἡ ἡμέρα ἐν ᾗ ἐτέχθην ἐν αὐτῇ ἡ ἡμέρα ἐν ᾗ ἔτεκέν με ἡ μήτηρ μου μὴ ἔστω ἐπευκτή
20.15 ἐπικατάρατος ὁ ἄνθρωπος ὁ εὐαγγελισάμενος τῷ πατρί μου λέγων ἐτέχθη σοι ἄρσεν εὐφραινόμενος
20.16 ἔστω ὁ ἄνθρωπος ἐκεῖνος ὡς αἱ πόλεις ἃς κατέστρεψεν κύριος ἐν θυμῷ καὶ οὐ μετεμελήθη ἀκουσάτω κραυγῆς τὸ πρωὶ καὶ ἀλαλαγμοῦ μεσημβρίας
20.17 ὅτι οὐκ ἀπέκτεινέν με ἐν μήτρᾳ μητρὸς καὶ ἐγένετό μοι ἡ μήτηρ μου τάφος μου καὶ ἡ μήτρα συλλήμψεως αἰωνίας
20.18 ἵνα τί τοῦτο ἐξῆλθον ἐκ μήτρας τοῦ βλέπειν κόπους καὶ πόνους καὶ διετέλεσαν ἐν αἰσχύνῃ αἱ ἡμέραι μου
20.1 kai ehkoysen paschohr yios emmehr o iereys kai oytos ehn kathestamenos ehgoymenos oikoy kyrioy toy ieremioy prophehteyontos toys logoys toytoys
20.2 kai epataxen ayton kai enebalen ayton eis ton katarraktehn os ehn en pyleh oikoy apotetagmenoy toy yperohoy os ehn en oikoh kyrioy
20.3 kai exehgagen paschohr ton ieremian ek toy katarraktoy kai eipen aytoh ieremias oychi paschohr ekalesen kyrios to onoma soy all' eh metoikon
20.4 dioti tade legei kyrios idoy egoh didohmi se eis metoikian syn pasi tois philois soy kai pesoyntai en machaira echthrohn aytohn kai oi ophthalmoi soy opsontai kai se kai panta ioydan dohsoh eis cheiras basileohs babylohnos kai metoikioysin aytoys kai katakopsoysin aytoys en machairais
20.5 kai dohsoh tehn pasan ischyn tehs poleohs taytehs kai pantas toys ponoys aytehs kai pantas toys thehsayroys toy basileohs ioyda eis cheiras echthrohn aytoy kai axoysin aytoys eis babylohna
20.6 kai sy kai pantes oi katoikoyntes en toh oikoh soy poreysesthe en aichmalohsia kai en babylohni apothaneh kai ekei taphehseh sy kai pantes oi philoi soy ois eprophehteysas aytois pseydeh
20.7 ehpatehsas me kyrie kai ehpatehthehn ekratehsas kai ehdynasthehs egenomehn eis gelohta pasan ehmeran dietelesa myktehrizomenos
20.8 oti pikroh logoh moy gelasomai athesian kai talaipohrian epikalesomai oti egenehtheh logos kyrioy eis oneidismon emoi kai eis chleyasmon pasan ehmeran moy
20.9 kai eipa oy meh onomasoh to onoma kyrioy kai oy meh lalehsoh eti epi toh onomati aytoy kai egeneto ohs pyr kaiomenon phlegon en tois osteois moy kai pareimai pantothen kai oy dynamai pherein
20.10 oti ehkoysa psogon pollohn synathroizomenohn kyklothen episystehte kai episystohmen aytoh pantes andres philoi aytoy tehrehsate tehn epinoian aytoy ei apatehthehsetai kai dynehsometha aytoh kai lehmpsometha tehn ekdikehsin ehmohn ex aytoy
20.11 kai kyrios met' emoy kathohs machehtehs ischyohn dia toyto ediohxan kai noehsai oyk ehdynanto ehschynthehsan sphodra oti oyk enoehsan atimias aytohn ai di' aiohnos oyk epilehsthehsontai
20.12 kyrie dokimazohn dikaia syniohn nephroys kai kardias idoimi tehn para soy ekdikehsin en aytois oti pros se apekalypsa ta apologehmata moy
20.13 asate toh kyrioh ainesate aytoh oti exeilato psychehn penehtos ek cheiros ponehreyomenohn
20.14 epikataratos eh ehmera en eh etechthehn en ayteh eh ehmera en eh eteken me eh mehtehr moy meh estoh epeykteh
20.15 epikataratos o anthrohpos o eyaggelisamenos toh patri moy legohn etechtheh soi arsen eyphrainomenos
20.16 estoh o anthrohpos ekeinos ohs ai poleis as katestrepsen kyrios en thymoh kai oy metemelehtheh akoysatoh kraygehs to prohi kai alalagmoy mesehmbrias
20.17 oti oyk apekteinen me en mehtra mehtros kai egeneto moi eh mehtehr moy taphos moy kai eh mehtra syllehmpseohs aiohnias
20.18 ina ti toyto exehlthon ek mehtras toy blepein kopoys kai ponoys kai dietelesan en aischyneh ai ehmerai moy
20.1 וַיִּשְׁמַע פַּשְׁחוּר בֶּן־אִמֵּר הַכֹּהֵן וְהוּא־פָקִיד נָגִיד בְּבֵית יְהוָה אֶת־יִרְמְיָהוּ נִבָּא אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃
20.2 וַיַּכֶּה פַשְׁחוּר אֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא וַיִּתֵּן אֹתֹו עַל־הַמַּהְפֶּכֶת אֲשֶׁר בְּשַׁעַר בִּנְיָמִן הָעֶלְיֹון אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה׃
20.3 וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֹּצֵא פַשְׁחוּר אֶת־יִרְמְיָהוּ מִן־הַמַּהְפָּכֶת וַיֹּאמֶר אֵלָיו יִרְמְיָהוּ לֹא פַשְׁחוּר קָרָא יְהוָה שְׁמֶךָ כִּי אִם־מָגֹור מִסָּבִיב׃ פ
20.4 כִּי כֹה אָמַר יְהוָה הִנְנִי נֹתֶנְךָ לְמָגֹור לְךָ וּלְכָל־אֹהֲבֶיךָ וְנָפְלוּ בְּחֶרֶב אֹיְבֵיהֶם וְעֵינֶיךָ רֹאֹות וְאֶת־כָּל־יְהוּדָה אֶתֵּן בְּיַד מֶלֶךְ־בָּבֶל וְהִגְלָם בָּבֶלָה וְהִכָּם בֶּחָרֶב׃
20.5 וְנָתַתִּי אֶת־כָּל־חֹסֶן הָעִיר הַזֹּאת וְאֶת־כָּל־יְגִיעָהּ וְאֶת־כָּל־יְקָרָהּ וְאֵת כָּל־אֹוצְרֹות מַלְכֵי יְהוּדָה אֶתֵּן בְּיַד אֹיְבֵיהֶם וּבְזָזוּם וּלְקָחוּם וֶהֱבִיאוּם בָּבֶלָה׃
20.6 וְאַתָּה פַשְׁחוּר וְכֹל יֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ תֵּלְכוּ בַּשֶּׁבִי וּבָבֶל תָּבֹוא וְשָׁם תָּמוּת וְשָׁם תִּקָּבֵר אַתָּה וְכָל־אֹהֲבֶיךָ אֲשֶׁר־נִבֵּאתָ לָהֶם בַּשָּׁקֶר׃ ס
20.7 פִּתִּיתַנִי יְהוָה וָאֶפָּת חֲזַקְתַּנִי וַתּוּכָל הָיִיתִי לִשְׂחֹוק כָּל־הַיֹּום כֻּלֹּה לֹעֵג לִי׃
20.8 כִּי־מִדֵּי אֲדַבֵּר אֶזְעָק חָמָס וָשֹׁד אֶקְרָא כִּי־הָיָה דְבַר־יְהוָה לִי לְחֶרְפָּה וּלְקֶלֶס כָּל־הַיֹּום׃
20.9 וְאָמַרְתִּי לֹא־אֶזְכְּרֶנּוּ וְלֹא־אֲדַבֵּר עֹוד בִּשְׁמֹו וְהָיָה בְלִבִּי כְּאֵשׁ בֹּעֶרֶת עָצֻר בְּעַצְמֹתָי וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל וְלֹא אוּכָל׃
20.10 כִּי שָׁמַעְתִּי דִּבַּת רַבִּים מָגֹור מִסָּבִיב הַגִּידוּ וְנַגִּידֶנּוּ כֹּל אֱנֹושׁ שְׁלֹומִי שֹׁמְרֵי צַלְעִי אוּלַי יְפֻתֶּה וְנוּכְלָה לֹו וְנִקְחָה נִקְמָתֵנוּ מִמֶּנּוּ׃
20.11 וַיהוָה אֹותִי כְּגִבֹּור עָרִיץ עַל־כֵּן רֹדְפַי יִכָּשְׁלוּ וְלֹא יֻכָלוּ בֹּשׁוּ מְאֹד כִּי־לֹא הִשְׂכִּילוּ כְּלִמַּת עֹולָם לֹא תִשָּׁכֵחַ׃
20.12 וַיהוָה צְבָאֹות בֹּחֵן צַדִּיק רֹאֶה כְלָיֹות וָלֵב אֶרְאֶה נִקְמָתְךָ מֵהֶם כִּי אֵלֶיךָ גִּלִּיתִי אֶת־רִיבִי׃ ס
20.13 ירוּ לַיהוָה הַלְלוּ אֶת־יְהוָה כִּי הִצִּיל אֶת־נֶפֶשׁ אֶבְיֹון מִיַּד מְרֵעִים׃ ס
20.14 אָרוּר הַיֹּום אֲשֶׁר יֻלַּדְתִּי בֹּו יֹום אֲשֶׁר־יְלָדַתְנִי אִמִּי אַל־יְהִי בָרוּךְ׃
20.15 אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר בִּשַּׂר אֶת־אָבִי לֵאמֹר יֻלַּד־לְךָ בֵּן זָכָר שַׂמֵּחַ שִׂמֳּחָהוּ׃
20.16 וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא כֶּעָרִים אֲשֶׁר־הָפַךְ יְהוָה וְלֹא נִחָם וְשָׁמַע זְעָקָה בַּבֹּקֶר וּתְרוּעָה בְּעֵת צָהֳרָיִם׃
20.17 אֲשֶׁר לֹא־מֹותְתַנִי מֵרָחֶם וַתְּהִי־לִי אִמִּי קִבְרִי וְרַחְמָה הֲרַת עֹולָם׃
20.18 לָמָּה זֶּה מֵרֶחֶם יָצָאתִי לִרְאֹות עָמָל וְיָגֹון וַיִּכְלוּ בְּבֹשֶׁת יָמָי׃ פ
20.1 wajixxmaO paxxhwr baen-Aimer HakoHen wHwA-paaqijd naagijd bbejt jHwaaH Aaet-jirmjaaHw nibaaA Aaet-Hadbaarijm HaaAelaeH׃
20.2 wajakaeH paxxhwr Aet jirmjaaHw HanaabijA wajiten Aotow Oal-HamaHpaekaet Aaxxaer bxxaOar binjaamin HaaOaeljown Aaxxaer bbejt jHwaaH׃
20.3 wajHij mimaahaaraat wajoceA paxxhwr Aaet-jirmjaaHw min-HamaHpaakaet wajoAmaer Aelaajw jirmjaaHw loA paxxhwr qaaraaA jHwaaH xxmaekaa kij Aim-maagowr misaabijb׃ p
20.4 kij koH Aaamar jHwaaH Hinnij notaenkaa lmaagowr lkaa wlkaal-AoHabaejkaa wnaaplw bhaeraeb AojbejHaem wOejnaejkaa roAowt wAaet-kaal-jHwdaaH Aaeten bjad maelaek-baabael wHiglaam baabaelaaH wHikaam baehaaraeb׃
20.5 wnaatatij Aaet-kaal-hosaen HaaOijr HazoAt wAaet-kaal-jgijOaaH wAaet-kaal-jqaaraaH wAet kaal-Aowcrowt malkej jHwdaaH Aaeten bjad AojbejHaem wbzaazwm wlqaahwm waeHaebijAwm baabaelaaH׃
20.6 wAataaH paxxhwr wkol joxxbej bejtaekaa telkw baxxaebij wbaabael taabowA wxxaam taamwt wxxaam tiqaaber AataaH wkaal-AoHabaejkaa Aaxxaer-nibeAtaa laaHaem baxxaaqaer׃ s
20.7 pitijtanij jHwaaH waaAaepaat hazaqtanij watwkaal Haajijtij lixhowq kaal-Hajowm kuloH loOeg lij׃
20.8 kij-midej Aadaber AaezOaaq haamaas waaxxod AaeqraaA kij-HaajaaH dbar-jHwaaH lij lhaerpaaH wlqaelaes kaal-Hajowm׃
20.9 wAaamartij loA-Aaezkraenw wloA-Aadaber Oowd bixxmow wHaajaaH blibij kAexx boOaeraet Oaacur bOacmotaaj wnilAejtij kalkel wloA Awkaal׃
20.10 kij xxaamaOtij dibat rabijm maagowr misaabijb Hagijdw wnagijdaenw kol Aaenowxx xxlowmij xxomrej calOij Awlaj jputaeH wnwklaaH low wniqhaaH niqmaatenw mimaenw׃
20.11 wajHwaaH Aowtij kgibowr Oaarijc Oal-ken rodpaj jikaaxxlw wloA jukaalw boxxw mAod kij-loA Hixkijlw klimat Oowlaam loA tixxaakeha׃
20.12 wajHwaaH cbaaAowt bohen cadijq roAaeH klaajowt waaleb AaerAaeH niqmaatkaa meHaem kij Aelaejkaa gilijtij Aaet-rijbij׃ s
20.13 jrw lajHwaaH Hallw Aaet-jHwaaH kij Hicijl Aaet-naepaexx Aaebjown mijad mreOijm׃ s
20.14 Aaarwr Hajowm Aaxxaer juladtij bow jowm Aaxxaer-jlaadatnij Aimij Aal-jHij baarwk׃
20.15 Aaarwr HaaAijxx Aaxxaer bixar Aaet-Aaabij leAmor julad-lkaa ben zaakaar xameha ximaahaaHw׃
20.16 wHaajaaH HaaAijxx HaHwA kaeOaarijm Aaxxaer-Haapak jHwaaH wloA nihaam wxxaamaO zOaaqaaH baboqaer wtrwOaaH bOet caaHaaraajim׃
20.17 Aaxxaer loA-mowttanij meraahaem watHij-lij Aimij qibrij wrahmaaH Harat Oowlaam׃
20.18 laamaaH zaeH meraehaem jaacaaAtij lirAowt Oaamaal wjaagown wajiklw bboxxaet jaamaaj׃ p
20.1 וישמע פשחור בן־אמר הכהן והוא־פקיד נגיד בבית יהוה את־ירמיהו נבא את־הדברים האלה׃
20.2 ויכה פשחור את ירמיהו הנביא ויתן אתו על־המהפכת אשר בשער בנימן העליון אשר בבית יהוה׃
20.3 ויהי ממחרת ויצא פשחור את־ירמיהו מן־המהפכת ויאמר אליו ירמיהו לא פשחור קרא יהוה שמך כי אם־מגור מסביב׃ פ
20.4 כי כה אמר יהוה הנני נתנך למגור לך ולכל־אהביך ונפלו בחרב איביהם ועיניך ראות ואת־כל־יהודה אתן ביד מלך־בבל והגלם בבלה והכם בחרב׃
20.5 ונתתי את־כל־חסן העיר הזאת ואת־כל־יגיעה ואת־כל־יקרה ואת כל־אוצרות מלכי יהודה אתן ביד איביהם ובזזום ולקחום והביאום בבלה׃
20.6 ואתה פשחור וכל ישבי ביתך תלכו בשבי ובבל תבוא ושם תמות ושם תקבר אתה וכל־אהביך אשר־נבאת להם בשקר׃ ס
20.7 פתיתני יהוה ואפת חזקתני ותוכל הייתי לשחוק כל־היום כלה לעג לי׃
20.8 כי־מדי אדבר אזעק חמס ושד אקרא כי־היה דבר־יהוה לי לחרפה ולקלס כל־היום׃
20.9 ואמרתי לא־אזכרנו ולא־אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל׃
20.10 כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב הגידו ונגידנו כל אנוש שלומי שמרי צלעי אולי יפתה ונוכלה לו ונקחה נקמתנו ממנו׃
20.11 ויהוה אותי כגבור עריץ על־כן רדפי יכשלו ולא יכלו בשו מאד כי־לא השכילו כלמת עולם לא תשכח׃
20.12 ויהוה צבאות בחן צדיק ראה כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את־ריבי׃ ס
20.13 ירו ליהוה הללו את־יהוה כי הציל את־נפש אביון מיד מרעים׃ ס
20.14 ארור היום אשר ילדתי בו יום אשר־ילדתני אמי אל־יהי ברוך׃
20.15 ארור האיש אשר בשר את־אבי לאמר ילד־לך בן זכר שמח שמחהו׃
20.16 והיה האיש ההוא כערים אשר־הפך יהוה ולא נחם ושמע זעקה בבקר ותרועה בעת צהרים׃
20.17 אשר לא־מותתני מרחם ותהי־לי אמי קברי ורחמה הרת עולם׃
20.18 למה זה מרחם יצאתי לראות עמל ויגון ויכלו בבשת ימי׃ פ
20.1 wjxmO pxhwr bn-Amr HkHn wHwA-pqjd ngjd bbjt jHwH At-jrmjHw nbA At-Hdbrjm HAlH׃
20.2 wjkH pxhwr At jrmjHw HnbjA wjtn Atw Ol-HmHpkt Axr bxOr bnjmn HOljwn Axr bbjt jHwH׃
20.3 wjHj mmhrt wjcA pxhwr At-jrmjHw mn-HmHpkt wjAmr Aljw jrmjHw lA pxhwr qrA jHwH xmk kj Am-mgwr msbjb׃ p
20.4 kj kH Amr jHwH Hnnj ntnk lmgwr lk wlkl-AHbjk wnplw bhrb AjbjHm wOjnjk rAwt wAt-kl-jHwdH Atn bjd mlk-bbl wHglm bblH wHkm bhrb׃
20.5 wnttj At-kl-hsn HOjr HzAt wAt-kl-jgjOH wAt-kl-jqrH wAt kl-Awcrwt mlkj jHwdH Atn bjd AjbjHm wbzzwm wlqhwm wHbjAwm bblH׃
20.6 wAtH pxhwr wkl jxbj bjtk tlkw bxbj wbbl tbwA wxm tmwt wxm tqbr AtH wkl-AHbjk Axr-nbAt lHm bxqr׃ s
20.7 ptjtnj jHwH wApt hzqtnj wtwkl Hjjtj lxhwq kl-Hjwm klH lOg lj׃
20.8 kj-mdj Adbr AzOq hms wxd AqrA kj-HjH dbr-jHwH lj lhrpH wlqls kl-Hjwm׃
20.9 wAmrtj lA-Azkrnw wlA-Adbr Owd bxmw wHjH blbj kAx bOrt Ocr bOcmtj wnlAjtj klkl wlA Awkl׃
20.10 kj xmOtj dbt rbjm mgwr msbjb Hgjdw wngjdnw kl Anwx xlwmj xmrj clOj Awlj jptH wnwklH lw wnqhH nqmtnw mmnw׃
20.11 wjHwH Awtj kgbwr Orjc Ol-kn rdpj jkxlw wlA jklw bxw mAd kj-lA Hxkjlw klmt Owlm lA txkh׃
20.12 wjHwH cbAwt bhn cdjq rAH kljwt wlb ArAH nqmtk mHm kj Aljk gljtj At-rjbj׃ s
20.13 jrw ljHwH Hllw At-jHwH kj Hcjl At-npx Abjwn mjd mrOjm׃ s
20.14 Arwr Hjwm Axr jldtj bw jwm Axr-jldtnj Amj Al-jHj brwk׃
20.15 Arwr HAjx Axr bxr At-Abj lAmr jld-lk bn zkr xmh xmhHw׃
20.16 wHjH HAjx HHwA kOrjm Axr-Hpk jHwH wlA nhm wxmO zOqH bbqr wtrwOH bOt cHrjm׃
20.17 Axr lA-mwttnj mrhm wtHj-lj Amj qbrj wrhmH Hrt Owlm׃
20.18 lmH zH mrhm jcAtj lrAwt Oml wjgwn wjklw bbxt jmj׃ p
20.1 Et audivit Phassur filius Em mer sacerdos, qui constitutus erat princeps in domo Domini, Ieremiam prophetantem sermones istos;
20.2 et percussit Phassur Ieremiam prophetam et misit eum in nervum, quod erat in porta Beniamin superiore in domo Domini.
20.3 Cumque illuxisset in crastinum, eduxit Phassur Ieremiam de nervo; et dixit ad eum Ieremias: “ Non Phassur vocavit Dominus nomen tuum sed Pavorem undique.
20.4 Quia haec dicit Dominus: Ecce ego dabo te in pavorem, te et omnes amicos tuos, et corruent gladio inimicorum suorum, et oculi tui videbunt; et omnem Iudam dabo in manu regis Babylonis, et traducet eos in Babylonem et percutiet eos gladio.
20.5 Et dabo universam substantiam civitatis huius et omnem laborem eius omneque pretium et cunctos thesauros regum Iudae dabo in manu inimicorum eorum; et diripient eos et tollent et ducent in Babylonem.
20.6 Tu autem, Phassur et omnes habitatores domus tuae, ibitis in captivitatem; et in Babylonem venies et ibi morieris ibique sepelieris, tu et omnes amici tui, quibus prophetasti mendacium ”.
20.7 Seduxisti me, Domine, et seductus sum; fortior me fuisti et invaluisti. Factus sum in derisum tota die, omnes subsannant me.
20.8 Quia quotiescumque loquor, vociferor, iniquitatem et vastitatem clamito; et factus est mihi sermo Domini in opprobrium et in derisum tota die.
20.9 Et dixi: “ Non recordabor eius neque loquar ultra in nomine illius ”. Et factus est in corde meo quasi ignis exaestuans claususque in ossibus meis: et defeci, ferre non sustinens.
20.10 Audivi enim contumelias multorum et terrorem in circuitu: “ Denuntiate, et denuntiemus eum ”. Omnes pacifici mei observabant lapsum meum: “ Forte decipietur, et praevalebimus adversus eum et consequemur ultionem ex eo ”.
20.11 Dominus autem mecum est quasi bellator fortis; idcirco, qui persequuntur me, cadent et infirmi erunt. Confundentur vehementer, quia non prosperati sunt; opprobrium sempiternum, quod numquam delebitur.
20.12 Et tu, Domine exercituum, probator iusti, qui vides renes et cor, videam, quaeso, ultionem tuam ex eis; tibi enim revelavi causam meam.
20.13 Cantate Domino, laudate Dominum, quia liberavit animam pauperis de manu malorum.
20.14 Maledicta dies, in qua natus sum; dies, in qua peperit me mater mea, non sit benedicta.
20.15 Maledictus vir, qui annuntiavit patri meo dicens: “ Natus est tibi puer masculus ” et gaudio laetificavit eum;
20.16 sit homo ille, ut sunt civitates, quas subvertit Dominus et non paenituit eum: audiat clamorem mane et ululatum in tempore meridiano,
20.17 qui non me interfecit a vulva, ut fieret mihi mater mea sepulcrum, et vulva eius conceptus aeternus.
20.18 Quare de vulva egressus sum, ut viderem laborem et dolorem, et consumerentur in confusione dies mei?
21.1 Dies ist das Wort, welches vom HERRN an Jeremia erging, als der König Zedekia den Paschhur, den Sohn Malchijas, und Zephanja, den Sohn Maasejas, den Priester, zu ihm sandte und ihm sagen ließ:
21.2 Frage doch den HERRN für uns, weil der babylonische König Nebukadnezar Krieg wider uns führt! Vielleicht wird der HERR gemäß allen seinen Wundern so mit uns handeln, daß jener von uns abzieht. Da sprach Jeremia zu ihnen:
21.3 Also sollt ihr dem Zedekia antworten:
21.4 So spricht der HERR, der Gott Israels: Siehe, ich will die Kriegswaffen in euren Händen, mit welchen ihr den babylonischen König und die Chaldäer, die euch belagern, außerhalb der Stadtmauern bekämpft, umwenden und mitten in der Stadt versammeln;
21.5 und ich will selbst wider euch streiten mit ausgereckter Hand und mit starkem Arm, im Zorn und mit Grimm und mit großer Entrüstung,
21.6 und will die Bewohner dieser Stadt schlagen, sowohl Menschen als Vieh, durch eine große Pest sollen sie umkommen.
21.7 Und darnach, spricht der HERR, will ich Zedekia, den König von Juda, samt seinen Knechten und den Männern, die in dieser Stadt von der Pest, vom Schwert und von der Hungersnot verschont geblieben sind, in die Hand des babylonischen Königs Nebukadnezar und in die Hand ihrer Feinde und derer, die nach ihrem Leben trachten, übergeben, und er wird sie mit dem Schwerte schlagen und wird kein Mitleid mit ihnen haben und ihrer nicht schonen, noch sich ihrer erbarmen!
21.8 Und zu diesem Volke sollst du sagen: So spricht der HERR: Sehet, ich lege euch vor den Weg des Lebens und den Weg des Todes:
21.9 Wer in dieser Stadt bleibt, der wird entweder durchs Schwert, oder vor Hunger, oder an der Pest sterben; wer aber hinausgeht und zu den Chaldäern überläuft, die euch belagern, der wird leben und seine Seele als Beute davontragen.
21.10 Denn ich habe mein Angesicht wider diese Stadt gerichtet zum Bösen und nicht zum Guten, spricht der HERR; in die Hände des babylonischen Königs wird sie gegeben und mit Feuer verbrannt werden.
21.11 Und zum Hause des Königs von Juda sollst du sagen : Höre das Wort des HERRN, du Haus Davids!
21.12 So spricht der HERR: Haltet jeden Morgen ein gerechtes Gericht und rettet den Beraubten von der Hand des Unterdrückers, damit mein grimmiger Zorn nicht ausbreche wie ein Feuer und brenne, daß niemand löschen kann, wegen der Schlechtigkeit eurer Taten!
21.13 Siehe, ich will an dich, du Bewohnerin des Tales, des Felsens der Ebene, spricht der HERR, die ihr saget: Wer wollte zu uns herabsteigen, und wer sollte in unsere Wohnungen kommen?
21.14 Ich will euch heimsuchen, wie es eure Taten verdienen, spricht der HERR, und will ein Feuer anzünden in ihrem Wald, das soll ihre ganze Umgebung verzehren.
21.1 ὁ λόγος ὁ γενόμενος παρὰ κυρίου πρὸς ιερεμιαν ὅτε ἀπέστειλεν πρὸς αὐτὸν ὁ βασιλεὺς σεδεκιας τὸν πασχωρ υἱὸν μελχιου καὶ σοφονιαν υἱὸν μαασαιου τὸν ἱερέα λέγων
21.2 ἐπερώτησον περὶ ἡμῶν τὸν κύριον ὅτι βασιλεὺς βαβυλῶνος ἐφέστηκεν ἐφ' ἡμᾶς εἰ ποιήσει κύριος κατὰ πάντα τὰ θαυμάσια αὐτοῦ καὶ ἀπελεύσεται ἀφ' ἡμῶν
21.3 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτοὺς ιερεμιας οὕτως ἐρεῖτε πρὸς σεδεκιαν βασιλέα ιουδα
21.4 τάδε λέγει κύριος ἰδοὺ ἐγὼ μεταστρέφω τὰ ὅπλα τὰ πολεμικά ἐν οἷς ὑμεῖς πολεμεῖτε ἐν αὐτοῖς πρὸς τοὺς χαλδαίους τοὺς συγκεκλεικότας ὑμᾶς ἔξωθεν τοῦ τείχους εἰς τὸ μέσον τῆς πόλεως ταύτης
21.5 καὶ πολεμήσω ἐγὼ ὑμᾶς ἐν χειρὶ ἐκτεταμένῃ καὶ ἐν βραχίονι κραταιῷ μετὰ θυμοῦ καὶ ὀργῆς καὶ παροργισμοῦ μεγάλου
21.6 καὶ πατάξω πάντας τοὺς κατοικοῦντας ἐν τῇ πόλει ταύτῃ τοὺς ἀνθρώπους καὶ τὰ κτήνη ἐν θανάτῳ μεγάλῳ καὶ ἀποθανοῦνται
21.7 καὶ μετὰ ταῦτα οὕτως λέγει κύριος δώσω τὸν σεδεκιαν βασιλέα ιουδα καὶ τοὺς παῖδας αὐτοῦ καὶ τὸν λαὸν τὸν καταλειφθέντα ἐν τῇ πόλει ταύτῃ ἀπὸ τοῦ θανάτου καὶ ἀπὸ τοῦ λιμοῦ καὶ ἀπὸ τῆς μαχαίρας εἰς χεῖρας ἐχθρῶν αὐτῶν τῶν ζητούντων τὰς ψυχὰς αὐτῶν καὶ κατακόψουσιν αὐτοὺς ἐν στόματι μαχαίρας οὐ φείσομαι ἐπ' αὐτοῖς καὶ οὐ μὴ οἰκτιρήσω αὐτούς
21.8 καὶ πρὸς τὸν λαὸν τοῦτον ἐρεῖς τάδε λέγει κύριος ἰδοὺ ἐγὼ δέδωκα πρὸ προσώπου ὑμῶν τὴν ὁδὸν τῆς ζωῆς καὶ τὴν ὁδὸν τοῦ θανάτου
21.9 ὁ καθήμενος ἐν τῇ πόλει ταύτῃ ἀποθανεῖται ἐν μαχαίρᾳ καὶ ἐν λιμῷ καὶ ὁ ἐκπορευόμενος προσχωρῆσαι πρὸς τοὺς χαλδαίους τοὺς συγκεκλεικότας ὑμᾶς ζήσεται καὶ ἔσται ἡ ψυχὴ αὐτοῦ εἰς σκῦλα καὶ ζήσεται
21.10 διότι ἐστήρικα τὸ πρόσωπόν μου ἐπὶ τὴν πόλιν ταύτην εἰς κακὰ καὶ οὐκ εἰς ἀγαθά εἰς χεῖρας βασιλέως βαβυλῶνος παραδοθήσεται καὶ κατακαύσει αὐτὴν ἐν πυρί
21.11 ὁ οἶκος βασιλέως ιουδα ἀκούσατε λόγον κυρίου
21.12 οἶκος δαυιδ τάδε λέγει κύριος κρίνατε τὸ πρωὶ κρίμα καὶ κατευθύνατε καὶ ἐξέλεσθε διηρπασμένον ἐκ χειρὸς ἀδικοῦντος αὐτόν ὅπως μὴ ἀναφθῇ ὡς πῦρ ἡ ὀργή μου καὶ καυθήσεται καὶ οὐκ ἔσται ὁ σβέσων
21.13 ἰδοὺ ἐγὼ πρὸς σὲ τὸν κατοικοῦντα τὴν κοιλάδα σορ τὴν πεδινὴν τοὺς λέγοντας τίς πτοήσει ἡμᾶς ἢ τίς εἰσελεύσεται πρὸς τὸ κατοικητήριον ἡμῶν
21.14 καὶ ἀνάψω πῦρ ἐν τῷ δρυμῷ αὐτῆς καὶ ἔδεται πάντα τὰ κύκλῳ αὐτῆς
21.1 o logos o genomenos para kyrioy pros ieremian ote apesteilen pros ayton o basileys sedekias ton paschohr yion melchioy kai sophonian yion maasaioy ton ierea legohn
21.2 eperohtehson peri ehmohn ton kyrion oti basileys babylohnos ephestehken eph' ehmas ei poiehsei kyrios kata panta ta thaymasia aytoy kai apeleysetai aph' ehmohn
21.3 kai eipen pros aytoys ieremias oytohs ereite pros sedekian basilea ioyda
21.4 tade legei kyrios idoy egoh metastrephoh ta opla ta polemika en ois ymeis polemeite en aytois pros toys chaldaioys toys sygkekleikotas ymas exohthen toy teichoys eis to meson tehs poleohs taytehs
21.5 kai polemehsoh egoh ymas en cheiri ektetameneh kai en brachioni krataioh meta thymoy kai orgehs kai parorgismoy megaloy
21.6 kai pataxoh pantas toys katoikoyntas en teh polei tayteh toys anthrohpoys kai ta ktehneh en thanatoh megaloh kai apothanoyntai
21.7 kai meta tayta oytohs legei kyrios dohsoh ton sedekian basilea ioyda kai toys paidas aytoy kai ton laon ton kataleiphthenta en teh polei tayteh apo toy thanatoy kai apo toy limoy kai apo tehs machairas eis cheiras echthrohn aytohn tohn zehtoyntohn tas psychas aytohn kai katakopsoysin aytoys en stomati machairas oy pheisomai ep' aytois kai oy meh oiktirehsoh aytoys
21.8 kai pros ton laon toyton ereis tade legei kyrios idoy egoh dedohka pro prosohpoy ymohn tehn odon tehs zohehs kai tehn odon toy thanatoy
21.9 o kathehmenos en teh polei tayteh apothaneitai en machaira kai en limoh kai o ekporeyomenos proschohrehsai pros toys chaldaioys toys sygkekleikotas ymas zehsetai kai estai eh psycheh aytoy eis skyla kai zehsetai
21.10 dioti estehrika to prosohpon moy epi tehn polin taytehn eis kaka kai oyk eis agatha eis cheiras basileohs babylohnos paradothehsetai kai katakaysei aytehn en pyri
21.11 o oikos basileohs ioyda akoysate logon kyrioy
21.12 oikos dayid tade legei kyrios krinate to prohi krima kai kateythynate kai exelesthe diehrpasmenon ek cheiros adikoyntos ayton opohs meh anaphtheh ohs pyr eh orgeh moy kai kaythehsetai kai oyk estai o sbesohn
21.13 idoy egoh pros se ton katoikoynta tehn koilada sor tehn pedinehn toys legontas tis ptoehsei ehmas eh tis eiseleysetai pros to katoikehtehrion ehmohn
21.14 kai anapsoh pyr en toh drymoh aytehs kai edetai panta ta kykloh aytehs
21.1 הַדָּבָר אֲשֶׁר־הָיָה אֶל־יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה בִּשְׁלֹחַ אֵלָיו הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ אֶת־פַּשְׁחוּר בֶּן־מַלְכִּיָּה וְאֶת־צְפַנְיָה בֶן־מַעֲשֵׂיָה הַכֹּהֵן לֵאמֹר׃
21.2 דְּרָשׁ־נָא בַעֲדֵנוּ אֶת־יְהוָה כִּי נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל נִלְחָם עָלֵינוּ אוּלַי יַעֲשֶׂה יְהוָה אֹותָנוּ כְּכָל־נִפְלְאֹתָיו וְיַעֲלֶה מֵעָלֵינוּ׃ ס
21.3 וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֲלֵיהֶם כֹּה תֹאמְרֻן אֶל־צִדְקִיָּהוּ׃
21.4 כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מֵסֵב אֶת־כְּלֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיֶדְכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם נִלְחָמִים בָּם אֶת־מֶלֶךְ בָּבֶל וְאֶת־הַכַּשְׂדִּים הַצָּרִים עֲלֵיכֶם מִחוּץ לַחֹומָה וְאָסַפְתִּי אֹותָם אֶל־תֹּוךְ הָעִיר הַזֹּאת׃
21.5 וְנִלְחַמְתִּי אֲנִי אִתְּכֶם בְּיָד נְטוּיָה וּבִזְרֹועַ חֲזָקָה וּבְאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדֹול׃
21.6 וְהִכֵּיתִי אֶת־יֹושְׁבֵי הָעִיר הַזֹּאת וְאֶת־הָאָדָם וְאֶת־הַבְּהֵמָה בְּדֶבֶר גָּדֹול יָמֻתוּ׃
21.7 וְאַחֲרֵי־כֵן נְאֻם־יְהוָה אֶתֵּן אֶת־צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה וְאֶת־עֲבָדָיו ׀ וְאֶת־הָעָם וְאֶת־הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר הַזֹּאת מִן־הַדֶּבֶר ׀ מִן־הַחֶרֶב וּמִן־הָרָעָב בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל וּבְיַד אֹיְבֵיהֶם וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם וְהִכָּם לְפִי־חֶרֶב לֹא־יָחוּס עֲלֵיהֶם וְלֹא יַחְמֹל וְלֹא יְרַחֵם׃
21.8 וְאֶל־הָעָם הַזֶּה תֹּאמַר כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם אֶת־דֶּרֶךְ הַחַיִּים וְאֶת־דֶּרֶךְ הַמָּוֶת׃
21.9 הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת יָמוּת בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדָּבֶר וְהַיֹּוצֵא וְנָפַל עַל־הַכַּשְׂדִּים הַצָּרִים עֲלֵיכֶם [יִחְיֶה כ] (וְחָיָה ק) וְהָיְתָה־לֹּו נַפְשֹׁו לְשָׁלָל׃
21.10 כִּי שַׂמְתִּי פָנַי בָּעִיר הַזֹּאת לְרָעָה וְלֹא לְטֹובָה נְאֻם־יְהוָה בְּיַד־מֶלֶךְ בָּבֶל תִּנָּתֵן וּשְׂרָפָהּ בָּאֵשׁ׃ ס
21.11 וּלְבֵית מֶלֶךְ יְהוּדָה שִׁמְעוּ דְּבַר־יְהוָה׃
21.12 בֵּית דָּוִד כֹּה אָמַר יְהוָה דִּינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט וְהַצִּילוּ גָזוּל מִיַּד עֹושֵׁק פֶּן־תֵּצֵא כָאֵשׁ חֲמָתִי וּבָעֲרָה וְאֵין מְכַבֶּה מִפְּנֵי רֹעַ [מַעַלְלֵיהֶם כ] (מַעַלְלֵיכֶם׃ ק)
21.13 הִנְנִי אֵלַיִךְ יֹשֶׁבֶת הָעֵמֶק צוּר הַמִּישֹׁר נְאֻם־יְהוָה הָאֹמְרִים מִי־יֵחַת עָלֵינוּ וּמִי יָבֹוא בִּמְעֹונֹותֵינוּ׃
21.14 וּפָקַדְתִּי עֲלֵיכֶם כִּפְרִי מַעַלְלֵיכֶם נְאֻם־יְהוָה וְהִצַּתִּי אֵשׁ בְּיַעְרָהּ וְאָכְלָה כָּל־סְבִיבֶיהָ׃ ס
21.1 Hadaabaar Aaxxaer-HaajaaH Aael-jirmjaaHw meAet jHwaaH bixxloha Aelaajw Hamaelaek cidqijaaHw Aaet-paxxhwr baen-malkijaaH wAaet-cpanjaaH baen-maOaxejaaH HakoHen leAmor׃
21.2 draaxx-naaA baOadenw Aaet-jHwaaH kij nbwkadraeAcar maelaek-baabael nilhaam Oaalejnw Awlaj jaOaxaeH jHwaaH Aowtaanw kkaal-niplAotaajw wjaOalaeH meOaalejnw׃ s
21.3 wajoAmaer jirmjaaHw AalejHaem koH toAmrun Aael-cidqijaaHw׃
21.4 koH-Aaamar jHwaaH AaeloHej jixraaAel Hinnij meseb Aaet-klej HamilhaamaaH Aaxxaer bjaedkaem Aaxxaer Aataem nilhaamijm baam Aaet-maelaek baabael wAaet-Hakaxdijm Hacaarijm Oalejkaem mihwc lahowmaaH wAaasaptij Aowtaam Aael-towk HaaOijr HazoAt׃
21.5 wnilhamtij Aanij Aitkaem bjaad nTwjaaH wbizrowOa hazaaqaaH wbAap wbhemaaH wbqaecaep gaadowl׃
21.6 wHikejtij Aaet-jowxxbej HaaOijr HazoAt wAaet-HaaAaadaam wAaet-HabHemaaH bdaebaer gaadowl jaamutw׃
21.7 wAaharej-ken nAum-jHwaaH Aaeten Aaet-cidqijaaHw maelaek-jHwdaaH wAaet-Oabaadaajw wAaet-HaaOaam wAaet-HanixxAaarijm baaOijr HazoAt min-Hadaebaer min-Hahaeraeb wmin-HaaraaOaab bjad nbwkadraeAcar maelaek-baabael wbjad AojbejHaem wbjad mbaqxxej napxxaam wHikaam lpij-haeraeb loA-jaahws OalejHaem wloA jahmol wloA jrahem׃
21.8 wAael-HaaOaam HazaeH toAmar koH Aaamar jHwaaH Hinnij noten lipnejkaem Aaet-daeraek Hahajijm wAaet-daeraek Hamaawaet׃
21.9 Hajoxxeb baaOijr HazoAt jaamwt bahaeraeb wbaaraaOaab wbadaabaer wHajowceA wnaapal Oal-Hakaxdijm Hacaarijm Oalejkaem [jihjaeH k] (whaajaaH q) wHaajtaaH-low napxxow lxxaalaal׃
21.10 kij xamtij paanaj baaOijr HazoAt lraaOaaH wloA lTowbaaH nAum-jHwaaH bjad-maelaek baabael tinaaten wxraapaaH baaAexx׃ s
21.11 wlbejt maelaek jHwdaaH xximOw dbar-jHwaaH׃
21.12 bejt daawid koH Aaamar jHwaaH dijnw laboqaer mixxpaaT wHacijlw gaazwl mijad Oowxxeq paen-teceA kaaAexx hamaatij wbaaOaraaH wAejn mkabaeH mipnej roOa [maOallejHaem k] (maOallejkaem׃ q)
21.13 Hinnij Aelajik joxxaebaet HaaOemaeq cwr Hamijxxor nAum-jHwaaH HaaAomrijm mij-jehat Oaalejnw wmij jaabowA bimOownowtejnw׃
21.14 wpaaqadtij Oalejkaem kiprij maOallejkaem nAum-jHwaaH wHicatij Aexx bjaOraaH wAaaklaaH kaal-sbijbaejHaa׃ s
21.1 הדבר אשר־היה אל־ירמיהו מאת יהוה בשלח אליו המלך צדקיהו את־פשחור בן־מלכיה ואת־צפניה בן־מעשיה הכהן לאמר׃
21.2 דרש־נא בעדנו את־יהוה כי נבוכדראצר מלך־בבל נלחם עלינו אולי יעשה יהוה אותנו ככל־נפלאתיו ויעלה מעלינו׃ ס
21.3 ויאמר ירמיהו אליהם כה תאמרן אל־צדקיהו׃
21.4 כה־אמר יהוה אלהי ישראל הנני מסב את־כלי המלחמה אשר בידכם אשר אתם נלחמים בם את־מלך בבל ואת־הכשדים הצרים עליכם מחוץ לחומה ואספתי אותם אל־תוך העיר הזאת׃
21.5 ונלחמתי אני אתכם ביד נטויה ובזרוע חזקה ובאף ובחמה ובקצף גדול׃
21.6 והכיתי את־יושבי העיר הזאת ואת־האדם ואת־הבהמה בדבר גדול ימתו׃
21.7 ואחרי־כן נאם־יהוה אתן את־צדקיהו מלך־יהודה ואת־עבדיו ׀ ואת־העם ואת־הנשארים בעיר הזאת מן־הדבר ׀ מן־החרב ומן־הרעב ביד נבוכדראצר מלך־בבל וביד איביהם וביד מבקשי נפשם והכם לפי־חרב לא־יחוס עליהם ולא יחמל ולא ירחם׃
21.8 ואל־העם הזה תאמר כה אמר יהוה הנני נתן לפניכם את־דרך החיים ואת־דרך המות׃
21.9 הישב בעיר הזאת ימות בחרב וברעב ובדבר והיוצא ונפל על־הכשדים הצרים עליכם [יחיה כ] (וחיה ק) והיתה־לו נפשו לשלל׃
21.10 כי שמתי פני בעיר הזאת לרעה ולא לטובה נאם־יהוה ביד־מלך בבל תנתן ושרפה באש׃ ס
21.11 ולבית מלך יהודה שמעו דבר־יהוה׃
21.12 בית דוד כה אמר יהוה דינו לבקר משפט והצילו גזול מיד עושק פן־תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע [מעלליהם כ] (מעלליכם׃ ק)
21.13 הנני אליך ישבת העמק צור המישר נאם־יהוה האמרים מי־יחת עלינו ומי יבוא במעונותינו׃
21.14 ופקדתי עליכם כפרי מעלליכם נאם־יהוה והצתי אש ביערה ואכלה כל־סביביה׃ ס
21.1 Hdbr Axr-HjH Al-jrmjHw mAt jHwH bxlh Aljw Hmlk cdqjHw At-pxhwr bn-mlkjH wAt-cpnjH bn-mOxjH HkHn lAmr׃
21.2 drx-nA bOdnw At-jHwH kj nbwkdrAcr mlk-bbl nlhm Oljnw Awlj jOxH jHwH Awtnw kkl-nplAtjw wjOlH mOljnw׃ s
21.3 wjAmr jrmjHw AljHm kH tAmrn Al-cdqjHw׃
21.4 kH-Amr jHwH AlHj jxrAl Hnnj msb At-klj HmlhmH Axr bjdkm Axr Atm nlhmjm bm At-mlk bbl wAt-Hkxdjm Hcrjm Oljkm mhwc lhwmH wAsptj Awtm Al-twk HOjr HzAt׃
21.5 wnlhmtj Anj Atkm bjd nTwjH wbzrwO hzqH wbAp wbhmH wbqcp gdwl׃
21.6 wHkjtj At-jwxbj HOjr HzAt wAt-HAdm wAt-HbHmH bdbr gdwl jmtw׃
21.7 wAhrj-kn nAm-jHwH Atn At-cdqjHw mlk-jHwdH wAt-Obdjw wAt-HOm wAt-HnxArjm bOjr HzAt mn-Hdbr mn-Hhrb wmn-HrOb bjd nbwkdrAcr mlk-bbl wbjd AjbjHm wbjd mbqxj npxm wHkm lpj-hrb lA-jhws OljHm wlA jhml wlA jrhm׃
21.8 wAl-HOm HzH tAmr kH Amr jHwH Hnnj ntn lpnjkm At-drk Hhjjm wAt-drk Hmwt׃
21.9 Hjxb bOjr HzAt jmwt bhrb wbrOb wbdbr wHjwcA wnpl Ol-Hkxdjm Hcrjm Oljkm [jhjH k] (whjH q) wHjtH-lw npxw lxll׃
21.10 kj xmtj pnj bOjr HzAt lrOH wlA lTwbH nAm-jHwH bjd-mlk bbl tntn wxrpH bAx׃ s
21.11 wlbjt mlk jHwdH xmOw dbr-jHwH׃
21.12 bjt dwd kH Amr jHwH djnw lbqr mxpT wHcjlw gzwl mjd Owxq pn-tcA kAx hmtj wbOrH wAjn mkbH mpnj rO [mOlljHm k] (mOlljkm׃ q)
21.13 Hnnj Aljk jxbt HOmq cwr Hmjxr nAm-jHwH HAmrjm mj-jht Oljnw wmj jbwA bmOwnwtjnw׃
21.14 wpqdtj Oljkm kprj mOlljkm nAm-jHwH wHctj Ax bjOrH wAklH kl-sbjbjH׃ s
21.1 Verbum, quod factum est ad Ieremiam a Domino, quando misit ad eum rex Sedecias Phassur filium Melchiae et Sophoniam filium Maasiae sacerdotem dicens:
21.2 “ Interroga pro nobis Dominum, quia Nabuchodonosor rex Babylonis proeliatur adversum nos; si forte faciat Dominus nobiscum secundum omnia mirabilia sua, et recedat a nobis ”.
21.3 Et dixit Ieremias ad eos: “ Sic dicetis Sedeciae:
21.4 Haec dicit Dominus, Deus Israel: Ecce ego convertam vasa belli, quae in manibus vestris sunt et quibus vos pugnatis adversum regem Babylonis et Chaldaeos, qui obsident vos in circuitu murorum; et congregabo eos in medio civitatis huius.
21.5 Et debellabo ego vos in manu extenta et in brachio forti et in furore et in indignatione et in ira grandi
21.6 et percutiam habitatores civitatis huius, homines et bestias: pestilentia magna morientur.
21.7 Et post haec, ait Dominus, dabo Sedeciam regem Iudae et servos eius et populum eius, qui derelicti sunt in civitate hac a peste et gladio et fame, in manu Nabuchodonosor regis Babylonis et in manu inimicorum eorum et in manu quaerentium animam eorum; et percutiet eos in ore gladii et non flectetur neque parcet nec miserebitur.
21.8 Et ad populum hunc dices: Haec dicit Dominus: Ecce ego do coram vobis viam vitae et viam mortis:
21.9 qui habitaverit in urbe hac, morietur gladio et fame et peste; qui autem egressus fuerit et transfugerit ad Chaldaeos, qui obsident vos, vivet, et erit ei anima sua quasi spolium.
21.10 Posui enim faciem meam super civitatem hanc in malum et non in bonum, ait Dominus: in manu regis Babylonis dabitur, et exuret eam igni.
21.11 Et domui regis Iudae: Audite verbum Domini,
21.12 domus David. Haec dicit Dominus: Iudicate mane iudicium et eruite vi oppressum de manu expoliantis, ne forte egrediatur ut ignis indignatio mea et succendatur, et non sit qui exstinguat, propter malitiam operum vestrorum.
21.13 Ecce ego ad te, habitatricem vallis, petram in planitie, ait Dominus; qui dicitis: “Quis invadet nos? Et quis ingredietur domos nostras?”.
21.14 Et visitabo super vos iuxta fructum operum vestrorum, dicit Dominus; et succendam ignem in saltu eius, et devorabit omnia in circuitu eius ”.
22.1 So sprach der HERR: Gehe hinab ins Haus des Königs von Juda und rede daselbst diese Worte:
22.2 Höre das Wort des HERRN, du König von Juda, der du auf dem Thron Davids sitzest, du samt deinen Knechten und deinem Volk, die zu diesen Toren eingehen!
22.3 So spricht der HERR: Schaffet Recht und Gerechtigkeit; errettet den Beraubten aus der Hand des Unterdrückers; den Fremdling, die Waise und die Witwe bedrückt und vergewaltigt nicht, vergießet kein unschuldiges Blut an diesem Ort!
22.4 Denn so gewiß ihr dieses Wort befolget, so sollen durch die Tore dieses Hauses Könige einziehen, die auf dem Throne Davids sitzen, reitend auf Wagen und Rossen, sie und ihre Knechte und ihr Volk.
22.5 Wenn ihr aber diesen Worten nicht gehorcht, so schwöre ich bei mir selbst, spricht der HERR, daß dieses Haus zur Ruine werden soll!
22.6 Denn also spricht der HERR über das Haus des Königs von Juda: Gilead gleich giltst du mir, einem Gipfel des Libanon; gewiß will ich dich zur Wüste machen, zu einer unbewohnten Stadt!
22.7 Ich habe Verderber wider dich geweiht, einen jeden mit seinen Waffen; die werden deine auserlesenen Zedern abhauen und ins Feuer werfen.
22.8 Und es werden viele Heiden an dieser Stadt vorüberziehen und einer zum andern sagen: Warum hat der HERR dieser großen Stadt also getan?
22.9 Und man wird antworten: Weil sie den Bund des HERRN, ihres Gottes, verlassen und andere Götter angebetet und ihnen gedient haben!
22.10 Beweinet nicht den Verstorbenen und beklaget ihn nicht! Beweinet vielmehr den, der hinwegzieht; denn er kehrt nicht wieder und sieht sein Vaterland nicht mehr!
22.11 Denn also spricht der HERR von Sallum, dem Sohne Josias, des Königs von Juda, der anstelle seines Vaters Josia regierte und von diesem Orte weggezogen ist: Er wird nicht mehr hierher zurückkehren,
22.12 sondern an dem Ort, dahin man ihn gefangen geführt hat, soll er sterben und dieses Land nicht wiedersehen!
22.13 Wehe dem, der sein Haus mit Unrecht baut und sein Söller mit Ungerechtigkeit, der seinen Nächsten umsonst arbeiten läßt und ihm den Lohn nicht gibt, der da spricht:
22.14 «Ich will mir ein geräumiges Haus und luftige Söller bauen», und sich viele Fenster darein macht, sie mit Zedern täfelt und mit roter Farbe anstreicht!
22.15 Bist du damit König, daß du dich im Bau von Zedernpalästen hervortun kannst? Hat nicht dein Vater auch gegessen und getrunken und doch Recht und Gerechtigkeit geübt? Damals stand es gut mit ihm.
22.16 Ja, wenn man den Bedrängten und Armen zum Recht verhilft, dann steht es gut; heißt solches nicht, mich erkennen? spricht der HERR.
22.17 Aber deine Augen und dein Herz sind auf nichts anderes als auf deinen Gewinn aus und auf das Vergießen unschuldigen Blutes und auf Bedrückung und Mißhandlung, sie auszuüben.
22.18 Darum spricht der HERR also wider Jojakim, den Sohn Josias, den König von Juda: Man wird nicht um ihn klagen: «Ach, mein Bruder!» oder «ach, meine Schwester!» Man wird auch nicht um ihn klagen: «Ach, mein Herr!» oder «ach, seine Majestät!»,
22.19 sondern er soll wie ein Esel begraben werden, indem man ihn fortschleift und hinwirft, fern von den Toren Jerusalems!
22.20 Steige auf den Libanon und schreie; erhebe deine Stimme in Basan und schreie vom Abarim herunter; denn alle deine Liebhaber sind zerschmettert!
22.21 Ich habe zu dir geredet, als es dir noch wohl ging; aber du sprachst: Ich mag nicht hören! Das war deine Art von deiner Jugend an, daß du nicht auf meine Stimme horchtest.
22.22 Der Sturmwind wird alle deine Hirten weiden, und deine Liebhaber müssen in die Gefangenschaft wandern; denn dann wirst du zuschanden werden und dich schämen müssen ob aller deiner Bosheit.
22.23 Die du jetzt auf dem Libanon wohnst und auf Zedernbäumen nistest, wie wirst du stöhnen, wenn dich Wehen ankommen werden, Krämpfe wie eine, die gebären soll!
22.24 So wahr ich lebe, spricht der HERR, wenn gleich Konja, der Sohn Jojakims, der König von Juda, ein Siegelring an meiner Hand wäre, so wollte ich dich doch davon abreißen.
22.25 Und ich will dich in die Hand derer geben, die nach deinem Leben trachten, in die Hand derer, vor welchen du dich fürchtest, und in die Hand Nebukadnezars, des Königs zu Babel, und in die Hand der Chaldäer;
22.26 und ich will dich samt deiner Mutter, die dich geboren hat, in ein fremdes Land schleudern, darin ihr nicht geboren seid, und daselbst sollt ihr sterben!
22.27 Aber in das Land, dahin sie zurückzukehren verlangen, sollen sie nicht wieder kommen!
22.28 Ist dieser Mann, dieser Konja, nicht ein verworfenes, zerschmissenes Gefäß? Ist er nicht ein Geschirr, an dem man kein Gefallen findet? Warum würde er sonst samt seinem Samen weggeschleudert und hingeworfen in ein Land, das ihnen unbekannt ist?
22.29 O Land, Land, Land, höre des HERRN Wort!
22.30 So spricht der HERR: Schreibet diesen Mann ein als einen Verlassenen, als einen Menschen, dem es sein Leben lang nicht gelingen wird; ja, es soll keinem seiner Nachkommen gelingen, auf den Thron Davids zu kommen und wiederum über Juda zu herrschen!
22.1 τάδε λέγει κύριος πορεύου καὶ κατάβηθι εἰς τὸν οἶκον τοῦ βασιλέως ιουδα καὶ λαλήσεις ἐκεῖ τὸν λόγον τοῦτον
22.2 καὶ ἐρεῖς ἄκουε λόγον κυρίου βασιλεῦ ιουδα ὁ καθήμενος ἐπὶ θρόνου δαυιδ σὺ καὶ ὁ οἶκός σου καὶ ὁ λαός σου καὶ οἱ εἰσπορευόμενοι ταῖς πύλαις ταύταις
22.3 τάδε λέγει κύριος ποιεῖτε κρίσιν καὶ δικαιοσύνην καὶ ἐξαιρεῖσθε διηρπασμένον ἐκ χειρὸς ἀδικοῦντος αὐτὸν καὶ προσήλυτον καὶ ὀρφανὸν καὶ χήραν μὴ καταδυναστεύετε καὶ μὴ ἀσεβεῖτε καὶ αἷμα ἀθῷον μὴ ἐκχέητε ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ
22.4 διότι ἐὰν ποιοῦντες ποιήσητε τὸν λόγον τοῦτον καὶ εἰσελεύσονται ἐν ταῖς πύλαις τοῦ οἴκου τούτου βασιλεῖς καθήμενοι ἐπὶ θρόνου δαυιδ καὶ ἐπιβεβηκότες ἐφ' ἁρμάτων καὶ ἵππων αὐτοὶ καὶ οἱ παῖδες αὐτῶν καὶ ὁ λαὸς αὐτῶν
22.5 ἐὰν δὲ μὴ ποιήσητε τοὺς λόγους τούτους κατ' ἐμαυτοῦ ὤμοσα λέγει κύριος ὅτι εἰς ἐρήμωσιν ἔσται ὁ οἶκος οὗτος
22.6 ὅτι τάδε λέγει κύριος κατὰ τοῦ οἴκου βασιλέως ιουδα γαλααδ σύ μοι ἀρχὴ τοῦ λιβάνου ἐὰν μὴ θῶ σε εἰς ἔρημον πόλεις μὴ κατοικηθησομένας
22.7 καὶ ἐπάξω ἐπὶ σὲ ἄνδρα ὀλεθρεύοντα καὶ τὸν πέλεκυν αὐτοῦ καὶ ἐκκόψουσιν τὰς ἐκλεκτὰς κέδρους σου καὶ ἐμβαλοῦσιν εἰς τὸ πῦρ
22.8 καὶ διελεύσονται ἔθνη διὰ τῆς πόλεως ταύτης καὶ ἐροῦσιν ἕκαστος πρὸς τὸν πλησίον αὐτοῦ διὰ τί ἐποίησεν κύριος οὕτως τῇ πόλει τῇ μεγάλῃ ταύτῃ
22.9 καὶ ἐροῦσιν ἀνθ' ὧν ἐγκατέλιπον τὴν διαθήκην κυρίου θεοῦ αὐτῶν καὶ προσεκύνησαν θεοῖς ἀλλοτρίοις καὶ ἐδούλευσαν αὐτοῖς
22.10 μὴ κλαίετε τὸν τεθνηκότα μηδὲ θρηνεῖτε αὐτόν κλαύσατε κλαυθμῷ τὸν ἐκπορευόμενον ὅτι οὐκ ἐπιστρέψει ἔτι καὶ οὐ μὴ ἴδῃ τὴν γῆν πατρίδος αὐτοῦ
22.11 διότι τάδε λέγει κύριος ἐπὶ σελλημ υἱὸν ιωσια τὸν βασιλεύοντα ἀντὶ ιωσια τοῦ πατρὸς αὐτοῦ ὃς ἐξῆλθεν ἐκ τοῦ τόπου τούτου οὐκ ἀναστρέψει ἐκεῖ οὐκέτι
22.12 ἀλλ' ἢ ἐν τῷ τόπῳ οὗ μετῴκισα αὐτόν ἐκεῖ ἀποθανεῖται καὶ τὴν γῆν ταύτην οὐκ ὄψεται ἔτι
22.13 ὦ ὁ οἰκοδομῶν οἰκίαν αὐτοῦ οὐ μετὰ δικαιοσύνης καὶ τὰ ὑπερῷα αὐτοῦ οὐκ ἐν κρίματι παρὰ τῷ πλησίον αὐτοῦ ἐργᾶται δωρεὰν καὶ τὸν μισθὸν αὐτοῦ οὐ μὴ ἀποδώσει αὐτῷ
22.14 ᾠκοδόμησας σεαυτῷ οἶκον σύμμετρον ὑπερῷα ῥιπιστὰ διεσταλμένα θυρίσιν καὶ ἐξυλωμένα ἐν κέδρῳ καὶ κεχρισμένα ἐν μίλτῳ
22.15 μὴ βασιλεύσεις ὅτι σὺ παροξύνῃ ἐν αχαζ τῷ πατρί σου οὐ φάγονται καὶ οὐ πίονται βέλτιον ἦν σε ποιεῖν κρίμα καὶ δικαιοσύνην καλήν
22.16 οὐκ ἔγνωσαν οὐκ ἔκριναν κρίσιν ταπεινῷ οὐδὲ κρίσιν πένητος οὐ τοῦτό ἐστιν τὸ μὴ γνῶναί σε ἐμέ λέγει κύριος
22.17 ἰδοὺ οὔκ εἰσιν οἱ ὀφθαλμοί σου οὐδὲ ἡ καρδία σου καλή ἀλλ' εἰς τὴν πλεονεξίαν σου καὶ εἰς τὸ αἷμα τὸ ἀθῷον τοῦ ἐκχέειν αὐτὸ καὶ εἰς ἀδίκημα καὶ εἰς φόνον τοῦ ποιεῖν
22.18 διὰ τοῦτο τάδε λέγει κύριος ἐπὶ ιωακιμ υἱὸν ιωσια βασιλέα ιουδα οὐαὶ ἐπὶ τὸν ἄνδρα τοῦτον οὐ μὴ κόψωνται αὐτόν ὦ ἀδελφέ οὐδὲ μὴ κλαύσονται αὐτόν οἴμμοι κύριε
22.19 ταφὴν ὄνου ταφήσεται συμψησθεὶς ῥιφήσεται ἐπέκεινα τῆς πύλης ιερουσαλημ
22.20 ἀνάβηθι εἰς τὸν λίβανον καὶ κέκραξον καὶ εἰς τὴν βασαν δὸς τὴν φωνήν σου καὶ βόησον εἰς τὸ πέραν τῆς θαλάσσης ὅτι συνετρίβησαν πάντες οἱ ἐρασταί σου
22.21 ἐλάλησα πρὸς σὲ ἐν τῇ παραπτώσει σου καὶ εἶπας οὐκ ἀκούσομαι αὕτη ἡ ὁδός σου ἐκ νεότητός σου οὐκ ἤκουσας τῆς φωνῆς μου
22.22 πάντας τοὺς ποιμένας σου ποιμανεῖ ἄνεμος καὶ οἱ ἐρασταί σου ἐν αἰχμαλωσίᾳ ἐξελεύσονται ὅτι τότε αἰσχυνθήσῃ καὶ ἀτιμωθήσῃ ἀπὸ πάντων τῶν φιλούντων σε
22.23 κατοικοῦσα ἐν τῷ λιβάνῳ ἐννοσσεύουσα ἐν ταῖς κέδροις καταστενάξεις ἐν τῷ ἐλθεῖν σοι ὠδῖνας ὡς τικτούσης
22.24 ζῶ ἐγώ λέγει κύριος ἐὰν γενόμενος γένηται ιεχονιας υἱὸς ιωακιμ βασιλεὺς ιουδα ἀποσφράγισμα ἐπὶ τῆς χειρὸς τῆς δεξιᾶς μου ἐκεῖθεν ἐκσπάσω σε
22.25 καὶ παραδώσω σε εἰς χεῖρας τῶν ζητούντων τὴν ψυχήν σου ὧν σὺ εὐλαβῇ ἀπὸ προσώπου αὐτῶν εἰς χεῖρας τῶν χαλδαίων
22.26 καὶ ἀπορρίψω σὲ καὶ τὴν μητέρα σου τὴν τεκοῦσάν σε εἰς γῆν οὗ οὐκ ἐτέχθης ἐκεῖ καὶ ἐκεῖ ἀποθανεῖσθε
22.27 εἰς δὲ τὴν γῆν ἣν αὐτοὶ εὔχονται ταῖς ψυχαῖς αὐτῶν οὐ μὴ ἀποστρέψωσιν
22.28 ἠτιμώθη ιεχονιας ὡς σκεῦος οὗ οὐκ ἔστιν χρεία αὐτοῦ ὅτι ἐξερρίφη καὶ ἐξεβλήθη εἰς γῆν ἣν οὐκ ᾔδει
22.29 γῆ γῆ ἄκουε λόγον κυρίου
22.30 γράψον τὸν ἄνδρα τοῦτον ἐκκήρυκτον ἄνθρωπον ὅτι οὐ μὴ αὐξηθῇ ἐκ τοῦ σπέρματος αὐτοῦ ἀνὴρ καθήμενος ἐπὶ θρόνου δαυιδ ἄρχων ἔτι ἐν τῷ ιουδα
22.1 tade legei kyrios poreyoy kai katabehthi eis ton oikon toy basileohs ioyda kai lalehseis ekei ton logon toyton
22.2 kai ereis akoye logon kyrioy basiley ioyda o kathehmenos epi thronoy dayid sy kai o oikos soy kai o laos soy kai oi eisporeyomenoi tais pylais taytais
22.3 tade legei kyrios poieite krisin kai dikaiosynehn kai exaireisthe diehrpasmenon ek cheiros adikoyntos ayton kai prosehlyton kai orphanon kai chehran meh katadynasteyete kai meh asebeite kai aima athohon meh ekcheehte en toh topoh toytoh
22.4 dioti ean poioyntes poiehsehte ton logon toyton kai eiseleysontai en tais pylais toy oikoy toytoy basileis kathehmenoi epi thronoy dayid kai epibebehkotes eph' armatohn kai ippohn aytoi kai oi paides aytohn kai o laos aytohn
22.5 ean de meh poiehsehte toys logoys toytoys kat' emaytoy ohmosa legei kyrios oti eis erehmohsin estai o oikos oytos
22.6 oti tade legei kyrios kata toy oikoy basileohs ioyda galaad sy moi archeh toy libanoy ean meh thoh se eis erehmon poleis meh katoikehthehsomenas
22.7 kai epaxoh epi se andra olethreyonta kai ton pelekyn aytoy kai ekkopsoysin tas eklektas kedroys soy kai embaloysin eis to pyr
22.8 kai dieleysontai ethneh dia tehs poleohs taytehs kai eroysin ekastos pros ton plehsion aytoy dia ti epoiehsen kyrios oytohs teh polei teh megaleh tayteh
22.9 kai eroysin anth' ohn egkatelipon tehn diathehkehn kyrioy theoy aytohn kai prosekynehsan theois allotriois kai edoyleysan aytois
22.10 meh klaiete ton tethnehkota mehde threhneite ayton klaysate klaythmoh ton ekporeyomenon oti oyk epistrepsei eti kai oy meh ideh tehn gehn patridos aytoy
22.11 dioti tade legei kyrios epi sellehm yion iohsia ton basileyonta anti iohsia toy patros aytoy os exehlthen ek toy topoy toytoy oyk anastrepsei ekei oyketi
22.12 all' eh en toh topoh oy metohkisa ayton ekei apothaneitai kai tehn gehn taytehn oyk opsetai eti
22.13 oh o oikodomohn oikian aytoy oy meta dikaiosynehs kai ta yperoha aytoy oyk en krimati para toh plehsion aytoy ergatai dohrean kai ton misthon aytoy oy meh apodohsei aytoh
22.14 ohkodomehsas seaytoh oikon symmetron yperoha ripista diestalmena thyrisin kai exylohmena en kedroh kai kechrismena en miltoh
22.15 meh basileyseis oti sy paroxyneh en achaz toh patri soy oy phagontai kai oy piontai beltion ehn se poiein krima kai dikaiosynehn kalehn
22.16 oyk egnohsan oyk ekrinan krisin tapeinoh oyde krisin penehtos oy toyto estin to meh gnohnai se eme legei kyrios
22.17 idoy oyk eisin oi ophthalmoi soy oyde eh kardia soy kaleh all' eis tehn pleonexian soy kai eis to aima to athohon toy ekcheein ayto kai eis adikehma kai eis phonon toy poiein
22.18 dia toyto tade legei kyrios epi iohakim yion iohsia basilea ioyda oyai epi ton andra toyton oy meh kopsohntai ayton oh adelphe oyde meh klaysontai ayton oimmoi kyrie
22.19 taphehn onoy taphehsetai sympsehstheis riphehsetai epekeina tehs pylehs ieroysalehm
22.20 anabehthi eis ton libanon kai kekraxon kai eis tehn basan dos tehn phohnehn soy kai boehson eis to peran tehs thalassehs oti synetribehsan pantes oi erastai soy
22.21 elalehsa pros se en teh paraptohsei soy kai eipas oyk akoysomai ayteh eh odos soy ek neotehtos soy oyk ehkoysas tehs phohnehs moy
22.22 pantas toys poimenas soy poimanei anemos kai oi erastai soy en aichmalohsia exeleysontai oti tote aischynthehseh kai atimohthehseh apo pantohn tohn philoyntohn se
22.23 katoikoysa en toh libanoh ennosseyoysa en tais kedrois katastenaxeis en toh elthein soi ohdinas ohs tiktoysehs
22.24 zoh egoh legei kyrios ean genomenos genehtai iechonias yios iohakim basileys ioyda aposphragisma epi tehs cheiros tehs dexias moy ekeithen ekspasoh se
22.25 kai paradohsoh se eis cheiras tohn zehtoyntohn tehn psychehn soy ohn sy eylabeh apo prosohpoy aytohn eis cheiras tohn chaldaiohn
22.26 kai aporripsoh se kai tehn mehtera soy tehn tekoysan se eis gehn oy oyk etechthehs ekei kai ekei apothaneisthe
22.27 eis de tehn gehn ehn aytoi eychontai tais psychais aytohn oy meh apostrepsohsin
22.28 ehtimohtheh iechonias ohs skeyos oy oyk estin chreia aytoy oti exerripheh kai exeblehtheh eis gehn ehn oyk ehdei
22.29 geh geh akoye logon kyrioy
22.30 grapson ton andra toyton ekkehrykton anthrohpon oti oy meh ayxehtheh ek toy spermatos aytoy anehr kathehmenos epi thronoy dayid archohn eti en toh ioyda
22.1 כֹּה אָמַר יְהוָה רֵד בֵּית־מֶלֶךְ יְהוּדָה וְדִבַּרְתָּ שָׁם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה׃
22.2 וְאָמַרְתָּ שְׁמַע דְּבַר־יְהוָה מֶלֶךְ יְהוּדָה הַיֹּשֵׁב עַל־כִּסֵּא דָוִד אַתָּה וַעֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה׃ ס
22.3 כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה עֲשׂוּ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה וְהַצִּילוּ גָזוּל מִיַּד עָשֹׁוק וְגֵר יָתֹום וְאַלְמָנָה אַל־תֹּנוּ אַל־תַּחְמֹסוּ וְדָם נָקִי אַל־תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקֹום הַזֶּה׃
22.4 כִּי אִם־עָשֹׂו תַּעֲשׂוּ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וּבָאוּ בְשַׁעֲרֵי הַבַּיִת הַזֶּה מְלָכִים יֹשְׁבִים לְדָוִד עַל־כִּסְאֹו רֹכְבִים בָּרֶכֶב וּבַסּוּסִים הוּא [וְעַבְדָו כ] (וַעֲבָדָיו ק) וְעַמֹּו׃
22.5 וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם־יְהוָה כִּי־לְחָרְבָּה יִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה׃ ס
22.6 כִּי־כֹה ׀ אָמַר יְהוָה עַל־בֵּית מֶלֶךְ יְהוּדָה גִּלְעָד אַתָּה לִי רֹאשׁ הַלְּבָנֹון אִם־לֹא אֲשִׁיתְךָ מִדְבָּר עָרִים לֹא [נֹושָׁבָה כ] (נֹושָׁבוּ׃ ק)
22.7 וְקִדַּשְׁתִּי עָלֶיךָ מַשְׁחִתִים אִישׁ וְכֵלָיו וְכָרְתוּ מִבְחַר אֲרָזֶיךָ וְהִפִּילוּ עַל־הָאֵשׁ׃
22.8 וְעָבְרוּ גֹּויִם רַבִּים עַל הָעִיר הַזֹּאת וְאָמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ עַל־מֶה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה לָעִיר הַגְּדֹולָה הַזֹּאת׃
22.9 וְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת־בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַיַּעַבְדוּם׃ ס
22.10 אַל־תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל־תָּנֻדוּ לֹו בְּכוּ בָכֹו לַהֹלֵךְ כִּי לֹא יָשׁוּב עֹוד וְרָאָה אֶת־אֶרֶץ מֹולַדְתֹּו׃ ס
22.11 כִּי כֹה אָמַר־יְהוָה אֶל־שַׁלֻּם בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הַמֹּלֵךְ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו אֲשֶׁר יָצָא מִן־הַמָּקֹום הַזֶּה לֹא־יָשׁוּב שָׁם עֹוד׃
22.12 כִּי בִּמְקֹום אֲשֶׁר־הִגְלוּ אֹתֹו שָׁם יָמוּת וְאֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת לֹא־יִרְאֶה עֹוד׃ ס
22.13 הֹוי בֹּנֶה בֵיתֹו בְּלֹא־צֶדֶק וַעֲלִיֹּותָיו בְּלֹא מִשְׁפָּט בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם וּפֹעֲלֹו לֹא יִתֶּן־לֹו׃
22.14 הָאֹמֵר אֶבְנֶה־לִּי בֵּית מִדֹּות וַעֲלִיֹּות מְרֻוָּחִים וְקָרַע לֹו חַלֹּונָי וְסָפוּן בָּאָרֶז וּמָשֹׁוחַ בַּשָּׁשַׁר׃
22.15 הֲתִמְלֹךְ כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָאָרֶז אָבִיךָ הֲלֹוא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה אָז טֹוב לֹו׃
22.16 דָּן דִּין־עָנִי וְאֶבְיֹון אָז טֹוב הֲלֹוא־הִיא הַדַּעַת אֹתִי נְאֻם־יְהוָה׃
22.17 כִּי אֵין עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ כִּי אִם־עַל־בִּצְעֶךָ וְעַל דַּם־הַנָּקִי לִשְׁפֹּוךְ וְעַל־הָעֹשֶׁק וְעַל־הַמְּרוּצָה לַעֲשֹׂות׃ ס
22.18 לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה אֶל־יְהֹויָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֹא־יִסְפְּדוּ לֹו הֹוי אָחִי וְהֹוי אָחֹות לֹא־יִסְפְּדוּ לֹו הֹוי אָדֹון וְהֹוי הֹדֹה ׃
22.19 קְבוּרַת חֲמֹור יִקָּבֵר סָחֹוב וְהַשְׁלֵךְ מֵהָלְאָה לְשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם׃ ס
22.20 עֲלִי הַלְּבָנֹון וּצְעָקִי וּבַבָּשָׁן תְּנִי קֹולֵךְ וְצַעֲקִי מֵעֲבָרִים כִּי נִשְׁבְּרוּ כָּל־מְאַהֲבָיִךְ׃
22.21 דִּבַּרְתִּי אֵלַיִךְ בְּשַׁלְוֹתַיִךְ אָמַרְתְּ לֹא אֶשְׁמָע זֶה דַרְכֵּךְ מִנְּעוּרַיִךְ כִּי לֹא־שָׁמַעַתְּ בְּקֹולִי׃
22.22 כָּל־רֹעַיִךְ תִּרְעֶה־רוּחַ וּמְאַהֲבַיִךְ בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ כִּי אָז תֵּבֹשִׁי וְנִכְלַמְתְּ מִכֹּל רָעָתֵךְ׃
22.23 [יֹשַׁבְתִּי כ] (יֹשַׁבְתְּ ק) בַּלְּבָנֹון [מְקֻנַּנְתִּי כ] (מְקֻנַּנְתְּ ק) בָּאֲרָזִים מַה־נֵּחַנְתְּ בְּבֹא־לָךְ חֲבָלִים חִיל כַּיֹּלֵדָה ׃
22.24 חַי־אָנִי נְאֻם־יְהוָה כִּי אִם־יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן־יְהֹויָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה חֹותָם עַל־יַד יְמִינִי כִּי מִשָּׁם אֶתְּקֶנְךָּ׃
22.25 וּנְתַתִּיךָ בְּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשֶׁךָ וּבְיַד אֲשֶׁר־אַתָּה יָגֹור מִפְּנֵיהֶם וּבְיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל וּבְיַד הַכַּשְׂדִּים׃
22.26 וְהֵטַלְתִּי אֹתְךָ וְאֶת־אִמְּךָ אֲשֶׁר יְלָדַתְךָ עַל הָאָרֶץ אַחֶרֶת אֲשֶׁר לֹא־יֻלַּדְתֶּם שָׁם וְשָׁם תָּמוּתוּ׃
22.27 וְעַל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־הֵם מְנַשְּׂאִים אֶת־נַפְשָׁם לָשׁוּב שָׁם שָׁמָּה לֹא יָשׁוּבוּ׃ ס
22.28 הַעֶצֶב נִבְזֶה נָפוּץ הָאִישׁ הַזֶּה כָּנְיָהוּ אִם־כְּלִי אֵין חֵפֶץ בֹּו מַדּוּעַ הוּטֲלוּ הוּא וְזַרְעֹו וְהֻשְׁלְכוּ עַל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא־יָדָעוּ׃
22.29 אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ שִׁמְעִי דְּבַר־יְהוָה׃ ס
22.30 כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה כִּתְבוּ אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי גֶּבֶר לֹא־יִצְלַח בְּיָמָיו כִּי לֹא יִצְלַח מִזַּרְעֹו אִישׁ יֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא דָוִד וּמֹשֵׁל עֹוד בִּיהוּדָה׃
22.1 koH Aaamar jHwaaH red bejt-maelaek jHwdaaH wdibartaa xxaam Aaet-Hadaabaar HazaeH׃
22.2 wAaamartaa xxmaO dbar-jHwaaH maelaek jHwdaaH Hajoxxeb Oal-kiseA daawid AataaH waOabaadaejkaa wOamkaa HabaaAijm baxxOaarijm HaaAelaeH׃ s
22.3 koH Aaamar jHwaaH Oaxw mixxpaaT wcdaaqaaH wHacijlw gaazwl mijad Oaaxxowq wger jaatowm wAalmaanaaH Aal-tonw Aal-tahmosw wdaam naaqij Aal-tixxpkw bamaaqowm HazaeH׃
22.4 kij Aim-Oaaxow taOaxw Aaet-Hadaabaar HazaeH wbaaAw bxxaOarej Habajit HazaeH mlaakijm joxxbijm ldaawid Oal-kisAow rokbijm baaraekaeb wbaswsijm HwA [wOabdaaw k] (waOabaadaajw q) wOamow׃
22.5 wAim loA tixxmOw Aaet-Hadbaarijm HaaAelaeH bij nixxbaOtij nAum-jHwaaH kij-lhaarbaaH jiHjaeH Habajit HazaeH׃ s
22.6 kij-koH Aaamar jHwaaH Oal-bejt maelaek jHwdaaH gilOaad AataaH lij roAxx Halbaanown Aim-loA Aaxxijtkaa midbaar Oaarijm loA [nowxxaabaaH k] (nowxxaabw׃ q)
22.7 wqidaxxtij Oaalaejkaa maxxhitijm Aijxx wkelaajw wkaartw mibhar Aaraazaejkaa wHipijlw Oal-HaaAexx׃
22.8 wOaabrw gowjim rabijm Oal HaaOijr HazoAt wAaamrw Aijxx Aael-reOeHw Oal-maeH OaaxaaH jHwaaH kaakaaH laaOijr HagdowlaaH HazoAt׃
22.9 wAaamrw Oal Aaxxaer Oaazbw Aaet-brijt jHwaaH AaeloHejHaem wajixxtahaww leAloHijm Aaherijm wajaOabdwm׃ s
22.10 Aal-tibkw lmet wAal-taanudw low bkw baakow laHolek kij loA jaaxxwb Oowd wraaAaaH Aaet-Aaeraec mowladtow׃ s
22.11 kij koH Aaamar-jHwaaH Aael-xxalum baen-joAxxijaaHw maelaek jHwdaaH Hamolek tahat joAxxijaaHw Aaabijw Aaxxaer jaacaaA min-Hamaaqowm HazaeH loA-jaaxxwb xxaam Oowd׃
22.12 kij bimqowm Aaxxaer-Higlw Aotow xxaam jaamwt wAaet-HaaAaaraec HazoAt loA-jirAaeH Oowd׃ s
22.13 Howj bonaeH bejtow bloA-caedaeq waOalijowtaajw bloA mixxpaaT breOeHw jaOabod hinaam wpoOalow loA jitaen-low׃
22.14 HaaAomer AaebnaeH-lij bejt midowt waOalijowt mruwaahijm wqaaraO low halownaaj wsaapwn baaAaaraez wmaaxxowha baxxaaxxar׃
22.15 Hatimlok kij AataaH mtaharaeH baaAaaraez Aaabijkaa HalowA Aaakal wxxaataaH wOaaxaaH mixxpaaT wcdaaqaaH Aaaz Towb low׃
22.16 daan dijn-Oaanij wAaebjown Aaaz Towb HalowA-HijA HadaOat Aotij nAum-jHwaaH׃
22.17 kij Aejn Oejnaejkaa wlibkaa kij Aim-Oal-bicOaekaa wOal dam-Hanaaqij lixxpowk wOal-HaaOoxxaeq wOal-HamrwcaaH laOaxowt׃ s
22.18 laaken koH-Aaamar jHwaaH Aael-jHowjaaqijm baen-joAxxijaaHw maelaek jHwdaaH loA-jispdw low Howj Aaahij wHowj Aaahowt loA-jispdw low Howj Aaadown wHowj HodoH ׃
22.19 qbwrat hamowr jiqaaber saahowb wHaxxlek meHaalAaaH lxxaOarej jrwxxaalaaim׃ s
22.20 Oalij Halbaanown wcOaaqij wbabaaxxaan tnij qowlek wcaOaqij meOabaarijm kij nixxbrw kaal-mAaHabaajik׃
22.21 dibartij Aelajik bxxalwotajik Aaamart loA AaexxmaaO zaeH darkek minOwrajik kij loA-xxaamaOat bqowlij׃
22.22 kaal-roOajik tirOaeH-rwha wmAaHabajik baxxbij jelekw kij Aaaz teboxxij wniklamt mikol raaOaatek׃
22.23 [joxxabtij k] (joxxabt q) balbaanown [mqunantij k] (mqunant q) baaAaraazijm maH-nehant bboA-laak habaalijm hijl kajoledaaH ׃
22.24 haj-Aaanij nAum-jHwaaH kij Aim-jiHjaeH kaanjaaHw baen-jHowjaaqijm maelaek jHwdaaH howtaam Oal-jad jmijnij kij mixxaam Aaetqaenkaa׃
22.25 wntatijkaa bjad mbaqxxej napxxaekaa wbjad Aaxxaer-AataaH jaagowr mipnejHaem wbjad nbwkadraeAcar maelaek-baabael wbjad Hakaxdijm׃
22.26 wHeTaltij Aotkaa wAaet-Aimkaa Aaxxaer jlaadatkaa Oal HaaAaaraec Aahaeraet Aaxxaer loA-juladtaem xxaam wxxaam taamwtw׃
22.27 wOal-HaaAaaraec Aaxxaer-Hem mnaxAijm Aaet-napxxaam laaxxwb xxaam xxaamaaH loA jaaxxwbw׃ s
22.28 HaOaecaeb nibzaeH naapwc HaaAijxx HazaeH kaanjaaHw Aim-klij Aejn hepaec bow madwOa HwTalw HwA wzarOow wHuxxlkw Oal-HaaAaaraec Aaxxaer loA-jaadaaOw׃
22.29 Aaeraec Aaeraec Aaaraec xximOij dbar-jHwaaH׃ s
22.30 koH Aaamar jHwaaH kitbw Aaet-HaaAijxx HazaeH Oarijrij gaebaer loA-jiclah bjaamaajw kij loA jiclah mizarOow Aijxx joxxeb Oal-kiseA daawid wmoxxel Oowd bijHwdaaH׃
22.1 כה אמר יהוה רד בית־מלך יהודה ודברת שם את־הדבר הזה׃
22.2 ואמרת שמע דבר־יהוה מלך יהודה הישב על־כסא דוד אתה ועבדיך ועמך הבאים בשערים האלה׃ ס
22.3 כה ׀ אמר יהוה עשו משפט וצדקה והצילו גזול מיד עשוק וגר יתום ואלמנה אל־תנו אל־תחמסו ודם נקי אל־תשפכו במקום הזה׃
22.4 כי אם־עשו תעשו את־הדבר הזה ובאו בשערי הבית הזה מלכים ישבים לדוד על־כסאו רכבים ברכב ובסוסים הוא [ועבדו כ] (ועבדיו ק) ועמו׃
22.5 ואם לא תשמעו את־הדברים האלה בי נשבעתי נאם־יהוה כי־לחרבה יהיה הבית הזה׃ ס
22.6 כי־כה ׀ אמר יהוה על־בית מלך יהודה גלעד אתה לי ראש הלבנון אם־לא אשיתך מדבר ערים לא [נושבה כ] (נושבו׃ ק)
22.7 וקדשתי עליך משחתים איש וכליו וכרתו מבחר ארזיך והפילו על־האש׃
22.8 ועברו גוים רבים על העיר הזאת ואמרו איש אל־רעהו על־מה עשה יהוה ככה לעיר הגדולה הזאת׃
22.9 ואמרו על אשר עזבו את־ברית יהוה אלהיהם וישתחוו לאלהים אחרים ויעבדום׃ ס
22.10 אל־תבכו למת ואל־תנדו לו בכו בכו להלך כי לא ישוב עוד וראה את־ארץ מולדתו׃ ס
22.11 כי כה אמר־יהוה אל־שלם בן־יאשיהו מלך יהודה המלך תחת יאשיהו אביו אשר יצא מן־המקום הזה לא־ישוב שם עוד׃
22.12 כי במקום אשר־הגלו אתו שם ימות ואת־הארץ הזאת לא־יראה עוד׃ ס
22.13 הוי בנה ביתו בלא־צדק ועליותיו בלא משפט ברעהו יעבד חנם ופעלו לא יתן־לו׃
22.14 האמר אבנה־לי בית מדות ועליות מרוחים וקרע לו חלוני וספון בארז ומשוח בששר׃
22.15 התמלך כי אתה מתחרה בארז אביך הלוא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה אז טוב לו׃
22.16 דן דין־עני ואביון אז טוב הלוא־היא הדעת אתי נאם־יהוה׃
22.17 כי אין עיניך ולבך כי אם־על־בצעך ועל דם־הנקי לשפוך ועל־העשק ועל־המרוצה לעשות׃ ס
22.18 לכן כה־אמר יהוה אל־יהויקים בן־יאשיהו מלך יהודה לא־יספדו לו הוי אחי והוי אחות לא־יספדו לו הוי אדון והוי הדה ׃
22.19 קבורת חמור יקבר סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלם׃ ס
22.20 עלי הלבנון וצעקי ובבשן תני קולך וצעקי מעברים כי נשברו כל־מאהביך׃
22.21 דברתי אליך בשלותיך אמרת לא אשמע זה דרכך מנעוריך כי לא־שמעת בקולי׃
22.22 כל־רעיך תרעה־רוח ומאהביך בשבי ילכו כי אז תבשי ונכלמת מכל רעתך׃
22.23 [ישבתי כ] (ישבת ק) בלבנון [מקננתי כ] (מקננת ק) בארזים מה־נחנת בבא־לך חבלים חיל כילדה ׃
22.24 חי־אני נאם־יהוה כי אם־יהיה כניהו בן־יהויקים מלך יהודה חותם על־יד ימיני כי משם אתקנך׃
22.25 ונתתיך ביד מבקשי נפשך וביד אשר־אתה יגור מפניהם וביד נבוכדראצר מלך־בבל וביד הכשדים׃
22.26 והטלתי אתך ואת־אמך אשר ילדתך על הארץ אחרת אשר לא־ילדתם שם ושם תמותו׃
22.27 ועל־הארץ אשר־הם מנשאים את־נפשם לשוב שם שמה לא ישובו׃ ס
22.28 העצב נבזה נפוץ האיש הזה כניהו אם־כלי אין חפץ בו מדוע הוטלו הוא וזרעו והשלכו על־הארץ אשר לא־ידעו׃
22.29 ארץ ארץ ארץ שמעי דבר־יהוה׃ ס
22.30 כה ׀ אמר יהוה כתבו את־האיש הזה ערירי גבר לא־יצלח בימיו כי לא יצלח מזרעו איש ישב על־כסא דוד ומשל עוד ביהודה׃
22.1 kH Amr jHwH rd bjt-mlk jHwdH wdbrt xm At-Hdbr HzH׃
22.2 wAmrt xmO dbr-jHwH mlk jHwdH Hjxb Ol-ksA dwd AtH wObdjk wOmk HbAjm bxOrjm HAlH׃ s
22.3 kH Amr jHwH Oxw mxpT wcdqH wHcjlw gzwl mjd Oxwq wgr jtwm wAlmnH Al-tnw Al-thmsw wdm nqj Al-txpkw bmqwm HzH׃
22.4 kj Am-Oxw tOxw At-Hdbr HzH wbAw bxOrj Hbjt HzH mlkjm jxbjm ldwd Ol-ksAw rkbjm brkb wbswsjm HwA [wObdw k] (wObdjw q) wOmw׃
22.5 wAm lA txmOw At-Hdbrjm HAlH bj nxbOtj nAm-jHwH kj-lhrbH jHjH Hbjt HzH׃ s
22.6 kj-kH Amr jHwH Ol-bjt mlk jHwdH glOd AtH lj rAx Hlbnwn Am-lA Axjtk mdbr Orjm lA [nwxbH k] (nwxbw׃ q)
22.7 wqdxtj Oljk mxhtjm Ajx wkljw wkrtw mbhr Arzjk wHpjlw Ol-HAx׃
22.8 wObrw gwjm rbjm Ol HOjr HzAt wAmrw Ajx Al-rOHw Ol-mH OxH jHwH kkH lOjr HgdwlH HzAt׃
22.9 wAmrw Ol Axr Ozbw At-brjt jHwH AlHjHm wjxthww lAlHjm Ahrjm wjObdwm׃ s
22.10 Al-tbkw lmt wAl-tndw lw bkw bkw lHlk kj lA jxwb Owd wrAH At-Arc mwldtw׃ s
22.11 kj kH Amr-jHwH Al-xlm bn-jAxjHw mlk jHwdH Hmlk tht jAxjHw Abjw Axr jcA mn-Hmqwm HzH lA-jxwb xm Owd׃
22.12 kj bmqwm Axr-Hglw Atw xm jmwt wAt-HArc HzAt lA-jrAH Owd׃ s
22.13 Hwj bnH bjtw blA-cdq wOljwtjw blA mxpT brOHw jObd hnm wpOlw lA jtn-lw׃
22.14 HAmr AbnH-lj bjt mdwt wOljwt mrwhjm wqrO lw hlwnj wspwn bArz wmxwh bxxr׃
22.15 Htmlk kj AtH mthrH bArz Abjk HlwA Akl wxtH wOxH mxpT wcdqH Az Twb lw׃
22.16 dn djn-Onj wAbjwn Az Twb HlwA-HjA HdOt Atj nAm-jHwH׃
22.17 kj Ajn Ojnjk wlbk kj Am-Ol-bcOk wOl dm-Hnqj lxpwk wOl-HOxq wOl-HmrwcH lOxwt׃ s
22.18 lkn kH-Amr jHwH Al-jHwjqjm bn-jAxjHw mlk jHwdH lA-jspdw lw Hwj Ahj wHwj Ahwt lA-jspdw lw Hwj Adwn wHwj HdH ׃
22.19 qbwrt hmwr jqbr shwb wHxlk mHlAH lxOrj jrwxlm׃ s
22.20 Olj Hlbnwn wcOqj wbbxn tnj qwlk wcOqj mObrjm kj nxbrw kl-mAHbjk׃
22.21 dbrtj Aljk bxlwtjk Amrt lA AxmO zH drkk mnOwrjk kj lA-xmOt bqwlj׃
22.22 kl-rOjk trOH-rwh wmAHbjk bxbj jlkw kj Az tbxj wnklmt mkl rOtk׃
22.23 [jxbtj k] (jxbt q) blbnwn [mqnntj k] (mqnnt q) bArzjm mH-nhnt bbA-lk hbljm hjl kjldH ׃
22.24 hj-Anj nAm-jHwH kj Am-jHjH knjHw bn-jHwjqjm mlk jHwdH hwtm Ol-jd jmjnj kj mxm Atqnk׃
22.25 wnttjk bjd mbqxj npxk wbjd Axr-AtH jgwr mpnjHm wbjd nbwkdrAcr mlk-bbl wbjd Hkxdjm׃
22.26 wHTltj Atk wAt-Amk Axr jldtk Ol HArc Ahrt Axr lA-jldtm xm wxm tmwtw׃
22.27 wOl-HArc Axr-Hm mnxAjm At-npxm lxwb xm xmH lA jxwbw׃ s
22.28 HOcb nbzH npwc HAjx HzH knjHw Am-klj Ajn hpc bw mdwO HwTlw HwA wzrOw wHxlkw Ol-HArc Axr lA-jdOw׃
22.29 Arc Arc Arc xmOj dbr-jHwH׃ s
22.30 kH Amr jHwH ktbw At-HAjx HzH Orjrj gbr lA-jclh bjmjw kj lA jclh mzrOw Ajx jxb Ol-ksA dwd wmxl Owd bjHwdH׃
22.1 Haec dicit Dominus: “ Descende in domum regis Iudae et loqueris ibi verbum hoc
22.2 et dices: Audi verbum Domini, rex Iudae, qui sedes super solium David, tu et servi tui et populus tuus, qui ingredimini per portas istas.
22.3 Haec dicit Dominus: Facite iudicium et iustitiam et liberate vi oppressum de manu expoliantis et advenam et pupillum et viduam nolite affligere neque opprimatis inique et sanguinem innocentem ne effundatis in loco isto.
22.4 Si enim facientes feceritis verbum istud, ingredientur per portas domus huius reges, sedentes de genere David super thronum eius et ascendentes currus et equos, ipsi et servi et populus eorum.
22.5 Quod si non audieritis verba haec, in memetipso iuravi, dicit Dominus, quia in solitudinem erit domus haec.
22.6 Quia haec dicit Dominus super domum regis Iudae: Galaad tu mihi, caput Libani, verumtamen ponam te solitudinem, urbes inhabitabiles,
22.7 et sanctificabo super te interficientem virum et arma eius, et succident electas cedros tuas et praecipitabunt in ignem.
22.8 Et pertransibunt gentes multae per civitatem hanc, et dicet unusquisque proximo suo: “Quare fecit Dominus sic civitati huic grandi?”.
22.9 Et respondebunt: “Eo quod dereliquerint pactum Domini Dei sui et adoraverint deos alienos et servierint eis” ”.
22.10 Nolite flere mortuum neque lugeatis super eum fletu; plangite eum, qui egreditur, quia non revertetur ultra nec videbit terram nativitatis suae.
22.11 Quia haec dicit Dominus ad Sellum filium Iosiae regem Iudae, qui regnavit pro Iosia patre suo: “ Qui egressus est de loco isto, non revertetur huc amplius,
22.12 sed in loco, ad quem transtulerunt eum, ibi morietur et terram istam non videbit amplius ”.
22.13 Vae, qui aedificat domum suam in iniustitia et cenacula sua non in iudicio, proximum suum servire facit gratis et mercedem eius non reddet ei;
22.14 qui dicit: “ Aedificabo mihi domum latam et cenacula spatiosa ”; qui aperit sibi fenestras et facit laquearia cedrina pingitque sinopide!
22.15 Numquid regnabis, quoniam gloriaris in cedris? Pater tuus numquid non comedit et bibit? Sed fecit iudicium et iustitiam, tunc bene erat ei.
22.16 Iudicavit causam pauperis et egeni, tunc bene. “ Numquid non hoc est nosse me? ”, dicit Dominus.
22.17 Tui vero oculi et cor tuum nonnisi ad avaritiam et ad sanguinem innocentem fundendum et ad calumniam et ad oppressionem faciendam.
22.18 Propterea haec dicit Dominus ad Ioachim filium Iosiae regem Iudae: “ Non plangent eum: “Vae, frater meus!” et “Vae, soror!”. Non concrepabunt ei: “Vae, domine!” et “Vae, inclite!”.
22.19 Sepultura asini sepelietur, tractus et proiectus longe extra portas Ierusalem ”.
22.20 Ascende Libanum et clama et in Basan da vocem tuam et clama de Abarim, quia contriti sunt omnes amatores tui.
22.21 Locutus sum ad te in securitate tua, et dixisti: “ Non audiam! ”. Haec est via tua ab adulescentia tua, quia non audisti vocem meam.
22.22 Omnes pastores tuos pascet ventus, et amatores tui in captivitatem ibunt, quia tunc confunderis et erubesces ab omni malitia tua.
22.23 Quae sedes in Libano et nidificas in cedris, quomodo congemisces, cum venerint tibi dolores quasi dolores parturientis!
22.24 “ Vivo ego, dicit Dominus, quia si fuerit Iechonias, filius Ioachim rex Iudae, anulus in manu dextera mea, inde evellam eum
22.25 et dabo te in manu quaerentium animam tuam et in manu, quorum tu formidas faciem, in manu Nabuchodonosor, regis Babylonis, et in manu Chaldaeorum;
22.26 et mittam te et matrem tuam, quae genuit te, in terram alienam, in qua nati non estis, ibique moriemini;
22.27 et in terram, ad quam ipsi levant animam suam, ut revertantur, illuc non revertentur ”.
22.28 Numquid vas despectum et contritum, vir iste Iechonias? Numquid vas absque omni voluptate? Quare abiecti sunt, ipse et semen eius, et proiecti in terram, quam ignoraverunt?
22.29 Terra, terra, terra, audi sermonem Domini!
22.30 Haec dicit Dominus: “ Scribite virum istum sterilem, virum, qui in diebus suis non prosperabitur; nec enim erit de semine eius vir, qui sedeat super solium David et potestatem habeat ultra in Iuda ”.
23.1 Wehe den Hirten, welche die Schafe meiner Weide verderben und zerstreuen! spricht der HERR.
23.2 Darum spricht der HERR, der Gott Israels, also wider die Hirten, die mein Volk weiden: Weil ihr meine Schafe zerstreut und versprengt und nicht nach ihnen gesehen habt, siehe, so will ich euch heimsuchen wegen eurer schlimmen Taten, spricht der HERR.
23.3 Und ich selbst will den Rest meiner Schafe aus allen Ländern, dahin ich sie verstoßen habe, sammeln und wieder zu ihren Hürden bringen, daß sie fruchtbar sein und sich mehren sollen.
23.4 Und ich will Hirten über sie setzen, die sie weiden sollen; sie werden sich nicht mehr fürchten noch erschrecken müssen, auch keines soll vermißt werden, spricht der HERR.
23.5 Siehe, es kommen Tage, spricht der HERR, da ich dem David einen rechtschaffenen Sproß erwecken werde; der wird als König regieren und weislich handeln und wird Recht und Gerechtigkeit schaffen auf Erden.
23.6 In seinen Tagen wird Juda gerettet werden und Israel sicher wohnen; und das ist der Name, den man ihm geben wird: Der HERR, unsere Gerechtigkeit.
23.7 Darum siehe, es kommen Tage, spricht der HERR, da man nicht mehr sagen wird: «So wahr der HERR lebt, der die Kinder Israel aus dem Lande Ägypten heraufgeführt hat!», sondern:
23.8 «So wahr der HERR lebt, der den Samen des Hauses Israel aus dem nördlichen Lande wiedergebracht hat und aus allen Ländern, dahin ich sie verstoßen habe!» Und sie sollen wohnen in ihrem Land.
23.9 An die Propheten: Gebrochen ist mein Herz in meiner Brust, es schlottern alle meine Gebeine, ich bin wie ein Betrunkener, wie ein Mann, der vom Wein überwältigt wurde, wegen des HERRN und wegen seiner heiligen Worte.
23.10 Denn das Land ist voll Ehebrecher, und das Land trauert wegen des Fluches, die Auen der Wüste sind verdorrt; ihre Gewalttätigkeit ist arg geworden, und sie mißbrauchen ihre Macht.
23.11 Denn sowohl der Prophet als auch der Priester sind ruchlos; sogar in meinem Hause habe ich ihre Bosheit gefunden.
23.12 Darum soll ihr Weg wie schlüpfriger Boden in der Finsternis werden; sie sollen darauf straucheln und fallen; denn ich will Unglück über sie bringen, das Jahr ihrer Heimsuchung, spricht der HERR.
23.13 Auch bei den Propheten zu Samaria habe ich Torheit gesehen, daß sie durch Baal weissagten und mein Volk Israel verführten;
23.14 aber bei den Propheten zu Jerusalem habe ich Schauderhaftes wahrgenommen, nämlich Ehebruch und betrügerischen Lebenswandel; sie stärken die Hände der Bösen, so daß niemand mehr von seiner Bosheit umkehrt; sie sind mir alle wie Sodomiter geworden und ihre Einwohner wie die von Gomorra.
23.15 Darum spricht der HERR der Heerscharen über die Propheten also: Siehe, ich will sie mit Wermut speisen und mit Giftwasser tränken; denn von den Propheten zu Jerusalem ist die Gottlosigkeit ausgegangen ins ganze Land.
23.16 So spricht der HERR der Heerscharen: Höret nicht auf die Worte der Propheten, die euch weissagen! Sie wiegen euch in eitlen Wahn; das Gesicht des eigenen Herzens verkünden sie und nicht was aus dem Munde des HERRN kommt ;
23.17 sie sagen zu denen, die mich verachten: Der HERR hat gesagt: «Friede sei mit euch!» Und zu allen denen, die in der Verstocktheit ihres Herzens wandeln, sprechen sie: «Es wird kein Unglück über euch kommen!»
23.18 Denn wer hat im Rat des HERRN gestanden und hat sein Wort gesehen und gehört? Wer auf mein Wort gemerkt hat, der hat es gehört!
23.19 Siehe, ein Sturmwind geht aus vom HERRN, und ein Wirbelsturm entlädt sich auf das Haupt der Gottlosen!
23.20 Der Zorn des HERRN wird nicht nachlassen, bis er die Gedanken seines Herzens vollbracht und ausgeführt hat. Zur letzten Zeit werdet ihr es klar erkennen!
23.21 Ich sandte diese Propheten nicht, dennoch liefen sie; ich redete nicht zu ihnen, dennoch weissagten sie.
23.22 Hätten sie in meinem Rate gestanden, so würden sie meinem Volke meine Worte predigen und sie abbringen von ihrem bösen Wege und von ihren schlimmen Taten!
23.23 Bin ich denn nur Gott in der Nähe, spricht der HERR, und nicht auch Gott in der Ferne?
23.24 Kann sich jemand so heimlich verbergen, daß ich ihn nicht sehe? spricht der HERR. Erfülle ich nicht den Himmel und die Erde? spricht der HERR.
23.25 Ich habe gehört, was die Propheten reden, die in meinem Namen Lügen prophezeien und sagen: «Mir hat geträumt, mir hat geträumt!»
23.26 Wie lange soll die falsche Weissagung im Herzen der Propheten bleiben, die betrügerische Weissagung ihres Herzens?
23.27 Haben sie etwa im Sinn, bei meinem Volk meinen Namen in Vergessenheit zu bringen durch die Träume, die sie einander erzählen, gleichwie ihre Väter meinen Namen vergessen haben über dem Baal?
23.28 Der Prophet, der einen Traum hat, erzähle den Traum; wer aber mein Wort hat, der predige mein Wort wahrhaftig! Was hat das Stroh mit dem Weizen gemein? spricht der HERR.
23.29 Ist mein Wort nicht wie ein Feuer, spricht der HERR, und wie ein Hammer, der Felsen zerschmeißt?
23.30 Darum siehe, ich will an die Propheten, spricht der HERR, die meine Worte stehlen, einer dem andern;
23.31 siehe, ich will an die Propheten, spricht der HERR, die ihre eigenen Zungen nehmen, um einen Gottesspruch zu sprechen;
23.32 siehe, ich will an die Propheten, spricht der HERR, welche erlogene Träume erzählen und durch ihre Lügen und Prahlereien mein Volk irreführen, da ich sie doch nicht gesandt und ihnen nichts befohlen habe und sie auch diesem Volk gar nichts nützen können, spricht der HERR.
23.33 Und wenn dich dieses Volk oder ein Prophet oder ein Priester fragen sollten: «Was ist die Last des HERRN?» so sollst du ihnen antworten: Ihr seid die Last, und ich will euch abwerfen, spricht der HERR!
23.34 Der Prophet aber und der Priester und das Volk, welches sagen wird «die Last des HERRN», einen solchen Mann will ich heimsuchen samt seinem Haus!
23.35 So sollt ihr aber einer zum andern und ein jeder zu seinem Bruder sagen: «Was hat der HERR geantwortet?» oder «was hat der HERR gesprochen?»
23.36 Aber der «Last des HERRN» sollt ihr nicht mehr Erwähnung tun; denn einem jeglichen wird sein eigenes Wort zur Last werden, wenn ihr die Worte des lebendigen Gottes, des HERRN der Heerscharen, unsres Gottes, also verdreht!
23.37 Also sollst du zum Propheten sagen: «Was hat dir der HERR geantwortet?» oder «was sagt der HERR?»
23.38 Wenn ihr aber sagt: «Last des HERRN», so spricht der HERR also: Weil ihr diesen Ausdruck brauchet: «Last des HERRN», ich euch aber sagen ließ, ihr sollt nicht von der «Last des HERRN» reden,
23.39 darum siehe, so will ich euch aufheben und euch samt dieser Stadt, die ich euch und euren Vätern gegeben habe, von meinem Angesicht verwerfen
23.40 und will euch mit ewiger Schmach und ewiger Schande belegen, die unvergessen bleiben soll!
23.1 ὦ οἱ ποιμένες οἱ διασκορπίζοντες καὶ ἀπολλύοντες τὰ πρόβατα τῆς νομῆς μου
23.2 διὰ τοῦτο τάδε λέγει κύριος ἐπὶ τοὺς ποιμαίνοντας τὸν λαόν μου ὑμεῖς διεσκορπίσατε τὰ πρόβατά μου καὶ ἐξώσατε αὐτὰ καὶ οὐκ ἐπεσκέψασθε αὐτά ἰδοὺ ἐγὼ ἐκδικῶ ἐφ' ὑμᾶς κατὰ τὰ πονηρὰ ἐπιτηδεύματα ὑμῶν
23.3 καὶ ἐγὼ εἰσδέξομαι τοὺς καταλοίπους τοῦ λαοῦ μου ἀπὸ πάσης τῆς γῆς οὗ ἐξῶσα αὐτοὺς ἐκεῖ καὶ καταστήσω αὐτοὺς εἰς τὴν νομὴν αὐτῶν καὶ αὐξηθήσονται καὶ πληθυνθήσονται
23.4 καὶ ἀναστήσω αὐτοῖς ποιμένας οἳ ποιμανοῦσιν αὐτούς καὶ οὐ φοβηθήσονται ἔτι οὐδὲ πτοηθήσονται λέγει κύριος
23.5 ἰδοὺ ἡμέραι ἔρχονται λέγει κύριος καὶ ἀναστήσω τῷ δαυιδ ἀνατολὴν δικαίαν καὶ βασιλεύσει βασιλεὺς καὶ συνήσει καὶ ποιήσει κρίμα καὶ δικαιοσύνην ἐπὶ τῆς γῆς
23.6 ἐν ταῖς ἡμέραις αὐτοῦ σωθήσεται ιουδας καὶ ισραηλ κατασκηνώσει πεποιθώς καὶ τοῦτο τὸ ὄνομα αὐτοῦ ὃ καλέσει αὐτὸν κύριος ιωσεδεκ
23.7 διὰ τοῦτο ἰδοὺ ἡμέραι ἔρχονται λέγει κύριος καὶ οὐκ ἐροῦσιν ἔτι ζῇ κύριος ὃς ἀνήγαγεν τὸν οἶκον ισραηλ ἐκ γῆς αἰγύπτου
23.8 ἀλλά ζῇ κύριος ὃς συνήγαγεν ἅπαν τὸ σπέρμα ισραηλ ἀπὸ γῆς βορρᾶ καὶ ἀπὸ πασῶν τῶν χωρῶν οὗ ἐξῶσεν αὐτοὺς ἐκεῖ καὶ ἀπεκατέστησεν αὐτοὺς εἰς τὴν γῆν αὐτῶν
23.9 ἐν τοῖς προφήταις συνετρίβη ἡ καρδία μου ἐν ἐμοὶ ἐσαλεύθη πάντα τὰ ὀστᾶ μου ἐγενήθην ὡς ἀνὴρ συντετριμμένος καὶ ὡς ἄνθρωπος συνεχόμενος ἀπὸ οἴνου ἀπὸ προσώπου κυρίου καὶ ἀπὸ προσώπου εὐπρεπείας δόξης αὐτοῦ
23.10 ὅτι ἀπὸ προσώπου τούτων ἐπένθησεν ἡ γῆ ἐξηράνθησαν αἱ νομαὶ τῆς ἐρήμου καὶ ἐγένετο ὁ δρόμος αὐτῶν πονηρὸς καὶ ἡ ἰσχὺς αὐτῶν οὐχ οὕτως
23.11 ὅτι ἱερεὺς καὶ προφήτης ἐμολύνθησαν καὶ ἐν τῷ οἴκῳ μου εἶδον πονηρίας αὐτῶν
23.12 διὰ τοῦτο γενέσθω ἡ ὁδὸς αὐτῶν αὐτοῖς εἰς ὀλίσθημα ἐν γνόφῳ καὶ ὑποσκελισθήσονται καὶ πεσοῦνται ἐν αὐτῇ διότι ἐπάξω ἐπ' αὐτοὺς κακὰ ἐν ἐνιαυτῷ ἐπισκέψεως αὐτῶν φησὶν κύριος
23.13 καὶ ἐν τοῖς προφήταις σαμαρείας εἶδον ἀνομήματα ἐπροφήτευσαν διὰ τῆς βααλ καὶ ἐπλάνησαν τὸν λαόν μου ισραηλ
23.14 καὶ ἐν τοῖς προφήταις ιερουσαλημ ἑώρακα φρικτά μοιχωμένους καὶ πορευομένους ἐν ψεύδεσι καὶ ἀντιλαμβανομένους χειρῶν πονηρῶν τοῦ μὴ ἀποστραφῆναι ἕκαστον ἀπὸ τῆς ὁδοῦ αὐτοῦ τῆς πονηρᾶς ἐγενήθησάν μοι πάντες ὡς σοδομα καὶ οἱ κατοικοῦντες αὐτὴν ὥσπερ γομορρα
23.15 διὰ τοῦτο τάδε λέγει κύριος ἰδοὺ ἐγὼ ψωμιῶ αὐτοὺς ὀδύνην καὶ ποτιῶ αὐτοὺς ὕδωρ πικρόν ὅτι ἀπὸ τῶν προφητῶν ιερουσαλημ ἐξῆλθεν μολυσμὸς πάσῃ τῇ γῇ
23.16 οὕτως λέγει κύριος παντοκράτωρ μὴ ἀκούετε τοὺς λόγους τῶν προφητῶν ὅτι ματαιοῦσιν ἑαυτοῖς ὅρασιν ἀπὸ καρδίας αὐτῶν λαλοῦσιν καὶ οὐκ ἀπὸ στόματος κυρίου
23.17 λέγουσιν τοῖς ἀπωθουμένοις τὸν λόγον κυρίου εἰρήνη ἔσται ὑμῖν καὶ πᾶσιν τοῖς πορευομένοις τοῖς θελήμασιν αὐτῶν παντὶ τῷ πορευομένῳ πλάνῃ καρδίας αὐτοῦ εἶπαν οὐχ ἥξει ἐπὶ σὲ κακά
23.18 ὅτι τίς ἔστη ἐν ὑποστήματι κυρίου καὶ εἶδεν τὸν λόγον αὐτοῦ τίς ἐνωτίσατο καὶ ἤκουσεν
23.19 ἰδοὺ σεισμὸς παρὰ κυρίου καὶ ὀργὴ ἐκπορεύεται εἰς συσσεισμόν συστρεφομένη ἐπὶ τοὺς ἀσεβεῖς ἥξει
23.20 καὶ οὐκέτι ἀποστρέψει ὁ θυμὸς κυρίου ἕως ἂν ποιήσῃ αὐτὸ καὶ ἕως ἂν ἀναστήσῃ αὐτὸ ἀπὸ ἐγχειρήματος καρδίας αὐτοῦ ἐπ' ἐσχάτου τῶν ἡμερῶν νοήσουσιν αὐτά
23.21 οὐκ ἀπέστελλον τοὺς προφήτας καὶ αὐτοὶ ἔτρεχον οὐκ ἐλάλησα πρὸς αὐτούς καὶ αὐτοὶ ἐπροφήτευον
23.22 καὶ εἰ ἔστησαν ἐν τῇ ὑποστάσει μου καὶ εἰσήκουσαν τῶν λόγων μου καὶ τὸν λαόν μου ἂν ἀπέστρεφον αὐτοὺς ἀπὸ τῶν πονηρῶν ἐπιτηδευμάτων αὐτῶν
23.23 θεὸς ἐγγίζων ἐγώ εἰμι λέγει κύριος καὶ οὐχὶ θεὸς πόρρωθεν
23.24 εἰ κρυβήσεται ἄνθρωπος ἐν κρυφαίοις καὶ ἐγὼ οὐκ ὄψομαι αὐτόν μὴ οὐχὶ τὸν οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν ἐγὼ πληρῶ λέγει κύριος
23.25 ἤκουσα ἃ λαλοῦσιν οἱ προφῆται ἃ προφητεύουσιν ἐπὶ τῷ ὀνόματί μου ψευδῆ λέγοντες ἠνυπνιασάμην ἐνύπνιον
23.26 ἕως πότε ἔσται ἐν καρδίᾳ τῶν προφητῶν τῶν προφητευόντων ψευδῆ καὶ ἐν τῷ προφητεύειν αὐτοὺς τὰ θελήματα καρδίας αὐτῶν
23.27 τῶν λογιζομένων τοῦ ἐπιλαθέσθαι τοῦ νόμου μου ἐν τοῖς ἐνυπνίοις αὐτῶν ἃ διηγοῦντο ἕκαστος τῷ πλησίον αὐτοῦ καθάπερ ἐπελάθοντο οἱ πατέρες αὐτῶν τοῦ ὀνόματός μου ἐν τῇ βααλ
23.28 ὁ προφήτης ἐν ᾧ τὸ ἐνύπνιόν ἐστιν διηγησάσθω τὸ ἐνύπνιον αὐτοῦ καὶ ἐν ᾧ ὁ λόγος μου πρὸς αὐτόν διηγησάσθω τὸν λόγον μου ἐπ' ἀληθείας τί τὸ ἄχυρον πρὸς τὸν σῖτον οὕτως οἱ λόγοι μου λέγει κύριος
23.29 οὐχὶ οἱ λόγοι μου ὥσπερ πῦρ φλέγον λέγει κύριος καὶ ὡς πέλυξ κόπτων πέτραν
23.30 διὰ τοῦτο ἰδοὺ ἐγὼ πρὸς τοὺς προφήτας λέγει κύριος ὁ θεός τοὺς κλέπτοντας τοὺς λόγους μου ἕκαστος παρὰ τοῦ πλησίον αὐτοῦ
23.31 ἰδοὺ ἐγὼ πρὸς τοὺς προφήτας τοὺς ἐκβάλλοντας προφητείας γλώσσης καὶ νυστάζοντας νυσταγμὸν ἑαυτῶν
23.32 ἰδοὺ ἐγὼ πρὸς τοὺς προφήτας τοὺς προφητεύοντας ἐνύπνια ψευδῆ καὶ διηγοῦντο αὐτὰ καὶ ἐπλάνησαν τὸν λαόν μου ἐν τοῖς ψεύδεσιν αὐτῶν καὶ ἐν τοῖς πλάνοις αὐτῶν καὶ ἐγὼ οὐκ ἀπέστειλα αὐτοὺς καὶ οὐκ ἐνετειλάμην αὐτοῖς καὶ ὠφέλειαν οὐκ ὠφελήσουσιν τὸν λαὸν τοῦτον
23.33 καὶ ἐὰν ἐρωτήσωσί σε ὁ λαὸς οὗτος ἢ ἱερεὺς ἢ προφήτης λέγων τί τὸ λῆμμα κυρίου καὶ ἐρεῖς αὐτοῖς ὑμεῖς ἐστε τὸ λῆμμα καὶ ῥάξω ὑμᾶς λέγει κύριος
23.34 καὶ ὁ προφήτης καὶ ὁ ἱερεὺς καὶ ὁ λαός οἳ ἂν εἴπωσιν λῆμμα κυρίου καὶ ἐκδικήσω τὸν ἄνθρωπον ἐκεῖνον καὶ τὸν οἶκον αὐτοῦ
23.35 ὅτι οὕτως ἐρεῖτε ἕκαστος πρὸς τὸν πλησίον αὐτοῦ καὶ ἕκαστος πρὸς τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ τί ἀπεκρίθη κύριος καὶ τί ἐλάλησεν κύριος
23.36 καὶ λῆμμα κυρίου μὴ ὀνομάζετε ἔτι ὅτι τὸ λῆμμα τῷ ἀνθρώπῳ ἔσται ὁ λόγος αὐτοῦ
23.37 καὶ διὰ τί ἐλάλησεν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν
23.38 διὰ τοῦτο τάδε λέγει κύριος ὁ θεός ἀνθ' ὧν εἴπατε τὸν λόγον τοῦτον λῆμμα κυρίου καὶ ἀπέστειλα πρὸς ὑμᾶς λέγων οὐκ ἐρεῖτε λῆμμα κυρίου
23.39 διὰ τοῦτο ἰδοὺ ἐγὼ λαμβάνω καὶ ῥάσσω ὑμᾶς καὶ τὴν πόλιν ἣν ἔδωκα ὑμῖν καὶ τοῖς πατράσιν ὑμῶν
23.40 καὶ δώσω ἐφ' ὑμᾶς ὀνειδισμὸν αἰώνιον καὶ ἀτιμίαν αἰώνιον ἥτις οὐκ ἐπιλησθήσεται
23.1 oh oi poimenes oi diaskorpizontes kai apollyontes ta probata tehs nomehs moy
23.2 dia toyto tade legei kyrios epi toys poimainontas ton laon moy ymeis dieskorpisate ta probata moy kai exohsate ayta kai oyk epeskepsasthe ayta idoy egoh ekdikoh eph' ymas kata ta ponehra epitehdeymata ymohn
23.3 kai egoh eisdexomai toys kataloipoys toy laoy moy apo pasehs tehs gehs oy exohsa aytoys ekei kai katastehsoh aytoys eis tehn nomehn aytohn kai ayxehthehsontai kai plehthynthehsontai
23.4 kai anastehsoh aytois poimenas oi poimanoysin aytoys kai oy phobehthehsontai eti oyde ptoehthehsontai legei kyrios
23.5 idoy ehmerai erchontai legei kyrios kai anastehsoh toh dayid anatolehn dikaian kai basileysei basileys kai synehsei kai poiehsei krima kai dikaiosynehn epi tehs gehs
23.6 en tais ehmerais aytoy sohthehsetai ioydas kai israehl kataskehnohsei pepoithohs kai toyto to onoma aytoy o kalesei ayton kyrios iohsedek
23.7 dia toyto idoy ehmerai erchontai legei kyrios kai oyk eroysin eti zeh kyrios os anehgagen ton oikon israehl ek gehs aigyptoy
23.8 alla zeh kyrios os synehgagen apan to sperma israehl apo gehs borra kai apo pasohn tohn chohrohn oy exohsen aytoys ekei kai apekatestehsen aytoys eis tehn gehn aytohn
23.9 en tois prophehtais synetribeh eh kardia moy en emoi esaleytheh panta ta osta moy egenehthehn ohs anehr syntetrimmenos kai ohs anthrohpos synechomenos apo oinoy apo prosohpoy kyrioy kai apo prosohpoy eyprepeias doxehs aytoy
23.10 oti apo prosohpoy toytohn epenthehsen eh geh exehranthehsan ai nomai tehs erehmoy kai egeneto o dromos aytohn ponehros kai eh ischys aytohn oych oytohs
23.11 oti iereys kai prophehtehs emolynthehsan kai en toh oikoh moy eidon ponehrias aytohn
23.12 dia toyto genesthoh eh odos aytohn aytois eis olisthehma en gnophoh kai yposkelisthehsontai kai pesoyntai en ayteh dioti epaxoh ep' aytoys kaka en eniaytoh episkepseohs aytohn phehsin kyrios
23.13 kai en tois prophehtais samareias eidon anomehmata eprophehteysan dia tehs baal kai eplanehsan ton laon moy israehl
23.14 kai en tois prophehtais ieroysalehm eohraka phrikta moichohmenoys kai poreyomenoys en pseydesi kai antilambanomenoys cheirohn ponehrohn toy meh apostraphehnai ekaston apo tehs odoy aytoy tehs ponehras egenehthehsan moi pantes ohs sodoma kai oi katoikoyntes aytehn ohsper gomorra
23.15 dia toyto tade legei kyrios idoy egoh psohmioh aytoys odynehn kai potioh aytoys ydohr pikron oti apo tohn prophehtohn ieroysalehm exehlthen molysmos paseh teh geh
23.16 oytohs legei kyrios pantokratohr meh akoyete toys logoys tohn prophehtohn oti mataioysin eaytois orasin apo kardias aytohn laloysin kai oyk apo stomatos kyrioy
23.17 legoysin tois apohthoymenois ton logon kyrioy eirehneh estai ymin kai pasin tois poreyomenois tois thelehmasin aytohn panti toh poreyomenoh planeh kardias aytoy eipan oych ehxei epi se kaka
23.18 oti tis esteh en ypostehmati kyrioy kai eiden ton logon aytoy tis enohtisato kai ehkoysen
23.19 idoy seismos para kyrioy kai orgeh ekporeyetai eis sysseismon systrephomeneh epi toys asebeis ehxei
23.20 kai oyketi apostrepsei o thymos kyrioy eohs an poiehseh ayto kai eohs an anastehseh ayto apo egcheirehmatos kardias aytoy ep' eschatoy tohn ehmerohn noehsoysin ayta
23.21 oyk apestellon toys prophehtas kai aytoi etrechon oyk elalehsa pros aytoys kai aytoi eprophehteyon
23.22 kai ei estehsan en teh ypostasei moy kai eisehkoysan tohn logohn moy kai ton laon moy an apestrephon aytoys apo tohn ponehrohn epitehdeymatohn aytohn
23.23 theos eggizohn egoh eimi legei kyrios kai oychi theos porrohthen
23.24 ei krybehsetai anthrohpos en kryphaiois kai egoh oyk opsomai ayton meh oychi ton oyranon kai tehn gehn egoh plehroh legei kyrios
23.25 ehkoysa a laloysin oi prophehtai a prophehteyoysin epi toh onomati moy pseydeh legontes ehnypniasamehn enypnion
23.26 eohs pote estai en kardia tohn prophehtohn tohn prophehteyontohn pseydeh kai en toh prophehteyein aytoys ta thelehmata kardias aytohn
23.27 tohn logizomenohn toy epilathesthai toy nomoy moy en tois enypniois aytohn a diehgoynto ekastos toh plehsion aytoy kathaper epelathonto oi pateres aytohn toy onomatos moy en teh baal
23.28 o prophehtehs en oh to enypnion estin diehgehsasthoh to enypnion aytoy kai en oh o logos moy pros ayton diehgehsasthoh ton logon moy ep' alehtheias ti to achyron pros ton siton oytohs oi logoi moy legei kyrios
23.29 oychi oi logoi moy ohsper pyr phlegon legei kyrios kai ohs pelyx koptohn petran
23.30 dia toyto idoy egoh pros toys prophehtas legei kyrios o theos toys kleptontas toys logoys moy ekastos para toy plehsion aytoy
23.31 idoy egoh pros toys prophehtas toys ekballontas prophehteias glohssehs kai nystazontas nystagmon eaytohn
23.32 idoy egoh pros toys prophehtas toys prophehteyontas enypnia pseydeh kai diehgoynto ayta kai eplanehsan ton laon moy en tois pseydesin aytohn kai en tois planois aytohn kai egoh oyk apesteila aytoys kai oyk eneteilamehn aytois kai ohpheleian oyk ohphelehsoysin ton laon toyton
23.33 kai ean erohtehsohsi se o laos oytos eh iereys eh prophehtehs legohn ti to lehmma kyrioy kai ereis aytois ymeis este to lehmma kai raxoh ymas legei kyrios
23.34 kai o prophehtehs kai o iereys kai o laos oi an eipohsin lehmma kyrioy kai ekdikehsoh ton anthrohpon ekeinon kai ton oikon aytoy
23.35 oti oytohs ereite ekastos pros ton plehsion aytoy kai ekastos pros ton adelphon aytoy ti apekritheh kyrios kai ti elalehsen kyrios
23.36 kai lehmma kyrioy meh onomazete eti oti to lehmma toh anthrohpoh estai o logos aytoy
23.37 kai dia ti elalehsen kyrios o theos ehmohn
23.38 dia toyto tade legei kyrios o theos anth' ohn eipate ton logon toyton lehmma kyrioy kai apesteila pros ymas legohn oyk ereite lehmma kyrioy
23.39 dia toyto idoy egoh lambanoh kai rassoh ymas kai tehn polin ehn edohka ymin kai tois patrasin ymohn
23.40 kai dohsoh eph' ymas oneidismon aiohnion kai atimian aiohnion ehtis oyk epilehsthehsetai
23.1 הֹוי רֹעִים מְאַבְּדִים וּמְפִצִים אֶת־צֹאן מַרְעִיתִי נְאֻם־יְהוָה׃
23.2 לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל־הָרֹעִים הָרֹעִים אֶת־עַמִּי אַתֶּם הֲפִצֹתֶם אֶת־צֹאנִי וַתַּדִּחוּם וְלֹא פְקַדְתֶּם אֹתָם הִנְנִי פֹקֵד עֲלֵיכֶם אֶת־רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם נְאֻם־יְהוָה׃
23.3 וַאֲנִי אֲקַבֵּץ אֶת־שְׁאֵרִית צֹאנִי מִכֹּל הָאֲרָצֹות אֲשֶׁר־הִדַּחְתִּי אֹתָם שָׁם וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְהֶן עַל־נְוֵהֶן וּפָרוּ וְרָבוּ׃
23.4 וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיהֶם רֹעִים וְרָעוּם וְלֹא־יִירְאוּ עֹוד וְלֹא־יֵחַתּוּ וְלֹא יִפָּקֵדוּ נְאֻם־יְהוָה׃ ס
23.5 הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ׃
23.6 בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח וְזֶה־שְּׁמֹו אֲשֶׁר־יִקְרְאֹו יְהוָה ׀ צִדְקֵנוּ׃ ס
23.7 לָכֵן הִנֵּה־יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וְלֹא־יֹאמְרוּ עֹוד חַי־יְהוָה אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃
23.8 כִּי אִם־חַי־יְהוָה אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת־זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפֹונָה וּמִכֹּל הָאֲרָצֹות אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם וְיָשְׁבוּ עַל־אַדְמָתָם׃ ס
23.9 לַנְּבִאִים נִשְׁבַּר לִבִּי בְקִרְבִּי רָחֲפוּ כָּל־עַצְמֹותַי הָיִיתִי כְּאִישׁ שִׁכֹּור וּכְגֶבֶר עֲבָרֹו יָיִן מִפְּנֵי יְהוָה וּמִפְּנֵי דִּבְרֵי קָדְשֹׁו׃
23.10 כִּי מְנָאֲפִים מָלְאָה הָאָרֶץ כִּי־מִפְּנֵי אָלָה אָבְלָה הָאָרֶץ יָבְשׁוּ נְאֹות מִדְבָּר וַתְּהִי מְרוּצָתָם רָעָה וּגְבוּרָתָם לֹא־כֵן׃
23.11 כִּי־גַם־נָבִיא גַם־כֹּהֵן חָנֵפוּ גַּם־בְּבֵיתִי מָצָאתִי רָעָתָם נְאֻם־יְהוָה׃
23.12 לָכֵן יִהְיֶה דַרְכָּם לָהֶם כַּחֲלַקְלַקֹּות בָּאֲפֵלָה יִדַּחוּ וְנָפְלוּ בָהּ כִּי־אָבִיא עֲלֵיהֶם רָעָה שְׁנַת פְּקֻדָּתָם נְאֻם־יְהוָה׃
23.13 וּבִנְבִיאֵי שֹׁמְרֹון רָאִיתִי תִפְלָה הִנַּבְּאוּ בַבַּעַל וַיַּתְעוּ אֶת־עַמִּי אֶת־יִשְׂרָאֵל׃ ס
23.14 וּבִנְבִאֵי יְרוּשָׁלִַם רָאִיתִי שַׁעֲרוּרָה נָאֹוף וְהָלֹךְ בַּשֶּׁקֶר וְחִזְּקוּ יְדֵי מְרֵעִים לְבִלְתִּי־שָׁבוּ אִישׁ מֵרָעָתֹו הָיוּ־לִי כֻלָּם כִּסְדֹם וְיֹשְׁבֶיהָ כַּעֲמֹרָה׃ ס
23.15 לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות עַל־הַנְּבִאִים הִנְנִי מַאֲכִיל אֹותָם לַעֲנָה וְהִשְׁקִתִים מֵי־רֹאשׁ כִּי מֵאֵת נְבִיאֵי יְרוּשָׁלִַם יָצְאָה חֲנֻפָּה לְכָל־הָאָרֶץ׃ פ
23.16 כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אַל־תִּשְׁמְעוּ עַל־דִּבְרֵי הַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים לָכֶם מַהְבִּלִים הֵמָּה אֶתְכֶם חֲזֹון לִבָּם יְדַבֵּרוּ לֹא מִפִּי יְהוָה׃
23.17 אֹמְרִים אָמֹור לִמְנַאֲצַי דִּבֶּר יְהוָה שָׁלֹום יִהְיֶה לָכֶם וְכֹל הֹלֵךְ בִּשְׁרִרוּת לִבֹּו אָמְרוּ לֹא־תָבֹוא עֲלֵיכֶם רָעָה׃
23.18 כִּי מִי עָמַד בְּסֹוד יְהוָה וְיֵרֶא וְיִשְׁמַע אֶת־דְּבָרֹו מִי־הִקְשִׁיב [דְּבָרִי כ] (דְּבָרֹו ק) וַיִּשְׁמָע׃ ס
23.19 הִנֵּה ׀ סַעֲרַת יְהוָה חֵמָה יָצְאָה וְסַעַר מִתְחֹולֵל עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל׃
23.20 לֹא יָשׁוּב אַף־יְהוָה עַד־עֲשֹׂתֹו וְעַד־הֲקִימֹו מְזִמֹּות לִבֹּו בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּתְבֹּונְנוּ בָהּ בִּינָה׃
23.21 לֹא־שָׁלַחְתִּי אֶת־הַנְּבִאִים וְהֵם רָצוּ לֹא־דִבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם וְהֵם נִבָּאוּ׃
23.22 וְאִם־עָמְדוּ בְּסֹודִי וְיַשְׁמִעוּ דְבָרַי אֶת־עַמִּי וִישִׁבוּם מִדַּרְכָּם הָרָע וּמֵרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם׃ ס
23.23 הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב אָנִי נְאֻם־יְהוָה וְלֹא אֱלֹהֵי מֵרָחֹק׃
23.24 אִם־יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא־אֶרְאֶנּוּ נְאֻם־יְהוָה הֲלֹוא אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם־יְהוָה׃
23.25 שָׁמַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר־אָמְרוּ הַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים בִּשְׁמִי שֶׁקֶר לֵאמֹר חָלַמְתִּי חָלָמְתִּי׃
23.26 עַד־מָתַי הֲיֵשׁ בְּלֵב הַנְּבִאִים נִבְּאֵי הַשָּׁקֶר וּנְבִיאֵי תַּרְמִת לִבָּם׃
23.27 הַחֹשְׁבִים לְהַשְׁכִּיחַ אֶת־עַמִּי שְׁמִי בַּחֲלֹומֹתָם אֲשֶׁר יְסַפְּרוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ כַּאֲשֶׁר שָׁכְחוּ אֲבֹותָם אֶת־שְׁמִי בַּבָּעַל׃
23.28 הַנָּבִיא אֲשֶׁר־אִתֹּו חֲלֹום יְסַפֵּר חֲלֹום וַאֲשֶׁר דְּבָרִי אִתֹּו יְדַבֵּר דְּבָרִי אֱמֶת מַה־לַתֶּבֶן אֶת־הַבָּר נְאֻם־יְהוָה׃
23.29 הֲלֹוא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם־יְהוָה וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע׃ ס
23.30 לָכֵן הִנְנִי עַל־הַנְּבִאִים נְאֻם־יְהוָה מְגַנְּבֵי דְבָרַי אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ׃
23.31 הִנְנִי עַל־הַנְּבִיאִם נְאֻם־יְהוָה הַלֹּקְחִים לְשֹׁונָם וַיִּנְאֲמוּ נְאֻם׃
23.32 הִנְנִי עַל־נִבְּאֵי חֲלֹמֹות שֶׁקֶר נְאֻם־יְהוָה וַיְסַפְּרוּם וַיַּתְעוּ אֶת־עַמִּי בְּשִׁקְרֵיהֶם וּבְפַחֲזוּתָם וְאָנֹכִי לֹא־שְׁלַחְתִּים וְלֹא צִוִּיתִים וְהֹועֵיל לֹא־יֹועִילוּ לָעָם־הַזֶּה נְאֻם־יְהוָה׃
23.33 וְכִי־יִשְׁאָלְךָ הָעָם הַזֶּה אֹו־הַנָּבִיא אֹו־כֹהֵן לֵאמֹר מַה־מַשָּׂא יְהוָה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת־מַה־מַשָּׂא וְנָטַשְׁתִּי אֶתְכֶם נְאֻם־יְהוָה׃
23.34 וְהַנָּבִיא וְהַכֹּהֵן וְהָעָם אֲשֶׁר יֹאמַר מַשָּׂא יְהוָה וּפָקַדְתִּי עַל־הָאִישׁ הַהוּא וְעַל־בֵּיתֹו׃
23.35 כֹּה תֹאמְרוּ אִישׁ עַל־רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶל־אָחִיו מֶה־עָנָה יְהוָה וּמַה־דִּבֶּר יְהוָה׃
23.36 וּמַשָּׂא יְהוָה לֹא תִזְכְּרוּ־עֹוד כִּי הַמַּשָּׂא יִהְיֶה לְאִישׁ דְּבָרֹו וַהֲפַכְתֶּם אֶת־דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵינוּ׃
23.37 כֹּה תֹאמַר אֶל־הַנָּבִיא מֶה־עָנָךְ יְהוָה וּמַה־דִּבֶּר יְהוָה׃
23.38 וְאִם־מַשָּׂא יְהוָה תֹּאמֵרוּ לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה יַעַן אֲמָרְכֶם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה מַשָּׂא יְהוָה וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם לֵאמֹר לֹא תֹאמְרוּ מַשָּׂא יְהוָה׃
23.39 לָכֵן הִנְנִי וְנָשִׁיתִי אֶתְכֶם נָשֹׁא וְנָטַשְׁתִּי אֶתְכֶם וְאֶת־הָעִיר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבֹותֵיכֶם מֵעַל פָּנָי׃
23.40 וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם חֶרְפַּת עֹולָם וּכְלִמּוּת עֹולָם אֲשֶׁר לֹא תִשָּׁכֵחַ׃ ס
23.1 Howj roOijm mAabdijm wmpicijm Aaet-coAn marOijtij nAum-jHwaaH׃
23.2 laaken koH-Aaamar jHwaaH AaeloHej jixraaAel Oal-HaaroOijm HaaroOijm Aaet-Oamij Aataem Hapicotaem Aaet-coAnij watadihwm wloA pqadtaem Aotaam Hinnij poqed Oalejkaem Aaet-roOa maOallejkaem nAum-jHwaaH׃
23.3 waAanij Aaqabec Aaet-xxAerijt coAnij mikol HaaAaraacowt Aaxxaer-Hidahtij Aotaam xxaam waHaxxibotij AaetHaen Oal-nweHaen wpaarw wraabw׃
23.4 waHaqimotij OalejHaem roOijm wraaOwm wloA-jijrAw Oowd wloA-jehatw wloA jipaaqedw nAum-jHwaaH׃ s
23.5 HineH jaamijm baaAijm nAum-jHwaaH waHaqimotij ldaawid caemah cadijq wmaalak maelaek wHixkijl wOaaxaaH mixxpaaT wcdaaqaaH baaAaaraec׃
23.6 bjaamaajw tiwaaxxaO jHwdaaH wjixraaAel jixxkon laabaeTah wzaeH-xxmow Aaxxaer-jiqrAow jHwaaH cidqenw׃ s
23.7 laaken HineH-jaamijm baaAijm nAum-jHwaaH wloA-joAmrw Oowd haj-jHwaaH Aaxxaer HaeOaelaaH Aaet-bnej jixraaAel meAaeraec micraajim׃
23.8 kij Aim-haj-jHwaaH Aaxxaer HaeOaelaaH waAaxxaer HebijA Aaet-zaeraO bejt jixraaAel meAaeraec caapownaaH wmikol HaaAaraacowt Aaxxaer Hidahtijm xxaam wjaaxxbw Oal-Aadmaataam׃ s
23.9 lanbiAijm nixxbar libij bqirbij raahapw kaal-Oacmowtaj Haajijtij kAijxx xxikowr wkgaebaer Oabaarow jaajin mipnej jHwaaH wmipnej dibrej qaadxxow׃
23.10 kij mnaaAapijm maalAaaH HaaAaaraec kij-mipnej AaalaaH AaablaaH HaaAaaraec jaabxxw nAowt midbaar watHij mrwcaataam raaOaaH wgbwraataam loA-ken׃
23.11 kij-gam-naabijA gam-koHen haanepw gam-bbejtij maacaaAtij raaOaataam nAum-jHwaaH׃
23.12 laaken jiHjaeH darkaam laaHaem kahalaqlaqowt baaAapelaaH jidahw wnaaplw baaH kij-AaabijA OalejHaem raaOaaH xxnat pqudaataam nAum-jHwaaH׃
23.13 wbinbijAej xxomrown raaAijtij tiplaaH HinabAw babaOal wajatOw Aaet-Oamij Aaet-jixraaAel׃ s
23.14 wbinbiAej jrwxxaalaim raaAijtij xxaOarwraaH naaAowp wHaalok baxxaeqaer whizqw jdej mreOijm lbiltij-xxaabw Aijxx meraaOaatow Haajw-lij kulaam kisdom wjoxxbaejHaa kaOamoraaH׃ s
23.15 laaken koH-Aaamar jHwaaH cbaaAowt Oal-HanbiAijm Hinnij maAakijl Aowtaam laOanaaH wHixxqitijm mej-roAxx kij meAet nbijAej jrwxxaalaim jaacAaaH hanupaaH lkaal-HaaAaaraec׃ p
23.16 koH-Aaamar jHwaaH cbaaAowt Aal-tixxmOw Oal-dibrej HanbiAijm HanibAijm laakaem maHbilijm HemaaH Aaetkaem hazown libaam jdaberw loA mipij jHwaaH׃
23.17 Aomrijm Aaamowr limnaAacaj dibaer jHwaaH xxaalowm jiHjaeH laakaem wkol Holek bixxrirwt libow Aaamrw loA-taabowA Oalejkaem raaOaaH׃
23.18 kij mij Oaamad bsowd jHwaaH wjeraeA wjixxmaO Aaet-dbaarow mij-Hiqxxijb [dbaarij k] (dbaarow q) wajixxmaaO׃ s
23.19 HineH saOarat jHwaaH hemaaH jaacAaaH wsaOar mithowlel Oal roAxx rxxaaOijm jaahwl׃
23.20 loA jaaxxwb Aap-jHwaaH Oad-Oaxotow wOad-Haqijmow mzimowt libow bAaharijt Hajaamijm titbownnw baaH bijnaaH׃
23.21 loA-xxaalahtij Aaet-HanbiAijm wHem raacw loA-dibartij AalejHaem wHem nibaaAw׃
23.22 wAim-Oaamdw bsowdij wjaxxmiOw dbaaraj Aaet-Oamij wijxxibwm midarkaam HaaraaO wmeroOa maOallejHaem׃ s
23.23 HaAaeloHej miqaarob Aaanij nAum-jHwaaH wloA AaeloHej meraahoq׃
23.24 Aim-jisaater Aijxx bamistaarijm waAanij loA-AaerAaenw nAum-jHwaaH HalowA Aaet-Haxxaamajim wAaet-HaaAaaraec Aanij maaleA nAum-jHwaaH׃
23.25 xxaamaOtij Aet Aaxxaer-Aaamrw HanbiAijm HanibAijm bixxmij xxaeqaer leAmor haalamtij haalaamtij׃
23.26 Oad-maataj Hajexx bleb HanbiAijm nibAej Haxxaaqaer wnbijAej tarmit libaam׃
23.27 Hahoxxbijm lHaxxkijha Aaet-Oamij xxmij bahalowmotaam Aaxxaer jsaprw Aijxx lreOeHw kaAaxxaer xxaakhw Aabowtaam Aaet-xxmij babaaOal׃
23.28 HanaabijA Aaxxaer-Aitow halowm jsaper halowm waAaxxaer dbaarij Aitow jdaber dbaarij Aaemaet maH-lataebaen Aaet-Habaar nAum-jHwaaH׃
23.29 HalowA koH dbaarij kaaAexx nAum-jHwaaH wkpaTijxx jpocec saalaO׃ s
23.30 laaken Hinnij Oal-HanbiAijm nAum-jHwaaH mganbej dbaaraj Aijxx meAet reOeHw׃
23.31 Hinnij Oal-HanbijAim nAum-jHwaaH Haloqhijm lxxownaam wajinAamw nAum׃
23.32 Hinnij Oal-nibAej halomowt xxaeqaer nAum-jHwaaH wajsaprwm wajatOw Aaet-Oamij bxxiqrejHaem wbpahazwtaam wAaanokij loA-xxlahtijm wloA ciwijtijm wHowOejl loA-jowOijlw laaOaam-HazaeH nAum-jHwaaH׃
23.33 wkij-jixxAaalkaa HaaOaam HazaeH Aow-HanaabijA Aow-koHen leAmor maH-maxaaA jHwaaH wAaamartaa AalejHaem Aaet-maH-maxaaA wnaaTaxxtij Aaetkaem nAum-jHwaaH׃
23.34 wHanaabijA wHakoHen wHaaOaam Aaxxaer joAmar maxaaA jHwaaH wpaaqadtij Oal-HaaAijxx HaHwA wOal-bejtow׃
23.35 koH toAmrw Aijxx Oal-reOeHw wAijxx Aael-Aaahijw maeH-OaanaaH jHwaaH wmaH-dibaer jHwaaH׃
23.36 wmaxaaA jHwaaH loA tizkrw-Oowd kij HamaxaaA jiHjaeH lAijxx dbaarow waHapaktaem Aaet-dibrej AaeloHijm hajijm jHwaaH cbaaAowt AaeloHejnw׃
23.37 koH toAmar Aael-HanaabijA maeH-Oaanaak jHwaaH wmaH-dibaer jHwaaH׃
23.38 wAim-maxaaA jHwaaH toAmerw laaken koH Aaamar jHwaaH jaOan Aamaarkaem Aaet-Hadaabaar HazaeH maxaaA jHwaaH waaAaexxlah Aalejkaem leAmor loA toAmrw maxaaA jHwaaH׃
23.39 laaken Hinnij wnaaxxijtij Aaetkaem naaxxoA wnaaTaxxtij Aaetkaem wAaet-HaaOijr Aaxxaer naatatij laakaem wlaAabowtejkaem meOal paanaaj׃
23.40 wnaatatij Oalejkaem haerpat Oowlaam wklimwt Oowlaam Aaxxaer loA tixxaakeha׃ s
23.1 הוי רעים מאבדים ומפצים את־צאן מרעיתי נאם־יהוה׃
23.2 לכן כה־אמר יהוה אלהי ישראל על־הרעים הרעים את־עמי אתם הפצתם את־צאני ותדחום ולא פקדתם אתם הנני פקד עליכם את־רע מעלליכם נאם־יהוה׃
23.3 ואני אקבץ את־שארית צאני מכל הארצות אשר־הדחתי אתם שם והשבתי אתהן על־נוהן ופרו ורבו׃
23.4 והקמתי עליהם רעים ורעום ולא־ייראו עוד ולא־יחתו ולא יפקדו נאם־יהוה׃ ס
23.5 הנה ימים באים נאם־יהוה והקמתי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ׃
23.6 בימיו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח וזה־שמו אשר־יקראו יהוה ׀ צדקנו׃ ס
23.7 לכן הנה־ימים באים נאם־יהוה ולא־יאמרו עוד חי־יהוה אשר העלה את־בני ישראל מארץ מצרים׃
23.8 כי אם־חי־יהוה אשר העלה ואשר הביא את־זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על־אדמתם׃ ס
23.9 לנבאים נשבר לבי בקרבי רחפו כל־עצמותי הייתי כאיש שכור וכגבר עברו יין מפני יהוה ומפני דברי קדשו׃
23.10 כי מנאפים מלאה הארץ כי־מפני אלה אבלה הארץ יבשו נאות מדבר ותהי מרוצתם רעה וגבורתם לא־כן׃
23.11 כי־גם־נביא גם־כהן חנפו גם־בביתי מצאתי רעתם נאם־יהוה׃
23.12 לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה ידחו ונפלו בה כי־אביא עליהם רעה שנת פקדתם נאם־יהוה׃
23.13 ובנביאי שמרון ראיתי תפלה הנבאו בבעל ויתעו את־עמי את־ישראל׃ ס
23.14 ובנבאי ירושלם ראיתי שערורה נאוף והלך בשקר וחזקו ידי מרעים לבלתי־שבו איש מרעתו היו־לי כלם כסדם וישביה כעמרה׃ ס
23.15 לכן כה־אמר יהוה צבאות על־הנבאים הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי־ראש כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנפה לכל־הארץ׃ פ
23.16 כה־אמר יהוה צבאות אל־תשמעו על־דברי הנבאים הנבאים לכם מהבלים המה אתכם חזון לבם ידברו לא מפי יהוה׃
23.17 אמרים אמור למנאצי דבר יהוה שלום יהיה לכם וכל הלך בשררות לבו אמרו לא־תבוא עליכם רעה׃
23.18 כי מי עמד בסוד יהוה וירא וישמע את־דברו מי־הקשיב [דברי כ] (דברו ק) וישמע׃ ס
23.19 הנה ׀ סערת יהוה חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול׃
23.20 לא ישוב אף־יהוה עד־עשתו ועד־הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה בינה׃
23.21 לא־שלחתי את־הנבאים והם רצו לא־דברתי אליהם והם נבאו׃
23.22 ואם־עמדו בסודי וישמעו דברי את־עמי וישבום מדרכם הרע ומרע מעלליהם׃ ס
23.23 האלהי מקרב אני נאם־יהוה ולא אלהי מרחק׃
23.24 אם־יסתר איש במסתרים ואני לא־אראנו נאם־יהוה הלוא את־השמים ואת־הארץ אני מלא נאם־יהוה׃
23.25 שמעתי את אשר־אמרו הנבאים הנבאים בשמי שקר לאמר חלמתי חלמתי׃
23.26 עד־מתי היש בלב הנבאים נבאי השקר ונביאי תרמת לבם׃
23.27 החשבים להשכיח את־עמי שמי בחלומתם אשר יספרו איש לרעהו כאשר שכחו אבותם את־שמי בבעל׃
23.28 הנביא אשר־אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה־לתבן את־הבר נאם־יהוה׃
23.29 הלוא כה דברי כאש נאם־יהוה וכפטיש יפצץ סלע׃ ס
23.30 לכן הנני על־הנבאים נאם־יהוה מגנבי דברי איש מאת רעהו׃
23.31 הנני על־הנביאם נאם־יהוה הלקחים לשונם וינאמו נאם׃
23.32 הנני על־נבאי חלמות שקר נאם־יהוה ויספרום ויתעו את־עמי בשקריהם ובפחזותם ואנכי לא־שלחתים ולא צויתים והועיל לא־יועילו לעם־הזה נאם־יהוה׃
23.33 וכי־ישאלך העם הזה או־הנביא או־כהן לאמר מה־משא יהוה ואמרת אליהם את־מה־משא ונטשתי אתכם נאם־יהוה׃
23.34 והנביא והכהן והעם אשר יאמר משא יהוה ופקדתי על־האיש ההוא ועל־ביתו׃
23.35 כה תאמרו איש על־רעהו ואיש אל־אחיו מה־ענה יהוה ומה־דבר יהוה׃
23.36 ומשא יהוה לא תזכרו־עוד כי המשא יהיה לאיש דברו והפכתם את־דברי אלהים חיים יהוה צבאות אלהינו׃
23.37 כה תאמר אל־הנביא מה־ענך יהוה ומה־דבר יהוה׃
23.38 ואם־משא יהוה תאמרו לכן כה אמר יהוה יען אמרכם את־הדבר הזה משא יהוה ואשלח אליכם לאמר לא תאמרו משא יהוה׃
23.39 לכן הנני ונשיתי אתכם נשא ונטשתי אתכם ואת־העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם מעל פני׃
23.40 ונתתי עליכם חרפת עולם וכלמות עולם אשר לא תשכח׃ ס
23.1 Hwj rOjm mAbdjm wmpcjm At-cAn mrOjtj nAm-jHwH׃
23.2 lkn kH-Amr jHwH AlHj jxrAl Ol-HrOjm HrOjm At-Omj Atm Hpctm At-cAnj wtdhwm wlA pqdtm Atm Hnnj pqd Oljkm At-rO mOlljkm nAm-jHwH׃
23.3 wAnj Aqbc At-xArjt cAnj mkl HArcwt Axr-Hdhtj Atm xm wHxbtj AtHn Ol-nwHn wprw wrbw׃
23.4 wHqmtj OljHm rOjm wrOwm wlA-jjrAw Owd wlA-jhtw wlA jpqdw nAm-jHwH׃ s
23.5 HnH jmjm bAjm nAm-jHwH wHqmtj ldwd cmh cdjq wmlk mlk wHxkjl wOxH mxpT wcdqH bArc׃
23.6 bjmjw twxO jHwdH wjxrAl jxkn lbTh wzH-xmw Axr-jqrAw jHwH cdqnw׃ s
23.7 lkn HnH-jmjm bAjm nAm-jHwH wlA-jAmrw Owd hj-jHwH Axr HOlH At-bnj jxrAl mArc mcrjm׃
23.8 kj Am-hj-jHwH Axr HOlH wAxr HbjA At-zrO bjt jxrAl mArc cpwnH wmkl HArcwt Axr Hdhtjm xm wjxbw Ol-Admtm׃ s
23.9 lnbAjm nxbr lbj bqrbj rhpw kl-Ocmwtj Hjjtj kAjx xkwr wkgbr Obrw jjn mpnj jHwH wmpnj dbrj qdxw׃
23.10 kj mnApjm mlAH HArc kj-mpnj AlH AblH HArc jbxw nAwt mdbr wtHj mrwctm rOH wgbwrtm lA-kn׃
23.11 kj-gm-nbjA gm-kHn hnpw gm-bbjtj mcAtj rOtm nAm-jHwH׃
23.12 lkn jHjH drkm lHm khlqlqwt bAplH jdhw wnplw bH kj-AbjA OljHm rOH xnt pqdtm nAm-jHwH׃
23.13 wbnbjAj xmrwn rAjtj tplH HnbAw bbOl wjtOw At-Omj At-jxrAl׃ s
23.14 wbnbAj jrwxlm rAjtj xOrwrH nAwp wHlk bxqr whzqw jdj mrOjm lbltj-xbw Ajx mrOtw Hjw-lj klm ksdm wjxbjH kOmrH׃ s
23.15 lkn kH-Amr jHwH cbAwt Ol-HnbAjm Hnnj mAkjl Awtm lOnH wHxqtjm mj-rAx kj mAt nbjAj jrwxlm jcAH hnpH lkl-HArc׃ p
23.16 kH-Amr jHwH cbAwt Al-txmOw Ol-dbrj HnbAjm HnbAjm lkm mHbljm HmH Atkm hzwn lbm jdbrw lA mpj jHwH׃
23.17 Amrjm Amwr lmnAcj dbr jHwH xlwm jHjH lkm wkl Hlk bxrrwt lbw Amrw lA-tbwA Oljkm rOH׃
23.18 kj mj Omd bswd jHwH wjrA wjxmO At-dbrw mj-Hqxjb [dbrj k] (dbrw q) wjxmO׃ s
23.19 HnH sOrt jHwH hmH jcAH wsOr mthwll Ol rAx rxOjm jhwl׃
23.20 lA jxwb Ap-jHwH Od-Oxtw wOd-Hqjmw mzmwt lbw bAhrjt Hjmjm ttbwnnw bH bjnH׃
23.21 lA-xlhtj At-HnbAjm wHm rcw lA-dbrtj AljHm wHm nbAw׃
23.22 wAm-Omdw bswdj wjxmOw dbrj At-Omj wjxbwm mdrkm HrO wmrO mOlljHm׃ s
23.23 HAlHj mqrb Anj nAm-jHwH wlA AlHj mrhq׃
23.24 Am-jstr Ajx bmstrjm wAnj lA-ArAnw nAm-jHwH HlwA At-Hxmjm wAt-HArc Anj mlA nAm-jHwH׃
23.25 xmOtj At Axr-Amrw HnbAjm HnbAjm bxmj xqr lAmr hlmtj hlmtj׃
23.26 Od-mtj Hjx blb HnbAjm nbAj Hxqr wnbjAj trmt lbm׃
23.27 Hhxbjm lHxkjh At-Omj xmj bhlwmtm Axr jsprw Ajx lrOHw kAxr xkhw Abwtm At-xmj bbOl׃
23.28 HnbjA Axr-Atw hlwm jspr hlwm wAxr dbrj Atw jdbr dbrj Amt mH-ltbn At-Hbr nAm-jHwH׃
23.29 HlwA kH dbrj kAx nAm-jHwH wkpTjx jpcc slO׃ s
23.30 lkn Hnnj Ol-HnbAjm nAm-jHwH mgnbj dbrj Ajx mAt rOHw׃
23.31 Hnnj Ol-HnbjAm nAm-jHwH Hlqhjm lxwnm wjnAmw nAm׃
23.32 Hnnj Ol-nbAj hlmwt xqr nAm-jHwH wjsprwm wjtOw At-Omj bxqrjHm wbphzwtm wAnkj lA-xlhtjm wlA cwjtjm wHwOjl lA-jwOjlw lOm-HzH nAm-jHwH׃
23.33 wkj-jxAlk HOm HzH Aw-HnbjA Aw-kHn lAmr mH-mxA jHwH wAmrt AljHm At-mH-mxA wnTxtj Atkm nAm-jHwH׃
23.34 wHnbjA wHkHn wHOm Axr jAmr mxA jHwH wpqdtj Ol-HAjx HHwA wOl-bjtw׃
23.35 kH tAmrw Ajx Ol-rOHw wAjx Al-Ahjw mH-OnH jHwH wmH-dbr jHwH׃
23.36 wmxA jHwH lA tzkrw-Owd kj HmxA jHjH lAjx dbrw wHpktm At-dbrj AlHjm hjjm jHwH cbAwt AlHjnw׃
23.37 kH tAmr Al-HnbjA mH-Onk jHwH wmH-dbr jHwH׃
23.38 wAm-mxA jHwH tAmrw lkn kH Amr jHwH jOn Amrkm At-Hdbr HzH mxA jHwH wAxlh Aljkm lAmr lA tAmrw mxA jHwH׃
23.39 lkn Hnnj wnxjtj Atkm nxA wnTxtj Atkm wAt-HOjr Axr nttj lkm wlAbwtjkm mOl pnj׃
23.40 wnttj Oljkm hrpt Owlm wklmwt Owlm Axr lA txkh׃ s
23.1 “Vae pastoribus, qui disper dunt et dissipant gregem pascuae meae!, dicit Dominus.
23.2 Ideo haec dicit Dominus, Deus Israel, ad pastores, qui pascunt populum meum: Vos dissipastis gregem meum et eiecistis eos et non visitastis eos; ecce ego visitabo super vos malitiam operum vestrorum, ait Dominus.
23.3 Et ego congregabo reliquias gregis mei de omnibus terris, ad quas eiecero eos, et convertam eos ad rura sua, et crescent et multiplicabuntur.
23.4 Et suscitabo super eos pastores, et pascent eos; non formidabunt ultra et non pavebunt, et nullus quaeretur ex numero, dicit Dominus.
23.5 Ecce dies veniunt, dicit Dominus, et suscitabo David germen iustum; et regnabit rex et sapiens erit et faciet iudicium et iustitiam in terra.
23.6 In diebus illis salvabitur Iuda, et Israel habitabit confidenter; et hoc est nomen, quod vocabunt eum: Dominus iustitia nostra.
23.7 Propter hoc ecce dies veniunt, dicit Dominus, et non dicent ultra: “Vivit Dominus, qui eduxit filios Israel de terra Aegypti!”,
23.8 sed: “Vivit Dominus, qui eduxit et adduxit semen domus Israel de terra aquilonis et de cunctis terris!”, ad quas eieceram eos; et habitabunt in terra sua ”.
23.9 Ad prophetas. Contritum est cor meum in medio mei, contremuerunt omnia ossa mea; factus sum quasi vir ebrius et quasi homo madidus a vino, a facie Domini et a facie verborum sanctorum eius;
23.10 quia adulteris repleta est terra, quia a facie maledictionis luxit terra, arefacta sunt arva deserti, factus est cursus eorum malus, et fortitudo eorum iniustitia.
23.11 “ Propheta namque et sacerdos polluti sunt, et in domo mea inveni malum eorum, ait Dominus.
23.12 Idcirco via eorum erit quasi lubricum; in tenebras proicientur et cadent in eis; afferam enim super eos mala, annum visitationis eorum, ait Dominus.
23.13 Et in prophetis Samariae vidi fatuitatem: prophetabant in Baal et decipiebant populum meum Israel.
23.14 Et in prophetis Ierusalem vidi horribilia: adulterium faciunt et in mendacio ambulant; et confortaverunt manus pessimorum, ut non converteretur unusquisque a malitia sua: facti sunt mihi omnes ut Sodoma, et habitatores eius quasi Gomorra ”.
23.15 Propterea haec dicit Dominus exercituum ad prophetas: “ Ecce ego cibabo eos absinthio et potabo eos felle; a prophetis enim Ierusalem egressa est pollutio super omnem terram.
23.16 Haec dicit Dominus exercituum: Nolite audire verba prophetarum, qui prophetant vobis et decipiunt vos; visionem cordis sui loquuntur, non de ore Domini.
23.17 Dicunt his, qui despiciunt me: “Locutus est Dominus: Pax erit vobis”; et omni, qui ambulat in pravitate cordis sui, dixerunt: “Non veniet super vos malum”.
23.18 Quis enim affuit in consilio Domini et vidit et audivit sermonem eius? Quis consideravit verbum illius et audivit?
23.19 Ecce turbo Domini, indignatio egressa est, et tempestas erumpens super caput impiorum irruet.
23.20 Non cessabit furor Domini, usque dum faciat et usque dum compleat cogitationes cordis sui; in novissimis diebus intellegetis consilium eius.
23.21 Non mittebam prophetas, et ipsi currebant; non loquebar ad eos, et ipsi prophetabant.
23.22 Si stetissent in consilio meo, nota fecissent verba mea populo meo et avertissent utique eos a via sua mala et ab operibus suis pessimis.
23.23 Putasne Deus e vicino ego sum, dicit Dominus, et non Deus de longe?
23.24 Si occultabitur vir in absconditis, ego non videbo eum?, dicit Dominus. Numquid non caelum et terram ego impleo?, dicit Dominus.
23.25 Audivi, quae dixerunt prophetae prophetantes in nomine meo mendacium atque dicentes: “Somniavi, somniavi”.
23.26 Usquequo istud est in corde prophetarum vaticinantium mendacium et prophetantium seductionem cordis sui?
23.27 Qui volunt facere, ut obliviscatur populus meus nominis mei, propter somnia eorum, quae narrat unusquisque ad proximum suum, sicut obliti sunt patres eorum nominis mei propter Baal.
23.28 Propheta, qui habet somnium, narret somnium et, qui habet sermonem meum, loquatur sermonem meum vere. Quid paleis ad triticum?, dicit Dominus.
23.29 Numquid non verba mea sunt quasi ignis, dicit Dominus, et quasi malleus conterens petram?
23.30 Propterea ecce ego ad prophetas, ait Dominus, qui furantur verba mea unusquisque a proximo suo.
23.31 Ecce ego ad prophetas, ait Dominus, qui assumunt linguas suas et aiunt: “Dicit Dominus”.
23.32 Ecce ego ad prophetantes somnia mendacii, ait Dominus, qui narraverunt ea et seduxerunt populum meum in mendaciis suis et in iactantia sua, cum ego non misissem eos nec mandassem eis; qui nihil profuerunt populo huic, dicit Dominus.
23.33 Si interrogaverit te populus iste vel propheta aut sacerdos dicens: “Quod est onus Domini”, dices ad eos: Vos estis onus; proiciam quippe vos, dicit Dominus.
23.34 Et propheta et sacerdos et populus, qui dicit: “Onus Domini”, visitabo super virum illum et super domum eius.
23.35 Haec dicetis unusquisque ad proximum et ad fratrem suum: “Quid respondit Dominus?” et “Quid locutus est Dominus?”.
23.36 Sed “Onus Domini” ultra non memorabitis, quia onus erit unicuique sermo suus, et pervertitis verba Dei viventis, Domini exercituum, Dei nostri.
23.37 Haec dices ad prophetam: “Quid respondit tibi Dominus?” et “Quid locutus est Dominus?”.
23.38 Si autem “Onus Domini” dixeritis, propter hoc haec dicit Dominus: Quia dixistis sermonem istum: “Onus Domini”, et misi ad vos dicens: Nolite dicere: “Onus Domini”;
23.39 propterea, ecce ego tollam vos portans et proiciam vos et civitatem, quam dedi vobis et patribus vestris, a facie mea;
23.40 et dabo vos in opprobrium sempiternum et in ignominiam aeternam, quae numquam oblivione delebitur ”.
25.1 Das Wort, welches an Jeremia über das ganze Volk Juda erging im vierten Jahre Jojakims, des Sohnes Josias, des Königs von Juda, (das ist das erste Jahr Nebukadnezars, des Königs von Babel),
25.2 das der Prophet Jeremia an das ganze jüdische Volk und an alle Einwohner von Jerusalem richtete, indem er sprach:
25.3 Seit dem dreizehnten Jahr Josias, des Sohnes Amons, des Königs von Juda, bis zum heutigen Tage, diese dreiundzwanzig Jahre hindurch ist das Wort des HERRN an mich ergangen, und ich habe zu euch geredet, frühe und fleißig habe ich geredet, aber ihr habt nicht gehört.
25.4 Dazu hat der HERR alle seine Knechte, die Propheten, immer wieder zu euch gesandt, aber ihr wolltet nicht hören und neigtet eure Ohren nicht, auf das zu hören, was sie sagten:
25.5 Kehrt doch um ein jeder von seinem bösen Wege und von euren schlimmen Taten, damit ihr bleiben könnt in dem Lande, welches der HERR euch und euren Vätern gegeben hat, von Ewigkeit zu Ewigkeit!
25.6 Und wandelt nicht fremden Göttern nach, dienet ihnen nicht, verehret sie nicht und reizet mich nicht zum Zorn mit dem Werk eurer Hände, so will ich euch nichts Böses tun!
25.7 Aber ihr habt mir nicht gehorcht, spricht der HERR, sondern habt mich erzürnt durch eurer Hände Werk, euch selbst zum Schaden.
25.8 Darum spricht der HERR der Heerscharen also:
25.9 Weil ihr meinen Worten nicht gehorcht habt, siehe, so sende ich nach allen Geschlechtern des Nordens und hole sie herbei, auch nach meinem Knecht Nebukadnezar, dem König zu Babel, und lasse sie kommen über dieses Land und über alle seine Bewohner und über alle diese Völker ringsum, und ich will sie dem Bann preisgeben und sie zum Entsetzen und zum Gespött und zu ewigen Wüsteneien machen
25.10 und will daselbst verstummen lassen das Jubel und Freudengeschrei, die Stimme des Bräutigams und der Braut; keine Mühle soll mehr klappern und die Lampe nicht mehr leuchten;
25.11 und dieses ganze Land soll zur Wüste und zum Entsetzen werden, und diese Völker sollen dem babylonischen König dienen, siebzig Jahre lang.
25.12 Wenn dann die siebzig Jahre vollendet sind, so will ich am babylonischen König und an jenem Volk ihre Schuld heimsuchen, spricht der HERR, auch am Lande der Chaldäer, und will es zur ewigen Wüste machen.
25.13 Und ich will über jenes Land alle meine Worte bringen, welche ich wider dasselbe geredet habe, alles, was in diesem Buche geschrieben steht, was der Prophet Jeremia über alle Heiden geweissagt hat.
25.14 Denn auch sie werden in die Knechtschaft großer Völker und mächtiger Könige geraten, und ich will ihnen nach ihren Taten und nach den Werken ihrer Hände vergelten.
25.15 Denn also sprach der HERR, der Gott Israels, zu mir: Nimm diesen Kelch voll Glutwein aus meiner Hand und tränke damit alle Völker, zu welchen ich dich sende,
25.16 daß sie trinken und taumeln und voll werden vor dem Schwert, das ich unter sie sende!
25.17 Da nahm ich den Kelch aus der Hand des HERRN und tränkte damit alle Völker, zu welchen der HERR mich sandte,
25.18 nämlich Jerusalem und die Städte Judas, ihre Könige und ihre Fürsten, um sie zur Einöde, zum Entsetzen, zum Gespött und zum Fluch zu machen, wie sie es heute sind;
25.19 auch den Pharao, den König von Ägypten, samt seinen Knechten, seinen Fürsten und seinem ganzen Volk,
25.20 dazu das ganze Völkergemisch und alle Könige des Landes Uz und alle Könige des Philisterlandes, Askalon und Gaza, Ekron und den Überrest von Asdod;
25.21 Edom und Moab und die Kinder Ammon;
25.22 auch die Könige von Tyrus und alle Könige von Zidon, und die Könige der Inseln jenseits des Meeres;
25.23 Dedan, Thema und Bus und alle, die den Bart stutzen,
25.24 alle Könige Arabiens und alle Könige des Völkergemisches, die in der Wüste wohnen;
25.25 alle Könige von Simri und alle Könige von Elam samt allen Königen von Medien;
25.26 dazu alle Könige des Nordens, die nahen und die fernen, einen wie den andern, kurz, alle Könige der Erde, die auf dem Erdboden wohnen, und der König von Sesach soll nach ihnen trinken!
25.27 Und du sollst zu ihnen sagen: So spricht der HERR der Heerscharen, der Gott Israels: Trinket und werdet trunken und speiet aus und fallet also hin, ohne wieder aufzustehen vor dem Schwert, das ich unter euch senden werde!
25.28 Sollten sie sich aber weigern, den Kelch aus deiner Hand zu nehmen und daraus zu trinken, so sollst du zu ihnen sagen: So spricht der HERR der Heerscharen: Ihr müßt dennoch trinken!
25.29 Denn seht, bei der Stadt, die nach meinem Namen genannt ist, fange ich an, Übles zu tun, und ihr solltet ungestraft bleiben? Ihr sollt nicht ungestraft bleiben, sondern ich rufe das Schwert über alle Bewohner der Erde, spricht der HERR der Heerscharen.
25.30 Und du sollst ihnen alle diese Worte weissagen und zu ihnen sagen: Der HERR wird von der Höhe herab brüllen und von seiner heiligen Wohnung her seine Stimme erschallen lassen; er wird laut brüllen über seine Aue hin, ein Lied wie die Keltertreter wird er anstimmen über alle Bewohner der Erde.
25.31 Es dringt ein Lärm bis an die Enden der Erde; denn der HERR hat einen Rechtsstreit mit den Heiden, er hält Gericht mit allem Fleisch, die Gottlosen übergibt er dem Schwert, spricht der HERR.
25.32 So spricht der HERR der Heerscharen: Siehe, es geht Unglück aus von einem Volk zum andern, und ein gewaltiger Sturm erhebt sich von den Enden der Erde her,
25.33 und es werden an jenem Tage die Erschlagenen des HERRN daliegen von einem Ende der Erde bis zum andern; sie werden nicht beklagt, nicht gesammelt und nicht begraben werden; zu Dünger auf dem Lande sollen sie werden.
25.34 Heulet, ihr Hirten, und schreiet, wälzet euch in Asche, ihr Beherrscher der Herde! Denn nun ist eure Zeit da, daß man euch schlachte, und ihr sollt zerschmettert und hingeworfen werden wie kostbares Geschirr.
25.35 Da gibt es keine Zuflucht mehr für die Hirten und kein Entrinnen für die Beherrscher der Herde.
25.36 Man hört die Hirten schreien und die Beherrscher der Herde heulen, weil der HERR ihre Weide verwüstet hat,
25.37 und weil die Auen des Friedens verwüstet sind von der Zornglut des HERRN.
25.38 Er hat wie ein Löwe sein Dickicht verlassen, also, daß ihr Land zur Wüste geworden ist vor seinem grausamen Schwert und vor der Glut seines Zornes.
25.1 ὁ λόγος ὁ γενόμενος πρὸς ιερεμιαν ἐπὶ πάντα τὸν λαὸν ιουδα ἐν τῷ ἔτει τῷ τετάρτῳ τοῦ ιωακιμ υἱοῦ ιωσια βασιλέως ιουδα
25.2 ὃν ἐλάλησεν πρὸς πάντα τὸν λαὸν ιουδα καὶ πρὸς τοὺς κατοικοῦντας ιερουσαλημ λέγων
25.3 ἐν τρισκαιδεκάτῳ ἔτει ιωσια υἱοῦ αμως βασιλέως ιουδα καὶ ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης εἴκοσι καὶ τρία ἔτη καὶ ἐλάλησα πρὸς ὑμᾶς ὀρθρίζων καὶ λέγων
25.4 καὶ ἀπέστελλον πρὸς ὑμᾶς τοὺς δούλους μου τοὺς προφήτας ὄρθρου ἀποστέλλων καὶ οὐκ εἰσηκούσατε καὶ οὐ προσέσχετε τοῖς ὠσὶν ὑμῶν
25.5 λέγων ἀποστράφητε ἕκαστος ἀπὸ τῆς ὁδοῦ αὐτοῦ τῆς πονηρᾶς καὶ ἀπὸ τῶν πονηρῶν ἐπιτηδευμάτων ὑμῶν καὶ κατοικήσετε ἐπὶ τῆς γῆς ἧς ἔδωκα ὑμῖν καὶ τοῖς πατράσιν ὑμῶν ἀπ' αἰῶνος καὶ ἕως αἰῶνος
25.6 μὴ πορεύεσθε ὀπίσω θεῶν ἀλλοτρίων τοῦ δουλεύειν αὐτοῖς καὶ τοῦ προσκυνεῖν αὐτοῖς ὅπως μὴ παροργίζητέ με ἐν τοῖς ἔργοις τῶν χειρῶν ὑμῶν τοῦ κακῶσαι ὑμᾶς
25.7 καὶ οὐκ ἠκούσατέ μου
25.8 διὰ τοῦτο τάδε λέγει κύριος ἐπειδὴ οὐκ ἐπιστεύσατε τοῖς λόγοις μου
25.9 ἰδοὺ ἐγὼ ἀποστέλλω καὶ λήμψομαι τὴν πατριὰν ἀπὸ βορρᾶ καὶ ἄξω αὐτοὺς ἐπὶ τὴν γῆν ταύτην καὶ ἐπὶ τοὺς κατοικοῦντας αὐτὴν καὶ ἐπὶ πάντα τὰ ἔθνη τὰ κύκλῳ αὐτῆς καὶ ἐξερημώσω αὐτοὺς καὶ δώσω αὐτοὺς εἰς ἀφανισμὸν καὶ εἰς συριγμὸν καὶ εἰς ὀνειδισμὸν αἰώνιον
25.10 καὶ ἀπολῶ ἀπ' αὐτῶν φωνὴν χαρᾶς καὶ φωνὴν εὐφροσύνης φωνὴν νυμφίου καὶ φωνὴν νύμφης ὀσμὴν μύρου καὶ φῶς λύχνου
25.11 καὶ ἔσται πᾶσα ἡ γῆ εἰς ἀφανισμόν καὶ δουλεύσουσιν ἐν τοῖς ἔθνεσιν ἑβδομήκοντα ἔτη
25.12 καὶ ἐν τῷ πληρωθῆναι τὰ ἑβδομήκοντα ἔτη ἐκδικήσω τὸ ἔθνος ἐκεῖνο φησὶν κύριος καὶ θήσομαι αὐτοὺς εἰς ἀφανισμὸν αἰώνιον
25.13 καὶ ἐπάξω ἐπὶ τὴν γῆν ἐκείνην πάντας τοὺς λόγους μου οὓς ἐλάλησα κατ' αὐτῆς πάντα τὰ γεγραμμένα ἐν τῷ βιβλίῳ τούτῳ ὅσα ἐπροφήτευσεν ιερεμιας ἐπὶ πάντα τὰ ἔθνη
25.14 25.15 οὕτως εἶπεν κύριος ὁ θεὸς ισραηλ λαβὲ τὸ ποτήριον τοῦ οἴνου τοῦ ἀκράτου τούτου ἐκ χειρός μου καὶ ποτιεῖς πάντα τὰ ἔθνη πρὸς ἃ ἐγὼ ἀποστέλλω σε πρὸς αὐτούς
25.16 καὶ πίονται καὶ ἐξεμοῦνται καὶ μανήσονται ἀπὸ προσώπου τῆς μαχαίρας ἧς ἐγὼ ἀποστέλλω ἀνὰ μέσον αὐτῶν
25.17 καὶ ἔλαβον τὸ ποτήριον ἐκ χειρὸς κυρίου καὶ ἐπότισα τὰ ἔθνη πρὸς ἃ ἀπέστειλέν με κύριος ἐπ' αὐτά
25.18 τὴν ιερουσαλημ καὶ τὰς πόλεις ιουδα καὶ βασιλεῖς ιουδα καὶ ἄρχοντας αὐτοῦ τοῦ θεῖναι αὐτὰς εἰς ἐρήμωσιν καὶ εἰς ἄβατον καὶ εἰς συριγμὸν
25.19 καὶ τὸν φαραω βασιλέα αἰγύπτου καὶ τοὺς παῖδας αὐτοῦ καὶ τοὺς μεγιστᾶνας αὐτοῦ καὶ πάντα τὸν λαὸν αὐτοῦ
25.20 ἐν ἀρχῇ βασιλεύοντος σεδεκιου τοῦ βασιλέως ἐγένετο ὁ λόγος οὗτος περὶ αιλαμ καὶ πάντας τοὺς συμμίκτους αὐτοῦ καὶ πάντας τοὺς βασιλεῖς ἀλλοφύλων τὴν ἀσκαλῶνα καὶ τὴν γάζαν καὶ τὴν ακκαρων καὶ τὸ ἐπίλοιπον ἀζώτου
25.21 καὶ τὴν ιδουμαίαν καὶ τὴν μωαβῖτιν καὶ τοὺς υἱοὺς αμμων
25.22 καὶ πάντας βασιλεῖς τύρου καὶ βασιλεῖς σιδῶνος καὶ βασιλεῖς τοὺς ἐν τῷ πέραν τῆς θαλάσσης
25.23 καὶ τὴν δαιδαν καὶ τὴν θαιμαν καὶ τὴν ρως καὶ πᾶν περικεκαρμένον κατὰ πρόσωπον αὐτοῦ
25.24 καὶ πάντας τοὺς συμμίκτους τοὺς καταλύοντας ἐν τῇ ἐρήμῳ
25.25 καὶ πάντας βασιλεῖς αιλαμ καὶ πάντας βασιλεῖς περσῶν
25.26 καὶ πάντας βασιλεῖς ἀπὸ ἀπηλιώτου τοὺς πόρρω καὶ τοὺς ἐγγύς ἕκαστον πρὸς τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ καὶ πάσας τὰς βασιλείας τὰς ἐπὶ προσώπου τῆς γῆς
25.27 καὶ ἐρεῖς αὐτοῖς οὕτως εἶπεν κύριος παντοκράτωρ πίετε καὶ μεθύσθητε καὶ ἐξεμέσατε καὶ πεσεῖσθε καὶ οὐ μὴ ἀναστῆτε ἀπὸ προσώπου τῆς μαχαίρας ἧς ἐγὼ ἀποστέλλω ἀνὰ μέσον ὑμῶν
25.28 καὶ ἔσται ὅταν μὴ βούλωνται δέξασθαι τὸ ποτήριον ἐκ τῆς χειρός σου ὥστε πιεῖν καὶ ἐρεῖς οὕτως εἶπεν κύριος πιόντες πίεσθε
25.29 ὅτι ἐν πόλει ἐν ᾗ ὠνομάσθη τὸ ὄνομά μου ἐπ' αὐτήν ἐγὼ ἄρχομαι κακῶσαι καὶ ὑμεῖς καθάρσει οὐ μὴ καθαρισθῆτε ὅτι μάχαιραν ἐγὼ καλῶ ἐπὶ τοὺς καθημένους ἐπὶ τῆς γῆς
25.30 καὶ σὺ προφητεύσεις ἐπ' αὐτοὺς τοὺς λόγους τούτους καὶ ἐρεῖς κύριος ἀφ' ὑψηλοῦ χρηματιεῖ ἀπὸ τοῦ ἁγίου αὐτοῦ δώσει φωνὴν αὐτοῦ λόγον χρηματιεῖ ἐπὶ τοῦ τόπου αὐτοῦ καὶ αιδαδ ὥσπερ τρυγῶντες ἀποκριθήσονται καὶ ἐπὶ τοὺς καθημένους ἐπὶ τὴν γῆν
25.31 ἥκει ὄλεθρος ἐπὶ μέρος τῆς γῆς ὅτι κρίσις τῷ κυρίῳ ἐν τοῖς ἔθνεσιν κρίνεται αὐτὸς πρὸς πᾶσαν σάρκα οἱ δὲ ἀσεβεῖς ἐδόθησαν εἰς μάχαιραν λέγει κύριος
25.32 οὕτως εἶπεν κύριος ἰδοὺ κακὰ ἔρχεται ἀπὸ ἔθνους ἐπὶ ἔθνος καὶ λαῖλαψ μεγάλη ἐκπορεύεται ἀπ' ἐσχάτου τῆς γῆς
25.33 καὶ ἔσονται τραυματίαι ὑπὸ κυρίου ἐν ἡμέρᾳ κυρίου ἐκ μέρους τῆς γῆς καὶ ἕως εἰς μέρος τῆς γῆς οὐ μὴ κατορυγῶσιν εἰς κόπρια ἐπὶ προσώπου τῆς γῆς ἔσονται
25.34 ἀλαλάξατε ποιμένες καὶ κεκράξατε καὶ κόπτεσθε οἱ κριοὶ τῶν προβάτων ὅτι ἐπληρώθησαν αἱ ἡμέραι ὑμῶν εἰς σφαγήν καὶ πεσεῖσθε ὥσπερ οἱ κριοὶ οἱ ἐκλεκτοί
25.35 καὶ ἀπολεῖται φυγὴ ἀπὸ τῶν ποιμένων καὶ σωτηρία ἀπὸ τῶν κριῶν τῶν προβάτων
25.36 φωνὴ κραυγῆς τῶν ποιμένων καὶ ἀλαλαγμὸς τῶν προβάτων καὶ τῶν κριῶν ὅτι ὠλέθρευσεν κύριος τὰ βοσκήματα αὐτῶν
25.37 καὶ παύσεται τὰ κατάλοιπα τῆς εἰρήνης ἀπὸ προσώπου ὀργῆς θυμοῦ μου
25.38 ἐγκατέλιπεν ὥσπερ λέων κατάλυμα αὐτοῦ ὅτι ἐγενήθη ἡ γῆ αὐτῶν εἰς ἄβατον ἀπὸ προσώπου τῆς μαχαίρας τῆς μεγάλης
25.1 o logos o genomenos pros ieremian epi panta ton laon ioyda en toh etei toh tetartoh toy iohakim yioy iohsia basileohs ioyda
25.2 on elalehsen pros panta ton laon ioyda kai pros toys katoikoyntas ieroysalehm legohn
25.3 en triskaidekatoh etei iohsia yioy amohs basileohs ioyda kai eohs tehs ehmeras taytehs eikosi kai tria eteh kai elalehsa pros ymas orthrizohn kai legohn
25.4 kai apestellon pros ymas toys doyloys moy toys prophehtas orthroy apostellohn kai oyk eisehkoysate kai oy proseschete tois ohsin ymohn
25.5 legohn apostraphehte ekastos apo tehs odoy aytoy tehs ponehras kai apo tohn ponehrohn epitehdeymatohn ymohn kai katoikehsete epi tehs gehs ehs edohka ymin kai tois patrasin ymohn ap' aiohnos kai eohs aiohnos
25.6 meh poreyesthe opisoh theohn allotriohn toy doyleyein aytois kai toy proskynein aytois opohs meh parorgizehte me en tois ergois tohn cheirohn ymohn toy kakohsai ymas
25.7 kai oyk ehkoysate moy
25.8 dia toyto tade legei kyrios epeideh oyk episteysate tois logois moy
25.9 idoy egoh apostelloh kai lehmpsomai tehn patrian apo borra kai axoh aytoys epi tehn gehn taytehn kai epi toys katoikoyntas aytehn kai epi panta ta ethneh ta kykloh aytehs kai exerehmohsoh aytoys kai dohsoh aytoys eis aphanismon kai eis syrigmon kai eis oneidismon aiohnion
25.10 kai apoloh ap' aytohn phohnehn charas kai phohnehn eyphrosynehs phohnehn nymphioy kai phohnehn nymphehs osmehn myroy kai phohs lychnoy
25.11 kai estai pasa eh geh eis aphanismon kai doyleysoysin en tois ethnesin ebdomehkonta eteh
25.12 kai en toh plehrohthehnai ta ebdomehkonta eteh ekdikehsoh to ethnos ekeino phehsin kyrios kai thehsomai aytoys eis aphanismon aiohnion
25.13 kai epaxoh epi tehn gehn ekeinehn pantas toys logoys moy oys elalehsa kat' aytehs panta ta gegrammena en toh biblioh toytoh osa eprophehteysen ieremias epi panta ta ethneh
25.14 25.15 oytohs eipen kyrios o theos israehl labe to potehrion toy oinoy toy akratoy toytoy ek cheiros moy kai potieis panta ta ethneh pros a egoh apostelloh se pros aytoys
25.16 kai piontai kai exemoyntai kai manehsontai apo prosohpoy tehs machairas ehs egoh apostelloh ana meson aytohn
25.17 kai elabon to potehrion ek cheiros kyrioy kai epotisa ta ethneh pros a apesteilen me kyrios ep' ayta
25.18 tehn ieroysalehm kai tas poleis ioyda kai basileis ioyda kai archontas aytoy toy theinai aytas eis erehmohsin kai eis abaton kai eis syrigmon
25.19 kai ton pharaoh basilea aigyptoy kai toys paidas aytoy kai toys megistanas aytoy kai panta ton laon aytoy
25.20 en archeh basileyontos sedekioy toy basileohs egeneto o logos oytos peri ailam kai pantas toys symmiktoys aytoy kai pantas toys basileis allophylohn tehn askalohna kai tehn gazan kai tehn akkarohn kai to epiloipon azohtoy
25.21 kai tehn idoymaian kai tehn mohabitin kai toys yioys ammohn
25.22 kai pantas basileis tyroy kai basileis sidohnos kai basileis toys en toh peran tehs thalassehs
25.23 kai tehn daidan kai tehn thaiman kai tehn rohs kai pan perikekarmenon kata prosohpon aytoy
25.24 kai pantas toys symmiktoys toys katalyontas en teh erehmoh
25.25 kai pantas basileis ailam kai pantas basileis persohn
25.26 kai pantas basileis apo apehliohtoy toys porroh kai toys eggys ekaston pros ton adelphon aytoy kai pasas tas basileias tas epi prosohpoy tehs gehs
25.27 kai ereis aytois oytohs eipen kyrios pantokratohr piete kai methysthehte kai exemesate kai peseisthe kai oy meh anastehte apo prosohpoy tehs machairas ehs egoh apostelloh ana meson ymohn
25.28 kai estai otan meh boylohntai dexasthai to potehrion ek tehs cheiros soy ohste piein kai ereis oytohs eipen kyrios piontes piesthe
25.29 oti en polei en eh ohnomastheh to onoma moy ep' aytehn egoh archomai kakohsai kai ymeis katharsei oy meh katharisthehte oti machairan egoh kaloh epi toys kathehmenoys epi tehs gehs
25.30 kai sy prophehteyseis ep' aytoys toys logoys toytoys kai ereis kyrios aph' ypsehloy chrehmatiei apo toy agioy aytoy dohsei phohnehn aytoy logon chrehmatiei epi toy topoy aytoy kai aidad ohsper trygohntes apokrithehsontai kai epi toys kathehmenoys epi tehn gehn
25.31 ehkei olethros epi meros tehs gehs oti krisis toh kyrioh en tois ethnesin krinetai aytos pros pasan sarka oi de asebeis edothehsan eis machairan legei kyrios
25.32 oytohs eipen kyrios idoy kaka erchetai apo ethnoys epi ethnos kai lailaps megaleh ekporeyetai ap' eschatoy tehs gehs
25.33 kai esontai traymatiai ypo kyrioy en ehmera kyrioy ek meroys tehs gehs kai eohs eis meros tehs gehs oy meh katorygohsin eis kopria epi prosohpoy tehs gehs esontai
25.34 alalaxate poimenes kai kekraxate kai koptesthe oi krioi tohn probatohn oti eplehrohthehsan ai ehmerai ymohn eis sphagehn kai peseisthe ohsper oi krioi oi eklektoi
25.35 kai apoleitai phygeh apo tohn poimenohn kai sohtehria apo tohn kriohn tohn probatohn
25.36 phohneh kraygehs tohn poimenohn kai alalagmos tohn probatohn kai tohn kriohn oti ohlethreysen kyrios ta boskehmata aytohn
25.37 kai paysetai ta kataloipa tehs eirehnehs apo prosohpoy orgehs thymoy moy
25.38 egkatelipen ohsper leohn katalyma aytoy oti egenehtheh eh geh aytohn eis abaton apo prosohpoy tehs machairas tehs megalehs
25.1 הַדָּבָר אֲשֶׁר־הָיָה עַל־יִרְמְיָהוּ עַל־כָּל־עַם יְהוּדָה בַּשָּׁנָה הָרְבִעִית לִיהֹויָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הִיא הַשָּׁנָה הָרִאשֹׁנִית לִנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל׃
25.2 אֲשֶׁר דִּבֶּר יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא עַל־כָּל־עַם יְהוּדָה וְאֶל כָּל־יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר׃
25.3 מִן־שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְיֹאשִׁיָּהוּ בֶן־אָמֹון מֶלֶךְ יְהוּדָה וְעַד ׀ הַיֹּום הַזֶּה זֶה שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה הָיָה דְבַר־יְהוָה אֵלָי וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם אַשְׁכֵּים וְדַבֵּר וְלֹא שְׁמַעְתֶּם׃
25.4 וְשָׁלַח יְהוָה אֲלֵיכֶם אֶת־כָּל־עֲבָדָיו הַנְּבִאִים הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וְלֹא־הִטִּיתֶם אֶת־אָזְנְכֶם לִשְׁמֹעַ׃
25.5 לֵאמֹר שׁוּבוּ־נָא אִישׁ מִדַּרְכֹּו הָרָעָה וּמֵרֹעַ מַעַלְלֵיכֶם וּשְׁבוּ עַל־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה לָכֶם וְלַאֲבֹותֵיכֶם לְמִן־עֹולָם וְעַד־עֹולָם׃
25.6 וְאַל־תֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהֶם וְלֹא־תַכְעִיסוּ אֹותִי בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם וְלֹא אָרַע לָכֶם׃
25.7 וְלֹא־שְׁמַעְתֶּם אֵלַי נְאֻם־יְהוָה לְמַעַן [הִכְעִסוּנִי כ] (הַכְעִיסֵנִי ק) בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם לְרַע לָכֶם׃ ס
25.8 לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות יַעַן אֲשֶׁר לֹא־שְׁמַעְתֶּם אֶת־דְּבָרָי׃
25.9 הִנְנִי שֹׁלֵחַ וְלָקַחְתִּי אֶת־כָּל־מִשְׁפְּחֹות צָפֹון נְאֻם־יְהוָה וְאֶל־נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל עַבְדִּי וַהֲבִאֹתִים עַל־הָאָרֶץ הַזֹּאת וְעַל־יֹשְׁבֶיהָ וְעַל כָּל־הַגֹּויִם הָאֵלֶּה סָבִיב וְהַחֲרַמְתִּים וְשַׂמְתִּים לְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה וּלְחָרְבֹות עֹולָם׃
25.10 וְהַאֲבַדְתִּי מֵהֶם קֹול שָׂשֹׂון וְקֹול שִׂמְחָה קֹול חָתָן וְקֹול כַּלָּה קֹול רֵחַיִם וְאֹור נֵר׃
25.11 וְהָיְתָה כָּל־הָאָרֶץ הַזֹּאת לְחָרְבָּה לְשַׁמָּה וְעָבְדוּ הַגֹּויִם הָאֵלֶּה אֶת־מֶלֶךְ בָּבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה׃
25.12 וְהָיָה כִמְלֹאות שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד עַל־מֶלֶךְ־בָּבֶל וְעַל־הַגֹּוי הַהוּא נְאֻם־יְהוָה אֶת־עֲוֹנָם וְעַל־אֶרֶץ כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתִּי אֹתֹו לְשִׁמְמֹות עֹולָם׃
25.13 [וְהֵבֵאיתִי כ] (וְהֵבֵאתִי ק) עַל־הָאָרֶץ הַהִיא אֶת־כָּל־דְּבָרַי אֲשֶׁר־דִּבַּרְתִּי עָלֶיהָ אֵת כָּל־הַכָּתוּב בַּסֵּפֶר הַזֶּה אֲשֶׁר־נִבָּא יִרְמְיָהוּ עַל־כָּל־הַגֹּויִם׃
25.14 כִּי עָבְדוּ־בָם גַּם־הֵמָּה גֹּויִם רַבִּים וּמְלָכִים גְּדֹולִים וְשִׁלַּמְתִּי לָהֶם כְּפָעֳלָם וּכְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם׃ ס
25.15 כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵלַי קַח אֶת־כֹּוס הַיַּיִן הַחֵמָה הַזֹּאת מִיָּדִי וְהִשְׁקִיתָה אֹתֹו אֶת־כָּל־הַגֹּויִם אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אֹותְךָ אֲלֵיהֶם׃
25.16 וְשָׁתוּ וְהִתְגֹּעֲשׁוּ וְהִתְהֹלָלוּ מִפְּנֵי הַחֶרֶב אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ בֵּינֹתָם׃
25.17 וָאֶקַּח אֶת־הַכֹּוס מִיַּד יְהוָה וָאַשְׁקֶה אֶת־כָּל־הַגֹּויִם אֲשֶׁר־שְׁלָחַנִי יְהוָה אֲלֵיהֶם׃
25.18 אֶת־יְרוּשָׁלִַם וְאֶת־עָרֵי יְהוּדָה וְאֶת־מְלָכֶיהָ אֶת־שָׂרֶיהָ לָתֵת אֹתָם לְחָרְבָּה לְשַׁמָּה לִשְׁרֵקָה וְלִקְלָלָה כַּיֹּום הַזֶּה׃
25.19 אֶת־פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם וְאֶת־עֲבָדָיו וְאֶת־שָׂרָיו וְאֶת־כָּל־עַמֹּו׃
25.20 וְאֵת כָּל־הָעֶרֶב וְאֵת כָּל־מַלְכֵי אֶרֶץ הָעוּץ וְאֵת כָּל־מַלְכֵי אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְאֶת־אַשְׁקְלֹון וְאֶת־עַזָּה וְאֶת־עֶקְרֹון וְאֵת שְׁאֵרִית אַשְׁדֹּוד׃
25.21 אֶת־אֱדֹום וְאֶת־מֹואָב וְאֶת־בְּנֵי עַמֹּון׃
25.22 וְאֵת כָּל־מַלְכֵי־צֹר וְאֵת כָּל־מַלְכֵי צִידֹון וְאֵת מַלְכֵי הָאִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיָּם׃
25.23 וְאֶת־דְּדָן וְאֶת־תֵּימָא וְאֶת־בּוּז וְאֵת כָּל־קְצוּצֵי פֵאָה׃
25.24 וְאֵת כָּל־מַלְכֵי עֲרָב וְאֵת כָּל־מַלְכֵי הָעֶרֶב הַשֹּׁכְנִים בַּמִּדְבָּר׃
25.25 וְאֵת ׀ כָּל־מַלְכֵי זִמְרִי וְאֵת כָּל־מַלְכֵי עֵילָם וְאֵת כָּל־מַלְכֵי מָדָי׃
25.26 וְאֵת ׀ כָּל־מַלְכֵי הַצָּפֹון הַקְּרֹבִים וְהָרְחֹקִים אִישׁ אֶל־אָחִיו וְאֵת כָּל־הַמַּמְלְכֹות הָאָרֶץ אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמֶלֶךְ שֵׁשַׁךְ יִשְׁתֶּה אַחֲרֵיהֶם׃
25.27 וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם ס כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ וּקְיוּ וְנִפְלוּ וְלֹא תָקוּמוּ מִפְּנֵי הַחֶרֶב אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ בֵּינֵיכֶם׃
25.28 וְהָיָה כִּי יְמָאֲנוּ לָקַחַת־הַכֹּוס מִיָּדְךָ לִשְׁתֹּות וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות שָׁתֹו תִשְׁתּוּ׃
25.29 כִּי הִנֵּה בָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא־שְׁמִי עָלֶיהָ אָנֹכִי מֵחֵל לְהָרַע וְאַתֶּם הִנָּקֵה תִנָּקוּ לֹא תִנָּקוּ כִּי חֶרֶב אֲנִי קֹרֵא עַל־כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות׃
25.30 וְאַתָּה תִּנָּבֵא אֲלֵיהֶם אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם יְהוָה מִמָּרֹום יִשְׁאָג וּמִמְּעֹון קָדְשֹׁו יִתֵּן קֹולֹו שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל־נָוֵהוּ הֵידָד כְּדֹרְכִים יַעֲנֶה אֶל כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ׃
25.31 בָּא שָׁאֹון עַד־קְצֵה הָאָרֶץ כִּי רִיב לַיהוָה בַּגֹּויִם נִשְׁפָּט הוּא לְכָל־בָּשָׂר הָרְשָׁעִים נְתָנָם לַחֶרֶב נְאֻם־יְהוָה׃ ס
25.32 כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות הִנֵּה רָעָה יֹצֵאת מִגֹּוי אֶל־גֹּוי וְסַעַר גָּדֹול יֵעֹור מִיַּרְכְּתֵי־אָרֶץ׃
25.33 וְהָיוּ חַלְלֵי יְהוָה בַּיֹּום הַהוּא מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד־קְצֵה הָאָרֶץ לֹא יִסָּפְדוּ וְלֹא יֵאָסְפוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ לְדֹמֶן עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ׃
25.34 הֵילִילוּ הָרֹעִים וְזַעֲקוּ וְהִתְפַּלְּשׁוּ אַדִּירֵי הַצֹּאן כִּי־מָלְאוּ יְמֵיכֶם לִטְבֹוחַ וּתְפֹוצֹותִיכֶם וּנְפַלְתֶּם כִּכְלִי חֶמְדָּה׃
25.35 וְאָבַד מָנֹוס מִן־הָרֹעִים וּפְלֵיטָה מֵאַדִּירֵי הַצֹּאן׃
25.36 קֹול צַעֲקַת הָרֹעִים וִילְלַת אַדִּירֵי הַצֹּאן כִּי־שֹׁדֵד יְהוָה אֶת־מַרְעִיתָם׃
25.37 וְנָדַמּוּ נְאֹות הַשָּׁלֹום מִפְּנֵי חֲרֹון אַף־יְהוָה׃
25.38 עָזַב כַּכְּפִיר סֻכֹּו כִּי־הָיְתָה אַרְצָם לְשַׁמָּה מִפְּנֵי חֲרֹון הַיֹּונָה וּמִפְּנֵי חֲרֹון אַפֹּו׃ פ
25.1 Hadaabaar Aaxxaer-HaajaaH Oal-jirmjaaHw Oal-kaal-Oam jHwdaaH baxxaanaaH HaarbiOijt lijHowjaaqijm baen-joAxxijaaHw maelaek jHwdaaH HijA HaxxaanaaH HaariAxxonijt linbwkadraeAcar maelaek baabael׃
25.2 Aaxxaer dibaer jirmjaaHw HanaabijA Oal-kaal-Oam jHwdaaH wAael kaal-joxxbej jrwxxaalaim leAmor׃
25.3 min-xxloxx OaexreH xxaanaaH ljoAxxijaaHw baen-Aaamown maelaek jHwdaaH wOad Hajowm HazaeH zaeH xxaaloxx wOaexrijm xxaanaaH HaajaaH dbar-jHwaaH Aelaaj waaAadaber Aalejkaem Aaxxkejm wdaber wloA xxmaOtaem׃
25.4 wxxaalah jHwaaH Aalejkaem Aaet-kaal-Oabaadaajw HanbiAijm Haxxkem wxxaaloha wloA xxmaOtaem wloA-HiTijtaem Aaet-Aaaznkaem lixxmoOa׃
25.5 leAmor xxwbw-naaA Aijxx midarkow HaaraaOaaH wmeroOa maOallejkaem wxxbw Oal-HaaAadaamaaH Aaxxaer naatan jHwaaH laakaem wlaAabowtejkaem lmin-Oowlaam wOad-Oowlaam׃
25.6 wAal-telkw Aaharej AaeloHijm Aaherijm lOaabdaam wlHixxtahawot laaHaem wloA-takOijsw Aowtij bmaOaxeH jdejkaem wloA AaaraO laakaem׃
25.7 wloA-xxmaOtaem Aelaj nAum-jHwaaH lmaOan [HikOiswnij k] (HakOijsenij q) bmaOaxeH jdejkaem lraO laakaem׃ s
25.8 laaken koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt jaOan Aaxxaer loA-xxmaOtaem Aaet-dbaaraaj׃
25.9 Hinnij xxoleha wlaaqahtij Aaet-kaal-mixxphowt caapown nAum-jHwaaH wAael-nbwkadraeAcar maelaek-baabael Oabdij waHabiAotijm Oal-HaaAaaraec HazoAt wOal-joxxbaejHaa wOal kaal-Hagowjim HaaAelaeH saabijb wHaharamtijm wxamtijm lxxamaaH wlixxreqaaH wlhaarbowt Oowlaam׃
25.10 wHaAabadtij meHaem qowl xaaxown wqowl ximhaaH qowl haataan wqowl kalaaH qowl rehajim wAowr ner׃
25.11 wHaajtaaH kaal-HaaAaaraec HazoAt lhaarbaaH lxxamaaH wOaabdw Hagowjim HaaAelaeH Aaet-maelaek baabael xxibOijm xxaanaaH׃
25.12 wHaajaaH kimloAwt xxibOijm xxaanaaH Aaepqod Oal-maelaek-baabael wOal-Hagowj HaHwA nAum-jHwaaH Aaet-Oawonaam wOal-Aaeraec kaxdijm wxamtij Aotow lxximmowt Oowlaam׃
25.13 [wHebeAjtij k] (wHebeAtij q) Oal-HaaAaaraec HaHijA Aaet-kaal-dbaaraj Aaxxaer-dibartij OaalaejHaa Aet kaal-Hakaatwb basepaer HazaeH Aaxxaer-nibaaA jirmjaaHw Oal-kaal-Hagowjim׃
25.14 kij Oaabdw-baam gam-HemaaH gowjim rabijm wmlaakijm gdowlijm wxxilamtij laaHaem kpaaOaalaam wkmaOaxeH jdejHaem׃ s
25.15 kij koH Aaamar jHwaaH AaeloHej jixraaAel Aelaj qah Aaet-kows Hajajin HahemaaH HazoAt mijaadij wHixxqijtaaH Aotow Aaet-kaal-Hagowjim Aaxxaer Aaanokij xxoleha Aowtkaa AalejHaem׃
25.16 wxxaatw wHitgoOaxxw wHitHolaalw mipnej Hahaeraeb Aaxxaer Aaanokij xxoleha bejnotaam׃
25.17 waaAaeqah Aaet-Hakows mijad jHwaaH waaAaxxqaeH Aaet-kaal-Hagowjim Aaxxaer-xxlaahanij jHwaaH AalejHaem׃
25.18 Aaet-jrwxxaalaim wAaet-Oaarej jHwdaaH wAaet-mlaakaejHaa Aaet-xaaraejHaa laatet Aotaam lhaarbaaH lxxamaaH lixxreqaaH wliqlaalaaH kajowm HazaeH׃
25.19 Aaet-parOoH maelaek-micrajim wAaet-Oabaadaajw wAaet-xaaraajw wAaet-kaal-Oamow׃
25.20 wAet kaal-HaaOaeraeb wAet kaal-malkej Aaeraec HaaOwc wAet kaal-malkej Aaeraec plixxtijm wAaet-Aaxxqlown wAaet-OazaaH wAaet-Oaeqrown wAet xxAerijt Aaxxdowd׃
25.21 Aaet-Aaedowm wAaet-mowAaab wAaet-bnej Oamown׃
25.22 wAet kaal-malkej-cor wAet kaal-malkej cijdown wAet malkej HaaAij Aaxxaer bOebaer Hajaam׃
25.23 wAaet-ddaan wAaet-tejmaaA wAaet-bwz wAet kaal-qcwcej peAaaH׃
25.24 wAet kaal-malkej Oaraab wAet kaal-malkej HaaOaeraeb Haxxoknijm bamidbaar׃
25.25 wAet kaal-malkej zimrij wAet kaal-malkej Oejlaam wAet kaal-malkej maadaaj׃
25.26 wAet kaal-malkej Hacaapown Haqrobijm wHaarhoqijm Aijxx Aael-Aaahijw wAet kaal-Hamamlkowt HaaAaaraec Aaxxaer Oal-pnej HaaAadaamaaH wmaelaek xxexxak jixxtaeH AaharejHaem׃
25.27 wAaamartaa AalejHaem s koH-Aaamar jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel xxtw wxxikrw wqjw wniplw wloA taaqwmw mipnej Hahaeraeb Aaxxaer Aaanokij xxoleha bejnejkaem׃
25.28 wHaajaaH kij jmaaAanw laaqahat-Hakows mijaadkaa lixxtowt wAaamartaa AalejHaem koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt xxaatow tixxtw׃
25.29 kij HineH baaOijr Aaxxaer niqraaA-xxmij OaalaejHaa Aaanokij mehel lHaaraO wAataem HinaaqeH tinaaqw loA tinaaqw kij haeraeb Aanij qoreA Oal-kaal-joxxbej HaaAaaraec nAum jHwaaH cbaaAowt׃
25.30 wAataaH tinaabeA AalejHaem Aet kaal-Hadbaarijm HaaAelaeH wAaamartaa AalejHaem jHwaaH mimaarowm jixxAaag wmimOown qaadxxow jiten qowlow xxaaAog jixxAag Oal-naaweHw Hejdaad kdorkijm jaOanaeH Aael kaal-joxxbej HaaAaaraec׃
25.31 baaA xxaaAown Oad-qceH HaaAaaraec kij rijb lajHwaaH bagowjim nixxpaaT HwA lkaal-baaxaar HaarxxaaOijm ntaanaam lahaeraeb nAum-jHwaaH׃ s
25.32 koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt HineH raaOaaH joceAt migowj Aael-gowj wsaOar gaadowl jeOowr mijarktej-Aaaraec׃
25.33 wHaajw hallej jHwaaH bajowm HaHwA miqceH HaaAaaraec wOad-qceH HaaAaaraec loA jisaapdw wloA jeAaaspw wloA jiqaaberw ldomaen Oal-pnej HaaAadaamaaH jiHjw׃
25.34 Hejlijlw HaaroOijm wzaOaqw wHitpalxxw Aadijrej HacoAn kij-maalAw jmejkaem liTbowha wtpowcowtijkaem wnpaltaem kiklij haemdaaH׃
25.35 wAaabad maanows min-HaaroOijm wplejTaaH meAadijrej HacoAn׃
25.36 qowl caOaqat HaaroOijm wijllat Aadijrej HacoAn kij-xxoded jHwaaH Aaet-marOijtaam׃
25.37 wnaadamw nAowt Haxxaalowm mipnej harown Aap-jHwaaH׃
25.38 Oaazab kakpijr sukow kij-HaajtaaH Aarcaam lxxamaaH mipnej harown HajownaaH wmipnej harown Aapow׃ p
25.1 הדבר אשר־היה על־ירמיהו על־כל־עם יהודה בשנה הרבעית ליהויקים בן־יאשיהו מלך יהודה היא השנה הראשנית לנבוכדראצר מלך בבל׃
25.2 אשר דבר ירמיהו הנביא על־כל־עם יהודה ואל כל־ישבי ירושלם לאמר׃
25.3 מן־שלש עשרה שנה ליאשיהו בן־אמון מלך יהודה ועד ׀ היום הזה זה שלש ועשרים שנה היה דבר־יהוה אלי ואדבר אליכם אשכים ודבר ולא שמעתם׃
25.4 ושלח יהוה אליכם את־כל־עבדיו הנבאים השכם ושלח ולא שמעתם ולא־הטיתם את־אזנכם לשמע׃
25.5 לאמר שובו־נא איש מדרכו הרעה ומרע מעלליכם ושבו על־האדמה אשר נתן יהוה לכם ולאבותיכם למן־עולם ועד־עולם׃
25.6 ואל־תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ולא־תכעיסו אותי במעשה ידיכם ולא ארע לכם׃
25.7 ולא־שמעתם אלי נאם־יהוה למען [הכעסוני כ] (הכעיסני ק) במעשה ידיכם לרע לכם׃ ס
25.8 לכן כה אמר יהוה צבאות יען אשר לא־שמעתם את־דברי׃
25.9 הנני שלח ולקחתי את־כל־משפחות צפון נאם־יהוה ואל־נבוכדראצר מלך־בבל עבדי והבאתים על־הארץ הזאת ועל־ישביה ועל כל־הגוים האלה סביב והחרמתים ושמתים לשמה ולשרקה ולחרבות עולם׃
25.10 והאבדתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול רחים ואור נר׃
25.11 והיתה כל־הארץ הזאת לחרבה לשמה ועבדו הגוים האלה את־מלך בבל שבעים שנה׃
25.12 והיה כמלאות שבעים שנה אפקד על־מלך־בבל ועל־הגוי ההוא נאם־יהוה את־עונם ועל־ארץ כשדים ושמתי אתו לשממות עולם׃
25.13 [והבאיתי כ] (והבאתי ק) על־הארץ ההיא את־כל־דברי אשר־דברתי עליה את כל־הכתוב בספר הזה אשר־נבא ירמיהו על־כל־הגוים׃
25.14 כי עבדו־בם גם־המה גוים רבים ומלכים גדולים ושלמתי להם כפעלם וכמעשה ידיהם׃ ס
25.15 כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי קח את־כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את־כל־הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם׃
25.16 ושתו והתגעשו והתהללו מפני החרב אשר אנכי שלח בינתם׃
25.17 ואקח את־הכוס מיד יהוה ואשקה את־כל־הגוים אשר־שלחני יהוה אליהם׃
25.18 את־ירושלם ואת־ערי יהודה ואת־מלכיה את־שריה לתת אתם לחרבה לשמה לשרקה ולקללה כיום הזה׃
25.19 את־פרעה מלך־מצרים ואת־עבדיו ואת־שריו ואת־כל־עמו׃
25.20 ואת כל־הערב ואת כל־מלכי ארץ העוץ ואת כל־מלכי ארץ פלשתים ואת־אשקלון ואת־עזה ואת־עקרון ואת שארית אשדוד׃
25.21 את־אדום ואת־מואב ואת־בני עמון׃
25.22 ואת כל־מלכי־צר ואת כל־מלכי צידון ואת מלכי האי אשר בעבר הים׃
25.23 ואת־דדן ואת־תימא ואת־בוז ואת כל־קצוצי פאה׃
25.24 ואת כל־מלכי ערב ואת כל־מלכי הערב השכנים במדבר׃
25.25 ואת ׀ כל־מלכי זמרי ואת כל־מלכי עילם ואת כל־מלכי מדי׃
25.26 ואת ׀ כל־מלכי הצפון הקרבים והרחקים איש אל־אחיו ואת כל־הממלכות הארץ אשר על־פני האדמה ומלך ששך ישתה אחריהם׃
25.27 ואמרת אליהם ס כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל שתו ושכרו וקיו ונפלו ולא תקומו מפני החרב אשר אנכי שלח ביניכם׃
25.28 והיה כי ימאנו לקחת־הכוס מידך לשתות ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות שתו תשתו׃
25.29 כי הנה בעיר אשר נקרא־שמי עליה אנכי מחל להרע ואתם הנקה תנקו לא תנקו כי חרב אני קרא על־כל־ישבי הארץ נאם יהוה צבאות׃
25.30 ואתה תנבא אליהם את כל־הדברים האלה ואמרת אליהם יהוה ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על־נוהו הידד כדרכים יענה אל כל־ישבי הארץ׃
25.31 בא שאון עד־קצה הארץ כי ריב ליהוה בגוים נשפט הוא לכל־בשר הרשעים נתנם לחרב נאם־יהוה׃ ס
25.32 כה אמר יהוה צבאות הנה רעה יצאת מגוי אל־גוי וסער גדול יעור מירכתי־ארץ׃
25.33 והיו חללי יהוה ביום ההוא מקצה הארץ ועד־קצה הארץ לא יספדו ולא יאספו ולא יקברו לדמן על־פני האדמה יהיו׃
25.34 הילילו הרעים וזעקו והתפלשו אדירי הצאן כי־מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה׃
25.35 ואבד מנוס מן־הרעים ופליטה מאדירי הצאן׃
25.36 קול צעקת הרעים ויללת אדירי הצאן כי־שדד יהוה את־מרעיתם׃
25.37 ונדמו נאות השלום מפני חרון אף־יהוה׃
25.38 עזב ככפיר סכו כי־היתה ארצם לשמה מפני חרון היונה ומפני חרון אפו׃ פ
25.1 Hdbr Axr-HjH Ol-jrmjHw Ol-kl-Om jHwdH bxnH HrbOjt ljHwjqjm bn-jAxjHw mlk jHwdH HjA HxnH HrAxnjt lnbwkdrAcr mlk bbl׃
25.2 Axr dbr jrmjHw HnbjA Ol-kl-Om jHwdH wAl kl-jxbj jrwxlm lAmr׃
25.3 mn-xlx OxrH xnH ljAxjHw bn-Amwn mlk jHwdH wOd Hjwm HzH zH xlx wOxrjm xnH HjH dbr-jHwH Alj wAdbr Aljkm Axkjm wdbr wlA xmOtm׃
25.4 wxlh jHwH Aljkm At-kl-Obdjw HnbAjm Hxkm wxlh wlA xmOtm wlA-HTjtm At-Aznkm lxmO׃
25.5 lAmr xwbw-nA Ajx mdrkw HrOH wmrO mOlljkm wxbw Ol-HAdmH Axr ntn jHwH lkm wlAbwtjkm lmn-Owlm wOd-Owlm׃
25.6 wAl-tlkw Ahrj AlHjm Ahrjm lObdm wlHxthwt lHm wlA-tkOjsw Awtj bmOxH jdjkm wlA ArO lkm׃
25.7 wlA-xmOtm Alj nAm-jHwH lmOn [HkOswnj k] (HkOjsnj q) bmOxH jdjkm lrO lkm׃ s
25.8 lkn kH Amr jHwH cbAwt jOn Axr lA-xmOtm At-dbrj׃
25.9 Hnnj xlh wlqhtj At-kl-mxphwt cpwn nAm-jHwH wAl-nbwkdrAcr mlk-bbl Obdj wHbAtjm Ol-HArc HzAt wOl-jxbjH wOl kl-Hgwjm HAlH sbjb wHhrmtjm wxmtjm lxmH wlxrqH wlhrbwt Owlm׃
25.10 wHAbdtj mHm qwl xxwn wqwl xmhH qwl htn wqwl klH qwl rhjm wAwr nr׃
25.11 wHjtH kl-HArc HzAt lhrbH lxmH wObdw Hgwjm HAlH At-mlk bbl xbOjm xnH׃
25.12 wHjH kmlAwt xbOjm xnH Apqd Ol-mlk-bbl wOl-Hgwj HHwA nAm-jHwH At-Ownm wOl-Arc kxdjm wxmtj Atw lxmmwt Owlm׃
25.13 [wHbAjtj k] (wHbAtj q) Ol-HArc HHjA At-kl-dbrj Axr-dbrtj OljH At kl-Hktwb bspr HzH Axr-nbA jrmjHw Ol-kl-Hgwjm׃
25.14 kj Obdw-bm gm-HmH gwjm rbjm wmlkjm gdwljm wxlmtj lHm kpOlm wkmOxH jdjHm׃ s
25.15 kj kH Amr jHwH AlHj jxrAl Alj qh At-kws Hjjn HhmH HzAt mjdj wHxqjtH Atw At-kl-Hgwjm Axr Ankj xlh Awtk AljHm׃
25.16 wxtw wHtgOxw wHtHllw mpnj Hhrb Axr Ankj xlh bjntm׃
25.17 wAqh At-Hkws mjd jHwH wAxqH At-kl-Hgwjm Axr-xlhnj jHwH AljHm׃
25.18 At-jrwxlm wAt-Orj jHwdH wAt-mlkjH At-xrjH ltt Atm lhrbH lxmH lxrqH wlqllH kjwm HzH׃
25.19 At-prOH mlk-mcrjm wAt-Obdjw wAt-xrjw wAt-kl-Omw׃
25.20 wAt kl-HOrb wAt kl-mlkj Arc HOwc wAt kl-mlkj Arc plxtjm wAt-Axqlwn wAt-OzH wAt-Oqrwn wAt xArjt Axdwd׃
25.21 At-Adwm wAt-mwAb wAt-bnj Omwn׃
25.22 wAt kl-mlkj-cr wAt kl-mlkj cjdwn wAt mlkj HAj Axr bObr Hjm׃
25.23 wAt-ddn wAt-tjmA wAt-bwz wAt kl-qcwcj pAH׃
25.24 wAt kl-mlkj Orb wAt kl-mlkj HOrb Hxknjm bmdbr׃
25.25 wAt kl-mlkj zmrj wAt kl-mlkj Ojlm wAt kl-mlkj mdj׃
25.26 wAt kl-mlkj Hcpwn Hqrbjm wHrhqjm Ajx Al-Ahjw wAt kl-Hmmlkwt HArc Axr Ol-pnj HAdmH wmlk xxk jxtH AhrjHm׃
25.27 wAmrt AljHm s kH-Amr jHwH cbAwt AlHj jxrAl xtw wxkrw wqjw wnplw wlA tqwmw mpnj Hhrb Axr Ankj xlh bjnjkm׃
25.28 wHjH kj jmAnw lqht-Hkws mjdk lxtwt wAmrt AljHm kH Amr jHwH cbAwt xtw txtw׃
25.29 kj HnH bOjr Axr nqrA-xmj OljH Ankj mhl lHrO wAtm HnqH tnqw lA tnqw kj hrb Anj qrA Ol-kl-jxbj HArc nAm jHwH cbAwt׃
25.30 wAtH tnbA AljHm At kl-Hdbrjm HAlH wAmrt AljHm jHwH mmrwm jxAg wmmOwn qdxw jtn qwlw xAg jxAg Ol-nwHw Hjdd kdrkjm jOnH Al kl-jxbj HArc׃
25.31 bA xAwn Od-qcH HArc kj rjb ljHwH bgwjm nxpT HwA lkl-bxr HrxOjm ntnm lhrb nAm-jHwH׃ s
25.32 kH Amr jHwH cbAwt HnH rOH jcAt mgwj Al-gwj wsOr gdwl jOwr mjrktj-Arc׃
25.33 wHjw hllj jHwH bjwm HHwA mqcH HArc wOd-qcH HArc lA jspdw wlA jAspw wlA jqbrw ldmn Ol-pnj HAdmH jHjw׃
25.34 Hjljlw HrOjm wzOqw wHtplxw Adjrj HcAn kj-mlAw jmjkm lTbwh wtpwcwtjkm wnpltm kklj hmdH׃
25.35 wAbd mnws mn-HrOjm wpljTH mAdjrj HcAn׃
25.36 qwl cOqt HrOjm wjllt Adjrj HcAn kj-xdd jHwH At-mrOjtm׃
25.37 wndmw nAwt Hxlwm mpnj hrwn Ap-jHwH׃
25.38 Ozb kkpjr skw kj-HjtH Arcm lxmH mpnj hrwn HjwnH wmpnj hrwn Apw׃ p
25.1 Verbum, quod factum est ad Ieremiam de omni populo Iudae in anno quarto Ioachim filii Iosiae regis Iudae — ipse est annus primus Nabuchodonosor regis Babylonis —
25.2 quod locutus est Ieremias propheta ad omnem populum Iudae et ad universos habitatores Ierusalem dicens:
25.3 “ A tertio decimo anno Iosiae filii Amon regis Iudae usque ad diem hanc, iste tertius et vicesimus est annus, factum est verbum Domini ad me, et locutus sum ad vos de nocte consurgens et loquens, et non audistis.
25.4 Et misit Dominus ad vos omnes servos suos prophetas, consurgens diluculo mittensque; et non audistis neque inclinastis aures vestras, ut audiretis,
25.5 cum diceret: “Revertimini unusquisque a via sua mala et a pessimis cogitationibus vestris, et habitabitis in terra, quam dedit Dominus vobis et patribus vestris, a saeculo et usque in saeculum;
25.6 et nolite ire post deos alienos, ut serviatis eis adoretisque eos, neque me ad iracundiam provocetis in operibus manuum vestrarum, et non affligam vos.
25.7 Et non audistis me, dicit Dominus, ut me ad iracundiam provocaretis in operibus manuum vestrarum, in malum vestrum”.
25.8 Propterea haec dicit Dominus exercituum: Pro eo quod non audistis verba mea,
25.9 ecce ego mittam et assumam universas cognationes aquilonis, ait Dominus, et Nabuchodonosor regem Babylonis, servum meum, et adducam eos super terram istam et super habitatores eius et super omnes nationes, quae in circuitu illius sunt; et interficiam eos et ponam eos in stuporem et in sibilum et in ruinas sempiternas.
25.10 Perdamque ex eis vocem gaudii et vocem laetitiae, vocem sponsi et vocem sponsae, vocem molae et lumen lucernae,
25.11 et erit universa terra haec in solitudinem et in stuporem, et servient omnes gentes istae regi Babylonis septuaginta annis.
25.12 Cumque impleti fuerint septuaginta anni, visitabo super regem Babylonis et super gentem illam, dicit Dominus, iniquitatem eorum et super terram Chaldaeorum; et ponam illam in solitudines sempiternas.
25.13 Et adducam super terram illam omnia verba mea, quae locutus sum contra eam, omne, quod scriptum est in libro isto, quaecumque prophetavit Ieremias adversum omnes gentes.
25.14 Quia servient eis etiam illi, gentes multae et reges magni, et reddam eis secundum opera eorum et secundum facta manuum suarum ”.
25.15 Quia sic dicit Dominus, Deus Israel, ad me: “ Sume calicem vini furoris huius de manu mea et propinabis de illo cunctis gentibus, ad quas ego mittam te;
25.16 et bibent et turbabuntur et insanient a facie gladii, quem ego mittam inter eos ”.
25.17 Et accepi calicem de manu Domini et propinavi cunctis gentibus, ad quas misit me Dominus,
25.18 Ierusalem et civitatibus Iudae et regibus eius et principibus eius, ut darem eos in solitudinem et in stuporem, in sibilum et in maledictionem, sicut est dies ista;
25.19 pharaoni regi Aegypti et servis eius et principibus eius et omni populo eius;
25.20 et omni vulgo promiscuo et cunctis regibus terrae Us et cunctis regibus terrae Philisthim et Ascaloni et Gazae et Accaroni et reliquiis Azoti,
25.21 Edom et Moab et filiis Ammon;
25.22 et cunctis regibus Tyri et universis regibus Sidonis et regibus terrae insularum, qui sunt trans mare;
25.23 et Dedan et Thema et Buz et universis, qui attonsi sunt in comam;
25.24 et cunctis regibus Arabiae et cunctis regibus vulgi promiscui, qui habitant in deserto,
25.25 et cunctis regibus Zimri et cunctis regibus Elam et cunctis regibus Medorum,
25.26 cunctis quoque regibus aquilonis de prope et de longe, unicuique post fratrem suum et omnibus regnis terrae, quae super faciem eius sunt; et rex Sesach bibet post eos.
25.27 “ Et dices ad eos: Haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel: Bibite et inebriamini et vomite; et cadite neque surgatis a facie gladii, quem ego mittam inter vos.
25.28 Cumque noluerint accipere calicem de manu tua, ut bibant, dices ad eos: Haec dicit Dominus exercituum: Bibentes bibetis;
25.29 quia ecce in civitate, super quam invocatum est nomen meum, ego incipio affligere, et vos immunes eritis? Non eritis immunes; gladium enim ego voco super omnes habitatores terrae, dicit Dominus exercituum.
25.30 Et tu prophetabis ad eos omnia verba haec et dices ad illos: Dominus de excelso rugiet et de habitaculo sancto suo dabit vocem suam; rugiens rugiet super pascua sua, celeuma quasi calcantium concinetur adversus omnes habitatores terrae.
25.31 Pervenit sonitus usque ad extrema terrae, quia iudicium Domino cum gentibus; in iudicium venit ipse cum omni carne; impios tradidit gladio, dicit Dominus.
25.32 Haec dicit Dominus exercituum: Ecce afflictio egreditur de gente in gentem, et turbo magnus surgit a summitatibus terrae ”.
25.33 Et erunt interfecti Domini in die illa a summo terrae usque ad summum eius; non plangentur et non colligentur neque sepelientur: in sterquilinium super faciem terrae erunt.
25.34 Ululate, pastores, et clamate; et volutamini vos in pulvere, optimates gregis, quia completi sunt dies vestri ad occisionem et ad dispersionem vestram, et cadetis quasi vasa pretiosa.
25.35 Et peribit fuga a pastoribus, et salvatio ab optimatibus gregis.
25.36 Vox clamoris pastorum et ululatus optimatium gregis, quia vastavit Dominus pascua eorum.
25.37 Et conticuerunt arva pacis a facie irae furoris Domini.
25.38 Dereliquit quasi leo umbraculum suum, quia facta est terra eorum in desolationem, a facie irae violentae et a facie irae furoris Domini.
26.1 Im Anfang der Regierung Jojakims, des Sohnes Josias, des Königs von Juda, erging dieses Wort vom HERRN:
26.2 So spricht der HERR: Stelle dich auf im Vorhof des Hauses des HERRN und rede zu allen Städten Judas, die da kommen, um anzubeten im Hause des HERRN, alle Worte, welche ich dir befohlen habe, ihnen zu sagen; tue kein Wort davon!
26.3 Vielleicht werden sie hören und sich abwenden, ein jeder von seinem bösen Wege, so will ich mich des Übels gereuen lassen, das ich ihnen zu tun gedenke um ihrer bösen Taten willen.
26.4 Und zwar sollst du zu ihnen sagen: So spricht der HERR: Wenn ihr mir nicht gehorcht, daß ihr nach dem Gesetze wandelt, welches ich euch vorgelegt habe,
26.5 und nicht hört auf die Worte meiner Knechte, der Propheten, die ich zu euch sende, frühe und fleißig, auf die ihr aber nicht gehört habt,
26.6 so will ich's mit diesem Hause wie mit dem zu Silo machen und diese Stadt zum Fluche allen Völkern der Erde!
26.7 Es hörten aber die Priester und die Propheten und das ganze Volk, wie Jeremia diese Worte redete im Hause des HERRN.
26.8 Als nun Jeremia alles gesagt hatte, was ihm der HERR zum ganzen Volk zu reden befohlen hatte, griffen ihn die Priester, die Propheten und alles Volk und sprachen: Du mußt des Todes sterben!
26.9 Warum weissagst du im Namen des HERRN und sagst, es werde diesem Hause gehen wie Silo und diese Stadt werde wüste werden, ohne Bewohner? Und das ganze Volk sammelte sich um Jeremia im Hause des HERRN.
26.10 Als aber die Fürsten von Juda diese Worte vernahmen, kamen sie vom königlichen Palast herauf zum Hause des HERRN und setzten sich nieder beim Eingang des neuen Tores des HERRN.
26.11 Da sprachen die Priester und die Propheten zu den Fürsten und zum ganzen Volk: Dieser Mann ist des Todes schuldig, weil er wider diese Stadt geweissagt hat, wie ihr es mit eigenen Ohren gehört habt!
26.12 Da sprach Jeremia zu den Fürsten und zum ganzen Volk: Der HERR hat mich gesandt, wider dieses Haus und wider diese Stadt alles das zu weissagen, was ihr gehört habt.
26.13 Und nun bessert eure Wege und eure Taten und gehorcht der Stimme des HERRN, eures Gottes, so wird sich der HERR das Übel gereuen lassen, das er euch angedroht hat!
26.14 Doch seht, ich bin in euren Händen; tut mir, wie es euch gut und recht dünkt!
26.15 Nur sollt ihr wissen, daß, wenn ihr mich tötet, ihr unschuldiges Blut auf euch und auf diese Stadt und auf ihre Bewohner ladet; denn wahrhaftig, der HERR hat mich zu euch gesandt, um vor euren Ohren alle diese Worte zu reden!
26.16 Da sprachen die Fürsten und alles Volk zu den Priestern und zu den Propheten: Dieser Mann ist nicht des Todes schuldig; denn er hat im Namen des HERRN, unsres Gottes, zu uns geredet!
26.17 Und es standen auch etliche Männer von den Ältesten des Landes auf und sprachen zur ganzen Gemeinde des Volkes:
26.18 Micha, der Moraschite, hat in den Tagen des Königs Hiskia von Juda geweissagt und zu dem ganzen jüdischen Volk gesagt: So spricht der HERR der Heerscharen: Man wird Zion wie einen Acker pflügen, und Jerusalem soll zum Steinhaufen werden und der Berg des Hauses des HERRN zu einem bewaldeten Hügel!
26.19 Haben ihn auch Hiskia, der König von Juda, und ganz Juda deshalb getötet? Hat man nicht den HERRN gefürchtet und das Angesicht des HERRN angefleht, so daß sich der HERR das Übel gereuen ließ, das er ihnen angedroht hatte? Wir aber sollten ein so großes Unrecht wider unsere Seelen begehen?
26.20 Es war aber auch ein anderer Mann, der im Namen des HERRN weissagte, Urija, der Sohn Semajas von Kirjat-Jearim; der weissagte wider diese Stadt und wider dieses Land, ganz wie Jeremia.
26.21 Als aber der König Jojakim und alle seine Gewaltigen und alle seine Fürsten seine Worte vernahmen, suchte der König ihn zu töten; doch als es Urija hörte, fürchtete er sich und entfloh und entkam nach Ägypten.
26.22 Da sandte der König Jojakim Männer nach Ägypten, Elnatan, den Sohn Achbors, und mit ihm noch andere;
26.23 die holten Urija aus Ägypten und brachten ihn zum König Jojakim; der erschlug ihn mit dem Schwert und warf seinen Leichnam in die Gräber des gemeinen Volkes.
26.24 Doch war die Hand Achikams, des Sohnes Saphans, mit Jeremia, so daß er dem Volke nicht preisgegeben und nicht getötet wurde.
26.1 ἐν ἀρχῇ βασιλέως ιωακιμ υἱοῦ ιωσια ἐγενήθη ὁ λόγος οὗτος παρὰ κυρίου
26.2 οὕτως εἶπεν κύριος στῆθι ἐν αὐλῇ οἴκου κυρίου καὶ χρηματιεῖς ἅπασι τοῖς ιουδαίοις καὶ πᾶσι τοῖς ἐρχομένοις προσκυνεῖν ἐν οἴκῳ κυρίου ἅπαντας τοὺς λόγους οὓς συνέταξά σοι αὐτοῖς χρηματίσαι μὴ ἀφέλῃς ῥῆμα
26.3 ἴσως ἀκούσονται καὶ ἀποστραφήσονται ἕκαστος ἀπὸ τῆς ὁδοῦ αὐτοῦ τῆς πονηρᾶς καὶ παύσομαι ἀπὸ τῶν κακῶν ὧν ἐγὼ λογίζομαι τοῦ ποιῆσαι αὐτοῖς ἕνεκεν τῶν πονηρῶν ἐπιτηδευμάτων αὐτῶν
26.4 καὶ ἐρεῖς οὕτως εἶπεν κύριος ἐὰν μὴ ἀκούσητέ μου τοῦ πορεύεσθαι ἐν τοῖς νομίμοις μου οἷς ἔδωκα κατὰ πρόσωπον ὑμῶν
26.5 εἰσακούειν τῶν λόγων τῶν παίδων μου τῶν προφητῶν οὓς ἐγὼ ἀποστέλλω πρὸς ὑμᾶς ὄρθρου καὶ ἀπέστειλα καὶ οὐκ εἰσηκούσατέ μου
26.6 καὶ δώσω τὸν οἶκον τοῦτον ὥσπερ σηλωμ καὶ τὴν πόλιν δώσω εἰς κατάραν πᾶσιν τοῖς ἔθνεσιν πάσης τῆς γῆς
26.7 καὶ ἤκουσαν οἱ ἱερεῖς καὶ οἱ ψευδοπροφῆται καὶ πᾶς ὁ λαὸς τοῦ ιερεμιου λαλοῦντος τοὺς λόγους τούτους ἐν οἴκῳ κυρίου
26.8 καὶ ἐγένετο ιερεμιου παυσαμένου λαλοῦντος πάντα ἃ συνέταξεν αὐτῷ κύριος λαλῆσαι παντὶ τῷ λαῷ καὶ συνελάβοσαν αὐτὸν οἱ ἱερεῖς καὶ οἱ ψευδοπροφῆται καὶ πᾶς ὁ λαὸς λέγων θανάτῳ ἀποθανῇ
26.9 ὅτι ἐπροφήτευσας τῷ ὀνόματι κυρίου λέγων ὥσπερ σηλωμ ἔσται ὁ οἶκος οὗτος καὶ ἡ πόλις αὕτη ἐρημωθήσεται ἀπὸ κατοικούντων καὶ ἐξεκκλησιάσθη πᾶς ὁ λαὸς ἐπὶ ιερεμιαν ἐν οἴκῳ κυρίου
26.10 καὶ ἤκουσαν οἱ ἄρχοντες ιουδα τὸν λόγον τοῦτον καὶ ἀνέβησαν ἐξ οἴκου τοῦ βασιλέως εἰς οἶκον κυρίου καὶ ἐκάθισαν ἐν προθύροις πύλης κυρίου τῆς καινῆς
26.11 καὶ εἶπαν οἱ ἱερεῖς καὶ οἱ ψευδοπροφῆται πρὸς τοὺς ἄρχοντας καὶ παντὶ τῷ λαῷ κρίσις θανάτου τῷ ἀνθρώπῳ τούτῳ ὅτι ἐπροφήτευσεν κατὰ τῆς πόλεως ταύτης καθὼς ἠκούσατε ἐν τοῖς ὠσὶν ὑμῶν
26.12 καὶ εἶπεν ιερεμιας πρὸς τοὺς ἄρχοντας καὶ παντὶ τῷ λαῷ λέγων κύριος ἀπέστειλέν με προφητεῦσαι ἐπὶ τὸν οἶκον τοῦτον καὶ ἐπὶ τὴν πόλιν ταύτην πάντας τοὺς λόγους τούτους οὓς ἠκούσατε
26.13 καὶ νῦν βελτίους ποιήσατε τὰς ὁδοὺς ὑμῶν καὶ τὰ ἔργα ὑμῶν καὶ ἀκούσατε τῆς φωνῆς κυρίου καὶ παύσεται κύριος ἀπὸ τῶν κακῶν ὧν ἐλάλησεν ἐφ' ὑμᾶς
26.14 καὶ ἰδοὺ ἐγὼ ἐν χερσὶν ὑμῶν ποιήσατέ μοι ὡς συμφέρει καὶ ὡς βέλτιον ὑμῖν
26.15 ἀλλ' ἢ γνόντες γνώσεσθε ὅτι εἰ ἀναιρεῖτέ με αἷμα ἀθῷον δίδοτε ἐφ' ὑμᾶς καὶ ἐπὶ τὴν πόλιν ταύτην καὶ ἐπὶ τοὺς κατοικοῦντας ἐν αὐτῇ ὅτι ἐν ἀληθείᾳ ἀπέσταλκέν με κύριος πρὸς ὑμᾶς λαλῆσαι εἰς τὰ ὦτα ὑμῶν πάντας τοὺς λόγους τούτους
26.16 καὶ εἶπαν οἱ ἄρχοντες καὶ πᾶς ὁ λαὸς πρὸς τοὺς ἱερεῖς καὶ πρὸς τοὺς ψευδοπροφήτας οὐκ ἔστιν τῷ ἀνθρώπῳ τούτῳ κρίσις θανάτου ὅτι ἐπὶ τῷ ὀνόματι κυρίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν ἐλάλησεν πρὸς ἡμᾶς
26.17 καὶ ἀνέστησαν ἄνδρες τῶν πρεσβυτέρων τῆς γῆς καὶ εἶπαν πάσῃ τῇ συναγωγῇ τοῦ λαοῦ
26.18 μιχαιας ὁ μωραθίτης ἦν ἐν ταῖς ἡμέραις εζεκιου βασιλέως ιουδα καὶ εἶπεν παντὶ τῷ λαῷ ιουδα οὕτως εἶπεν κύριος σιων ὡς ἀγρὸς ἀροτριαθήσεται καὶ ιερουσαλημ εἰς ἄβατον ἔσται καὶ τὸ ὄρος τοῦ οἴκου εἰς ἄλσος δρυμοῦ
26.19 μὴ ἀνελὼν ἀνεῖλεν αὐτὸν εζεκιας καὶ πᾶς ιουδα οὐχὶ ὅτι ἐφοβήθησαν τὸν κύριον καὶ ὅτι ἐδεήθησαν τοῦ προσώπου κυρίου καὶ ἐπαύσατο κύριος ἀπὸ τῶν κακῶν ὧν ἐλάλησεν ἐπ' αὐτούς καὶ ἡμεῖς ἐποιήσαμεν κακὰ μεγάλα ἐπὶ ψυχὰς ἡμῶν
26.20 καὶ ἄνθρωπος ἦν προφητεύων τῷ ὀνόματι κυρίου ουριας υἱὸς σαμαιου ἐκ καριαθιαριμ καὶ ἐπροφήτευσεν περὶ τῆς γῆς ταύτης κατὰ πάντας τοὺς λόγους ιερεμιου
26.21 καὶ ἤκουσεν ὁ βασιλεὺς ιωακιμ καὶ πάντες οἱ ἄρχοντες πάντας τοὺς λόγους αὐτοῦ καὶ ἐζήτουν ἀποκτεῖναι αὐτόν καὶ ἤκουσεν ουριας καὶ εἰσῆλθεν εἰς αἴγυπτον
26.22 καὶ ἐξαπέστειλεν ὁ βασιλεὺς ἄνδρας εἰς αἴγυπτον
26.23 καὶ ἐξηγάγοσαν αὐτὸν ἐκεῖθεν καὶ εἰσηγάγοσαν αὐτὸν πρὸς τὸν βασιλέα καὶ ἐπάταξεν αὐτὸν ἐν μαχαίρᾳ καὶ ἔρριψεν αὐτὸν εἰς τὸ μνῆμα υἱῶν λαοῦ αὐτοῦ
26.24 πλὴν χεὶρ αχικαμ υἱοῦ σαφαν ἦν μετὰ ιερεμιου τοῦ μὴ παραδοῦναι αὐτὸν εἰς χεῖρας τοῦ λαοῦ τοῦ μὴ ἀνελεῖν αὐτόν
26.1 en archeh basileohs iohakim yioy iohsia egenehtheh o logos oytos para kyrioy
26.2 oytohs eipen kyrios stehthi en ayleh oikoy kyrioy kai chrehmatieis apasi tois ioydaiois kai pasi tois erchomenois proskynein en oikoh kyrioy apantas toys logoys oys synetaxa soi aytois chrehmatisai meh aphelehs rehma
26.3 isohs akoysontai kai apostraphehsontai ekastos apo tehs odoy aytoy tehs ponehras kai paysomai apo tohn kakohn ohn egoh logizomai toy poiehsai aytois eneken tohn ponehrohn epitehdeymatohn aytohn
26.4 kai ereis oytohs eipen kyrios ean meh akoysehte moy toy poreyesthai en tois nomimois moy ois edohka kata prosohpon ymohn
26.5 eisakoyein tohn logohn tohn paidohn moy tohn prophehtohn oys egoh apostelloh pros ymas orthroy kai apesteila kai oyk eisehkoysate moy
26.6 kai dohsoh ton oikon toyton ohsper sehlohm kai tehn polin dohsoh eis kataran pasin tois ethnesin pasehs tehs gehs
26.7 kai ehkoysan oi iereis kai oi pseydoprophehtai kai pas o laos toy ieremioy laloyntos toys logoys toytoys en oikoh kyrioy
26.8 kai egeneto ieremioy paysamenoy laloyntos panta a synetaxen aytoh kyrios lalehsai panti toh laoh kai synelabosan ayton oi iereis kai oi pseydoprophehtai kai pas o laos legohn thanatoh apothaneh
26.9 oti eprophehteysas toh onomati kyrioy legohn ohsper sehlohm estai o oikos oytos kai eh polis ayteh erehmohthehsetai apo katoikoyntohn kai exekklehsiastheh pas o laos epi ieremian en oikoh kyrioy
26.10 kai ehkoysan oi archontes ioyda ton logon toyton kai anebehsan ex oikoy toy basileohs eis oikon kyrioy kai ekathisan en prothyrois pylehs kyrioy tehs kainehs
26.11 kai eipan oi iereis kai oi pseydoprophehtai pros toys archontas kai panti toh laoh krisis thanatoy toh anthrohpoh toytoh oti eprophehteysen kata tehs poleohs taytehs kathohs ehkoysate en tois ohsin ymohn
26.12 kai eipen ieremias pros toys archontas kai panti toh laoh legohn kyrios apesteilen me prophehteysai epi ton oikon toyton kai epi tehn polin taytehn pantas toys logoys toytoys oys ehkoysate
26.13 kai nyn beltioys poiehsate tas odoys ymohn kai ta erga ymohn kai akoysate tehs phohnehs kyrioy kai paysetai kyrios apo tohn kakohn ohn elalehsen eph' ymas
26.14 kai idoy egoh en chersin ymohn poiehsate moi ohs sympherei kai ohs beltion ymin
26.15 all' eh gnontes gnohsesthe oti ei anaireite me aima athohon didote eph' ymas kai epi tehn polin taytehn kai epi toys katoikoyntas en ayteh oti en alehtheia apestalken me kyrios pros ymas lalehsai eis ta ohta ymohn pantas toys logoys toytoys
26.16 kai eipan oi archontes kai pas o laos pros toys iereis kai pros toys pseydoprophehtas oyk estin toh anthrohpoh toytoh krisis thanatoy oti epi toh onomati kyrioy toy theoy ehmohn elalehsen pros ehmas
26.17 kai anestehsan andres tohn presbyterohn tehs gehs kai eipan paseh teh synagohgeh toy laoy
26.18 michaias o mohrathitehs ehn en tais ehmerais ezekioy basileohs ioyda kai eipen panti toh laoh ioyda oytohs eipen kyrios siohn ohs agros arotriathehsetai kai ieroysalehm eis abaton estai kai to oros toy oikoy eis alsos drymoy
26.19 meh anelohn aneilen ayton ezekias kai pas ioyda oychi oti ephobehthehsan ton kyrion kai oti edeehthehsan toy prosohpoy kyrioy kai epaysato kyrios apo tohn kakohn ohn elalehsen ep' aytoys kai ehmeis epoiehsamen kaka megala epi psychas ehmohn
26.20 kai anthrohpos ehn prophehteyohn toh onomati kyrioy oyrias yios samaioy ek kariathiarim kai eprophehteysen peri tehs gehs taytehs kata pantas toys logoys ieremioy
26.21 kai ehkoysen o basileys iohakim kai pantes oi archontes pantas toys logoys aytoy kai ezehtoyn apokteinai ayton kai ehkoysen oyrias kai eisehlthen eis aigypton
26.22 kai exapesteilen o basileys andras eis aigypton
26.23 kai exehgagosan ayton ekeithen kai eisehgagosan ayton pros ton basilea kai epataxen ayton en machaira kai erripsen ayton eis to mnehma yiohn laoy aytoy
26.24 plehn cheir achikam yioy saphan ehn meta ieremioy toy meh paradoynai ayton eis cheiras toy laoy toy meh anelein ayton
26.1 בְּרֵאשִׁית מַמְלְכוּת יְהֹויָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר׃
26.2 כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה עֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית־יְהוָה וְדִבַּרְתָּ עַל־כָּל־עָרֵי יְהוּדָה הַבָּאִים לְהִשְׁתַּחֲוֹת בֵּית־יְהוָה אֵת כָּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אַל־תִּגְרַע דָּבָר׃
26.3 אוּלַי יִשְׁמְעוּ וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכֹּו הָרָעָה וְנִחַמְתִּי אֶל־הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב לַעֲשֹׂות לָהֶם מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיהֶם׃
26.4 וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְהוָה אִם־לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלַי לָלֶכֶת בְּתֹורָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם׃
26.5 לִשְׁמֹעַ עַל־דִּבְרֵי עֲבָדַי הַנְּבִאִים אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אֲלֵיכֶם וְהַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ וְלֹא שְׁמַעְתֶּם׃
26.6 וְנָתַתִּי אֶת־הַבַּיִת הַזֶּה כְּשִׁלֹה וְאֶת־הָעִיר [הַזֹּאתָה כ] (הַזֹּאת ק) אֶתֵּן לִקְלָלָה לְכֹל גֹּויֵי הָאָרֶץ׃ ס
26.7 וַיִּשְׁמְעוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים וְכָל־הָעָם אֶת־יִרְמְיָהוּ מְדַבֵּר אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּבֵית יְהוָה׃
26.8 וַיְהִי ׀ כְּכַלֹּות יִרְמְיָהוּ לְדַבֵּר אֵת כָּל־אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוָה לְדַבֵּר אֶל־כָּל־הָעָם וַיִּתְפְּשׂוּ אֹתֹו הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים וְכָל־הָעָם לֵאמֹר מֹות תָּמוּת׃
26.9 מַדּוּעַ נִבֵּיתָ בְשֵׁם־יְהוָה לֵאמֹר כְּשִׁלֹו יִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה וְהָעִיר הַזֹּאת תֶּחֱרַב מֵאֵין יֹושֵׁב וַיִּקָּהֵל כָּל־הָעָם אֶל־יִרְמְיָהוּ בְּבֵית יְהוָה׃
26.10 וַיִּשְׁמְעוּ ׀ שָׂרֵי יְהוּדָה אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיַּעֲלוּ מִבֵּית־הַמֶּלֶךְ בֵּית יְהוָה וַיֵּשְׁבוּ בְּפֶתַח שַׁעַר־יְהוָה הֶחָדָשׁ׃ ס
26.11 וַיֹּאמְרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים אֶל־הַשָּׂרִים וְאֶל־כָּל־הָעָם לֵאמֹר מִשְׁפַּט־מָוֶת לָאִישׁ הַזֶּה כִּי נִבָּא אֶל־הָעִיר הַזֹּאת כַּאֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם בְּאָזְנֵיכֶם׃
26.12 וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל־כָּל־הַשָּׂרִים וְאֶל־כָּל־הָעָם לֵאמֹר יְהוָה שְׁלָחַנִי לְהִנָּבֵא אֶל־הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶל־הָעִיר הַזֹּאת אֵת כָּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם׃
26.13 וְעַתָּה הֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם וְשִׁמְעוּ בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְיִנָּחֵם יְהוָה אֶל־הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עֲלֵיכֶם׃
26.14 וַאֲנִי הִנְנִי בְיֶדְכֶם עֲשׂוּ־לִי כַּטֹּוב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֵיכֶם׃
26.15 אַךְ ׀ יָדֹעַ תֵּדְעוּ כִּי אִם־מְמִתִים אַתֶּם אֹתִי כִּי־דָם נָקִי אַתֶּם נֹתְנִים עֲלֵיכֶם וְאֶל־הָעִיר הַזֹּאת וְאֶל־יֹשְׁבֶיהָ כִּי בֶאֱמֶת שְׁלָחַנִי יְהוָה עֲלֵיכֶם לְדַבֵּר בְּאָזְנֵיכֶם אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃ ס
26.16 וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים וְכָל־הָעָם אֶל־הַכֹּהֲנִים וְאֶל־הַנְּבִיאִים אֵין־לָאִישׁ הַזֶּה מִשְׁפַּט־מָוֶת כִּי בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ׃
26.17 וַיָּקֻמוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָאָרֶץ וַיֹּאמְרוּ אֶל־כָּל־קְהַל הָעָם לֵאמֹר׃
26.18 [מִיכָיָהּ כ] (מִיכָה ק) הַמֹּורַשְׁתִּי הָיָה נִבָּא בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה וַיֹּאמֶר אֶל־כָּל־עַם יְהוּדָה לֵאמֹר כֹּה־אָמַר ׀ יְהוָה צְבָאֹות צִיֹּון שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמֹות יָעַר׃
26.19 הֶהָמֵת הֱמִתֻהוּ חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה וְכָל־יְהוּדָה הֲלֹא יָרֵא אֶת־יְהוָה וַיְחַל אֶת־פְּנֵי יְהוָה וַיִּנָּחֶם יְהוָה אֶל־הָרָעָה אֲשֶׁר־דִּבֶּר עֲלֵיהֶם וַאֲנַחְנוּ עֹשִׂים רָעָה גְדֹולָה עַל־נַפְשֹׁותֵינוּ׃
26.20 וְגַם־אִישׁ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם יְהוָה אוּרִיָּהוּ בֶּן־שְׁמַעְיָהוּ מִקִּרְיַת הַיְּעָרִים וַיִּנָּבֵא עַל־הָעִיר הַזֹּאת וְעַל־הָאָרֶץ הַזֹּאת כְּכֹל דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ׃
26.21 וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ־יְהֹויָקִים וְכָל־גִּבֹּורָיו וְכָל־הַשָּׂרִים אֶת־דְּבָרָיו וַיְבַקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ הֲמִיתֹו וַיִּשְׁמַע אוּרִיָּהוּ וַיִּרָא וַיִּבְרַח וַיָּבֹא מִצְרָיִם׃
26.22 וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ יְהֹויָקִים אֲנָשִׁים מִצְרָיִם אֵת אֶלְנָתָן בֶּן־עַכְבֹּור וַאֲנָשִׁים אִתֹּו אֶל־מִצְרָיִם׃
26.23 וַיֹּוצִיאוּ אֶת־אוּרִיָּהוּ מִמִּצְרַיִם וַיְבִאֻהוּ אֶל־הַמֶּלֶךְ יְהֹויָקִים וַיַּכֵּהוּ בֶּחָרֶב וַיַּשְׁלֵךְ אֶת־נִבְלָתֹו אֶל־קִבְרֵי בְּנֵי הָעָם׃
26.24 אַךְ יַד אֲחִיקָם בֶּן־שָׁפָן הָיְתָה אֶת־יִרְמְיָהוּ לְבִלְתִּי תֵּת־אֹתֹו בְיַד־הָעָם לַהֲמִיתֹו׃ פ
26.1 breAxxijt mamlkwt jHowjaaqijm baen-joAxxijaaHw maelaek jHwdaaH HaajaaH Hadaabaar HazaeH meAet jHwaaH leAmor׃
26.2 koH Aaamar jHwaaH Oamod bahacar bejt-jHwaaH wdibartaa Oal-kaal-Oaarej jHwdaaH HabaaAijm lHixxtahawot bejt-jHwaaH Aet kaal-Hadbaarijm Aaxxaer ciwijtijkaa ldaber AalejHaem Aal-tigraO daabaar׃
26.3 Awlaj jixxmOw wjaaxxubw Aijxx midarkow HaaraaOaaH wnihamtij Aael-HaaraaOaaH Aaxxaer Aaanokij hoxxeb laOaxowt laaHaem mipnej roOa maOallejHaem׃
26.4 wAaamartaa AalejHaem koH Aaamar jHwaaH Aim-loA tixxmOw Aelaj laalaekaet btowraatij Aaxxaer naatatij lipnejkaem׃
26.5 lixxmoOa Oal-dibrej Oabaadaj HanbiAijm Aaxxaer Aaanokij xxoleha Aalejkaem wHaxxkem wxxaaloha wloA xxmaOtaem׃
26.6 wnaatatij Aaet-Habajit HazaeH kxxiloH wAaet-HaaOijr [HazoAtaaH k] (HazoAt q) Aaeten liqlaalaaH lkol gowjej HaaAaaraec׃ s
26.7 wajixxmOw HakoHanijm wHanbiAijm wkaal-HaaOaam Aaet-jirmjaaHw mdaber Aaet-Hadbaarijm HaaAelaeH bbejt jHwaaH׃
26.8 wajHij kkalowt jirmjaaHw ldaber Aet kaal-Aaxxaer-ciwaaH jHwaaH ldaber Aael-kaal-HaaOaam wajitpxw Aotow HakoHanijm wHanbiAijm wkaal-HaaOaam leAmor mowt taamwt׃
26.9 madwOa nibejtaa bxxem-jHwaaH leAmor kxxilow jiHjaeH Habajit HazaeH wHaaOijr HazoAt taehaerab meAejn jowxxeb wajiqaaHel kaal-HaaOaam Aael-jirmjaaHw bbejt jHwaaH׃
26.10 wajixxmOw xaarej jHwdaaH Aet Hadbaarijm HaaAelaeH wajaOalw mibejt-Hamaelaek bejt jHwaaH wajexxbw bpaetah xxaOar-jHwaaH Haehaadaaxx׃ s
26.11 wajoAmrw HakoHanijm wHanbiAijm Aael-Haxaarijm wAael-kaal-HaaOaam leAmor mixxpaT-maawaet laaAijxx HazaeH kij nibaaA Aael-HaaOijr HazoAt kaAaxxaer xxmaOtaem bAaaznejkaem׃
26.12 wajoAmaer jirmjaaHw Aael-kaal-Haxaarijm wAael-kaal-HaaOaam leAmor jHwaaH xxlaahanij lHinaabeA Aael-Habajit HazaeH wAael-HaaOijr HazoAt Aet kaal-Hadbaarijm Aaxxaer xxmaOtaem׃
26.13 wOataaH HejTijbw darkejkaem wmaOallejkaem wxximOw bqowl jHwaaH AaeloHejkaem wjinaahem jHwaaH Aael-HaaraaOaaH Aaxxaer dibaer Oalejkaem׃
26.14 waAanij Hinnij bjaedkaem Oaxw-lij kaTowb wkajaaxxaar bOejnejkaem׃
26.15 Aak jaadoOa tedOw kij Aim-mmitijm Aataem Aotij kij-daam naaqij Aataem notnijm Oalejkaem wAael-HaaOijr HazoAt wAael-joxxbaejHaa kij baeAaemaet xxlaahanij jHwaaH Oalejkaem ldaber bAaaznejkaem Aet kaal-Hadbaarijm HaaAelaeH׃ s
26.16 wajoAmrw Haxaarijm wkaal-HaaOaam Aael-HakoHanijm wAael-HanbijAijm Aejn-laaAijxx HazaeH mixxpaT-maawaet kij bxxem jHwaaH AaeloHejnw dibaer Aelejnw׃
26.17 wajaaqumw Aanaaxxijm miziqnej HaaAaaraec wajoAmrw Aael-kaal-qHal HaaOaam leAmor׃
26.18 [mijkaajaaH k] (mijkaaH q) Hamowraxxtij HaajaaH nibaaA bijmej hizqijaaHw maelaek-jHwdaaH wajoAmaer Aael-kaal-Oam jHwdaaH leAmor koH-Aaamar jHwaaH cbaaAowt cijown xaadaeH tehaarexx wijrwxxaalajim Oijijm tiHjaeH wHar Habajit lbaamowt jaaOar׃
26.19 HaeHaamet HaemituHw hizqijaaHw maelaek-jHwdaaH wkaal-jHwdaaH HaloA jaareA Aaet-jHwaaH wajhal Aaet-pnej jHwaaH wajinaahaem jHwaaH Aael-HaaraaOaaH Aaxxaer-dibaer OalejHaem waAanahnw Ooxijm raaOaaH gdowlaaH Oal-napxxowtejnw׃
26.20 wgam-Aijxx HaajaaH mitnabeA bxxem jHwaaH AwrijaaHw baen-xxmaOjaaHw miqirjat HajOaarijm wajinaabeA Oal-HaaOijr HazoAt wOal-HaaAaaraec HazoAt kkol dibrej jirmjaaHw׃
26.21 wajixxmaO Hamaelaek-jHowjaaqijm wkaal-gibowraajw wkaal-Haxaarijm Aaet-dbaaraajw wajbaqexx Hamaelaek Hamijtow wajixxmaO AwrijaaHw wajiraaA wajibrah wajaaboA micraajim׃
26.22 wajixxlah Hamaelaek jHowjaaqijm Aanaaxxijm micraajim Aet Aaelnaataan baen-Oakbowr waAanaaxxijm Aitow Aael-micraajim׃
26.23 wajowcijAw Aaet-AwrijaaHw mimicrajim wajbiAuHw Aael-Hamaelaek jHowjaaqijm wajakeHw baehaaraeb wajaxxlek Aaet-niblaatow Aael-qibrej bnej HaaOaam׃
26.24 Aak jad Aahijqaam baen-xxaapaan HaajtaaH Aaet-jirmjaaHw lbiltij tet-Aotow bjad-HaaOaam laHamijtow׃ p
26.1 בראשית ממלכות יהויקים בן־יאשיהו מלך יהודה היה הדבר הזה מאת יהוה לאמר׃
26.2 כה ׀ אמר יהוה עמד בחצר בית־יהוה ודברת על־כל־ערי יהודה הבאים להשתחות בית־יהוה את כל־הדברים אשר צויתיך לדבר אליהם אל־תגרע דבר׃
26.3 אולי ישמעו וישבו איש מדרכו הרעה ונחמתי אל־הרעה אשר אנכי חשב לעשות להם מפני רע מעלליהם׃
26.4 ואמרת אליהם כה אמר יהוה אם־לא תשמעו אלי ללכת בתורתי אשר נתתי לפניכם׃
26.5 לשמע על־דברי עבדי הנבאים אשר אנכי שלח אליכם והשכם ושלח ולא שמעתם׃
26.6 ונתתי את־הבית הזה כשלה ואת־העיר [הזאתה כ] (הזאת ק) אתן לקללה לכל גויי הארץ׃ ס
26.7 וישמעו הכהנים והנבאים וכל־העם את־ירמיהו מדבר את־הדברים האלה בבית יהוה׃
26.8 ויהי ׀ ככלות ירמיהו לדבר את כל־אשר־צוה יהוה לדבר אל־כל־העם ויתפשו אתו הכהנים והנבאים וכל־העם לאמר מות תמות׃
26.9 מדוע נבית בשם־יהוה לאמר כשלו יהיה הבית הזה והעיר הזאת תחרב מאין יושב ויקהל כל־העם אל־ירמיהו בבית יהוה׃
26.10 וישמעו ׀ שרי יהודה את הדברים האלה ויעלו מבית־המלך בית יהוה וישבו בפתח שער־יהוה החדש׃ ס
26.11 ויאמרו הכהנים והנבאים אל־השרים ואל־כל־העם לאמר משפט־מות לאיש הזה כי נבא אל־העיר הזאת כאשר שמעתם באזניכם׃
26.12 ויאמר ירמיהו אל־כל־השרים ואל־כל־העם לאמר יהוה שלחני להנבא אל־הבית הזה ואל־העיר הזאת את כל־הדברים אשר שמעתם׃
26.13 ועתה היטיבו דרכיכם ומעלליכם ושמעו בקול יהוה אלהיכם וינחם יהוה אל־הרעה אשר דבר עליכם׃
26.14 ואני הנני בידכם עשו־לי כטוב וכישר בעיניכם׃
26.15 אך ׀ ידע תדעו כי אם־ממתים אתם אתי כי־דם נקי אתם נתנים עליכם ואל־העיר הזאת ואל־ישביה כי באמת שלחני יהוה עליכם לדבר באזניכם את כל־הדברים האלה׃ ס
26.16 ויאמרו השרים וכל־העם אל־הכהנים ואל־הנביאים אין־לאיש הזה משפט־מות כי בשם יהוה אלהינו דבר אלינו׃
26.17 ויקמו אנשים מזקני הארץ ויאמרו אל־כל־קהל העם לאמר׃
26.18 [מיכיה כ] (מיכה ק) המורשתי היה נבא בימי חזקיהו מלך־יהודה ויאמר אל־כל־עם יהודה לאמר כה־אמר ׀ יהוה צבאות ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער׃
26.19 ההמת המתהו חזקיהו מלך־יהודה וכל־יהודה הלא ירא את־יהוה ויחל את־פני יהוה וינחם יהוה אל־הרעה אשר־דבר עליהם ואנחנו עשים רעה גדולה על־נפשותינו׃
26.20 וגם־איש היה מתנבא בשם יהוה אוריהו בן־שמעיהו מקרית היערים וינבא על־העיר הזאת ועל־הארץ הזאת ככל דברי ירמיהו׃
26.21 וישמע המלך־יהויקים וכל־גבוריו וכל־השרים את־דבריו ויבקש המלך המיתו וישמע אוריהו וירא ויברח ויבא מצרים׃
26.22 וישלח המלך יהויקים אנשים מצרים את אלנתן בן־עכבור ואנשים אתו אל־מצרים׃
26.23 ויוציאו את־אוריהו ממצרים ויבאהו אל־המלך יהויקים ויכהו בחרב וישלך את־נבלתו אל־קברי בני העם׃
26.24 אך יד אחיקם בן־שפן היתה את־ירמיהו לבלתי תת־אתו ביד־העם להמיתו׃ פ
26.1 brAxjt mmlkwt jHwjqjm bn-jAxjHw mlk jHwdH HjH Hdbr HzH mAt jHwH lAmr׃
26.2 kH Amr jHwH Omd bhcr bjt-jHwH wdbrt Ol-kl-Orj jHwdH HbAjm lHxthwt bjt-jHwH At kl-Hdbrjm Axr cwjtjk ldbr AljHm Al-tgrO dbr׃
26.3 Awlj jxmOw wjxbw Ajx mdrkw HrOH wnhmtj Al-HrOH Axr Ankj hxb lOxwt lHm mpnj rO mOlljHm׃
26.4 wAmrt AljHm kH Amr jHwH Am-lA txmOw Alj llkt btwrtj Axr nttj lpnjkm׃
26.5 lxmO Ol-dbrj Obdj HnbAjm Axr Ankj xlh Aljkm wHxkm wxlh wlA xmOtm׃
26.6 wnttj At-Hbjt HzH kxlH wAt-HOjr [HzAtH k] (HzAt q) Atn lqllH lkl gwjj HArc׃ s
26.7 wjxmOw HkHnjm wHnbAjm wkl-HOm At-jrmjHw mdbr At-Hdbrjm HAlH bbjt jHwH׃
26.8 wjHj kklwt jrmjHw ldbr At kl-Axr-cwH jHwH ldbr Al-kl-HOm wjtpxw Atw HkHnjm wHnbAjm wkl-HOm lAmr mwt tmwt׃
26.9 mdwO nbjt bxm-jHwH lAmr kxlw jHjH Hbjt HzH wHOjr HzAt thrb mAjn jwxb wjqHl kl-HOm Al-jrmjHw bbjt jHwH׃
26.10 wjxmOw xrj jHwdH At Hdbrjm HAlH wjOlw mbjt-Hmlk bjt jHwH wjxbw bpth xOr-jHwH Hhdx׃ s
26.11 wjAmrw HkHnjm wHnbAjm Al-Hxrjm wAl-kl-HOm lAmr mxpT-mwt lAjx HzH kj nbA Al-HOjr HzAt kAxr xmOtm bAznjkm׃
26.12 wjAmr jrmjHw Al-kl-Hxrjm wAl-kl-HOm lAmr jHwH xlhnj lHnbA Al-Hbjt HzH wAl-HOjr HzAt At kl-Hdbrjm Axr xmOtm׃
26.13 wOtH HjTjbw drkjkm wmOlljkm wxmOw bqwl jHwH AlHjkm wjnhm jHwH Al-HrOH Axr dbr Oljkm׃
26.14 wAnj Hnnj bjdkm Oxw-lj kTwb wkjxr bOjnjkm׃
26.15 Ak jdO tdOw kj Am-mmtjm Atm Atj kj-dm nqj Atm ntnjm Oljkm wAl-HOjr HzAt wAl-jxbjH kj bAmt xlhnj jHwH Oljkm ldbr bAznjkm At kl-Hdbrjm HAlH׃ s
26.16 wjAmrw Hxrjm wkl-HOm Al-HkHnjm wAl-HnbjAjm Ajn-lAjx HzH mxpT-mwt kj bxm jHwH AlHjnw dbr Aljnw׃
26.17 wjqmw Anxjm mzqnj HArc wjAmrw Al-kl-qHl HOm lAmr׃
26.18 [mjkjH k] (mjkH q) Hmwrxtj HjH nbA bjmj hzqjHw mlk-jHwdH wjAmr Al-kl-Om jHwdH lAmr kH-Amr jHwH cbAwt cjwn xdH thrx wjrwxljm Ojjm tHjH wHr Hbjt lbmwt jOr׃
26.19 HHmt HmtHw hzqjHw mlk-jHwdH wkl-jHwdH HlA jrA At-jHwH wjhl At-pnj jHwH wjnhm jHwH Al-HrOH Axr-dbr OljHm wAnhnw Oxjm rOH gdwlH Ol-npxwtjnw׃
26.20 wgm-Ajx HjH mtnbA bxm jHwH AwrjHw bn-xmOjHw mqrjt HjOrjm wjnbA Ol-HOjr HzAt wOl-HArc HzAt kkl dbrj jrmjHw׃
26.21 wjxmO Hmlk-jHwjqjm wkl-gbwrjw wkl-Hxrjm At-dbrjw wjbqx Hmlk Hmjtw wjxmO AwrjHw wjrA wjbrh wjbA mcrjm׃
26.22 wjxlh Hmlk jHwjqjm Anxjm mcrjm At Alntn bn-Okbwr wAnxjm Atw Al-mcrjm׃
26.23 wjwcjAw At-AwrjHw mmcrjm wjbAHw Al-Hmlk jHwjqjm wjkHw bhrb wjxlk At-nbltw Al-qbrj bnj HOm׃
26.24 Ak jd Ahjqm bn-xpn HjtH At-jrmjHw lbltj tt-Atw bjd-HOm lHmjtw׃ p
26.1 In principio regni Ioachim filii Iosiae regis Iudae factum est verbum istud a Domino dicens:
26.2 “ Haec dicit Dominus: Sta in atrio domus Domini et loqueris ad omnes civitates Iudae, de quibus veniunt, ut adorent in domo Domini, universos sermones, quos ego mandavi tibi, ut loquaris ad eos: noli subtrahere verbum,
26.3 si forte audiant et convertantur unusquisque a via sua mala, et paeniteat me mali, quod cogito facere eis propter malitiam operum eorum.
26.4 Et dices ad eos: Haec dicit Dominus: Si non audieritis me, ut ambuletis in lege mea, quam dedi vobis,
26.5 ut audiatis sermones servorum meorum prophetarum, quos ego misi ad vos de nocte consurgens et dirigens, et non audistis,
26.6 dabo domum istam sicut Silo et urbem hanc dabo in maledictionem cunctis gentibus terrae ”.
26.7 Et audierunt sacerdotes et prophetae et omnis populus Ieremiam loquentem verba haec in domo Domini.
26.8 Cumque complesset Ieremias loquens omnia, quae praeceperat ei Dominus, ut loqueretur ad universum populum, apprehenderunt eum sacerdotes et prophetae et omnis populus dicens: “ Morte moriaris!
26.9 Quare prophetasti in nomine Domini dicens: “Sicut Silo erit domus haec, et urbs ista desolabitur, eo quod non sit habitator”? ”. Et congregatus est omnis populus adversus Ieremiam in domo Domini.
26.10 Et audierunt principes Iudae verba haec et ascenderunt de domo regis in domum Domini et sederunt in introitu portae domus Domini Novae.
26.11 Et locuti sunt sacerdotes et prophetae ad principes et ad omnem populum dicentes: “ Iudicium mortis est viro huic, quia prophetavit adversus civitatem istam, sicut audistis auribus vestris ”.
26.12 Et ait Ieremias ad omnes principes et ad universum populum dicens: “ Dominus misit me, ut prophetarem ad domum istam et ad civitatem hanc omnia verba, quae audistis.
26.13 Nunc ergo bonas facite vias vestras et opera vestra et audite vocem Domini Dei vestri, et paenitebit Dominum mali, quod locutus est adversum vos.
26.14 Ego autem ecce in manibus vestris sum; facite mihi, quod bonum et rectum est in oculis vestris.
26.15 Verumtamen scitote et cognoscite quod si occideritis me, sanguinem innocentem tradetis contra vosmetipsos et contra civitatem istam et habitatores eius; in veritate enim misit me Dominus ad vos, ut loquerer in auribus vestris omnia verba haec ”.
26.16 Et dixerunt principes et omnis populus ad sacerdotes et prophetas: “ Non est viro huic iudicium mortis, quia in nomine Domini Dei nostri locutus est ad nos ”.
26.17 Surrexerunt ergo viri de senioribus terrae et dixerunt ad omnem coetum populi loquentes:
26.18 “ Michaeas Morasthites fuit propheta in diebus Ezechiae regis Iudae et ait ad omnem populum Iudae dicens: “Haec dicit Dominus exercituum: Sion quasi ager arabitur, et Ierusalem in acervum lapidum erit, et mons domus in excelsa silvarum”.
26.19 Numquid morte condemnavit eum Ezechias rex Iudae et omnis Iuda? Numquid non timuerunt Dominum et deprecati sunt faciem Domini, et paenituit Dominum mali, quod locutus fuerat adversum eos? Et nos facimus malum grande contra animas nostras! ”.
26.20 Fuit quoque vir prophetans in nomine Domini Urias filius Semei de Cariathiarim et prophetavit adversus civitatem istam et adversus terram hanc iuxta omnia verba Ieremiae.
26.21 Et audivit rex Ioachim et omnes potentes et principes eius verba haec, et quaesivit rex interficere eum; et audivit Urias et timuit fugitque et ingressus est Aegyptum.
26.22 Et misit rex Ioachim viros in Aegyptum, Elnathan filium Achobor et viros cum eo in Aegyptum;
26.23 et eduxerunt Uriam de Aegypto et adduxerunt eum ad regem Ioachim, et percussit eum gladio et proiecit cadaver eius in sepulcris filiorum vulgi.
26.24 Igitur manus Ahicam filii Saphan fuit cum Ieremia, ut non traderetur in manus populi, et interficerent eum.
27.1 Im Anfang der Regierung Zedekias, des Sohnes Josias, des Königs von Juda, erging an Jeremia dieses Wort vom HERRN:
27.2 So sprach der HERR zu mir: Mache dir Bande und Joche und lege sie auf deinen Hals
27.3 und sende sie dem König von Edom und dem König von Moab und dem König der Kinder Ammon und dem König von Tyrus und dem König von Zidon durch die Hand der Gesandten, die nach Jerusalem zum König Zedekia von Juda kommen,
27.4 und trage ihnen auf, ihren Herren zu sagen: So spricht der HERR der Heerscharen, der Gott Israels: Also sollt ihr zu euren Herren sagen:
27.5 Ich habe durch meine große Kraft und meinen ausgestreckten Arm die Erde, den Menschen und das Vieh auf dem Erdboden gemacht und gebe sie, wem ich will;
27.6 und nun habe ich alle diese Länder meinem Knechte, dem babylonischen König Nebukadnezar in die Hand gegeben; sogar die Tiere des Feldes habe ich in seinen Dienst gestellt;
27.7 und alle Völker sollen ihm und seinem Sohne und seinem Enkel dienen, bis auch die Zeit seines Landes kommt und große Völker und mächtige Könige dasselbe unterjochen werden.
27.8 Das Volk aber und das Königreich, welches dem babylonischen König Nebukadnezar nicht dienen und seinen Hals nicht unter das Joch des Königs zu Babel beugen will, das will ich mit dem Schwert und mit Hungersnot und Pest heimsuchen, spricht der HERR, bis ich es durch seine Hand gänzlich vertilgt habe.
27.9 So höret ihr nun nicht auf eure Propheten, auf eure Wahrsager, auf eure Träumer, auf eure Wolkendeuter und Zauberer, die zu euch sagen: «Ihr werdet dem babylonischen König nicht dienen!»
27.10 Denn sie weissagen euch Lügen, um euch aus eurem Land zu vertreiben, indem ich euch alsdann verstoßen würde und ihr umkämet,
27.11 während ich dasjenige Volk, welches seinen Hals dem Joch des babylonischen Königs unterzieht und ihm dient, in seinem Lande lassen will, spricht der HERR, damit es dasselbe bearbeite und bewohne.
27.12 Und zu Zedekia, dem König von Juda, redete ich ganz ähnlich und sprach: Unterziehet euren Nacken dem Joch des babylonischen Königs und dienet ihm und seinem Volke, so sollt ihr leben!
27.13 Warum wollt ihr sterben, du und dein Volk, durch Schwert, durch Hungersnot und Pest, wie der HERR dem Volk angedroht hat, das dem babylonischen König nicht dienen will?
27.14 Höret doch nicht auf die Worte der Propheten, die zu euch sagen: «Ihr werdet dem babylonischen König nicht dienen!» Denn sie weissagen euch Lügen;
27.15 denn ich habe sie nicht gesandt, spricht der HERR, sondern sie weissagen fälschlich in meinem Namen, damit ich euch austreibe und ihr umkommet samt euren Propheten, die euch weissagen!
27.16 Auch zu den Priestern und zu diesem ganzen Volk redete ich und sprach: So spricht der HERR: Höret nicht auf die Worte eurer Propheten, die euch weissagen und sprechen: «Siehe, die Geräte des Hauses des HERRN werden jetzt bald wieder von Babel zurückgebracht werden!» Denn sie weissagen euch Lügen;
27.17 höret nicht auf sie; dienet dem König von Babel, so sollt ihr leben! Warum soll diese Stadt zur Ruine werden?
27.18 Wenn sie aber wirklich Propheten sind und das Wort des HERRN bei ihnen ist, so sollen sie beim HERRN der Heerscharen Fürbitte einlegen, damit die übrigen Geräte, die noch im Hause des HERRN und im Hause des Königs von Juda und zu Jerusalem vorhanden sind, nicht auch nach Babel kommen.
27.19 Denn also hat der HERR der Heerscharen gesprochen von den Säulen und dem ehernen Meer und von den Gestellen und von allen übrigen Geräten, die noch in der Stadt übriggeblieben sind,
27.20 die der babylonische König Nebukadnezar nicht genommen hat, als er Jechonja, den Sohn Jojakims, den König von Juda samt allem Adel Judas und Jerusalems gefangen von Jerusalem nach Babel führte;
27.21 so hat der HERR der Heerscharen, der Gott Israels, von den Geräten gesprochen, die im Hause des HERRN und im Hause des Königs von Juda und zu Jerusalem übriggeblieben sind:
27.22 Sie sollen nach Babel gebracht werden und daselbst bleiben bis zu dem Tag, da ich nach ihnen sehen und sie wieder herauf an diesen Ort bringen werde, spricht der HERR.
27.1 27.2 οὕτως εἶπεν κύριος ποίησον δεσμοὺς καὶ κλοιοὺς καὶ περίθου περὶ τὸν τράχηλόν σου
27.3 καὶ ἀποστελεῖς αὐτοὺς πρὸς βασιλέα ιδουμαίας καὶ πρὸς βασιλέα μωαβ καὶ πρὸς βασιλέα υἱῶν αμμων καὶ πρὸς βασιλέα τύρου καὶ πρὸς βασιλέα σιδῶνος ἐν χερσὶν ἀγγέλων αὐτῶν τῶν ἐρχομένων εἰς ἀπάντησιν αὐτῶν εἰς ιερουσαλημ πρὸς σεδεκιαν βασιλέα ιουδα
27.4 καὶ συντάξεις αὐτοῖς πρὸς τοὺς κυρίους αὐτῶν εἰπεῖν οὕτως εἶπεν κύριος ὁ θεὸς ισραηλ οὕτως ἐρεῖτε πρὸς τοὺς κυρίους ὑμῶν
27.5 ὅτι ἐγὼ ἐποίησα τὴν γῆν ἐν τῇ ἰσχύι μου τῇ μεγάλῃ καὶ ἐν τῷ ἐπιχείρῳ μου τῷ ὑψηλῷ καὶ δώσω αὐτὴν ᾧ ἐὰν δόξῃ ἐν ὀφθαλμοῖς μου
27.6 ἔδωκα τὴν γῆν τῷ ναβουχοδονοσορ βασιλεῖ βαβυλῶνος δουλεύειν αὐτῷ καὶ τὰ θηρία τοῦ ἀγροῦ ἐργάζεσθαι αὐτῷ
27.7 27.8 καὶ τὸ ἔθνος καὶ ἡ βασιλεία ὅσοι ἐὰν μὴ ἐμβάλωσιν τὸν τράχηλον αὐτῶν ὑπὸ τὸν ζυγὸν βασιλέως βαβυλῶνος ἐν μαχαίρᾳ καὶ ἐν λιμῷ ἐπισκέψομαι αὐτούς εἶπεν κύριος ἕως ἐκλίπωσιν ἐν χειρὶ αὐτοῦ
27.9 καὶ ὑμεῖς μὴ ἀκούετε τῶν ψευδοπροφητῶν ὑμῶν καὶ τῶν μαντευομένων ὑμῖν καὶ τῶν ἐνυπνιαζομένων ὑμῖν καὶ τῶν οἰωνισμάτων ὑμῶν καὶ τῶν φαρμακῶν ὑμῶν τῶν λεγόντων οὐ μὴ ἐργάσησθε τῷ βασιλεῖ βαβυλῶνος
27.10 ὅτι ψευδῆ αὐτοὶ προφητεύουσιν ὑμῖν πρὸς τὸ μακρῦναι ὑμᾶς ἀπὸ τῆς γῆς ὑμῶν
27.11 καὶ τὸ ἔθνος ὃ ἐὰν εἰσαγάγῃ τὸν τράχηλον αὐτοῦ ὑπὸ τὸν ζυγὸν βασιλέως βαβυλῶνος καὶ ἐργάσηται αὐτῷ καὶ καταλείψω αὐτὸν ἐπὶ τῆς γῆς αὐτοῦ καὶ ἐργᾶται αὐτῷ καὶ ἐνοικήσει ἐν αὐτῇ
27.12 καὶ πρὸς σεδεκιαν βασιλέα ιουδα ἐλάλησα κατὰ πάντας τοὺς λόγους τούτους λέγων εἰσαγάγετε τὸν τράχηλον ὑμῶν
27.13 27.14 καὶ ἐργάσασθε τῷ βασιλεῖ βαβυλῶνος ὅτι ἄδικα αὐτοὶ προφητεύουσιν ὑμῖν
27.15 ὅτι οὐκ ἀπέστειλα αὐτούς φησὶν κύριος καὶ προφητεύουσιν τῷ ὀνόματί μου ἐπ' ἀδίκῳ πρὸς τὸ ἀπολέσαι ὑμᾶς καὶ ἀπολεῖσθε ὑμεῖς καὶ οἱ προφῆται ὑμῶν οἱ προφητεύοντες ὑμῖν ἐπ' ἀδίκῳ ψευδῆ
27.16 ὑμῖν καὶ παντὶ τῷ λαῷ τούτῳ καὶ τοῖς ἱερεῦσιν ἐλάλησα λέγων οὕτως εἶπεν κύριος μὴ ἀκούετε τῶν λόγων τῶν προφητῶν τῶν προφητευόντων ὑμῖν λεγόντων ἰδοὺ σκεύη οἴκου κυρίου ἐπιστρέψει ἐκ βαβυλῶνος ὅτι ἄδικα αὐτοὶ προφητεύουσιν ὑμῖν οὐκ ἀπέστειλα αὐτούς
27.17 27.18 εἰ προφῆταί εἰσιν καὶ εἰ ἔστιν λόγος κυρίου ἐν αὐτοῖς ἀπαντησάτωσάν μοι
27.19 ὅτι οὕτως εἶπεν κύριος καὶ τῶν ἐπιλοίπων σκευῶν
27.20 ὧν οὐκ ἔλαβεν βασιλεὺς βαβυλῶνος ὅτε ἀπῴκισεν τὸν ιεχονιαν ἐξ ιερουσαλημ
27.21 27.22 εἰς βαβυλῶνα εἰσελεύσεται λέγει κύριος
27.1 27.2 oytohs eipen kyrios poiehson desmoys kai kloioys kai perithoy peri ton trachehlon soy
27.3 kai aposteleis aytoys pros basilea idoymaias kai pros basilea mohab kai pros basilea yiohn ammohn kai pros basilea tyroy kai pros basilea sidohnos en chersin aggelohn aytohn tohn erchomenohn eis apantehsin aytohn eis ieroysalehm pros sedekian basilea ioyda
27.4 kai syntaxeis aytois pros toys kyrioys aytohn eipein oytohs eipen kyrios o theos israehl oytohs ereite pros toys kyrioys ymohn
27.5 oti egoh epoiehsa tehn gehn en teh ischyi moy teh megaleh kai en toh epicheiroh moy toh ypsehloh kai dohsoh aytehn oh ean doxeh en ophthalmois moy
27.6 edohka tehn gehn toh naboychodonosor basilei babylohnos doyleyein aytoh kai ta thehria toy agroy ergazesthai aytoh
27.7 27.8 kai to ethnos kai eh basileia osoi ean meh embalohsin ton trachehlon aytohn ypo ton zygon basileohs babylohnos en machaira kai en limoh episkepsomai aytoys eipen kyrios eohs eklipohsin en cheiri aytoy
27.9 kai ymeis meh akoyete tohn pseydoprophehtohn ymohn kai tohn manteyomenohn ymin kai tohn enypniazomenohn ymin kai tohn oiohnismatohn ymohn kai tohn pharmakohn ymohn tohn legontohn oy meh ergasehsthe toh basilei babylohnos
27.10 oti pseydeh aytoi prophehteyoysin ymin pros to makrynai ymas apo tehs gehs ymohn
27.11 kai to ethnos o ean eisagageh ton trachehlon aytoy ypo ton zygon basileohs babylohnos kai ergasehtai aytoh kai kataleipsoh ayton epi tehs gehs aytoy kai ergatai aytoh kai enoikehsei en ayteh
27.12 kai pros sedekian basilea ioyda elalehsa kata pantas toys logoys toytoys legohn eisagagete ton trachehlon ymohn
27.13 27.14 kai ergasasthe toh basilei babylohnos oti adika aytoi prophehteyoysin ymin
27.15 oti oyk apesteila aytoys phehsin kyrios kai prophehteyoysin toh onomati moy ep' adikoh pros to apolesai ymas kai apoleisthe ymeis kai oi prophehtai ymohn oi prophehteyontes ymin ep' adikoh pseydeh
27.16 ymin kai panti toh laoh toytoh kai tois iereysin elalehsa legohn oytohs eipen kyrios meh akoyete tohn logohn tohn prophehtohn tohn prophehteyontohn ymin legontohn idoy skeyeh oikoy kyrioy epistrepsei ek babylohnos oti adika aytoi prophehteyoysin ymin oyk apesteila aytoys
27.17 27.18 ei prophehtai eisin kai ei estin logos kyrioy en aytois apantehsatohsan moi
27.19 oti oytohs eipen kyrios kai tohn epiloipohn skeyohn
27.20 ohn oyk elaben basileys babylohnos ote apohkisen ton iechonian ex ieroysalehm
27.21 27.22 eis babylohna eiseleysetai legei kyrios
27.1 בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת יְהֹויָקִם בֶּן־יֹאושִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל־יִרְמְיָה מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר׃
27.2 כֹּה־אָמַר יְהוָה אֵלַי עֲשֵׂה לְךָ מֹוסֵרֹות וּמֹטֹות וּנְתַתָּם עַל־צַוָּארֶךָ׃
27.3 וְשִׁלַּחְתָּם אֶל־מֶלֶךְ אֱדֹום וְאֶל־מֶלֶךְ מֹואָב וְאֶל־מֶלֶךְ בְּנֵי עַמֹּון וְאֶל־מֶלֶךְ צֹר וְאֶל־מֶלֶךְ צִידֹון בְּיַד מַלְאָכִים הַבָּאִים יְרוּשָׁלִַם אֶל־צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה׃
27.4 וְצִוִּיתָ אֹתָם אֶל־אֲדֹנֵיהֶם לֵאמֹר כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כֹּה תֹאמְרוּ אֶל־אֲדֹנֵיכֶם׃
27.5 אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶת־הָאָרֶץ אֶת־הָאָדָם וְאֶת־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאָרֶץ בְּכֹחִי הַגָּדֹול וּבִזְרֹועִי הַנְּטוּיָה וּנְתַתִּיהָ לַאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינָי׃
27.6 וְעַתָּה אָנֹכִי נָתַתִּי אֶת־כָּל־הָאֲרָצֹות הָאֵלֶּה בְּיַד נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל עַבְדִּי וְגַם אֶת־חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לֹו לְעָבְדֹו׃
27.7 וְעָבְדוּ אֹתֹו כָּל־הַגֹּויִם וְאֶת־בְּנֹו וְאֶת־בֶּן־בְּנֹו עַד בֹּא־עֵת אַרְצֹו גַּם־הוּא וְעָבְדוּ בֹו גֹּויִם רַבִּים וּמְלָכִים גְּדֹלִים׃
27.8 וְהָיָה הַגֹּוי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא־יַעַבְדוּ אֹתֹו אֶת־נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל וְאֵת אֲשֶׁר לֹא־יִתֵּן אֶת־צַוָּארֹו בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדֶּבֶר אֶפְקֹד עַל־הַגֹּוי הַהוּא נְאֻם־יְהוָה עַד־תֻּמִּי אֹתָם בְּיָדֹו׃
27.9 וְאַתֶּם אַל־תִּשְׁמְעוּ אֶל־נְבִיאֵיכֶם וְאֶל־קֹסְמֵיכֶם וְאֶל חֲלֹמֹתֵיכֶם וְאֶל־עֹנְנֵיכֶם וְאֶל־כַּשָּׁפֵיכֶם אֲשֶׁר־הֵם אֹמְרִים אֲלֵיכֶם לֵאמֹר לֹא תַעַבְדוּ אֶת־מֶלֶךְ בָּבֶל׃
27.10 כִּי שֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם לְמַעַן הַרְחִיק אֶתְכֶם מֵעַל אַדְמַתְכֶם וְהִדַּחְתִּי אֶתְכֶם וַאֲבַדְתֶּם׃
27.11 וְהַגֹּוי אֲשֶׁר יָבִיא אֶת־צַוָּארֹו בְּעֹל מֶלֶךְ־בָּבֶל וַעֲבָדֹו וְהִנַּחְתִּיו עַל־אַדְמָתֹו נְאֻם־יְהוָה וַעֲבָדָהּ וְיָשַׁב בָּהּ׃
27.12 וְאֶל־צִדְקִיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה דִּבַּרְתִּי כְּכָל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר הָבִיאוּ אֶת־צַוְּארֵיכֶם בְּעֹל מֶלֶךְ־בָּבֶל וְעִבְדוּ אֹתֹו וְעַמֹּו וִחְיוּ׃
27.13 לָמָּה תָמוּתוּ אַתָּה וְעַמֶּךָ בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל־הַגֹּוי אֲשֶׁר לֹא־יַעֲבֹד אֶת־מֶלֶךְ בָּבֶל׃
27.14 וְאַל־תִּשְׁמְעוּ אֶל־דִּבְרֵי הַנְּבִאִים הָאֹמְרִים אֲלֵיכֶם לֵאמֹר לֹא תַעַבְדוּ אֶת־מֶלֶךְ בָּבֶל כִּי שֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם׃
27.15 כִּי לֹא שְׁלַחְתִּים נְאֻם־יְהוָה וְהֵם נִבְּאִים בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר לְמַעַן הַדִּיחִי אֶתְכֶם וַאֲבַדְתֶּם אַתֶּם וְהַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים לָכֶם׃
27.16 וְאֶל־הַכֹּהֲנִים וְאֶל־כָּל־הָעָם הַזֶּה דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה אַל־תִּשְׁמְעוּ אֶל־דִּבְרֵי נְבִיאֵיכֶם הַנִּבְּאִים לָכֶם לֵאמֹר הִנֵּה כְלֵי בֵית־יְהוָה מוּשָׁבִים מִבָּבֶלָה עַתָּה מְהֵרָה כִּי שֶׁקֶר הֵמָּה נִבְּאִים לָכֶם׃
27.17 אַל־תִּשְׁמְעוּ אֲלֵיהֶם עִבְדוּ אֶת־מֶלֶךְ־בָּבֶל וִחְיוּ לָמָּה תִהְיֶה הָעִיר הַזֹּאת חָרְבָּה׃
27.18 וְאִם־נְבִאִים הֵם וְאִם־יֵשׁ דְּבַר־יְהוָה אִתָּם יִפְגְּעוּ־נָא בַּיהוָה צְבָאֹות לְבִלְתִּי־בֹאוּ הַכֵּלִים ׀ הַנֹּותָרִים בְּבֵית־יְהוָה וּבֵית מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה׃ פ
27.19 כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֶל־הָעַמֻּדִים וְעַל־הַיָּם וְעַל־הַמְּכֹנֹות וְעַל יֶתֶר הַכֵּלִים הַנֹּותָרִים בָּעִיר הַזֹּאת׃
27.20 אֲשֶׁר לֹא־לְקָחָם נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בַּגְלֹותֹו אֶת־ [יְכֹונְיָה כ] (יְכָנְיָה ק) בֶן־יְהֹויָקִים מֶלֶךְ־יְהוּדָה מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה וְאֵת כָּל־חֹרֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם׃ ס
27.21 כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל־הַכֵּלִים הַנֹּותָרִים בֵּית יְהוָה וּבֵית מֶלֶךְ־יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם׃
27.22 בָּבֶלָה יוּבָאוּ וְשָׁמָּה יִהְיוּ עַד יֹום פָּקְדִי אֹתָם נְאֻם־יְהוָה וְהַעֲלִיתִים וַהֲשִׁיבֹתִים אֶל־הַמָּקֹום הַזֶּה׃ פ
27.1 breAxxijt mamlaekaet jHowjaaqim baen-joAwxxijaaHw maelaek jHwdaaH HaajaaH Hadaabaar HazaeH Aael-jirmjaaH meAet jHwaaH leAmor׃
27.2 koH-Aaamar jHwaaH Aelaj OaxeH lkaa mowserowt wmoTowt wntataam Oal-cawaaAraekaa׃
27.3 wxxilahtaam Aael-maelaek Aaedowm wAael-maelaek mowAaab wAael-maelaek bnej Oamown wAael-maelaek cor wAael-maelaek cijdown bjad malAaakijm HabaaAijm jrwxxaalaim Aael-cidqijaaHw maelaek jHwdaaH׃
27.4 wciwijtaa Aotaam Aael-AadonejHaem leAmor koH-Aaamar jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel koH toAmrw Aael-Aadonejkaem׃
27.5 Aaanokij Oaaxijtij Aaet-HaaAaaraec Aaet-HaaAaadaam wAaet-HabHemaaH Aaxxaer Oal-pnej HaaAaaraec bkohij Hagaadowl wbizrowOij HanTwjaaH wntatijHaa laAaxxaer jaaxxar bOejnaaj׃
27.6 wOataaH Aaanokij naatatij Aaet-kaal-HaaAaraacowt HaaAelaeH bjad nbwkadnaeAcar maelaek-baabael Oabdij wgam Aaet-hajat HaxaadaeH naatatij low lOaabdow׃
27.7 wOaabdw Aotow kaal-Hagowjim wAaet-bnow wAaet-baen-bnow Oad boA-Oet Aarcow gam-HwA wOaabdw bow gowjim rabijm wmlaakijm gdolijm׃
27.8 wHaajaaH Hagowj wHamamlaakaaH Aaxxaer loA-jaOabdw Aotow Aaet-nbwkadnaeAcar maelaek-baabael wAet Aaxxaer loA-jiten Aaet-cawaaArow bOol maelaek baabael bahaeraeb wbaaraaOaab wbadaebaer Aaepqod Oal-Hagowj HaHwA nAum-jHwaaH Oad-tumij Aotaam bjaadow׃
27.9 wAataem Aal-tixxmOw Aael-nbijAejkaem wAael-qosmejkaem wAael halomotejkaem wAael-Oonnejkaem wAael-kaxxaapejkaem Aaxxaer-Hem Aomrijm Aalejkaem leAmor loA taOabdw Aaet-maelaek baabael׃
27.10 kij xxaeqaer Hem nibAijm laakaem lmaOan Harhijq Aaetkaem meOal Aadmatkaem wHidahtij Aaetkaem waAabadtaem׃
27.11 wHagowj Aaxxaer jaabijA Aaet-cawaaArow bOol maelaek-baabael waOabaadow wHinahtijw Oal-Aadmaatow nAum-jHwaaH waOabaadaaH wjaaxxab baaH׃
27.12 wAael-cidqijaaH maelaek-jHwdaaH dibartij kkaal-Hadbaarijm HaaAelaeH leAmor HaabijAw Aaet-cawArejkaem bOol maelaek-baabael wOibdw Aotow wOamow wihjw׃
27.13 laamaaH taamwtw AataaH wOamaekaa bahaeraeb baaraaOaab wbadaabaer kaAaxxaer dibaer jHwaaH Aael-Hagowj Aaxxaer loA-jaOabod Aaet-maelaek baabael׃
27.14 wAal-tixxmOw Aael-dibrej HanbiAijm HaaAomrijm Aalejkaem leAmor loA taOabdw Aaet-maelaek baabael kij xxaeqaer Hem nibAijm laakaem׃
27.15 kij loA xxlahtijm nAum-jHwaaH wHem nibAijm bixxmij laxxaaqaer lmaOan Hadijhij Aaetkaem waAabadtaem Aataem wHanbiAijm HanibAijm laakaem׃
27.16 wAael-HakoHanijm wAael-kaal-HaaOaam HazaeH dibartij leAmor koH Aaamar jHwaaH Aal-tixxmOw Aael-dibrej nbijAejkaem HanibAijm laakaem leAmor HineH klej bejt-jHwaaH mwxxaabijm mibaabaelaaH OataaH mHeraaH kij xxaeqaer HemaaH nibAijm laakaem׃
27.17 Aal-tixxmOw AalejHaem Oibdw Aaet-maelaek-baabael wihjw laamaaH tiHjaeH HaaOijr HazoAt haarbaaH׃
27.18 wAim-nbiAijm Hem wAim-jexx dbar-jHwaaH Aitaam jipgOw-naaA bajHwaaH cbaaAowt lbiltij-boAw Hakelijm Hanowtaarijm bbejt-jHwaaH wbejt maelaek jHwdaaH wbijrwxxaalaim baabaelaaH׃ p
27.19 kij koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt Aael-HaaOamudijm wOal-Hajaam wOal-Hamkonowt wOal jaetaer Hakelijm Hanowtaarijm baaOijr HazoAt׃
27.20 Aaxxaer loA-lqaahaam nbwkadnaeAcar maelaek baabael baglowtow Aaet- [jkownjaaH k] (jkaanjaaH q) baen-jHowjaaqijm maelaek-jHwdaaH mijrwxxaalaim baabaelaaH wAet kaal-horej jHwdaaH wijrwxxaalaaim׃ s
27.21 kij koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel Oal-Hakelijm Hanowtaarijm bejt jHwaaH wbejt maelaek-jHwdaaH wijrwxxaalaaim׃
27.22 baabaelaaH jwbaaAw wxxaamaaH jiHjw Oad jowm paaqdij Aotaam nAum-jHwaaH wHaOalijtijm waHaxxijbotijm Aael-Hamaaqowm HazaeH׃ p
27.1 בראשית ממלכת יהויקם בן־יאושיהו מלך יהודה היה הדבר הזה אל־ירמיה מאת יהוה לאמר׃
27.2 כה־אמר יהוה אלי עשה לך מוסרות ומטות ונתתם על־צוארך׃
27.3 ושלחתם אל־מלך אדום ואל־מלך מואב ואל־מלך בני עמון ואל־מלך צר ואל־מלך צידון ביד מלאכים הבאים ירושלם אל־צדקיהו מלך יהודה׃
27.4 וצוית אתם אל־אדניהם לאמר כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל כה תאמרו אל־אדניכם׃
27.5 אנכי עשיתי את־הארץ את־האדם ואת־הבהמה אשר על־פני הארץ בכחי הגדול ובזרועי הנטויה ונתתיה לאשר ישר בעיני׃
27.6 ועתה אנכי נתתי את־כל־הארצות האלה ביד נבוכדנאצר מלך־בבל עבדי וגם את־חית השדה נתתי לו לעבדו׃
27.7 ועבדו אתו כל־הגוים ואת־בנו ואת־בן־בנו עד בא־עת ארצו גם־הוא ועבדו בו גוים רבים ומלכים גדלים׃
27.8 והיה הגוי והממלכה אשר לא־יעבדו אתו את־נבוכדנאצר מלך־בבל ואת אשר לא־יתן את־צוארו בעל מלך בבל בחרב וברעב ובדבר אפקד על־הגוי ההוא נאם־יהוה עד־תמי אתם בידו׃
27.9 ואתם אל־תשמעו אל־נביאיכם ואל־קסמיכם ואל חלמתיכם ואל־ענניכם ואל־כשפיכם אשר־הם אמרים אליכם לאמר לא תעבדו את־מלך בבל׃
27.10 כי שקר הם נבאים לכם למען הרחיק אתכם מעל אדמתכם והדחתי אתכם ואבדתם׃
27.11 והגוי אשר יביא את־צוארו בעל מלך־בבל ועבדו והנחתיו על־אדמתו נאם־יהוה ועבדה וישב בה׃
27.12 ואל־צדקיה מלך־יהודה דברתי ככל־הדברים האלה לאמר הביאו את־צואריכם בעל מלך־בבל ועבדו אתו ועמו וחיו׃
27.13 למה תמותו אתה ועמך בחרב ברעב ובדבר כאשר דבר יהוה אל־הגוי אשר לא־יעבד את־מלך בבל׃
27.14 ואל־תשמעו אל־דברי הנבאים האמרים אליכם לאמר לא תעבדו את־מלך בבל כי שקר הם נבאים לכם׃
27.15 כי לא שלחתים נאם־יהוה והם נבאים בשמי לשקר למען הדיחי אתכם ואבדתם אתם והנבאים הנבאים לכם׃
27.16 ואל־הכהנים ואל־כל־העם הזה דברתי לאמר כה אמר יהוה אל־תשמעו אל־דברי נביאיכם הנבאים לכם לאמר הנה כלי בית־יהוה מושבים מבבלה עתה מהרה כי שקר המה נבאים לכם׃
27.17 אל־תשמעו אליהם עבדו את־מלך־בבל וחיו למה תהיה העיר הזאת חרבה׃
27.18 ואם־נבאים הם ואם־יש דבר־יהוה אתם יפגעו־נא ביהוה צבאות לבלתי־באו הכלים ׀ הנותרים בבית־יהוה ובית מלך יהודה ובירושלם בבלה׃ פ
27.19 כי כה אמר יהוה צבאות אל־העמדים ועל־הים ועל־המכנות ועל יתר הכלים הנותרים בעיר הזאת׃
27.20 אשר לא־לקחם נבוכדנאצר מלך בבל בגלותו את־ [יכוניה כ] (יכניה ק) בן־יהויקים מלך־יהודה מירושלם בבלה ואת כל־חרי יהודה וירושלם׃ ס
27.21 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל על־הכלים הנותרים בית יהוה ובית מלך־יהודה וירושלם׃
27.22 בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אתם נאם־יהוה והעליתים והשיבתים אל־המקום הזה׃ פ
27.1 brAxjt mmlkt jHwjqm bn-jAwxjHw mlk jHwdH HjH Hdbr HzH Al-jrmjH mAt jHwH lAmr׃
27.2 kH-Amr jHwH Alj OxH lk mwsrwt wmTwt wnttm Ol-cwArk׃
27.3 wxlhtm Al-mlk Adwm wAl-mlk mwAb wAl-mlk bnj Omwn wAl-mlk cr wAl-mlk cjdwn bjd mlAkjm HbAjm jrwxlm Al-cdqjHw mlk jHwdH׃
27.4 wcwjt Atm Al-AdnjHm lAmr kH-Amr jHwH cbAwt AlHj jxrAl kH tAmrw Al-Adnjkm׃
27.5 Ankj Oxjtj At-HArc At-HAdm wAt-HbHmH Axr Ol-pnj HArc bkhj Hgdwl wbzrwOj HnTwjH wnttjH lAxr jxr bOjnj׃
27.6 wOtH Ankj nttj At-kl-HArcwt HAlH bjd nbwkdnAcr mlk-bbl Obdj wgm At-hjt HxdH nttj lw lObdw׃
27.7 wObdw Atw kl-Hgwjm wAt-bnw wAt-bn-bnw Od bA-Ot Arcw gm-HwA wObdw bw gwjm rbjm wmlkjm gdljm׃
27.8 wHjH Hgwj wHmmlkH Axr lA-jObdw Atw At-nbwkdnAcr mlk-bbl wAt Axr lA-jtn At-cwArw bOl mlk bbl bhrb wbrOb wbdbr Apqd Ol-Hgwj HHwA nAm-jHwH Od-tmj Atm bjdw׃
27.9 wAtm Al-txmOw Al-nbjAjkm wAl-qsmjkm wAl hlmtjkm wAl-Onnjkm wAl-kxpjkm Axr-Hm Amrjm Aljkm lAmr lA tObdw At-mlk bbl׃
27.10 kj xqr Hm nbAjm lkm lmOn Hrhjq Atkm mOl Admtkm wHdhtj Atkm wAbdtm׃
27.11 wHgwj Axr jbjA At-cwArw bOl mlk-bbl wObdw wHnhtjw Ol-Admtw nAm-jHwH wObdH wjxb bH׃
27.12 wAl-cdqjH mlk-jHwdH dbrtj kkl-Hdbrjm HAlH lAmr HbjAw At-cwArjkm bOl mlk-bbl wObdw Atw wOmw whjw׃
27.13 lmH tmwtw AtH wOmk bhrb brOb wbdbr kAxr dbr jHwH Al-Hgwj Axr lA-jObd At-mlk bbl׃
27.14 wAl-txmOw Al-dbrj HnbAjm HAmrjm Aljkm lAmr lA tObdw At-mlk bbl kj xqr Hm nbAjm lkm׃
27.15 kj lA xlhtjm nAm-jHwH wHm nbAjm bxmj lxqr lmOn Hdjhj Atkm wAbdtm Atm wHnbAjm HnbAjm lkm׃
27.16 wAl-HkHnjm wAl-kl-HOm HzH dbrtj lAmr kH Amr jHwH Al-txmOw Al-dbrj nbjAjkm HnbAjm lkm lAmr HnH klj bjt-jHwH mwxbjm mbblH OtH mHrH kj xqr HmH nbAjm lkm׃
27.17 Al-txmOw AljHm Obdw At-mlk-bbl whjw lmH tHjH HOjr HzAt hrbH׃
27.18 wAm-nbAjm Hm wAm-jx dbr-jHwH Atm jpgOw-nA bjHwH cbAwt lbltj-bAw Hkljm Hnwtrjm bbjt-jHwH wbjt mlk jHwdH wbjrwxlm bblH׃ p
27.19 kj kH Amr jHwH cbAwt Al-HOmdjm wOl-Hjm wOl-Hmknwt wOl jtr Hkljm Hnwtrjm bOjr HzAt׃
27.20 Axr lA-lqhm nbwkdnAcr mlk bbl bglwtw At- [jkwnjH k] (jknjH q) bn-jHwjqjm mlk-jHwdH mjrwxlm bblH wAt kl-hrj jHwdH wjrwxlm׃ s
27.21 kj kH Amr jHwH cbAwt AlHj jxrAl Ol-Hkljm Hnwtrjm bjt jHwH wbjt mlk-jHwdH wjrwxlm׃
27.22 bblH jwbAw wxmH jHjw Od jwm pqdj Atm nAm-jHwH wHOljtjm wHxjbtjm Al-Hmqwm HzH׃ p
27.1 In principio regni Sedeciae filii Iosiae regis Iudae factum est verbum istud ad Ieremiam a Domino dicens:
27.2 “ Haec dicit Dominus ad me: Fac tibi vincula et iuga et pones ea in collo tuo
27.3 et mittes ea ad regem Edom et ad regem Moab et ad regem filiorum Ammon et ad regem Tyri et ad regem Sidonis in manu nuntiorum, qui venerunt Ierusalem ad Sedeciam regem Iudae;
27.4 et praecipies eis, ut ad dominos suos loquantur: Haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel: Haec dicetis ad dominos vestros:
27.5 Ego feci terram et hominem et iumenta, quae sunt super faciem terrae, in fortitudine mea magna et in brachio meo extento et dedi eam ei, qui placuit in oculis meis.
27.6 Et nunc itaque ego dedi omnes terras istas in manu Nabuchodonosor regis Babylonis servi mei, insuper et bestias agri dedi ei, ut serviant illi;
27.7 et servient ei omnes gentes et filio eius et filio filii eius, donec veniat tempus terrae eius etiam ipsius; et servient ei gentes multae et reges magni.
27.8 Gens autem et regnum, quod non servierit Nabuchodonosor regi Babylonis, et quicumque non curvaverit collum suum sub iugo regis Babylonis, in gladio et in fame et in peste visitabo super gentem illam, ait Dominus, donec consumam eos in manu eius.
27.9 Vos ergo nolite audire prophetas vestros et divinos et somniatores et augures et maleficos, qui dicunt vobis: “Non servietis regi Babylonis”,
27.10 quia mendacium prophetant vobis, ut longe vos faciant de terra vestra, et eiciam vos, et pereatis.
27.11 Porro gens, quae subiecerit cervicem suam sub iugo regis Babylonis et servierit ei, dimittam eam in terra sua, dicit Dominus, et colet eam et habitabit in ea ”.
27.12 Et ad Sedeciam regem Iudae locutus sum secundum omnia verba haec dicens: “ Subicite colla vestra sub iugo regis Babylonis et servite ei et populo eius, et vivetis.
27.13 Quare moriemini tu et populus tuus gladio, fame et peste, sicut locutus est Dominus ad gentem, quae servire noluerit regi Babylonis?
27.14 Nolite audire verba prophetarum dicentium vobis: “Non servietis regi Babylonis”, quia mendacium ipsi loquuntur vobis.
27.15 Quia non misi eos, ait Dominus, et ipsi prophetant in nomine meo mendaciter, ut eiciam vos et pereatis, tam vos quam prophetae, qui vaticinantur vobis ”.
27.16 Et ad sacerdotes et ad populum istum locutus sum dicens: “ Haec dicit Dominus: Nolite audire verba prophetarum vestrorum, qui prophetant vobis dicentes: “Ecce vasa domus Domini revertentur de Babylone nunc cito”. Mendacium enim prophetant vobis.
27.17 Nolite ergo audire eos, sed servite regi Babylonis, ut vivatis. Quare datur haec civitas in solitudinem?
27.18 Et si prophetae sunt, et est verbum Domini in eis, occurrant Domino exercituum, ut non veniant vasa, quae derelicta fuerant in domo Domini et in domo regis Iudae et in Ierusalem, in Babylonem ”.
27.19 Quia haec dicit Dominus exercituum ad columnas et ad mare et ad bases et ad reliqua vasorum, quae remanserunt in civitate hac,
27.20 quae non tulit Nabuchodonosor rex Babylonis, cum transferret Iechoniam filium Ioachim regem Iudae de Ierusalem in Babylonem et omnes optimates Iudae et Ierusalem;
27.21 quia haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel, ad vasa, quae derelicta sunt in domo Domini et in domo regis Iudae et Ierusalem:
27.22 “In Babylonem transferentur et ibi erunt usque ad diem visitationis eorum, dicit Dominus; et afferri faciam ea et restitui in loco isto ”.
28.1 Es begab sich aber in demselben Jahre, im Anfang der Regierung Zedekias, des Königs von Juda, im vierten Jahre, im fünften Monat, daß Hananja, der Sohn Assurs, der Prophet von Gibeon, im Hause des HERRN vor den Priestern und dem ganzen Volk zu mir sagte:
28.2 So spricht der HERR der Heerscharen, der Gott Israels: «Ich habe das Joch des babylonischen Königs zerbrochen;
28.3 binnen zwei Jahren bringe ich alle Geräte des Hauses des HERRN, welche der babylonische König Nebukadnezar von hier weggenommen und nach Babel gebracht hat, wieder an diesen Ort zurück;
28.4 auch Jechonja, den Sohn Jojakims, den König von Juda, samt allen Gefangenen Judas, die nach Babel gekommen sind, bringe ich an diesen Ort zurück, spricht der HERR; denn ich will das Joch des babylonischen Königs zerbrechen!»
28.5 Da sprach der Prophet Jeremia zu dem Propheten Hananja vor den Augen der Priester und vor den Augen des ganzen Volkes, die im Hause des HERRN standen,
28.6 es sprach Jeremia, der Prophet: Amen! Also tue der HERR! Der HERR lasse zustande kommen, was du geweissagt hast, daß die Geräte des Hauses des HERRN und alle Gefangenen von Babel wieder an diesen Ort zurückgebracht werden!
28.7 Höre jedoch dieses Wort, welches ich vor deinen Ohren und den Ohren des ganzen Volkes ausspreche:
28.8 Die Propheten, welche vor mir und vor dir von alters her gewesen sind, die haben über viele Länder und große Königreiche Krieg und Hungersnot und Pest geweissagt.
28.9 Der Prophet, welcher Frieden weissagt, wird am Eintreffen seiner Weissagung erkannt als ein Prophet, den der HERR in Wahrheit gesandt hat!
28.10 Da nahm der Prophet Hananja das Joch vom Halse des Propheten Jeremia und zerbrach es;
28.11 und Hananja sprach vor den Augen des ganzen Volkes: So spricht der HERR: «Also will ich das Joch des babylonischen Königs Nebukadnezar innert zwei Jahren vom Halse aller Völker nehmen und zerbrechen!» Da ging der Prophet Jeremia seines Weges.
28.12 Es erging aber das Wort des HERRN an Jeremia, nachdem der Prophet Hananja das Joch vom Halse des Propheten Jeremia zerbrochen hatte, also:
28.13 Gehe und sage zu Hananja und sprich: So spricht der HERR: Du hast ein hölzernes Joch zerbrochen; ich aber mache statt dessen ein eisernes Joch!
28.14 Denn also spricht der HERR der Heerscharen, der Gott Israels: Ich habe ein eisernes Joch auf den Hals aller dieser Völker gelegt, daß sie dem babylonischen König Nebukadnezar dienstbar sein sollen, und sie sind ihm auch dienstbar geworden, und ich habe ihm sogar die Tiere des Feldes gegeben!
28.15 Und der Prophet Jeremia sprach zu dem Propheten Hananja: Höre doch, Hananja, der HERR hat dich nicht gesandt, sondern du hast dieses Volk dazu gebracht, daß es sich auf Lügen verläßt.
28.16 Darum spricht der HERR also: Siehe, ich will dich vom Erdboden vertreiben; du sollst noch in diesem Jahre sterben, weil du Widerstand gegen den HERRN gepredigt hast!
28.17 (H28-16b) Also starb der Prophet Hananja in demselben Jahr, im siebenten Monat.
28.1 καὶ ἐγένετο ἐν τῷ τετάρτῳ ἔτει σεδεκια βασιλέως ιουδα ἐν μηνὶ τῷ πέμπτῳ εἶπέν μοι ανανιας υἱὸς αζωρ ὁ ψευδοπροφήτης ὁ ἀπὸ γαβαων ἐν οἴκῳ κυρίου κατ' ὀφθαλμοὺς τῶν ἱερέων καὶ παντὸς τοῦ λαοῦ λέγων
28.2 οὕτως εἶπεν κύριος συνέτριψα τὸν ζυγὸν τοῦ βασιλέως βαβυλῶνος
28.3 ἔτι δύο ἔτη ἡμερῶν ἐγὼ ἀποστρέψω εἰς τὸν τόπον τοῦτον τὰ σκεύη οἴκου κυρίου
28.4 καὶ ιεχονιαν καὶ τὴν ἀποικίαν ιουδα ὅτι συντρίψω τὸν ζυγὸν βασιλέως βαβυλῶνος
28.5 καὶ εἶπεν ιερεμιας πρὸς ανανιαν κατ' ὀφθαλμοὺς παντὸς τοῦ λαοῦ καὶ κατ' ὀφθαλμοὺς τῶν ἱερέων τῶν ἑστηκότων ἐν οἴκῳ κυρίου
28.6 καὶ εἶπεν ιερεμιας ἀληθῶς οὕτω ποιήσαι κύριος στήσαι τὸν λόγον σου ὃν σὺ προφητεύεις τοῦ ἐπιστρέψαι τὰ σκεύη οἴκου κυρίου καὶ πᾶσαν τὴν ἀποικίαν ἐκ βαβυλῶνος εἰς τὸν τόπον τοῦτον
28.7 πλὴν ἀκούσατε τὸν λόγον κυρίου ὃν ἐγὼ λέγω εἰς τὰ ὦτα ὑμῶν καὶ εἰς τὰ ὦτα παντὸς τοῦ λαοῦ
28.8 οἱ προφῆται οἱ γεγονότες πρότεροί μου καὶ πρότεροι ὑμῶν ἀπὸ τοῦ αἰῶνος καὶ ἐπροφήτευσαν ἐπὶ γῆς πολλῆς καὶ ἐπὶ βασιλείας μεγάλας εἰς πόλεμον
28.9 ὁ προφήτης ὁ προφητεύσας εἰς εἰρήνην ἐλθόντος τοῦ λόγου γνώσονται τὸν προφήτην ὃν ἀπέστειλεν αὐτοῖς κύριος ἐν πίστει
28.10 καὶ ἔλαβεν ανανιας ἐν ὀφθαλμοῖς παντὸς τοῦ λαοῦ τοὺς κλοιοὺς ἀπὸ τοῦ τραχήλου ιερεμιου καὶ συνέτριψεν αὐτούς
28.11 καὶ εἶπεν ανανιας κατ' ὀφθαλμοὺς παντὸς τοῦ λαοῦ λέγων οὕτως εἶπεν κύριος οὕτως συντρίψω τὸν ζυγὸν βασιλέως βαβυλῶνος ἀπὸ τραχήλων πάντων τῶν ἐθνῶν καὶ ὤ|χετο ιερεμιας εἰς τὴν ὁδὸν αὐτοῦ
28.12 καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου πρὸς ιερεμιαν μετὰ τὸ συντρῖψαι ανανιαν τοὺς κλοιοὺς ἀπὸ τοῦ τραχήλου αὐτοῦ λέγων
28.13 βάδιζε καὶ εἰπὸν πρὸς ανανιαν λέγων οὕτως εἶπεν κύριος κλοιοὺς ξυλίνους συνέτριψας καὶ ποιήσω ἀντ' αὐτῶν κλοιοὺς σιδηροῦς
28.14 ὅτι οὕτως εἶπεν κύριος ζυγὸν σιδηροῦν ἔθηκα ἐπὶ τὸν τράχηλον πάντων τῶν ἐθνῶν ἐργάζεσθαι τῷ βασιλεῖ βαβυλῶνος
28.15 καὶ εἶπεν ιερεμιας τῷ ανανια οὐκ ἀπέσταλκέν σε κύριος καὶ πεποιθέναι ἐποίησας τὸν λαὸν τοῦτον ἐπ' ἀδίκῳ
28.16 διὰ τοῦτο οὕτως εἶπεν κύριος ἰδοὺ ἐγὼ ἐξαποστέλλω σε ἀπὸ προσώπου τῆς γῆς τούτῳ τῷ ἐνιαυτῷ ἀποθανῇ
28.17 καὶ ἀπέθανεν ἐν τῷ μηνὶ τῷ ἑβδόμῳ
28.1 kai egeneto en toh tetartoh etei sedekia basileohs ioyda en mehni toh pemptoh eipen moi ananias yios azohr o pseydoprophehtehs o apo gabaohn en oikoh kyrioy kat' ophthalmoys tohn iereohn kai pantos toy laoy legohn
28.2 oytohs eipen kyrios synetripsa ton zygon toy basileohs babylohnos
28.3 eti dyo eteh ehmerohn egoh apostrepsoh eis ton topon toyton ta skeyeh oikoy kyrioy
28.4 kai iechonian kai tehn apoikian ioyda oti syntripsoh ton zygon basileohs babylohnos
28.5 kai eipen ieremias pros ananian kat' ophthalmoys pantos toy laoy kai kat' ophthalmoys tohn iereohn tohn estehkotohn en oikoh kyrioy
28.6 kai eipen ieremias alehthohs oytoh poiehsai kyrios stehsai ton logon soy on sy prophehteyeis toy epistrepsai ta skeyeh oikoy kyrioy kai pasan tehn apoikian ek babylohnos eis ton topon toyton
28.7 plehn akoysate ton logon kyrioy on egoh legoh eis ta ohta ymohn kai eis ta ohta pantos toy laoy
28.8 oi prophehtai oi gegonotes proteroi moy kai proteroi ymohn apo toy aiohnos kai eprophehteysan epi gehs pollehs kai epi basileias megalas eis polemon
28.9 o prophehtehs o prophehteysas eis eirehnehn elthontos toy logoy gnohsontai ton prophehtehn on apesteilen aytois kyrios en pistei
28.10 kai elaben ananias en ophthalmois pantos toy laoy toys kloioys apo toy trachehloy ieremioy kai synetripsen aytoys
28.11 kai eipen ananias kat' ophthalmoys pantos toy laoy legohn oytohs eipen kyrios oytohs syntripsoh ton zygon basileohs babylohnos apo trachehlohn pantohn tohn ethnohn kai ohcheto ieremias eis tehn odon aytoy
28.12 kai egeneto logos kyrioy pros ieremian meta to syntripsai ananian toys kloioys apo toy trachehloy aytoy legohn
28.13 badize kai eipon pros ananian legohn oytohs eipen kyrios kloioys xylinoys synetripsas kai poiehsoh ant' aytohn kloioys sidehroys
28.14 oti oytohs eipen kyrios zygon sidehroyn ethehka epi ton trachehlon pantohn tohn ethnohn ergazesthai toh basilei babylohnos
28.15 kai eipen ieremias toh anania oyk apestalken se kyrios kai pepoithenai epoiehsas ton laon toyton ep' adikoh
28.16 dia toyto oytohs eipen kyrios idoy egoh exapostelloh se apo prosohpoy tehs gehs toytoh toh eniaytoh apothaneh
28.17 kai apethanen en toh mehni toh ebdomoh
28.1 וַיְהִי ׀ בַּשָּׁנָה הַהִיא בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת צִדְקִיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה [בִּשְׁנַת כ] (בַּשָּׁנָה ק) הָרְבִעִית בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי אָמַר אֵלַי חֲנַנְיָה בֶן־עַזּוּר הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגִּבְעֹון בְּבֵית יְהוָה לְעֵינֵי הַכֹּהֲנִים וְכָל־הָעָם לֵאמֹר׃
28.2 כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר שָׁבַרְתִּי אֶת־עֹל מֶלֶךְ בָּבֶל׃
28.3 בְּעֹוד ׀ שְׁנָתַיִם יָמִים אֲנִי מֵשִׁיב אֶל־הַמָּקֹום הַזֶּה אֶת־כָּל־כְּלֵי בֵּית יְהוָה אֲשֶׁר לָקַח נְבוּכַדנֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל מִן־הַמָּקֹום הַזֶּה וַיְבִיאֵם בָּבֶל׃
28.4 וְאֶת־יְכָנְיָה בֶן־יְהֹויָקִים מֶלֶךְ־יְהוּדָה וְאֶת־כָּל־גָּלוּת יְהוּדָה הַבָּאִים בָּבֶלָה אֲנִי מֵשִׁיב אֶל־הַמָּקֹום הַזֶּה נְאֻם־יְהוָה כִּי אֶשְׁבֹּר אֶת־עֹל מֶלֶךְ בָּבֶל׃
28.5 וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא אֶל־חֲנַנְיָה הַנָּבִיא לְעֵינֵי הַכֹּהֲנִים וּלְעֵינֵי כָל־הָעָם הָעֹמְדִים בְּבֵית יְהוָה׃
28.6 וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה יְהוָה יָקֵם יְהוָה אֶת־דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר נִבֵּאתָ לְהָשִׁיב כְּלֵי בֵית־יְהוָה וְכָל־הַגֹּולָה מִבָּבֶל אֶל־הַמָּקֹום הַזֶּה׃
28.7 אַךְ־שְׁמַע־נָא הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֶיךָ וּבְאָזְנֵי כָּל־הָעָם׃
28.8 הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנַי וּלְפָנֶיךָ מִן־הָעֹולָם וַיִּנָּבְאוּ אֶל־אֲרָצֹות רַבֹּות וְעַל־מַמְלָכֹות גְּדֹלֹות לְמִלְחָמָה וּלְרָעָה וּלְדָבֶר׃
28.9 הַנָּבִיא אֲשֶׁר יִנָּבֵא לְשָׁלֹום בְּבֹא דְּבַר הַנָּבִיא יִוָּדַע הַנָּבִיא אֲשֶׁר־שְׁלָחֹו יְהוָה בֶּאֱמֶת׃
28.10 וַיִּקַּח חֲנַנְיָה הַנָּבִיא אֶת־הַמֹּוטָה מֵעַל צַוַּאר יִרְמְיָה הַנָּבִיא וַיִּשְׁבְּרֵהוּ׃
28.11 וַיֹּאמֶר חֲנַנְיָה לְעֵינֵי כָל־הָעָם לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה כָּכָה אֶשְׁבֹּר אֶת־עֹל ׀ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל בְּעֹוד שְׁנָתַיִם יָמִים מֵעַל־צַוַּאר כָּל־הַגֹּויִם וַיֵּלֶךְ יִרְמְיָה הַנָּבִיא לְדַרְכֹּו׃ פ
28.12 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֶל־יִרְמְיָה אַחֲרֵי שְׁבֹור חֲנַנְיָה הַנָּבִיא אֶת־הַמֹּוטָה מֵעַל צַוַּאר יִרְמְיָה הַנָּבִיא לֵאמֹר׃
28.13 הָלֹוךְ וְאָמַרְתָּ אֶל־חֲנַנְיָה לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה מֹוטֹת עֵץ שָׁבָרְתָּ וְעָשִׂיתָ תַחְתֵּיהֶן מֹטֹות בַּרְזֶל׃
28.14 כִּי כֹה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹל בַּרְזֶל נָתַתִּי עַל־צַוַּאר ׀ כָּל־הַגֹּויִם הָאֵלֶּה לַעֲבֹד אֶת־נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל וַעֲבָדֻהוּ וְגַם אֶת־חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לֹו׃
28.15 וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא אֶל־חֲנַנְיָה הַנָּבִיא שְׁמַע־נָא חֲנַנְיָה לֹא־שְׁלָחֲךָ יְהוָה וְאַתָּה הִבְטַחְתָּ אֶת־הָעָם הַזֶּה עַל־שָׁקֶר׃
28.16 לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי מְשַׁלֵּחֲךָ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַשָּׁנָה אַתָּה מֵת כִּי־סָרָה דִבַּרְתָּ אֶל־יְהוָה׃
28.17 וַיָּמָת חֲנַנְיָה הַנָּבִיא בַּשָּׁנָה הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי׃ פ
28.1 wajHij baxxaanaaH HaHijA breAxxijt mamlaekaet cidqijaaH maelaek-jHwdaaH [bixxnat k] (baxxaanaaH q) HaarbiOijt bahodaexx Hahamijxxij Aaamar Aelaj hananjaaH baen-Oazwr HanaabijA Aaxxaer migibOown bbejt jHwaaH lOejnej HakoHanijm wkaal-HaaOaam leAmor׃
28.2 koH-Aaamar jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel leAmor xxaabartij Aaet-Ool maelaek baabael׃
28.3 bOowd xxnaatajim jaamijm Aanij mexxijb Aael-Hamaaqowm HazaeH Aaet-kaal-klej bejt jHwaaH Aaxxaer laaqah nbwkadnaeAcar maelaek-baabael min-Hamaaqowm HazaeH wajbijAem baabael׃
28.4 wAaet-jkaanjaaH baen-jHowjaaqijm maelaek-jHwdaaH wAaet-kaal-gaalwt jHwdaaH HabaaAijm baabaelaaH Aanij mexxijb Aael-Hamaaqowm HazaeH nAum-jHwaaH kij Aaexxbor Aaet-Ool maelaek baabael׃
28.5 wajoAmaer jirmjaaH HanaabijA Aael-hananjaaH HanaabijA lOejnej HakoHanijm wlOejnej kaal-HaaOaam HaaOomdijm bbejt jHwaaH׃
28.6 wajoAmaer jirmjaaH HanaabijA Aaamen ken jaOaxaeH jHwaaH jaaqem jHwaaH Aaet-dbaaraejkaa Aaxxaer nibeAtaa lHaaxxijb klej bejt-jHwaaH wkaal-HagowlaaH mibaabael Aael-Hamaaqowm HazaeH׃
28.7 Aak-xxmaO-naaA Hadaabaar HazaeH Aaxxaer Aaanokij dober bAaaznaejkaa wbAaaznej kaal-HaaOaam׃
28.8 HanbijAijm Aaxxaer Haajw lpaanaj wlpaanaejkaa min-HaaOowlaam wajinaabAw Aael-Aaraacowt rabowt wOal-mamlaakowt gdolowt lmilhaamaaH wlraaOaaH wldaabaer׃
28.9 HanaabijA Aaxxaer jinaabeA lxxaalowm bboA dbar HanaabijA jiwaadaO HanaabijA Aaxxaer-xxlaahow jHwaaH baeAaemaet׃
28.10 wajiqah hananjaaH HanaabijA Aaet-HamowTaaH meOal cawaAr jirmjaaH HanaabijA wajixxbreHw׃
28.11 wajoAmaer hananjaaH lOejnej kaal-HaaOaam leAmor koH Aaamar jHwaaH kaakaaH Aaexxbor Aaet-Ool nbukadnaeAcar maelaek-baabael bOowd xxnaatajim jaamijm meOal-cawaAr kaal-Hagowjim wajelaek jirmjaaH HanaabijA ldarkow׃ p
28.12 wajHij dbar-jHwaaH Aael-jirmjaaH Aaharej xxbowr hananjaaH HanaabijA Aaet-HamowTaaH meOal cawaAr jirmjaaH HanaabijA leAmor׃
28.13 Haalowk wAaamartaa Aael-hananjaaH leAmor koH Aaamar jHwaaH mowTot Oec xxaabaartaa wOaaxijtaa tahtejHaen moTowt barzael׃
28.14 kij koH-Aaamar jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel Ool barzael naatatij Oal-cawaAr kaal-Hagowjim HaaAelaeH laOabod Aaet-nbukadnaeAcar maelaek-baabael waOabaaduHw wgam Aaet-hajat HaxaadaeH naatatij low׃
28.15 wajoAmaer jirmjaaH HanaabijA Aael-hananjaaH HanaabijA xxmaO-naaA hananjaaH loA-xxlaahakaa jHwaaH wAataaH HibTahtaa Aaet-HaaOaam HazaeH Oal-xxaaqaer׃
28.16 laaken koH Aaamar jHwaaH Hinnij mxxalehakaa meOal pnej HaaAadaamaaH HaxxaanaaH AataaH met kij-saaraaH dibartaa Aael-jHwaaH׃
28.17 wajaamaat hananjaaH HanaabijA baxxaanaaH HaHijA bahodaexx HaxxbijOij׃ p
28.1 ויהי ׀ בשנה ההיא בראשית ממלכת צדקיה מלך־יהודה [בשנת כ] (בשנה ק) הרבעית בחדש החמישי אמר אלי חנניה בן־עזור הנביא אשר מגבעון בבית יהוה לעיני הכהנים וכל־העם לאמר׃
28.2 כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לאמר שברתי את־על מלך בבל׃
28.3 בעוד ׀ שנתים ימים אני משיב אל־המקום הזה את־כל־כלי בית יהוה אשר לקח נבוכדנאצר מלך־בבל מן־המקום הזה ויביאם בבל׃
28.4 ואת־יכניה בן־יהויקים מלך־יהודה ואת־כל־גלות יהודה הבאים בבלה אני משיב אל־המקום הזה נאם־יהוה כי אשבר את־על מלך בבל׃
28.5 ויאמר ירמיה הנביא אל־חנניה הנביא לעיני הכהנים ולעיני כל־העם העמדים בבית יהוה׃
28.6 ויאמר ירמיה הנביא אמן כן יעשה יהוה יקם יהוה את־דבריך אשר נבאת להשיב כלי בית־יהוה וכל־הגולה מבבל אל־המקום הזה׃
28.7 אך־שמע־נא הדבר הזה אשר אנכי דבר באזניך ובאזני כל־העם׃
28.8 הנביאים אשר היו לפני ולפניך מן־העולם וינבאו אל־ארצות רבות ועל־ממלכות גדלות למלחמה ולרעה ולדבר׃
28.9 הנביא אשר ינבא לשלום בבא דבר הנביא יודע הנביא אשר־שלחו יהוה באמת׃
28.10 ויקח חנניה הנביא את־המוטה מעל צואר ירמיה הנביא וישברהו׃
28.11 ויאמר חנניה לעיני כל־העם לאמר כה אמר יהוה ככה אשבר את־על ׀ נבכדנאצר מלך־בבל בעוד שנתים ימים מעל־צואר כל־הגוים וילך ירמיה הנביא לדרכו׃ פ
28.12 ויהי דבר־יהוה אל־ירמיה אחרי שבור חנניה הנביא את־המוטה מעל צואר ירמיה הנביא לאמר׃
28.13 הלוך ואמרת אל־חנניה לאמר כה אמר יהוה מוטת עץ שברת ועשית תחתיהן מטות ברזל׃
28.14 כי כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל על ברזל נתתי על־צואר ׀ כל־הגוים האלה לעבד את־נבכדנאצר מלך־בבל ועבדהו וגם את־חית השדה נתתי לו׃
28.15 ויאמר ירמיה הנביא אל־חנניה הנביא שמע־נא חנניה לא־שלחך יהוה ואתה הבטחת את־העם הזה על־שקר׃
28.16 לכן כה אמר יהוה הנני משלחך מעל פני האדמה השנה אתה מת כי־סרה דברת אל־יהוה׃
28.17 וימת חנניה הנביא בשנה ההיא בחדש השביעי׃ פ
28.1 wjHj bxnH HHjA brAxjt mmlkt cdqjH mlk-jHwdH [bxnt k] (bxnH q) HrbOjt bhdx Hhmjxj Amr Alj hnnjH bn-Ozwr HnbjA Axr mgbOwn bbjt jHwH lOjnj HkHnjm wkl-HOm lAmr׃
28.2 kH-Amr jHwH cbAwt AlHj jxrAl lAmr xbrtj At-Ol mlk bbl׃
28.3 bOwd xntjm jmjm Anj mxjb Al-Hmqwm HzH At-kl-klj bjt jHwH Axr lqh nbwkdnAcr mlk-bbl mn-Hmqwm HzH wjbjAm bbl׃
28.4 wAt-jknjH bn-jHwjqjm mlk-jHwdH wAt-kl-glwt jHwdH HbAjm bblH Anj mxjb Al-Hmqwm HzH nAm-jHwH kj Axbr At-Ol mlk bbl׃
28.5 wjAmr jrmjH HnbjA Al-hnnjH HnbjA lOjnj HkHnjm wlOjnj kl-HOm HOmdjm bbjt jHwH׃
28.6 wjAmr jrmjH HnbjA Amn kn jOxH jHwH jqm jHwH At-dbrjk Axr nbAt lHxjb klj bjt-jHwH wkl-HgwlH mbbl Al-Hmqwm HzH׃
28.7 Ak-xmO-nA Hdbr HzH Axr Ankj dbr bAznjk wbAznj kl-HOm׃
28.8 HnbjAjm Axr Hjw lpnj wlpnjk mn-HOwlm wjnbAw Al-Arcwt rbwt wOl-mmlkwt gdlwt lmlhmH wlrOH wldbr׃
28.9 HnbjA Axr jnbA lxlwm bbA dbr HnbjA jwdO HnbjA Axr-xlhw jHwH bAmt׃
28.10 wjqh hnnjH HnbjA At-HmwTH mOl cwAr jrmjH HnbjA wjxbrHw׃
28.11 wjAmr hnnjH lOjnj kl-HOm lAmr kH Amr jHwH kkH Axbr At-Ol nbkdnAcr mlk-bbl bOwd xntjm jmjm mOl-cwAr kl-Hgwjm wjlk jrmjH HnbjA ldrkw׃ p
28.12 wjHj dbr-jHwH Al-jrmjH Ahrj xbwr hnnjH HnbjA At-HmwTH mOl cwAr jrmjH HnbjA lAmr׃
28.13 Hlwk wAmrt Al-hnnjH lAmr kH Amr jHwH mwTt Oc xbrt wOxjt thtjHn mTwt brzl׃
28.14 kj kH-Amr jHwH cbAwt AlHj jxrAl Ol brzl nttj Ol-cwAr kl-Hgwjm HAlH lObd At-nbkdnAcr mlk-bbl wObdHw wgm At-hjt HxdH nttj lw׃
28.15 wjAmr jrmjH HnbjA Al-hnnjH HnbjA xmO-nA hnnjH lA-xlhk jHwH wAtH HbTht At-HOm HzH Ol-xqr׃
28.16 lkn kH Amr jHwH Hnnj mxlhk mOl pnj HAdmH HxnH AtH mt kj-srH dbrt Al-jHwH׃
28.17 wjmt hnnjH HnbjA bxnH HHjA bhdx HxbjOj׃ p
28.1 Et factum est in anno illo, in principio regni Sedeciae regis Iudae, in anno quarto in mense quinto, dixit ad me Hananias filius Azur propheta de Gabaon in domo Domini coram sacerdotibus et omni populo dicens:
28.2 “ Haec dicit Domi nus exercituum, Deus Israel: Contrivi iugum regis Babylonis.
28.3 Adhuc duo anni dierum, et ego referri faciam ad locum istum omnia vasa domus Domini, quae tulit Nabuchodonosor rex Babylonis de loco isto et transtulit ea in Babylonem.
28.4 Et Iechoniam filium Ioachim regem Iudae et omnem transmigrationem Iudae, qui ingressi sunt in Babylonem, ego convertam ad locum istum, ait Dominus; conteram enim iugum regis Babylonis ”.
28.5 Et dixit Ieremias propheta ad Hananiam prophetam in oculis sacerdotum et in oculis omnis populi, qui stabat in domo Domini,
28.6 et ait Ieremias propheta: “ Amen, sic faciat Dominus! Suscitet Dominus verba tua, quae prophetasti, ut referantur vasa in domum Domini et omnis transmigratio de Babylone ad locum istum.
28.7 Verumtamen audi verbum hoc, quod ego loquor in auribus tuis et in auribus universi populi:
28.8 Prophetae, qui fuerunt ante me et ante te ab initio et prophetaverunt super terras multas et super regna magna de proelio et de afflictione et de peste;
28.9 propheta, qui vaticinatur pacem, cum venerit verbum eius, scietur propheta, quem misit Dominus in veritate ”.
28.10 Et tulit Hananias propheta iugum de collo Ieremiae prophetae et confregit illud;
28.11 et ait Hananias in conspectu omnis populi dicens: “ Haec dicit Dominus: Sic confringam iugum Nabuchodonosor regis Babylonis post duos annos dierum de collo omnium gentium ”. Et abiit Ieremias propheta in viam suam.
28.12 Et factum est verbum Domini ad Ieremiam, postquam confregit Hananias propheta iugum de collo Ieremiae prophetae, dicens:
28.13 “Vade et dices Hananiae: Haec dicit Dominus: Iuga lignea contrivisti et facies pro eis iuga ferrea.
28.14 Quia haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel: Iugum ferreum posui super collum cunctarum gentium istarum, ut serviant Nabuchodonosor regi Babylonis, et servient ei; insuper et bestias terrae dedi ei ”.
28.15 Et dixit Ieremias propheta ad Hananiam prophetam: “Audi, Hanania! Non misit te Dominus, et tu confidere fecisti populum istum in mendacio.
28.16 Idcirco haec dicit Dominus: Ecce emittam te a facie terrae; hoc anno morieris, adversum enim Dominum praevaricationem locutus es ”.
28.17 Et mortuus est Hananias propheta in anno illo, mense septimo.
29.1 Dies ist der Inhalt des Schreibens, das der Prophet Jeremia von Jerusalem an die vornehmsten Ältesten der Gefangenen und an die Priester und Propheten sandte und an alles Volk, welches Nebukadnezar von Jerusalem nach Babel entführt hatte,
29.2 nachdem der König Jechonja mit der Gebieterin, mit den Kämmerern und Fürsten von Juda und Jerusalem, auch mit den Schlossern und Schmieden Jerusalem verlassen hatte.
29.3 Durch die Hand Eleasas, des Sohnes Saphans, und Gemarjas, des Sohnes Hilkias, welche Zedekia, der König von Juda, zu Nebukadnezar, dem König von Babel, gesandt hatte, ließ Jeremia ihnen sagen:
29.4 So spricht der HERR der Heerscharen, der Gott Israels, zu allen Gefangenen, die ich von Jerusalem nach Babel habe entführen lassen:
29.5 Bauet Häuser und wohnet darin, pflanzet Gärten und esset ihre Früchte;
29.6 nehmet Frauen und zeuget Söhne und Töchter, nehmet auch euren Söhnen Frauen und gebet euren Töchtern Männer, daß sie Söhne und Töchter zeugen, daß ihr euch daselbst mehret und eure Zahl nicht abnimmt!
29.7 Suchet auch den Frieden der Stadt, dahin ich euch habe gefangen führen lassen; denn in ihrem Frieden werdet auch ihr Frieden haben!
29.8 Denn also spricht der HERR der Heerscharen, der Gott Israels: Lasset euch nicht täuschen von euren Propheten, die unter euch sind, noch von euren Wahrsagern; höret auch nicht auf eure Träume, die ihr träumet.
29.9 Denn sie weissagen euch falsch in meinem Namen; ich habe sie nicht gesandt, spricht der HERR.
29.10 Denn also spricht der HERR: Wenn die siebzig Jahre für Babel gänzlich erfüllt sind, so will ich euch heimsuchen und mein gutes Wort, euch an diesen Ort zurückzubringen, ausführen.
29.11 Denn ich weiß, was für Gedanken ich über euch habe, spricht der HERR, Gedanken des Friedens und nicht des Leides, euch eine Zukunft und eine Hoffnung zu geben.
29.12 Und ihr werdet mich anrufen und hingehen und zu mir flehen, und ich will euch erhören;
29.13 ihr werdet mich suchen und finden, wenn ihr mich von ganzem Herzen suchen werdet,
29.14 und ich werde mich von euch finden lassen, spricht der HERR, und werde euer Gefängnis wenden und euch sammeln aus allen Völkern und von allen Orten, dahin ich euch verstoßen habe, spricht der HERR, und werde euch wieder an den Ort zurückbringen, von welchem ich euch habe gefangen wegführen lassen.
29.15 Weil ihr aber sagt: Der HERR hat uns zu Babel Propheten erweckt,
29.16 so spricht der HERR also über den König, der auf dem Throne Davids sitzt, und über das ganze Volk, welches in dieser Stadt wohnt, über eure Brüder, die nicht mit euch in die Gefangenschaft gezogen sind,
29.17 der HERR der Heerscharen spricht also: Siehe, ich sende das Schwert, die Hungersnot und die Pest gegen sie und will sie machen wie abscheuliche Feigen, die man vor Schlechtigkeit nicht essen kann;
29.18 und ich will sie mit dem Schwert, mit Hungersnot und Pest verfolgen und will sie zum Schrecken für alle Königreiche der Erde machen, zum Fluch und zum Entsetzen, zum Spott und zum Hohn unter allen Völkern, dahin ich sie verstoßen habe,
29.19 dafür, daß sie auf meine Worte nicht gehört haben, spricht der HERR, da ich doch meine Knechte, die Propheten, frühe und fleißig zu ihnen gesandt habe; ihr aber habt nicht gehört, spricht der HERR!
29.20 Ihr aber, höret das Wort des HERRN, ihr Gefangenen alle, welche ich von Jerusalem nach Babel geschickt habe!
29.21 So spricht der HERR der Heerscharen, der Gott Israels, über Achab, den Sohn Kolajas, und über Zedekia, den Sohn Maasejas, die euch Lügen weissagen in meinem Namen: Siehe, ich gebe sie in die Hand des babylonischen Königs Nebukadnezar, daß er sie vor euren Augen erschlage;
29.22 und es wird von ihnen seitens aller Gefangenen Judas, die zu Babel sind, ein Fluchwort entnommen werden, so daß man sagen wird: «Der HERR mache dich wie Zedekia und Achab, welche der babylonische König im Feuer braten ließ!»
29.23 darum, weil sie eine Schandtat begangen haben in Israel: sie haben mit den Frauen ihrer Nächsten Ehebruch getrieben und in meinem Namen erlogene Worte geredet, die ich ihnen nicht befohlen habe! Das weiß Ich und bin Zeuge, spricht der HERR.
29.24 Und zu Semaja, dem Nechelamiter, sollst du sagen:
29.25 So spricht der HERR der Heerscharen, der Gott Israels: Weil du in deinem eigenen Namen Briefe gesandt hast an alles Volk zu Jerusalem und an Zephanja, den Sohn Maasejas, den Priester, wie auch an alle Priester, des Inhalts:
29.26 «Der HERR hat dich an Stelle Jojadas zum Priester gemacht, damit ihr Aufsicht übet im Hause des Herrn über alle Wahnsinnigen und alle, die zu weissagen sich erlauben, daß du sie in den Stock und in die Halseisen legest;
29.27 warum hast du denn Jeremia von Anatot nicht gestraft, der sich herausnimmt, euch zu weissagen?
29.28 Ja, überdies hat er uns in Babel sagen lassen: Es wird lange dauern! Bauet Häuser und wohnet darin; pflanzet Gärten und esset ihre Früchte!»
29.29 Der Priester Zephanja las diesen Brief dem Propheten Jeremia vor.
29.30 Da erging das Wort des HERRN an Jeremia folgendermaßen:
29.31 Laß allen Gefangenen sagen: So spricht der HERR über Semaja, den Nechelamiter: Weil euch Semaja geweissagt hat, ohne daß ich ihn gesandt, und er euch auf Lügen vertrauen lehrt,
29.32 deshalb spricht der HERR: Siehe, ich will Semaja, den Nechelamiter, und seinen Samen heimsuchen; es soll ihm unter diesem Volke keiner bleiben, und er soll das Gute nicht sehen, das ich diesem Volke erzeigen will, spricht der HERR; denn er hat Widerstand gegen den HERRN gepredigt.
29.1 καὶ οὗτοι οἱ λόγοι τῆς βίβλου οὓς ἀπέστειλεν ιερεμιας ἐξ ιερουσαλημ πρὸς τοὺς πρεσβυτέρους τῆς ἀποικίας καὶ πρὸς τοὺς ἱερεῖς καὶ πρὸς τοὺς ψευδοπροφήτας ἐπιστολὴν εἰς βαβυλῶνα τῇ ἀποικίᾳ καὶ πρὸς ἅπαντα τὸν λαὸν
29.2 ὕστερον ἐξελθόντος ιεχονιου τοῦ βασιλέως καὶ τῆς βασιλίσσης καὶ τῶν εὐνούχων καὶ παντὸς ἐλευθέρου καὶ δεσμώτου καὶ τεχνίτου ἐξ ιερουσαλημ
29.3 ἐν χειρὶ ελεασα υἱοῦ σαφαν καὶ γαμαριου υἱοῦ χελκιου ὃν ἀπέστειλεν σεδεκιας βασιλεὺς ιουδα πρὸς βασιλέα βαβυλῶνος εἰς βαβυλῶνα λέγων
29.4 οὕτως εἶπεν κύριος ὁ θεὸς ισραηλ ἐπὶ τὴν ἀποικίαν ἣν ἀπῴκισα ἀπὸ ιερουσαλημ
29.5 οἰκοδομήσατε οἴκους καὶ κατοικήσατε καὶ φυτεύσατε παραδείσους καὶ φάγετε τοὺς καρποὺς αὐτῶν
29.6 καὶ λάβετε γυναῖκας καὶ τεκνοποιήσατε υἱοὺς καὶ θυγατέρας καὶ λάβετε τοῖς υἱοῖς ὑμῶν γυναῖκας καὶ τὰς θυγατέρας ὑμῶν ἀνδράσιν δότε καὶ πληθύνεσθε καὶ μὴ σμικρυνθῆτε
29.7 καὶ ζητήσατε εἰς εἰρήνην τῆς γῆς εἰς ἣν ἀπῴκισα ὑμᾶς ἐκεῖ καὶ προσεύξασθε περὶ αὐτῶν πρὸς κύριον ὅτι ἐν εἰρήνῃ αὐτῆς ἔσται εἰρήνη ὑμῖν
29.8 ὅτι οὕτως εἶπεν κύριος μὴ ἀναπειθέτωσαν ὑμᾶς οἱ ψευδοπροφῆται οἱ ἐν ὑμῖν καὶ μὴ ἀναπειθέτωσαν ὑμᾶς οἱ μάντεις ὑμῶν καὶ μὴ ἀκούετε εἰς τὰ ἐνύπνια ὑμῶν ἃ ὑμεῖς ἐνυπνιάζεσθε
29.9 ὅτι ἄδικα αὐτοὶ προφητεύουσιν ὑμῖν ἐπὶ τῷ ὀνόματί μου καὶ οὐκ ἀπέστειλα αὐτούς
29.10 ὅτι οὕτως εἶπεν κύριος ὅταν μέλλῃ πληροῦσθαι βαβυλῶνι ἑβδομήκοντα ἔτη ἐπισκέψομαι ὑμᾶς καὶ ἐπιστήσω τοὺς λόγους μου ἐφ' ὑμᾶς τοῦ τὸν λαὸν ὑμῶν ἀποστρέψαι εἰς τὸν τόπον τοῦτον
29.11 καὶ λογιοῦμαι ἐφ' ὑμᾶς λογισμὸν εἰρήνης καὶ οὐ κακὰ τοῦ δοῦναι ὑμῖν ταῦτα
29.12 καὶ προσεύξασθε πρός με καὶ εἰσακούσομαι ὑμῶν
29.13 καὶ ἐκζητήσατέ με καὶ εὑρήσετέ με ὅτι ζητήσετέ με ἐν ὅλῃ καρδίᾳ ὑμῶν
29.14 29.15 ὅτι εἴπατε κατέστησεν ἡμῖν κύριος προφήτας ἐν βαβυλῶνι
29.16 29.17 29.18 29.19 29.20 29.21 οὕτως εἶπεν κύριος ἐπὶ αχιαβ καὶ ἐπὶ σεδεκιαν ἰδοὺ ἐγὼ δίδωμι αὐτοὺς εἰς χεῖρας βασιλέως βαβυλῶνος καὶ πατάξει αὐτοὺς κατ' ὀφθαλμοὺς ὑμῶν
29.22 καὶ λήμψονται ἀπ' αὐτῶν κατάραν ἐν πάσῃ τῇ ἀποικίᾳ ιουδα ἐν βαβυλῶνι λέγοντες ποιήσαι σε κύριος ὡς σεδεκιαν ἐποίησεν καὶ ὡς αχιαβ οὓς ἀπετηγάνισεν βασιλεὺς βαβυλῶνος ἐν πυρὶ
29.23 δι' ἣν ἐποίησαν ἀνομίαν ἐν ισραηλ καὶ ἐμοιχῶντο τὰς γυναῖκας τῶν πολιτῶν αὐτῶν καὶ λόγον ἐχρημάτισαν ἐν τῷ ὀνόματί μου ὃν οὐ συνέταξα αὐτοῖς καὶ ἐγὼ μάρτυς φησὶν κύριος
29.24 καὶ πρὸς σαμαιαν τὸν νελαμίτην ἐρεῖς
29.25 οὐκ ἀπέστειλά σε τῷ ὀνόματί μου καὶ πρὸς σοφονιαν υἱὸν μαασαιου τὸν ἱερέα εἰπέ
29.26 κύριος ἔδωκέν σε εἰς ἱερέα ἀντὶ ιωδαε τοῦ ἱερέως γενέσθαι ἐπιστάτην ἐν τῷ οἴκῳ κυρίου παντὶ ἀνθρώπῳ προφητεύοντι καὶ παντὶ ἀνθρώπῳ μαινομένῳ καὶ δώσεις αὐτὸν εἰς τὸ ἀπόκλεισμα καὶ εἰς τὸν καταρράκτην
29.27 καὶ νῦν διὰ τί συνελοιδορήσατε ιερεμιαν τὸν ἐξ αναθωθ τὸν προφητεύσαντα ὑμῖν
29.28 οὐ διὰ τοῦτο ἀπέστειλεν πρὸς ὑμᾶς εἰς βαβυλῶνα λέγων μακράν ἐστιν οἰκοδομήσατε οἰκίας καὶ κατοικήσατε καὶ φυτεύσατε κήπους καὶ φάγεσθε τὸν καρπὸν αὐτῶν
29.29 καὶ ἀνέγνω σοφονιας τὸ βιβλίον εἰς τὰ ὦτα ιερεμιου
29.30 καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου πρὸς ιερεμιαν λέγων
29.31 ἀπόστειλον πρὸς τὴν ἀποικίαν λέγων οὕτως εἶπεν κύριος ἐπὶ σαμαιαν τὸν νελαμίτην ἐπειδὴ ἐπροφήτευσεν ὑμῖν σαμαιας καὶ ἐγὼ οὐκ ἀπέστειλα αὐτόν καὶ πεποιθέναι ἐποίησεν ὑμᾶς ἐπ' ἀδίκοις
29.32 διὰ τοῦτο οὕτως εἶπεν κύριος ἰδοὺ ἐγὼ ἐπισκέψομαι ἐπὶ σαμαιαν καὶ ἐπὶ τὸ γένος αὐτοῦ καὶ οὐκ ἔσται αὐτῶν ἄνθρωπος ἐν μέσῳ ὑμῶν τοῦ ἰδεῖν τὰ ἀγαθά ἃ ἐγὼ ποιήσω ὑμῖν οὐκ ὄψονται
29.1 kai oytoi oi logoi tehs bibloy oys apesteilen ieremias ex ieroysalehm pros toys presbyteroys tehs apoikias kai pros toys iereis kai pros toys pseydoprophehtas epistolehn eis babylohna teh apoikia kai pros apanta ton laon
29.2 ysteron exelthontos iechonioy toy basileohs kai tehs basilissehs kai tohn eynoychohn kai pantos eleytheroy kai desmohtoy kai technitoy ex ieroysalehm
29.3 en cheiri eleasa yioy saphan kai gamarioy yioy chelkioy on apesteilen sedekias basileys ioyda pros basilea babylohnos eis babylohna legohn
29.4 oytohs eipen kyrios o theos israehl epi tehn apoikian ehn apohkisa apo ieroysalehm
29.5 oikodomehsate oikoys kai katoikehsate kai phyteysate paradeisoys kai phagete toys karpoys aytohn
29.6 kai labete gynaikas kai teknopoiehsate yioys kai thygateras kai labete tois yiois ymohn gynaikas kai tas thygateras ymohn andrasin dote kai plehthynesthe kai meh smikrynthehte
29.7 kai zehtehsate eis eirehnehn tehs gehs eis ehn apohkisa ymas ekei kai proseyxasthe peri aytohn pros kyrion oti en eirehneh aytehs estai eirehneh ymin
29.8 oti oytohs eipen kyrios meh anapeithetohsan ymas oi pseydoprophehtai oi en ymin kai meh anapeithetohsan ymas oi manteis ymohn kai meh akoyete eis ta enypnia ymohn a ymeis enypniazesthe
29.9 oti adika aytoi prophehteyoysin ymin epi toh onomati moy kai oyk apesteila aytoys
29.10 oti oytohs eipen kyrios otan melleh plehroysthai babylohni ebdomehkonta eteh episkepsomai ymas kai epistehsoh toys logoys moy eph' ymas toy ton laon ymohn apostrepsai eis ton topon toyton
29.11 kai logioymai eph' ymas logismon eirehnehs kai oy kaka toy doynai ymin tayta
29.12 kai proseyxasthe pros me kai eisakoysomai ymohn
29.13 kai ekzehtehsate me kai eyrehsete me oti zehtehsete me en oleh kardia ymohn
29.14 29.15 oti eipate katestehsen ehmin kyrios prophehtas en babylohni
29.16 29.17 29.18 29.19 29.20 29.21 oytohs eipen kyrios epi achiab kai epi sedekian idoy egoh didohmi aytoys eis cheiras basileohs babylohnos kai pataxei aytoys kat' ophthalmoys ymohn
29.22 kai lehmpsontai ap' aytohn kataran en paseh teh apoikia ioyda en babylohni legontes poiehsai se kyrios ohs sedekian epoiehsen kai ohs achiab oys apetehganisen basileys babylohnos en pyri
29.23 di' ehn epoiehsan anomian en israehl kai emoichohnto tas gynaikas tohn politohn aytohn kai logon echrehmatisan en toh onomati moy on oy synetaxa aytois kai egoh martys phehsin kyrios
29.24 kai pros samaian ton nelamitehn ereis
29.25 oyk apesteila se toh onomati moy kai pros sophonian yion maasaioy ton ierea eipe
29.26 kyrios edohken se eis ierea anti iohdae toy iereohs genesthai epistatehn en toh oikoh kyrioy panti anthrohpoh prophehteyonti kai panti anthrohpoh mainomenoh kai dohseis ayton eis to apokleisma kai eis ton katarraktehn
29.27 kai nyn dia ti syneloidorehsate ieremian ton ex anathohth ton prophehteysanta ymin
29.28 oy dia toyto apesteilen pros ymas eis babylohna legohn makran estin oikodomehsate oikias kai katoikehsate kai phyteysate kehpoys kai phagesthe ton karpon aytohn
29.29 kai anegnoh sophonias to biblion eis ta ohta ieremioy
29.30 kai egeneto logos kyrioy pros ieremian legohn
29.31 aposteilon pros tehn apoikian legohn oytohs eipen kyrios epi samaian ton nelamitehn epeideh eprophehteysen ymin samaias kai egoh oyk apesteila ayton kai pepoithenai epoiehsen ymas ep' adikois
29.32 dia toyto oytohs eipen kyrios idoy egoh episkepsomai epi samaian kai epi to genos aytoy kai oyk estai aytohn anthrohpos en mesoh ymohn toy idein ta agatha a egoh poiehsoh ymin oyk opsontai
29.1 וְאֵלֶּה דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר שָׁלַח יִרְמְיָה הַנָּבִיא מִירוּשָׁלִָם אֶל־יֶתֶר זִקְנֵי הַגֹּולָה וְאֶל־הַכֹּהֲנִים וְאֶל־הַנְּבִיאִים וְאֶל־כָּל־הָעָם אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה׃
29.2 אַחֲרֵי צֵאת יְכָנְיָה־הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה וְהַסָּרִיסִים שָׂרֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר מִירוּשָׁלִָם׃
29.3 בְּיַד אֶלְעָשָׂה בֶן־שָׁפָן וּגְמַרְיָה בֶּן־חִלְקִיָּה אֲשֶׁר שָׁלַח צִדְקִיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה אֶל־נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּבֶלָה לֵאמֹר׃ ס
29.4 כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לְכָל־הַגֹּולָה אֲשֶׁר־הִגְלֵיתִי מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה׃
29.5 בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ וְנִטְעוּ גַנֹּות וְאִכְלוּ אֶת־פִּרְיָן׃
29.6 קְחוּ נָשִׁים וְהֹולִידוּ בָּנִים וּבָנֹות וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת־בְּנֹותֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנֹות וּרְבוּ־שָׁם וְאַל־תִּמְעָטוּ׃
29.7 וְדִרְשׁוּ אֶת־שְׁלֹום הָעִיר אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה וְהִתְפַּלְלוּ בַעֲדָהּ אֶל־יְהוָה כִּי בִשְׁלֹומָהּ יִהְיֶה לָכֶם שָׁלֹום׃ פ
29.8 כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אַל־יַשִּׁיאוּ לָכֶם נְבִיאֵיכֶם אֲשֶׁר־בְּקִרְבְּכֶם וְקֹסְמֵיכֶם וְאַל־תִּשְׁמְעוּ אֶל־חֲלֹמֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַחְלְמִים׃
29.9 כִּי בְשֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי לֹא שְׁלַחְתִּים נְאֻם־יְהוָה׃ ס
29.10 כִּי־כֹה אָמַר יְהוָה כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת־דְּבָרִי הַטֹּוב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל־הַמָּקֹום הַזֶּה׃
29.11 כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת־הַמַּחֲשָׁבֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם נְאֻם־יְהוָה מַחְשְׁבֹות שָׁלֹום וְלֹא לְרָעָה לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה׃
29.12 וּקְרָאתֶם אֹתִי וַהֲלַכְתֶּם וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אֵלָי וְשָׁמַעְתִּי אֲלֵיכֶם׃
29.13 וּבִקַּשְׁתֶּם אֹתִי וּמְצָאתֶם כִּי תִדְרְשֻׁנִי בְּכָל־לְבַבְכֶם׃
29.14 וְנִמְצֵאתִי לָכֶם נְאֻם־יְהוָה וְשַׁבְתִּי אֶת־ [שְׁבִיתְכֶם כ] (שְׁבוּתְכֶם ק) וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל־הַגֹּויִם וּמִכָּל־הַמְּקֹומֹות אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם נְאֻם־יְהוָה וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם אֶל־הַמָּקֹום אֲשֶׁר־הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם׃
29.15 כִּי אֲמַרְתֶּם הֵקִים לָנוּ יְהוָה נְבִאִים בָּבֶלָה׃ ס
29.16 כִּי־כֹה ׀ אָמַר יְהוָה אֶל־הַמֶּלֶךְ הַיֹּושֵׁב אֶל־כִּסֵּא דָוִד וְאֶל־כָּל־הָעָם הַיֹּושֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת אֲחֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא־יָצְאוּ אִתְּכֶם בַּגֹּולָה׃
29.17 כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות הִנְנִי מְשַׁלֵּחַ בָּם אֶת־הַחֶרֶב אֶת־הָרָעָב וְאֶת־הַדָּבֶר וְנָתַתִּי אֹותָם כַּתְּאֵנִים הַשֹּׁעָרִים אֲשֶׁר לֹא־תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ׃
29.18 וְרָדַפְתִּי אַחֲרֵיהֶם בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר וּנְתַתִּים [לִזְוָעָה כ] (לְזַעֲוָה ק) לְכֹל ׀ מַמְלְכֹות הָאָרֶץ לְאָלָה וּלְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה וּלְחֶרְפָּה בְּכָל־הַגֹּויִם אֲשֶׁר־הִדַּחְתִּים שָׁם׃
29.19 תַּחַת אֲשֶׁר־לֹא־שָׁמְעוּ אֶל־דְּבָרַי נְאֻם־יְהוָה אֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיהֶם אֶת־עֲבָדַי הַנְּבִאִים הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ וְלֹא שְׁמַעְתֶּם נְאֻם־יְהוָה׃
29.20 וְאַתֶּם שִׁמְעוּ דְבַר־יְהוָה כָּל־הַגֹּולָה אֲשֶׁר־שִׁלַּחְתִּי מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה׃ ס
29.21 כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־אַחְאָב בֶּן־קֹולָיָה וְאֶל־צִדְקִיָּהוּ בֶן־מַעֲשֵׂיָה הַנִּבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי שָׁקֶר הִנְנִי ׀ נֹתֵן אֹתָם בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל וְהִכָּם לְעֵינֵיכֶם׃
29.22 וְלֻקַּח מֵהֶם קְלָלָה לְכֹל גָּלוּת יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּבָבֶל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ יְהוָה כְּצִדְקִיָּהוּ וּכְאֶחָב אֲשֶׁר־קָלָם מֶלֶךְ־בָּבֶל בָּאֵשׁ׃
29.23 יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנַאֲפוּ אֶת־נְשֵׁי רֵעֵיהֶם וַיְדַבְּרוּ דָבָר בִּשְׁמִי שֶׁקֶר אֲשֶׁר לֹוא צִוִּיתִם וְאָנֹכִי [הוּיֹדֵעַ כ] (הַיֹּודֵעַ ק) וָעֵד נְאֻם־יְהוָה׃ ס
29.24 וְאֶל־שְׁמַעְיָהוּ הַנֶּחֱלָמִי תֹּאמַר לֵאמֹר׃
29.25 כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יַעַן אֲשֶׁר אַתָּה שָׁלַחְתָּ בְשִׁמְכָה סְפָרִים אֶל־כָּל־הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם וְאֶל־צְפַנְיָה בֶן־מַעֲשֵׂיָה הַכֹּהֵן וְאֶל כָּל־הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר׃
29.26 יְהוָה נְתָנְךָ כֹהֵן תַּחַת יְהֹויָדָע הַכֹּהֵן לִהְיֹות פְּקִדִים בֵּית יְהוָה לְכָל־אִישׁ מְשֻׁגָּע וּמִתְנַבֵּא וְנָתַתָּה אֹתֹו אֶל־הַמַּהְפֶּכֶת וְאֶל־הַצִּינֹק׃
29.27 וְעַתָּה לָמָּה לֹא גָעַרְתָּ בְּיִרְמְיָהוּ הָעֲנְּתֹתִי הַמִּתְנַבֵּא לָכֶם׃
29.28 כִּי עַל־כֵּן שָׁלַח אֵלֵינוּ בָּבֶל לֵאמֹר אֲרֻכָּה הִיא בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ וְנִטְעוּ גַנֹּות וְאִכְלוּ אֶת־פְּרִיהֶן׃
29.29 וַיִּקְרָא צְפַנְיָה הַכֹּהֵן אֶת־הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּאָזְנֵי יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא׃ פ
29.30 וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר׃
29.31 שְׁלַח עַל־כָּל־הַגֹּולָה לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה אֶל־שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי יַעַן אֲשֶׁר נִבָּא לָכֶם שְׁמַעְיָה וַאֲנִי לֹא שְׁלַחְתִּיו וַיַּבְטַח אֶתְכֶם עַל־שָׁקֶר׃
29.32 לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה הִנְנִי פֹקֵד עַל־שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי וְעַל־זַרְעֹו לֹא־יִהְיֶה לֹו אִישׁ ׀ יֹושֵׁב ׀ בְּתֹוךְ־הָעָם הַזֶּה וְלֹא־יִרְאֶה בַטֹּוב אֲשֶׁר־אֲנִי עֹשֶׂה־לְעַמִּי נְאֻם־יְהוָה כִּי־סָרָה דִבֶּר עַל־יְהוָה׃ ס
29.1 wAelaeH dibrej Hasepaer Aaxxaer xxaalah jirmjaaH HanaabijA mijrwxxaalaaim Aael-jaetaer ziqnej HagowlaaH wAael-HakoHanijm wAael-HanbijAijm wAael-kaal-HaaOaam Aaxxaer HaeglaaH nbwkadnaeAcar mijrwxxaalaim baabaelaaH׃
29.2 Aaharej ceAt jkaanjaaH-Hamaelaek wHagbijraaH wHasaarijsijm xaarej jHwdaaH wijrwxxaalaim wHaehaaraaxx wHamasger mijrwxxaalaaim׃
29.3 bjad AaelOaaxaaH baen-xxaapaan wgmarjaaH baen-hilqijaaH Aaxxaer xxaalah cidqijaaH maelaek-jHwdaaH Aael-nbwkadnaeAcar maelaek baabael baabaelaaH leAmor׃ s
29.4 koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel lkaal-HagowlaaH Aaxxaer-Higlejtij mijrwxxaalaim baabaelaaH׃
29.5 bnw baatijm wxxebw wniTOw ganowt wAiklw Aaet-pirjaan׃
29.6 qhw naaxxijm wHowlijdw baanijm wbaanowt wqhw libnejkaem naaxxijm wAaet-bnowtejkaem tnw laAanaaxxijm wteladnaaH baanijm wbaanowt wrbw-xxaam wAal-timOaaTw׃
29.7 wdirxxw Aaet-xxlowm HaaOijr Aaxxaer Higlejtij Aaetkaem xxaamaaH wHitpallw baOadaaH Aael-jHwaaH kij bixxlowmaaH jiHjaeH laakaem xxaalowm׃ p
29.8 kij koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel Aal-jaxxijAw laakaem nbijAejkaem Aaxxaer-bqirbkaem wqosmejkaem wAal-tixxmOw Aael-halomotejkaem Aaxxaer Aataem mahlmijm׃
29.9 kij bxxaeqaer Hem nibAijm laakaem bixxmij loA xxlahtijm nAum-jHwaaH׃ s
29.10 kij-koH Aaamar jHwaaH kij lpij mloAt lbaabael xxibOijm xxaanaaH Aaepqod Aaetkaem waHaqimotij Oalejkaem Aaet-dbaarij HaTowb lHaaxxijb Aaetkaem Aael-Hamaaqowm HazaeH׃
29.11 kij Aaanokij jaadaOtij Aaet-Hamahaxxaabot Aaxxaer Aaanokij hoxxeb Oalejkaem nAum-jHwaaH mahxxbowt xxaalowm wloA lraaOaaH laatet laakaem Aaharijt wtiqwaaH׃
29.12 wqraaAtaem Aotij waHalaktaem wHitpalaltaem Aelaaj wxxaamaOtij Aalejkaem׃
29.13 wbiqaxxtaem Aotij wmcaaAtaem kij tidrxxunij bkaal-lbabkaem׃
29.14 wnimceAtij laakaem nAum-jHwaaH wxxabtij Aaet- [xxbijtkaem k] (xxbwtkaem q) wqibactij Aaetkaem mikaal-Hagowjim wmikaal-Hamqowmowt Aaxxaer Hidahtij Aaetkaem xxaam nAum-jHwaaH waHaxxibotij Aaetkaem Aael-Hamaaqowm Aaxxaer-Higlejtij Aaetkaem mixxaam׃
29.15 kij Aamartaem Heqijm laanw jHwaaH nbiAijm baabaelaaH׃ s
29.16 kij-koH Aaamar jHwaaH Aael-Hamaelaek Hajowxxeb Aael-kiseA daawid wAael-kaal-HaaOaam Hajowxxeb baaOijr HazoAt Aahejkaem Aaxxaer loA-jaacAw Aitkaem bagowlaaH׃
29.17 koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt Hinnij mxxaleha baam Aaet-Hahaeraeb Aaet-HaaraaOaab wAaet-Hadaabaer wnaatatij Aowtaam katAenijm HaxxoOaarijm Aaxxaer loA-teAaakalnaaH meroOa׃
29.18 wraadaptij AaharejHaem bahaeraeb baaraaOaab wbadaabaer wntatijm [lizwaaOaaH k] (lzaOawaaH q) lkol mamlkowt HaaAaaraec lAaalaaH wlxxamaaH wlixxreqaaH wlhaerpaaH bkaal-Hagowjim Aaxxaer-Hidahtijm xxaam׃
29.19 tahat Aaxxaer-loA-xxaamOw Aael-dbaaraj nAum-jHwaaH Aaxxaer xxaalahtij AalejHaem Aaet-Oabaadaj HanbiAijm Haxxkem wxxaaloha wloA xxmaOtaem nAum-jHwaaH׃
29.20 wAataem xximOw dbar-jHwaaH kaal-HagowlaaH Aaxxaer-xxilahtij mijrwxxaalaim baabaelaaH׃ s
29.21 koH-Aaamar jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel Aael-AahAaab baen-qowlaajaaH wAael-cidqijaaHw baen-maOaxejaaH HanibAijm laakaem bixxmij xxaaqaer Hinnij noten Aotaam bjad nbwkadraeAcar maelaek-baabael wHikaam lOejnejkaem׃
29.22 wluqah meHaem qlaalaaH lkol gaalwt jHwdaaH Aaxxaer bbaabael leAmor jximkaa jHwaaH kcidqijaaHw wkAaehaab Aaxxaer-qaalaam maelaek-baabael baaAexx׃
29.23 jaOan Aaxxaer Oaaxw nbaalaaH bjixraaAel wajnaAapw Aaet-nxxej reOejHaem wajdabrw daabaar bixxmij xxaeqaer Aaxxaer lowA ciwijtim wAaanokij [HwjodeOa k] (HajowdeOa q) waaOed nAum-jHwaaH׃ s
29.24 wAael-xxmaOjaaHw Hanaehaelaamij toAmar leAmor׃
29.25 koH-Aaamar jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel leAmor jaOan Aaxxaer AataaH xxaalahtaa bxximkaaH spaarijm Aael-kaal-HaaOaam Aaxxaer bijrwxxaalaim wAael-cpanjaaH baen-maOaxejaaH HakoHen wAael kaal-HakoHanijm leAmor׃
29.26 jHwaaH ntaankaa koHen tahat jHowjaadaaO HakoHen liHjowt pqidijm bejt jHwaaH lkaal-Aijxx mxxugaaO wmitnabeA wnaatataaH Aotow Aael-HamaHpaekaet wAael-Hacijnoq׃
29.27 wOataaH laamaaH loA gaaOartaa bjirmjaaHw HaaOantotij HamitnabeA laakaem׃
29.28 kij Oal-ken xxaalah Aelejnw baabael leAmor AarukaaH HijA bnw baatijm wxxebw wniTOw ganowt wAiklw Aaet-prijHaen׃
29.29 wajiqraaA cpanjaaH HakoHen Aaet-Hasepaer HazaeH bAaaznej jirmjaaHw HanaabijA׃ p
29.30 wajHij dbar-jHwaaH Aael-jirmjaaHw leAmor׃
29.31 xxlah Oal-kaal-HagowlaaH leAmor koH Aaamar jHwaaH Aael-xxmaOjaaH Hanaehaelaamij jaOan Aaxxaer nibaaA laakaem xxmaOjaaH waAanij loA xxlahtijw wajabTah Aaetkaem Oal-xxaaqaer׃
29.32 laaken koH-Aaamar jHwaaH Hinnij poqed Oal-xxmaOjaaH Hanaehaelaamij wOal-zarOow loA-jiHjaeH low Aijxx jowxxeb btowk-HaaOaam HazaeH wloA-jirAaeH baTowb Aaxxaer-Aanij OoxaeH-lOamij nAum-jHwaaH kij-saaraaH dibaer Oal-jHwaaH׃ s
29.1 ואלה דברי הספר אשר שלח ירמיה הנביא מירושלם אל־יתר זקני הגולה ואל־הכהנים ואל־הנביאים ואל־כל־העם אשר הגלה נבוכדנאצר מירושלם בבלה׃
29.2 אחרי צאת יכניה־המלך והגבירה והסריסים שרי יהודה וירושלם והחרש והמסגר מירושלם׃
29.3 ביד אלעשה בן־שפן וגמריה בן־חלקיה אשר שלח צדקיה מלך־יהודה אל־נבוכדנאצר מלך בבל בבלה לאמר׃ ס
29.4 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לכל־הגולה אשר־הגליתי מירושלם בבלה׃
29.5 בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את־פרין׃
29.6 קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת־בנותיכם תנו לאנשים ותלדנה בנים ובנות ורבו־שם ואל־תמעטו׃
29.7 ודרשו את־שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל־יהוה כי בשלומה יהיה לכם שלום׃ פ
29.8 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אל־ישיאו לכם נביאיכם אשר־בקרבכם וקסמיכם ואל־תשמעו אל־חלמתיכם אשר אתם מחלמים׃
29.9 כי בשקר הם נבאים לכם בשמי לא שלחתים נאם־יהוה׃ ס
29.10 כי־כה אמר יהוה כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם והקמתי עליכם את־דברי הטוב להשיב אתכם אל־המקום הזה׃
29.11 כי אנכי ידעתי את־המחשבת אשר אנכי חשב עליכם נאם־יהוה מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקוה׃
29.12 וקראתם אתי והלכתם והתפללתם אלי ושמעתי אליכם׃
29.13 ובקשתם אתי ומצאתם כי תדרשני בכל־לבבכם׃
29.14 ונמצאתי לכם נאם־יהוה ושבתי את־ [שביתכם כ] (שבותכם ק) וקבצתי אתכם מכל־הגוים ומכל־המקומות אשר הדחתי אתכם שם נאם־יהוה והשבתי אתכם אל־המקום אשר־הגליתי אתכם משם׃
29.15 כי אמרתם הקים לנו יהוה נבאים בבלה׃ ס
29.16 כי־כה ׀ אמר יהוה אל־המלך היושב אל־כסא דוד ואל־כל־העם היושב בעיר הזאת אחיכם אשר לא־יצאו אתכם בגולה׃
29.17 כה אמר יהוה צבאות הנני משלח בם את־החרב את־הרעב ואת־הדבר ונתתי אותם כתאנים השערים אשר לא־תאכלנה מרע׃
29.18 ורדפתי אחריהם בחרב ברעב ובדבר ונתתים [לזועה כ] (לזעוה ק) לכל ׀ ממלכות הארץ לאלה ולשמה ולשרקה ולחרפה בכל־הגוים אשר־הדחתים שם׃
29.19 תחת אשר־לא־שמעו אל־דברי נאם־יהוה אשר שלחתי אליהם את־עבדי הנבאים השכם ושלח ולא שמעתם נאם־יהוה׃
29.20 ואתם שמעו דבר־יהוה כל־הגולה אשר־שלחתי מירושלם בבלה׃ ס
29.21 כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אל־אחאב בן־קוליה ואל־צדקיהו בן־מעשיה הנבאים לכם בשמי שקר הנני ׀ נתן אתם ביד נבוכדראצר מלך־בבל והכם לעיניכם׃
29.22 ולקח מהם קללה לכל גלות יהודה אשר בבבל לאמר ישמך יהוה כצדקיהו וכאחב אשר־קלם מלך־בבל באש׃
29.23 יען אשר עשו נבלה בישראל וינאפו את־נשי רעיהם וידברו דבר בשמי שקר אשר לוא צויתם ואנכי [הוידע כ] (היודע ק) ועד נאם־יהוה׃ ס
29.24 ואל־שמעיהו הנחלמי תאמר לאמר׃
29.25 כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לאמר יען אשר אתה שלחת בשמכה ספרים אל־כל־העם אשר בירושלם ואל־צפניה בן־מעשיה הכהן ואל כל־הכהנים לאמר׃
29.26 יהוה נתנך כהן תחת יהוידע הכהן להיות פקדים בית יהוה לכל־איש משגע ומתנבא ונתתה אתו אל־המהפכת ואל־הצינק׃
29.27 ועתה למה לא גערת בירמיהו הענתתי המתנבא לכם׃
29.28 כי על־כן שלח אלינו בבל לאמר ארכה היא בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את־פריהן׃
29.29 ויקרא צפניה הכהן את־הספר הזה באזני ירמיהו הנביא׃ פ
29.30 ויהי דבר־יהוה אל־ירמיהו לאמר׃
29.31 שלח על־כל־הגולה לאמר כה אמר יהוה אל־שמעיה הנחלמי יען אשר נבא לכם שמעיה ואני לא שלחתיו ויבטח אתכם על־שקר׃
29.32 לכן כה־אמר יהוה הנני פקד על־שמעיה הנחלמי ועל־זרעו לא־יהיה לו איש ׀ יושב ׀ בתוך־העם הזה ולא־יראה בטוב אשר־אני עשה־לעמי נאם־יהוה כי־סרה דבר על־יהוה׃ ס
29.1 wAlH dbrj Hspr Axr xlh jrmjH HnbjA mjrwxlm Al-jtr zqnj HgwlH wAl-HkHnjm wAl-HnbjAjm wAl-kl-HOm Axr HglH nbwkdnAcr mjrwxlm bblH׃
29.2 Ahrj cAt jknjH-Hmlk wHgbjrH wHsrjsjm xrj jHwdH wjrwxlm wHhrx wHmsgr mjrwxlm׃
29.3 bjd AlOxH bn-xpn wgmrjH bn-hlqjH Axr xlh cdqjH mlk-jHwdH Al-nbwkdnAcr mlk bbl bblH lAmr׃ s
29.4 kH Amr jHwH cbAwt AlHj jxrAl lkl-HgwlH Axr-Hgljtj mjrwxlm bblH׃
29.5 bnw btjm wxbw wnTOw gnwt wAklw At-prjn׃
29.6 qhw nxjm wHwljdw bnjm wbnwt wqhw lbnjkm nxjm wAt-bnwtjkm tnw lAnxjm wtldnH bnjm wbnwt wrbw-xm wAl-tmOTw׃
29.7 wdrxw At-xlwm HOjr Axr Hgljtj Atkm xmH wHtpllw bOdH Al-jHwH kj bxlwmH jHjH lkm xlwm׃ p
29.8 kj kH Amr jHwH cbAwt AlHj jxrAl Al-jxjAw lkm nbjAjkm Axr-bqrbkm wqsmjkm wAl-txmOw Al-hlmtjkm Axr Atm mhlmjm׃
29.9 kj bxqr Hm nbAjm lkm bxmj lA xlhtjm nAm-jHwH׃ s
29.10 kj-kH Amr jHwH kj lpj mlAt lbbl xbOjm xnH Apqd Atkm wHqmtj Oljkm At-dbrj HTwb lHxjb Atkm Al-Hmqwm HzH׃
29.11 kj Ankj jdOtj At-Hmhxbt Axr Ankj hxb Oljkm nAm-jHwH mhxbwt xlwm wlA lrOH ltt lkm Ahrjt wtqwH׃
29.12 wqrAtm Atj wHlktm wHtplltm Alj wxmOtj Aljkm׃
29.13 wbqxtm Atj wmcAtm kj tdrxnj bkl-lbbkm׃
29.14 wnmcAtj lkm nAm-jHwH wxbtj At- [xbjtkm k] (xbwtkm q) wqbctj Atkm mkl-Hgwjm wmkl-Hmqwmwt Axr Hdhtj Atkm xm nAm-jHwH wHxbtj Atkm Al-Hmqwm Axr-Hgljtj Atkm mxm׃
29.15 kj Amrtm Hqjm lnw jHwH nbAjm bblH׃ s
29.16 kj-kH Amr jHwH Al-Hmlk Hjwxb Al-ksA dwd wAl-kl-HOm Hjwxb bOjr HzAt Ahjkm Axr lA-jcAw Atkm bgwlH׃
29.17 kH Amr jHwH cbAwt Hnnj mxlh bm At-Hhrb At-HrOb wAt-Hdbr wnttj Awtm ktAnjm HxOrjm Axr lA-tAklnH mrO׃
29.18 wrdptj AhrjHm bhrb brOb wbdbr wnttjm [lzwOH k] (lzOwH q) lkl mmlkwt HArc lAlH wlxmH wlxrqH wlhrpH bkl-Hgwjm Axr-Hdhtjm xm׃
29.19 tht Axr-lA-xmOw Al-dbrj nAm-jHwH Axr xlhtj AljHm At-Obdj HnbAjm Hxkm wxlh wlA xmOtm nAm-jHwH׃
29.20 wAtm xmOw dbr-jHwH kl-HgwlH Axr-xlhtj mjrwxlm bblH׃ s
29.21 kH-Amr jHwH cbAwt AlHj jxrAl Al-AhAb bn-qwljH wAl-cdqjHw bn-mOxjH HnbAjm lkm bxmj xqr Hnnj ntn Atm bjd nbwkdrAcr mlk-bbl wHkm lOjnjkm׃
29.22 wlqh mHm qllH lkl glwt jHwdH Axr bbbl lAmr jxmk jHwH kcdqjHw wkAhb Axr-qlm mlk-bbl bAx׃
29.23 jOn Axr Oxw nblH bjxrAl wjnApw At-nxj rOjHm wjdbrw dbr bxmj xqr Axr lwA cwjtm wAnkj [HwjdO k] (HjwdO q) wOd nAm-jHwH׃ s
29.24 wAl-xmOjHw Hnhlmj tAmr lAmr׃
29.25 kH-Amr jHwH cbAwt AlHj jxrAl lAmr jOn Axr AtH xlht bxmkH sprjm Al-kl-HOm Axr bjrwxlm wAl-cpnjH bn-mOxjH HkHn wAl kl-HkHnjm lAmr׃
29.26 jHwH ntnk kHn tht jHwjdO HkHn lHjwt pqdjm bjt jHwH lkl-Ajx mxgO wmtnbA wnttH Atw Al-HmHpkt wAl-Hcjnq׃
29.27 wOtH lmH lA gOrt bjrmjHw HOnttj HmtnbA lkm׃
29.28 kj Ol-kn xlh Aljnw bbl lAmr ArkH HjA bnw btjm wxbw wnTOw gnwt wAklw At-prjHn׃
29.29 wjqrA cpnjH HkHn At-Hspr HzH bAznj jrmjHw HnbjA׃ p
29.30 wjHj dbr-jHwH Al-jrmjHw lAmr׃
29.31 xlh Ol-kl-HgwlH lAmr kH Amr jHwH Al-xmOjH Hnhlmj jOn Axr nbA lkm xmOjH wAnj lA xlhtjw wjbTh Atkm Ol-xqr׃
29.32 lkn kH-Amr jHwH Hnnj pqd Ol-xmOjH Hnhlmj wOl-zrOw lA-jHjH lw Ajx jwxb btwk-HOm HzH wlA-jrAH bTwb Axr-Anj OxH-lOmj nAm-jHwH kj-srH dbr Ol-jHwH׃ s
29.1 Et haec sunt verba epistulae, quam misit Ieremias propheta de Ierusalem ad reliquias seniorum transmigrationis et ad sacerdotes et ad prophetas et ad omnem populum, quem traduxerat Nabuchodonosor de Ierusalem in Babylonem,
29.2 postquam egressus est Iechonias rex et domina et eunuchi et principes Iudae et Ierusalem et faber et inclusor de Ierusalem,
29.3 in manu Elasa filii Saphan et Gamariae filii Helciae, quos misit Sedecias rex Iudae ad Nabuchodonosor regem Babylonis in Babylonem dicens:
29.4 “ Haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel, omni transmigrationi, quam transtuli de Ierusalem in Babylonem:
29.5 Aedificate domos et habitate et plantate hortos et comedite fructum eorum,
29.6 accipite uxores et generate filios et filias et date filiis vestris uxores et filias vestras date viris, et pariant filios et filias, et multiplicamini ibi et nolite esse pauci numero.
29.7 Et quaerite pacem civitatis, ad quam transmigrare vos feci, et orate pro ea ad Dominum, quia in pace illius erit pax vobis.
29.8 Haec enim dicit Dominus exercituum, Deus Israel: Non vos seducant prophetae vestri, qui sunt in medio vestrum, et divini vestri, et ne attendatis ad somnia vestra, quae vos somniatis,
29.9 quia falso ipsi prophetant vobis in nomine meo, et non misi eos, dicit Dominus.
29.10 Quia haec dicit Dominus: Cum impleti fuerint in Babylone septuaginta anni, visitabo vos et suscitabo super vos verbum meum bonum, ut reducam vos ad locum istum.
29.11 Ego enim scio cogitationes, quas ego cogito super vos, ait Dominus, cogitationes pacis et non afflictionis, ut dem vobis posteritatem et spem.
29.12 Et invocabitis me et ibitis; et orabitis me, et ego exaudiam vos.
29.13 Quaeretis me et invenietis, cum quaesieritis me in toto corde vestro.
29.14 Et inveniar a vobis, ait Dominus, et reducam captivitatem vestram et congregabo vos de universis gentibus et de cunctis locis, ad quae expuli vos, dicit Dominus; et reverti vos faciam ad locum, de quo transmigrare vos feci.
29.15 Quia dixistis: “Suscitavit nobis Dominus prophetas in Babylone”.
29.16 Quia haec dicit Dominus ad regem, qui sedet super solium David, et ad omnem populum habitatorem urbis huius, ad fratres vestros, qui non sunt egressi vobiscum in transmigrationem,
29.17 haec dicit Dominus exercituum: Ecce mittam in eis gladium et famem et pestem et ponam eos quasi ficus malas, quae comedi non possunt, eo quod pessimae sint;
29.18 et persequar eos in gladio et in fame et in pestilentia et dabo eos in vexationem universis regnis terrae, in maledictionem et in stuporem et in sibilum et in opprobrium cunctis gentibus, ad quas ego eieci eos,
29.19 eo quod non audierint verba mea, dicit Dominus, quae misi ad eos per servos meos prophetas, de nocte consurgens et mittens, et non audistis, dicit Dominus.
29.20 Vos ergo audite verbum Domini, omnis transmigratio, quam emisi de Ierusalem in Babylonem.
29.21 Haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel, ad Achab filium Colaiae et ad Sedeciam filium Maasiae, qui prophetant vobis in nomine meo mendaciter: Ecce ego tradam eos in manu Nabuchodonosor regis Babylonis, et percutiet eos in oculis vestris;
29.22 et assumetur ex eis maledictio omni transmigrationi Iudae, quae est in Babylone, dicentium: “Ponat te Dominus sicut Sedeciam et sicut Achab, quos frixit rex Babylonis in igne!”;
29.23 pro eo quod fecerint stultitiam in Israel et moechati sunt in uxores amicorum suorum et locuti sunt verbum in nomine meo mendaciter, quod non mandavi eis. Ego enim scio et sum testis, dicit Dominus.
29.24 Et ad Semeiam Nehelamiten dices:
29.25 Haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel, pro eo quod misisti in nomine tuo epistulas ad omnem populum, qui est in Ierusalem, et ad Sophoniam filium Maasiae sacerdotem et ad universos sacerdotes dicens:
29.26 “Dominus dedit te sacerdotem pro Ioiada sacerdote, ut sis praefectus in domo Domini super omnem virum arrepticium et prophetantem, ut mittas eum in nervum et in vincula.
29.27 Et nunc quare non increpasti Ieremiam Anathothiten, qui prophetat vobis?
29.28 Quia super hoc misit ad nos in Babylonem dicens: Longum est; aedificate domos et habitate et plantate hortos et comedite fructum eorum” ”.
29.29 Legit ergo Sophonias sacerdos epistulam istam in auribus Ieremiae prophetae.
29.30 Et factum est verbum Domini ad Ieremiam dicens:
29.31 “ Mitte ad omnem transmigrationem dicens: Haec dicit Dominus ad Semeiam Nehelamiten: Pro eo quod prophetavit vobis Semeias, et ego non misi eum, et fecit vos confidere in mendacio,
29.32 idcirco haec dicit Dominus: Ecce ego visitabo super Semeiam Nehelamiten et super semen eius; non erit ei vir sedens in medio populi huius, et non videbit bonum, quod ego faciam populo meo, ait Dominus, quia praevaricationem locutus est adversus Dominum ”.
30.1 Dies ist das Wort, welches vom HERRN an Jeremia erging:
30.2 So spricht der HERR, der Gott Israels: Schreibe dir alle Worte, die ich zu dir geredet habe, in ein Buch!
30.3 Denn siehe, es kommen Tage, spricht der HERR, da ich das Gefängnis meines Volkes Israel und Juda wenden und sie wieder in das Land zurückbringen werde, das ich ihren Vätern gegeben habe, und sie sollen es besitzen.
30.4 Das aber sind die Worte, die der HERR zu Israel und Juda gesprochen hat:
30.5 So spricht der HERR: Wir haben ein Schreckensgeschrei vernommen, da ist Furcht und kein Friede!
30.6 Fraget doch und sehet, ob auch ein Mannsbild gebiert! Warum sehe ich denn, daß alle Männer ihre Hände auf den Hüften haben wie eine Gebärende und daß alle Angesichter totenbleich geworden sind?
30.7 Wehe, denn groß ist dieser Tag, keiner ist ihm gleich, und eine Zeit der Angst ist es für Jakob; aber er soll daraus errettet werden.
30.8 Und es soll an jenem Tage geschehen, spricht der HERR der Heerscharen, daß ich sein Joch auf deinem Halse zerbrechen und deine Bande zerreißen werde, also daß Fremde ihn nicht mehr knechten sollen;
30.9 sondern sie werden dem HERRN, ihrem Gott, dienen und ihrem König David, den ich ihnen erwecken will.
30.10 Darum fürchte dich nicht, mein Knecht Jakob, spricht der HERR, und du Israel, erschrick nicht; denn siehe, ich will dich aus fernem Lande erretten und deinen Samen aus dem Lande ihrer Gefangenschaft, und Jakob soll wiederkehren, ruhig und sicher und ungestört sein!
30.11 Denn ich bin bei dir, spricht der HERR, dich zu erretten; denn ich will allen Nationen, dahin ich dich zerstreut habe, den Garaus machen; nur dir will ich nicht den Garaus machen; aber züchtigen werde ich dich nach dem Recht und kann dich nicht ungestraft lassen.
30.12 Denn also spricht der HERR: Dein Schade ist verzweifelt böse und deine Wunde unheilbar.
30.13 Niemand führt deine Sache; es gibt kein Heilmittel für die Wunde, Verband ist keiner da für dich!
30.14 Alle deine Liebhaber vergessen dich; sie fragen nicht nach dir; denn wie ein Feind schlägt, habe ich dich geschlagen mit grausamer Züchtigung, weil deiner Schulden so viel und deine Sünden so zahlreich sind.
30.15 Was schreist du über deinen Schaden und deinen unheilbaren Schmerz? Weil deine Schulden so groß und deine Sünden so zahlreich sind, habe ich dir solches getan!
30.16 Darum sollen alle, die dich fressen, gefressen werden, und man wird alle deine Feinde gefangen führen; alle, die dich plündern, sollen geplündert werden, und alle, die dich berauben, will ich zum Raube machen.
30.17 Denn ich will dir Genesung bringen und dich von deinen Wunden heilen, spricht der HERR, weil sie dich eine «Verstoßene» nennen und sagen: «Das ist Zion, nach der niemand fragt!»
30.18 So spricht der HERR: Siehe, ich wende das Gefängnis der Hütten Jakobs und will mich seiner Wohnungen erbarmen, und die Stadt soll auf ihrem Hügel erbaut werden und der Palast wie üblich bewohnt werden;
30.19 und es soll von da ausgehen Loben und Lachen; ich will sie mehren und nicht mindern, ich will sie verherrlichen und sie sollen nicht abnehmen.
30.20 Ihre Söhne sollen sein wie vormals, und ihre Gemeinde soll vor meinem Angesicht wiederhergestellt werden, und ich will alle ihre Bedränger heimsuchen.
30.21 Und ihr Fürst wird aus ihnen stammen und ihr Herrscher aus ihrer Mitte hervorgehen; den will ich herzutreten lassen, und er wird mir nahen; denn wer würde sonst sein Leben daran wagen, zu mir zu nahen? spricht der HERR.
30.22 Und ihr sollt mein Volk sein, und ich will euer Gott sein!
30.23 Siehe, ein glühender Sturmwind ist vom HERRN ausgegangen, ein sausender Sturm wird sich stürzen auf der Gottlosen Kopf!
30.24 Die Zornglut des HERRN wird nicht nachlassen, bis er die Gedanken seines Herzens ausgeführt und zustande gebracht hat; am Ende der Tage werdet ihr es recht verstehen.
30.1 ὁ λόγος ὁ γενόμενος πρὸς ιερεμιαν παρὰ κυρίου εἰπεῖν
30.2 οὕτως εἶπεν κύριος ὁ θεὸς ισραηλ λέγων γράψον πάντας τοὺς λόγους οὓς ἐχρημάτισα πρὸς σέ ἐπὶ βιβλίου
30.3 ὅτι ἰδοὺ ἡμέραι ἔρχονται φησὶν κύριος καὶ ἀποστρέψω τὴν ἀποικίαν λαοῦ μου ισραηλ καὶ ιουδα εἶπεν κύριος καὶ ἀποστρέψω αὐτοὺς εἰς τὴν γῆν ἣν ἔδωκα τοῖς πατράσιν αὐτῶν καὶ κυριεύσουσιν αὐτῆς
30.4 καὶ οὗτοι οἱ λόγοι οὓς ἐλάλησεν κύριος ἐπὶ ισραηλ καὶ ιουδα
30.5 οὕτως εἶπεν κύριος φωνὴν φόβου ἀκούσεσθε φόβος καὶ οὐκ ἔστιν εἰρήνη
30.6 ἐρωτήσατε καὶ ἴδετε εἰ ἔτεκεν ἄρσεν καὶ περὶ φόβου ἐν ᾧ καθέξουσιν ὀσφὺν καὶ σωτηρίαν διότι ἑώρακα πάντα ἄνθρωπον καὶ αἱ χεῖρες αὐτοῦ ἐπὶ τῆς ὀσφύος αὐτοῦ ἐστράφησαν πρόσωπα εἰς ἴκτερον
30.7 ἐγενήθη ὅτι μεγάλη ἡ ἡμέρα ἐκείνη καὶ οὐκ ἔστιν τοιαύτη καὶ χρόνος στενός ἐστιν τῷ ιακωβ καὶ ἀπὸ τούτου σωθήσεται
30.8 ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ εἶπεν κύριος συντρίψω τὸν ζυγὸν ἀπὸ τοῦ τραχήλου αὐτῶν καὶ τοὺς δεσμοὺς αὐτῶν διαρρήξω καὶ οὐκ ἐργῶνται αὐτοὶ ἔτι ἀλλοτρίοις
30.9 καὶ ἐργῶνται τῷ κυρίῳ θεῷ αὐτῶν καὶ τὸν δαυιδ βασιλέα αὐτῶν ἀναστήσω αὐτοῖς
30.10 30.11 30.12 οὕτως εἶπεν κύριος ἀνέστησα σύντριμμα ἀλγηρὰ ἡ πληγή σου
30.13 οὐκ ἔστιν κρίνων κρίσιν σου εἰς ἀλγηρὸν ἰατρεύθης ὠφέλεια οὐκ ἔστιν σοι
30.14 πάντες οἱ φίλοι σου ἐπελάθοντό σου οὐ μὴ ἐπερωτήσουσιν ὅτι πληγὴν ἐχθροῦ ἔπαισά σε παιδείαν στερεάν ἐπὶ πᾶσαν ἀδικίαν σου ἐπλήθυναν αἱ ἁμαρτίαι σου
30.15 30.16 διὰ τοῦτο πάντες οἱ ἔσθοντές σε βρωθήσονται καὶ πάντες οἱ ἐχθροί σου κρέας αὐτῶν πᾶν ἔδονται ἐπὶ πλῆθος ἀδικιῶν σου ἐπληθύνθησαν αἱ ἁμαρτίαι σου ἐποίησαν ταῦτά σοι καὶ ἔσονται οἱ διαφοροῦντές σε εἰς διαφόρημα καὶ πάντας τοὺς προνομεύοντάς σε δώσω εἰς προνομήν
30.17 ὅτι ἀνάξω τὸ ἴαμά σου ἀπὸ πληγῆς ὀδυνηρᾶς ἰατρεύσω σε φησὶν κύριος ὅτι ἐσπαρμένη ἐκλήθης θήρευμα ὑμῶν ἐστιν ὅτι ζητῶν οὐκ ἔστιν αὐτήν
30.18 οὕτως εἶπεν κύριος ἰδοὺ ἐγὼ ἀποστρέψω τὴν ἀποικίαν ιακωβ καὶ αἰχμαλωσίαν αὐτοῦ ἐλεήσω καὶ οἰκοδομηθήσεται πόλις ἐπὶ τὸ ὕψος αὐτῆς καὶ ὁ ναὸς κατὰ τὸ κρίμα αὐτοῦ καθεδεῖται
30.19 καὶ ἐξελεύσονται ἀπ' αὐτῶν ᾄδοντες καὶ φωνὴ παιζόντων καὶ πλεονάσω αὐτούς καὶ οὐ μὴ ἐλαττωθῶσιν
30.20 καὶ εἰσελεύσονται οἱ υἱοὶ αὐτῶν ὡς τὸ πρότερον καὶ τὰ μαρτύρια αὐτῶν κατὰ πρόσωπόν μου ὀρθωθήσεται καὶ ἐπισκέψομαι τοὺς θλίβοντας αὐτούς
30.21 καὶ ἔσονται ἰσχυρότεροι αὐτοῦ ἐπ' αὐτούς καὶ ὁ ἄρχων αὐτοῦ ἐξ αὐτοῦ ἐξελεύσεται καὶ συνάξω αὐτούς καὶ ἀποστρέψουσιν πρός με ὅτι τίς ἐστιν οὗτος ὃς ἔδωκεν τὴν καρδίαν αὐτοῦ ἀποστρέψαι πρός με φησὶν κύριος
30.22 30.23 ὅτι ὀργὴ κυρίου ἐξῆλθεν θυμώδης ἐξῆλθεν ὀργὴ στρεφομένη ἐπ' ἀσεβεῖς ἥξει
30.24 οὐ μὴ ἀποστραφῇ ὀργὴ θυμοῦ κυρίου ἕως ποιήσῃ καὶ ἕως καταστήσῃ ἐγχείρημα καρδίας αὐτοῦ ἐπ' ἐσχάτων τῶν ἡμερῶν γνώσεσθε αὐτά
30.1 o logos o genomenos pros ieremian para kyrioy eipein
30.2 oytohs eipen kyrios o theos israehl legohn grapson pantas toys logoys oys echrehmatisa pros se epi biblioy
30.3 oti idoy ehmerai erchontai phehsin kyrios kai apostrepsoh tehn apoikian laoy moy israehl kai ioyda eipen kyrios kai apostrepsoh aytoys eis tehn gehn ehn edohka tois patrasin aytohn kai kyrieysoysin aytehs
30.4 kai oytoi oi logoi oys elalehsen kyrios epi israehl kai ioyda
30.5 oytohs eipen kyrios phohnehn phoboy akoysesthe phobos kai oyk estin eirehneh
30.6 erohtehsate kai idete ei eteken arsen kai peri phoboy en oh kathexoysin osphyn kai sohtehrian dioti eohraka panta anthrohpon kai ai cheires aytoy epi tehs osphyos aytoy estraphehsan prosohpa eis ikteron
30.7 egenehtheh oti megaleh eh ehmera ekeineh kai oyk estin toiayteh kai chronos stenos estin toh iakohb kai apo toytoy sohthehsetai
30.8 en teh ehmera ekeineh eipen kyrios syntripsoh ton zygon apo toy trachehloy aytohn kai toys desmoys aytohn diarrehxoh kai oyk ergohntai aytoi eti allotriois
30.9 kai ergohntai toh kyrioh theoh aytohn kai ton dayid basilea aytohn anastehsoh aytois
30.10 30.11 30.12 oytohs eipen kyrios anestehsa syntrimma algehra eh plehgeh soy
30.13 oyk estin krinohn krisin soy eis algehron iatreythehs ohpheleia oyk estin soi
30.14 pantes oi philoi soy epelathonto soy oy meh eperohtehsoysin oti plehgehn echthroy epaisa se paideian sterean epi pasan adikian soy eplehthynan ai amartiai soy
30.15 30.16 dia toyto pantes oi esthontes se brohthehsontai kai pantes oi echthroi soy kreas aytohn pan edontai epi plehthos adikiohn soy eplehthynthehsan ai amartiai soy epoiehsan tayta soi kai esontai oi diaphoroyntes se eis diaphorehma kai pantas toys pronomeyontas se dohsoh eis pronomehn
30.17 oti anaxoh to iama soy apo plehgehs odynehras iatreysoh se phehsin kyrios oti esparmeneh eklehthehs thehreyma ymohn estin oti zehtohn oyk estin aytehn
30.18 oytohs eipen kyrios idoy egoh apostrepsoh tehn apoikian iakohb kai aichmalohsian aytoy eleehsoh kai oikodomehthehsetai polis epi to ypsos aytehs kai o naos kata to krima aytoy kathedeitai
30.19 kai exeleysontai ap' aytohn adontes kai phohneh paizontohn kai pleonasoh aytoys kai oy meh elattohthohsin
30.20 kai eiseleysontai oi yioi aytohn ohs to proteron kai ta martyria aytohn kata prosohpon moy orthohthehsetai kai episkepsomai toys thlibontas aytoys
30.21 kai esontai ischyroteroi aytoy ep' aytoys kai o archohn aytoy ex aytoy exeleysetai kai synaxoh aytoys kai apostrepsoysin pros me oti tis estin oytos os edohken tehn kardian aytoy apostrepsai pros me phehsin kyrios
30.22 30.23 oti orgeh kyrioy exehlthen thymohdehs exehlthen orgeh strephomeneh ep' asebeis ehxei
30.24 oy meh apostrapheh orgeh thymoy kyrioy eohs poiehseh kai eohs katastehseh egcheirehma kardias aytoy ep' eschatohn tohn ehmerohn gnohsesthe ayta
30.1 הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל־יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר׃
30.2 כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר כְּתָב־לְךָ אֵת כָּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ אֶל־סֵפֶר׃
30.3 כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וְשַׁבְתִּי אֶת־שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אָמַר יְהוָה וַהֲשִׁבֹתִים אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־נָתַתִּי לַאֲבֹותָם וִירֵשׁוּהָ׃ פ
30.4 וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל־יִשְׂרָאֵל וְאֶל־יְהוּדָה׃
30.5 כִּי־כֹה אָמַר יְהוָה קֹול חֲרָדָה שָׁמָעְנוּ פַּחַד וְאֵין שָׁלֹום׃
30.6 שַׁאֲלוּ־נָא וּרְאוּ אִם־יֹלֵד זָכָר מַדּוּעַ רָאִיתִי כָל־גֶּבֶר יָדָיו עַל־חֲלָצָיו כַּיֹּולֵדָה וְנֶהֶפְכוּ כָל־פָּנִים לְיֵרָקֹון׃
30.7 הֹוי כִּי גָדֹול הַיֹּום הַהוּא מֵאַיִן כָּמֹהוּ וְעֵת־צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ׃
30.8 וְהָיָה בַיֹּום הַהוּא נְאֻם ׀ יְהוָה צְבָאֹות אֶשְׁבֹּר עֻלֹּו מֵעַל צַוָּארֶךָ וּמֹוסְרֹותֶיךָ אֲנַתֵּק וְלֹא־יַעַבְדוּ־בֹו עֹוד זָרִים׃
30.9 וְעָבְדוּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם׃ ס
30.10 וְאַתָּה אַל־תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם־יְהֹוָה וְאַל־תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מֹושִׁיעֲךָ מֵרָחֹוק וְאֶת־זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד׃
30.11 כִּי־אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם־יְהוָה לְהֹושִׁיעֶךָ כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל־הַגֹּויִם ׀ אֲשֶׁר הֲפִצֹותִיךָ שָּׁם אַךְ אֹתְךָ לֹא־אֶעֱשֶׂה כָלָה וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ׃ פ
30.12 כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אָנוּשׁ לְשִׁבְרֵךְ נַחְלָה מַכָּתֵךְ׃
30.13 אֵין־דָּן דִּינֵךְ לְמָזֹור רְפֻאֹות תְּעָלָה אֵין לָךְ׃
30.14 כָּל־מְאַהֲבַיִךְ שְׁכֵחוּךְ אֹותָךְ לֹא יִדְרֹשׁוּ כִּי מַכַּת אֹויֵב הִכִּיתִיךְ מוּסַר אַכְזָרִי עַל רֹב עֲוֹנֵךְ עָצְמוּ חַטֹּאתָיִךְ׃
30.15 מַה־תִּזְעַק עַל־שִׁבְרֵךְ אָנוּשׁ מַכְאֹבֵךְ עַל ׀ רֹב עֲוֹנֵךְ עָצְמוּ חַטֹּאתַיִךְ עָשִׂיתִי אֵלֶּה לָךְ׃
30.16 לָכֵן כָּל־אֹכְלַיִךְ יֵאָכֵלוּ וְכָל־צָרַיִךְ כֻּלָּם בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ וְהָיוּ שֹׁאסַיִךְ לִמְשִׁסָּה וְכָל־בֹּזְזַיִךְ אֶתֵּן לָבַז׃
30.17 כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכֹּותַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ נְאֻם־יְהוָה כִּי נִדָּחָה קָרְאוּ לָךְ צִיֹּון הִיא דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ׃ ס
30.18 כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה הִנְנִי־שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹוב וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם וְנִבְנְתָה עִיר עַל־תִּלָּהּ וְאַרְמֹון עַל־מִשְׁפָּטֹו יֵשֵׁב׃
30.19 וְיָצָא מֵהֶם תֹּודָה וְקֹול מְשַׂחֲקִים וְהִרְבִּתִים וְלֹא יִמְעָטוּ וְהִכְבַּדְתִּים וְלֹא יִצְעָרוּ׃
30.20 וְהָיוּ בָנָיו כְּקֶדֶם וַעֲדָתֹו לְפָנַי תִּכֹּון וּפָקַדְתִּי עַל כָּל־לֹחֲצָיו׃
30.21 וְהָיָה אַדִּירֹו מִמֶּנּוּ וּמֹשְׁלֹו מִקִּרְבֹּו יֵצֵא וְהִקְרַבְתִּיו וְנִגַּשׁ אֵלָי כִּי מִי הוּא־זֶה עָרַב אֶת־לִבֹּו לָגֶשֶׁת אֵלַי נְאֻם־יְהוָה׃
30.22 וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים׃ ס
30.23 הִנֵּה ׀ סַעֲרַת יְהוָה חֵמָה יָצְאָה סַעַר מִתְגֹּורֵר עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל׃
30.24 לֹא יָשׁוּב חֲרֹון אַף־יְהוָה עַד־עֲשֹׂתֹו וְעַד־הֲקִימֹו מְזִמֹּות לִבֹּו בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּתְבֹּונְנוּ בָהּ׃
30.1 Hadaabaar Aaxxaer HaajaaH Aael-jirmjaaHw meAet jHwaaH leAmor׃
30.2 koH-Aaamar jHwaaH AaeloHej jixraaAel leAmor ktaab-lkaa Aet kaal-Hadbaarijm Aaxxaer-dibartij Aelaejkaa Aael-sepaer׃
30.3 kij HineH jaamijm baaAijm nAum-jHwaaH wxxabtij Aaet-xxbwt Oamij jixraaAel wijHwdaaH Aaamar jHwaaH waHaxxibotijm Aael-HaaAaaraec Aaxxaer-naatatij laAabowtaam wijrexxwHaa׃ p
30.4 wAelaeH Hadbaarijm Aaxxaer dibaer jHwaaH Aael-jixraaAel wAael-jHwdaaH׃
30.5 kij-koH Aaamar jHwaaH qowl haraadaaH xxaamaaOnw pahad wAejn xxaalowm׃
30.6 xxaAalw-naaA wrAw Aim-joled zaakaar madwOa raaAijtij kaal-gaebaer jaadaajw Oal-halaacaajw kajowledaaH wnaeHaepkw kaal-paanijm ljeraaqown׃
30.7 Howj kij gaadowl Hajowm HaHwA meAajin kaamoHw wOet-caaraaH HijA ljaOaqob wmimaenaaH jiwaaxxeOa׃
30.8 wHaajaaH bajowm HaHwA nAum jHwaaH cbaaAowt Aaexxbor Oulow meOal cawaaAraekaa wmowsrowtaejkaa Aanateq wloA-jaOabdw-bow Oowd zaarijm׃
30.9 wOaabdw Aet jHwaaH AaeloHejHaem wAet daawid malkaam Aaxxaer Aaaqijm laaHaem׃ s
30.10 wAataaH Aal-tijraaA Oabdij jaOaqob nAum-jHowaaH wAal-tehat jixraaAel kij Hinnij mowxxijOakaa meraahowq wAaet-zarOakaa meAaeraec xxibjaam wxxaab jaOaqob wxxaaqaT wxxaAanan wAejn maharijd׃
30.11 kij-Aitkaa Aanij nAum-jHwaaH lHowxxijOaekaa kij AaeOaexaeH kaalaaH bkaal-Hagowjim Aaxxaer Hapicowtijkaa xxaam Aak Aotkaa loA-AaeOaexaeH kaalaaH wjisartijkaa lamixxpaaT wnaqeH loA Aanaqaekaa׃ p
30.12 kij koH Aaamar jHwaaH Aaanwxx lxxibrek nahlaaH makaatek׃
30.13 Aejn-daan dijnek lmaazowr rpuAowt tOaalaaH Aejn laak׃
30.14 kaal-mAaHabajik xxkehwk Aowtaak loA jidroxxw kij makat Aowjeb Hikijtijk mwsar Aakzaarij Oal rob Oawonek Oaacmw haToAtaajik׃
30.15 maH-tizOaq Oal-xxibrek Aaanwxx makAobek Oal rob Oawonek Oaacmw haToAtajik Oaaxijtij AelaeH laak׃
30.16 laaken kaal-Aoklajik jeAaakelw wkaal-caarajik kulaam baxxbij jelekw wHaajw xxoAsajik limxxisaaH wkaal-bozzajik Aaeten laabaz׃
30.17 kij AaOalaeH AarukaaH laak wmimakowtajik AaerpaaAek nAum-jHwaaH kij nidaahaaH qaarAw laak cijown HijA dorexx Aejn laaH׃ s
30.18 koH Aaamar jHwaaH Hinnij-xxaab xxbwt AaaHaalej jaOaqowb wmixxknotaajw Aarahem wnibntaaH Oijr Oal-tilaaH wAarmown Oal-mixxpaaTow jexxeb׃
30.19 wjaacaaA meHaem towdaaH wqowl mxahaqijm wHirbitijm wloA jimOaaTw wHikbadtijm wloA jicOaarw׃
30.20 wHaajw baanaajw kqaedaem waOadaatow lpaanaj tikown wpaaqadtij Oal kaal-lohacaajw׃
30.21 wHaajaaH Aadijrow mimaenw wmoxxlow miqirbow jeceA wHiqrabtijw wnigaxx Aelaaj kij mij HwA-zaeH Oaarab Aaet-libow laagaexxaet Aelaj nAum-jHwaaH׃
30.22 wiHjijtaem lij lOaam wAaanokij AaeHjaeH laakaem leAloHijm׃ s
30.23 HineH saOarat jHwaaH hemaaH jaacAaaH saOar mitgowrer Oal roAxx rxxaaOijm jaahwl׃
30.24 loA jaaxxwb harown Aap-jHwaaH Oad-Oaxotow wOad-Haqijmow mzimowt libow bAaharijt Hajaamijm titbownnw baaH׃
30.1 הדבר אשר היה אל־ירמיהו מאת יהוה לאמר׃
30.2 כה־אמר יהוה אלהי ישראל לאמר כתב־לך את כל־הדברים אשר־דברתי אליך אל־ספר׃
30.3 כי הנה ימים באים נאם־יהוה ושבתי את־שבות עמי ישראל ויהודה אמר יהוה והשבתים אל־הארץ אשר־נתתי לאבותם וירשוה׃ פ
30.4 ואלה הדברים אשר דבר יהוה אל־ישראל ואל־יהודה׃
30.5 כי־כה אמר יהוה קול חרדה שמענו פחד ואין שלום׃
30.6 שאלו־נא וראו אם־ילד זכר מדוע ראיתי כל־גבר ידיו על־חלציו כיולדה ונהפכו כל־פנים לירקון׃
30.7 הוי כי גדול היום ההוא מאין כמהו ועת־צרה היא ליעקב וממנה יושע׃
30.8 והיה ביום ההוא נאם ׀ יהוה צבאות אשבר עלו מעל צוארך ומוסרותיך אנתק ולא־יעבדו־בו עוד זרים׃
30.9 ועבדו את יהוה אלהיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם׃ ס
30.10 ואתה אל־תירא עבדי יעקב נאם־יהוה ואל־תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת־זרעך מארץ שבים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד׃
30.11 כי־אתך אני נאם־יהוה להושיעך כי אעשה כלה בכל־הגוים ׀ אשר הפצותיך שם אך אתך לא־אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך׃ פ
30.12 כי כה אמר יהוה אנוש לשברך נחלה מכתך׃
30.13 אין־דן דינך למזור רפאות תעלה אין לך׃
30.14 כל־מאהביך שכחוך אותך לא ידרשו כי מכת אויב הכיתיך מוסר אכזרי על רב עונך עצמו חטאתיך׃
30.15 מה־תזעק על־שברך אנוש מכאבך על ׀ רב עונך עצמו חטאתיך עשיתי אלה לך׃
30.16 לכן כל־אכליך יאכלו וכל־צריך כלם בשבי ילכו והיו שאסיך למשסה וכל־בזזיך אתן לבז׃
30.17 כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך נאם־יהוה כי נדחה קראו לך ציון היא דרש אין לה׃ ס
30.18 כה ׀ אמר יהוה הנני־שב שבות אהלי יעקוב ומשכנתיו ארחם ונבנתה עיר על־תלה וארמון על־משפטו ישב׃
30.19 ויצא מהם תודה וקול משחקים והרבתים ולא ימעטו והכבדתים ולא יצערו׃
30.20 והיו בניו כקדם ועדתו לפני תכון ופקדתי על כל־לחציו׃
30.21 והיה אדירו ממנו ומשלו מקרבו יצא והקרבתיו ונגש אלי כי מי הוא־זה ערב את־לבו לגשת אלי נאם־יהוה׃
30.22 והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים׃ ס
30.23 הנה ׀ סערת יהוה חמה יצאה סער מתגורר על ראש רשעים יחול׃
30.24 לא ישוב חרון אף־יהוה עד־עשתו ועד־הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה׃
30.1 Hdbr Axr HjH Al-jrmjHw mAt jHwH lAmr׃
30.2 kH-Amr jHwH AlHj jxrAl lAmr ktb-lk At kl-Hdbrjm Axr-dbrtj Aljk Al-spr׃
30.3 kj HnH jmjm bAjm nAm-jHwH wxbtj At-xbwt Omj jxrAl wjHwdH Amr jHwH wHxbtjm Al-HArc Axr-nttj lAbwtm wjrxwH׃ p
30.4 wAlH Hdbrjm Axr dbr jHwH Al-jxrAl wAl-jHwdH׃
30.5 kj-kH Amr jHwH qwl hrdH xmOnw phd wAjn xlwm׃
30.6 xAlw-nA wrAw Am-jld zkr mdwO rAjtj kl-gbr jdjw Ol-hlcjw kjwldH wnHpkw kl-pnjm ljrqwn׃
30.7 Hwj kj gdwl Hjwm HHwA mAjn kmHw wOt-crH HjA ljOqb wmmnH jwxO׃
30.8 wHjH bjwm HHwA nAm jHwH cbAwt Axbr Olw mOl cwArk wmwsrwtjk Antq wlA-jObdw-bw Owd zrjm׃
30.9 wObdw At jHwH AlHjHm wAt dwd mlkm Axr Aqjm lHm׃ s
30.10 wAtH Al-tjrA Obdj jOqb nAm-jHwH wAl-tht jxrAl kj Hnnj mwxjOk mrhwq wAt-zrOk mArc xbjm wxb jOqb wxqT wxAnn wAjn mhrjd׃
30.11 kj-Atk Anj nAm-jHwH lHwxjOk kj AOxH klH bkl-Hgwjm Axr Hpcwtjk xm Ak Atk lA-AOxH klH wjsrtjk lmxpT wnqH lA Anqk׃ p
30.12 kj kH Amr jHwH Anwx lxbrk nhlH mktk׃
30.13 Ajn-dn djnk lmzwr rpAwt tOlH Ajn lk׃
30.14 kl-mAHbjk xkhwk Awtk lA jdrxw kj mkt Awjb Hkjtjk mwsr Akzrj Ol rb Ownk Ocmw hTAtjk׃
30.15 mH-tzOq Ol-xbrk Anwx mkAbk Ol rb Ownk Ocmw hTAtjk Oxjtj AlH lk׃
30.16 lkn kl-Akljk jAklw wkl-crjk klm bxbj jlkw wHjw xAsjk lmxsH wkl-bzzjk Atn lbz׃
30.17 kj AOlH ArkH lk wmmkwtjk ArpAk nAm-jHwH kj ndhH qrAw lk cjwn HjA drx Ajn lH׃ s
30.18 kH Amr jHwH Hnnj-xb xbwt AHlj jOqwb wmxkntjw Arhm wnbntH Ojr Ol-tlH wArmwn Ol-mxpTw jxb׃
30.19 wjcA mHm twdH wqwl mxhqjm wHrbtjm wlA jmOTw wHkbdtjm wlA jcOrw׃
30.20 wHjw bnjw kqdm wOdtw lpnj tkwn wpqdtj Ol kl-lhcjw׃
30.21 wHjH Adjrw mmnw wmxlw mqrbw jcA wHqrbtjw wngx Alj kj mj HwA-zH Orb At-lbw lgxt Alj nAm-jHwH׃
30.22 wHjjtm lj lOm wAnkj AHjH lkm lAlHjm׃ s
30.23 HnH sOrt jHwH hmH jcAH sOr mtgwrr Ol rAx rxOjm jhwl׃
30.24 lA jxwb hrwn Ap-jHwH Od-Oxtw wOd-Hqjmw mzmwt lbw bAhrjt Hjmjm ttbwnnw bH׃
30.1 Verbum, quod factum est ad Ieremiam a Domino dicens:
30.2 “ Haec dicit Dominus, Deus Israel, dicens: Scribe tibi omnia verba, quae locutus sum ad te, in libro;
30.3 ecce enim dies veniunt, dicit Dominus, et convertam sortem populi mei Israel et Iudae, ait Dominus, et convertam eos ad terram, quam dedi patribus eorum, et possidebunt eam ”.
30.4 Et haec verba, quae locutus est Dominus ad Israel et ad Iudam:
30.5 “ Quoniam haec dicit Dominus: Vocem terroris audivimus, formido et non est pax.
30.6 Interrogate et videte, si generat masculus; quare ergo vidi omnis viri manum super lumbum suum quasi parturientis, et conversae sunt universae facies in auruginem?
30.7 Vae, quia magna dies illa, nec est similis eius, tempusque tribulationis est Iacob, et ex ipso salvabitur.
30.8 Et erit: in die illa, ait Dominus exercituum, conteram iugum eius de collo tuo et vincula tua dirumpam; et non dominabuntur ei amplius alieni,
30.9 sed servient Domino Deo suo et David regi suo, quem suscitabo eis.
30.10 Tu ergo ne timeas, serve meus Iacob, ait Dominus, neque paveas, Israel, quia ecce ego salvabo te de terra longinqua et semen tuum de terra captivitatis eorum; et revertetur Iacob et quiescet et securus erit, et non erit quem formidet;
30.11 quoniam tecum ego sum, ait Dominus, ut salvem te. Faciam enim consummationem in cunctis gentibus, in quibus dispersi te; te autem non faciam in consummationem, sed castigabo te in iudicio nec quasi innocenti parcam tibi.
30.12 Quia haec dicit Dominus: Insanabilis fractura tua, pessima plaga tua;
30.13 non est qui iudicet iudicium tuum; sunt ulceri medicamina, tibi vero cicatrix non obducitur.
30.14 Omnes amatores tui obliti sunt tui, te non quaerunt; plaga enim inimici percussi te castigatione crudeli: propter multitudinem iniquitatis tuae dura facta sunt peccata tua.
30.15 Quid clamas super contritione tua? Insanabilis est dolor tuus. Propter multitudinem iniquitatis tuae et propter dura peccata tua feci haec tibi.
30.16 Propterea omnes, qui comedunt te, devorabuntur, et universi hostes tui in captivitatem ducentur, et, qui te vastant, vastabuntur, cunctosque praedatores tuos dabo in praedam.
30.17 Obducam enim cicatricem tibi et a vulneribus tuis sanabo te, dicit Dominus, quia Eiectam vocaverunt te, Sion haec, quae non habebat requirentem.
30.18 Haec dicit Dominus: Ecce ego convertam sortem tabernaculorum Iacob et tectis eius miserebor, et aedificabitur civitas in ruinis suis, et arx in loco suo fundabitur;
30.19 et egredietur de eis laus voxque ludentium. Et multiplicabo eos, et non imminuentur, et glorificabo eos, et non attenuabuntur.
30.20 Et erunt filii eius sicut a principio, et coetus eius coram me permanebit, et visitabo adversum omnes, qui tribulant eum.
30.21 Et erit dux eius ex eo, et princeps de medio eius procedet; et applicabo eum, et accedet ad me. Quis enim iste est, qui pignori dabit cor suum, ut appropinquet mihi?, ait Dominus.
30.22 Et eritis mihi in populum, et ego ero vobis in Deum.
30.23 Ecce turbo Domini, furor egrediens, procella ruens; in capite impiorum conquiescet.
30.24 Non cessabit ab ira indignationis Dominus, donec faciat et compleat cogitationes cordis sui; in novissimo dierum intellegetis ea.
31.1 Zu jener Zeit, spricht der HERR, will ich aller Geschlechter Israels Gott sein, und sie sollen mein Volk sein.
31.2 So spricht der HERR: Ein Volk, das dem Schwerte entronnen ist, hat Gnade gefunden in der Wüste; gehe hin, daß du Israel zu seiner Ruhe führest!
31.3 Von ferne her ist der HERR mir erschienen: Mit ewiger Liebe habe ich dich geliebt; darum habe ich dir meine Gnade so lange bewahrt!
31.4 Ich will dich wiederum bauen, und du sollst gebaut werden, du Jungfrau Israel; wiederum sollst du dich mit deinen Handpauken schmücken und ausziehen in lustigem Reigen.
31.5 Wiederum wirst du auf den Höhen Samariens Weinberge pflanzen; die sie angelegt haben, sollen sie auch genießen.
31.6 Denn es kommt ein Tag, da die Wächter auf dem Gebirge Ephraim rufen werden: Auf, laßt uns nach Zion gehen, zu dem HERRN, unserm Gott!
31.7 Denn also spricht der HERR: Frohlocket mit Freuden über Jakob und jauchzet über das Haupt der Völker! Verkündet, singet und sprechet: Rette, o HERR, dein Volk, den Überrest Israels!
31.8 Siehe, ich bringe sie vom Mitternachtslande herbei und sammle sie von den Enden der Erde; unter ihnen sind Blinde und Lahme, Schwangere und Gebärende miteinander; eine große Gemeinde kehrt hierher zurück!
31.9 Weinend kommen sie, und betend lasse ich sie wallen; ich will sie zu Wasserflüssen führen auf einer ebenen Straße, da sie nicht anstoßen sollen; denn ich bin Israels Vater, und Ephraim ist mein Erstgeborener.
31.10 Höret das Wort des HERRN, ihr Heiden, und verkündigt es auf den fernen Inseln und sprechet: Der Israel zerstreut hat, der wird es auch sammeln und wird es hüten wie ein Hirt seine Herde.
31.11 Denn der HERR hat Jakob erlöst und ihn aus der Hand dessen befreit, der ihm zu mächtig war.
31.12 Und sie werden kommen und auf der Höhe von Zion jubeln und herbeiströmen zu der Güte des HERRN, zum Korn, zum Most und zum Öl und zu den jungen Schafen und Rindern; und ihre Seele wird sein wie ein wasserreicher Garten, und sie werden hinfort nicht mehr verschmachten.
31.13 Alsdann wird die Jungfrau sich mit Reigentanz erfreuen, auch Jünglinge und Greise miteinander; und ich will ihre Traurigkeit in Freude verwandeln und sie trösten und erfreuen nach ihrem Schmerz.
31.14 Und ich will die Seele der Priester mit Fett erlaben, und mein Volk soll meiner Gaben die Fülle haben, spricht der HERR.
31.15 So spricht der HERR: Eine Stimme wird auf der Höhe vernommen, bitterliches Klagen und Weinen: Rahel beweint ihre Söhne und will sich nicht trösten lassen wegen ihrer Söhne; denn sie sind nicht mehr!
31.16 So spricht der HERR: Wehre deiner Stimme das Weinen und deinen Augen die Tränen! Denn es gibt noch einen Lohn für deine Mühe, spricht der HERR; und sie sollen wiederkommen aus dem Lande des Feindes;
31.17 und es ist Hoffnung vorhanden für deine Zukunft, spricht der HERR, und deine Söhne werden zu ihren Grenzen zurückkehren!
31.18 Ich habe wohl gehört, wie Ephraim klagt: Du hast mich gezüchtigt, und ich bin gezüchtigt worden wie ein ungezähmtes Rind! Bringe du mich zurück, so kehre ich zurück; denn du, HERR, bist mein Gott!
31.19 Denn nach meiner Umkehr empfinde ich Reue, und nachdem ich zur Erkenntnis gekommen bin, schlage ich mir auf die Hüfte; ich schäme mich und bin schamrot geworden; denn ich trage die Schmach meiner Jugend!
31.20 Ist mir Ephraim ein teurer Sohn? Ist er mein Lieblingskind? Denn so viel ich auch wider ihn geredet habe, muß ich seiner doch immer wieder gedenken! Darum ist mein Herz entbrannt für ihn; ich muß mich seiner erbarmen, spricht der HERR.
31.21 Setze dir Meilensteine, stelle dir Wegweiser auf; richte dein Herz auf die gebahnte Straße, auf den Weg, den du gegangen bist! Kehre heim, Jungfrau Israel, kehre heim zu diesen deinen Städten!
31.22 Wie lange willst du dich noch hierhin und dorthin wenden, du abtrünnige Tochter? Denn der HERR hat etwas Neues geschaffen auf Erden: das Weib wird den Mann umgeben.
31.23 So spricht der HERR der Heerscharen, der Gott Israels: Man wird wiederum dieses Wort sagen im Lande Juda und in seinen Städten, wenn ich ihre Gefangenen zurückgebracht habe: «Der HERR segne dich, du Wohnung der Gerechtigkeit, du heiliger Berg!»
31.24 Und es wird das Land Juda samt allen seinen Städten von Ackerleuten bewohnt und von Herden durchzogen werden.
31.25 Denn ich will die ermattete Seele erquicken und jede schmachtende Seele sättigen.
31.26 Darüber bin ich aufgewacht und habe aufgeblickt, und mein Schlaf war mir süß.
31.27 Siehe, es kommen Tage, spricht der HERR, da ich das Haus Israel und das Haus Juda mit Menschen und mit Vieh besäen werde;
31.28 und es soll geschehen, wie ich über sie gewacht habe, sie auszurotten und zu zerstören, sie niederzureißen und zu verderben und ihnen übelzutun, so will ich über sie wachen, um aufzubauen und zu pflanzen, spricht der HERR.
31.29 In jenen Tagen wird man nicht mehr sagen: «Die Väter haben saure Trauben gegessen, und den Kindern sind die Zähne stumpf geworden»,
31.30 sondern jedermann wird an seiner eigenen Missetat sterben; welcher Mensch saure Trauben ißt, dessen Zähne sollen stumpf werden!
31.31 Siehe, es kommen Tage, spricht der HERR, da ich mit dem Hause Israel und mit dem Hause Juda einen neuen Bund schließen werde;
31.32 nicht wie der Bund, den ich mit ihren Vätern schloß an dem Tage, da ich sie bei der Hand ergriff, um sie aus dem Lande Ägypten auszuführen; denn sie haben meinen Bund gebrochen, und ich hatte sie mir doch angetraut, spricht der HERR.
31.33 Sondern das ist der Bund, den ich mit dem Hause Israel nach jenen Tagen schließen will, spricht der HERR: Ich will mein Gesetz in ihr Herz geben und es in ihren Sinn schreiben und will ihr Gott sein, und sie sollen mein Volk sein;
31.34 und es wird niemand mehr seinen Nächsten oder seinen Bruder lehren und sagen: «Erkenne den HERRN!» denn sie sollen mich alle kennen, vom Kleinsten bis zum Größten, spricht der HERR; denn ich will ihnen ihre Missetat vergeben und ihrer Sünde nicht mehr gedenken!
31.35 So spricht der HERR, welcher die Sonne zum Lichte bei Tage gegeben hat, die Ordnungen des Mondes und der Sterne zur Leuchte bei Nacht; der das Meer erregt, daß seine Wellen brausen, HERR der Heerscharen ist sein Name:
31.36 Wenn diese Ordnungen vor meinem Angesichte beseitigt werden können, spricht der HERR, dann soll auch der Same Israels aufhören, ein Volk vor mir zu sein!
31.37 So spricht der HERR: Wenn man den Himmel droben messen kann und die Grundfesten der Erde drunten zu erforschen vermag, so will ich auch den ganzen Samen Israels verwerfen wegen alles dessen, was sie verübt haben, spricht der HERR.
31.38 Siehe, es kommen Tage, spricht der HERR, da diese Stadt dem HERRN gebaut werden soll, vom Turm Hananeel an bis zum Ecktor;
31.39 und weiter soll die Meßschnur geradeaus gehen bis zum Hügel Gareb und sich von da nach Goa wenden;
31.40 und das ganze Tal, wo man das Aas und die Asche hinwirft, samt dem ganzen Schindanger bis zum Bach Kidron, bis zur Ecke des Roßtors im Osten, soll dem HERRN heilig sein; es soll ewiglich nicht mehr zerstört noch niedergerissen werden.
31.1 ἐν τῷ χρόνῳ ἐκείνῳ εἶπεν κύριος ἔσομαι εἰς θεὸν τῷ γένει ισραηλ καὶ αὐτοὶ ἔσονταί μοι εἰς λαόν
31.2 οὕτως εἶπεν κύριος εὗρον θερμὸν ἐν ἐρήμῳ μετὰ ὀλωλότων ἐν μαχαίρᾳ βαδίσατε καὶ μὴ ὀλέσητε τὸν ισραηλ
31.3 κύριος πόρρωθεν ὤφθη αὐτῷ ἀγάπησιν αἰωνίαν ἠγάπησά σε διὰ τοῦτο εἵλκυσά σε εἰς οἰκτίρημα
31.4 ἔτι οἰκοδομήσω σε καὶ οἰκοδομηθήσῃ παρθένος ισραηλ ἔτι λήμψῃ τύμπανόν σου καὶ ἐξελεύσῃ μετὰ συναγωγῆς παιζόντων
31.5 ἔτι φυτεύσατε ἀμπελῶνας ἐν ὄρεσιν σαμαρείας φυτεύσατε καὶ αἰνέσατε
31.6 ὅτι ἔστιν ἡμέρα κλήσεως ἀπολογουμένων ἐν ὄρεσιν εφραιμ ἀνάστητε καὶ ἀνάβητε εἰς σιων πρὸς κύριον τὸν θεὸν ἡμῶν
31.7 ὅτι οὕτως εἶπεν κύριος τῷ ιακωβ εὐφράνθητε καὶ χρεμετίσατε ἐπὶ κεφαλὴν ἐθνῶν ἀκουστὰ ποιήσατε καὶ αἰνέσατε εἴπατε ἔσωσεν κύριος τὸν λαὸν αὐτοῦ τὸ κατάλοιπον τοῦ ισραηλ
31.8 ἰδοὺ ἐγὼ ἄγω αὐτοὺς ἀπὸ βορρᾶ καὶ συνάξω αὐτοὺς ἀπ' ἐσχάτου τῆς γῆς ἐν ἑορτῇ φασεκ καὶ τεκνοποιήσῃ ὄχλον πολύν καὶ ἀποστρέψουσιν ὧδε
31.9 ἐν κλαυθμῷ ἐξῆλθον καὶ ἐν παρακλήσει ἀνάξω αὐτοὺς αὐλίζων ἐπὶ διώρυγας ὑδάτων ἐν ὁδῷ ὀρθῇ καὶ οὐ μὴ πλανηθῶσιν ἐν αὐτῇ ὅτι ἐγενόμην τῷ ισραηλ εἰς πατέρα καὶ εφραιμ πρωτότοκός μού ἐστιν
31.10 ἀκούσατε λόγον κυρίου ἔθνη καὶ ἀναγγείλατε εἰς νήσους τὰς μακρότερον εἴπατε ὁ λικμήσας τὸν ισραηλ συνάξει αὐτὸν καὶ φυλάξει αὐτὸν ὡς ὁ βόσκων τὸ ποίμνιον αὐτοῦ
31.11 ὅτι ἐλυτρώσατο κύριος τὸν ιακωβ ἐξείλατο αὐτὸν ἐκ χειρὸς στερεωτέρων αὐτοῦ
31.12 καὶ ἥξουσιν καὶ εὐφρανθήσονται ἐν τῷ ὄρει σιων καὶ ἥξουσιν ἐπ' ἀγαθὰ κυρίου ἐπὶ γῆν σίτου καὶ οἴνου καὶ καρπῶν καὶ κτηνῶν καὶ προβάτων καὶ ἔσται ἡ ψυχὴ αὐτῶν ὥσπερ ξύλον ἔγκαρπον καὶ οὐ πεινάσουσιν ἔτι
31.13 τότε χαρήσονται παρθένοι ἐν συναγωγῇ νεανίσκων καὶ πρεσβῦται χαρήσονται καὶ στρέψω τὸ πένθος αὐτῶν εἰς χαρμονὴν καὶ ποιήσω αὐτοὺς εὐφραινομένους
31.14 μεγαλυνῶ καὶ μεθύσω τὴν ψυχὴν τῶν ἱερέων υἱῶν λευι καὶ ὁ λαός μου τῶν ἀγαθῶν μου ἐμπλησθήσεται
31.15 οὕτως εἶπεν κύριος φωνὴ ἐν ραμα ἠκούσθη θρήνου καὶ κλαυθμοῦ καὶ ὀδυρμοῦ ραχηλ ἀποκλαιομένη οὐκ ἤθελεν παύσασθαι ἐπὶ τοῖς υἱοῖς αὐτῆς ὅτι οὐκ εἰσίν
31.16 οὕτως εἶπεν κύριος διαλιπέτω ἡ φωνή σου ἀπὸ κλαυθμοῦ καὶ οἱ ὀφθαλμοί σου ἀπὸ δακρύων σου ὅτι ἔστιν μισθὸς τοῖς σοῖς ἔργοις καὶ ἐπιστρέψουσιν ἐκ γῆς ἐχθρῶν
31.17 μόνιμον τοῖς σοῖς τέκνοις
31.18 ἀκοὴν ἤκουσα εφραιμ ὀδυρομένου ἐπαίδευσάς με καὶ ἐπαιδεύθην ἐγώ ὥσπερ μόσχος οὐκ ἐδιδάχθην ἐπίστρεψόν με καὶ ἐπιστρέψω ὅτι σὺ κύριος ὁ θεός μου
31.19 ὅτι ὕστερον αἰχμαλωσίας μου μετενόησα καὶ ὕστερον τοῦ γνῶναί με ἐστέναξα ἐφ' ἡμέρας αἰσχύνης καὶ ὑπέδειξά σοι ὅτι ἔλαβον ὀνειδισμὸν ἐκ νεότητός μου
31.20 υἱὸς ἀγαπητὸς εφραιμ ἐμοί παιδίον ἐντρυφῶν ὅτι ἀνθ' ὧν οἱ λόγοι μου ἐν αὐτῷ μνείᾳ μνησθήσομαι αὐτοῦ διὰ τοῦτο ἔσπευσα ἐπ' αὐτῷ ἐλεῶν ἐλεήσω αὐτόν φησὶν κύριος
31.21 στῆσον σεαυτήν σιων ποίησον τιμωρίαν δὸς καρδίαν σου εἰς τοὺς ὤμους ὁδὸν ἣν ἐπορεύθης ἀποστράφητι παρθένος ισραηλ ἀποστράφητι εἰς τὰς πόλεις σου πενθοῦσα
31.22 ἕως πότε ἀποστρέψεις θυγάτηρ ἠτιμωμένη ὅτι ἔκτισεν κύριος σωτηρίαν εἰς καταφύτευσιν καινήν ἐν σωτηρίᾳ περιελεύσονται ἄνθρωποι
31.23 οὕτως εἶπεν κύριος ἔτι ἐροῦσιν τὸν λόγον τοῦτον ἐν γῇ ιουδα καὶ ἐν πόλεσιν αὐτοῦ ὅταν ἀποστρέψω τὴν αἰχμαλωσίαν αὐτοῦ εὐλογημένος κύριος ἐπὶ δίκαιον ὄρος τὸ ἅγιον αὐτοῦ
31.24 καὶ ἐνοικοῦντες ἐν ταῖς πόλεσιν ιουδα καὶ ἐν πάσῃ τῇ γῇ αὐτοῦ ἅμα γεωργῷ καὶ ἀρθήσεται ἐν ποιμνίῳ
31.25 ὅτι ἐμέθυσα πᾶσαν ψυχὴν διψῶσαν καὶ πᾶσαν ψυχὴν πεινῶσαν ἐνέπλησα
31.26 διὰ τοῦτο ἐξηγέρθην καὶ εἶδον καὶ ὁ ὕπνος μου ἡδύς μοι ἐγενήθη
31.27 διὰ τοῦτο ἰδοὺ ἡμέραι ἔρχονται φησὶν κύριος καὶ σπερῶ τὸν ισραηλ καὶ τὸν ιουδαν σπέρμα ἀνθρώπου καὶ σπέρμα κτήνους
31.28 καὶ ἔσται ὥσπερ ἐγρηγόρουν ἐπ' αὐτοὺς καθαιρεῖν καὶ κακοῦν οὕτως γρηγορήσω ἐπ' αὐτοὺς τοῦ οἰκοδομεῖν καὶ καταφυτεύειν φησὶν κύριος
31.29 ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις οὐ μὴ εἴπωσιν οἱ πατέρες ἔφαγον ὄμφακα καὶ οἱ ὀδόντες τῶν τέκνων ᾑμωδίασαν
31.30 ἀλλ' ἢ ἕκαστος ἐν τῇ ἑαυτοῦ ἁμαρτίᾳ ἀποθανεῖται καὶ τοῦ φαγόντος τὸν ὄμφακα αἱμωδιάσουσιν οἱ ὀδόντες αὐτοῦ
31.31 ἰδοὺ ἡμέραι ἔρχονται φησὶν κύριος καὶ διαθήσομαι τῷ οἴκῳ ισραηλ καὶ τῷ οἴκῳ ιουδα διαθήκην καινήν
31.32 οὐ κατὰ τὴν διαθήκην ἣν διεθέμην τοῖς πατράσιν αὐτῶν ἐν ἡμέρᾳ ἐπιλαβομένου μου τῆς χειρὸς αὐτῶν ἐξαγαγεῖν αὐτοὺς ἐκ γῆς αἰγύπτου ὅτι αὐτοὶ οὐκ ἐνέμειναν ἐν τῇ διαθήκῃ μου καὶ ἐγὼ ἠμέλησα αὐτῶν φησὶν κύριος
31.33 ὅτι αὕτη ἡ διαθήκη ἣν διαθήσομαι τῷ οἴκῳ ισραηλ μετὰ τὰς ἡμέρας ἐκείνας φησὶν κύριος διδοὺς δώσω νόμους μου εἰς τὴν διάνοιαν αὐτῶν καὶ ἐπὶ καρδίας αὐτῶν γράψω αὐτούς καὶ ἔσομαι αὐτοῖς εἰς θεόν καὶ αὐτοὶ ἔσονταί μοι εἰς λαόν
31.34 καὶ οὐ μὴ διδάξωσιν ἕκαστος τὸν πολίτην αὐτοῦ καὶ ἕκαστος τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ λέγων γνῶθι τὸν κύριον ὅτι πάντες εἰδήσουσίν με ἀπὸ μικροῦ αὐτῶν καὶ ἕως μεγάλου αὐτῶν ὅτι ἵλεως ἔσομαι ταῖς ἀδικίαις αὐτῶν καὶ τῶν ἁμαρτιῶν αὐτῶν οὐ μὴ μνησθῶ ἔτι
31.35 ἐὰν ὑψωθῇ ὁ οὐρανὸς εἰς τὸ μετέωρον φησὶν κύριος καὶ ἐὰν ταπεινωθῇ τὸ ἔδαφος τῆς γῆς κάτω καὶ ἐγὼ οὐκ ἀποδοκιμῶ τὸ γένος ισραηλ φησὶν κύριος περὶ πάντων ὧν ἐποίησαν
31.36 οὕτως εἶπεν κύριος ὁ δοὺς τὸν ἥλιον εἰς φῶς τῆς ἡμέρας σελήνην καὶ ἀστέρας εἰς φῶς τῆς νυκτός καὶ κραυγὴν ἐν θαλάσσῃ καὶ ἐβόμβησεν τὰ κύματα αὐτῆς κύριος παντοκράτωρ ὄνομα αὐτῷ
31.37 ἐὰν παύσωνται οἱ νόμοι οὗτοι ἀπὸ προσώπου μου φησὶν κύριος καὶ τὸ γένος ισραηλ παύσεται γενέσθαι ἔθνος κατὰ πρόσωπόν μου πάσας τὰς ἡμέρας
31.38 ἰδοὺ ἡμέραι ἔρχονται φησὶν κύριος καὶ οἰκοδομηθήσεται πόλις τῷ κυρίῳ ἀπὸ πύργου αναμεηλ ἕως πύλης τῆς γωνίας
31.39 καὶ ἐξελεύσεται ἡ διαμέτρησις αὐτῆς ἀπέναντι αὐτῶν ἕως βουνῶν γαρηβ καὶ περικυκλωθήσεται κύκλῳ ἐξ ἐκλεκτῶν λίθων
31.40 καὶ πάντες ασαρημωθ ἕως ναχαλ κεδρων ἕως γωνίας πύλης ἵππων ἀνατολῆς ἁγίασμα τῷ κυρίῳ καὶ οὐκέτι οὐ μὴ ἐκλίπῃ καὶ οὐ μὴ καθαιρεθῇ ἕως τοῦ αἰῶνος
31.1 en toh chronoh ekeinoh eipen kyrios esomai eis theon toh genei israehl kai aytoi esontai moi eis laon
31.2 oytohs eipen kyrios eyron thermon en erehmoh meta olohlotohn en machaira badisate kai meh olesehte ton israehl
31.3 kyrios porrohthen ohphtheh aytoh agapehsin aiohnian ehgapehsa se dia toyto eilkysa se eis oiktirehma
31.4 eti oikodomehsoh se kai oikodomehthehseh parthenos israehl eti lehmpseh tympanon soy kai exeleyseh meta synagohgehs paizontohn
31.5 eti phyteysate ampelohnas en oresin samareias phyteysate kai ainesate
31.6 oti estin ehmera klehseohs apologoymenohn en oresin ephraim anastehte kai anabehte eis siohn pros kyrion ton theon ehmohn
31.7 oti oytohs eipen kyrios toh iakohb eyphranthehte kai chremetisate epi kephalehn ethnohn akoysta poiehsate kai ainesate eipate esohsen kyrios ton laon aytoy to kataloipon toy israehl
31.8 idoy egoh agoh aytoys apo borra kai synaxoh aytoys ap' eschatoy tehs gehs en eorteh phasek kai teknopoiehseh ochlon polyn kai apostrepsoysin ohde
31.9 en klaythmoh exehlthon kai en paraklehsei anaxoh aytoys aylizohn epi diohrygas ydatohn en odoh ortheh kai oy meh planehthohsin en ayteh oti egenomehn toh israehl eis patera kai ephraim prohtotokos moy estin
31.10 akoysate logon kyrioy ethneh kai anaggeilate eis nehsoys tas makroteron eipate o likmehsas ton israehl synaxei ayton kai phylaxei ayton ohs o boskohn to poimnion aytoy
31.11 oti elytrohsato kyrios ton iakohb exeilato ayton ek cheiros stereohterohn aytoy
31.12 kai ehxoysin kai eyphranthehsontai en toh orei siohn kai ehxoysin ep' agatha kyrioy epi gehn sitoy kai oinoy kai karpohn kai ktehnohn kai probatohn kai estai eh psycheh aytohn ohsper xylon egkarpon kai oy peinasoysin eti
31.13 tote charehsontai parthenoi en synagohgeh neaniskohn kai presbytai charehsontai kai strepsoh to penthos aytohn eis charmonehn kai poiehsoh aytoys eyphrainomenoys
31.14 megalynoh kai methysoh tehn psychehn tohn iereohn yiohn leyi kai o laos moy tohn agathohn moy emplehsthehsetai
31.15 oytohs eipen kyrios phohneh en rama ehkoystheh threhnoy kai klaythmoy kai odyrmoy rachehl apoklaiomeneh oyk ehthelen paysasthai epi tois yiois aytehs oti oyk eisin
31.16 oytohs eipen kyrios dialipetoh eh phohneh soy apo klaythmoy kai oi ophthalmoi soy apo dakryohn soy oti estin misthos tois sois ergois kai epistrepsoysin ek gehs echthrohn
31.17 monimon tois sois teknois
31.18 akoehn ehkoysa ephraim odyromenoy epaideysas me kai epaideythehn egoh ohsper moschos oyk edidachthehn epistrepson me kai epistrepsoh oti sy kyrios o theos moy
31.19 oti ysteron aichmalohsias moy metenoehsa kai ysteron toy gnohnai me estenaxa eph' ehmeras aischynehs kai ypedeixa soi oti elabon oneidismon ek neotehtos moy
31.20 yios agapehtos ephraim emoi paidion entryphohn oti anth' ohn oi logoi moy en aytoh mneia mnehsthehsomai aytoy dia toyto espeysa ep' aytoh eleohn eleehsoh ayton phehsin kyrios
31.21 stehson seaytehn siohn poiehson timohrian dos kardian soy eis toys ohmoys odon ehn eporeythehs apostraphehti parthenos israehl apostraphehti eis tas poleis soy penthoysa
31.22 eohs pote apostrepseis thygatehr ehtimohmeneh oti ektisen kyrios sohtehrian eis kataphyteysin kainehn en sohtehria perieleysontai anthrohpoi
31.23 oytohs eipen kyrios eti eroysin ton logon toyton en geh ioyda kai en polesin aytoy otan apostrepsoh tehn aichmalohsian aytoy eylogehmenos kyrios epi dikaion oros to agion aytoy
31.24 kai enoikoyntes en tais polesin ioyda kai en paseh teh geh aytoy ama geohrgoh kai arthehsetai en poimnioh
31.25 oti emethysa pasan psychehn dipsohsan kai pasan psychehn peinohsan eneplehsa
31.26 dia toyto exehgerthehn kai eidon kai o ypnos moy ehdys moi egenehtheh
31.27 dia toyto idoy ehmerai erchontai phehsin kyrios kai speroh ton israehl kai ton ioydan sperma anthrohpoy kai sperma ktehnoys
31.28 kai estai ohsper egrehgoroyn ep' aytoys kathairein kai kakoyn oytohs grehgorehsoh ep' aytoys toy oikodomein kai kataphyteyein phehsin kyrios
31.29 en tais ehmerais ekeinais oy meh eipohsin oi pateres ephagon omphaka kai oi odontes tohn teknohn ehmohdiasan
31.30 all' eh ekastos en teh eaytoy amartia apothaneitai kai toy phagontos ton omphaka aimohdiasoysin oi odontes aytoy
31.31 idoy ehmerai erchontai phehsin kyrios kai diathehsomai toh oikoh israehl kai toh oikoh ioyda diathehkehn kainehn
31.32 oy kata tehn diathehkehn ehn diethemehn tois patrasin aytohn en ehmera epilabomenoy moy tehs cheiros aytohn exagagein aytoys ek gehs aigyptoy oti aytoi oyk enemeinan en teh diathehkeh moy kai egoh ehmelehsa aytohn phehsin kyrios
31.33 oti ayteh eh diathehkeh ehn diathehsomai toh oikoh israehl meta tas ehmeras ekeinas phehsin kyrios didoys dohsoh nomoys moy eis tehn dianoian aytohn kai epi kardias aytohn grapsoh aytoys kai esomai aytois eis theon kai aytoi esontai moi eis laon
31.34 kai oy meh didaxohsin ekastos ton politehn aytoy kai ekastos ton adelphon aytoy legohn gnohthi ton kyrion oti pantes eidehsoysin me apo mikroy aytohn kai eohs megaloy aytohn oti ileohs esomai tais adikiais aytohn kai tohn amartiohn aytohn oy meh mnehsthoh eti
31.35 ean ypsohtheh o oyranos eis to meteohron phehsin kyrios kai ean tapeinohtheh to edaphos tehs gehs katoh kai egoh oyk apodokimoh to genos israehl phehsin kyrios peri pantohn ohn epoiehsan
31.36 oytohs eipen kyrios o doys ton ehlion eis phohs tehs ehmeras selehnehn kai asteras eis phohs tehs nyktos kai kraygehn en thalasseh kai ebombehsen ta kymata aytehs kyrios pantokratohr onoma aytoh
31.37 ean paysohntai oi nomoi oytoi apo prosohpoy moy phehsin kyrios kai to genos israehl paysetai genesthai ethnos kata prosohpon moy pasas tas ehmeras
31.38 idoy ehmerai erchontai phehsin kyrios kai oikodomehthehsetai polis toh kyrioh apo pyrgoy anameehl eohs pylehs tehs gohnias
31.39 kai exeleysetai eh diametrehsis aytehs apenanti aytohn eohs boynohn garehb kai perikyklohthehsetai kykloh ex eklektohn lithohn
31.40 kai pantes asarehmohth eohs nachal kedrohn eohs gohnias pylehs ippohn anatolehs agiasma toh kyrioh kai oyketi oy meh eklipeh kai oy meh kathairetheh eohs toy aiohnos
31.1 בָּעֵת הַהִיא נְאֻם־יְהוָה אֶהְיֶה לֵאלֹהִים לְכֹל מִשְׁפְּחֹות יִשְׂרָאֵל וְהֵמָּה יִהְיוּ־לִי לְעָם׃ ס
31.2 כֹּה אָמַר יְהוָה מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב הָלֹוךְ לְהַרְגִּיעֹו יִשְׂרָאֵל׃
31.3 מֵרָחֹוק יְהוָה נִרְאָה לִי וְאַהֲבַת עֹולָם אֲהַבְתִּיךְ עַל־כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד׃
31.4 עֹוד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל עֹוד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחֹול מְשַׂחֲקִים׃
31.5 עֹוד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרֹון נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ׃
31.6 כִּי יֶשׁ־יֹום קָרְאוּ נֹצְרִים בְּהַר אֶפְרָיִם קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיֹּון אֶל־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ׃ פ
31.7 כִּי־כֹה ׀ אָמַר יְהוָה רָנּוּ לְיַעֲקֹב שִׂמְחָה וְצַהֲלוּ בְּרֹאשׁ הַגֹּויִם הַשְׁמִיעוּ הַלְלוּ וְאִמְרוּ הֹושַׁע יְהוָה אֶת־עַמְּךָ אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל׃
31.8 הִנְנִי מֵבִיא אֹותָם מֵאֶרֶץ צָפֹון וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי־אָרֶץ בָּם עִוֵּר וּפִסֵּחַ הָרָה וְיֹלֶדֶת יַחְדָּו קָהָל גָּדֹול יָשׁוּבוּ הֵנָּה׃
31.9 בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אֹובִילֵם אֹולִיכֵם אֶל־נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי־הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא׃ ס
31.10 שִׁמְעוּ דְבַר־יְהוָה גֹּויִם וְהַגִּידוּ בָאִיִּים מִמֶּרְחָק וְאִמְרוּ מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ וּשְׁמָרֹו כְּרֹעֶה עֶדְרֹו׃
31.11 כִּי־פָדָה יְהוָה אֶת־יַעֲקֹב וּגְאָלֹו מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ׃
31.12 וּבָאוּ וְרִנְּנוּ בִמְרֹום־צִיֹּון וְנָהֲרוּ אֶל־טוּב יְהוָה עַל־דָּגָן וְעַל־תִּירֹשׁ וְעַל־יִצְהָר וְעַל־בְּנֵי־צֹאן וּבָקָר וְהָיְתָה נַפְשָׁם כְּגַן רָוֶה וְלֹא־יֹוסִיפוּ לְדַאֲבָה עֹוד׃
31.13 אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחֹול וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשֹׂון וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגֹונָם׃
31.14 וְרִוֵּיתִי נֶפֶשׁ הַכֹּהֲנִים דָּשֶׁן וְעַמִּי אֶת־טוּבִי יִשְׂבָּעוּ נְאֻם־יְהוָה׃ ס
31.15 כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה קֹול בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל־בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל־בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ׃ ס
31.16 כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה מִנְעִי קֹולֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם־יְהוָה וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אֹויֵב׃
31.17 וְיֵשׁ־תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם־יְהוָה וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם׃ ס
31.18 שָׁמֹועַ שָׁמַעְתִּי אֶפְרַיִם מִתְנֹודֵד יִסַּרְתַּנִי וָאִוָּסֵר כְּעֵגֶל לֹא לֻמָּד הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה כִּי אַתָּה יְהוָה אֱלֹהָי׃
31.19 כִּי־אַחֲרֵי שׁוּבִי נִחַמְתִּי וְאַחֲרֵי הִוָּדְעִי סָפַקְתִּי עַל־יָרֵךְ בֹּשְׁתִּי וְגַם־נִכְלַמְתִּי כִּי נָשָׂאתִי חֶרְפַּת נְעוּרָי׃
31.20 הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי־מִדֵּי דַבְּרִי בֹּו זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עֹוד עַל־כֵּן הָמוּ מֵעַי לֹו רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם־יְהוָה׃ ס
31.21 הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ [הָלָכְתִּי כ] (הָלָכְתְּ ק) וּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל שֻׁבִי אֶל־עָרַיִךְ אֵלֶּה׃
31.22 עַד־מָתַי תִּתְחַמָּקִין הַבַּת הַשֹּׁובֵבָה כִּי־בָרָא יְהוָה חֲדָשָׁה בָּאָרֶץ נְקֵבָה תְּסֹובֵב גָּבֶר׃ ס
31.23 כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹוד יֹאמְרוּ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבְעָרָיו בְּשׁוּבִי אֶת־שְׁבוּתָם יְבָרֶכְךָ יְהוָה נְוֵה־צֶדֶק הַר הַקֹּדֶשׁ׃
31.24 וְיָשְׁבוּ בָהּ יְהוּדָה וְכָל־עָרָיו יַחְדָּו אִכָּרִים וְנָסְעוּ בַּעֵדֶר׃
31.25 כִּי הִרְוֵיתִי נֶפֶשׁ עֲיֵפָה וְכָל־נֶפֶשׁ דָּאֲבָה מִלֵּאתִי׃
31.26 עַל־זֹאת הֱקִיצֹתִי וָאֶרְאֶה וּשְׁנָתִי עָרְבָה לִּי׃ ס
31.27 הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וְזָרַעְתִּי אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת־בֵּית יְהוּדָה זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה׃
31.28 וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׁקַדְתִּי עֲלֵיהֶם לִנְתֹושׁ וְלִנְתֹוץ וְלַהֲרֹס וּלְהַאֲבִיד וּלְהָרֵעַ כֵּן אֶשְׁקֹד עֲלֵיהֶם לִבְנֹות וְלִנְטֹועַ נְאֻם־יְהוָה׃
31.29 בַּיָּמִים הָהֵם לֹא־יֹאמְרוּ עֹוד אָבֹות אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה׃
31.30 כִּי אִם־אִישׁ בַּעֲוֹנֹו יָמוּת כָּל־הָאָדָם הָאֹכֵל הַבֹּסֶר תִּקְהֶינָה שִׁנָּיו׃ ס
31.31 הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וְכָרַתִּי אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת־בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה׃
31.32 לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת־אֲבֹותָם בְּיֹום הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהֹוצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר־הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת־בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם־יְהוָה׃
31.33 כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם־יְהוָה נָתַתִּי אֶת־תֹּורָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל־לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ־לִי לְעָם׃
31.34 וְלֹא יְלַמְּדוּ עֹוד אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת־אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת־יְהוָה כִּי־כוּלָּם יֵדְעוּ אֹותִי לְמִקְטַנָּם וְעַד־גְּדֹולָם נְאֻם־יְהוָה כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר־עֹוד׃ ס
31.35 כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאֹור יֹומָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכֹוכָבִים לְאֹור לָיְלָה רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו יְהוָה צְבָאֹות שְׁמֹו׃
31.36 אִם־יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלְּפָנַי נְאֻם־יְהוָה גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ מִהְיֹות גֹּוי לְפָנַי כָּל־הַיָּמִים׃ ס
31.37 כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה אִם־יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְמַעְלָה וְיֵחָקְרוּ מֹוסְדֵי־אֶרֶץ לְמָטָּה גַּם־אֲנִי אֶמְאַס בְּכָל־זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַל־כָּל־אֲשֶׁר עָשׂוּ נְאֻם־יְהוָה׃ ס
31.38 הִנֵּה יָמִים (בָּאִים ק) נְאֻם־יְהוָה וְנִבְנְתָה הָעִיר לַיהוָה מִמִּגְדַּל חֲנַנְאֵל שַׁעַר הַפִּנָּה׃
31.39 וְיָצָא עֹוד [קְוֵה כ] (קָו ק) הַמִּדָּה נֶגְדֹּו עַל גִּבְעַת גָּרֵב וְנָסַב גֹּעָתָה׃
31.40 וְכָל־הָעֵמֶק הַפְּגָרִים ׀ וְהַדֶּשֶׁן וְכָל־ [הַשְּׁרֵמֹות כ] (הַשְּׁדֵמֹות ק) עַד־נַחַל קִדְרֹון עַד־פִּנַּת שַׁעַר הַסּוּסִים מִזְרָחָה קֹדֶשׁ לַיהוָה לֹא־יִנָּתֵשׁ וְלֹא־יֵהָרֵס עֹוד לְעֹולָם׃ ס
31.1 baaOet HaHijA nAum-jHwaaH AaeHjaeH leAloHijm lkol mixxphowt jixraaAel wHemaaH jiHjw-lij lOaam׃ s
31.2 koH Aaamar jHwaaH maacaaA hen bamidbaar Oam xrijdej haaraeb Haalowk lHargijOow jixraaAel׃
31.3 meraahowq jHwaaH nirAaaH lij wAaHabat Oowlaam AaHabtijk Oal-ken mxxaktijk haasaed׃
31.4 Oowd Aaebnek wnibnejt btwlat jixraaAel Oowd taOdij tupajik wjaacaaAt bimhowl mxahaqijm׃
31.5 Oowd tiTOij kraamijm bHaarej xxomrown naaTOw noTOijm whilelw׃
31.6 kij jaexx-jowm qaarAw nocrijm bHar Aaepraajim qwmw wnaOalaeH cijown Aael-jHwaaH AaeloHejnw׃ p
31.7 kij-koH Aaamar jHwaaH raanw ljaOaqob ximhaaH wcaHalw broAxx Hagowjim HaxxmijOw Hallw wAimrw HowxxaO jHwaaH Aaet-Oamkaa Aet xxAerijt jixraaAel׃
31.8 Hinnij mebijA Aowtaam meAaeraec caapown wqibactijm mijarktej-Aaaraec baam Oiwer wpiseha HaaraaH wjolaedaet jahdaaw qaaHaal gaadowl jaaxxwbw HenaaH׃
31.9 bibkij jaaboAw wbtahanwnijm Aowbijlem Aowlijkem Aael-nahalej majim bdaeraek jaaxxaar loA jikaaxxlw baaH kij-Haajijtij ljixraaAel lAaab wAaeprajim bkorij HwA׃ s
31.10 xximOw dbar-jHwaaH gowjim wHagijdw baaAijijm mimaerhaaq wAimrw mzaareH jixraaAel jqabcaenw wxxmaarow kroOaeH Oaedrow׃
31.11 kij-paadaaH jHwaaH Aaet-jaOaqob wgAaalow mijad haazaaq mimaenw׃
31.12 wbaaAw wrinnw bimrowm-cijown wnaaHarw Aael-Twb jHwaaH Oal-daagaan wOal-tijroxx wOal-jicHaar wOal-bnej-coAn wbaaqaar wHaajtaaH napxxaam kgan raawaeH wloA-jowsijpw ldaAabaaH Oowd׃
31.13 Aaaz tixmah btwlaaH bmaahowl wbahurijm wzqenijm jahdaaw wHaapaktij Aaeblaam lxaaxown wnihamtijm wximahtijm mijgownaam׃
31.14 wriwejtij naepaexx HakoHanijm daaxxaen wOamij Aaet-Twbij jixbaaOw nAum-jHwaaH׃ s
31.15 koH Aaamar jHwaaH qowl braamaaH nixxmaaO nHij bkij tamrwrijm raahel mbakaaH Oal-baanaejHaa meAanaaH lHinaahem Oal-baanaejHaa kij Aejnaenw׃ s
31.16 koH Aaamar jHwaaH minOij qowlek mibaekij wOejnajik midimOaaH kij jexx xaakaar lipOulaatek nAum-jHwaaH wxxaabw meAaeraec Aowjeb׃
31.17 wjexx-tiqwaaH lAaharijtek nAum-jHwaaH wxxaabw baanijm ligbwlaam׃ s
31.18 xxaamowOa xxaamaOtij Aaeprajim mitnowded jisartanij waaAiwaaser kOegael loA lumaad Haxxijbenij wAaaxxwbaaH kij AataaH jHwaaH AaeloHaaj׃
31.19 kij-Aaharej xxwbij nihamtij wAaharej HiwaadOij saapaqtij Oal-jaarek boxxtij wgam-niklamtij kij naaxaaAtij haerpat nOwraaj׃
31.20 Haben jaqijr lij Aaeprajim Aim jaelaed xxaOaxxuOijm kij-midej dabrij bow zaakor Aaezkraenw Oowd Oal-ken Haamw meOaj low rahem Aarahamaenw nAum-jHwaaH׃ s
31.21 Hacijbij laak cijunijm ximij laak tamrwrijm xxitij libek lamsilaaH daeraek [Haalaaktij k] (Haalaakt q) wbij btwlat jixraaAel xxubij Aael-Oaarajik AelaeH׃
31.22 Oad-maataj tithamaaqijn Habat HaxxowbebaaH kij-baaraaA jHwaaH hadaaxxaaH baaAaaraec nqebaaH tsowbeb gaabaer׃ s
31.23 koH-Aaamar jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel Oowd joAmrw Aaet-Hadaabaar HazaeH bAaeraec jHwdaaH wbOaaraajw bxxwbij Aaet-xxbwtaam jbaaraekkaa jHwaaH nweH-caedaeq Har Haqodaexx׃
31.24 wjaaxxbw baaH jHwdaaH wkaal-Oaaraajw jahdaaw Aikaarijm wnaasOw baOedaer׃
31.25 kij Hirwejtij naepaexx OajepaaH wkaal-naepaexx daaAabaaH mileAtij׃
31.26 Oal-zoAt Haeqijcotij waaAaerAaeH wxxnaatij OaarbaaH lij׃ s
31.27 HineH jaamijm baaAijm nAum-jHwaaH wzaaraOtij Aaet-bejt jixraaAel wAaet-bejt jHwdaaH zaeraO Aaadaam wzaeraO bHemaaH׃
31.28 wHaajaaH kaAaxxaer xxaaqadtij OalejHaem lintowxx wlintowc wlaHaros wlHaAabijd wlHaareOa ken Aaexxqod OalejHaem libnowt wlinTowOa nAum-jHwaaH׃
31.29 bajaamijm HaaHem loA-joAmrw Oowd Aaabowt Aaaklw bosaer wxxinej baanijm tiqHaejnaaH׃
31.30 kij Aim-Aijxx baOawonow jaamwt kaal-HaaAaadaam HaaAokel Habosaer tiqHaejnaaH xxinaajw׃ s
31.31 HineH jaamijm baaAijm nAum-jHwaaH wkaaratij Aaet-bejt jixraaAel wAaet-bejt jHwdaaH brijt hadaaxxaaH׃
31.32 loA kabrijt Aaxxaer kaaratij Aaet-Aabowtaam bjowm Haehaezijqij bjaadaam lHowcijAaam meAaeraec micraajim Aaxxaer-HemaaH Heperw Aaet-brijtij wAaanokij baaOaltij baam nAum-jHwaaH׃
31.33 kij zoAt Habrijt Aaxxaer Aaekrot Aaet-bejt jixraaAel Aaharej Hajaamijm HaaHem nAum-jHwaaH naatatij Aaet-towraatij bqirbaam wOal-libaam AaektabaenaaH wHaajijtij laaHaem leAloHijm wHemaaH jiHjw-lij lOaam׃
31.34 wloA jlamdw Oowd Aijxx Aaet-reOeHw wAijxx Aaet-Aaahijw leAmor dOw Aaet-jHwaaH kij-kwlaam jedOw Aowtij lmiqTanaam wOad-gdowlaam nAum-jHwaaH kij Aaeslah laOawonaam wlhaTaaAtaam loA Aaezkaar-Oowd׃ s
31.35 koH Aaamar jHwaaH noten xxaemaexx lAowr jowmaam huqot jaareha wkowkaabijm lAowr laajlaaH rogaO Hajaam wajaeHaemw galaajw jHwaaH cbaaAowt xxmow׃
31.36 Aim-jaamuxxw Hahuqijm HaaAelaeH milpaanaj nAum-jHwaaH gam zaeraO jixraaAel jixxbtw miHjowt gowj lpaanaj kaal-Hajaamijm׃ s
31.37 koH Aaamar jHwaaH Aim-jimadw xxaamajim milmaOlaaH wjehaaqrw mowsdej-Aaeraec lmaaTaaH gam-Aanij AaemAas bkaal-zaeraO jixraaAel Oal-kaal-Aaxxaer Oaaxw nAum-jHwaaH׃ s
31.38 HineH jaamijm (baaAijm q) nAum-jHwaaH wnibntaaH HaaOijr lajHwaaH mimigdal hananAel xxaOar HapinaaH׃
31.39 wjaacaaA Oowd [qweH k] (qaaw q) HamidaaH naegdow Oal gibOat gaareb wnaasab goOaataaH׃
31.40 wkaal-HaaOemaeq Hapgaarijm wHadaexxaen wkaal- [Haxxremowt k] (Haxxdemowt q) Oad-nahal qidrown Oad-pinat xxaOar Haswsijm mizraahaaH qodaexx lajHwaaH loA-jinaatexx wloA-jeHaares Oowd lOowlaam׃ s
31.1 בעת ההיא נאם־יהוה אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל והמה יהיו־לי לעם׃ ס
31.2 כה אמר יהוה מצא חן במדבר עם שרידי חרב הלוך להרגיעו ישראל׃
31.3 מרחוק יהוה נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על־כן משכתיך חסד׃
31.4 עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל עוד תעדי תפיך ויצאת במחול משחקים׃
31.5 עוד תטעי כרמים בהרי שמרון נטעו נטעים וחללו׃
31.6 כי יש־יום קראו נצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל־יהוה אלהינו׃ פ
31.7 כי־כה ׀ אמר יהוה רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגוים השמיעו הללו ואמרו הושע יהוה את־עמך את שארית ישראל׃
31.8 הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי־ארץ בם עור ופסח הרה וילדת יחדו קהל גדול ישובו הנה׃
31.9 בבכי יבאו ובתחנונים אובילם אוליכם אל־נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה כי־הייתי לישראל לאב ואפרים בכרי הוא׃ ס
31.10 שמעו דבר־יהוה גוים והגידו באיים ממרחק ואמרו מזרה ישראל יקבצנו ושמרו כרעה עדרו׃
31.11 כי־פדה יהוה את־יעקב וגאלו מיד חזק ממנו׃
31.12 ובאו ורננו במרום־ציון ונהרו אל־טוב יהוה על־דגן ועל־תירש ועל־יצהר ועל־בני־צאן ובקר והיתה נפשם כגן רוה ולא־יוסיפו לדאבה עוד׃
31.13 אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם׃
31.14 ורויתי נפש הכהנים דשן ועמי את־טובי ישבעו נאם־יהוה׃ ס
31.15 כה ׀ אמר יהוה קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על־בניה מאנה להנחם על־בניה כי איננו׃ ס
31.16 כה ׀ אמר יהוה מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם־יהוה ושבו מארץ אויב׃
31.17 ויש־תקוה לאחריתך נאם־יהוה ושבו בנים לגבולם׃ ס
31.18 שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד השיבני ואשובה כי אתה יהוה אלהי׃
31.19 כי־אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על־ירך בשתי וגם־נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי׃
31.20 הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעים כי־מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על־כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם־יהוה׃ ס
31.21 הציבי לך צינים שמי לך תמרורים שתי לבך למסלה דרך [הלכתי כ] (הלכת ק) ובי בתולת ישראל שבי אל־עריך אלה׃
31.22 עד־מתי תתחמקין הבת השובבה כי־ברא יהוה חדשה בארץ נקבה תסובב גבר׃ ס
31.23 כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עוד יאמרו את־הדבר הזה בארץ יהודה ובעריו בשובי את־שבותם יברכך יהוה נוה־צדק הר הקדש׃
31.24 וישבו בה יהודה וכל־עריו יחדו אכרים ונסעו בעדר׃
31.25 כי הרויתי נפש עיפה וכל־נפש דאבה מלאתי׃
31.26 על־זאת הקיצתי ואראה ושנתי ערבה לי׃ ס
31.27 הנה ימים באים נאם־יהוה וזרעתי את־בית ישראל ואת־בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה׃
31.28 והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרס ולהאביד ולהרע כן אשקד עליהם לבנות ולנטוע נאם־יהוה׃
31.29 בימים ההם לא־יאמרו עוד אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה׃
31.30 כי אם־איש בעונו ימות כל־האדם האכל הבסר תקהינה שניו׃ ס
31.31 הנה ימים באים נאם־יהוה וכרתי את־בית ישראל ואת־בית יהודה ברית חדשה׃
31.32 לא כברית אשר כרתי את־אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר־המה הפרו את־בריתי ואנכי בעלתי בם נאם־יהוה׃
31.33 כי זאת הברית אשר אכרת את־בית ישראל אחרי הימים ההם נאם־יהוה נתתי את־תורתי בקרבם ועל־לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו־לי לעם׃
31.34 ולא ילמדו עוד איש את־רעהו ואיש את־אחיו לאמר דעו את־יהוה כי־כולם ידעו אותי למקטנם ועד־גדולם נאם־יהוה כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר־עוד׃ ס
31.35 כה ׀ אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו׃
31.36 אם־ימשו החקים האלה מלפני נאם־יהוה גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל־הימים׃ ס
31.37 כה ׀ אמר יהוה אם־ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי־ארץ למטה גם־אני אמאס בכל־זרע ישראל על־כל־אשר עשו נאם־יהוה׃ ס
31.38 הנה ימים (באים ק) נאם־יהוה ונבנתה העיר ליהוה ממגדל חננאל שער הפנה׃
31.39 ויצא עוד [קוה כ] (קו ק) המדה נגדו על גבעת גרב ונסב געתה׃
31.40 וכל־העמק הפגרים ׀ והדשן וכל־ [השרמות כ] (השדמות ק) עד־נחל קדרון עד־פנת שער הסוסים מזרחה קדש ליהוה לא־ינתש ולא־יהרס עוד לעולם׃ ס
31.1 bOt HHjA nAm-jHwH AHjH lAlHjm lkl mxphwt jxrAl wHmH jHjw-lj lOm׃ s
31.2 kH Amr jHwH mcA hn bmdbr Om xrjdj hrb Hlwk lHrgjOw jxrAl׃
31.3 mrhwq jHwH nrAH lj wAHbt Owlm AHbtjk Ol-kn mxktjk hsd׃
31.4 Owd Abnk wnbnjt btwlt jxrAl Owd tOdj tpjk wjcAt bmhwl mxhqjm׃
31.5 Owd tTOj krmjm bHrj xmrwn nTOw nTOjm whllw׃
31.6 kj jx-jwm qrAw ncrjm bHr Aprjm qwmw wnOlH cjwn Al-jHwH AlHjnw׃ p
31.7 kj-kH Amr jHwH rnw ljOqb xmhH wcHlw brAx Hgwjm HxmjOw Hllw wAmrw HwxO jHwH At-Omk At xArjt jxrAl׃
31.8 Hnnj mbjA Awtm mArc cpwn wqbctjm mjrktj-Arc bm Owr wpsh HrH wjldt jhdw qHl gdwl jxwbw HnH׃
31.9 bbkj jbAw wbthnwnjm Awbjlm Awljkm Al-nhlj mjm bdrk jxr lA jkxlw bH kj-Hjjtj ljxrAl lAb wAprjm bkrj HwA׃ s
31.10 xmOw dbr-jHwH gwjm wHgjdw bAjjm mmrhq wAmrw mzrH jxrAl jqbcnw wxmrw krOH Odrw׃
31.11 kj-pdH jHwH At-jOqb wgAlw mjd hzq mmnw׃
31.12 wbAw wrnnw bmrwm-cjwn wnHrw Al-Twb jHwH Ol-dgn wOl-tjrx wOl-jcHr wOl-bnj-cAn wbqr wHjtH npxm kgn rwH wlA-jwsjpw ldAbH Owd׃
31.13 Az txmh btwlH bmhwl wbhrjm wzqnjm jhdw wHpktj Ablm lxxwn wnhmtjm wxmhtjm mjgwnm׃
31.14 wrwjtj npx HkHnjm dxn wOmj At-Twbj jxbOw nAm-jHwH׃ s
31.15 kH Amr jHwH qwl brmH nxmO nHj bkj tmrwrjm rhl mbkH Ol-bnjH mAnH lHnhm Ol-bnjH kj Ajnnw׃ s
31.16 kH Amr jHwH mnOj qwlk mbkj wOjnjk mdmOH kj jx xkr lpOltk nAm-jHwH wxbw mArc Awjb׃
31.17 wjx-tqwH lAhrjtk nAm-jHwH wxbw bnjm lgbwlm׃ s
31.18 xmwO xmOtj Aprjm mtnwdd jsrtnj wAwsr kOgl lA lmd Hxjbnj wAxwbH kj AtH jHwH AlHj׃
31.19 kj-Ahrj xwbj nhmtj wAhrj HwdOj spqtj Ol-jrk bxtj wgm-nklmtj kj nxAtj hrpt nOwrj׃
31.20 Hbn jqjr lj Aprjm Am jld xOxOjm kj-mdj dbrj bw zkr Azkrnw Owd Ol-kn Hmw mOj lw rhm Arhmnw nAm-jHwH׃ s
31.21 Hcjbj lk cjnjm xmj lk tmrwrjm xtj lbk lmslH drk [Hlktj k] (Hlkt q) wbj btwlt jxrAl xbj Al-Orjk AlH׃
31.22 Od-mtj tthmqjn Hbt HxwbbH kj-brA jHwH hdxH bArc nqbH tswbb gbr׃ s
31.23 kH-Amr jHwH cbAwt AlHj jxrAl Owd jAmrw At-Hdbr HzH bArc jHwdH wbOrjw bxwbj At-xbwtm jbrkk jHwH nwH-cdq Hr Hqdx׃
31.24 wjxbw bH jHwdH wkl-Orjw jhdw Akrjm wnsOw bOdr׃
31.25 kj Hrwjtj npx OjpH wkl-npx dAbH mlAtj׃
31.26 Ol-zAt Hqjctj wArAH wxntj OrbH lj׃ s
31.27 HnH jmjm bAjm nAm-jHwH wzrOtj At-bjt jxrAl wAt-bjt jHwdH zrO Adm wzrO bHmH׃
31.28 wHjH kAxr xqdtj OljHm lntwx wlntwc wlHrs wlHAbjd wlHrO kn Axqd OljHm lbnwt wlnTwO nAm-jHwH׃
31.29 bjmjm HHm lA-jAmrw Owd Abwt Aklw bsr wxnj bnjm tqHjnH׃
31.30 kj Am-Ajx bOwnw jmwt kl-HAdm HAkl Hbsr tqHjnH xnjw׃ s
31.31 HnH jmjm bAjm nAm-jHwH wkrtj At-bjt jxrAl wAt-bjt jHwdH brjt hdxH׃
31.32 lA kbrjt Axr krtj At-Abwtm bjwm Hhzjqj bjdm lHwcjAm mArc mcrjm Axr-HmH Hprw At-brjtj wAnkj bOltj bm nAm-jHwH׃
31.33 kj zAt Hbrjt Axr Akrt At-bjt jxrAl Ahrj Hjmjm HHm nAm-jHwH nttj At-twrtj bqrbm wOl-lbm AktbnH wHjjtj lHm lAlHjm wHmH jHjw-lj lOm׃
31.34 wlA jlmdw Owd Ajx At-rOHw wAjx At-Ahjw lAmr dOw At-jHwH kj-kwlm jdOw Awtj lmqTnm wOd-gdwlm nAm-jHwH kj Aslh lOwnm wlhTAtm lA Azkr-Owd׃ s
31.35 kH Amr jHwH ntn xmx lAwr jwmm hqt jrh wkwkbjm lAwr ljlH rgO Hjm wjHmw gljw jHwH cbAwt xmw׃
31.36 Am-jmxw Hhqjm HAlH mlpnj nAm-jHwH gm zrO jxrAl jxbtw mHjwt gwj lpnj kl-Hjmjm׃ s
31.37 kH Amr jHwH Am-jmdw xmjm mlmOlH wjhqrw mwsdj-Arc lmTH gm-Anj AmAs bkl-zrO jxrAl Ol-kl-Axr Oxw nAm-jHwH׃ s
31.38 HnH jmjm (bAjm q) nAm-jHwH wnbntH HOjr ljHwH mmgdl hnnAl xOr HpnH׃
31.39 wjcA Owd [qwH k] (qw q) HmdH ngdw Ol gbOt grb wnsb gOtH׃
31.40 wkl-HOmq Hpgrjm wHdxn wkl- [Hxrmwt k] (Hxdmwt q) Od-nhl qdrwn Od-pnt xOr Hswsjm mzrhH qdx ljHwH lA-jntx wlA-jHrs Owd lOwlm׃ s
31.1 In tempore illo, dicit Dominus, ero Deus universis cognationibus Israel, et ipsi erunt mihi in populum.
31.2 Haec dicit Dominus: Invenit gratiam in deserto populus, qui remanserat a gladio; vadet ad requiem suam Israel ”.
31.3 De longe Dominus apparuit mihi: “ In caritate perpetua dilexi te; ideo attraxi te in misericordia.
31.4 Rursumque aedificabo te, et aedificaberis, virgo Israel; adhuc ornaberis tympanis tuis et egredieris in choro ludentium.
31.5 Adhuc plantabis vineas in montibus Samariae; plantabunt plantantes et vindemiabunt.
31.6 Quia erit dies, in qua clamabunt custodes in monte Ephraim: “Surgite, et ascendamus in Sion ad Dominum Deum nostrum”.
31.7 Quia haec dicit Dominus: Exsultate in laetitia propter Iacob et hinnite capiti gentium; personate, canite et dicite: “Salva, Domine, populum tuum, reliquias Israel”.
31.8 Ecce ego adducam eos de terra aquilonis et congregabo eos ab extremis terrae; inter quos erunt caecus et claudus, praegnans et pariens simul: coetus magnus revertentium huc.
31.9 In fletu venient, et in deprecatione reducam eos et adducam eos per torrentes aquarum in via recta, et non impingent in ea, quia factus sum Israeli pater, et Ephraim primogenitus meus est ”.
31.10 Audite verbum Domini, gentes, et annuntiate in insulis, quae procul sunt, et dicite: “ Qui dispersit Israel, congregabit eum et custodiet eum sicut pastor gregem suum ”.
31.11 Redemit enim Dominus Iacob et liberavit eum de manu potentioris.
31.12 Et venient et laudabunt in monte Sion et confluent ad bona Domini super frumento et vino et oleo et fetu pecorum et armentorum; eritque anima eorum quasi hortus irriguus, et ultra non esurient.
31.13 Tunc laetabitur virgo in choro, iuvenes et senes simul. “ Et convertam luctum eorum in gaudium et consolabor eos et laetificabo a dolore suo.
31.14 Et inebriabo animam sacerdotum pinguedine, et populus meus bonis meis adimplebitur ”, ait Dominus.
31.15 Haec dicit Dominus: “ Vox in Rama audita est lamentationis, luctus et fletus Rachel plorantis filios suos et nolentis consolari super eis, quia non sunt ”.
31.16 Haec dicit Dominus: “ Quiescat vox tua a ploratu, et oculi tui a lacrimis, quia est merces operi tuo, ait Dominus, et revertentur de terra inimici.
31.17 Et est spes novissimis tuis, ait Dominus, et revertentur filii ad terminos suos.
31.18 Audiens audivi Ephraim transmigrantem: “Castigasti me, et eruditus sum quasi iuvenculus indomitus; converte me, et convertar, quia tu Dominus Deus meus.
31.19 Postquam enim convertisti me, egi paenitentiam; et postquam ostendisti mihi, percussi femur meum; confusus sum et erubui, quoniam sustinui opprobrium adulescentiae meae”.
31.20 Estne filius honorabilis mihi Ephraim aut puer delectabilis, quia ex quo locutus sum de eo, adhuc recordabor eius? Idcirco conturbata sunt viscera mea super eum: miserans miserebor eius ”, ait Dominus.
31.21 Statue tibi lapides, pone tibi signa, dirige cor tuum in iter, viam, in qua ambulasti; revertere, virgo Israel, revertere ad civitates tuas istas.
31.22 Usquequo vagaberis, filia rebellis? Quia creavit Dominus novum super terram: femina circumdabit virum.
31.23 Haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel: “ Adhuc dicent verbum istud in terra Iudae et in urbibus eius, cum convertero sortem eorum: “Benedicat tibi Dominus, habitaculum iustitiae, mons sanctus”.
31.24 Et habitabunt in eo Iudas et omnes civitates eius simul, agricolae et minantes greges.
31.25 Quia inebriavi animam lassam et omnem animam esurientem saturavi ”.
31.26 Ideo quasi de somno suscitatus sum et vidi, et somnus meus dulcis mihi.
31.27 “ Ecce dies veniunt, dicit Dominus, et seminabo domum Israel et domum Iudae semine hominum et semine iumentorum.
31.28 Et sicut vigilavi super eos, ut evellerem et demolirer et dissiparem et disperderem et affligerem, sic vigilabo super eos, ut aedificem et plantem, ait Dominus.
31.29 In diebus illis non dicent ultra: “Patres comederunt uvam acerbam, et dentes filiorum obstupuerunt”,
31.30 sed unusquisque in iniquitate sua morietur; omnis homo, qui comederit uvam acerbam, obstupescent dentes eius.
31.31 Ecce dies veniunt, dicit Dominus, et feriam domui Israel et domui Iudae pactum novum;
31.32 non secundum pactum, quod pepigi cum patribus eorum in die qua apprehendi manum eorum, ut educerem eos de terra Aegypti, pactum, quod irritum fecerunt, et ego dominatus sum eorum, dicit Dominus.
31.33 Sed hoc erit pactum, quod feriam cum domo Israel post dies illos, dicit Dominus: Dabo legem meam in visceribus eorum et in corde eorum scribam eam; et ero eis in Deum, et ipsi erunt mihi in populum.
31.34 Et non docebit ultra vir proximum suum, et vir fratrem suum dicens: “Cognosce Dominum”; omnes enim cognoscent me, a minimo eorum usque ad maximum, ait Dominus, quia propitiabor iniquitati eorum et peccati eorum non memorabor amplius ”.
31.35 Haec dicit Dominus, qui dat solem in lumine diei, ordinem lunae et stellarum in lumine noctis, qui turbat mare, et fremunt fluctus eius, Dominus exercituum nomen illi:
31.36 “ Si defecerint leges istae coram me, dicit Dominus, tunc et semen Israel deficiet, ut non sit gens coram me cunctis diebus ”.
31.37 Haec dicit Dominus: “ Si mensurari potuerint caeli sursum, et investigari fundamenta terrae deorsum, et ego abiciam universum semen Israel propter omnia, quae fecerunt, dicit Dominus.
31.38 Ecce dies veniunt, dicit Dominus, et aedificabitur civitas Domino a turre Hananeel usque ad portam Anguli,
31.39 et exibit ultra norma mensurae in conspectu eius super collem Gareb et vertetur in Goa,
31.40 et omnis vallis cadaverum et cineris et universa regio usque ad torrentem Cedron et usque ad angulum portae Equorum orientalis sanctum Domini; non evelletur et non destruetur ultra in perpetuum ”.
32.1 Dies ist das Wort, welches vom HERRN an Jeremia erging im zehnten Jahre Zedekias, des Königs von Juda, das ist das achtzehnte Jahr Nebukadnezars.
32.2 Damals belagerte das Heer des babylonischen Königs Jerusalem; der Prophet Jeremia aber war eingesperrt im Hofe des Gefängnisses, welches zum Palaste des Königs von Juda gehörte;
32.3 Zedekia, der König von Juda, hatte ihn nämlich einsperren lassen, indem er sprach: «Warum weissagst du: So spricht der HERR: Siehe, ich gebe diese Stadt in die Hand des babylonischen Königs, daß er sie einnehme;
32.4 und Zedekia, der König von Juda, wird den Chaldäern nicht entrinnen, sondern gewiß dem König von Babel in die Hände fallen; der wird von Mund zu Mund mit ihm reden und sie werden einander Auge in Auge sehen;
32.5 und er wird Zedekia nach Babel führen, und daselbst muß er bleiben, bis ich nach ihm sehe, spricht der HERR; wenn ihr auch mit den Chaldäern streitet, so werdet ihr doch nichts ausrichten?»
32.6 Und Jeremia sprach: Das Wort des HERRN ist an mich also ergangen:
32.7 Siehe, Hanameel, der Sohn deines Oheims Sallum, wird zu dir kommen und sagen: Kaufe dir meinen Acker, der zu Anatot liegt; denn dir steht das Lösungsrecht zu, ihn zu kaufen!
32.8 Da kam mein Vetter Hanameel gemäß dem Worte des HERRN zu mir in den Hof des Gefängnisses und sprach zu mir: Kaufe doch meinen Acker, der zu Anatot, im Lande Benjamin liegt; denn dir steht das Erbrecht und das Lösungsrecht zu; kaufe ihn dir!
32.9 Da erkannte ich, daß es des HERRN Wort war, und kaufte den Acker zu Anatot von meinem Vetter Hanameel und wog ihm das Geld dar, siebzehn Schekel Silber.
32.10 Und ich schrieb einen Kaufbrief und versiegelte ihn und berief Zeugen und wog das Geld auf der Waage ab.
32.11 Und ich nahm den versiegelten Kaufbrief mit der Abmachung und den Bedingungen, dazu auch den offenen,
32.12 und übergab den Kaufbrief Baruch, dem Sohne Nerijas, des Sohnes Machsejas, vor den Augen meines Vetters Hanameel und vor den Augen der Zeugen, die den Kaufbrief unterschrieben hatten, auch vor den Augen aller Juden, die im Vorhof des Gefängnisses saßen.
32.13 Und ich befahl dem Baruch vor ihren Augen und sprach:
32.14 So spricht der HERR der Heerscharen, der Gott Israels: Nimm diesen Kaufbrief, sowohl den versiegelten als auch den offenen, und lege sie in ein irdenes Gefäß, damit sie lange Zeit erhalten bleiben!
32.15 Denn also spricht der HERR der Heerscharen, der Gott Israels: Es sollen in diesem Lande noch Häuser und Äcker und Weinberge gekauft werden!
32.16 Nachdem ich nun den Kaufbrief Baruch, dem Sohne Nerijas, übergeben hatte, betete ich zum HERRN und sprach:
32.17 Ach, Herr, HERR, siehe, du hast mit deiner großen Kraft und mit deinem ausgestreckten Arm den Himmel und die Erde gemacht; dir ist nichts zu wunderbar!
32.18 Du erweisest Gnade vielen Tausenden und vergiltst die Missetat der Väter in den Busen ihrer Kinder nach ihnen, du großer und starker Gott, dessen Name HERR der Heerscharen ist;
32.19 groß von Rat und mächtig von Tat, dessen Augen über allen Wegen der Menschenkinder offen stehen, um einem jeglichen zu geben nach seinen Wegen und nach der Frucht seiner Taten;
32.20 der du große Zeichen und Wunder in Ägyptenland und bis auf diesen Tag an Israel und an andern Menschen getan und dir einen Namen gemacht hast, wie es heute der Fall ist.
32.21 Du hast dein Volk Israel aus dem Lande Ägypten ausgeführt durch Zeichen und Wunder und mit starker Hand und ausgestrecktem Arm und mit großem Schrecken
32.22 und hast ihnen dieses Land gegeben, wie du ihren Vätern geschworen hattest, es ihnen zu geben, ein Land, das von Milch und Honig fließt.
32.23 Als sie nun kamen und es einnahmen, gehorchten sie deiner Stimme nicht und wandelten nicht in deinem Gesetz, sie taten nichts von dem, was du ihnen zu tun geboten hattest; darum ist ihnen all dieses Unglück begegnet.
32.24 Siehe, die Wälle reichen bis an die Stadt, daß sie erobert werde; und die Stadt ist in die Hand der Chaldäer gegeben, welche wider sie streiten, angesichts des Schwertes, der Hungersnot und der Pest; und was du gedroht hast, das ist eingetroffen, und siehe, du bemerkst es wohl.
32.25 Und doch hast du, Herr, HERR, zu mir gesagt: Kaufe dir den Acker um Geld und nimm Zeugen dazu! Und dabei ist die Stadt in die Hand der Chaldäer gegeben!
32.26 Da erging das Wort des HERRN an Jeremia also:
32.27 Siehe, ich, der HERR, bin ein Gott alles Fleisches; sollte mir etwas zu wunderbar sein?
32.28 Darum spricht der HERR also: Siehe, ich gebe diese Stadt in die Hand der Chaldäer und in die Hand des babylonischen Königs Nebukadnezar, daß er sie einnehme;
32.29 und die Chaldäer, welche diese Stadt belagern, werden hineinkommen und Feuer an diese Stadt legen und sie verbrennen samt den Häusern, auf deren Dächern sie dem Baal geräuchert und fremden Göttern Trankopfer ausgegossen haben, womit sie mich erzürnten;
32.30 denn die Kinder Israel und die Kinder Juda haben von Jugend auf nur getan, was böse war in meinen Augen, ja, die Kinder Israel haben mich nur erzürnt durch die Werke ihrer Hände, spricht der HERR.
32.31 Denn diese Stadt hat mich nur zum Zorn und Grimm gereizt von dem Tage an, da man sie baute, bis auf diesen Tag, so daß ich sie von meinem Angesicht hinwegtun will,
32.32 wegen aller Bosheit, die die Kinder Israel und die Kinder Juda begangen haben, um mich zu erzürnen, sie, ihre Könige, ihre Fürsten, ihre Priester, ihre Propheten, die Männer von Juda und die Bewohner Jerusalems.
32.33 Sie haben mir den Rücken zugewandt und nicht das Angesicht; als ich sie frühe und fleißig unterwies, haben sie nicht hören und keine Züchtigung annehmen wollen,
32.34 sondern sie haben ihre abscheulichen Götzen in das Haus gesetzt, das nach meinem Namen genannt ist, und es dadurch verunreinigt.
32.35 Sie haben dem Baal Höhen gebaut im Tal Ben-Hinnom, um ihre Söhne und Töchter dem Moloch zu verbrennen, was ich ihnen nicht geboten habe und das mir nie in den Sinn gekommen ist, daß sie solche Greuel verüben sollten, um Juda zur Sünde zu verführen.
32.36 Und nun, bei alledem spricht der HERR, der Gott Israels, von dieser Stadt, von welcher ihr saget, daß sie durch Schwert, Hunger und Pest in die Hand des babylonischen Königs gegeben sei:
32.37 Siehe, ich will sie sammeln aus allen Ländern, dahin ich sie in meinem Zorn und Grimm und in meiner großen Entrüstung verstoßen habe, und ich will sie wieder an diesen Ort zurückführen und sie sicher wohnen lassen;
32.38 und sie sollen mein Volk sein, und ich will ihr Gott sein;
32.39 und ich will ihnen einerlei Herz und einerlei Wandel geben, daß sie mich allezeit fürchten, ihnen selbst zum Besten und ihren Kindern nach ihnen.
32.40 Und ich will einen ewigen Bund mit ihnen schließen, daß ich nicht von ihnen ablassen will, ihnen wohlzutun. Und ich will meine Furcht in ihr Herz geben, daß sie nicht mehr von mir weichen sollen
32.41 und ich mich über sie freuen kann, ihnen wohlzutun; und ich werde sie einpflanzen in dieses Land in Wahrheit, von ganzem Herzen und von ganzer Seele.
32.42 Denn also spricht der HERR: Wie ich all dieses große Unglück über dieses Volk gebracht habe, also will ich auch alles Gute über sie bringen, das ich über sie geredet habe.
32.43 Und es sollen Äcker gekauft werden in diesem Lande, von welchem ihr saget, es sei von Menschen und Vieh verlassen und in die Hand der Chaldäer gegeben.
32.44 Man wird Äcker um Geld kaufen und verschreiben und versiegeln und Zeugen bestellen im Lande Benjamin und in der Umgebung von Jerusalem, in den Städten Judas, in den Gebirgsstädten und in den Städten der Ebene, auch in den Städten des Südens; denn ich will ihre Gefangenen zurückbringen, spricht der HERR.
32.1 ὁ λόγος ὁ γενόμενος παρὰ κυρίου πρὸς ιερεμιαν ἐν τῷ ἐνιαυτῷ τῷ δεκάτῳ τῷ βασιλεῖ σεδεκια οὗτος ἐνιαυτὸς ὀκτωκαιδέκατος τῷ βασιλεῖ ναβουχοδονοσορ βασιλεῖ βαβυλῶνος
32.2 καὶ δύναμις βασιλέως βαβυλῶνος ἐχαράκωσεν ἐπὶ ιερουσαλημ καὶ ιερεμιας ἐφυλάσσετο ἐν αὐλῇ τῆς φυλακῆς ἥ ἐστιν ἐν οἴκῳ τοῦ βασιλέως
32.3 ἐν ᾗ κατέκλεισεν αὐτὸν ὁ βασιλεὺς σεδεκιας λέγων διὰ τί σὺ προφητεύεις λέγων οὕτως εἶπεν κύριος ἰδοὺ ἐγὼ δίδωμι τὴν πόλιν ταύτην ἐν χερσὶν βασιλέως βαβυλῶνος καὶ λήμψεται αὐτήν
32.4 καὶ σεδεκιας οὐ μὴ σωθῇ ἐκ χειρὸς τῶν χαλδαίων ὅτι παραδόσει παραδοθήσεται εἰς χεῖρας βασιλέως βαβυλῶνος καὶ λαλήσει στόμα αὐτοῦ πρὸς στόμα αὐτοῦ καὶ οἱ ὀφθαλμοὶ αὐτοῦ τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτοῦ ὄψονται
32.5 καὶ εἰσελεύσεται σεδεκιας εἰς βαβυλῶνα καὶ ἐκεῖ καθιεῖται
32.6 καὶ λόγος κυρίου ἐγενήθη πρὸς ιερεμιαν λέγων
32.7 ἰδοὺ αναμεηλ υἱὸς σαλωμ ἀδελφοῦ πατρός σου ἔρχεται πρὸς σὲ λέγων κτῆσαι σεαυτῷ τὸν ἀγρόν μου τὸν ἐν αναθωθ ὅτι σοὶ κρίμα παραλαβεῖν εἰς κτῆσιν
32.8 καὶ ἦλθεν πρός με αναμεηλ υἱὸς σαλωμ ἀδελφοῦ πατρός μου εἰς τὴν αὐλὴν τῆς φυλακῆς καὶ εἶπέν μοι κτῆσαι τὸν ἀγρόν μου τὸν ἐν γῇ βενιαμιν τὸν ἐν αναθωθ ὅτι σοὶ κρίμα κτήσασθαι καὶ σὺ πρεσβύτερος καὶ ἔγνων ὅτι λόγος κυρίου ἐστίν
32.9 καὶ ἐκτησάμην τὸν ἀγρὸν αναμεηλ υἱοῦ ἀδελφοῦ πατρός μου καὶ ἔστησα αὐτῷ ἑπτὰ σίκλους καὶ δέκα ἀργυρίου
32.10 καὶ ἔγραψα εἰς βιβλίον καὶ ἐσφραγισάμην καὶ διεμαρτυράμην μάρτυρας καὶ ἔστησα τὸ ἀργύριον ἐν ζυγῷ
32.11 καὶ ἔλαβον τὸ βιβλίον τῆς κτήσεως τὸ ἐσφραγισμένον καὶ τὸ ἀνεγνωσμένον
32.12 καὶ ἔδωκα αὐτὸ τῷ βαρουχ υἱῷ νηριου υἱοῦ μαασαιου κατ' ὀφθαλμοὺς αναμεηλ υἱοῦ ἀδελφοῦ πατρός μου καὶ κατ' ὀφθαλμοὺς τῶν ἑστηκότων καὶ γραφόντων ἐν τῷ βιβλίῳ τῆς κτήσεως καὶ κατ' ὀφθαλμοὺς τῶν ιουδαίων τῶν ἐν τῇ αὐλῇ τῆς φυλακῆς
32.13 καὶ συνέταξα τῷ βαρουχ κατ' ὀφθαλμοὺς αὐτῶν λέγων
32.14 οὕτως εἶπεν κύριος παντοκράτωρ λαβὲ τὸ βιβλίον τῆς κτήσεως τοῦτο καὶ τὸ βιβλίον τὸ ἀνεγνωσμένον καὶ θήσεις αὐτὸ εἰς ἀγγεῖον ὀστράκινον ἵνα διαμείνῃ ἡμέρας πλείους
32.15 ὅτι οὕτως εἶπεν κύριος ἔτι κτηθήσονται ἀγροὶ καὶ οἰκίαι καὶ ἀμπελῶνες ἐν τῇ γῇ ταύτῃ
32.16 καὶ προσευξάμην πρὸς κύριον μετὰ τὸ δοῦναί με τὸ βιβλίον τῆς κτήσεως πρὸς βαρουχ υἱὸν νηριου λέγων
32.17 ὦ κύριε σὺ ἐποίησας τὸν οὐρανὸν καὶ τὴν γῆν τῇ ἰσχύι σου τῇ μεγάλῃ καὶ τῷ βραχίονί σου τῷ ὑψηλῷ καὶ τῷ μετεώρῳ οὐ μὴ ἀποκρυβῇ ἀπὸ σοῦ οὐθέν
32.18 ποιῶν ἔλεος εἰς χιλιάδας καὶ ἀποδιδοὺς ἁμαρτίας πατέρων εἰς κόλπους τέκνων αὐτῶν μετ' αὐτούς ὁ θεὸς ὁ μέγας καὶ ἰσχυρός
32.19 κύριος μεγάλης βουλῆς καὶ δυνατὸς τοῖς ἔργοις ὁ θεὸς ὁ μέγας ὁ παντοκράτωρ καὶ μεγαλώνυμος κύριος οἱ ὀφθαλμοί σου εἰς τὰς ὁδοὺς τῶν υἱῶν τῶν ἀνθρώπων δοῦναι ἑκάστῳ κατὰ τὴν ὁδὸν αὐτοῦ
32.20 ὃς ἐποίησας σημεῖα καὶ τέρατα ἐν γῇ αἰγύπτῳ ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης καὶ ἐν ισραηλ καὶ ἐν τοῖς γηγενέσιν καὶ ἐποίησας σεαυτῷ ὄνομα ὡς ἡ ἡμέρα αὕτη
32.21 καὶ ἐξήγαγες τὸν λαόν σου ισραηλ ἐκ γῆς αἰγύπτου ἐν σημείοις καὶ ἐν τέρασιν καὶ ἐν χειρὶ κραταιᾷ καὶ ἐν βραχίονι ὑψηλῷ καὶ ἐν ὁράμασιν μεγάλοις
32.22 καὶ ἔδωκας αὐτοῖς τὴν γῆν ταύτην ἣν ὤμοσας τοῖς πατράσιν αὐτῶν γῆν ῥέουσαν γάλα καὶ μέλι
32.23 καὶ εἰσήλθοσαν καὶ ἐλάβοσαν αὐτὴν καὶ οὐκ ἤκουσαν τῆς φωνῆς σου καὶ ἐν τοῖς προστάγμασίν σου οὐκ ἐπορεύθησαν ἅπαντα ἃ ἐνετείλω αὐτοῖς οὐκ ἐποίησαν καὶ ἐποίησας συμβῆναι αὐτοῖς πάντα τὰ κακὰ ταῦτα
32.24 ἰδοὺ ὄχλος ἥκει εἰς τὴν πόλιν ταύτην συλλαβεῖν αὐτήν καὶ ἡ πόλις ἐδόθη εἰς χεῖρας χαλδαίων τῶν πολεμούντων αὐτὴν ἀπὸ προσώπου μαχαίρας καὶ τοῦ λιμοῦ ὡς ἐλάλησας οὕτως ἐγένετο
32.25 καὶ σὺ λέγεις πρός με κτῆσαι σεαυτῷ ἀγρὸν ἀργυρίου καὶ ἔγραψα βιβλίον καὶ ἐσφραγισάμην καὶ ἐπεμαρτυράμην μάρτυρας καὶ ἡ πόλις ἐδόθη εἰς χεῖρας χαλδαίων
32.26 καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου πρός με λέγων
32.27 ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς πάσης σαρκός μὴ ἀπ' ἐμοῦ κρυβήσεταί τι
32.28 διὰ τοῦτο οὕτως εἶπεν κύριος ὁ θεὸς ισραηλ δοθεῖσα παραδοθήσεται ἡ πόλις αὕτη εἰς χεῖρας βασιλέως βαβυλῶνος καὶ λήμψεται αὐτήν
32.29 καὶ ἥξουσιν οἱ χαλδαῖοι πολεμοῦντες ἐπὶ τὴν πόλιν ταύτην καὶ καύσουσιν τὴν πόλιν ταύτην ἐν πυρὶ καὶ κατακαύσουσιν τὰς οἰκίας ἐν αἷς ἐθυμιῶσαν ἐπὶ τῶν δωμάτων αὐτῶν τῇ βααλ καὶ ἔσπενδον σπονδὰς θεοῖς ἑτέροις πρὸς τὸ παραπικρᾶναί με
32.30 ὅτι ἦσαν οἱ υἱοὶ ισραηλ καὶ οἱ υἱοὶ ιουδα μόνοι ποιοῦντες τὸ πονηρὸν κατ' ὀφθαλμούς μου ἐκ νεότητος αὐτῶν
32.31 ὅτι ἐπὶ τὴν ὀργήν μου καὶ ἐπὶ τὸν θυμόν μου ἦν ἡ πόλις αὕτη ἀφ' ἧς ἡμέρας ᾠκοδόμησαν αὐτὴν καὶ ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης ἀπαλλάξαι αὐτὴν ἀπὸ προσώπου μου
32.32 διὰ πάσας τὰς πονηρίας τῶν υἱῶν ισραηλ καὶ ιουδα ὧν ἐποίησαν πικρᾶναί με αὐτοὶ καὶ οἱ βασιλεῖς αὐτῶν καὶ οἱ ἄρχοντες αὐτῶν καὶ οἱ ἱερεῖς αὐτῶν καὶ οἱ προφῆται αὐτῶν ἄνδρες ιουδα καὶ οἱ κατοικοῦντες ιερουσαλημ
32.33 καὶ ἐπέστρεψαν πρός με νῶτον καὶ οὐ πρόσωπον καὶ ἐδίδαξα αὐτοὺς ὄρθρου καὶ ἐδίδαξα καὶ οὐκ ἤκουσαν ἐπιλαβεῖν παιδείαν
32.34 καὶ ἔθηκαν τὰ μιάσματα αὐτῶν ἐν τῷ οἴκῳ οὗ ἐπεκλήθη τὸ ὄνομά μου ἐπ' αὐτῷ ἐν ἀκαθαρσίαις αὐτῶν
32.35 καὶ ᾠκοδόμησαν τοὺς βωμοὺς τῇ βααλ τοὺς ἐν φάραγγι υἱοῦ εννομ τοῦ ἀναφέρειν τοὺς υἱοὺς αὐτῶν καὶ τὰς θυγατέρας αὐτῶν τῷ μολοχ βασιλεῖ ἃ οὐ συνέταξα αὐτοῖς καὶ οὐκ ἀνέβη ἐπὶ καρδίαν μου τοῦ ποιῆσαι τὸ βδέλυγμα τοῦτο πρὸς τὸ ἐφαμαρτεῖν τὸν ιουδαν
32.36 καὶ νῦν οὕτως εἶπεν κύριος ὁ θεὸς ισραηλ ἐπὶ τὴν πόλιν ἣν σὺ λέγεις παραδοθήσεται εἰς χεῖρας βασιλέως βαβυλῶνος ἐν μαχαίρᾳ καὶ ἐν λιμῷ καὶ ἐν ἀποστολῇ
32.37 ἰδοὺ ἐγὼ συνάγω αὐτοὺς ἐκ πάσης τῆς γῆς οὗ διέσπειρα αὐτοὺς ἐκεῖ ἐν ὀργῇ μου καὶ τῷ θυμῷ μου καὶ παροξυσμῷ μεγάλῳ καὶ ἐπιστρέψω αὐτοὺς εἰς τὸν τόπον τοῦτον καὶ καθιῶ αὐτοὺς πεποιθότας
32.38 καὶ ἔσονταί μοι εἰς λαόν καὶ ἐγὼ ἔσομαι αὐτοῖς εἰς θεόν
32.39 καὶ δώσω αὐτοῖς ὁδὸν ἑτέραν καὶ καρδίαν ἑτέραν φοβηθῆναί με πάσας τὰς ἡμέρας εἰς ἀγαθὸν αὐτοῖς καὶ τοῖς τέκνοις αὐτῶν μετ' αὐτούς
32.40 καὶ διαθήσομαι αὐτοῖς διαθήκην αἰωνίαν ἣν οὐ μὴ ἀποστρέψω ὄπισθεν αὐτῶν καὶ τὸν φόβον μου δώσω εἰς τὴν καρδίαν αὐτῶν πρὸς τὸ μὴ ἀποστῆναι αὐτοὺς ἀπ' ἐμοῦ
32.41 καὶ ἐπισκέψομαι τοῦ ἀγαθῶσαι αὐτοὺς καὶ φυτεύσω αὐτοὺς ἐν τῇ γῇ ταύτῃ ἐν πίστει καὶ ἐν πάσῃ καρδίᾳ καὶ ἐν πάσῃ ψυχῇ
32.42 ὅτι οὕτως εἶπεν κύριος καθὰ ἐπήγαγον ἐπὶ τὸν λαὸν τοῦτον πάντα τὰ κακὰ τὰ μεγάλα ταῦτα οὕτως ἐγὼ ἐπάξω ἐπ' αὐτοὺς πάντα τὰ ἀγαθά ἃ ἐλάλησα ἐπ' αὐτούς
32.43 καὶ κτηθήσονται ἔτι ἀγροὶ ἐν τῇ γῇ ᾗ σὺ λέγεις ἄβατός ἐστιν ἀπὸ ἀνθρώπων καὶ κτήνους καὶ παρεδόθησαν εἰς χεῖρας χαλδαίων
32.44 καὶ κτήσονται ἀγροὺς ἐν ἀργυρίῳ καὶ γράψεις βιβλίον καὶ σφραγιῇ καὶ διαμαρτυρῇ μάρτυρας ἐν γῇ βενιαμιν καὶ κύκλῳ ιερουσαλημ καὶ ἐν πόλεσιν ιουδα καὶ ἐν πόλεσιν τοῦ ὄρους καὶ ἐν πόλεσιν τῆς σεφηλα καὶ ἐν πόλεσιν τῆς ναγεβ ὅτι ἀποστρέψω τὰς ἀποικίας αὐτῶν
32.1 o logos o genomenos para kyrioy pros ieremian en toh eniaytoh toh dekatoh toh basilei sedekia oytos eniaytos oktohkaidekatos toh basilei naboychodonosor basilei babylohnos
32.2 kai dynamis basileohs babylohnos echarakohsen epi ieroysalehm kai ieremias ephylasseto en ayleh tehs phylakehs eh estin en oikoh toy basileohs
32.3 en eh katekleisen ayton o basileys sedekias legohn dia ti sy prophehteyeis legohn oytohs eipen kyrios idoy egoh didohmi tehn polin taytehn en chersin basileohs babylohnos kai lehmpsetai aytehn
32.4 kai sedekias oy meh sohtheh ek cheiros tohn chaldaiohn oti paradosei paradothehsetai eis cheiras basileohs babylohnos kai lalehsei stoma aytoy pros stoma aytoy kai oi ophthalmoi aytoy toys ophthalmoys aytoy opsontai
32.5 kai eiseleysetai sedekias eis babylohna kai ekei kathieitai
32.6 kai logos kyrioy egenehtheh pros ieremian legohn
32.7 idoy anameehl yios salohm adelphoy patros soy erchetai pros se legohn ktehsai seaytoh ton agron moy ton en anathohth oti soi krima paralabein eis ktehsin
32.8 kai ehlthen pros me anameehl yios salohm adelphoy patros moy eis tehn aylehn tehs phylakehs kai eipen moi ktehsai ton agron moy ton en geh beniamin ton en anathohth oti soi krima ktehsasthai kai sy presbyteros kai egnohn oti logos kyrioy estin
32.9 kai ektehsamehn ton agron anameehl yioy adelphoy patros moy kai estehsa aytoh epta sikloys kai deka argyrioy
32.10 kai egrapsa eis biblion kai esphragisamehn kai diemartyramehn martyras kai estehsa to argyrion en zygoh
32.11 kai elabon to biblion tehs ktehseohs to esphragismenon kai to anegnohsmenon
32.12 kai edohka ayto toh baroych yioh nehrioy yioy maasaioy kat' ophthalmoys anameehl yioy adelphoy patros moy kai kat' ophthalmoys tohn estehkotohn kai graphontohn en toh biblioh tehs ktehseohs kai kat' ophthalmoys tohn ioydaiohn tohn en teh ayleh tehs phylakehs
32.13 kai synetaxa toh baroych kat' ophthalmoys aytohn legohn
32.14 oytohs eipen kyrios pantokratohr labe to biblion tehs ktehseohs toyto kai to biblion to anegnohsmenon kai thehseis ayto eis aggeion ostrakinon ina diameineh ehmeras pleioys
32.15 oti oytohs eipen kyrios eti ktehthehsontai agroi kai oikiai kai ampelohnes en teh geh tayteh
32.16 kai proseyxamehn pros kyrion meta to doynai me to biblion tehs ktehseohs pros baroych yion nehrioy legohn
32.17 oh kyrie sy epoiehsas ton oyranon kai tehn gehn teh ischyi soy teh megaleh kai toh brachioni soy toh ypsehloh kai toh meteohroh oy meh apokrybeh apo soy oythen
32.18 poiohn eleos eis chiliadas kai apodidoys amartias paterohn eis kolpoys teknohn aytohn met' aytoys o theos o megas kai ischyros
32.19 kyrios megalehs boylehs kai dynatos tois ergois o theos o megas o pantokratohr kai megalohnymos kyrios oi ophthalmoi soy eis tas odoys tohn yiohn tohn anthrohpohn doynai ekastoh kata tehn odon aytoy
32.20 os epoiehsas sehmeia kai terata en geh aigyptoh eohs tehs ehmeras taytehs kai en israehl kai en tois gehgenesin kai epoiehsas seaytoh onoma ohs eh ehmera ayteh
32.21 kai exehgages ton laon soy israehl ek gehs aigyptoy en sehmeiois kai en terasin kai en cheiri krataia kai en brachioni ypsehloh kai en oramasin megalois
32.22 kai edohkas aytois tehn gehn taytehn ehn ohmosas tois patrasin aytohn gehn reoysan gala kai meli
32.23 kai eisehlthosan kai elabosan aytehn kai oyk ehkoysan tehs phohnehs soy kai en tois prostagmasin soy oyk eporeythehsan apanta a eneteiloh aytois oyk epoiehsan kai epoiehsas symbehnai aytois panta ta kaka tayta
32.24 idoy ochlos ehkei eis tehn polin taytehn syllabein aytehn kai eh polis edotheh eis cheiras chaldaiohn tohn polemoyntohn aytehn apo prosohpoy machairas kai toy limoy ohs elalehsas oytohs egeneto
32.25 kai sy legeis pros me ktehsai seaytoh agron argyrioy kai egrapsa biblion kai esphragisamehn kai epemartyramehn martyras kai eh polis edotheh eis cheiras chaldaiohn
32.26 kai egeneto logos kyrioy pros me legohn
32.27 egoh kyrios o theos pasehs sarkos meh ap' emoy krybehsetai ti
32.28 dia toyto oytohs eipen kyrios o theos israehl dotheisa paradothehsetai eh polis ayteh eis cheiras basileohs babylohnos kai lehmpsetai aytehn
32.29 kai ehxoysin oi chaldaioi polemoyntes epi tehn polin taytehn kai kaysoysin tehn polin taytehn en pyri kai katakaysoysin tas oikias en ais ethymiohsan epi tohn dohmatohn aytohn teh baal kai espendon spondas theois eterois pros to parapikranai me
32.30 oti ehsan oi yioi israehl kai oi yioi ioyda monoi poioyntes to ponehron kat' ophthalmoys moy ek neotehtos aytohn
32.31 oti epi tehn orgehn moy kai epi ton thymon moy ehn eh polis ayteh aph' ehs ehmeras ohkodomehsan aytehn kai eohs tehs ehmeras taytehs apallaxai aytehn apo prosohpoy moy
32.32 dia pasas tas ponehrias tohn yiohn israehl kai ioyda ohn epoiehsan pikranai me aytoi kai oi basileis aytohn kai oi archontes aytohn kai oi iereis aytohn kai oi prophehtai aytohn andres ioyda kai oi katoikoyntes ieroysalehm
32.33 kai epestrepsan pros me nohton kai oy prosohpon kai edidaxa aytoys orthroy kai edidaxa kai oyk ehkoysan epilabein paideian
32.34 kai ethehkan ta miasmata aytohn en toh oikoh oy epeklehtheh to onoma moy ep' aytoh en akatharsiais aytohn
32.35 kai ohkodomehsan toys bohmoys teh baal toys en pharaggi yioy ennom toy anapherein toys yioys aytohn kai tas thygateras aytohn toh moloch basilei a oy synetaxa aytois kai oyk anebeh epi kardian moy toy poiehsai to bdelygma toyto pros to ephamartein ton ioydan
32.36 kai nyn oytohs eipen kyrios o theos israehl epi tehn polin ehn sy legeis paradothehsetai eis cheiras basileohs babylohnos en machaira kai en limoh kai en apostoleh
32.37 idoy egoh synagoh aytoys ek pasehs tehs gehs oy diespeira aytoys ekei en orgeh moy kai toh thymoh moy kai paroxysmoh megaloh kai epistrepsoh aytoys eis ton topon toyton kai kathioh aytoys pepoithotas
32.38 kai esontai moi eis laon kai egoh esomai aytois eis theon
32.39 kai dohsoh aytois odon eteran kai kardian eteran phobehthehnai me pasas tas ehmeras eis agathon aytois kai tois teknois aytohn met' aytoys
32.40 kai diathehsomai aytois diathehkehn aiohnian ehn oy meh apostrepsoh opisthen aytohn kai ton phobon moy dohsoh eis tehn kardian aytohn pros to meh apostehnai aytoys ap' emoy
32.41 kai episkepsomai toy agathohsai aytoys kai phyteysoh aytoys en teh geh tayteh en pistei kai en paseh kardia kai en paseh psycheh
32.42 oti oytohs eipen kyrios katha epehgagon epi ton laon toyton panta ta kaka ta megala tayta oytohs egoh epaxoh ep' aytoys panta ta agatha a elalehsa ep' aytoys
32.43 kai ktehthehsontai eti agroi en teh geh eh sy legeis abatos estin apo anthrohpohn kai ktehnoys kai paredothehsan eis cheiras chaldaiohn
32.44 kai ktehsontai agroys en argyrioh kai grapseis biblion kai sphragieh kai diamartyreh martyras en geh beniamin kai kykloh ieroysalehm kai en polesin ioyda kai en polesin toy oroys kai en polesin tehs sephehla kai en polesin tehs nageb oti apostrepsoh tas apoikias aytohn
32.1 הַדָּבָר אֲשֶׁר־הָיָה אֶל־יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה [בִּשְׁנַת כ] (בַּשָּׁנָה ק) הָעֲשִׂרִית לְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הִיא הַשָּׁנָה שְׁמֹנֶה־עֶשְׂרֵה שָׁנָה לִנְבוּכַדְרֶאצַּר׃
32.2 וְאָז חֵיל מֶלֶךְ בָּבֶל צָרִים עַל־יְרוּשָׁלִָם וְיִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא הָיָה כָלוּא בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה אֲשֶׁר בֵּית־מֶלֶךְ יְהוּדָה׃
32.3 אֲשֶׁר כְּלָאֹו צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה לֵאמֹר מַדּוּעַ אַתָּה נִבָּא לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי נֹתֵן אֶת־הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ־בָּבֶל וּלְכָדָהּ׃
32.4 וְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֹא יִמָּלֵט מִיַּד הַכַּשְׂדִּים כִּי הִנָּתֹן יִנָּתֵן בְּיַד מֶלֶךְ־בָּבֶל וְדִבֶּר־פִּיו עִם־פִּיו וְעֵינָיו אֶת־ [עֵינֹו כ] (עֵינָיו ק) תִּרְאֶינָה׃
32.5 וּבָבֶל יֹולִךְ אֶת־צִדְקִיָּהוּ וְשָׁם יִהְיֶה עַד־פָּקְדִי אֹתֹו נְאֻם־יְהוָה כִּי תִלָּחֲמוּ אֶת־הַכַּשְׂדִּים לֹא תַצְלִיחוּ׃ פ
32.6 וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ הָיָה דְּבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃
32.7 הִנֵּה חֲנַמְאֵל בֶּן־שַׁלֻּם דֹּדְךָ בָּא אֵלֶיךָ לֵאמֹר קְנֵה לְךָ אֶת־שָׂדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתֹות כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה לִקְנֹות׃
32.8 וַיָּבֹא אֵלַי חֲנַמְאֵל בֶּן־דֹּדִי כִּדְבַר יְהוָה אֶל־חֲצַר הַמַּטָּרָה וַיֹּאמֶר אֵלַי קְנֵה נָא אֶת־שָׂדִי אֲשֶׁר־בַּעֲנָתֹות אֲשֶׁר ׀ בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִין כִּי־לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ הַגְּאֻלָּה קְנֵה־לָךְ וָאֵדַע כִּי דְבַר־יְהוָה הוּא׃
32.9 וָאֶקְנֶה אֶת־הַשָּׂדֶה מֵאֵת חֲנַמְאֵל בֶּן־דֹּדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתֹות וָאֶשְׁקֲלָה־לֹּו אֶת־הַכֶּסֶף שִׁבְעָה שְׁקָלִים וַעֲשָׂרָה הַכָּסֶף׃
32.10 וָאֶכְתֹּב בַּסֵּפֶר וָאֶחְתֹּם וָאָעֵד עֵדִים וָאֶשְׁקֹל הַכֶּסֶף בְּמֹאזְנָיִם׃
32.11 וָאֶקַּח אֶת־סֵפֶר הַמִּקְנָה אֶת־הֶחָתוּם הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים וְאֶת־הַגָּלוּי׃
32.12 וָאֶתֵּן אֶת־הַסֵּפֶר הַמִּקְנָה אֶל־בָּרוּךְ בֶּן־נֵרִיָּה בֶּן־מַחְסֵיָה לְעֵינֵי חֲנַמְאֵל דֹּדִי וּלְעֵינֵי הָעֵדִים הַכֹּתְבִים בְּסֵפֶר הַמִּקְנָה לְעֵינֵי כָּל־הַיְּהוּדִים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה׃
32.13 וָאֲצַוֶּה אֶת בָּרוּךְ לְעֵינֵיהֶם לֵאמֹר׃
32.14 כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לָקֹוחַ אֶת־הַסְּפָרִים הָאֵלֶּה אֵת סֵפֶר הַמִּקְנָה הַזֶּה וְאֵת הֶחָתוּם וְאֵת סֵפֶר הַגָּלוּי הַזֶּה וּנְתַתָּם בִּכְלִי־חָרֶשׂ לְמַעַן יַעַמְדוּ יָמִים רַבִּים׃ ס
32.15 כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹוד יִקָּנוּ בָתִּים וְשָׂדֹות וּכְרָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת׃ פ
32.16 וָאֶתְפַּלֵּל אֶל־יְהוָה אַחֲרֵי תִתִּי אֶת־סֵפֶר הַמִּקְנָה אֶל־בָּרוּךְ בֶּן־נֵרִיָּה לֵאמֹר׃
32.17 אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה ׀ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ בְּכֹחֲךָ הַגָּדֹול וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה לֹא־יִפָּלֵא מִמְּךָ כָּל־דָּבָר׃
32.18 עֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים וּמְשַׁלֵּם עֲוֹן אָבֹות אֶל־חֵיק בְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם הָאֵל הַגָּדֹול הַגִּבֹּור יְהוָה צְבָאֹות שְׁמֹו׃
32.19 גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה אֲשֶׁר־עֵינֶיךָ פְקֻחֹות עַל־כָּל־דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו׃
32.20 אֲשֶׁרשַׂ־מְתָּ אֹתֹות וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ־מִצְרַיִם עַד־הַיֹּום הַזֶּה וּבְיִשְׂרָאֵל וּבָאָדָם וַתַּעֲשֶׂה־לְּךָ שֵׁם כַּיֹּום הַזֶּה׃
32.21 וַתֹּצֵא אֶת־עַמְּךָ אֶת־יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בְּאֹתֹות וּבְמֹופְתִים וּבְיָד חֲזָקָה וּבְאֶזְרֹועַ נְטוּיָה וּבְמֹורָא גָּדֹול׃
32.22 וַתִּתֵּן לָהֶם אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹותָם לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ׃
32.23 וַיָּבֹאוּ וַיִּרְשׁוּ אֹתָהּ וְלֹא־שָׁמְעוּ בְקֹולֶךָ [וּבְתֹרֹותֶךָ כ] (וּבְתֹורָתְךָ ק) לֹא־הָלָכוּ אֵת כָּל־אֲשֶׁר צִוִּיתָה לָהֶם לַעֲשֹׂות לֹא עָשׂוּ וַתַּקְרֵא אֹתָם אֵת כָּל־הָרָעָה הַזֹּאת׃
32.24 הִנֵּה הַסֹּלְלֹות בָּאוּ הָעִיר לְלָכְדָהּ וְהָעִיר נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים הַנִּלְחָמִים עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַחֶרֶב וְהָרָעָב וְהַדָּבֶר וַאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ הָיָה וְהִנְּךָ רֹאֶה׃
32.25 וְאַתָּה אָמַרְתָּ אֵלַי אֲדֹנָי יְהוִה קְנֵה־לְךָ הַשָּׂדֶה בַּכֶּסֶף וְהָעֵד עֵדִים וְהָעִיר נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים׃
32.26 וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר׃
32.27 הִנֵּה אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי כָּל־בָּשָׂר הֲמִמֶּנִּי יִפָּלֵא כָּל־דָּבָר׃
32.28 לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי נֹתֵן אֶת־הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד הַכַּשְׂדִּים וּבְיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל וּלְכָדָהּ׃
32.29 וּבָאוּ הַכַּשְׂדִּים הַנִּלְחָמִים עַל־הָעִיר הַזֹּאת וְהִצִּיתוּ אֶת־הָעִיר הַזֹּאת בָּאֵשׁ וּשְׂרָפוּהָ וְאֵת הַבָּתִּים אֲשֶׁר קִטְּרוּ עַל־גַּגֹּותֵיהֶם לַבַּעַל וְהִסִּכוּ נְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִסֵנִי׃
32.30 כִּי־הָיוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יְהוּדָה אַךְ עֹשִׂים הָרַע בְּעֵינַי מִנְּעֻרֹתֵיהֶם כִּי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אַךְ מַכְעִסִים אֹתִי בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם נְאֻם־יְהוָה׃
32.31 כִּי עַל־אַפִּי וְעַל־חֲמָתִי הָיְתָה לִּי הָעִיר הַזֹּאת לְמִן־הַיֹּום אֲשֶׁר בָּנוּ אֹותָהּ וְעַד הַיֹּום הַזֶּה לַהֲסִירָהּ מֵעַל פָּנָי׃
32.32 עַל כָּל־רָעַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר עָשׂוּ לְהַכְעִסֵנִי הֵמָּה מַלְכֵיהֶם שָׂרֵיהֶם כֹּהֲנֵיהֶם וּנְבִיאֵיהֶם וְאִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם׃
32.33 וַיִּפְנוּ אֵלַי עֹרֶף וְלֹא פָנִים וְלַמֵּד אֹתָם הַשְׁכֵּם וְלַמֵּד וְאֵינָם שֹׁמְעִים לָקַחַת מוּסָר׃
32.34 וַיָּשִׂימוּ שִׁקּוּצֵיהֶם בַּבַּיִת אֲשֶׁר־נִקְרָא־שְׁמִי עָלָיו לְטַמְּאֹו׃
32.35 וַיִּבְנוּ אֶת־בָּמֹות הַבַּעַל אֲשֶׁר ׀ בְּגֵיא בֶן־הִנֹּם לְהַעֲבִיר אֶת־בְּנֵיהֶם וְאֶת־בְּנֹותֵיהֶם לַמֹּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא־צִוִּיתִים וְלֹא עָלְתָה עַל־לִבִּי לַעֲשֹׂות הַתֹּועֵבָה הַזֹּאת לְמַעַן [הַחֲטִי כ] (הַחֲטִיא ק) אֶת־יְהוּדָה׃ ס
32.36 וְעַתָּה לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־הָעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר ׀ אַתֶּם אֹמְרִים נִתְּנָה בְּיַד מֶלֶךְ־בָּבֶל בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדָּבֶר׃
32.37 הִנְנִי מְקַבְּצָם מִכָּל־הָאֲרָצֹות אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם בְּאַפִּי וּבַחֲמָתִי וּבְקֶצֶף גָּדֹול וַהֲשִׁבֹתִים אֶל־הַמָּקֹום הַזֶּה וְהֹשַׁבְתִּים לָבֶטַח׃
32.38 וְהָיוּ לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים׃
32.39 וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב אֶחָד וְדֶרֶךְ אֶחָד לְיִרְאָה אֹותִי כָּל־הַיָּמִים לְטֹוב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם׃
32.40 וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית עֹולָם אֲשֶׁר לֹא־אָשׁוּב מֵאַחֲרֵיהֶם לְהֵיטִיבִי אֹותָם וְאֶת־יִרְאָתִי אֶתֵּן בִּלְבָבָם לְבִלְתִּי סוּר מֵעָלָי׃
32.41 וְשַׂשְׂתִּי עֲלֵיהֶם לְהֵטִיב אֹותָם וּנְטַעְתִּים בָּאָרֶץ הַזֹּאת בֶּאֱמֶת בְּכָל־לִבִּי וּבְכָל־נַפְשִׁי׃ ס
32.42 כִּי־כֹה אָמַר יְהוָה כַּאֲשֶׁר הֵבֵאתִי אֶל־הָעָם הַזֶּה אֵת כָּל־הָרָעָה הַגְּדֹולָה הַזֹּאת כֵּן אָנֹכִי מֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת־כָּל־הַטֹּובָה אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר עֲלֵיהֶם׃
32.43 וְנִקְנָה הַשָּׂדֶה בָּאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר ׀ אַתֶּם אֹמְרִים שְׁמָמָה הִיא מֵאֵין אָדָם וּבְהֵמָה נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים׃
32.44 שָׂדֹות בַּכֶּסֶף יִקְנוּ וְכָתֹוב בַּסֵּפֶר ׀ וְחָתֹום וְהָעֵד עֵדִים בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּבִסְבִיבֵי יְרוּשָׁלִַם וּבְעָרֵי יְהוּדָה וּבְעָרֵי הָהָר וּבְעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וּבְעָרֵי הַנֶּגֶב כִּי־אָשִׁיב אֶת־שְׁבוּתָם נְאֻם־יְהוָה׃ פ
32.1 Hadaabaar Aaxxaer-HaajaaH Aael-jirmjaaHw meAet jHwaaH [bixxnat k] (baxxaanaaH q) HaaOaxirijt lcidqijaaHw maelaek jHwdaaH HijA HaxxaanaaH xxmonaeH-OaexreH xxaanaaH linbwkadraeAcar׃
32.2 wAaaz hejl maelaek baabael caarijm Oal-jrwxxaalaaim wjirmjaaHw HanaabijA HaajaaH kaalwA bahacar HamaTaaraaH Aaxxaer bejt-maelaek jHwdaaH׃
32.3 Aaxxaer klaaAow cidqijaaHw maelaek-jHwdaaH leAmor madwOa AataaH nibaaA leAmor koH Aaamar jHwaaH Hinnij noten Aaet-HaaOijr HazoAt bjad maelaek-baabael wlkaadaaH׃
32.4 wcidqijaaHw maelaek jHwdaaH loA jimaaleT mijad Hakaxdijm kij Hinaaton jinaaten bjad maelaek-baabael wdibaer-pijw Oim-pijw wOejnaajw Aaet- [Oejnow k] (Oejnaajw q) tirAaejnaaH׃
32.5 wbaabael jowlik Aaet-cidqijaaHw wxxaam jiHjaeH Oad-paaqdij Aotow nAum-jHwaaH kij tilaahamw Aaet-Hakaxdijm loA taclijhw׃ p
32.6 wajoAmaer jirmjaaHw HaajaaH dbar-jHwaaH Aelaj leAmor׃
32.7 HineH hanamAel baen-xxalum dodkaa baaA Aelaejkaa leAmor qneH lkaa Aaet-xaadij Aaxxaer baOanaatowt kij lkaa mixxpaT HagAulaaH liqnowt׃
32.8 wajaaboA Aelaj hanamAel baen-dodij kidbar jHwaaH Aael-hacar HamaTaaraaH wajoAmaer Aelaj qneH naaA Aaet-xaadij Aaxxaer-baOanaatowt Aaxxaer bAaeraec binjaamijn kij-lkaa mixxpaT HajruxxaaH wlkaa HagAulaaH qneH-laak waaAedaO kij dbar-jHwaaH HwA׃
32.9 waaAaeqnaeH Aaet-HaxaadaeH meAet hanamAel baen-dodij Aaxxaer baOanaatowt waaAaexxqalaaH-low Aaet-Hakaesaep xxibOaaH xxqaalijm waOaxaaraaH Hakaasaep׃
32.10 waaAaektob basepaer waaAaehtom waaAaaOed Oedijm waaAaexxqol Hakaesaep bmoAznaajim׃
32.11 waaAaeqah Aaet-sepaer HamiqnaaH Aaet-Haehaatwm HamicwaaH wHahuqijm wAaet-Hagaalwj׃
32.12 waaAaeten Aaet-Hasepaer HamiqnaaH Aael-baarwk baen-nerijaaH baen-mahsejaaH lOejnej hanamAel dodij wlOejnej HaaOedijm Hakotbijm bsepaer HamiqnaaH lOejnej kaal-HajHwdijm Hajoxxbijm bahacar HamaTaaraaH׃
32.13 waaAacawaeH Aaet baarwk lOejnejHaem leAmor׃
32.14 koH-Aaamar jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel laaqowha Aaet-Haspaarijm HaaAelaeH Aet sepaer HamiqnaaH HazaeH wAet Haehaatwm wAet sepaer Hagaalwj HazaeH wntataam biklij-haaraex lmaOan jaOamdw jaamijm rabijm׃ s
32.15 kij koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel Oowd jiqaanw baatijm wxaadowt wkraamijm baaAaaraec HazoAt׃ p
32.16 waaAaetpalel Aael-jHwaaH Aaharej titij Aaet-sepaer HamiqnaaH Aael-baarwk baen-nerijaaH leAmor׃
32.17 AaHaaH Aadonaaj jHwiH HineH AataaH Oaaxijtaa Aaet-Haxxaamajim wAaet-HaaAaaraec bkohakaa Hagaadowl wbizroOakaa HanTwjaaH loA-jipaaleA mimkaa kaal-daabaar׃
32.18 OoxaeH haesaed laAalaapijm wmxxalem Oawon Aaabowt Aael-hejq bnejHaem AaharejHaem HaaAel Hagaadowl Hagibowr jHwaaH cbaaAowt xxmow׃
32.19 gdol HaaOecaaH wrab HaaOalijlijaaH Aaxxaer-Oejnaejkaa pquhowt Oal-kaal-darkej bnej Aaadaam laatet lAijxx kidraakaajw wkiprij maOalaalaajw׃
32.20 Aaxxaerxa-mtaa Aotowt wmoptijm bAaeraec-micrajim Oad-Hajowm HazaeH wbjixraaAel wbaaAaadaam wataOaxaeH-lkaa xxem kajowm HazaeH׃
32.21 watoceA Aaet-Oamkaa Aaet-jixraaAel meAaeraec micraajim bAotowt wbmowptijm wbjaad hazaaqaaH wbAaezrowOa nTwjaaH wbmowraaA gaadowl׃
32.22 watiten laaHaem Aaet-HaaAaaraec HazoAt Aaxxaer-nixxbaOtaa laAabowtaam laatet laaHaem Aaeraec zaabat haalaab wdbaaxx׃
32.23 wajaaboAw wajirxxw AotaaH wloA-xxaamOw bqowlaekaa [wbtorowtaekaa k] (wbtowraatkaa q) loA-Haalaakw Aet kaal-Aaxxaer ciwijtaaH laaHaem laOaxowt loA Oaaxw wataqreA Aotaam Aet kaal-HaaraaOaaH HazoAt׃
32.24 HineH Hasollowt baaAw HaaOijr llaakdaaH wHaaOijr nitnaaH bjad Hakaxdijm Hanilhaamijm OaalaejHaa mipnej Hahaeraeb wHaaraaOaab wHadaabaer waAaxxaer dibartaa HaajaaH wHinkaa roAaeH׃
32.25 wAataaH Aaamartaa Aelaj Aadonaaj jHwiH qneH-lkaa HaxaadaeH bakaesaep wHaaOed Oedijm wHaaOijr nitnaaH bjad Hakaxdijm׃
32.26 wajHij dbar-jHwaaH Aael-jirmjaaHw leAmor׃
32.27 HineH Aanij jHwaaH AaeloHej kaal-baaxaar Hamimaenij jipaaleA kaal-daabaar׃
32.28 laaken koH Aaamar jHwaaH Hinnij noten Aaet-HaaOijr HazoAt bjad Hakaxdijm wbjad nbwkadraeAcar maelaek-baabael wlkaadaaH׃
32.29 wbaaAw Hakaxdijm Hanilhaamijm Oal-HaaOijr HazoAt wHicijtw Aaet-HaaOijr HazoAt baaAexx wxraapwHaa wAet Habaatijm Aaxxaer qiTrw Oal-gagowtejHaem labaOal wHisikw nsaakijm leAloHijm Aaherijm lmaOan HakOisenij׃
32.30 kij-Haajw bnej-jixraaAel wbnej jHwdaaH Aak Ooxijm HaaraO bOejnaj minOurotejHaem kij bnej-jixraaAel Aak makOisijm Aotij bmaOaxeH jdejHaem nAum-jHwaaH׃
32.31 kij Oal-Aapij wOal-hamaatij HaajtaaH lij HaaOijr HazoAt lmin-Hajowm Aaxxaer baanw AowtaaH wOad Hajowm HazaeH laHasijraaH meOal paanaaj׃
32.32 Oal kaal-raaOat bnej-jixraaAel wbnej jHwdaaH Aaxxaer Oaaxw lHakOisenij HemaaH malkejHaem xaarejHaem koHanejHaem wnbijAejHaem wAijxx jHwdaaH wjoxxbej jrwxxaalaaim׃
32.33 wajipnw Aelaj Ooraep wloA paanijm wlamed Aotaam Haxxkem wlamed wAejnaam xxomOijm laaqahat mwsaar׃
32.34 wajaaxijmw xxiqwcejHaem babajit Aaxxaer-niqraaA-xxmij Oaalaajw lTamAow׃
32.35 wajibnw Aaet-baamowt HabaOal Aaxxaer bgejA baen-Hinom lHaOabijr Aaet-bnejHaem wAaet-bnowtejHaem lamolaek Aaxxaer loA-ciwijtijm wloA OaaltaaH Oal-libij laOaxowt HatowOebaaH HazoAt lmaOan [HahaTij k] (HahaTijA q) Aaet-jHwdaaH׃ s
32.36 wOataaH laaken koH-Aaamar jHwaaH AaeloHej jixraaAel Aael-HaaOijr HazoAt Aaxxaer Aataem Aomrijm nitnaaH bjad maelaek-baabael bahaeraeb wbaaraaOaab wbadaabaer׃
32.37 Hinnij mqabcaam mikaal-HaaAaraacowt Aaxxaer Hidahtijm xxaam bAapij wbahamaatij wbqaecaep gaadowl waHaxxibotijm Aael-Hamaaqowm HazaeH wHoxxabtijm laabaeTah׃
32.38 wHaajw lij lOaam waAanij AaeHjaeH laaHaem leAloHijm׃
32.39 wnaatatij laaHaem leb Aaehaad wdaeraek Aaehaad ljirAaaH Aowtij kaal-Hajaamijm lTowb laaHaem wlibnejHaem AaharejHaem׃
32.40 wkaaratij laaHaem brijt Oowlaam Aaxxaer loA-Aaaxxwb meAaharejHaem lHejTijbij Aowtaam wAaet-jirAaatij Aaeten bilbaabaam lbiltij swr meOaalaaj׃
32.41 wxaxtij OalejHaem lHeTijb Aowtaam wnTaOtijm baaAaaraec HazoAt baeAaemaet bkaal-libij wbkaal-napxxij׃ s
32.42 kij-koH Aaamar jHwaaH kaAaxxaer HebeAtij Aael-HaaOaam HazaeH Aet kaal-HaaraaOaaH HagdowlaaH HazoAt ken Aaanokij mebijA OalejHaem Aaet-kaal-HaTowbaaH Aaxxaer Aaanokij dober OalejHaem׃
32.43 wniqnaaH HaxaadaeH baaAaaraec HazoAt Aaxxaer Aataem Aomrijm xxmaamaaH HijA meAejn Aaadaam wbHemaaH nitnaaH bjad Hakaxdijm׃
32.44 xaadowt bakaesaep jiqnw wkaatowb basepaer whaatowm wHaaOed Oedijm bAaeraec binjaamin wbisbijbej jrwxxaalaim wbOaarej jHwdaaH wbOaarej HaaHaar wbOaarej HaxxpelaaH wbOaarej Hanaegaeb kij-Aaaxxijb Aaet-xxbwtaam nAum-jHwaaH׃ p
32.1 הדבר אשר־היה אל־ירמיהו מאת יהוה [בשנת כ] (בשנה ק) העשרית לצדקיהו מלך יהודה היא השנה שמנה־עשרה שנה לנבוכדראצר׃
32.2 ואז חיל מלך בבל צרים על־ירושלם וירמיהו הנביא היה כלוא בחצר המטרה אשר בית־מלך יהודה׃
32.3 אשר כלאו צדקיהו מלך־יהודה לאמר מדוע אתה נבא לאמר כה אמר יהוה הנני נתן את־העיר הזאת ביד מלך־בבל ולכדה׃
32.4 וצדקיהו מלך יהודה לא ימלט מיד הכשדים כי הנתן ינתן ביד מלך־בבל ודבר־פיו עם־פיו ועיניו את־ [עינו כ] (עיניו ק) תראינה׃
32.5 ובבל יולך את־צדקיהו ושם יהיה עד־פקדי אתו נאם־יהוה כי תלחמו את־הכשדים לא תצליחו׃ פ
32.6 ויאמר ירמיהו היה דבר־יהוה אלי לאמר׃
32.7 הנה חנמאל בן־שלם דדך בא אליך לאמר קנה לך את־שדי אשר בענתות כי לך משפט הגאלה לקנות׃
32.8 ויבא אלי חנמאל בן־דדי כדבר יהוה אל־חצר המטרה ויאמר אלי קנה נא את־שדי אשר־בענתות אשר ׀ בארץ בנימין כי־לך משפט הירשה ולך הגאלה קנה־לך ואדע כי דבר־יהוה הוא׃
32.9 ואקנה את־השדה מאת חנמאל בן־דדי אשר בענתות ואשקלה־לו את־הכסף שבעה שקלים ועשרה הכסף׃
32.10 ואכתב בספר ואחתם ואעד עדים ואשקל הכסף במאזנים׃
32.11 ואקח את־ספר המקנה את־החתום המצוה והחקים ואת־הגלוי׃
32.12 ואתן את־הספר המקנה אל־ברוך בן־נריה בן־מחסיה לעיני חנמאל דדי ולעיני העדים הכתבים בספר המקנה לעיני כל־היהודים הישבים בחצר המטרה׃
32.13 ואצוה את ברוך לעיניהם לאמר׃
32.14 כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לקוח את־הספרים האלה את ספר המקנה הזה ואת החתום ואת ספר הגלוי הזה ונתתם בכלי־חרש למען יעמדו ימים רבים׃ ס
32.15 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עוד יקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת׃ פ
32.16 ואתפלל אל־יהוה אחרי תתי את־ספר המקנה אל־ברוך בן־נריה לאמר׃
32.17 אהה אדני יהוה הנה ׀ אתה עשית את־השמים ואת־הארץ בכחך הגדול ובזרעך הנטויה לא־יפלא ממך כל־דבר׃
32.18 עשה חסד לאלפים ומשלם עון אבות אל־חיק בניהם אחריהם האל הגדול הגבור יהוה צבאות שמו׃
32.19 גדל העצה ורב העליליה אשר־עיניך פקחות על־כל־דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו׃
32.20 אשרש־מת אתות ומפתים בארץ־מצרים עד־היום הזה ובישראל ובאדם ותעשה־לך שם כיום הזה׃
32.21 ותצא את־עמך את־ישראל מארץ מצרים באתות ובמופתים וביד חזקה ובאזרוע נטויה ובמורא גדול׃
32.22 ותתן להם את־הארץ הזאת אשר־נשבעת לאבותם לתת להם ארץ זבת חלב ודבש׃
32.23 ויבאו וירשו אתה ולא־שמעו בקולך [ובתרותך כ] (ובתורתך ק) לא־הלכו את כל־אשר צויתה להם לעשות לא עשו ותקרא אתם את כל־הרעה הזאת׃
32.24 הנה הסללות באו העיר ללכדה והעיר נתנה ביד הכשדים הנלחמים עליה מפני החרב והרעב והדבר ואשר דברת היה והנך ראה׃
32.25 ואתה אמרת אלי אדני יהוה קנה־לך השדה בכסף והעד עדים והעיר נתנה ביד הכשדים׃
32.26 ויהי דבר־יהוה אל־ירמיהו לאמר׃
32.27 הנה אני יהוה אלהי כל־בשר הממני יפלא כל־דבר׃
32.28 לכן כה אמר יהוה הנני נתן את־העיר הזאת ביד הכשדים וביד נבוכדראצר מלך־בבל ולכדה׃
32.29 ובאו הכשדים הנלחמים על־העיר הזאת והציתו את־העיר הזאת באש ושרפוה ואת הבתים אשר קטרו על־גגותיהם לבעל והסכו נסכים לאלהים אחרים למען הכעסני׃
32.30 כי־היו בני־ישראל ובני יהודה אך עשים הרע בעיני מנערתיהם כי בני־ישראל אך מכעסים אתי במעשה ידיהם נאם־יהוה׃
32.31 כי על־אפי ועל־חמתי היתה לי העיר הזאת למן־היום אשר בנו אותה ועד היום הזה להסירה מעל פני׃
32.32 על כל־רעת בני־ישראל ובני יהודה אשר עשו להכעסני המה מלכיהם שריהם כהניהם ונביאיהם ואיש יהודה וישבי ירושלם׃
32.33 ויפנו אלי ערף ולא פנים ולמד אתם השכם ולמד ואינם שמעים לקחת מוסר׃
32.34 וישימו שקוציהם בבית אשר־נקרא־שמי עליו לטמאו׃
32.35 ויבנו את־במות הבעל אשר ׀ בגיא בן־הנם להעביר את־בניהם ואת־בנותיהם למלך אשר לא־צויתים ולא עלתה על־לבי לעשות התועבה הזאת למען [החטי כ] (החטיא ק) את־יהודה׃ ס
32.36 ועתה לכן כה־אמר יהוה אלהי ישראל אל־העיר הזאת אשר ׀ אתם אמרים נתנה ביד מלך־בבל בחרב וברעב ובדבר׃
32.37 הנני מקבצם מכל־הארצות אשר הדחתים שם באפי ובחמתי ובקצף גדול והשבתים אל־המקום הזה והשבתים לבטח׃
32.38 והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים׃
32.39 ונתתי להם לב אחד ודרך אחד ליראה אותי כל־הימים לטוב להם ולבניהם אחריהם׃
32.40 וכרתי להם ברית עולם אשר לא־אשוב מאחריהם להיטיבי אותם ואת־יראתי אתן בלבבם לבלתי סור מעלי׃
32.41 וששתי עליהם להטיב אותם ונטעתים בארץ הזאת באמת בכל־לבי ובכל־נפשי׃ ס
32.42 כי־כה אמר יהוה כאשר הבאתי אל־העם הזה את כל־הרעה הגדולה הזאת כן אנכי מביא עליהם את־כל־הטובה אשר אנכי דבר עליהם׃
32.43 ונקנה השדה בארץ הזאת אשר ׀ אתם אמרים שממה היא מאין אדם ובהמה נתנה ביד הכשדים׃
32.44 שדות בכסף יקנו וכתוב בספר ׀ וחתום והעד עדים בארץ בנימן ובסביבי ירושלם ובערי יהודה ובערי ההר ובערי השפלה ובערי הנגב כי־אשיב את־שבותם נאם־יהוה׃ פ
32.1 Hdbr Axr-HjH Al-jrmjHw mAt jHwH [bxnt k] (bxnH q) HOxrjt lcdqjHw mlk jHwdH HjA HxnH xmnH-OxrH xnH lnbwkdrAcr׃
32.2 wAz hjl mlk bbl crjm Ol-jrwxlm wjrmjHw HnbjA HjH klwA bhcr HmTrH Axr bjt-mlk jHwdH׃
32.3 Axr klAw cdqjHw mlk-jHwdH lAmr mdwO AtH nbA lAmr kH Amr jHwH Hnnj ntn At-HOjr HzAt bjd mlk-bbl wlkdH׃
32.4 wcdqjHw mlk jHwdH lA jmlT mjd Hkxdjm kj Hntn jntn bjd mlk-bbl wdbr-pjw Om-pjw wOjnjw At- [Ojnw k] (Ojnjw q) trAjnH׃
32.5 wbbl jwlk At-cdqjHw wxm jHjH Od-pqdj Atw nAm-jHwH kj tlhmw At-Hkxdjm lA tcljhw׃ p
32.6 wjAmr jrmjHw HjH dbr-jHwH Alj lAmr׃
32.7 HnH hnmAl bn-xlm ddk bA Aljk lAmr qnH lk At-xdj Axr bOntwt kj lk mxpT HgAlH lqnwt׃
32.8 wjbA Alj hnmAl bn-ddj kdbr jHwH Al-hcr HmTrH wjAmr Alj qnH nA At-xdj Axr-bOntwt Axr bArc bnjmjn kj-lk mxpT HjrxH wlk HgAlH qnH-lk wAdO kj dbr-jHwH HwA׃
32.9 wAqnH At-HxdH mAt hnmAl bn-ddj Axr bOntwt wAxqlH-lw At-Hksp xbOH xqljm wOxrH Hksp׃
32.10 wAktb bspr wAhtm wAOd Odjm wAxql Hksp bmAznjm׃
32.11 wAqh At-spr HmqnH At-Hhtwm HmcwH wHhqjm wAt-Hglwj׃
32.12 wAtn At-Hspr HmqnH Al-brwk bn-nrjH bn-mhsjH lOjnj hnmAl ddj wlOjnj HOdjm Hktbjm bspr HmqnH lOjnj kl-HjHwdjm Hjxbjm bhcr HmTrH׃
32.13 wAcwH At brwk lOjnjHm lAmr׃
32.14 kH-Amr jHwH cbAwt AlHj jxrAl lqwh At-Hsprjm HAlH At spr HmqnH HzH wAt Hhtwm wAt spr Hglwj HzH wnttm bklj-hrx lmOn jOmdw jmjm rbjm׃ s
32.15 kj kH Amr jHwH cbAwt AlHj jxrAl Owd jqnw btjm wxdwt wkrmjm bArc HzAt׃ p
32.16 wAtpll Al-jHwH Ahrj ttj At-spr HmqnH Al-brwk bn-nrjH lAmr׃
32.17 AHH Adnj jHwH HnH AtH Oxjt At-Hxmjm wAt-HArc bkhk Hgdwl wbzrOk HnTwjH lA-jplA mmk kl-dbr׃
32.18 OxH hsd lAlpjm wmxlm Own Abwt Al-hjq bnjHm AhrjHm HAl Hgdwl Hgbwr jHwH cbAwt xmw׃
32.19 gdl HOcH wrb HOljljH Axr-Ojnjk pqhwt Ol-kl-drkj bnj Adm ltt lAjx kdrkjw wkprj mOlljw׃
32.20 Axrx-mt Atwt wmptjm bArc-mcrjm Od-Hjwm HzH wbjxrAl wbAdm wtOxH-lk xm kjwm HzH׃
32.21 wtcA At-Omk At-jxrAl mArc mcrjm bAtwt wbmwptjm wbjd hzqH wbAzrwO nTwjH wbmwrA gdwl׃
32.22 wttn lHm At-HArc HzAt Axr-nxbOt lAbwtm ltt lHm Arc zbt hlb wdbx׃
32.23 wjbAw wjrxw AtH wlA-xmOw bqwlk [wbtrwtk k] (wbtwrtk q) lA-Hlkw At kl-Axr cwjtH lHm lOxwt lA Oxw wtqrA Atm At kl-HrOH HzAt׃
32.24 HnH Hsllwt bAw HOjr llkdH wHOjr ntnH bjd Hkxdjm Hnlhmjm OljH mpnj Hhrb wHrOb wHdbr wAxr dbrt HjH wHnk rAH׃
32.25 wAtH Amrt Alj Adnj jHwH qnH-lk HxdH bksp wHOd Odjm wHOjr ntnH bjd Hkxdjm׃
32.26 wjHj dbr-jHwH Al-jrmjHw lAmr׃
32.27 HnH Anj jHwH AlHj kl-bxr Hmmnj jplA kl-dbr׃
32.28 lkn kH Amr jHwH Hnnj ntn At-HOjr HzAt bjd Hkxdjm wbjd nbwkdrAcr mlk-bbl wlkdH׃
32.29 wbAw Hkxdjm Hnlhmjm Ol-HOjr HzAt wHcjtw At-HOjr HzAt bAx wxrpwH wAt Hbtjm Axr qTrw Ol-ggwtjHm lbOl wHskw nskjm lAlHjm Ahrjm lmOn HkOsnj׃
32.30 kj-Hjw bnj-jxrAl wbnj jHwdH Ak Oxjm HrO bOjnj mnOrtjHm kj bnj-jxrAl Ak mkOsjm Atj bmOxH jdjHm nAm-jHwH׃
32.31 kj Ol-Apj wOl-hmtj HjtH lj HOjr HzAt lmn-Hjwm Axr bnw AwtH wOd Hjwm HzH lHsjrH mOl pnj׃
32.32 Ol kl-rOt bnj-jxrAl wbnj jHwdH Axr Oxw lHkOsnj HmH mlkjHm xrjHm kHnjHm wnbjAjHm wAjx jHwdH wjxbj jrwxlm׃
32.33 wjpnw Alj Orp wlA pnjm wlmd Atm Hxkm wlmd wAjnm xmOjm lqht mwsr׃
32.34 wjxjmw xqwcjHm bbjt Axr-nqrA-xmj Oljw lTmAw׃
32.35 wjbnw At-bmwt HbOl Axr bgjA bn-Hnm lHObjr At-bnjHm wAt-bnwtjHm lmlk Axr lA-cwjtjm wlA OltH Ol-lbj lOxwt HtwObH HzAt lmOn [HhTj k] (HhTjA q) At-jHwdH׃ s
32.36 wOtH lkn kH-Amr jHwH AlHj jxrAl Al-HOjr HzAt Axr Atm Amrjm ntnH bjd mlk-bbl bhrb wbrOb wbdbr׃
32.37 Hnnj mqbcm mkl-HArcwt Axr Hdhtjm xm bApj wbhmtj wbqcp gdwl wHxbtjm Al-Hmqwm HzH wHxbtjm lbTh׃
32.38 wHjw lj lOm wAnj AHjH lHm lAlHjm׃
32.39 wnttj lHm lb Ahd wdrk Ahd ljrAH Awtj kl-Hjmjm lTwb lHm wlbnjHm AhrjHm׃
32.40 wkrtj lHm brjt Owlm Axr lA-Axwb mAhrjHm lHjTjbj Awtm wAt-jrAtj Atn blbbm lbltj swr mOlj׃
32.41 wxxtj OljHm lHTjb Awtm wnTOtjm bArc HzAt bAmt bkl-lbj wbkl-npxj׃ s
32.42 kj-kH Amr jHwH kAxr HbAtj Al-HOm HzH At kl-HrOH HgdwlH HzAt kn Ankj mbjA OljHm At-kl-HTwbH Axr Ankj dbr OljHm׃
32.43 wnqnH HxdH bArc HzAt Axr Atm Amrjm xmmH HjA mAjn Adm wbHmH ntnH bjd Hkxdjm׃
32.44 xdwt bksp jqnw wktwb bspr whtwm wHOd Odjm bArc bnjmn wbsbjbj jrwxlm wbOrj jHwdH wbOrj HHr wbOrj HxplH wbOrj Hngb kj-Axjb At-xbwtm nAm-jHwH׃ p
32.1 Verbum, quod factum est ad Ieremiam a Domino in anno decimo Sedeciae regis Iudae; ipse est annus decimus octavus Nabuchodonosor.
32.2 Tunc exercitus regis Babylonis obsidebat Ierusalem, et Ieremias propheta erat clausus in atrio custodiae, qui erat in domo regis Iudae.
32.3 Clauserat enim eum Sedecias rex Iudae dicens: “ Quare vaticinaris dicens: “Haec dicit Dominus: Ecce ego dabo civitatem istam in manu regis Babylonis, et capiet eam;
32.4 et Sedecias rex Iudae non effugiet de manu Chaldaeorum, sed tradetur in manus regis Babylonis, et loquetur os eius cum ore illius, et oculi eius oculos illius videbunt;
32.5 et in Babylonem ducet Sedeciam, et ibi erit, donec visitem eum, ait Dominus; si autem dimicaveritis adversum Chaldaeos, nihil prosperum habebitis”? ”.
32.6 Et dixit Ieremias: “ Factum est verbum Domini ad me dicens:
32.7 Ecce Hanameel filius Sellum patruelis tuus veniet ad te dicens: “Eme tibi agrum meum, qui est in Anathoth; tibi enim competit ex propinquitate, ut emas”.
32.8 Et venit ad me Hanameel filius patrui mei secundum verbum Domini ad vestibulum custodiae et ait ad me: “Posside agrum meum, qui est in Anathoth in terra Beniamin, quia tibi competit hereditas, et tu propinquus es, ut possideas”. Intellexi autem quod verbum Domini esset
32.9 et emi agrum ab Hanameel filio patrui mei, qui est in Anathoth, et appendi ei argentum: septem et decem siclos argenteos.
32.10 Et scripsi in libro et signavi et adhibui testes et appendi argentum in statera.
32.11 Et accepi librum possessionis signatum, continentem stipulationes et rata, et apertum;
32.12 et dedi librum possessionis Baruch filio Neriae filii Maasiae in oculis Hanameel patruelis mei et in oculis testium, qui obsignaverant in libro emptionis, et in oculis omnium Iudaeorum, qui sedebant in atrio custodiae.
32.13 Et praecepi Baruch coram eis dicens:
32.14 Haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel: Sume libros istos, librum emptionis hunc signatum et librum hunc, qui apertus est; et pones illos in vase fictili, ut permanere possint diebus multis.
32.15 Haec enim dicit Dominus exercituum, Deus Israel: Adhuc possidebuntur domus et agri et vineae in terra ista.
32.16 Et oravi ad Dominum, postquam tradidi librum possessionis Baruch filio Neriae, dicens:
32.17 Heu, Domine Deus, ecce tu fecisti caelum et terram in fortitudine tua magna et in brachio tuo extento; non erit tibi difficile omne verbum,
32.18 qui facis misericordiam in milibus et reddis iniquitatem patrum in sinum filiorum eorum post eos; Deus magne, potens, Dominus exercituum nomen eius:
32.19 magnus consilio et potens in operibus, cuius oculi aperti sunt super omnes vias filiorum Adam, ut reddas unicuique secundum vias suas et secundum fructum operum eius.
32.20 Qui posuisti signa et portenta in terra Aegypti usque ad diem hanc et in Israel et in hominibus; et fecisti tibi nomen, sicut est dies haec.
32.21 Et eduxisti populum tuum Israel de terra Aegypti in signis et in portentis et in manu robusta et in brachio extento et in terrore magno.
32.22 Et dedisti eis terram hanc, quam iurasti patribus eorum, ut dares eis, terram fluentem lacte et melle.
32.23 Et ingressi sunt et possederunt eam; et non oboedierunt voci tuae et in lege tua non ambulaverunt: omnia, quae mandasti eis, ut facerent, non fecerunt; et occurrere fecisti eis omnia mala haec.
32.24 Ecce munitiones exstructae sunt adversum civitatem, ut capiatur, et urbs data est in manu Chaldaeorum, qui proeliantur adversus eam, in gladio et fame et pestilentia; et quaecumque locutus es, acciderunt, ut tu ipse cernis.
32.25 Et tu dicis mihi, Domine Deus: Eme agrum argento et adhibe testes, cum urbs data sit in manu Chaldaeorum ”.
32.26 Et factum est verbum Domini ad Ieremiam dicens:
32.27 “ Ecce ego Dominus, Deus universae carnis; numquid mihi difficile erit omne verbum?
32.28 Propterea haec dicit Dominus: Ecce ego tradam civitatem istam in manus Chaldaeorum et in manus regis Babylonis, et capiet eam.
32.29 Et venient Chaldaei proeliantes adversum urbem hanc et succendent eam igni et comburent eam et domos, in quarum domatibus sacrificabant Baal et libabant diis alienis libamina ad irritandum me.
32.30 Erant enim filii Israel et filii Iudae iugiter facientes malum in oculis meis ab adulescentia sua, filii Israel, qui usque nunc exacerbant me in opere manuum suarum, dicit Dominus.
32.31 Quia in furorem et in indignationem meam facta est mihi civitas haec a die, qua aedificaverunt eam, usque ad diem istam, qua auferetur de conspectu meo
32.32 propter omnem malitiam filiorum Israel et filiorum Iudae, quam fecerunt, ad iracundiam me provocantes, ipsi et reges eorum, principes eorum et sacerdotes eorum et prophetae eorum, viri Iudae et habitatores Ierusalem.
32.33 Et verterunt ad me terga et non facies, cum docerem eos diluculo consurgens et erudiens, et nollent audire, ut acciperent disciplinam.
32.34 Et posuerunt idola sua in domo, super quam invocatum est nomen meum, ut polluerent eam;
32.35 et aedificaverunt excelsa Baal, quae sunt in valle Benennom, ut initiarent filios suos et filias suas Moloch; quod non mandavi eis, nec ascendit in cor meum, ut facerent abominationem hanc et in peccatum deducerent Iudam ”.
32.36 Et nunc propter ista, haec dicit Dominus, Deus Israel, ad civitatem hanc, de qua vos dicitis quod tradatur in manus regis Babylonis in gladio et in fame et in peste:
32.37 “ Ecce ego congregabo eos de universis terris, ad quas eieci eos in furore meo et in ira mea et in indignatione grandi; et reducam eos ad locum istum et habitare eos faciam confidenter.
32.38 Et erunt mihi in populum, et ego ero eis in Deum.
32.39 Et dabo eis cor unum et viam unam, ut timeant me universis diebus, et bene sit eis et filiis eorum post eos.
32.40 Et feriam eis pactum sempiternum et non desinam eis benefacere et timorem meum dabo in corde eorum, ut non recedant a me.
32.41 Et laetabor super eis, cum bene eis fecero, et plantabo eos in terra ista in veritate, in toto corde meo et in tota anima mea.
32.42 Quia haec dicit Dominus: Sicut adduxi super populum istum omne malum hoc grande, sic adducam super eos omne bonum, quod ego loquor ad eos,
32.43 et possidebuntur agri in terra ista, de qua vos dicitis quod deserta sit, eo quod non remanserit homo et iumentum, et data sit in manu Chaldaeorum.
32.44 Agri ementur pecunia et scribentur in libro, et imprimetur signum, et testes adhibebuntur in terra Beniamin et in circuitu Ierusalem, in civitatibus Iudae et in civitatibus montanis et in civitatibus Sephelae et in civitatibus, quae ad austrum sunt, quia convertam sortem eorum ”, ait Dominus.
33.1 Und das Wort des HERRN erging zum zweitenmal an Jeremia, als er noch im Hofe des Gefängnisses eingeschlossen war.
33.2 So spricht der HERR, welcher es tut, der HERR, welcher es ausdenkt, um es auszuführen, HERR ist sein Name:
33.3 Rufe zu mir, so will ich dir antworten und dir große und unbegreifliche Dinge kundtun, die du nicht wußtest.
33.4 Denn so spricht der HERR, der Gott Israels, betreffs der Häuser dieser Stadt und der Paläste der Könige von Juda, die niedergerissen wurden zu Gunsten der Wälle und des Schwertkampfes;
33.5 und betreffs der Kriegsleute, welche gekommen sind, die Chaldäer zu bekämpfen und die Stadt mit den Leichen der Menschen zu füllen, die ich in meinem Zorn und Grimm geschlagen habe, weil ich mein Angesicht vor dieser Stadt verborgen habe wegen all ihrer Bosheit:
33.6 Siehe, ich verschaffe ihr Linderung und Heilung, und ich will sie heilen und ihnen eine Fülle von Frieden und Treue offenbaren.
33.7 Und ich will die Gefangenschaft Judas und Israels wenden und sie wieder bauen wie im Anfang.
33.8 Und ich will sie reinigen von all ihrer Missetat, damit sie wider mich gesündigt haben, und ich will ihnen alle ihre Missetaten vergeben, womit sie wider mich gesündigt und an mir gefrevelt haben.
33.9 Und sie sollen mir zum Ruhm, zur Freude, zum Lob und zur Ehre dienen bei allen Völkern der Erde, die von all dem Guten vernehmen werden, das ich ihnen tue, und sie werden erschrecken und erzittern ob all dem Guten und ob all dem Frieden, den ich ihnen schenken will.
33.10 So spricht der HERR: An diesem Orte, von dem ihr sagt, daß er verlassen sei von Menschen und Vieh, nämlich in den Städten Judas und in den Gassen Jerusalems, die verödet sind, weil kein Mensch mehr darin wohnt und kein Vieh,
33.11 da soll man wiederum Jubel und Freudengeschrei vernehmen, die Stimme des Bräutigams und der Braut, die Stimme derer, welche sagen: «Danket dem HERRN der Heerscharen; denn gütig ist der HERR, und ewig währt seine Gnade!» und derer, die Dankopfer bringen ins Haus des HERRN; denn ich will die Gefangenschaft des Landes wenden, daß es wieder sei wie im Anfang, spricht der HERR.
33.12 So spricht der HERR der Heerscharen: Es sollen an diesem Orte, der von Menschen und Vieh verlassen ist, und in allen ihren Städten wiederum Niederlassungen von Hirten sein, die ihre Schafe lagern werden;
33.13 in den Gebirgsstädten, in den Städten in der Ebene und in den Städten des Südens, auch im Lande Benjamin und in der Umgebung von Jerusalem und in den Städten Judas sollen die Schafe wiederum unter den Händen dessen vorübergehen, der sie zählt, spricht der HERR.
33.14 Siehe, es kommen Tage, spricht der HERR, da ich das gute Wort erfüllen will, das ich über das Haus Israel und über das Haus Juda geredet habe.
33.15 In jenen Tagen und zu jener Zeit will ich dem David einen rechtschaffenen Sproß hervorsprießen lassen, welcher Recht und Gerechtigkeit schaffen wird auf Erden.
33.16 In jenen Tagen soll Juda gerettet werden und Jerusalem sicher wohnen, und das ist der Name, den man ihr geben wird: «Der HERR ist unsere Gerechtigkeit!»
33.17 Denn also spricht der HERR: Es soll dem David nie an einem Mann fehlen, der auf dem Throne Israels sitzt;
33.18 auch den Priestern und Leviten soll es nie an einem Manne fehlen vor meinem Angesicht, der Brandopfer darbringe und Speisopfer anzünde und Schlachtopfer zurichte allezeit!
33.19 Und das Wort des HERRN erging an Jeremia also:
33.20 So spricht der HERR: Wenn ihr meinen Bund betreffs des Tages und meinen Bund betreffs der Nacht aufheben könnt, also daß Tag und Nacht nicht mehr zu ihrer Zeit eintreten werden,
33.21 so wird auch mein Bund mit meinem Knecht David aufgehoben werden, so daß er keinen Sohn mehr habe, der auf seinem Thron regiere, und mit den Leviten, den Priestern, daß sie nicht mehr meine Diener seien.
33.22 Wie man das Heer des Himmels nicht zählen und den Sand am Meer nicht messen kann, also will ich mehren den Samen meines Knechtes David und die Leviten, meine Diener.
33.23 Und das Wort des HERRN erging an Jeremia also:
33.24 Merkst du nicht, was dieses Volk behauptet, wenn es spricht: «Die zwei Geschlechter, die der HERR erwählt hat, die hat er verworfen?» Also verlästern sie mein Volk, daß es in ihren Augen kein Volk mehr ist.
33.25 So spricht nun der HERR also: So gewiß ich meinen Bund mit Tag und Nacht, die Ordnungen des Himmels und der Erde festgesetzt habe,
33.26 so wenig werde ich den Samen Jakobs und meines Knechtes David verwerfen, daß ich aus seinen Nachkommen keinen Herrscher mehr nähme, der über den Samen Abrahams, Isaaks und Jakobs herrschen soll; denn ich will ihre Gefangenschaft wenden und mich ihrer erbarmen!
33.1 καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου πρὸς ιερεμιαν δεύτερον καὶ αὐτὸς ἦν ἔτι δεδεμένος ἐν τῇ αὐλῇ τῆς φυλακῆς λέγων
33.2 οὕτως εἶπεν κύριος ποιῶν γῆν καὶ πλάσσων αὐτὴν τοῦ ἀνορθῶσαι αὐτήν κύριος ὄνομα αὐτῷ
33.3 κέκραξον πρός με καὶ ἀποκριθήσομαί σοι καὶ ἀπαγγελῶ σοι μεγάλα καὶ ἰσχυρά ἃ οὐκ ἔγνως αὐτά
33.4 ὅτι οὕτως εἶπεν κύριος ὁ θεὸς ισραηλ περὶ οἴκων τῆς πόλεως ταύτης καὶ περὶ οἴκων βασιλέως ιουδα τῶν καθῃρημένων εἰς χάρακας καὶ προμαχῶνας
33.5 τοῦ μάχεσθαι πρὸς τοὺς χαλδαίους καὶ πληρῶσαι αὐτὴν τῶν νεκρῶν τῶν ἀνθρώπων οὓς ἐπάταξα ἐν ὀργῇ μου καὶ ἐν θυμῷ μου καὶ ἀπέστρεψα τὸ πρόσωπόν μου ἀπ' αὐτῶν περὶ πασῶν τῶν πονηριῶν αὐτῶν
33.6 ἰδοὺ ἐγὼ ἀνάγω αὐτῇ συνούλωσιν καὶ ἴαμα καὶ φανερώσω αὐτοῖς εἰσακούειν καὶ ἰατρεύσω αὐτὴν καὶ ποιήσω αὐτοῖς εἰρήνην καὶ πίστιν
33.7 καὶ ἐπιστρέψω τὴν ἀποικίαν ιουδα καὶ τὴν ἀποικίαν ισραηλ καὶ οἰκοδομήσω αὐτοὺς καθὼς τὸ πρότερον
33.8 καὶ καθαριῶ αὐτοὺς ἀπὸ πασῶν τῶν ἀδικιῶν αὐτῶν ὧν ἡμάρτοσάν μοι καὶ οὐ μὴ μνησθήσομαι ἁμαρτιῶν αὐτῶν ὧν ἥμαρτόν μοι καὶ ἀπέστησαν ἀπ' ἐμοῦ
33.9 καὶ ἔσται εἰς εὐφροσύνην καὶ εἰς αἴνεσιν καὶ εἰς μεγαλειότητα παντὶ τῷ λαῷ τῆς γῆς οἵτινες ἀκούσονται πάντα τὰ ἀγαθά ἃ ἐγὼ ποιήσω καὶ φοβηθήσονται καὶ πικρανθήσονται περὶ πάντων τῶν ἀγαθῶν καὶ περὶ πάσης τῆς εἰρήνης ἧς ἐγὼ ποιήσω αὐτοῖς
33.10 οὕτως εἶπεν κύριος ἔτι ἀκουσθήσεται ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ ᾧ ὑμεῖς λέγετε ἔρημός ἐστιν ἀπὸ ἀνθρώπων καὶ κτηνῶν ἐν πόλεσιν ιουδα καὶ ἔξωθεν ιερουσαλημ ταῖς ἠρημωμέναις παρὰ τὸ μὴ εἶναι ἄνθρωπον καὶ κτήνη
33.11 φωνὴ εὐφροσύνης καὶ φωνὴ χαρμοσύνης φωνὴ νυμφίου καὶ φωνὴ νύμφης φωνὴ λεγόντων ἐξομολογεῖσθε κυρίῳ παντοκράτορι ὅτι χρηστὸς κύριος ὅτι εἰς τὸν αἰῶνα τὸ ἔλεος αὐτοῦ καὶ εἰσοίσουσιν δῶρα εἰς οἶκον κυρίου ὅτι ἀποστρέψω πᾶσαν τὴν ἀποικίαν τῆς γῆς ἐκείνης κατὰ τὸ πρότερον εἶπεν κύριος
33.12 οὕτως εἶπεν κύριος τῶν δυνάμεων ἔτι ἔσται ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ τῷ ἐρήμῳ παρὰ τὸ μὴ εἶναι ἄνθρωπον καὶ κτῆνος καὶ ἐν πάσαις ταῖς πόλεσιν αὐτοῦ καταλύματα ποιμένων κοιταζόντων πρόβατα
33.13 ἐν πόλεσιν τῆς ὀρεινῆς καὶ ἐν πόλεσιν τῆς σεφηλα καὶ ἐν πόλεσιν τῆς ναγεβ καὶ ἐν γῇ βενιαμιν καὶ ἐν ταῖς κύκλῳ ιερουσαλημ καὶ ἐν πόλεσιν ιουδα ἔτι παρελεύσεται πρόβατα ἐπὶ χεῖρα ἀριθμοῦντος εἶπεν κύριος
33.14 33.15 33.16 33.17 33.18 33.19 33.20 33.21 33.22 33.23 33.24 33.25 33.26
33.1 kai egeneto logos kyrioy pros ieremian deyteron kai aytos ehn eti dedemenos en teh ayleh tehs phylakehs legohn
33.2 oytohs eipen kyrios poiohn gehn kai plassohn aytehn toy anorthohsai aytehn kyrios onoma aytoh
33.3 kekraxon pros me kai apokrithehsomai soi kai apaggeloh soi megala kai ischyra a oyk egnohs ayta
33.4 oti oytohs eipen kyrios o theos israehl peri oikohn tehs poleohs taytehs kai peri oikohn basileohs ioyda tohn kathehrehmenohn eis charakas kai promachohnas
33.5 toy machesthai pros toys chaldaioys kai plehrohsai aytehn tohn nekrohn tohn anthrohpohn oys epataxa en orgeh moy kai en thymoh moy kai apestrepsa to prosohpon moy ap' aytohn peri pasohn tohn ponehriohn aytohn
33.6 idoy egoh anagoh ayteh synoylohsin kai iama kai phanerohsoh aytois eisakoyein kai iatreysoh aytehn kai poiehsoh aytois eirehnehn kai pistin
33.7 kai epistrepsoh tehn apoikian ioyda kai tehn apoikian israehl kai oikodomehsoh aytoys kathohs to proteron
33.8 kai katharioh aytoys apo pasohn tohn adikiohn aytohn ohn ehmartosan moi kai oy meh mnehsthehsomai amartiohn aytohn ohn ehmarton moi kai apestehsan ap' emoy
33.9 kai estai eis eyphrosynehn kai eis ainesin kai eis megaleiotehta panti toh laoh tehs gehs oitines akoysontai panta ta agatha a egoh poiehsoh kai phobehthehsontai kai pikranthehsontai peri pantohn tohn agathohn kai peri pasehs tehs eirehnehs ehs egoh poiehsoh aytois
33.10 oytohs eipen kyrios eti akoysthehsetai en toh topoh toytoh oh ymeis legete erehmos estin apo anthrohpohn kai ktehnohn en polesin ioyda kai exohthen ieroysalehm tais ehrehmohmenais para to meh einai anthrohpon kai ktehneh
33.11 phohneh eyphrosynehs kai phohneh charmosynehs phohneh nymphioy kai phohneh nymphehs phohneh legontohn exomologeisthe kyrioh pantokratori oti chrehstos kyrios oti eis ton aiohna to eleos aytoy kai eisoisoysin dohra eis oikon kyrioy oti apostrepsoh pasan tehn apoikian tehs gehs ekeinehs kata to proteron eipen kyrios
33.12 oytohs eipen kyrios tohn dynameohn eti estai en toh topoh toytoh toh erehmoh para to meh einai anthrohpon kai ktehnos kai en pasais tais polesin aytoy katalymata poimenohn koitazontohn probata
33.13 en polesin tehs oreinehs kai en polesin tehs sephehla kai en polesin tehs nageb kai en geh beniamin kai en tais kykloh ieroysalehm kai en polesin ioyda eti pareleysetai probata epi cheira arithmoyntos eipen kyrios
33.14 33.15 33.16 33.17 33.18 33.19 33.20 33.21 33.22 33.23 33.24 33.25 33.26
33.1 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֶל־יִרְמְיָהוּ שֵׁנִית וְהוּא עֹודֶנּוּ עָצוּר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה לֵאמֹר׃
33.2 כֹּה־אָמַר יְהוָה עֹשָׂהּ יְהוָה יֹוצֵר אֹותָהּ לַהֲכִינָהּ יְהוָה שְׁמֹו׃
33.3 קְרָא אֵלַי וְאֶעֱנֶךָּ וְאַגִּידָה לְּךָ גְּדֹלֹות וּבְצֻרֹות לֹא יְדַעְתָּם׃ ס
33.4 כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל־בָּתֵּי הָעִיר הַזֹּאת וְעַל־בָּתֵּי מַלְכֵי יְהוּדָה הַנְּתֻצִים אֶל־הַסֹּלְלֹות וְאֶל־הֶחָרֶב׃
33.5 בָּאִים לְהִלָּחֵם אֶת־הַכַּשְׂדִּים וּלְמַלְאָם אֶת־פִּגְרֵי הָאָדָם אֲשֶׁר־הִכֵּיתִי בְאַפִּי וּבַחֲמָתִי וַאֲשֶׁר הִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהָעִיר הַזֹּאת עַל כָּל־רָעָתָם׃
33.6 הִנְנִי מַעֲלֶה־לָּהּ אֲרֻכָה וּמַרְפֵּא וּרְפָאתִים וְגִלֵּיתִי לָהֶם עֲתֶרֶת שָׁלֹום וֶאֱמֶת׃
33.7 וַהֲשִׁבֹתִי אֶת־שְׁבוּת יְהוּדָה וְאֵת שְׁבוּת יִשְׂרָאֵל וּבְנִתִים כְּבָרִאשֹׁנָה׃
33.8 וְטִהַרְתִּים מִכָּל־עֲוֹנָם אֲשֶׁר חָטְאוּ־לִי וְסָלַחְתִּי [לְכֹול־ כ] (לְכָל־עֲוֹנֹותֵיהֶם ק) אֲשֶׁר חָטְאוּ־לִי וַאֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בִי׃
33.9 וְהָיְתָה לִּי לְשֵׁם שָׂשֹׂון לִתְהִלָּה וּלְתִפְאֶרֶת לְכֹל גֹּויֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ אֶת־כָּל־הַטֹּובָה אֲשֶׁר אָנֹכִי עֹשֶׂה אֹתָם וּפָחֲדוּ וְרָגְזוּ עַל כָּל־הַטֹּובָה וְעַל כָּל־הַשָּׁלֹום אֲשֶׁר אָנֹכִי עֹשֶׂה לָּהּ׃ ס
33.10 כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה עֹוד יִשָּׁמַע בַּמָּקֹום־הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצֹות יְרוּשָׁלִַם הַנְשַׁמֹּות מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יֹושֵׁב וּמֵאֵין בְּהֵמָה׃
33.11 קֹול שָׂשֹׂון וְקֹול שִׂמְחָה קֹול חָתָן וְקֹול כַּלָּה קֹול אֹמְרִים הֹודוּ אֶת־יְהוָה צְבָאֹות כִּי־טֹוב יְהוָה כִּי־לְעֹולָם חַסְדֹּו מְבִאִים תֹּודָה בֵּית יְהוָה כִּי־אָשִׁיב אֶת־שְׁבוּת־הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה אָמַר יְהוָה׃ ס
33.12 כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות עֹוד יִהְיֶה ׀ בַּמָּקֹום הַזֶּה הֶחָרֵב מֵאֵין־אָדָם וְעַד־בְּהֵמָה וּבְכָל־עָרָיו נְוֵה רֹעִים מַרְבִּצִים צֹאן׃
33.13 בְּעָרֵי הָהָר בְּעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וּבְעָרֵי הַנֶּגֶב וּבְאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּבִסְבִיבֵי יְרוּשָׁלִַם וּבְעָרֵי יְהוּדָה עֹד תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל־יְדֵי מֹונֶה אָמַר יְהוָה׃ ס
33.14 הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וַהֲקִמֹתִי אֶת־הַדָּבָר הַטֹּוב אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל־בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל־בֵּית יְהוּדָה׃
33.15 בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא אַצְמִיחַ לְדָוִד צֶמַח צְדָקָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ׃
33.16 בַּיָּמִים הָהֵם תִּוָּשַׁע יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם תִּשְׁכֹּון לָבֶטַח וְזֶה אֲשֶׁר־יִקְרָא־לָהּ יְהוָה ׀ צִדְקֵנוּ׃ ס
33.17 כִּי־כֹה אָמַר יְהוָה לֹא־יִכָּרֵת לְדָוִד אִישׁ יֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא בֵית־יִשְׂרָאֵל׃
33.18 וְלַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם לֹא־יִכָּרֵת אִישׁ מִלְּפָנָי מַעֲלֶה עֹולָה וּמַקְטִיר מִנְחָה וְעֹשֶׂה־זֶּבַח כָּל־הַיָּמִים׃ ס
33.19 וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־יִרְמְיָהוּ לֵאמֹור׃
33.20 כֹּה אָמַר יְהוָה אִם־תָּפֵרוּ אֶת־בְּרִיתִי הַיֹּום וְאֶת־בְּרִיתִי הַלָּיְלָה וּלְבִלְתִּי הֱיֹות יֹומָם־וָלַיְלָה בְּעִתָּם׃
33.21 גַּם־בְּרִיתִי תֻפַר אֶת־דָּוִד עַבְדִּי מִהְיֹות־לֹו בֵן מֹלֵךְ עַל־כִּסְאֹו וְאֶת־הַלְוִיִּם הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתָי׃
33.22 אֲשֶׁר לֹא־יִסָּפֵר צְבָא הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִמַּד חֹול הַיָּם כֵּן אַרְבֶּה אֶת־זֶרַע דָּוִד עַבְדִּי וְאֶת־הַלְוִיִּם מְשָׁרְתֵי אֹתִי׃ ס
33.23 וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר׃
33.24 הֲלֹוא רָאִיתָ מָה־הָעָם הַזֶּה דִּבְּרוּ לֵאמֹר שְׁתֵּי הַמִּשְׁפָּחֹות אֲשֶׁר בָּחַר יְהוָה בָּהֶם וַיִּמְאָסֵם וְאֶת־עַמִּי יִנְאָצוּן מִהְיֹות עֹוד גֹּוי לִפְנֵיהֶם׃ ס
33.25 כֹּה אָמַר יְהוָה אִם־לֹא בְרִיתִי יֹומָם וָלָיְלָה חֻקֹּות שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא־שָׂמְתִּי׃
33.26 גַּם־זֶרַע יַעֲקֹוב וְדָוִד עַבְדִּי אֶמְאַס מִקַּחַת מִזַּרְעֹו מֹשְׁלִים אֶל־זֶרַע אַבְרָהָם יִשְׂחָק וְיַעֲקֹב כִּי־ [אָשׁוּב כ] (אָשִׁיב ק) אֶת־שְׁבוּתָם וְרִחַמְתִּים׃ ס
33.1 wajHij dbar-jHwaaH Aael-jirmjaaHw xxenijt wHwA Oowdaenw Oaacwr bahacar HamaTaaraaH leAmor׃
33.2 koH-Aaamar jHwaaH OoxaaH jHwaaH jowcer AowtaaH laHakijnaaH jHwaaH xxmow׃
33.3 qraaA Aelaj wAaeOaenaekaa wAagijdaaH lkaa gdolowt wbcurowt loA jdaOtaam׃ s
33.4 kij koH Aaamar jHwaaH AaeloHej jixraaAel Oal-baatej HaaOijr HazoAt wOal-baatej malkej jHwdaaH Hantucijm Aael-Hasollowt wAael-Haehaaraeb׃
33.5 baaAijm lHilaahem Aaet-Hakaxdijm wlmalAaam Aaet-pigrej HaaAaadaam Aaxxaer-Hikejtij bAapij wbahamaatij waAaxxaer Histartij paanaj meHaaOijr HazoAt Oal kaal-raaOaataam׃
33.6 Hinnij maOalaeH-laaH AarukaaH wmarpeA wrpaaAtijm wgilejtij laaHaem Oataeraet xxaalowm waeAaemaet׃
33.7 waHaxxibotij Aaet-xxbwt jHwdaaH wAet xxbwt jixraaAel wbnitijm kbaariAxxonaaH׃
33.8 wTiHartijm mikaal-Oawonaam Aaxxaer haaTAw-lij wsaalahtij [lkowl- k] (lkaal-OawonowtejHaem q) Aaxxaer haaTAw-lij waAaxxaer paaxxOw bij׃
33.9 wHaajtaaH lij lxxem xaaxown litHilaaH wltipAaeraet lkol gowjej HaaAaaraec Aaxxaer jixxmOw Aaet-kaal-HaTowbaaH Aaxxaer Aaanokij OoxaeH Aotaam wpaahadw wraagzw Oal kaal-HaTowbaaH wOal kaal-Haxxaalowm Aaxxaer Aaanokij OoxaeH laaH׃ s
33.10 koH Aaamar jHwaaH Oowd jixxaamaO bamaaqowm-HazaeH Aaxxaer Aataem Aomrijm haareb HwA meAejn Aaadaam wmeAejn bHemaaH bOaarej jHwdaaH wbhucowt jrwxxaalaim Hanxxamowt meAejn Aaadaam wmeAejn jowxxeb wmeAejn bHemaaH׃
33.11 qowl xaaxown wqowl ximhaaH qowl haataan wqowl kalaaH qowl Aomrijm Howdw Aaet-jHwaaH cbaaAowt kij-Towb jHwaaH kij-lOowlaam hasdow mbiAijm towdaaH bejt jHwaaH kij-Aaaxxijb Aaet-xxbwt-HaaAaaraec kbaariAxxonaaH Aaamar jHwaaH׃ s
33.12 koH-Aaamar jHwaaH cbaaAowt Oowd jiHjaeH bamaaqowm HazaeH Haehaareb meAejn-Aaadaam wOad-bHemaaH wbkaal-Oaaraajw nweH roOijm marbicijm coAn׃
33.13 bOaarej HaaHaar bOaarej HaxxpelaaH wbOaarej Hanaegaeb wbAaeraec binjaamin wbisbijbej jrwxxaalaim wbOaarej jHwdaaH Ood taOabornaaH HacoAn Oal-jdej mownaeH Aaamar jHwaaH׃ s
33.14 HineH jaamijm baaAijm nAum-jHwaaH waHaqimotij Aaet-Hadaabaar HaTowb Aaxxaer dibartij Aael-bejt jixraaAel wOal-bejt jHwdaaH׃
33.15 bajaamijm HaaHem wbaaOet HaHijA Aacmijha ldaawid caemah cdaaqaaH wOaaxaaH mixxpaaT wcdaaqaaH baaAaaraec׃
33.16 bajaamijm HaaHem tiwaaxxaO jHwdaaH wijrwxxaalaim tixxkown laabaeTah wzaeH Aaxxaer-jiqraaA-laaH jHwaaH cidqenw׃ s
33.17 kij-koH Aaamar jHwaaH loA-jikaaret ldaawid Aijxx joxxeb Oal-kiseA bejt-jixraaAel׃
33.18 wlakoHanijm Halwijim loA-jikaaret Aijxx milpaanaaj maOalaeH OowlaaH wmaqTijr minhaaH wOoxaeH-zaebah kaal-Hajaamijm׃ s
33.19 wajHij dbar-jHwaaH Aael-jirmjaaHw leAmowr׃
33.20 koH Aaamar jHwaaH Aim-taaperw Aaet-brijtij Hajowm wAaet-brijtij HalaajlaaH wlbiltij Haejowt jowmaam-waalajlaaH bOitaam׃
33.21 gam-brijtij tupar Aaet-daawid Oabdij miHjowt-low ben molek Oal-kisAow wAaet-Halwijim HakoHanijm mxxaartaaj׃
33.22 Aaxxaer loA-jisaaper cbaaA Haxxaamajim wloA jimad howl Hajaam ken AarbaeH Aaet-zaeraO daawid Oabdij wAaet-Halwijim mxxaartej Aotij׃ s
33.23 wajHij dbar-jHwaaH Aael-jirmjaaHw leAmor׃
33.24 HalowA raaAijtaa maaH-HaaOaam HazaeH dibrw leAmor xxtej Hamixxpaahowt Aaxxaer baahar jHwaaH baaHaem wajimAaasem wAaet-Oamij jinAaacwn miHjowt Oowd gowj lipnejHaem׃ s
33.25 koH Aaamar jHwaaH Aim-loA brijtij jowmaam waalaajlaaH huqowt xxaamajim waaAaaraec loA-xaamtij׃
33.26 gam-zaeraO jaOaqowb wdaawid Oabdij AaemAas miqahat mizarOow moxxlijm Aael-zaeraO AabraaHaam jixhaaq wjaOaqob kij- [Aaaxxwb k] (Aaaxxijb q) Aaet-xxbwtaam wrihamtijm׃ s
33.1 ויהי דבר־יהוה אל־ירמיהו שנית והוא עודנו עצור בחצר המטרה לאמר׃
33.2 כה־אמר יהוה עשה יהוה יוצר אותה להכינה יהוה שמו׃
33.3 קרא אלי ואענך ואגידה לך גדלות ובצרות לא ידעתם׃ ס
33.4 כי כה אמר יהוה אלהי ישראל על־בתי העיר הזאת ועל־בתי מלכי יהודה הנתצים אל־הסללות ואל־החרב׃
33.5 באים להלחם את־הכשדים ולמלאם את־פגרי האדם אשר־הכיתי באפי ובחמתי ואשר הסתרתי פני מהעיר הזאת על כל־רעתם׃
33.6 הנני מעלה־לה ארכה ומרפא ורפאתים וגליתי להם עתרת שלום ואמת׃
33.7 והשבתי את־שבות יהודה ואת שבות ישראל ובנתים כבראשנה׃
33.8 וטהרתים מכל־עונם אשר חטאו־לי וסלחתי [לכול־ כ] (לכל־עונותיהם ק) אשר חטאו־לי ואשר פשעו בי׃
33.9 והיתה לי לשם ששון לתהלה ולתפארת לכל גויי הארץ אשר ישמעו את־כל־הטובה אשר אנכי עשה אתם ופחדו ורגזו על כל־הטובה ועל כל־השלום אשר אנכי עשה לה׃ ס
33.10 כה ׀ אמר יהוה עוד ישמע במקום־הזה אשר אתם אמרים חרב הוא מאין אדם ומאין בהמה בערי יהודה ובחצות ירושלם הנשמות מאין אדם ומאין יושב ומאין בהמה׃
33.11 קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אמרים הודו את־יהוה צבאות כי־טוב יהוה כי־לעולם חסדו מבאים תודה בית יהוה כי־אשיב את־שבות־הארץ כבראשנה אמר יהוה׃ ס
33.12 כה־אמר יהוה צבאות עוד יהיה ׀ במקום הזה החרב מאין־אדם ועד־בהמה ובכל־עריו נוה רעים מרבצים צאן׃
33.13 בערי ההר בערי השפלה ובערי הנגב ובארץ בנימן ובסביבי ירושלם ובערי יהודה עד תעברנה הצאן על־ידי מונה אמר יהוה׃ ס
33.14 הנה ימים באים נאם־יהוה והקמתי את־הדבר הטוב אשר דברתי אל־בית ישראל ועל־בית יהודה׃
33.15 בימים ההם ובעת ההיא אצמיח לדוד צמח צדקה ועשה משפט וצדקה בארץ׃
33.16 בימים ההם תושע יהודה וירושלם תשכון לבטח וזה אשר־יקרא־לה יהוה ׀ צדקנו׃ ס
33.17 כי־כה אמר יהוה לא־יכרת לדוד איש ישב על־כסא בית־ישראל׃
33.18 ולכהנים הלוים לא־יכרת איש מלפני מעלה עולה ומקטיר מנחה ועשה־זבח כל־הימים׃ ס
33.19 ויהי דבר־יהוה אל־ירמיהו לאמור׃
33.20 כה אמר יהוה אם־תפרו את־בריתי היום ואת־בריתי הלילה ולבלתי היות יומם־ולילה בעתם׃
33.21 גם־בריתי תפר את־דוד עבדי מהיות־לו בן מלך על־כסאו ואת־הלוים הכהנים משרתי׃
33.22 אשר לא־יספר צבא השמים ולא ימד חול הים כן ארבה את־זרע דוד עבדי ואת־הלוים משרתי אתי׃ ס
33.23 ויהי דבר־יהוה אל־ירמיהו לאמר׃
33.24 הלוא ראית מה־העם הזה דברו לאמר שתי המשפחות אשר בחר יהוה בהם וימאסם ואת־עמי ינאצון מהיות עוד גוי לפניהם׃ ס
33.25 כה אמר יהוה אם־לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא־שמתי׃
33.26 גם־זרע יעקוב ודוד עבדי אמאס מקחת מזרעו משלים אל־זרע אברהם ישחק ויעקב כי־ [אשוב כ] (אשיב ק) את־שבותם ורחמתים׃ ס
33.1 wjHj dbr-jHwH Al-jrmjHw xnjt wHwA Owdnw Ocwr bhcr HmTrH lAmr׃
33.2 kH-Amr jHwH OxH jHwH jwcr AwtH lHkjnH jHwH xmw׃
33.3 qrA Alj wAOnk wAgjdH lk gdlwt wbcrwt lA jdOtm׃ s
33.4 kj kH Amr jHwH AlHj jxrAl Ol-btj HOjr HzAt wOl-btj mlkj jHwdH Hntcjm Al-Hsllwt wAl-Hhrb׃
33.5 bAjm lHlhm At-Hkxdjm wlmlAm At-pgrj HAdm Axr-Hkjtj bApj wbhmtj wAxr Hstrtj pnj mHOjr HzAt Ol kl-rOtm׃
33.6 Hnnj mOlH-lH ArkH wmrpA wrpAtjm wgljtj lHm Otrt xlwm wAmt׃
33.7 wHxbtj At-xbwt jHwdH wAt xbwt jxrAl wbntjm kbrAxnH׃
33.8 wTHrtjm mkl-Ownm Axr hTAw-lj wslhtj [lkwl- k] (lkl-OwnwtjHm q) Axr hTAw-lj wAxr pxOw bj׃
33.9 wHjtH lj lxm xxwn ltHlH wltpArt lkl gwjj HArc Axr jxmOw At-kl-HTwbH Axr Ankj OxH Atm wphdw wrgzw Ol kl-HTwbH wOl kl-Hxlwm Axr Ankj OxH lH׃ s
33.10 kH Amr jHwH Owd jxmO bmqwm-HzH Axr Atm Amrjm hrb HwA mAjn Adm wmAjn bHmH bOrj jHwdH wbhcwt jrwxlm Hnxmwt mAjn Adm wmAjn jwxb wmAjn bHmH׃
33.11 qwl xxwn wqwl xmhH qwl htn wqwl klH qwl Amrjm Hwdw At-jHwH cbAwt kj-Twb jHwH kj-lOwlm hsdw mbAjm twdH bjt jHwH kj-Axjb At-xbwt-HArc kbrAxnH Amr jHwH׃ s
33.12 kH-Amr jHwH cbAwt Owd jHjH bmqwm HzH Hhrb mAjn-Adm wOd-bHmH wbkl-Orjw nwH rOjm mrbcjm cAn׃
33.13 bOrj HHr bOrj HxplH wbOrj Hngb wbArc bnjmn wbsbjbj jrwxlm wbOrj jHwdH Od tObrnH HcAn Ol-jdj mwnH Amr jHwH׃ s
33.14 HnH jmjm bAjm nAm-jHwH wHqmtj At-Hdbr HTwb Axr dbrtj Al-bjt jxrAl wOl-bjt jHwdH׃
33.15 bjmjm HHm wbOt HHjA Acmjh ldwd cmh cdqH wOxH mxpT wcdqH bArc׃
33.16 bjmjm HHm twxO jHwdH wjrwxlm txkwn lbTh wzH Axr-jqrA-lH jHwH cdqnw׃ s
33.17 kj-kH Amr jHwH lA-jkrt ldwd Ajx jxb Ol-ksA bjt-jxrAl׃
33.18 wlkHnjm Hlwjm lA-jkrt Ajx mlpnj mOlH OwlH wmqTjr mnhH wOxH-zbh kl-Hjmjm׃ s
33.19 wjHj dbr-jHwH Al-jrmjHw lAmwr׃
33.20 kH Amr jHwH Am-tprw At-brjtj Hjwm wAt-brjtj HljlH wlbltj Hjwt jwmm-wljlH bOtm׃
33.21 gm-brjtj tpr At-dwd Obdj mHjwt-lw bn mlk Ol-ksAw wAt-Hlwjm HkHnjm mxrtj׃
33.22 Axr lA-jspr cbA Hxmjm wlA jmd hwl Hjm kn ArbH At-zrO dwd Obdj wAt-Hlwjm mxrtj Atj׃ s
33.23 wjHj dbr-jHwH Al-jrmjHw lAmr׃
33.24 HlwA rAjt mH-HOm HzH dbrw lAmr xtj Hmxphwt Axr bhr jHwH bHm wjmAsm wAt-Omj jnAcwn mHjwt Owd gwj lpnjHm׃ s
33.25 kH Amr jHwH Am-lA brjtj jwmm wljlH hqwt xmjm wArc lA-xmtj׃
33.26 gm-zrO jOqwb wdwd Obdj AmAs mqht mzrOw mxljm Al-zrO AbrHm jxhq wjOqb kj- [Axwb k] (Axjb q) At-xbwtm wrhmtjm׃ s
33.1 Et factum est verbum Domi ni ad Ieremiam secundo, cum adhuc clausus esset in atrio custodiae, dicens:
33.2 “ Haec dicit Dominus, qui facturus est id, Dominus, qui formaturus est illud et paraturus, Dominus nomen eius:
33.3 Clama ad me, et exaudiam te et annuntiabo tibi grandia et inaccessibilia, quae nescis.
33.4 Quia haec dicit Dominus, Deus Israel, super domos urbis huius et ad domos regis Iudae, quae destructae sunt, pro munitionibus et pro gladio
33.5 venientium, ut dimicent cum Chaldaeis et impleant eas cadaveribus hominum, quos percussi in furore meo et in indignatione mea, abscondens faciem meam a civitate hac propter omnem malitiam eorum.
33.6 Ecce ego obducam ei cicatricem et sanitatem et curabo eos et revelabo illis abundantiam pacis et veritatis
33.7 et convertam sortem Iudae et sortem Israel et aedificabo eos sicut a principio.
33.8 Et emundabo illos ab omni iniquitate sua, in qua peccaverunt mihi, et propitius ero cunctis iniquitatibus eorum, in quibus deliquerunt mihi et spreverunt me;
33.9 et erit mihi in nomen et in gaudium et in laudem et in exsultationem cunctis gentibus terrae, quae audierint omnia bona, quae ego facturus sum eis; et pavebunt et turbabuntur in universis bonis et in omni pace, quam ego faciam eis.
33.10 Haec dicit Dominus: Adhuc audietur in loco isto, quem vos dicitis esse desertum, eo quod non sit homo et iumentum in civitatibus Iudae et foris Ierusalem, quae desolatae sunt absque homine et absque habitatore et absque pecore,
33.11 vox gaudii et vox laetitiae, vox sponsi et vox sponsae, vox dicentium: “Confitemini Domino exercituum, quoniam bonus Dominus, quoniam in aeternum misericordia eius”; et portantium vota in domum Domini; reducam enim sortem terrae sicut a principio, dicit Dominus.
33.12 Haec dicit Dominus exercituum: Adhuc erit in loco isto deserto, absque homine et absque iumento, et in cunctis civitatibus eius habitaculum pastorum accubantium gregum.
33.13 In civitatibus montuosis et in civitatibus Sephelae et in civitatibus, quae ad austrum sunt, et in terra Beniamin et in circuitu Ierusalem et in civitatibus Iudae adhuc transibunt greges ad manum numerantis, ait Dominus.
33.14 Ecce dies veniunt, dicit Dominus, et suscitabo verbum bonum, quod locutus sum ad domum Israel et ad domum Iudae.
33.15 In diebus illis et in tempore illo germinare faciam David germen iustitiae, et faciet iudicium et iustitiam in terra.
33.16 In diebus illis salvabitur Iuda, et Ierusalem habitabit confidenter; et hoc est nomen, quod vocabit eam: Dominus iustitia nostra.
33.17 Quia haec dicit Dominus: Non interibit de David vir, qui sedeat super thronum domus Israel;
33.18 et de sacerdotibus Levitis non interibit vir a facie mea, qui offerat holocautomata et incendat sacrificium et caedat victimas omnibus diebus ”.
33.19 Et factum est verbum Domini ad Ieremiam dicens:
33.20 “ Haec dicit Dominus: Si irritum potest fieri pactum meum cum die et pactum meum cum nocte, ut non sit dies et nox in tempore suo,
33.21 et pactum meum irritum esse poterit cum David servo meo, ut non sit ex eo filius, qui regnet in throno eius, et cum Levitis sacerdotibus ministris meis.
33.22 Sicuti enumerari non possunt stellae caeli et metiri arena maris, sic multiplicabo semen David servi mei et Levitas ministros meos ”.
33.23 Et factum est verbum Domini ad Ieremiam dicens:
33.24 “ Numquid non vidisti quid populus hic locutus sit dicens: “Duae cognationes, quas elegerat Dominus, abiectae sunt”, et populum meum despexerunt, eo quod non sit ultra gens coram eis?
33.25 Haec dicit Dominus: Si pactum meum inter diem et noctem et leges caelo et terrae non posui,
33.26 equidem et semen Iacob et David servi mei proiciam, ut non assumam de semine eius principes seminis Abraham et Isaac et Iacob; reducam enim sortem eorum et miserebor eis ”.
34.1 Dies ist das Wort, welches vom HERRN an Jeremia erging, während Nebukadnezar, der König von Babel, samt seinem ganzen Heer und allen Königreichen der Erde und allen Völkern, die seine Hand beherrschte, wider Jerusalem und alle ihre Städte stritt:
34.2 So spricht der HERR, der Gott Israels: Gehe und sage zu Zedekia, dem König von Juda, und sprich zu ihm: So spricht der HERR: Siehe, ich gebe diese Stadt in die Hand des babylonischen Königs, und er wird sie mit Feuer verbrennen.
34.3 Und du wirst seiner Hand nicht entrinnen, sondern du wirst gewiß ergriffen und in seine Hand gegeben werden; und deine Augen werden in die Augen des babylonischen Königs sehen und sein Mund wird mit deinem Munde reden, und du wirst nach Babel kommen!
34.4 Doch höre das Wort des HERRN, du, Zedekia, König von Juda! So spricht der HERR über dich: Du sollst nicht durch das Schwert umkommen;
34.5 im Frieden sollst du sterben, und wie man deinen Vätern, den frühern Königen, welche vor dir gewesen sind, Feuer anzündete, so wird man auch dir tun und über dich klagen: «Ach, Herr!»
34.6 Das sage ich, spricht der HERR. Der Prophet Jeremia redete alle diese Worte zu Zedekia, dem König von Juda in Jerusalem, während das Heer des babylonischen Königs wider Jerusalem und alle übrigen Städte Judas stritt, nämlich wider Lachis und Aseka;
34.7 denn diese allein waren von allen befestigten Städten Judas noch übriggeblieben.
34.8 Dies ist das Wort, welches vom HERRN an Jeremia erging, nachdem der König Zedekia mit allem Volk zu Jerusalem einen Bund gemacht hatte, eine Freilassung auszurufen,
34.9 daß ein jeder seinen Knecht und ein jeder seine Magd, sofern sie Hebräer und Hebräerinnen seien, freilassen solle, und niemand mehr einen Juden, seinen Bruder, zu dienen zwinge.
34.10 Da gehorchten alle Fürsten und alles Volk, die dem Bund beigetreten waren, daß jedermann seinen Knecht und jedermann seine Magd freiließe und sie nicht mehr zu dienen zwänge; sie gehorchten und ließen sie frei.
34.11 Darnach aber reute es sie, und sie holten die Knechte und Mägde, die sie freigelassen hatten, wieder zurück und machten sie mit Gewalt wieder zu Knechten und Mägden.
34.12 Da erging das Wort des HERRN an Jeremia also:
34.13 So spricht der HERR, der Gott Israels: Ich habe mit euren Vätern einen Bund gemacht am Tage, da ich sie aus Ägyptenland, aus dem Diensthause, führte, des Inhalts:
34.14 Nach Verlauf von sieben Jahren soll jedermann seinen hebräischen Bruder, der sich dir verkauft hat, freilassen; sechs Jahre soll er dir dienen, dann sollst du ihn frei von dir ausgehen lassen! Aber eure Väter gehorchten nicht und neigten ihre Ohren nicht zu mir.
34.15 Nun seid ihr heute umgekehrt und habt getan, was in meinen Augen richtig ist, indem ihr Freilassung ausgerufen habt, ein jeder für seinen Nächsten, und vor meinem Angesicht einen Bund geschlossen habt in dem Hause, das nach meinem Namen genannt ist.
34.16 Aber darnach reute es euch wieder, und ihr entheiligtet meinen Namen, indem jedermann seinen Knecht und jedermann seine Magd, welche ihr nach ihrem Wunsch freigelassen hattet, wieder zurückgefordert und sie gezwungen habt, eure Knechte und Mägde zu sein.
34.17 Darum spricht der HERR also: Ihr habt mir nicht gehorcht, daß ihr Freilassung ausgerufen hättet, ein jeglicher für seinen Bruder und für seinen Nächsten. Seht, nun rufe ich für euch Freilassung aus, spricht der HERR, indem ich euch dem Schwert, der Pest und der Hungersnot ausliefere und euch zum Entsetzen für alle Königreiche der Erde mache.
34.18 Und die Männer, die meinen Bund übertreten haben, indem sie die Worte des Bundes nicht ausgeführt haben, den sie vor meinem Angesicht schlossen, als sie das Kalb zerteilten und zwischen seinen beiden Hälften hindurchgingen,
34.19 nämlich die Fürsten Judas und die Fürsten von Jerusalem, die Höflinge und die Priester und alles Volk des Landes, so viele ihrer zwischen den Stücken des Kalbes hindurchgegangen sind,
34.20 die übergebe ich in die Hand ihrer Feinde und in die Hand derer, die nach ihrem Leben trachten, daß ihre Leichname den Vögeln des Himmels und den Tieren des Feldes zur Speise dienen sollen.
34.21 Zedekia aber, den König von Juda, und seine Fürsten gebe ich in die Hand ihrer Feinde und in die Hand derer, die nach ihrem Leben trachten, und in die Hand des Heeres des babylonischen Königs, das von euch abgezogen ist!
34.22 Siehe, ich befehle, spricht der HERR, und bringe sie wieder zu dieser Stadt zurück, damit sie wider sie streiten und sie erobern und mit Feuer verbrennen; und ich will die Städte Judas verwüsten, daß niemand mehr darin wohne.
34.1 ὁ λόγος ὁ γενόμενος πρὸς ιερεμιαν παρὰ κυρίου καὶ ναβουχοδονοσορ βασιλεὺς βαβυλῶνος καὶ πᾶν τὸ στρατόπεδον αὐτοῦ καὶ πᾶσα ἡ γῆ ἀρχῆς αὐτοῦ ἐπολέμουν ἐπὶ ιερουσαλημ καὶ ἐπὶ πάσας τὰς πόλεις ιουδα λέγων
34.2 οὕτως εἶπεν κύριος βάδισον πρὸς σεδεκιαν βασιλέα ιουδα καὶ ἐρεῖς αὐτῷ οὕτως εἶπεν κύριος παραδόσει παραδοθήσεται ἡ πόλις αὕτη εἰς χεῖρας βασιλέως βαβυλῶνος καὶ συλλήμψεται αὐτὴν καὶ καύσει αὐτὴν ἐν πυρί
34.3 καὶ σὺ οὐ μὴ σωθῇς ἐκ χειρὸς αὐτοῦ καὶ συλλήμψει συλλημφθήσῃ καὶ εἰς χεῖρας αὐτοῦ δοθήσῃ καὶ οἱ ὀφθαλμοί σου τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτοῦ ὄψονται καὶ τὸ στόμα αὐτοῦ μετὰ τοῦ στόματός σου λαλήσει καὶ εἰς βαβυλῶνα εἰσελεύσῃ
34.4 ἀλλὰ ἄκουσον τὸν λόγον κυρίου σεδεκια βασιλεῦ ιουδα οὕτως λέγει κύριος
34.5 ἐν εἰρήνῃ ἀποθανῇ καὶ ὡς ἔκλαυσαν τοὺς πατέρας σου τοὺς βασιλεύσαντας πρότερόν σου κλαύσονται καὶ σὲ καὶ ὦ αδων κόψονταί σε ὅτι λόγον ἐγὼ ἐλάλησα εἶπεν κύριος
34.6 καὶ ἐλάλησεν ιερεμιας πρὸς τὸν βασιλέα σεδεκιαν πάντας τοὺς λόγους τούτους ἐν ιερουσαλημ
34.7 καὶ ἡ δύναμις βασιλέως βαβυλῶνος ἐπολέμει ἐπὶ ιερουσαλημ καὶ ἐπὶ τὰς πόλεις ιουδα ἐπὶ λαχις καὶ ἐπὶ αζηκα ὅτι αὗται κατελείφθησαν ἐν πόλεσιν ιουδα πόλεις ὀχυραί
34.8 ὁ λόγος ὁ γενόμενος πρὸς ιερεμιαν παρὰ κυρίου μετὰ τὸ συντελέσαι τὸν βασιλέα σεδεκιαν διαθήκην πρὸς τὸν λαὸν τοῦ καλέσαι ἄφεσιν
34.9 τοῦ ἐξαποστεῖλαι ἕκαστον τὸν παῖδα αὐτοῦ καὶ ἕκαστον τὴν παιδίσκην αὐτοῦ τὸν εβραῖον καὶ τὴν εβραίαν ἐλευθέρους πρὸς τὸ μὴ δουλεύειν ἄνδρα ἐξ ιουδα
34.10 καὶ ἐπεστράφησαν πάντες οἱ μεγιστᾶνες καὶ πᾶς ὁ λαὸς οἱ εἰσελθόντες ἐν τῇ διαθήκῃ τοῦ ἀποστεῖλαι ἕκαστον τὸν παῖδα αὐτοῦ καὶ ἕκαστον τὴν παιδίσκην αὐτοῦ
34.11 καὶ ἔωσαν αὐτοὺς εἰς παῖδας καὶ παιδίσκας
34.12 καὶ ἐγενήθη λόγος κυρίου πρὸς ιερεμιαν λέγων
34.13 οὕτως εἶπεν κύριος ὁ θεὸς ισραηλ ἐγὼ ἐθέμην διαθήκην πρὸς τοὺς πατέρας ὑμῶν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ᾗ ἐξειλάμην αὐτοὺς ἐκ γῆς αἰγύπτου ἐξ οἴκου δουλείας λέγων
34.14 ὅταν πληρωθῇ ἓξ ἔτη ἀποστελεῖς τὸν ἀδελφόν σου τὸν εβραῖον ὃς πραθήσεταί σοι καὶ ἐργᾶταί σοι ἓξ ἔτη καὶ ἐξαποστελεῖς αὐτὸν ἐλεύθερον καὶ οὐκ ἤκουσάν μου καὶ οὐκ ἔκλιναν τὸ οὖς αὐτῶν
34.15 καὶ ἐπέστρεψαν σήμερον ποιῆσαι τὸ εὐθὲς πρὸ ὀφθαλμῶν μου τοῦ καλέσαι ἄφεσιν ἕκαστον τοῦ πλησίον αὐτοῦ καὶ συνετέλεσαν διαθήκην κατὰ πρόσωπόν μου ἐν τῷ οἴκῳ οὗ ἐπεκλήθη τὸ ὄνομά μου ἐπ' αὐτῷ
34.16 καὶ ἐπεστρέψατε καὶ ἐβεβηλώσατε τὸ ὄνομά μου τοῦ ἐπιστρέψαι ἕκαστον τὸν παῖδα αὐτοῦ καὶ ἕκαστον τὴν παιδίσκην αὐτοῦ οὓς ἐξαπεστείλατε ἐλευθέρους τῇ ψυχῇ αὐτῶν ὑμῖν εἰς παῖδας καὶ παιδίσκας
34.17 διὰ τοῦτο οὕτως εἶπεν κύριος ὑμεῖς οὐκ ἠκούσατέ μου τοῦ καλέσαι ἄφεσιν ἕκαστος πρὸς τὸν πλησίον αὐτοῦ ἰδοὺ ἐγὼ καλῶ ἄφεσιν ὑμῖν εἰς μάχαιραν καὶ εἰς τὸν θάνατον καὶ εἰς τὸν λιμὸν καὶ δώσω ὑμᾶς εἰς διασπορὰν πάσαις ταῖς βασιλείαις τῆς γῆς
34.18 καὶ δώσω τοὺς ἄνδρας τοὺς παρεληλυθότας τὴν διαθήκην μου τοὺς μὴ στήσαντας τὴν διαθήκην μου ἣν ἐποίησαν κατὰ πρόσωπόν μου τὸν μόσχον ὃν ἐποίησαν ἐργάζεσθαι αὐτῷ
34.19 τοὺς ἄρχοντας ιουδα καὶ τοὺς δυνάστας καὶ τοὺς ἱερεῖς καὶ τὸν λαόν
34.20 καὶ δώσω αὐτοὺς τοῖς ἐχθροῖς αὐτῶν καὶ ἔσται τὰ θνησιμαῖα αὐτῶν βρῶσις τοῖς πετεινοῖς τοῦ οὐρανοῦ καὶ τοῖς θηρίοις τῆς γῆς
34.21 καὶ τὸν σεδεκιαν βασιλέα τῆς ιουδαίας καὶ τοὺς ἄρχοντας αὐτῶν δώσω εἰς χεῖρας ἐχθρῶν αὐτῶν καὶ δύναμις βασιλέως βαβυλῶνος τοῖς ἀποτρέχουσιν ἀπ' αὐτῶν
34.22 ἰδοὺ ἐγὼ συντάσσω φησὶν κύριος καὶ ἐπιστρέψω αὐτοὺς εἰς τὴν γῆν ταύτην καὶ πολεμήσουσιν ἐπ' αὐτὴν καὶ λήμψονται αὐτὴν καὶ κατακαύσουσιν αὐτὴν ἐν πυρὶ καὶ τὰς πόλεις ιουδα καὶ δώσω αὐτὰς ἐρήμους ἀπὸ κατοικούντων
34.1 o logos o genomenos pros ieremian para kyrioy kai naboychodonosor basileys babylohnos kai pan to stratopedon aytoy kai pasa eh geh archehs aytoy epolemoyn epi ieroysalehm kai epi pasas tas poleis ioyda legohn
34.2 oytohs eipen kyrios badison pros sedekian basilea ioyda kai ereis aytoh oytohs eipen kyrios paradosei paradothehsetai eh polis ayteh eis cheiras basileohs babylohnos kai syllehmpsetai aytehn kai kaysei aytehn en pyri
34.3 kai sy oy meh sohthehs ek cheiros aytoy kai syllehmpsei syllehmphthehseh kai eis cheiras aytoy dothehseh kai oi ophthalmoi soy toys ophthalmoys aytoy opsontai kai to stoma aytoy meta toy stomatos soy lalehsei kai eis babylohna eiseleyseh
34.4 alla akoyson ton logon kyrioy sedekia basiley ioyda oytohs legei kyrios
34.5 en eirehneh apothaneh kai ohs eklaysan toys pateras soy toys basileysantas proteron soy klaysontai kai se kai oh adohn kopsontai se oti logon egoh elalehsa eipen kyrios
34.6 kai elalehsen ieremias pros ton basilea sedekian pantas toys logoys toytoys en ieroysalehm
34.7 kai eh dynamis basileohs babylohnos epolemei epi ieroysalehm kai epi tas poleis ioyda epi lachis kai epi azehka oti aytai kateleiphthehsan en polesin ioyda poleis ochyrai
34.8 o logos o genomenos pros ieremian para kyrioy meta to syntelesai ton basilea sedekian diathehkehn pros ton laon toy kalesai aphesin
34.9 toy exaposteilai ekaston ton paida aytoy kai ekaston tehn paidiskehn aytoy ton ebraion kai tehn ebraian eleytheroys pros to meh doyleyein andra ex ioyda
34.10 kai epestraphehsan pantes oi megistanes kai pas o laos oi eiselthontes en teh diathehkeh toy aposteilai ekaston ton paida aytoy kai ekaston tehn paidiskehn aytoy
34.11 kai eohsan aytoys eis paidas kai paidiskas
34.12 kai egenehtheh logos kyrioy pros ieremian legohn
34.13 oytohs eipen kyrios o theos israehl egoh ethemehn diathehkehn pros toys pateras ymohn en teh ehmera eh exeilamehn aytoys ek gehs aigyptoy ex oikoy doyleias legohn
34.14 otan plehrohtheh ex eteh aposteleis ton adelphon soy ton ebraion os prathehsetai soi kai ergatai soi ex eteh kai exaposteleis ayton eleytheron kai oyk ehkoysan moy kai oyk eklinan to oys aytohn
34.15 kai epestrepsan sehmeron poiehsai to eythes pro ophthalmohn moy toy kalesai aphesin ekaston toy plehsion aytoy kai synetelesan diathehkehn kata prosohpon moy en toh oikoh oy epeklehtheh to onoma moy ep' aytoh
34.16 kai epestrepsate kai ebebehlohsate to onoma moy toy epistrepsai ekaston ton paida aytoy kai ekaston tehn paidiskehn aytoy oys exapesteilate eleytheroys teh psycheh aytohn ymin eis paidas kai paidiskas
34.17 dia toyto oytohs eipen kyrios ymeis oyk ehkoysate moy toy kalesai aphesin ekastos pros ton plehsion aytoy idoy egoh kaloh aphesin ymin eis machairan kai eis ton thanaton kai eis ton limon kai dohsoh ymas eis diasporan pasais tais basileiais tehs gehs
34.18 kai dohsoh toys andras toys parelehlythotas tehn diathehkehn moy toys meh stehsantas tehn diathehkehn moy ehn epoiehsan kata prosohpon moy ton moschon on epoiehsan ergazesthai aytoh
34.19 toys archontas ioyda kai toys dynastas kai toys iereis kai ton laon
34.20 kai dohsoh aytoys tois echthrois aytohn kai estai ta thnehsimaia aytohn brohsis tois peteinois toy oyranoy kai tois thehriois tehs gehs
34.21 kai ton sedekian basilea tehs ioydaias kai toys archontas aytohn dohsoh eis cheiras echthrohn aytohn kai dynamis basileohs babylohnos tois apotrechoysin ap' aytohn
34.22 idoy egoh syntassoh phehsin kyrios kai epistrepsoh aytoys eis tehn gehn taytehn kai polemehsoysin ep' aytehn kai lehmpsontai aytehn kai katakaysoysin aytehn en pyri kai tas poleis ioyda kai dohsoh aytas erehmoys apo katoikoyntohn
34.1 הַדָּבָר אֲשֶׁר־הָיָה אֶל־יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה וּנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל ׀ וְכָל־חֵילֹו וְכָל־מַמְלְכֹות אֶרֶץ מֶמְשֶׁלֶת יָדֹו וְכָל־הָעַמִּים נִלְחָמִים עַל־יְרוּשָׁלִַם וְעַל־כָּל־עָרֶיהָ לֵאמֹר׃
34.2 כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָלֹךְ וְאָמַרְתָּ אֶל־צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי נֹתֵן אֶת־הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ־בָּבֶל וּשְׂרָפָהּ בָּאֵשׁ׃
34.3 וְאַתָּה לֹא תִמָּלֵט מִיָּדֹו כִּי תָּפֹשׂ תִּתָּפֵשׂ וּבְיָדֹו תִּנָּתֵן וְעֵינֶיךָ אֶת־עֵינֵי מֶלֶךְ־בָּבֶל תִּרְאֶינָה וּפִיהוּ אֶת־פִּיךָ יְדַבֵּר וּבָבֶל תָּבֹוא׃
34.4 אַךְ שְׁמַע דְּבַר־יְהוָה צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה כֹּה־אָמַר יְהוָה עָלֶיךָ לֹא תָמוּת בֶּחָרֶב׃
34.5 בְּשָׁלֹום תָּמוּת וּכְמִשְׂרְפֹות אֲבֹותֶיךָ הַמְּלָכִים הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר־הָיוּ לְפָנֶיךָ כֵּן יִשְׂרְפוּ־לָךְ וְהֹוי אָדֹון יִסְפְּדוּ־לָךְ כִּי־דָבָר אֲנִי־דִבַּרְתִּי נְאֻם־יְהוָה׃ ס
34.6 וַיְדַבֵּר יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל־צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּירוּשָׁלִָם׃
34.7 וְחֵיל מֶלֶךְ־בָּבֶל נִלְחָמִים עַל־יְרוּשָׁלִַם וְעַל כָּל־עָרֵי יְהוּדָה הַנֹּותָרֹות אֶל־לָכִישׁ וְאֶל־עֲזֵקָה כִּי הֵנָּה נִשְׁאֲרוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה עָרֵי מִבְצָר׃ פ
34.8 הַדָּבָר אֲשֶׁר־הָיָה אֶל־יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה אַחֲרֵי כְּרֹת הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ בְּרִית אֶת־כָּל־הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם לִקְרֹא לָהֶם דְּרֹור׃
34.9 לְשַׁלַּח אִישׁ אֶת־עַבְדֹּו וְאִישׁ אֶת־שִׁפְחָתֹו הָעִבְרִי וְהָעִבְרִיָּה חָפְשִׁים לְבִלְתִּי עֲבָד־בָּם בִּיהוּדִי אָחִיהוּ אִישׁ׃
34.10 וַיִּשְׁמְעוּ כָל־הַשָּׂרִים וְכָל־הָעָם אֲשֶׁר־בָּאוּ בַבְּרִית לְשַׁלַּח אִישׁ אֶת־עַבְדֹּו וְאִישׁ אֶת־שִׁפְחָתֹו חָפְשִׁים לְבִלְתִּי עֲבָד־בָּם עֹוד וַיִּשְׁמְעוּ וַיְשַׁלֵּחוּ׃
34.11 וַיָּשׁוּבוּ אַחֲרֵי־כֵן וַיָּשִׁבוּ אֶת־הָעֲבָדִים וְאֶת־הַשְּׁפָחֹות אֲשֶׁר שִׁלְּחוּ חָפְשִׁים [וַיַּכְבִּישׁוּם כ] (וַיִּכְבְּשׁוּם ק) לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחֹות׃ ס
34.12 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֶל־יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר׃
34.13 כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי כָּרַתִּי בְרִית אֶת־אֲבֹותֵיכֶם בְּיֹום הֹוצִאִי אֹותָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֵאמֹר׃
34.14 מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תְּשַׁלְּחוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו הָעִבְרִי אֲשֶׁר־יִמָּכֵר לְךָ וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וְשִׁלַּחְתֹּו חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ וְלֹא־שָׁמְעוּ אֲבֹותֵיכֶם אֵלַי וְלֹא הִטּוּ אֶת־אָזְנָם׃
34.15 וַתָּשֻׁבוּ אַתֶּם הַיֹּום וַתַּעֲשׂוּ אֶת־הַיָּשָׁר בְּעֵינַי לִקְרֹא דְרֹור אִישׁ לְרֵעֵהוּ וַתִּכְרְתוּ בְרִית לְפָנַי בַּבַּיִת אֲשֶׁר־נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו׃
34.16 וַתָּשֻׁבוּ וַתְּחַלְּלוּ אֶת־שְׁמִי וַתָּשִׁבוּ אִישׁ אֶת־עַבְדֹּו וְאִישׁ אֶת־שִׁפְחָתֹו אֲשֶׁר־שִׁלַּחְתֶּם חָפְשִׁים לְנַפְשָׁם וַתִּכְבְּשׁוּ אֹתָם לִהְיֹות לָכֶם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחֹות׃ ס
34.17 לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה אַתֶּם לֹא־שְׁמַעְתֶּם אֵלַי לִקְרֹא דְרֹור אִישׁ לְאָחִיו וְאִישׁ לְרֵעֵהוּ הִנְנִי קֹרֵא לָכֶם דְּרֹור נְאֻם־יְהוָה אֶל־הַחֶרֶב אֶל־הַדֶּבֶר וְאֶל־הָרָעָב וְנָתַתִּי אֶתְכֶם [לִזְוָעָה כ] (לְזַעֲוָה ק) לְכֹל מַמְלְכֹות הָאָרֶץ׃
34.18 וְנָתַתִּי אֶת־הָאֲנָשִׁים הָעֹבְרִים אֶת־בְּרִתִי אֲשֶׁר לֹא־הֵקִימוּ אֶת־דִּבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרְתוּ לְפָנָי הָעֵגֶל אֲשֶׁר כָּרְתוּ לִשְׁנַיִם וַיַּעַבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו׃
34.19 שָׂרֵי יְהוּדָה וְשָׂרֵי יְרוּשָׁלִַם הַסָּרִסִים וְהַכֹּהֲנִים וְכֹל עַם הָאָרֶץ הָעֹבְרִים בֵּין בִּתְרֵי הָעֵגֶל׃
34.20 וְנָתַתִּי אֹותָם בְּיַד אֹיְבֵיהֶם וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם וְהָיְתָה נִבְלָתָם לְמַאֲכָל לְעֹוף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ׃
34.21 וְאֶת־צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה וְאֶת־שָׂרָיו אֶתֵּן בְּיַד אֹיְבֵיהֶם וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם וּבְיַד חֵיל מֶלֶךְ בָּבֶל הָעֹלִים מֵעֲלֵיכֶם׃
34.22 הִנְנִי מְצַוֶּה נְאֻם־יְהוָה וַהֲשִׁבֹתִים אֶל־הָעִיר הַזֹּאת וְנִלְחֲמוּ עָלֶיהָ וּלְכָדוּהָ וּשְׂרָפֻהָ בָאֵשׁ וְאֶת־עָרֵי יְהוּדָה אֶתֵּן שְׁמָמָה מֵאֵין יֹשֵׁב׃ פ
34.1 Hadaabaar Aaxxaer-HaajaaH Aael-jirmjaaHw meAet jHwaaH wnbwkadraeAcar maelaek-baabael wkaal-hejlow wkaal-mamlkowt Aaeraec maemxxaelaet jaadow wkaal-HaaOamijm nilhaamijm Oal-jrwxxaalaim wOal-kaal-OaaraejHaa leAmor׃
34.2 koH-Aaamar jHwaaH AaeloHej jixraaAel Haalok wAaamartaa Aael-cidqijaaHw maelaek jHwdaaH wAaamartaa Aelaajw koH Aaamar jHwaaH Hinnij noten Aaet-HaaOijr HazoAt bjad maelaek-baabael wxraapaaH baaAexx׃
34.3 wAataaH loA timaaleT mijaadow kij taapox titaapex wbjaadow tinaaten wOejnaejkaa Aaet-Oejnej maelaek-baabael tirAaejnaaH wpijHw Aaet-pijkaa jdaber wbaabael taabowA׃
34.4 Aak xxmaO dbar-jHwaaH cidqijaaHw maelaek jHwdaaH koH-Aaamar jHwaaH Oaalaejkaa loA taamwt baehaaraeb׃
34.5 bxxaalowm taamwt wkmixrpowt Aabowtaejkaa Hamlaakijm HaariAxxonijm Aaxxaer-Haajw lpaanaejkaa ken jixrpw-laak wHowj Aaadown jispdw-laak kij-daabaar Aanij-dibartij nAum-jHwaaH׃ s
34.6 wajdaber jirmjaaHw HanaabijA Aael-cidqijaaHw maelaek jHwdaaH Aet kaal-Hadbaarijm HaaAelaeH bijrwxxaalaaim׃
34.7 whejl maelaek-baabael nilhaamijm Oal-jrwxxaalaim wOal kaal-Oaarej jHwdaaH Hanowtaarowt Aael-laakijxx wAael-OazeqaaH kij HenaaH nixxAarw bOaarej jHwdaaH Oaarej mibcaar׃ p
34.8 Hadaabaar Aaxxaer-HaajaaH Aael-jirmjaaHw meAet jHwaaH Aaharej krot Hamaelaek cidqijaaHw brijt Aaet-kaal-HaaOaam Aaxxaer bijrwxxaalaim liqroA laaHaem drowr׃
34.9 lxxalah Aijxx Aaet-Oabdow wAijxx Aaet-xxiphaatow HaaOibrij wHaaOibrijaaH haapxxijm lbiltij Oabaad-baam bijHwdij AaahijHw Aijxx׃
34.10 wajixxmOw kaal-Haxaarijm wkaal-HaaOaam Aaxxaer-baaAw babrijt lxxalah Aijxx Aaet-Oabdow wAijxx Aaet-xxiphaatow haapxxijm lbiltij Oabaad-baam Oowd wajixxmOw wajxxalehw׃
34.11 wajaaxxwbw Aaharej-ken wajaaxxibw Aaet-HaaOabaadijm wAaet-Haxxpaahowt Aaxxaer xxilhw haapxxijm [wajakbijxxwm k] (wajikbxxwm q) laOabaadijm wlixxpaahowt׃ s
34.12 wajHij dbar-jHwaaH Aael-jirmjaaHw meAet jHwaaH leAmor׃
34.13 koH-Aaamar jHwaaH AaeloHej jixraaAel Aaanokij kaaratij brijt Aaet-Aabowtejkaem bjowm HowciAij Aowtaam meAaeraec micrajim mibejt Oabaadijm leAmor׃
34.14 miqec xxaebaO xxaanijm txxalhw Aijxx Aaet-Aaahijw HaaOibrij Aaxxaer-jimaaker lkaa waOabaadkaa xxexx xxaanijm wxxilahtow haapxxij meOimaak wloA-xxaamOw Aabowtejkaem Aelaj wloA HiTw Aaet-Aaaznaam׃
34.15 wataaxxubw Aataem Hajowm wataOaxw Aaet-Hajaaxxaar bOejnaj liqroA drowr Aijxx lreOeHw watikrtw brijt lpaanaj babajit Aaxxaer-niqraaA xxmij Oaalaajw׃
34.16 wataaxxubw wathallw Aaet-xxmij wataaxxibw Aijxx Aaet-Oabdow wAijxx Aaet-xxiphaatow Aaxxaer-xxilahtaem haapxxijm lnapxxaam watikbxxw Aotaam liHjowt laakaem laOabaadijm wlixxpaahowt׃ s
34.17 laaken koH-Aaamar jHwaaH Aataem loA-xxmaOtaem Aelaj liqroA drowr Aijxx lAaahijw wAijxx lreOeHw Hinnij qoreA laakaem drowr nAum-jHwaaH Aael-Hahaeraeb Aael-Hadaebaer wAael-HaaraaOaab wnaatatij Aaetkaem [lizwaaOaaH k] (lzaOawaaH q) lkol mamlkowt HaaAaaraec׃
34.18 wnaatatij Aaet-HaaAanaaxxijm HaaOobrijm Aaet-britij Aaxxaer loA-Heqijmw Aaet-dibrej Habrijt Aaxxaer kaartw lpaanaaj HaaOegael Aaxxaer kaartw lixxnajim wajaOabrw bejn btaaraajw׃
34.19 xaarej jHwdaaH wxaarej jrwxxaalaim Hasaarisijm wHakoHanijm wkol Oam HaaAaaraec HaaOobrijm bejn bitrej HaaOegael׃
34.20 wnaatatij Aowtaam bjad AojbejHaem wbjad mbaqxxej napxxaam wHaajtaaH niblaataam lmaAakaal lOowp Haxxaamajim wlbaeHaemat HaaAaaraec׃
34.21 wAaet-cidqijaaHw maelaek-jHwdaaH wAaet-xaaraajw Aaeten bjad AojbejHaem wbjad mbaqxxej napxxaam wbjad hejl maelaek baabael HaaOolijm meOalejkaem׃
34.22 Hinnij mcawaeH nAum-jHwaaH waHaxxibotijm Aael-HaaOijr HazoAt wnilhamw OaalaejHaa wlkaadwHaa wxraapuHaa baaAexx wAaet-Oaarej jHwdaaH Aaeten xxmaamaaH meAejn joxxeb׃ p
34.1 הדבר אשר־היה אל־ירמיהו מאת יהוה ונבוכדראצר מלך־בבל ׀ וכל־חילו וכל־ממלכות ארץ ממשלת ידו וכל־העמים נלחמים על־ירושלם ועל־כל־עריה לאמר׃
34.2 כה־אמר יהוה אלהי ישראל הלך ואמרת אל־צדקיהו מלך יהודה ואמרת אליו כה אמר יהוה הנני נתן את־העיר הזאת ביד מלך־בבל ושרפה באש׃
34.3 ואתה לא תמלט מידו כי תפש תתפש ובידו תנתן ועיניך את־עיני מלך־בבל תראינה ופיהו את־פיך ידבר ובבל תבוא׃
34.4 אך שמע דבר־יהוה צדקיהו מלך יהודה כה־אמר יהוה עליך לא תמות בחרב׃
34.5 בשלום תמות וכמשרפות אבותיך המלכים הראשנים אשר־היו לפניך כן ישרפו־לך והוי אדון יספדו־לך כי־דבר אני־דברתי נאם־יהוה׃ ס
34.6 וידבר ירמיהו הנביא אל־צדקיהו מלך יהודה את כל־הדברים האלה בירושלם׃
34.7 וחיל מלך־בבל נלחמים על־ירושלם ועל כל־ערי יהודה הנותרות אל־לכיש ואל־עזקה כי הנה נשארו בערי יהודה ערי מבצר׃ פ
34.8 הדבר אשר־היה אל־ירמיהו מאת יהוה אחרי כרת המלך צדקיהו ברית את־כל־העם אשר בירושלם לקרא להם דרור׃
34.9 לשלח איש את־עבדו ואיש את־שפחתו העברי והעבריה חפשים לבלתי עבד־בם ביהודי אחיהו איש׃
34.10 וישמעו כל־השרים וכל־העם אשר־באו בברית לשלח איש את־עבדו ואיש את־שפחתו חפשים לבלתי עבד־בם עוד וישמעו וישלחו׃
34.11 וישובו אחרי־כן וישבו את־העבדים ואת־השפחות אשר שלחו חפשים [ויכבישום כ] (ויכבשום ק) לעבדים ולשפחות׃ ס
34.12 ויהי דבר־יהוה אל־ירמיהו מאת יהוה לאמר׃
34.13 כה־אמר יהוה אלהי ישראל אנכי כרתי ברית את־אבותיכם ביום הוצאי אותם מארץ מצרים מבית עבדים לאמר׃
34.14 מקץ שבע שנים תשלחו איש את־אחיו העברי אשר־ימכר לך ועבדך שש שנים ושלחתו חפשי מעמך ולא־שמעו אבותיכם אלי ולא הטו את־אזנם׃
34.15 ותשבו אתם היום ותעשו את־הישר בעיני לקרא דרור איש לרעהו ותכרתו ברית לפני בבית אשר־נקרא שמי עליו׃
34.16 ותשבו ותחללו את־שמי ותשבו איש את־עבדו ואיש את־שפחתו אשר־שלחתם חפשים לנפשם ותכבשו אתם להיות לכם לעבדים ולשפחות׃ ס
34.17 לכן כה־אמר יהוה אתם לא־שמעתם אלי לקרא דרור איש לאחיו ואיש לרעהו הנני קרא לכם דרור נאם־יהוה אל־החרב אל־הדבר ואל־הרעב ונתתי אתכם [לזועה כ] (לזעוה ק) לכל ממלכות הארץ׃
34.18 ונתתי את־האנשים העברים את־ברתי אשר לא־הקימו את־דברי הברית אשר כרתו לפני העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו׃
34.19 שרי יהודה ושרי ירושלם הסרסים והכהנים וכל עם הארץ העברים בין בתרי העגל׃
34.20 ונתתי אותם ביד איביהם וביד מבקשי נפשם והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ׃
34.21 ואת־צדקיהו מלך־יהודה ואת־שריו אתן ביד איביהם וביד מבקשי נפשם וביד חיל מלך בבל העלים מעליכם׃
34.22 הנני מצוה נאם־יהוה והשבתים אל־העיר הזאת ונלחמו עליה ולכדוה ושרפה באש ואת־ערי יהודה אתן שממה מאין ישב׃ פ
34.1 Hdbr Axr-HjH Al-jrmjHw mAt jHwH wnbwkdrAcr mlk-bbl wkl-hjlw wkl-mmlkwt Arc mmxlt jdw wkl-HOmjm nlhmjm Ol-jrwxlm wOl-kl-OrjH lAmr׃
34.2 kH-Amr jHwH AlHj jxrAl Hlk wAmrt Al-cdqjHw mlk jHwdH wAmrt Aljw kH Amr jHwH Hnnj ntn At-HOjr HzAt bjd mlk-bbl wxrpH bAx׃
34.3 wAtH lA tmlT mjdw kj tpx ttpx wbjdw tntn wOjnjk At-Ojnj mlk-bbl trAjnH wpjHw At-pjk jdbr wbbl tbwA׃
34.4 Ak xmO dbr-jHwH cdqjHw mlk jHwdH kH-Amr jHwH Oljk lA tmwt bhrb׃
34.5 bxlwm tmwt wkmxrpwt Abwtjk Hmlkjm HrAxnjm Axr-Hjw lpnjk kn jxrpw-lk wHwj Adwn jspdw-lk kj-dbr Anj-dbrtj nAm-jHwH׃ s
34.6 wjdbr jrmjHw HnbjA Al-cdqjHw mlk jHwdH At kl-Hdbrjm HAlH bjrwxlm׃
34.7 whjl mlk-bbl nlhmjm Ol-jrwxlm wOl kl-Orj jHwdH Hnwtrwt Al-lkjx wAl-OzqH kj HnH nxArw bOrj jHwdH Orj mbcr׃ p
34.8 Hdbr Axr-HjH Al-jrmjHw mAt jHwH Ahrj krt Hmlk cdqjHw brjt At-kl-HOm Axr bjrwxlm lqrA lHm drwr׃
34.9 lxlh Ajx At-Obdw wAjx At-xphtw HObrj wHObrjH hpxjm lbltj Obd-bm bjHwdj AhjHw Ajx׃
34.10 wjxmOw kl-Hxrjm wkl-HOm Axr-bAw bbrjt lxlh Ajx At-Obdw wAjx At-xphtw hpxjm lbltj Obd-bm Owd wjxmOw wjxlhw׃
34.11 wjxwbw Ahrj-kn wjxbw At-HObdjm wAt-Hxphwt Axr xlhw hpxjm [wjkbjxwm k] (wjkbxwm q) lObdjm wlxphwt׃ s
34.12 wjHj dbr-jHwH Al-jrmjHw mAt jHwH lAmr׃
34.13 kH-Amr jHwH AlHj jxrAl Ankj krtj brjt At-Abwtjkm bjwm HwcAj Awtm mArc mcrjm mbjt Obdjm lAmr׃
34.14 mqc xbO xnjm txlhw Ajx At-Ahjw HObrj Axr-jmkr lk wObdk xx xnjm wxlhtw hpxj mOmk wlA-xmOw Abwtjkm Alj wlA HTw At-Aznm׃
34.15 wtxbw Atm Hjwm wtOxw At-Hjxr bOjnj lqrA drwr Ajx lrOHw wtkrtw brjt lpnj bbjt Axr-nqrA xmj Oljw׃
34.16 wtxbw wthllw At-xmj wtxbw Ajx At-Obdw wAjx At-xphtw Axr-xlhtm hpxjm lnpxm wtkbxw Atm lHjwt lkm lObdjm wlxphwt׃ s
34.17 lkn kH-Amr jHwH Atm lA-xmOtm Alj lqrA drwr Ajx lAhjw wAjx lrOHw Hnnj qrA lkm drwr nAm-jHwH Al-Hhrb Al-Hdbr wAl-HrOb wnttj Atkm [lzwOH k] (lzOwH q) lkl mmlkwt HArc׃
34.18 wnttj At-HAnxjm HObrjm At-brtj Axr lA-Hqjmw At-dbrj Hbrjt Axr krtw lpnj HOgl Axr krtw lxnjm wjObrw bjn btrjw׃
34.19 xrj jHwdH wxrj jrwxlm Hsrsjm wHkHnjm wkl Om HArc HObrjm bjn btrj HOgl׃
34.20 wnttj Awtm bjd AjbjHm wbjd mbqxj npxm wHjtH nbltm lmAkl lOwp Hxmjm wlbHmt HArc׃
34.21 wAt-cdqjHw mlk-jHwdH wAt-xrjw Atn bjd AjbjHm wbjd mbqxj npxm wbjd hjl mlk bbl HOljm mOljkm׃
34.22 Hnnj mcwH nAm-jHwH wHxbtjm Al-HOjr HzAt wnlhmw OljH wlkdwH wxrpH bAx wAt-Orj jHwdH Atn xmmH mAjn jxb׃ p
34.1 Verbum, quod factum est ad Ieremiam a Domino, quando Nabuchodonosor rex Babylonis et omnis exercitus eius universaque regna terrae, quae erant sub potestate manus eius, et omnes populi bellabant contra Ierusalem et contra omnes urbes eius, dicens:
34.2 “ Haec dicit Dominus, Deus Israel: Vade et loquere ad Sedeciam regem Iudae et dices ad eum: Haec dicit Dominus: Ecce ego tradam civitatem hanc in manus regis Babylonis, et succendet eam igni;
34.3 et tu non effugies de manu eius, sed comprehensione capieris et in manu eius traderis, et oculi tui oculos regis Babylonis videbunt, et os eius cum ore tuo loquetur, et Babylonem introibis.
34.4 Attamen audi verbum Domini, Sedecia rex Iudae. Haec dicit Dominus ad te: Non morieris in gladio,
34.5 sed in pace morieris et secundum combustiones patrum tuorum regum priorum, qui fuerunt ante te, sic comburent tibi et “Vae, domine!” plangent te, quia verbum ego locutus sum ”, dicit Dominus.
34.6 Et locutus est Ieremias propheta ad Sedeciam regem Iudae universa verba haec in Ierusalem;
34.7 et exercitus regis Babylonis pugnabat contra Ierusalem et contra omnes civitates Iudae, quae reliquae erant, contra Lachis et contra Azeca: hae enim supererant de civitatibus Iudae urbes munitae.
34.8 Verbum, quod factum est ad Ieremiam a Domino, postquam percussit rex Sedecias foedus cum omni populo in Ierusalem praedicans eis libertatem,
34.9 ut dimitteret unusquisque servum suum et unusquisque ancillam suam, Hebraeum et Hebraeam, liberos et nequaquam dominarentur eis, id est in Iudaeo et fratre suo.
34.10 Audierunt ergo omnes principes et universus populus, qui inierant pactum, ut dimitteret unusquisque servum suum et unusquisque ancillam suam liberos et ultra non dominarentur eis; audierunt igitur et dimiserunt.
34.11 Et conversi sunt deinceps et retraxerunt servos et ancillas suas, quos dimiserant liberos, et subiugaverunt in famulos et in famulas.
34.12 Et factum est verbum Domini ad Ieremiam a Domino dicens:
34.13 “ Haec dicit Dominus, Deus Israel: Ego percussi foedus cum patribus vestris in die, qua eduxi eos de terra Aegypti de domo servitutis, dicens:
34.14 Cum completi fuerint septem anni, dimittat unusquisque fratrem suum Hebraeum, qui venditus est ei, et serviet tibi sex annis, et dimittes eum a te liberum, et non audierunt patres vestri me nec inclinaverunt aurem suam.
34.15 Et conversi estis vos hodie et fecistis, quod rectum est in oculis meis, ut praedicaretis libertatem unusquisque ad proximum suum; et inistis pactum in conspectu meo in domo, super quam invocatum est nomen meum.
34.16 Et reversi estis et commaculastis nomen meum et reduxistis unusquisque servum suum et unusquisque ancillam suam, quos dimiseratis, ut essent liberi et suae potestatis, et subiugastis eos, ut sint vobis servi et ancillae.
34.17 Propterea haec dicit Dominus: Vos non audistis me, ut praedicaretis libertatem unusquisque fratri suo et unusquisque amico suo; ecce ego praedico vobis libertatem, ait Dominus, ad gladium et pestem et famem et dabo vos in commotionem cunctis regnis terrae.
34.18 Et dabo viros, qui praevaricantur foedus meum et non observaverunt verba foederis, quibus assensi sunt in conspectu meo, sicut vitulum, quem conciderunt in duas partes et transierunt inter divisiones eius,
34.19 principes Iudae et principes Ierusalem, eunuchi et sacerdotes et omnis populus terrae, qui transierunt inter divisiones vituli;
34.20 et dabo eos in manu inimicorum suorum et in manu quaerentium animam eorum, et erit morticinum eorum in escam volatilibus caeli et bestiis terrae.
34.21 Et Sedeciam regem Iudae et principes eius dabo in manus inimicorum suorum et in manus quaerentium animas eorum et in manus exercituum regis Babylonis, qui recesserunt a vobis.
34.22 Ecce ego praecipio, dicit Dominus, et reducam eos in civitatem hanc; et proeliabuntur adversus eam et capient eam et incendent igni; et civitates Iudae dabo in solitudinem, eo quod non sit habitator ”.
35.1 Das Wort, welches in den Tagen Jojakims, des Sohnes Josias, vom HERRN an Jeremia erging, lautet also:
35.2 Gehe zum Hause der Rechabiter und rede mit ihnen und führe sie ins Haus des HERRN, in eine der Hallen, und gib ihnen Wein zu trinken!
35.3 Da nahm ich Jaasanja, den Sohn Jeremias, des Sohnes Habazinjas, samt seinen Brüdern und allen seinen Söhnen und dem ganzen Haus der Rechabiter,
35.4 und führte sie ins Haus des HERRN, zur Halle der Söhne Chanans, des Sohnes Jigdaljas, des Mannes Gottes, die neben der Halle der Fürsten, oberhalb der Halle Maasejas, des Sohnes Sallums, des Türhüters, lag.
35.5 Und ich setzte den Söhnen des Hauses der Rechabiter Krüge voll Wein und Becher vor und sprach zu ihnen: Trinket Wein!
35.6 Da sprachen sie: Wir trinken keinen Wein! Denn Jonadab, der Sohn Rechabs, unser Vater, hat uns befohlen und gesagt: «Ihr sollt keinen Wein trinken, weder ihr noch eure Söhne, ewiglich;
35.7 ihr sollt auch kein Haus bauen, keine Saat bestellen, keinen Weinberg pflanzen noch besitzen, sondern euer Leben lang in Zelten wohnen, auf daß ihr lange lebet in dem Lande, darinnen ihr Fremdlinge seid.»
35.8 So gehorchen wir nun der Stimme unsres Vaters Jonadab, des Sohnes Rechabs, in allem, was er uns befohlen hat, und trinken keinen Wein, weder wir, noch unsere Weiber, noch unsere Söhne, noch unsere Töchter;
35.9 wir bauen auch keine Häuser, um darin zu wohnen, und besitzen weder Weinberg, noch Acker und Saat,
35.10 sondern wohnen in Zelten und befolgen alles, was uns unser Vater Jonadab befohlen hat.
35.11 Als aber der babylonische König Nebukadnezar ins Land heraufzog, da sprachen wir: «Kommt, laßt uns vor dem Heere der Chaldäer und vor dem Heere der Syrer nach Jerusalem ziehen!» Und so wohnen wir jetzt in Jerusalem.
35.12 Da erging das Wort des HERRN an Jeremia also:
35.13 So spricht der HERR der Heerscharen, der Gott Israels: Gehe und sage zu den Männern Judas und zu den Einwohnern von Jerusalem: Wollt ihr euch das nicht zur Lehre nehmen, daß ihr meinen Worten gehorchet? spricht der HERR.
35.14 Die Worte Jonadabs, des Sohnes Rechabs, die er seinen Söhnen befohlen hat, nämlich, daß sie keinen Wein trinken sollen, die werden gehalten; denn sie trinken keinen Wein bis auf diesen Tag und gehorchen also dem Gebot ihres Vaters! Ich aber habe zu euch geredet, frühe und fleißig, und ihr habt mir nicht gehorcht!
35.15 Und doch habe ich alle meine Knechte, die Propheten, frühe und fleißig zu euch gesandt und euch sagen lassen: Kehret doch um, ein jeder von seinem bösen Wege, und bessert eure Taten und folgt nicht andern Göttern nach, um ihnen zu dienen, so sollt ihr in dem Lande bleiben, das ich euch und euren Vätern gegeben habe! Aber ihr habt eure Ohren nicht geneigt und nicht auf mich gehört.
35.16 Weil denn die Söhne Jonadabs, des Sohnes Rechabs, das Gebot ihres Vaters gehalten haben, das er ihnen gegeben, dieses Volk aber mir nicht gehorsam gewesen ist,
35.17 darum spricht der HERR, der Gott der Heerscharen, der Gott Israels, also: Siehe, ich bringe über Juda und über die Bewohner von Jerusalem all das Unglück, das ich wider sie geredet habe, weil sie nicht hören wollten, als ich zu ihnen redete, und nicht antworteten, als ich ihnen rief!
35.18 Aber zum Hause der Rechabiter sprach Jeremia: So spricht der HERR der Heerscharen, der Gott Israels: Weil ihr dem Gebot eures Vaters Jonadab gehorcht und alle seine Befehle befolgt und allerdinge getan habt, wie er euch befohlen hat,
35.19 darum spricht der HERR der Heerscharen, der Gott Israels, also: Es soll Jonadab, dem Sohne Rechabs, nie an einem Manne fehlen, der vor mir steht!
35.1 ὁ λόγος ὁ γενόμενος πρὸς ιερεμιαν παρὰ κυρίου ἐν ἡμέραις ιωακιμ βασιλέως ιουδα λέγων
35.2 βάδισον εἰς οἶκον αρχαβιν καὶ ἄξεις αὐτοὺς εἰς οἶκον κυρίου εἰς μίαν τῶν αὐλῶν καὶ ποτιεῖς αὐτοὺς οἶνον
35.3 καὶ ἐξήγαγον τὸν ιεζονιαν υἱὸν ιερεμιν υἱοῦ χαβασιν καὶ τοὺς ἀδελφοὺς αὐτοῦ καὶ τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ καὶ πᾶσαν τὴν οἰκίαν αρχαβιν
35.4 καὶ εἰσήγαγον αὐτοὺς εἰς οἶκον κυρίου εἰς τὸ παστοφόριον υἱῶν ανανιου υἱοῦ γοδολιου ἀνθρώπου τοῦ θεοῦ ὅ ἐστιν ἐγγὺς τοῦ οἴκου τῶν ἀρχόντων τῶν ἐπάνω τοῦ οἴκου μαασαιου υἱοῦ σελωμ τοῦ φυλάσσοντος τὴν αὐλήν
35.5 καὶ ἔδωκα κατὰ πρόσωπον αὐτῶν κεράμιον οἴνου καὶ ποτήρια καὶ εἶπα πίετε οἶνον
35.6 καὶ εἶπαν οὐ μὴ πίωμεν οἶνον ὅτι ιωναδαβ υἱὸς ρηχαβ ὁ πατὴρ ἡμῶν ἐνετείλατο ἡμῖν λέγων οὐ μὴ πίητε οἶνον ὑμεῖς καὶ οἱ υἱοὶ ὑμῶν ἕως αἰῶνος
35.7 καὶ οἰκίαν οὐ μὴ οἰκοδομήσητε καὶ σπέρμα οὐ μὴ σπείρητε καὶ ἀμπελὼν οὐκ ἔσται ὑμῖν ὅτι ἐν σκηναῖς οἰκήσετε πάσας τὰς ἡμέρας ὑμῶν ὅπως ἂν ζήσητε ἡμέρας πολλὰς ἐπὶ τῆς γῆς ἐφ' ἧς διατρίβετε ὑμεῖς ἐπ' αὐτῆς
35.8 καὶ ἠκούσαμεν τῆς φωνῆς ιωναδαβ τοῦ πατρὸς ἡμῶν πρὸς τὸ μὴ πιεῖν οἶνον πάσας τὰς ἡμέρας ἡμῶν ἡμεῖς καὶ αἱ γυναῖκες ἡμῶν καὶ οἱ υἱοὶ ἡμῶν καὶ αἱ θυγατέρες ἡμῶν
35.9 καὶ πρὸς τὸ μὴ οἰκοδομεῖν οἰκίας τοῦ κατοικεῖν ἐκεῖ καὶ ἀμπελὼν καὶ ἀγρὸς καὶ σπέρμα οὐκ ἐγένετο ἡμῖν
35.10 καὶ ᾠκήσαμεν ἐν σκηναῖς καὶ ἠκούσαμεν καὶ ἐποιήσαμεν κατὰ πάντα ἃ ἐνετείλατο ἡμῖν ιωναδαβ ὁ πατὴρ ἡμῶν
35.11 καὶ ἐγενήθη ὅτε ἀνέβη ναβουχοδονοσορ ἐπὶ τὴν γῆν καὶ εἴπαμεν εἰσέλθατε καὶ εἰσέλθωμεν εἰς ιερουσαλημ ἀπὸ προσώπου τῆς δυνάμεως τῶν χαλδαίων καὶ ἀπὸ προσώπου τῆς δυνάμεως τῶν ἀσσυρίων καὶ ᾠκοῦμεν ἐκεῖ
35.12 καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου πρός με λέγων
35.13 οὕτως λέγει κύριος πορεύου καὶ εἰπὸν ἀνθρώπῳ ιουδα καὶ τοῖς κατοικοῦσιν ιερουσαλημ οὐ μὴ λάβητε παιδείαν τοῦ ἀκούειν τοὺς λόγους μου
35.14 ἔστησαν ῥῆμα υἱοὶ ιωναδαβ υἱοῦ ρηχαβ ὃ ἐνετείλατο τοῖς τέκνοις αὐτοῦ πρὸς τὸ μὴ πιεῖν οἶνον καὶ οὐκ ἐπίοσαν καὶ ἐγὼ ἐλάλησα πρὸς ὑμᾶς ὄρθρου καὶ ἐλάλησα καὶ οὐκ ἠκούσατε
35.15 καὶ ἀπέστειλα πρὸς ὑμᾶς τοὺς παῖδάς μου τοὺς προφήτας λέγων ἀποστράφητε ἕκαστος ἀπὸ τῆς ὁδοῦ αὐτοῦ τῆς πονηρᾶς καὶ βελτίω ποιήσατε τὰ ἐπιτηδεύματα ὑμῶν καὶ οὐ πορεύσεσθε ὀπίσω θεῶν ἑτέρων τοῦ δουλεύειν αὐτοῖς καὶ οἰκήσετε ἐπὶ τῆς γῆς ἧς ἔδωκα ὑμῖν καὶ τοῖς πατράσιν ὑμῶν καὶ οὐκ ἐκλίνατε τὰ ὦτα ὑμῶν καὶ οὐκ ἠκούσατε
35.16 καὶ ἔστησαν υἱοὶ ιωναδαβ υἱοῦ ρηχαβ τὴν ἐντολὴν τοῦ πατρὸς αὐτῶν ὁ δὲ λαὸς οὗτος οὐκ ἤκουσάν μου
35.17 διὰ τοῦτο οὕτως εἶπεν κύριος ἰδοὺ ἐγὼ φέρω ἐπὶ ιουδαν καὶ ἐπὶ τοὺς κατοικοῦντας ιερουσαλημ πάντα τὰ κακά ἃ ἐλάλησα ἐπ' αὐτούς
35.18 διὰ τοῦτο οὕτως εἶπεν κύριος ἐπειδὴ ἤκουσαν υἱοὶ ιωναδαβ υἱοῦ ρηχαβ τὴν ἐντολὴν τοῦ πατρὸς αὐτῶν ποιεῖν καθότι ἐνετείλατο αὐτοῖς ὁ πατὴρ αὐτῶν
35.19 οὐ μὴ ἐκλίπῃ ἀνὴρ τῶν υἱῶν ιωναδαβ υἱοῦ ρηχαβ παρεστηκὼς κατὰ πρόσωπόν μου πάσας τὰς ἡμέρας τῆς γῆς
35.1 o logos o genomenos pros ieremian para kyrioy en ehmerais iohakim basileohs ioyda legohn
35.2 badison eis oikon archabin kai axeis aytoys eis oikon kyrioy eis mian tohn aylohn kai potieis aytoys oinon
35.3 kai exehgagon ton iezonian yion ieremin yioy chabasin kai toys adelphoys aytoy kai toys yioys aytoy kai pasan tehn oikian archabin
35.4 kai eisehgagon aytoys eis oikon kyrioy eis to pastophorion yiohn ananioy yioy godolioy anthrohpoy toy theoy o estin eggys toy oikoy tohn archontohn tohn epanoh toy oikoy maasaioy yioy selohm toy phylassontos tehn aylehn
35.5 kai edohka kata prosohpon aytohn keramion oinoy kai potehria kai eipa piete oinon
35.6 kai eipan oy meh piohmen oinon oti iohnadab yios rehchab o patehr ehmohn eneteilato ehmin legohn oy meh piehte oinon ymeis kai oi yioi ymohn eohs aiohnos
35.7 kai oikian oy meh oikodomehsehte kai sperma oy meh speirehte kai ampelohn oyk estai ymin oti en skehnais oikehsete pasas tas ehmeras ymohn opohs an zehsehte ehmeras pollas epi tehs gehs eph' ehs diatribete ymeis ep' aytehs
35.8 kai ehkoysamen tehs phohnehs iohnadab toy patros ehmohn pros to meh piein oinon pasas tas ehmeras ehmohn ehmeis kai ai gynaikes ehmohn kai oi yioi ehmohn kai ai thygateres ehmohn
35.9 kai pros to meh oikodomein oikias toy katoikein ekei kai ampelohn kai agros kai sperma oyk egeneto ehmin
35.10 kai ohkehsamen en skehnais kai ehkoysamen kai epoiehsamen kata panta a eneteilato ehmin iohnadab o patehr ehmohn
35.11 kai egenehtheh ote anebeh naboychodonosor epi tehn gehn kai eipamen eiselthate kai eiselthohmen eis ieroysalehm apo prosohpoy tehs dynameohs tohn chaldaiohn kai apo prosohpoy tehs dynameohs tohn assyriohn kai ohkoymen ekei
35.12 kai egeneto logos kyrioy pros me legohn
35.13 oytohs legei kyrios poreyoy kai eipon anthrohpoh ioyda kai tois katoikoysin ieroysalehm oy meh labehte paideian toy akoyein toys logoys moy
35.14 estehsan rehma yioi iohnadab yioy rehchab o eneteilato tois teknois aytoy pros to meh piein oinon kai oyk epiosan kai egoh elalehsa pros ymas orthroy kai elalehsa kai oyk ehkoysate
35.15 kai apesteila pros ymas toys paidas moy toys prophehtas legohn apostraphehte ekastos apo tehs odoy aytoy tehs ponehras kai beltioh poiehsate ta epitehdeymata ymohn kai oy poreysesthe opisoh theohn eterohn toy doyleyein aytois kai oikehsete epi tehs gehs ehs edohka ymin kai tois patrasin ymohn kai oyk eklinate ta ohta ymohn kai oyk ehkoysate
35.16 kai estehsan yioi iohnadab yioy rehchab tehn entolehn toy patros aytohn o de laos oytos oyk ehkoysan moy
35.17 dia toyto oytohs eipen kyrios idoy egoh pheroh epi ioydan kai epi toys katoikoyntas ieroysalehm panta ta kaka a elalehsa ep' aytoys
35.18 dia toyto oytohs eipen kyrios epeideh ehkoysan yioi iohnadab yioy rehchab tehn entolehn toy patros aytohn poiein kathoti eneteilato aytois o patehr aytohn
35.19 oy meh eklipeh anehr tohn yiohn iohnadab yioy rehchab parestehkohs kata prosohpon moy pasas tas ehmeras tehs gehs
35.1 הַדָּבָר אֲשֶׁר־הָיָה אֶל־יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה בִּימֵי יְהֹויָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר׃
35.2 הָלֹוךְ אֶל־בֵּית הָרֵכָבִים וְדִבַּרְתָּ אֹותָם וַהֲבִאֹותָם בֵּית יְהוָה אֶל־אַחַת הַלְּשָׁכֹות וְהִשְׁקִיתָ אֹותָם יָיִן׃
35.3 וָאֶקַּח אֶת־יַאֲזַנְיָה בֶן־יִרְמְיָהוּ בֶּן־חֲבַצִּנְיָה וְאֶת־אֶחָיו וְאֶת־כָּל־בָּנָיו וְאֵת כָּל־בֵּית הָרֵכָבִים׃
35.4 וָאָבִא אֹתָם בֵּית יְהוָה אֶל־לִשְׁכַּת בְּנֵי חָנָן בֶּן־יִגְדַּלְיָהוּ אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־אֵצֶל לִשְׁכַּת הַשָּׂרִים אֲשֶׁר מִמַּעַל לְלִשְׁכַּת מַעֲשֵׂיָהוּ בֶן־שַׁלֻּם שֹׁמֵר הַסַּף׃
35.5 וָאֶתֵּן לִפְנֵי ׀ בְּנֵי בֵית־הָרֵכָבִים גְּבִעִים מְלֵאִים יַיִן וְכֹסֹות וָאֹמַר אֲלֵיהֶם שְׁתוּ־יָיִן׃
35.6 וַיֹּאמְרוּ לֹא נִשְׁתֶּה־יָּיִן כִּי יֹונָדָב בֶּן־רֵכָב אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ לֵאמֹר לֹא תִשְׁתּוּ־יַיִן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם עַד־עֹולָם׃
35.7 וּבַיִת לֹא־תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא־תִזְרָעוּ וְכֶרֶם לֹא־תִטָּעוּ וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם כִּי בָּאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ כָּל־יְמֵיכֶם לְמַעַן תִּחְיוּ יָמִים רַבִּים עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם גָּרִים שָׁם׃
35.8 וַנִּשְׁמַע בְּקֹול יְהֹונָדָב בֶּן־רֵכָב אָבִינוּ לְכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ לְבִלְתִּי שְׁתֹות־יַיִן כָּל־יָמֵינוּ אֲנַחְנוּ נָשֵׁינוּ בָּנֵינוּ וּבְנֹתֵינוּ׃
35.9 וּלְבִלְתִּי בְּנֹות בָּתִּים לְשִׁבְתֵּנוּ וְכֶרֶם וְשָׂדֶה וָזֶרַע לֹא יִהְיֶה־לָּנוּ׃
35.10 וַנֵּשֶׁב בָּאֳהָלִים וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּנוּ יֹונָדָב אָבִינוּ׃
35.11 וַיְהִי בַּעֲלֹות נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל אֶל־הָאָרֶץ וַנֹּאמֶר בֹּאוּ וְנָבֹוא יְרוּשָׁלִַם מִפְּנֵי חֵיל הַכַּשְׂדִּים וּמִפְּנֵי חֵיל אֲרָם וַנֵּשֶׁב בִּירוּשָׁלִָם׃ פ
35.12 וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר׃
35.13 כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָלֹךְ וְאָמַרְתָּ לְאִישׁ יְהוּדָה וּלְיֹושְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם הֲלֹוא תִקְחוּ מוּסָר לִשְׁמֹעַ אֶל־דְּבָרַי נְאֻם־יְהוָה׃
35.14 הוּקַם אֶת־דִּבְרֵי יְהֹונָדָב בֶּן־רֵכָב אֲשֶׁר־צִוָּה אֶת־בָּנָיו לְבִלְתִּי שְׁתֹות־יַיִן וְלֹא שָׁתוּ עַד־הַיֹּום הַזֶּה כִּי שָׁמְעוּ אֵת מִצְוַת אֲבִיהֶם וְאָנֹכִי דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר וְלֹא שְׁמַעְתֶּם אֵלָי׃
35.15 וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם אֶת־כָּל־עֲבָדַי הַנְּבִאִים ׀ הַשְׁכֵּים וְשָׁלֹחַ ׀ לֵאמֹר שֻׁבוּ־נָא אִישׁ מִדַּרְכֹּו הָרָעָה וְהֵיטִיבוּ מַעַלְלֵיכֶם וְאַל־תֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם וּשְׁבוּ אֶל־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבֹתֵיכֶם וְלֹא הִטִּיתֶם אֶת־אָזְנְכֶם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם אֵלָי׃
35.16 כִּי הֵקִימוּ בְּנֵי יְהֹונָדָב בֶּן־רֵכָב אֶת־מִצְוַת אֲבִיהֶם אֲשֶׁר צִוָּם וְהָעָם הַזֶּה לֹא שָׁמְעוּ אֵלָי׃ ס
35.17 לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מֵבִיא אֶל־יְהוּדָה וְאֶל כָּל־יֹושְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אֵת כָּל־הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עֲלֵיהֶם יַעַן דִּבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם וְלֹא שָׁמֵעוּ וָאֶקְרָא לָהֶם וְלֹא עָנוּ׃
35.18 וּלְבֵית הָרֵכָבִים אָמַר יִרְמְיָהוּ כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעַן אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם עַל־מִצְוַת יְהֹונָדָב אֲבִיכֶם וַתִּשְׁמְרוּ אֶת־כָּל־מִצְוֹתָיו וַתַּעֲשׂוּ כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה אֶתְכֶם׃ ס
35.19 לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֹא־יִכָּרֵת אִישׁ לְיֹונָדָב בֶּן־רֵכָב עֹמֵד לְפָנַי כָּל־הַיָּמִים׃ פ
35.1 Hadaabaar Aaxxaer-HaajaaH Aael-jirmjaaHw meAet jHwaaH bijmej jHowjaaqijm baen-joAxxijaaHw maelaek jHwdaaH leAmor׃
35.2 Haalowk Aael-bejt Haarekaabijm wdibartaa Aowtaam waHabiAowtaam bejt jHwaaH Aael-Aahat Halxxaakowt wHixxqijtaa Aowtaam jaajin׃
35.3 waaAaeqah Aaet-jaAazanjaaH baen-jirmjaaHw baen-habacinjaaH wAaet-Aaehaajw wAaet-kaal-baanaajw wAet kaal-bejt Haarekaabijm׃
35.4 waaAaabiA Aotaam bejt jHwaaH Aael-lixxkat bnej haanaan baen-jigdaljaaHw Aijxx HaaAaeloHijm Aaxxaer-Aecael lixxkat Haxaarijm Aaxxaer mimaOal llixxkat maOaxejaaHw baen-xxalum xxomer Hasap׃
35.5 waaAaeten lipnej bnej bejt-Haarekaabijm gbiOijm mleAijm jajin wkosowt waaAomar AalejHaem xxtw-jaajin׃
35.6 wajoAmrw loA nixxtaeH-jaajin kij jownaadaab baen-rekaab Aaabijnw ciwaaH Oaalejnw leAmor loA tixxtw-jajin Aataem wbnejkaem Oad-Oowlaam׃
35.7 wbajit loA-tibnw wzaeraO loA-tizraaOw wkaeraem loA-tiTaaOw wloA jiHjaeH laakaem kij baaAaaHaalijm texxbw kaal-jmejkaem lmaOan tihjw jaamijm rabijm Oal-pnej HaaAadaamaaH Aaxxaer Aataem gaarijm xxaam׃
35.8 wanixxmaO bqowl jHownaadaab baen-rekaab Aaabijnw lkol Aaxxaer ciwaanw lbiltij xxtowt-jajin kaal-jaamejnw Aanahnw naaxxejnw baanejnw wbnotejnw׃
35.9 wlbiltij bnowt baatijm lxxibtenw wkaeraem wxaadaeH waazaeraO loA jiHjaeH-laanw׃
35.10 wanexxaeb baaAaaHaalijm wanixxmaO wanaOax kkol Aaxxaer-ciwaanw jownaadaab Aaabijnw׃
35.11 wajHij baOalowt nbwkadraeAcar maelaek-baabael Aael-HaaAaaraec wanoAmaer boAw wnaabowA jrwxxaalaim mipnej hejl Hakaxdijm wmipnej hejl Aaraam wanexxaeb bijrwxxaalaaim׃ p
35.12 wajHij dbar-jHwaaH Aael-jirmjaaHw leAmor׃
35.13 koH-Aaamar jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel Haalok wAaamartaa lAijxx jHwdaaH wljowxxbej jrwxxaalaaim HalowA tiqhw mwsaar lixxmoOa Aael-dbaaraj nAum-jHwaaH׃
35.14 Hwqam Aaet-dibrej jHownaadaab baen-rekaab Aaxxaer-ciwaaH Aaet-baanaajw lbiltij xxtowt-jajin wloA xxaatw Oad-Hajowm HazaeH kij xxaamOw Aet micwat AabijHaem wAaanokij dibartij Aalejkaem Haxxkem wdaber wloA xxmaOtaem Aelaaj׃
35.15 waaAaexxlah Aalejkaem Aaet-kaal-Oabaadaj HanbiAijm Haxxkejm wxxaaloha leAmor xxubw-naaA Aijxx midarkow HaaraaOaaH wHejTijbw maOallejkaem wAal-telkw Aaharej AaeloHijm Aaherijm lOaabdaam wxxbw Aael-HaaAadaamaaH Aaxxaer-naatatij laakaem wlaAabotejkaem wloA HiTijtaem Aaet-Aaaznkaem wloA xxmaOtaem Aelaaj׃
35.16 kij Heqijmw bnej jHownaadaab baen-rekaab Aaet-micwat AabijHaem Aaxxaer ciwaam wHaaOaam HazaeH loA xxaamOw Aelaaj׃ s
35.17 laaken koH-Aaamar jHwaaH AaeloHej cbaaAowt AaeloHej jixraaAel Hinnij mebijA Aael-jHwdaaH wAael kaal-jowxxbej jrwxxaalaim Aet kaal-HaaraaOaaH Aaxxaer dibartij OalejHaem jaOan dibartij AalejHaem wloA xxaameOw waaAaeqraaA laaHaem wloA Oaanw׃
35.18 wlbejt Haarekaabijm Aaamar jirmjaaHw koH-Aaamar jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel jaOan Aaxxaer xxmaOtaem Oal-micwat jHownaadaab Aabijkaem watixxmrw Aaet-kaal-micwotaajw wataOaxw kkol Aaxxaer-ciwaaH Aaetkaem׃ s
35.19 laaken koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel loA-jikaaret Aijxx ljownaadaab baen-rekaab Oomed lpaanaj kaal-Hajaamijm׃ p
35.1 הדבר אשר־היה אל־ירמיהו מאת יהוה בימי יהויקים בן־יאשיהו מלך יהודה לאמר׃
35.2 הלוך אל־בית הרכבים ודברת אותם והבאותם בית יהוה אל־אחת הלשכות והשקית אותם יין׃
35.3 ואקח את־יאזניה בן־ירמיהו בן־חבצניה ואת־אחיו ואת־כל־בניו ואת כל־בית הרכבים׃
35.4 ואבא אתם בית יהוה אל־לשכת בני חנן בן־יגדליהו איש האלהים אשר־אצל לשכת השרים אשר ממעל ללשכת מעשיהו בן־שלם שמר הסף׃
35.5 ואתן לפני ׀ בני בית־הרכבים גבעים מלאים יין וכסות ואמר אליהם שתו־יין׃
35.6 ויאמרו לא נשתה־יין כי יונדב בן־רכב אבינו צוה עלינו לאמר לא תשתו־יין אתם ובניכם עד־עולם׃
35.7 ובית לא־תבנו וזרע לא־תזרעו וכרם לא־תטעו ולא יהיה לכם כי באהלים תשבו כל־ימיכם למען תחיו ימים רבים על־פני האדמה אשר אתם גרים שם׃
35.8 ונשמע בקול יהונדב בן־רכב אבינו לכל אשר צונו לבלתי שתות־יין כל־ימינו אנחנו נשינו בנינו ובנתינו׃
35.9 ולבלתי בנות בתים לשבתנו וכרם ושדה וזרע לא יהיה־לנו׃
35.10 ונשב באהלים ונשמע ונעש ככל אשר־צונו יונדב אבינו׃
35.11 ויהי בעלות נבוכדראצר מלך־בבל אל־הארץ ונאמר באו ונבוא ירושלם מפני חיל הכשדים ומפני חיל ארם ונשב בירושלם׃ פ
35.12 ויהי דבר־יהוה אל־ירמיהו לאמר׃
35.13 כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הלך ואמרת לאיש יהודה וליושבי ירושלם הלוא תקחו מוסר לשמע אל־דברי נאם־יהוה׃
35.14 הוקם את־דברי יהונדב בן־רכב אשר־צוה את־בניו לבלתי שתות־יין ולא שתו עד־היום הזה כי שמעו את מצות אביהם ואנכי דברתי אליכם השכם ודבר ולא שמעתם אלי׃
35.15 ואשלח אליכם את־כל־עבדי הנבאים ׀ השכים ושלח ׀ לאמר שבו־נא איש מדרכו הרעה והיטיבו מעלליכם ואל־תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ושבו אל־האדמה אשר־נתתי לכם ולאבתיכם ולא הטיתם את־אזנכם ולא שמעתם אלי׃
35.16 כי הקימו בני יהונדב בן־רכב את־מצות אביהם אשר צום והעם הזה לא שמעו אלי׃ ס
35.17 לכן כה־אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל הנני מביא אל־יהודה ואל כל־יושבי ירושלם את כל־הרעה אשר דברתי עליהם יען דברתי אליהם ולא שמעו ואקרא להם ולא ענו׃
35.18 ולבית הרכבים אמר ירמיהו כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל יען אשר שמעתם על־מצות יהונדב אביכם ותשמרו את־כל־מצותיו ותעשו ככל אשר־צוה אתכם׃ ס
35.19 לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לא־יכרת איש ליונדב בן־רכב עמד לפני כל־הימים׃ פ
35.1 Hdbr Axr-HjH Al-jrmjHw mAt jHwH bjmj jHwjqjm bn-jAxjHw mlk jHwdH lAmr׃
35.2 Hlwk Al-bjt Hrkbjm wdbrt Awtm wHbAwtm bjt jHwH Al-Aht Hlxkwt wHxqjt Awtm jjn׃
35.3 wAqh At-jAznjH bn-jrmjHw bn-hbcnjH wAt-Ahjw wAt-kl-bnjw wAt kl-bjt Hrkbjm׃
35.4 wAbA Atm bjt jHwH Al-lxkt bnj hnn bn-jgdljHw Ajx HAlHjm Axr-Acl lxkt Hxrjm Axr mmOl llxkt mOxjHw bn-xlm xmr Hsp׃
35.5 wAtn lpnj bnj bjt-Hrkbjm gbOjm mlAjm jjn wkswt wAmr AljHm xtw-jjn׃
35.6 wjAmrw lA nxtH-jjn kj jwndb bn-rkb Abjnw cwH Oljnw lAmr lA txtw-jjn Atm wbnjkm Od-Owlm׃
35.7 wbjt lA-tbnw wzrO lA-tzrOw wkrm lA-tTOw wlA jHjH lkm kj bAHljm txbw kl-jmjkm lmOn thjw jmjm rbjm Ol-pnj HAdmH Axr Atm grjm xm׃
35.8 wnxmO bqwl jHwndb bn-rkb Abjnw lkl Axr cwnw lbltj xtwt-jjn kl-jmjnw Anhnw nxjnw bnjnw wbntjnw׃
35.9 wlbltj bnwt btjm lxbtnw wkrm wxdH wzrO lA jHjH-lnw׃
35.10 wnxb bAHljm wnxmO wnOx kkl Axr-cwnw jwndb Abjnw׃
35.11 wjHj bOlwt nbwkdrAcr mlk-bbl Al-HArc wnAmr bAw wnbwA jrwxlm mpnj hjl Hkxdjm wmpnj hjl Arm wnxb bjrwxlm׃ p
35.12 wjHj dbr-jHwH Al-jrmjHw lAmr׃
35.13 kH-Amr jHwH cbAwt AlHj jxrAl Hlk wAmrt lAjx jHwdH wljwxbj jrwxlm HlwA tqhw mwsr lxmO Al-dbrj nAm-jHwH׃
35.14 Hwqm At-dbrj jHwndb bn-rkb Axr-cwH At-bnjw lbltj xtwt-jjn wlA xtw Od-Hjwm HzH kj xmOw At mcwt AbjHm wAnkj dbrtj Aljkm Hxkm wdbr wlA xmOtm Alj׃
35.15 wAxlh Aljkm At-kl-Obdj HnbAjm Hxkjm wxlh lAmr xbw-nA Ajx mdrkw HrOH wHjTjbw mOlljkm wAl-tlkw Ahrj AlHjm Ahrjm lObdm wxbw Al-HAdmH Axr-nttj lkm wlAbtjkm wlA HTjtm At-Aznkm wlA xmOtm Alj׃
35.16 kj Hqjmw bnj jHwndb bn-rkb At-mcwt AbjHm Axr cwm wHOm HzH lA xmOw Alj׃ s
35.17 lkn kH-Amr jHwH AlHj cbAwt AlHj jxrAl Hnnj mbjA Al-jHwdH wAl kl-jwxbj jrwxlm At kl-HrOH Axr dbrtj OljHm jOn dbrtj AljHm wlA xmOw wAqrA lHm wlA Onw׃
35.18 wlbjt Hrkbjm Amr jrmjHw kH-Amr jHwH cbAwt AlHj jxrAl jOn Axr xmOtm Ol-mcwt jHwndb Abjkm wtxmrw At-kl-mcwtjw wtOxw kkl Axr-cwH Atkm׃ s
35.19 lkn kH Amr jHwH cbAwt AlHj jxrAl lA-jkrt Ajx ljwndb bn-rkb Omd lpnj kl-Hjmjm׃ p
35.1 Verbum, quod factum est ad Ieremiam a Domino in die bus Ioachim filii Iosiae regis Iudae dicens:
35.2 “ Vade ad domum Rechabitarum et loquere eis; et introduces eos in domum Domini in unam exedram et dabis eis bibere vinum ”.
35.3 Et assumpsi Iezoniam filium Ieremiae filii Habsaniae et fratres eius et omnes filios eius et universam domum Rechabitarum;
35.4 et introduxi eos in domum Domini ad exedram filiorum Hanan filii Iegdaliae hominis Dei, quod erat iuxta exedram principum super exedram Maasiae filii Sellum, qui erat custos vestibuli.
35.5 Et posui coram filiis domus Rechabitarum scyphos plenos vino et calices et dixi ad eos: “ Bibite vinum ”.
35.6 Qui responderunt: “ Non bibemus vinum, quia Ionadab filius Rechab pater noster praecepit nobis dicens: “Non bibetis vinum, vos et filii vestri, usque in sempiternum
35.7 et domum non aedificabitis et sementem non seretis et vineas non plantabitis, nec habebitis, sed in tabernaculis habitabitis cunctis diebus vestris, ut vivatis diebus multis super faciem terrae, in qua vos peregrinamini”.
35.8 Oboedivimus ergo voci Ionadab filii Rechab patris nostri in omnibus, quae praecepit nobis, ita ut non biberemus vinum cunctis diebus nostris, nos et mulieres nostrae, filii et filiae nostrae,
35.9 et non aedificaremus domos ad habitandum et vineam et agrum et sementem non habuimus,
35.10 sed habitavimus in tabernaculis; et oboedientes fecimus iuxta omnia, quae praecepit nobis Ionadab pater noster.
35.11 Cum autem ascendisset Nabuchodonosor rex Babylonis ad terram, diximus: Venite, et ingrediamur Ierusalem a facie exercitus Chaldaeorum et a facie exercitus Syriae. Et mansimus in Ierusalem ”.
35.12 Et factum est verbum Domini ad Ieremiam dicens:
35.13 “ Haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel: Vade et dic viris Iudae et habitatoribus Ierusalem: Numquid non recipietis disciplinam, ut oboediatis verbis meis?, dicit Dominus.
35.14 Praevaluerunt sermones Ionadab filii Rechab, quos praecepit filiis suis, ut non biberent vinum, et non biberunt usque ad diem hanc, quia oboedierunt praecepto patris sui; ego autem locutus sum ad vos de mane consurgens et loquens, et non oboedistis mihi.
35.15 Misique ad vos omnes servos meos prophetas, consurgens diluculo mittensque et dicens: Convertimini unusquisque a via sua pessima et bona facite opera vestra et nolite sequi deos alienos neque colatis eos, et habitabitis in terra, quam dedi vobis et patribus vestris, et non inclinastis aurem vestram neque audistis me.
35.16 Firmaverunt igitur filii Ionadab filii Rechab praeceptum patris sui, quod praeceperat eis; populus autem iste non oboedivit mihi.
35.17 Idcirco haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel: Ecce ego adducam super Iudam et super omnes habitatores Ierusalem universam afflictionem, quam locutus sum adversum illos, eo quod locutus sum ad illos, et non audierunt, vocavi illos, et non responderunt mihi ”.
35.18 Domui autem Rechabitarum dixit Ieremias: “ Haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel: Pro eo quod oboedistis praecepto Ionadab patris vestri et custodistis omnia mandata eius et fecistis universa, quae praecepit vobis,
35.19 propterea haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel: Non deficiet vir de stirpe Ionadab filii Rechab stans in conspectu meo cunctis diebus ”.
36.1 Im vierten Jahre Jojakims, des Sohnes Josias, des Königs von Juda, erging dieses Wort vom HERRN an Jeremia.
36.2 Nimm dir eine Buchrolle und schreibe alle Worte darauf, die ich zu dir geredet habe über Israel und über Juda und über alle Völker, von dem Tage an, da ich zu dir geredet habe, von den Tagen Josias an bis auf diesen Tag!
36.3 Vielleicht werden die vom Hause Juda auf all das Unglück hören, das ich ihnen anzutun gedenke, und umkehren, ein jeder von seinem bösen Wege, so daß ich ihnen ihre Missetaten und ihre Sünden vergeben kann.
36.4 Da rief Jeremia den Baruch, den Sohn Nerijas, und Baruch schrieb, wie Jeremia es ihm vorsagte, alle Worte des HERRN, die er zu ihm geredet hatte, auf eine Buchrolle.
36.5 Und Jeremia befahl dem Baruch und sprach: Ich bin verhindert, so daß ich nicht in das Haus des HERRN gehen kann;
36.6 darum gehe du hinein und lies aus der Rolle vor, was du, wie ich es dir vorsagte, aufgeschrieben hast, die Worte des HERRN, vor den Ohren des Volkes, im Hause des HERRN am Fasttag; auch vor den Ohren aller Juden, die aus ihren Städten kommen, sollst du sie lesen.
36.7 Vielleicht wird ihr Flehen vor dem Angesicht des HERRN gelten und sie werden umkehren, ein jeder von seinem bösen Wege; denn groß ist der Zorn und Grimm, welchen der HERR wider dieses Volk ausgesprochen hat.
36.8 Da tat Baruch, der Sohn Nerijas, ganz so, wie ihm der Prophet Jeremia befohlen hatte, indem er im Hause des HERRN aus dem Buche die Worte des HERRN vorlas.
36.9 Es begab sich nämlich im fünften Jahre Jojakims, des Sohnes Josias, des Königs von Juda, im neunten Monat, daß man die ganze Bevölkerung von Jerusalem und alles Volk, das aus den Städten Judas nach Jerusalem kam, zu einem Fasten vor dem HERRN berief.
36.10 Da las Baruch aus dem Buch die Reden Jeremias im Hause des HERRN, in der Halle Gemarjas, des Sohnes Saphans, des Staatsschreibers, im obern Vorhof, am Eingang des neuen Tores des Hauses des HERRN, vor den Ohren des ganzen Volkes.
36.11 Als aber Michaja, der Sohn Gemarjas, des Sohnes Saphans, alle Worte des HERRN aus dem Buche gehört hatte,
36.12 ging er in das Haus des Königs, in die Kanzlei hinab; und siehe, da saßen alle Fürsten, nämlich Elisama, der Kanzler, Delaja, der Sohn Semajas, Elnatan, der Sohn Achbors, Gemarja, der Sohn Saphans, Zedekia, der Sohn Hananjas, und alle Fürsten.
36.13 Da verkündigte ihnen Michaja alle Reden, die er gehört hatte, als Baruch vor den Ohren des Volkes aus dem Buche vorlas.
36.14 Da sandten alle Fürsten Jehudi, den Sohn Netanjas, des Sohnes Selemjas, des Sohnes Chusis, zu Baruch und ließen ihm sagen: Nimm die Rolle aus welcher du vor den Ohren des Volkes gelesen hast, zur Hand und komm! Da nahm Baruch, der Sohn Nerijas, die Rolle in seine Hand und kam zu ihnen.
36.15 Da sprachen sie zu ihm: Setze dich und lies sie vor unsern Ohren. Also las Baruch vor ihren Ohren.
36.16 Als sie nun alle Reden gehört hatten, sahen sie einander erschrocken an und sprachen zu Baruch: Wir müssen dem König alle diese Reden kundtun.
36.17 Und sie fragten Baruch und sprachen: Sage uns doch, wie hast du alle diese Reden aus seinem Munde aufgeschrieben?
36.18 Da antwortete ihnen Baruch: Er sagte mir alle diese Reden mündlich vor, und ich schrieb sie mit Tinte in das Buch.
36.19 Da sprachen die Fürsten zu Baruch: Gehe hin und verbirg dich mit Jeremia, daß niemand wisse, wo ihr seid!
36.20 Und sie gingen in den Hof zum König, nachdem sie die Rolle in der Kanzlei Elisamas, des Kanzlers, niedergelegt hatten, und verkündigten vor den Ohren des Königs alles, was vorgefallen war.
36.21 Da sandte der König den Jehudi, um die Rolle abzuholen. Derselbe brachte sie aus dem Gemach Elisamas, des Schreibers, und Jehudi las sie vor den Ohren des Königs und vor den Ohren aller Fürsten, die bei dem König standen.
36.22 Der König aber saß im Winterhause (denn es war im neunten Monat), und der Kohlentopf brannte vor ihm.
36.23 Wenn nun Jehudi drei oder vier Spalten gelesen hatte, schnitt er sie mit dem Schreibmesser heraus und warf sie in das Feuer, das im Kohlentopf war, bis die ganze Rolle im Feuer des Kohlentopfes verbrannt war.
36.24 Und es war niemand, der darüber erschrak oder sein Kleid zerriß, weder der König noch alle seine Diener, wiewohl sie alle diese Reden gehört hatten.
36.25 Doch baten Elnathan, Delaja und Gemarja den König, die Rolle nicht zu verbrennen; aber er hörte nicht auf sie.
36.26 Und der König befahl dem Königssohne Jerachmeel, Seraja, dem Sohne Asriels, und Selemja, dem Sohne Abdeels, den Schreiber Baruch und den Propheten Jeremia gefangen zu nehmen. Aber der HERR hielt sie verborgen.
36.27 Nachdem nun der König die Rolle mit den Reden, welche Baruch nach dem Diktat Jeremias geschrieben, verbrannt hatte, erging das Wort des HERRN an Jeremia also:
36.28 Nimm dir eine andere Rolle und schreibe darauf alle früheren Reden, die auf der ersten Rolle geschrieben standen, welche Jojakim, der König von Juda, verbrannt hat.
36.29 Und über Jojakim, den König von Juda, sage: So spricht der HERR: Du hast diese Rolle verbrannt, indem du sprachst: Warum hast du hineingeschrieben, daß der König von Babel gewiß kommen und dieses Land verwüsten und Menschen und Vieh daraus vertilgen werde?
36.30 Darum spricht der HERR von Jojakim, dem König von Juda also: Er soll keinen Nachkommen haben, der auf dem Throne Davids sitze. Sein Leichnam soll hinausgeworfen werden, so daß bei Tag die Hitze und bei Nacht der Frost ihn treffe.
36.31 Und ich will seine und seiner Nachkommen und seiner Knechte Bosheit heimsuchen; ich will auch über sie, über die Bewohner von Jerusalem und über die Männer von Juda alles Unglück bringen, das ich ihnen angedroht habe, und von dem sie nichts hören wollten!
36.32 Da nahm Jeremia eine andere Rolle und gab sie dem Schreiber Baruch, dem Sohne Nerijas; der schrieb, wie Jeremia es ihm vorsagte, alle Worte hinein, welche im Buche gestanden hatten, welches Jojakim, der König von Juda, im Feuer verbrannt hatte; und es wurden zu denselben noch viele andere gleichartige Reden hinzugefügt.
36.1 καὶ ἐν τῷ ἐνιαυτῷ τῷ τετάρτῳ ιωακιμ υἱοῦ ιωσια βασιλέως ιουδα ἐγενήθη λόγος κυρίου πρός με λέγων
36.2 λαβὲ σεαυτῷ χαρτίον βιβλίου καὶ γράψον ἐπ' αὐτοῦ πάντας τοὺς λόγους οὓς ἐχρημάτισα πρὸς σὲ ἐπὶ ιερουσαλημ καὶ ἐπὶ ιουδαν καὶ ἐπὶ πάντα τὰ ἔθνη ἀφ' ἧς ἡμέρας λαλήσαντός μου πρός σε ἀφ' ἡμερῶν ιωσια βασιλέως ιουδα καὶ ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης
36.3 ἴσως ἀκούσεται ὁ οἶκος ιουδα πάντα τὰ κακά ἃ ἐγὼ λογίζομαι ποιῆσαι αὐτοῖς ἵνα ἀποστρέψωσιν ἀπὸ ὁδοῦ αὐτῶν τῆς πονηρᾶς καὶ ἵλεως ἔσομαι ταῖς ἀδικίαις αὐτῶν καὶ ταῖς ἁμαρτίαις αὐτῶν
36.4 καὶ ἐκάλεσεν ιερεμιας τὸν βαρουχ υἱὸν νηριου καὶ ἔγραψεν ἀπὸ στόματος ιερεμιου πάντας τοὺς λόγους κυρίου οὓς ἐχρημάτισεν πρὸς αὐτόν εἰς χαρτίον βιβλίου
36.5 καὶ ἐνετείλατο ιερεμιας τῷ βαρουχ λέγων ἐγὼ φυλάσσομαι οὐ μὴ δύνωμαι εἰσελθεῖν εἰς οἶκον κυρίου
36.6 καὶ ἀναγνώσῃ ἐν τῷ χαρτίῳ τούτῳ εἰς τὰ ὦτα τοῦ λαοῦ ἐν οἴκῳ κυρίου ἐν ἡμέρᾳ νηστείας καὶ ἐν ὠσὶ παντὸς ιουδα τῶν ἐρχομένων ἐκ πόλεως αὐτῶν ἀναγνώσῃ αὐτοῖς
36.7 ἴσως πεσεῖται ἔλεος αὐτῶν κατὰ πρόσωπον κυρίου καὶ ἀποστρέψουσιν ἐκ τῆς ὁδοῦ αὐτῶν τῆς πονηρᾶς ὅτι μέγας ὁ θυμὸς καὶ ἡ ὀργὴ κυρίου ἣν ἐλάλησεν ἐπὶ τὸν λαὸν τοῦτον
36.8 καὶ ἐποίησεν βαρουχ κατὰ πάντα ἃ ἐνετείλατο αὐτῷ ιερεμιας τοῦ ἀναγνῶναι ἐν τῷ βιβλίῳ λόγους κυρίου ἐν οἴκῳ κυρίου
36.9 καὶ ἐγενήθη ἐν τῷ ἔτει τῷ ὀγδόῳ βασιλεῖ ιωακιμ τῷ μηνὶ τῷ ἐνάτῳ ἐξεκκλησίασαν νηστείαν κατὰ πρόσωπον κυρίου πᾶς ὁ λαὸς ἐν ιερουσαλημ καὶ οἶκος ιουδα
36.10 καὶ ἀνεγίνωσκε βαρουχ ἐν τῷ βιβλίῳ τοὺς λόγους ιερεμιου ἐν οἴκῳ κυρίου ἐν οἴκῳ γαμαριου υἱοῦ σαφαν τοῦ γραμματέως ἐν τῇ αὐλῇ τῇ ἐπάνω ἐν προθύροις πύλης τοῦ οἴκου κυρίου τῆς καινῆς ἐν ὠσὶ παντὸς τοῦ λαοῦ
36.11 καὶ ἤκουσεν μιχαιας υἱὸς γαμαριου υἱοῦ σαφαν ἅπαντας τοὺς λόγους κυρίου ἐκ τοῦ βιβλίου
36.12 καὶ κατέβη εἰς οἶκον τοῦ βασιλέως εἰς τὸν οἶκον τοῦ γραμματέως καὶ ἰδοὺ ἐκεῖ πάντες οἱ ἄρχοντες ἐκάθηντο ελισαμα ὁ γραμματεὺς καὶ δαλαιας υἱὸς σελεμιου καὶ ελναθαν υἱὸς ακχοβωρ καὶ γαμαριας υἱὸς σαφαν καὶ σεδεκιας υἱὸς ανανιου καὶ πάντες οἱ ἄρχοντες
36.13 καὶ ἀνήγγειλεν αὐτοῖς μιχαιας πάντας τοὺς λόγους οὓς ἤκουσεν ἀναγινώσκοντος τοῦ βαρουχ εἰς τὰ ὦτα τοῦ λαοῦ
36.14 καὶ ἐπιφανοῦμαι ὑμῖν καὶ ἀπέστειλαν πάντες οἱ ἄρχοντες πρὸς βαρουχ υἱὸν νηριου τὸν ιουδιν υἱὸν ναθανιου υἱοῦ σελεμιου υἱοῦ χουσι λέγοντες τὸ χαρτίον ἐν ᾧ σὺ ἀναγινώσκεις ἐν αὐτῷ ἐν ὠσὶ τοῦ λαοῦ λαβὲ αὐτὸ εἰς τὴν χεῖρά σου καὶ ἧκε καὶ ἔλαβεν βαρουχ τὸ χαρτίον καὶ κατέβη πρὸς αὐτούς
36.15 καὶ εἶπαν αὐτῷ πάλιν ἀνάγνωθι εἰς τὰ ὦτα ἡμῶν καὶ ἀνέγνω βαρουχ
36.16 καὶ ἐγενήθη ὡς ἤκουσαν πάντας τοὺς λόγους συνεβουλεύσαντο ἕκαστος πρὸς τὸν πλησίον αὐτοῦ καὶ εἶπαν ἀναγγέλλοντες ἀναγγείλωμεν τῷ βασιλεῖ ἅπαντας τοὺς λόγους τούτους
36.17 καὶ τὸν βαρουχ ἠρώτησαν λέγοντες πόθεν ἔγραψας πάντας τοὺς λόγους τούτους
36.18 καὶ εἶπεν βαρουχ ἀπὸ στόματος αὐτοῦ ἀνήγγειλέν μοι ιερεμιας πάντας τοὺς λόγους τούτους καὶ ἔγραφον ἐν βιβλίῳ
36.19 καὶ εἶπαν τῷ βαρουχ βάδισον κατακρύβηθι σὺ καὶ ιερεμιας ἄνθρωπος μὴ γνώτω ποῦ ὑμεῖς
36.20 καὶ εἰσῆλθον πρὸς τὸν βασιλέα εἰς τὴν αὐλήν καὶ τὸ χαρτίον ἔδωκαν φυλάσσειν ἐν οἴκῳ ελισαμα καὶ ἀνήγγειλαν τῷ βασιλεῖ πάντας τοὺς λόγους
36.21 καὶ ἀπέστειλεν ὁ βασιλεὺς τὸν ιουδιν λαβεῖν τὸ χαρτίον καὶ ἔλαβεν αὐτὸ ἐξ οἴκου ελισαμα καὶ ἀνέγνω ιουδιν εἰς τὰ ὦτα τοῦ βασιλέως καὶ εἰς τὰ ὦτα πάντων τῶν ἀρχόντων τῶν ἑστηκότων περὶ τὸν βασιλέα
36.22 καὶ ὁ βασιλεὺς ἐκάθητο ἐν οἴκῳ χειμερινῷ καὶ ἐσχάρα πυρὸς κατὰ πρόσωπον αὐτοῦ
36.23 καὶ ἐγενήθη ἀναγινώσκοντος ιουδιν τρεῖς σελίδας καὶ τέσσαρας ἀπέτεμνεν αὐτὰς τῷ ξυρῷ τοῦ γραμματέως καὶ ἔρριπτεν εἰς τὸ πῦρ τὸ ἐπὶ τῆς ἐσχάρας ἕως ἐξέλιπεν πᾶς ὁ χάρτης εἰς τὸ πῦρ τὸ ἐπὶ τῆς ἐσχάρας
36.24 καὶ οὐκ ἐζήτησαν καὶ οὐ διέρρηξαν τὰ ἱμάτια αὐτῶν ὁ βασιλεὺς καὶ οἱ παῖδες αὐτοῦ οἱ ἀκούοντες πάντας τοὺς λόγους τούτους
36.25 καὶ ελναθαν καὶ γοδολιας καὶ γαμαριας ὑπέθεντο τῷ βασιλεῖ πρὸς τὸ μὴ κατακαῦσαι τὸ χαρτίον
36.26 καὶ ἐνετείλατο ὁ βασιλεὺς τῷ ιερεμεηλ υἱῷ τοῦ βασιλέως καὶ τῷ σαραια υἱῷ εσριηλ συλλαβεῖν τὸν βαρουχ καὶ τὸν ιερεμιαν καὶ κατεκρύβησαν
36.27 καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου πρὸς ιερεμιαν μετὰ τὸ κατακαῦσαι τὸν βασιλέα τὸ χαρτίον πάντας τοὺς λόγους οὓς ἔγραψεν βαρουχ ἀπὸ στόματος ιερεμιου λέγων
36.28 πάλιν λαβὲ σὺ χαρτίον ἕτερον καὶ γράψον πάντας τοὺς λόγους τοὺς ὄντας ἐπὶ τοῦ χαρτίου οὓς κατέκαυσεν ὁ βασιλεὺς ιωακιμ
36.29 καὶ ἐρεῖς οὕτως εἶπεν κύριος σὺ κατέκαυσας τὸ χαρτίον τοῦτο λέγων διὰ τί ἔγραψας ἐπ' αὐτῷ λέγων εἰσπορευόμενος εἰσπορεύσεται ὁ βασιλεὺς βαβυλῶνος καὶ ἐξολεθρεύσει τὴν γῆν ταύτην καὶ ἐκλείψει ἀπ' αὐτῆς ἄνθρωπος καὶ κτήνη
36.30 διὰ τοῦτο οὕτως εἶπεν κύριος ἐπὶ ιωακιμ βασιλέα ιουδα οὐκ ἔσται αὐτῷ καθήμενος ἐπὶ θρόνου δαυιδ καὶ τὸ θνησιμαῖον αὐτοῦ ἔσται ἐρριμμένον ἐν τῷ καύματι τῆς ἡμέρας καὶ ἐν τῷ παγετῷ τῆς νυκτός
36.31 καὶ ἐπισκέψομαι ἐπ' αὐτὸν καὶ ἐπὶ τὸ γένος αὐτοῦ καὶ ἐπὶ τοὺς παῖδας αὐτοῦ καὶ ἐπάξω ἐπ' αὐτοὺς καὶ ἐπὶ τοὺς κατοικοῦντας ιερουσαλημ καὶ ἐπὶ γῆν ιουδα πάντα τὰ κακά ἃ ἐλάλησα πρὸς αὐτοὺς καὶ οὐκ ἤκουσαν
36.32 καὶ ἔλαβεν βαρουχ χαρτίον ἕτερον καὶ ἔγραψεν ἐπ' αὐτῷ ἀπὸ στόματος ιερεμιου ἅπαντας τοὺς λόγους τοῦ βιβλίου οὗ κατέκαυσεν ιωακιμ καὶ ἔτι προσετέθησαν αὐτῷ λόγοι πλείονες ὡς οὗτοι
36.1 kai en toh eniaytoh toh tetartoh iohakim yioy iohsia basileohs ioyda egenehtheh logos kyrioy pros me legohn
36.2 labe seaytoh chartion biblioy kai grapson ep' aytoy pantas toys logoys oys echrehmatisa pros se epi ieroysalehm kai epi ioydan kai epi panta ta ethneh aph' ehs ehmeras lalehsantos moy pros se aph' ehmerohn iohsia basileohs ioyda kai eohs tehs ehmeras taytehs
36.3 isohs akoysetai o oikos ioyda panta ta kaka a egoh logizomai poiehsai aytois ina apostrepsohsin apo odoy aytohn tehs ponehras kai ileohs esomai tais adikiais aytohn kai tais amartiais aytohn
36.4 kai ekalesen ieremias ton baroych yion nehrioy kai egrapsen apo stomatos ieremioy pantas toys logoys kyrioy oys echrehmatisen pros ayton eis chartion biblioy
36.5 kai eneteilato ieremias toh baroych legohn egoh phylassomai oy meh dynohmai eiselthein eis oikon kyrioy
36.6 kai anagnohseh en toh chartioh toytoh eis ta ohta toy laoy en oikoh kyrioy en ehmera nehsteias kai en ohsi pantos ioyda tohn erchomenohn ek poleohs aytohn anagnohseh aytois
36.7 isohs peseitai eleos aytohn kata prosohpon kyrioy kai apostrepsoysin ek tehs odoy aytohn tehs ponehras oti megas o thymos kai eh orgeh kyrioy ehn elalehsen epi ton laon toyton
36.8 kai epoiehsen baroych kata panta a eneteilato aytoh ieremias toy anagnohnai en toh biblioh logoys kyrioy en oikoh kyrioy
36.9 kai egenehtheh en toh etei toh ogdooh basilei iohakim toh mehni toh enatoh exekklehsiasan nehsteian kata prosohpon kyrioy pas o laos en ieroysalehm kai oikos ioyda
36.10 kai aneginohske baroych en toh biblioh toys logoys ieremioy en oikoh kyrioy en oikoh gamarioy yioy saphan toy grammateohs en teh ayleh teh epanoh en prothyrois pylehs toy oikoy kyrioy tehs kainehs en ohsi pantos toy laoy
36.11 kai ehkoysen michaias yios gamarioy yioy saphan apantas toys logoys kyrioy ek toy biblioy
36.12 kai katebeh eis oikon toy basileohs eis ton oikon toy grammateohs kai idoy ekei pantes oi archontes ekathehnto elisama o grammateys kai dalaias yios selemioy kai elnathan yios akchobohr kai gamarias yios saphan kai sedekias yios ananioy kai pantes oi archontes
36.13 kai anehggeilen aytois michaias pantas toys logoys oys ehkoysen anaginohskontos toy baroych eis ta ohta toy laoy
36.14 kai epiphanoymai ymin kai apesteilan pantes oi archontes pros baroych yion nehrioy ton ioydin yion nathanioy yioy selemioy yioy choysi legontes to chartion en oh sy anaginohskeis en aytoh en ohsi toy laoy labe ayto eis tehn cheira soy kai ehke kai elaben baroych to chartion kai katebeh pros aytoys
36.15 kai eipan aytoh palin anagnohthi eis ta ohta ehmohn kai anegnoh baroych
36.16 kai egenehtheh ohs ehkoysan pantas toys logoys syneboyleysanto ekastos pros ton plehsion aytoy kai eipan anaggellontes anaggeilohmen toh basilei apantas toys logoys toytoys
36.17 kai ton baroych ehrohtehsan legontes pothen egrapsas pantas toys logoys toytoys
36.18 kai eipen baroych apo stomatos aytoy anehggeilen moi ieremias pantas toys logoys toytoys kai egraphon en biblioh
36.19 kai eipan toh baroych badison katakrybehthi sy kai ieremias anthrohpos meh gnohtoh poy ymeis
36.20 kai eisehlthon pros ton basilea eis tehn aylehn kai to chartion edohkan phylassein en oikoh elisama kai anehggeilan toh basilei pantas toys logoys
36.21 kai apesteilen o basileys ton ioydin labein to chartion kai elaben ayto ex oikoy elisama kai anegnoh ioydin eis ta ohta toy basileohs kai eis ta ohta pantohn tohn archontohn tohn estehkotohn peri ton basilea
36.22 kai o basileys ekathehto en oikoh cheimerinoh kai eschara pyros kata prosohpon aytoy
36.23 kai egenehtheh anaginohskontos ioydin treis selidas kai tessaras apetemnen aytas toh xyroh toy grammateohs kai erripten eis to pyr to epi tehs escharas eohs exelipen pas o chartehs eis to pyr to epi tehs escharas
36.24 kai oyk ezehtehsan kai oy dierrehxan ta imatia aytohn o basileys kai oi paides aytoy oi akoyontes pantas toys logoys toytoys
36.25 kai elnathan kai godolias kai gamarias ypethento toh basilei pros to meh katakaysai to chartion
36.26 kai eneteilato o basileys toh ieremeehl yioh toy basileohs kai toh saraia yioh esriehl syllabein ton baroych kai ton ieremian kai katekrybehsan
36.27 kai egeneto logos kyrioy pros ieremian meta to katakaysai ton basilea to chartion pantas toys logoys oys egrapsen baroych apo stomatos ieremioy legohn
36.28 palin labe sy chartion eteron kai grapson pantas toys logoys toys ontas epi toy chartioy oys katekaysen o basileys iohakim
36.29 kai ereis oytohs eipen kyrios sy katekaysas to chartion toyto legohn dia ti egrapsas ep' aytoh legohn eisporeyomenos eisporeysetai o basileys babylohnos kai exolethreysei tehn gehn taytehn kai ekleipsei ap' aytehs anthrohpos kai ktehneh
36.30 dia toyto oytohs eipen kyrios epi iohakim basilea ioyda oyk estai aytoh kathehmenos epi thronoy dayid kai to thnehsimaion aytoy estai errimmenon en toh kaymati tehs ehmeras kai en toh pagetoh tehs nyktos
36.31 kai episkepsomai ep' ayton kai epi to genos aytoy kai epi toys paidas aytoy kai epaxoh ep' aytoys kai epi toys katoikoyntas ieroysalehm kai epi gehn ioyda panta ta kaka a elalehsa pros aytoys kai oyk ehkoysan
36.32 kai elaben baroych chartion eteron kai egrapsen ep' aytoh apo stomatos ieremioy apantas toys logoys toy biblioy oy katekaysen iohakim kai eti prosetethehsan aytoh logoi pleiones ohs oytoi
36.1 וַיְהִי בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִת לִיהֹויָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל־יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר׃
36.2 קַח־לְךָ מְגִלַּת־סֵפֶר וְכָתַבְתָּ אֵלֶיהָ אֵת כָּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ עַל־יִשְׂרָאֵל וְעַל־יְהוּדָה וְעַל־כָּל־הַגֹּויִם מִיֹּום דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ מִימֵי יֹאשִׁיָּהוּ וְעַד הַיֹּום הַזֶּה׃
36.3 אוּלַי יִשְׁמְעוּ בֵּית יְהוּדָה אֵת כָּל־הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב לַעֲשֹׂות לָהֶם לְמַעַן יָשׁוּבוּ אִישׁ מִדַּרְכֹּו הָרָעָה וְסָלַחְתִּי לַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם׃ ס
36.4 וַיִּקְרָא יִרְמְיָהוּ אֶת־בָּרוּךְ בֶּן־נֵרִיָּה וַיִּכְתֹּב בָּרוּךְ מִפִּי יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל־דִּבְרֵי יְהוָה אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֵלָיו עַל־מְגִלַּת־סֵפֶר׃
36.5 וַיְצַוֶּה יִרְמְיָהוּ אֶת־בָּרוּךְ לֵאמֹר אֲנִי עָצוּר לֹא אוּכַל לָבֹוא בֵּית יְהוָה׃
36.6 וּבָאתָ אַתָּה וְקָרָאתָ בַמְּגִלָּה אֲשֶׁר־כָּתַבְתָּ־מִפִּי אֶת־דִּבְרֵי יְהוָה בְּאָזְנֵי הָעָם בֵּית יְהוָה בְּיֹום צֹום וְגַם בְּאָזְנֵי כָל־יְהוּדָה הַבָּאִים מֵעָרֵיהֶם תִּקְרָאֵם׃
36.7 אוּלַי תִּפֹּל תְּחִנָּתָם לִפְנֵי יְהוָה וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכֹּו הָרָעָה כִּי־גָדֹול הָאַף וְהַחֵמָה אֲשֶׁר־דִּבֶּר יְהוָה אֶל־הָעָם הַזֶּה׃
36.8 וַיַּעַשׂ בָּרוּךְ בֶּן־נֵרִיָּה כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּהוּ יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לִקְרֹא בַסֵּפֶר דִּבְרֵי יְהוָה בֵּית יְהֹוָה׃ ס
36.9 וַיְהִי בַשָּׁנָה הַחֲמִשִׁית לִיהֹויָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁעִי קָרְאוּ צֹום לִפְנֵי יְהוָה כָּל־הָעָם בִּירוּשָׁלִָם וְכָל־הָעָם הַבָּאִים מֵעָרֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלִָם׃
36.10 וַיִּקְרָא בָרוּךְ בַּסֵּפֶר אֶת־דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֵּית יְהוָה בְּלִשְׁכַּת גְּמַרְיָהוּ בֶן־שָׁפָן הַסֹּפֵר בֶּחָצֵר הָעֶלְיֹון פֶּתַח שַׁעַר בֵּית־יְהוָה הֶחָדָשׁ בְּאָזְנֵי כָּל־הָעָם׃
36.11 וַיִּשְׁמַע מִכָיְהוּ בֶן־גְּמַרְיָהוּ בֶן־שָׁפָן אֶת־כָּל־דִּבְרֵי יְהוָה מֵעַל הַסֵּפֶר׃
36.12 וַיֵּרֶד בֵּית־הַמֶּלֶךְ עַל־לִשְׁכַּת הַסֹּפֵר וְהִנֵּה־שָׁם כָּל־הַשָּׂרִים יֹושְׁבִים אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר וּדְלָיָהוּ בֶןשְׁ־מַעְיָהוּ וְאֶלְנָתָן בֶּן־עַכְבֹּור וּגְמַרְיָהוּ בֶן־שָׁפָן וְצִדְקִיָּהוּ בֶן־חֲנַנְיָהוּ וְכָל־הַשָּׂרִים׃
36.13 וַיַּגֵּד לָהֶם מִכָיְהוּ אֵת כָּל־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמֵעַ בִּקְרֹא בָרוּךְ בַּסֵּפֶר בְּאָזְנֵי הָעָם׃
36.14 וַיִּשְׁלְחוּ כָל־הַשָּׂרִים אֶל־בָּרוּךְ אֶת־יְהוּדִי בֶּן־נְתַנְיָהוּ בֶּן־שֶׁלֶמְיָהוּ בֶן־כּוּשִׁי לֵאמֹר הַמְּגִלָּה אֲשֶׁר קָרָאתָ בָּהּ בְּאָזְנֵי הָעָם קָחֶנָּה בְיָדְךָ וָלֵךְ וַיִּקַּח בָּרוּךְ בֶּן־נֵרִיָּהוּ אֶת־הַמְּגִלָּה בְּיָדֹו וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם׃
36.15 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו שֵׁב נָא וּקְרָאֶנָּה בְּאָזְנֵינוּ וַיִּקְרָא בָרוּךְ בְּאָזְנֵיהֶם׃
36.16 וַיְהִי כְּשָׁמְעָם אֶת־כָּל־הַדְּבָרִים פָּחֲדוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ וַיֹּאמְרוּ אֶל־בָּרוּךְ הַגֵּיד נַגִּיד לַמֶּלֶךְ אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃
36.17 וְאֶת־בָּרוּךְ שָׁאֲלוּ לֵאמֹר הַגֶּד־נָא לָנוּ אֵיךְ כָּתַבְתָּ אֶת־כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִפִּיו׃
36.18 וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּרוּךְ מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַאֲנִי כֹּתֵב עַל־הַסֵּפֶר בַּדְּיֹו׃ פ
36.19 וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים אֶל־בָּרוּךְ לֵךְ הִסָּתֵר אַתָּה וְיִרְמְיָהוּ וְאִישׁ אַל־יֵדַע אֵיפֹה אַתֶּם׃
36.20 וַיָּבֹאוּ אֶל־הַמֶּלֶךְ חָצֵרָה וְאֶת־הַמְּגִלָּה הִפְקִדוּ בְּלִשְׁכַּת אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר וַיַּגִּידוּ בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ אֵת כָּל־הַדְּבָרִים׃
36.21 וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת־יְהוּדִי לָקַחַת אֶת־הַמְּגִלָּה וַיִּקָּחֶהָ מִלִּשְׁכַּת אֱלִישָׁמָע הַסֹּפֵר וַיִּקְרָאֶהָ יְהוּדִי בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ וּבְאָזְנֵי כָּל־הַשָּׂרִים הָעֹמְדִים מֵעַל הַמֶּלֶךְ׃
36.22 וְהַמֶּלֶךְ יֹושֵׁב בֵּית הַחֹרֶף בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי וְאֶת־הָאָח לְפָנָיו מְבֹעָרֶת׃
36.23 וַיְהִי ׀ כִּקְרֹוא יְהוּדִי שָׁלֹשׁ דְּלָתֹות וְאַרְבָּעָה יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסֹּפֵר וְהַשְׁלֵךְ אֶל־הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל־הָאָח עַד־תֹּם כָּל־הַמְּגִלָּה עַל־הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל־הָאָח׃
36.24 וְלֹא פָחֲדוּ וְלֹא קָרְעוּ אֶת־בִּגְדֵיהֶם הַמֶּלֶךְ וְכָל־עֲבָדָיו הַשֹּׁמְעִים אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃
36.25 וְגַם אֶלְנָתָן וּדְלָיָהוּ וּגְמַרְיָהוּ הִפְגִּעוּ בַמֶּלֶךְ לְבִלְתִּי שְׂרֹף אֶת־הַמְּגִלָּה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם׃
36.26 וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ אֶת־יְרַחְמְאֵל בֶּן־הַמֶּלֶךְ וְאֶת־שְׂרָיָהוּ בֶן־עַזְרִיאֵל וְאֶת־שֶׁלֶמְיָהוּ בֶּן־עַבְדְּאֵל לָקַחַת אֶת־בָּרוּךְ הַסֹּפֵר וְאֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא וַיַּסְתִּרֵם יְהוָה׃ ס
36.27 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֶל־יִרְמְיָהוּ אַחֲרֵי ׀ שְׂרֹף הַמֶּלֶךְ אֶת־הַמְּגִלָּה וְאֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר כָּתַב בָּרוּךְ מִפִּי יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר׃
36.28 שׁוּב קַח־לְךָ מְגִלָּה אַחֶרֶת וּכְתֹב עָלֶיהָ אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל־הַמְּגִלָּה הָרִאשֹׁנָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְהֹויָקִים מֶלֶךְ־יְהוּדָה׃
36.29 וְעַל־יְהֹויָקִים מֶלֶךְ־יְהוּדָה תֹּאמַר כֹּה אָמַר יְהוָה אַתָּה שָׂרַפְתָּ אֶת־הַמְּגִלָּה הַזֹּאת לֵאמֹר מַדּוּעַ כָּתַבְתָּ עָלֶיהָ לֵאמֹר בֹּא־יָבֹוא מֶלֶךְ־בָּבֶל וְהִשְׁחִית אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהִשְׁבִּית מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה׃ ס
36.30 לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה עַל־יְהֹויָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה לֹא־יִהְיֶה־לֹּו יֹושֵׁב עַל־כִּסֵּא דָוִד וְנִבְלָתֹו תִּהְיֶה מֻשְׁלֶכֶת לַחֹרֶב בַּיֹּום וְלַקֶּרַח בַּלָּיְלָה׃
36.31 וּפָקַדְתִּי עָלָיו וְעַל־זַרְעֹו וְעַל־עֲבָדָיו אֶת־עֲוֹנָם וְהֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם וְעַל־יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וְאֶל־אִישׁ יְהוּדָה אֵת כָּל־הָרָעָה אֲשֶׁר־דִּבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם וְלֹא שָׁמֵעוּ׃ ס
36.32 וְיִרְמְיָהוּ לָקַח ׀ מְגִלָּה אַחֶרֶת וַיִּתְּנָהּ אֶל־בָּרוּךְ בֶּן־נֵרִיָּהוּ הַסֹּפֵר וַיִּכְתֹּב עָלֶיהָ מִפִּי יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל־דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר שָׂרַף יְהֹויָקִים מֶלֶךְ־יְהוּדָה בָּאֵשׁ וְעֹוד נֹוסַף עֲלֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה׃ ס
36.1 wajHij baxxaanaaH HaarbijOit lijHowjaaqijm baen-joAxxijaaHw maelaek jHwdaaH HaajaaH Hadaabaar HazaeH Aael-jirmjaaHw meAet jHwaaH leAmor׃
36.2 qah-lkaa mgilat-sepaer wkaatabtaa AelaejHaa Aet kaal-Hadbaarijm Aaxxaer-dibartij Aelaejkaa Oal-jixraaAel wOal-jHwdaaH wOal-kaal-Hagowjim mijowm dibartij Aelaejkaa mijmej joAxxijaaHw wOad Hajowm HazaeH׃
36.3 Awlaj jixxmOw bejt jHwdaaH Aet kaal-HaaraaOaaH Aaxxaer Aaanokij hoxxeb laOaxowt laaHaem lmaOan jaaxxwbw Aijxx midarkow HaaraaOaaH wsaalahtij laOawonaam wlhaTaaAtaam׃ s
36.4 wajiqraaA jirmjaaHw Aaet-baarwk baen-nerijaaH wajiktob baarwk mipij jirmjaaHw Aet kaal-dibrej jHwaaH Aaxxaer-dibaer Aelaajw Oal-mgilat-sepaer׃
36.5 wajcawaeH jirmjaaHw Aaet-baarwk leAmor Aanij Oaacwr loA Awkal laabowA bejt jHwaaH׃
36.6 wbaaAtaa AataaH wqaaraaAtaa bamgilaaH Aaxxaer-kaatabtaa-mipij Aaet-dibrej jHwaaH bAaaznej HaaOaam bejt jHwaaH bjowm cowm wgam bAaaznej kaal-jHwdaaH HabaaAijm meOaarejHaem tiqraaAem׃
36.7 Awlaj tipol thinaataam lipnej jHwaaH wjaaxxubw Aijxx midarkow HaaraaOaaH kij-gaadowl HaaAap wHahemaaH Aaxxaer-dibaer jHwaaH Aael-HaaOaam HazaeH׃
36.8 wajaOax baarwk baen-nerijaaH kkol Aaxxaer-ciwaaHw jirmjaaHw HanaabijA liqroA basepaer dibrej jHwaaH bejt jHowaaH׃ s
36.9 wajHij baxxaanaaH Hahamixxijt lijHowjaaqijm baen-joAxxijaaHw maelaek-jHwdaaH bahodaexx HatxxiOij qaarAw cowm lipnej jHwaaH kaal-HaaOaam bijrwxxaalaaim wkaal-HaaOaam HabaaAijm meOaarej jHwdaaH bijrwxxaalaaim׃
36.10 wajiqraaA baarwk basepaer Aaet-dibrej jirmjaaHw bejt jHwaaH blixxkat gmarjaaHw baen-xxaapaan Hasoper baehaacer HaaOaeljown paetah xxaOar bejt-jHwaaH Haehaadaaxx bAaaznej kaal-HaaOaam׃
36.11 wajixxmaO mikaajHw baen-gmarjaaHw baen-xxaapaan Aaet-kaal-dibrej jHwaaH meOal Hasepaer׃
36.12 wajeraed bejt-Hamaelaek Oal-lixxkat Hasoper wHineH-xxaam kaal-Haxaarijm jowxxbijm AaelijxxaamaaO Hasoper wdlaajaaHw baenxx-maOjaaHw wAaelnaataan baen-Oakbowr wgmarjaaHw baen-xxaapaan wcidqijaaHw baen-hananjaaHw wkaal-Haxaarijm׃
36.13 wajaged laaHaem mikaajHw Aet kaal-Hadbaarijm Aaxxaer xxaameOa biqroA baarwk basepaer bAaaznej HaaOaam׃
36.14 wajixxlhw kaal-Haxaarijm Aael-baarwk Aaet-jHwdij baen-ntanjaaHw baen-xxaelaemjaaHw baen-kwxxij leAmor HamgilaaH Aaxxaer qaaraaAtaa baaH bAaaznej HaaOaam qaahaenaaH bjaadkaa waalek wajiqah baarwk baen-nerijaaHw Aaet-HamgilaaH bjaadow wajaaboA AalejHaem׃
36.15 wajoAmrw Aelaajw xxeb naaA wqraaAaenaaH bAaaznejnw wajiqraaA baarwk bAaaznejHaem׃
36.16 wajHij kxxaamOaam Aaet-kaal-Hadbaarijm paahadw Aijxx Aael-reOeHw wajoAmrw Aael-baarwk Hagejd nagijd lamaelaek Aet kaal-Hadbaarijm HaaAelaeH׃
36.17 wAaet-baarwk xxaaAalw leAmor Hagaed-naaA laanw Aejk kaatabtaa Aaet-kaal-Hadbaarijm HaaAelaeH mipijw׃
36.18 wajoAmaer laaHaem baarwk mipijw jiqraaA Aelaj Aet kaal-Hadbaarijm HaaAelaeH waAanij koteb Oal-Hasepaer badjow׃ p
36.19 wajoAmrw Haxaarijm Aael-baarwk lek Hisaater AataaH wjirmjaaHw wAijxx Aal-jedaO AejpoH Aataem׃
36.20 wajaaboAw Aael-Hamaelaek haaceraaH wAaet-HamgilaaH Hipqidw blixxkat AaelijxxaamaaO Hasoper wajagijdw bAaaznej Hamaelaek Aet kaal-Hadbaarijm׃
36.21 wajixxlah Hamaelaek Aaet-jHwdij laaqahat Aaet-HamgilaaH wajiqaahaeHaa milixxkat AaelijxxaamaaO Hasoper wajiqraaAaeHaa jHwdij bAaaznej Hamaelaek wbAaaznej kaal-Haxaarijm HaaOomdijm meOal Hamaelaek׃
36.22 wHamaelaek jowxxeb bejt Hahoraep bahodaexx HatxxijOij wAaet-HaaAaah lpaanaajw mboOaaraet׃
36.23 wajHij kiqrowA jHwdij xxaaloxx dlaatowt wAarbaaOaaH jiqraaOaeHaa btaOar Hasoper wHaxxlek Aael-HaaAexx Aaxxaer Aael-HaaAaah Oad-tom kaal-HamgilaaH Oal-HaaAexx Aaxxaer Oal-HaaAaah׃
36.24 wloA paahadw wloA qaarOw Aaet-bigdejHaem Hamaelaek wkaal-Oabaadaajw HaxxomOijm Aet kaal-Hadbaarijm HaaAelaeH׃
36.25 wgam Aaelnaataan wdlaajaaHw wgmarjaaHw HipgiOw bamaelaek lbiltij xrop Aaet-HamgilaaH wloA xxaamaO AalejHaem׃
36.26 wajcawaeH Hamaelaek Aaet-jrahmAel baen-Hamaelaek wAaet-xraajaaHw baen-OazrijAel wAaet-xxaelaemjaaHw baen-OabdAel laaqahat Aaet-baarwk Hasoper wAet jirmjaaHw HanaabijA wajastirem jHwaaH׃ s
36.27 wajHij dbar-jHwaaH Aael-jirmjaaHw Aaharej xrop Hamaelaek Aaet-HamgilaaH wAaet-Hadbaarijm Aaxxaer kaatab baarwk mipij jirmjaaHw leAmor׃
36.28 xxwb qah-lkaa mgilaaH Aahaeraet wktob OaalaejHaa Aet kaal-Hadbaarijm HaariAxxonijm Aaxxaer Haajw Oal-HamgilaaH HaariAxxonaaH Aaxxaer xaarap jHowjaaqijm maelaek-jHwdaaH׃
36.29 wOal-jHowjaaqijm maelaek-jHwdaaH toAmar koH Aaamar jHwaaH AataaH xaaraptaa Aaet-HamgilaaH HazoAt leAmor madwOa kaatabtaa OaalaejHaa leAmor boA-jaabowA maelaek-baabael wHixxhijt Aaet-HaaAaaraec HazoAt wHixxbijt mimaenaaH Aaadaam wbHemaaH׃ s
36.30 laaken koH-Aaamar jHwaaH Oal-jHowjaaqijm maelaek jHwdaaH loA-jiHjaeH-low jowxxeb Oal-kiseA daawid wniblaatow tiHjaeH muxxlaekaet lahoraeb bajowm wlaqaerah balaajlaaH׃
36.31 wpaaqadtij Oaalaajw wOal-zarOow wOal-Oabaadaajw Aaet-Oawonaam wHebeAtij OalejHaem wOal-joxxbej jrwxxaalaim wAael-Aijxx jHwdaaH Aet kaal-HaaraaOaaH Aaxxaer-dibartij AalejHaem wloA xxaameOw׃ s
36.32 wjirmjaaHw laaqah mgilaaH Aahaeraet wajitnaaH Aael-baarwk baen-nerijaaHw Hasoper wajiktob OaalaejHaa mipij jirmjaaHw Aet kaal-dibrej Hasepaer Aaxxaer xaarap jHowjaaqijm maelaek-jHwdaaH baaAexx wOowd nowsap OalejHaem dbaarijm rabijm kaaHemaaH׃ s
36.1 ויהי בשנה הרביעת ליהויקים בן־יאשיהו מלך יהודה היה הדבר הזה אל־ירמיהו מאת יהוה לאמר׃
36.2 קח־לך מגלת־ספר וכתבת אליה את כל־הדברים אשר־דברתי אליך על־ישראל ועל־יהודה ועל־כל־הגוים מיום דברתי אליך מימי יאשיהו ועד היום הזה׃
36.3 אולי ישמעו בית יהודה את כל־הרעה אשר אנכי חשב לעשות להם למען ישובו איש מדרכו הרעה וסלחתי לעונם ולחטאתם׃ ס
36.4 ויקרא ירמיהו את־ברוך בן־נריה ויכתב ברוך מפי ירמיהו את כל־דברי יהוה אשר־דבר אליו על־מגלת־ספר׃
36.5 ויצוה ירמיהו את־ברוך לאמר אני עצור לא אוכל לבוא בית יהוה׃
36.6 ובאת אתה וקראת במגלה אשר־כתבת־מפי את־דברי יהוה באזני העם בית יהוה ביום צום וגם באזני כל־יהודה הבאים מעריהם תקראם׃
36.7 אולי תפל תחנתם לפני יהוה וישבו איש מדרכו הרעה כי־גדול האף והחמה אשר־דבר יהוה אל־העם הזה׃
36.8 ויעש ברוך בן־נריה ככל אשר־צוהו ירמיהו הנביא לקרא בספר דברי יהוה בית יהוה׃ ס
36.9 ויהי בשנה החמשית ליהויקים בן־יאשיהו מלך־יהודה בחדש התשעי קראו צום לפני יהוה כל־העם בירושלם וכל־העם הבאים מערי יהודה בירושלם׃
36.10 ויקרא ברוך בספר את־דברי ירמיהו בית יהוה בלשכת גמריהו בן־שפן הספר בחצר העליון פתח שער בית־יהוה החדש באזני כל־העם׃
36.11 וישמע מכיהו בן־גמריהו בן־שפן את־כל־דברי יהוה מעל הספר׃
36.12 וירד בית־המלך על־לשכת הספר והנה־שם כל־השרים יושבים אלישמע הספר ודליהו בןש־מעיהו ואלנתן בן־עכבור וגמריהו בן־שפן וצדקיהו בן־חנניהו וכל־השרים׃
36.13 ויגד להם מכיהו את כל־הדברים אשר שמע בקרא ברוך בספר באזני העם׃
36.14 וישלחו כל־השרים אל־ברוך את־יהודי בן־נתניהו בן־שלמיהו בן־כושי לאמר המגלה אשר קראת בה באזני העם קחנה בידך ולך ויקח ברוך בן־נריהו את־המגלה בידו ויבא אליהם׃
36.15 ויאמרו אליו שב נא וקראנה באזנינו ויקרא ברוך באזניהם׃
36.16 ויהי כשמעם את־כל־הדברים פחדו איש אל־רעהו ויאמרו אל־ברוך הגיד נגיד למלך את כל־הדברים האלה׃
36.17 ואת־ברוך שאלו לאמר הגד־נא לנו איך כתבת את־כל־הדברים האלה מפיו׃
36.18 ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל־הדברים האלה ואני כתב על־הספר בדיו׃ פ
36.19 ויאמרו השרים אל־ברוך לך הסתר אתה וירמיהו ואיש אל־ידע איפה אתם׃
36.20 ויבאו אל־המלך חצרה ואת־המגלה הפקדו בלשכת אלישמע הספר ויגידו באזני המלך את כל־הדברים׃
36.21 וישלח המלך את־יהודי לקחת את־המגלה ויקחה מלשכת אלישמע הספר ויקראה יהודי באזני המלך ובאזני כל־השרים העמדים מעל המלך׃
36.22 והמלך יושב בית החרף בחדש התשיעי ואת־האח לפניו מבערת׃
36.23 ויהי ׀ כקרוא יהודי שלש דלתות וארבעה יקרעה בתער הספר והשלך אל־האש אשר אל־האח עד־תם כל־המגלה על־האש אשר על־האח׃
36.24 ולא פחדו ולא קרעו את־בגדיהם המלך וכל־עבדיו השמעים את כל־הדברים האלה׃
36.25 וגם אלנתן ודליהו וגמריהו הפגעו במלך לבלתי שרף את־המגלה ולא שמע אליהם׃
36.26 ויצוה המלך את־ירחמאל בן־המלך ואת־שריהו בן־עזריאל ואת־שלמיהו בן־עבדאל לקחת את־ברוך הספר ואת ירמיהו הנביא ויסתרם יהוה׃ ס
36.27 ויהי דבר־יהוה אל־ירמיהו אחרי ׀ שרף המלך את־המגלה ואת־הדברים אשר כתב ברוך מפי ירמיהו לאמר׃
36.28 שוב קח־לך מגלה אחרת וכתב עליה את כל־הדברים הראשנים אשר היו על־המגלה הראשנה אשר שרף יהויקים מלך־יהודה׃
36.29 ועל־יהויקים מלך־יהודה תאמר כה אמר יהוה אתה שרפת את־המגלה הזאת לאמר מדוע כתבת עליה לאמר בא־יבוא מלך־בבל והשחית את־הארץ הזאת והשבית ממנה אדם ובהמה׃ ס
36.30 לכן כה־אמר יהוה על־יהויקים מלך יהודה לא־יהיה־לו יושב על־כסא דוד ונבלתו תהיה משלכת לחרב ביום ולקרח בלילה׃
36.31 ופקדתי עליו ועל־זרעו ועל־עבדיו את־עונם והבאתי עליהם ועל־ישבי ירושלם ואל־איש יהודה את כל־הרעה אשר־דברתי אליהם ולא שמעו׃ ס
36.32 וירמיהו לקח ׀ מגלה אחרת ויתנה אל־ברוך בן־נריהו הספר ויכתב עליה מפי ירמיהו את כל־דברי הספר אשר שרף יהויקים מלך־יהודה באש ועוד נוסף עליהם דברים רבים כהמה׃ ס
36.1 wjHj bxnH HrbjOt ljHwjqjm bn-jAxjHw mlk jHwdH HjH Hdbr HzH Al-jrmjHw mAt jHwH lAmr׃
36.2 qh-lk mglt-spr wktbt AljH At kl-Hdbrjm Axr-dbrtj Aljk Ol-jxrAl wOl-jHwdH wOl-kl-Hgwjm mjwm dbrtj Aljk mjmj jAxjHw wOd Hjwm HzH׃
36.3 Awlj jxmOw bjt jHwdH At kl-HrOH Axr Ankj hxb lOxwt lHm lmOn jxwbw Ajx mdrkw HrOH wslhtj lOwnm wlhTAtm׃ s
36.4 wjqrA jrmjHw At-brwk bn-nrjH wjktb brwk mpj jrmjHw At kl-dbrj jHwH Axr-dbr Aljw Ol-mglt-spr׃
36.5 wjcwH jrmjHw At-brwk lAmr Anj Ocwr lA Awkl lbwA bjt jHwH׃
36.6 wbAt AtH wqrAt bmglH Axr-ktbt-mpj At-dbrj jHwH bAznj HOm bjt jHwH bjwm cwm wgm bAznj kl-jHwdH HbAjm mOrjHm tqrAm׃
36.7 Awlj tpl thntm lpnj jHwH wjxbw Ajx mdrkw HrOH kj-gdwl HAp wHhmH Axr-dbr jHwH Al-HOm HzH׃
36.8 wjOx brwk bn-nrjH kkl Axr-cwHw jrmjHw HnbjA lqrA bspr dbrj jHwH bjt jHwH׃ s
36.9 wjHj bxnH Hhmxjt ljHwjqjm bn-jAxjHw mlk-jHwdH bhdx HtxOj qrAw cwm lpnj jHwH kl-HOm bjrwxlm wkl-HOm HbAjm mOrj jHwdH bjrwxlm׃
36.10 wjqrA brwk bspr At-dbrj jrmjHw bjt jHwH blxkt gmrjHw bn-xpn Hspr bhcr HOljwn pth xOr bjt-jHwH Hhdx bAznj kl-HOm׃
36.11 wjxmO mkjHw bn-gmrjHw bn-xpn At-kl-dbrj jHwH mOl Hspr׃
36.12 wjrd bjt-Hmlk Ol-lxkt Hspr wHnH-xm kl-Hxrjm jwxbjm AljxmO Hspr wdljHw bnx-mOjHw wAlntn bn-Okbwr wgmrjHw bn-xpn wcdqjHw bn-hnnjHw wkl-Hxrjm׃
36.13 wjgd lHm mkjHw At kl-Hdbrjm Axr xmO bqrA brwk bspr bAznj HOm׃
36.14 wjxlhw kl-Hxrjm Al-brwk At-jHwdj bn-ntnjHw bn-xlmjHw bn-kwxj lAmr HmglH Axr qrAt bH bAznj HOm qhnH bjdk wlk wjqh brwk bn-nrjHw At-HmglH bjdw wjbA AljHm׃
36.15 wjAmrw Aljw xb nA wqrAnH bAznjnw wjqrA brwk bAznjHm׃
36.16 wjHj kxmOm At-kl-Hdbrjm phdw Ajx Al-rOHw wjAmrw Al-brwk Hgjd ngjd lmlk At kl-Hdbrjm HAlH׃
36.17 wAt-brwk xAlw lAmr Hgd-nA lnw Ajk ktbt At-kl-Hdbrjm HAlH mpjw׃
36.18 wjAmr lHm brwk mpjw jqrA Alj At kl-Hdbrjm HAlH wAnj ktb Ol-Hspr bdjw׃ p
36.19 wjAmrw Hxrjm Al-brwk lk Hstr AtH wjrmjHw wAjx Al-jdO AjpH Atm׃
36.20 wjbAw Al-Hmlk hcrH wAt-HmglH Hpqdw blxkt AljxmO Hspr wjgjdw bAznj Hmlk At kl-Hdbrjm׃
36.21 wjxlh Hmlk At-jHwdj lqht At-HmglH wjqhH mlxkt AljxmO Hspr wjqrAH jHwdj bAznj Hmlk wbAznj kl-Hxrjm HOmdjm mOl Hmlk׃
36.22 wHmlk jwxb bjt Hhrp bhdx HtxjOj wAt-HAh lpnjw mbOrt׃
36.23 wjHj kqrwA jHwdj xlx dltwt wArbOH jqrOH btOr Hspr wHxlk Al-HAx Axr Al-HAh Od-tm kl-HmglH Ol-HAx Axr Ol-HAh׃
36.24 wlA phdw wlA qrOw At-bgdjHm Hmlk wkl-Obdjw HxmOjm At kl-Hdbrjm HAlH׃
36.25 wgm Alntn wdljHw wgmrjHw HpgOw bmlk lbltj xrp At-HmglH wlA xmO AljHm׃
36.26 wjcwH Hmlk At-jrhmAl bn-Hmlk wAt-xrjHw bn-OzrjAl wAt-xlmjHw bn-ObdAl lqht At-brwk Hspr wAt jrmjHw HnbjA wjstrm jHwH׃ s
36.27 wjHj dbr-jHwH Al-jrmjHw Ahrj xrp Hmlk At-HmglH wAt-Hdbrjm Axr ktb brwk mpj jrmjHw lAmr׃
36.28 xwb qh-lk mglH Ahrt wktb OljH At kl-Hdbrjm HrAxnjm Axr Hjw Ol-HmglH HrAxnH Axr xrp jHwjqjm mlk-jHwdH׃
36.29 wOl-jHwjqjm mlk-jHwdH tAmr kH Amr jHwH AtH xrpt At-HmglH HzAt lAmr mdwO ktbt OljH lAmr bA-jbwA mlk-bbl wHxhjt At-HArc HzAt wHxbjt mmnH Adm wbHmH׃ s
36.30 lkn kH-Amr jHwH Ol-jHwjqjm mlk jHwdH lA-jHjH-lw jwxb Ol-ksA dwd wnbltw tHjH mxlkt lhrb bjwm wlqrh bljlH׃
36.31 wpqdtj Oljw wOl-zrOw wOl-Obdjw At-Ownm wHbAtj OljHm wOl-jxbj jrwxlm wAl-Ajx jHwdH At kl-HrOH Axr-dbrtj AljHm wlA xmOw׃ s
36.32 wjrmjHw lqh mglH Ahrt wjtnH Al-brwk bn-nrjHw Hspr wjktb OljH mpj jrmjHw At kl-dbrj Hspr Axr xrp jHwjqjm mlk-jHwdH bAx wOwd nwsp OljHm dbrjm rbjm kHmH׃ s
36.1 Et factum est in anno quarto Ioachim filii Iosiae regis Iudae, factum est verbum hoc ad Ieremiam a Domino dicens:
36.2 “ Tolle volumen libri et scribes in eo omnia verba, quae locutus sum tibi adversum Israel et Iudam et adversum omnes gentes a die qua locutus sum ad te ex diebus Iosiae usque ad diem hanc,
36.3 si forte, audiente domo Iudae universa mala, quae ego cogito facere eis, revertatur unusquisque a via sua pessima, et propitius ero iniquitati et peccato eorum ”.
36.4 Vocavit ergo Ieremias Baruch filium Neriae; et scripsit Baruch ex ore Ieremiae omnes sermones Domini, quos locutus est ad eum, in volumine libri.
36.5 Et praecepit Ieremias Baruch dicens: “ Ego impeditus sum nec valeo ingredi domum Domini.
36.6 Ingredere ergo tu et lege de volumine, in quo scripsisti ex ore meo verba Domini, audiente populo in domo Domini, in die ieiunii; insuper et audiente universo Iuda, qui veniunt de civitatibus suis, leges eis,
36.7 si forte cadat oratio eorum in conspectu Domini, et revertatur unusquisque a via sua pessima, quoniam magnus furor et indignatio est, quam locutus est Dominus adversus populum hunc ”.
36.8 Et fecit Baruch filius Neriae iuxta omnia, quae praeceperat ei Ieremias propheta, legens ex volumine sermones Domini in domo Domini.
36.9 Factum est autem in anno quinto Ioachim filii Iosiae regis Iudae, in mense nono, praedicaverunt ieiunium in conspectu Domini omni populo in Ierusalem et universae multitudini, quae confluxerat de civitatibus Iudae in Ierusalem.
36.10 Legitque Baruch ex volumine sermones Ieremiae in domo Domini, in exedra Gamariae filii Saphan scribae in vestibulo superiore, in introitu portae Novae domus Domini, audiente omni populo.
36.11 Cumque audisset Michaeas filius Gamariae filii Saphan omnes sermones Domini ex libro,
36.12 descendit in domum regis ad exedram scribae; et ecce ibi omnes principes sedebant: Elisama scriba et Dalaias filius Semiae et Elnathan filius Achobor et Gamarias filius Saphan et Sedecias filius Hananiae et universi principes.
36.13 Et nuntiavit eis Michaeas omnia verba, quae audivit, legente Baruch ex volumine in auribus populi.
36.14 Miserunt itaque omnes principes ad Baruch Iudi filium Nathaniae filii Selemiae filii Chusi dicentes: “ Volumen, ex quo legisti audiente populo, sume in manu tua et veni ”. Tulit ergo Baruch filius Neriae volumen in manu sua et venit ad eos.
36.15 Et dixerunt ad eum: “ Sede et lege haec in auribus nostris ”; et legit Baruch in auribus eorum.
36.16 Igitur cum audissent omnia verba, obstupuerunt unusquisque ad proximum suum; et dixerunt ad Baruch: “Nuntiare debemus regi omnes sermones istos”.
36.17 Et interrogaverunt Baruch dicentes: “ Indica nobis, quomodo scripsisti omnes sermones istos ex ore eius ”.
36.18 Dixit autem eis Baruch: “ Ex ore suo loquebatur ad me omnes sermones istos, et ego scribebam in volumine atramento ”.
36.19 Et dixerunt principes ad Baruch: “ Vade et abscondere, tu et Ieremias, et nemo sciat, ubi sitis ”.
36.20 Et ingressi sunt ad regem in atrium, porro volumen deposuerunt in exedra Elisamae scribae; et nuntiaverunt audiente rege omnes sermones.
36.21 Misitque rex Iudi, ut sumeret volumen; qui, tollens illud de exedra Elisamae scribae, legit audiente rege et universis principibus, qui stabant circa regem.
36.22 Rex autem sedebat in domo hiemali in mense nono, et posita erat arula coram eo plena prunis;
36.23 cumque legisset Iudi tres pagellas vel quattuor, scidit eas scalpello scribae et proiecit in ignem, qui erat super arulam, donec consumeretur omne volumen igni, qui erat in arula.
36.24 Et non timuerunt neque sciderunt vestimenta sua rex et omnes servi eius, qui audierunt universos sermones istos.
36.25 Verumtamen Elnathan et Dalaias et Gamarias instanter rogaverunt regem, ne combureret librum, et non audivit eos.
36.26 Et praecepit rex Ierameel filio regis et Saraiae filio Azriel et Selemiae filio Abdeel, ut comprehenderent Baruch scribam et Ieremiam prophetam; abscondit autem eos Dominus.
36.27 Et factum est verbum Domini ad Ieremiam, postquam combusserat rex volumen et sermones, quos scripserat Baruch ex ore Ieremiae, dicens:
36.28 “Rursum tolle volumen aliud et scribe in eo omnes sermones priores, qui erant in primo volumine, quod combussit Ioachim rex Iudae.
36.29 Et super Ioachim regem Iudae dices: Haec dicit Dominus: Tu combussisti volumen illud dicens: “Quare scripsisti in eo annuntians: Certe veniet rex Babylonis et vastabit terram hanc et cessare faciet ex illa hominem et iumentum?”.
36.30 Propterea haec dicit Dominus contra Ioachim regem Iudae: Non erit ex eo, qui sedeat super solium David, et cadaver eius proicietur ad aestum per diem et ad gelu per noctem;
36.31 et visitabo contra eum et contra semen eius et contra servos eius iniquitates suas; et adducam super eos et super habitatores Ierusalem et super viros Iudae omne malum, quod locutus sum ad eos, et non audierunt ”.
36.32 Ieremias autem tulit volumen aliud et dedit illud Baruch filio Neriae scribae; qui scripsit in eo ex ore Ieremiae omnes sermones libri, quem combusserat Ioachim rex Iudae igni; et insuper additi sunt multi sermones similes illis.
37.1 Und Zedekia, der Sohn Josias, regierte, denn der babylonische König Nebukadnezar hatte ihn zum Könige über das Land Juda gemacht, an Stelle Jechonjas, des Sohnes Jojakims.
37.2 Aber weder er, noch seine Knechte, noch das Volk im Lande waren den Worten des HERRN gehorsam, die er durch den Propheten Jeremia redete.
37.3 Und der König Zedekia sandte Jehuchal, den Sohn Selemjas, und den Priester Zephanja, den Sohn Maasejas, zu dem Propheten Jeremia und ließ ihm sagen: Bete doch für uns zum HERRN, unserm Gott!
37.4 Damals ging Jeremia noch ein und aus unter dem Volke, denn sie hatten ihn noch nicht ins Gefängnis gelegt.
37.5 Auch war das Heer des Pharao aus Ägypten aufgebrochen. Da die Chaldäer, welche Jerusalem belagerten, solches erfuhren, zogen sie von Jerusalem ab.
37.6 Da erging das Wort des HERRN an den Propheten Jeremia, dieses Inhalts:
37.7 So spricht der HERR, der Gott Israels: Also sollt ihr dem König von Juda antworten, der euch zu mir gesandt hat, um mich zu befragen: Siehe, das Heer des Pharao, welches heraufgezogen ist, um euch zu helfen, wird wieder in sein Land, nach Ägypten zurückkehren.
37.8 Die Chaldäer aber werden wiederkommen und wider diese Stadt streiten, sie gewinnen und mit Feuer verbrennen.
37.9 So spricht der HERR: Sehet zu, daß ihr eure Seelen nicht betrüget, indem ihr denket: Die Chaldäer ziehen jetzt gewiß von uns ab. Nein, sie werden nicht abziehen!
37.10 Denn wenn ihr gleich das ganze Heer der Chaldäer, welche euch belagern, schlüget, und es blieben von ihnen nur etliche Verwundete übrig, so würden sie dennoch, ein jeder in seinem Zelte, aufstehen und diese Stadt mit Feuer verbrennen.
37.11 Als nun das Heer der Chaldäer wegen des Heeres des Pharao von Jerusalem abgezogen war,
37.12 verließ Jeremia Jerusalem, um ins Land Benjamin zu gehen und dort unter dem Volke einen Besitzanteil in Empfang zu nehmen.
37.13 Da er aber zum Tore Benjamin kam, war daselbst einer namens Jerija, ein Sohn Selemjas, des Sohnes Hananjas, zur Aufsicht bestellt; der ergriff den Propheten Jeremia und sprach: Du willst zu den Chaldäern überlaufen!
37.14 Da sprach Jeremia: Du lügst, ich will nicht zu den Chaldäern übergehen! Aber Jerija wollte ihm nicht glauben, sondern nahm Jeremia fest und führte ihn vor die Fürsten.
37.15 Und die Fürsten ergrimmten über Jeremia und schlugen ihn und legten ihn ins Gefängnis im Hause des Schreibers Jonatan; denn dieses hatte man zum Kerker gemacht.
37.16 Also kam Jeremia ins Gefängnis und unter die Gewölbe und blieb daselbst lange Zeit.
37.17 Aber der König Zedekia sandte nach ihm und ließ ihn holen; und der König fragte ihn heimlich in seinem Hause und sprach: Hast du ein Wort von dem HERRN? Jeremia antwortete: Ja! und sprach: Du wirst in die Gewalt des Königs von Babel gegeben werden!
37.18 Auch sprach Jeremia zu dem König Zedekia: Was habe ich wider dich, wider deine Diener und wider das Volk gesündigt, daß ihr mich ins Gefängnis gelegt habt?
37.19 Wo sind eure Propheten, die euch geweissagt und gesagt haben: «Der König von Babel wird nicht über euch und über dieses Land kommen?»
37.20 Und nun, höre doch, mein Herr und König! Laß doch meine Bitte etwas vor dir gelten und schicke mich nicht wieder in das Haus Jonatans, des Schreibers, zurück, damit ich nicht dort sterbe!
37.21 Da befahl der König Zedekia, daß man Jeremia in den Wachthof des Gefängnisses versetze und ihm täglich einen Laib Brot aus der Bäckergasse gebe, bis alles Brot in der Stadt aufgegessen sei. Also blieb Jeremia im Wachthofe des Gefängnisses.
37.1 καὶ ἐβασίλευσεν σεδεκιας υἱὸς ιωσια ἀντὶ ιωακιμ ὃν ἐβασίλευσεν ναβουχοδονοσορ βασιλεύειν τοῦ ιουδα
37.2 καὶ οὐκ ἤκουσεν αὐτὸς καὶ οἱ παῖδες αὐτοῦ καὶ ὁ λαὸς τῆς γῆς τοὺς λόγους κυρίου οὓς ἐλάλησεν ἐν χειρὶ ιερεμιου
37.3 καὶ ἀπέστειλεν ὁ βασιλεὺς σεδεκιας τὸν ιωαχαλ υἱὸν σελεμιου καὶ τὸν σοφονιαν υἱὸν μαασαιου τὸν ἱερέα πρὸς ιερεμιαν λέγων πρόσευξαι δὴ περὶ ἡμῶν πρὸς κύριον
37.4 καὶ ιερεμιας ἦλθεν καὶ διῆλθεν διὰ μέσου τῆς πόλεως καὶ οὐκ ἔδωκαν αὐτὸν εἰς οἶκον τῆς φυλακῆς
37.5 καὶ δύναμις φαραω ἐξῆλθεν ἐξ αἰγύπτου καὶ ἤκουσαν οἱ χαλδαῖοι τὴν ἀκοὴν αὐτῶν καὶ ἀνέβησαν ἀπὸ ιερουσαλημ
37.6 καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου πρὸς ιερεμιαν λέγων
37.7 οὕτως εἶπεν κύριος οὕτως ἐρεῖς πρὸς βασιλέα ιουδα τὸν ἀποστείλαντα πρὸς σὲ τοῦ ἐκζητῆσαί με ἰδοὺ δύναμις φαραω ἡ ἐξελθοῦσα ὑμῖν εἰς βοήθειαν ἀποστρέψουσιν εἰς γῆν αἰγύπτου
37.8 καὶ ἀναστρέψουσιν αὐτοὶ οἱ χαλδαῖοι καὶ πολεμήσουσιν ἐπὶ τὴν πόλιν ταύτην καὶ συλλήμψονται αὐτὴν καὶ καύσουσιν αὐτὴν ἐν πυρί
37.9 ὅτι οὕτως εἶπεν κύριος μὴ ὑπολάβητε ταῖς ψυχαῖς ὑμῶν λέγοντες ἀποτρέχοντες ἀπελεύσονται ἀφ' ἡμῶν οἱ χαλδαῖοι ὅτι οὐ μὴ ἀπέλθωσιν
37.10 καὶ ἐὰν πατάξητε πᾶσαν δύναμιν τῶν χαλδαίων τοὺς πολεμοῦντας ὑμᾶς καὶ καταλειφθῶσίν τινες ἐκκεκεντημένοι ἕκαστος ἐν τῷ τόπῳ αὐτοῦ οὗτοι ἀναστήσονται καὶ καύσουσιν τὴν πόλιν ταύτην ἐν πυρί
37.11 καὶ ἐγένετο ὅτε ἀνέβη ἡ δύναμις τῶν χαλδαίων ἀπὸ ιερουσαλημ ἀπὸ προσώπου τῆς δυνάμεως φαραω
37.12 ἐξῆλθεν ιερεμιας ἀπὸ ιερουσαλημ τοῦ πορευθῆναι εἰς γῆν βενιαμιν τοῦ ἀγοράσαι ἐκεῖθεν ἐν μέσῳ τοῦ λαοῦ
37.13 καὶ ἐγένετο αὐτὸς ἐν πύλῃ βενιαμιν καὶ ἐκεῖ ἄνθρωπος παρ' ᾧ κατέλυεν σαρουιας υἱὸς σελεμιου υἱοῦ ανανιου καὶ συνέλαβεν τὸν ιερεμιαν λέγων πρὸς τοὺς χαλδαίους σὺ φεύγεις
37.14 καὶ εἶπεν ψεῦδος οὐκ εἰς τοὺς χαλδαίους ἐγὼ φεύγω καὶ οὐκ ἤκουσεν αὐτοῦ καὶ συνέλαβεν σαρουιας τὸν ιερεμιαν καὶ εἰσήγαγεν αὐτὸν πρὸς τοὺς ἄρχοντας
37.15 καὶ ἐπικράνθησαν οἱ ἄρχοντες ἐπὶ ιερεμιαν καὶ ἐπάταξαν αὐτὸν καὶ ἀπέστειλαν αὐτὸν εἰς τὴν οἰκίαν ιωναθαν τοῦ γραμματέως ὅτι ταύτην ἐποίησαν εἰς οἰκίαν φυλακῆς
37.16 καὶ ἦλθεν ιερεμιας εἰς οἰκίαν τοῦ λάκκου καὶ εἰς τὴν χερεθ καὶ ἐκάθισεν ἐκεῖ ἡμέρας πολλάς
37.17 καὶ ἀπέστειλεν σεδεκιας καὶ ἐκάλεσεν αὐτόν καὶ ἠρώτα αὐτὸν ὁ βασιλεὺς κρυφαίως εἰπεῖν εἰ ἔστιν λόγος παρὰ κυρίου καὶ εἶπεν ἔστιν εἰς χεῖρας βασιλέως βαβυλῶνος παραδοθήσῃ
37.18 καὶ εἶπεν ιερεμιας τῷ βασιλεῖ τί ἠδίκησά σε καὶ τοὺς παῖδάς σου καὶ τὸν λαὸν τοῦτον ὅτι σὺ δίδως με εἰς οἰκίαν φυλακῆς
37.19 καὶ ποῦ εἰσιν οἱ προφῆται ὑμῶν οἱ προφητεύσαντες ὑμῖν λέγοντες ὅτι οὐ μὴ ἔλθῃ βασιλεὺς βαβυλῶνος ἐπὶ τὴν γῆν ταύτην
37.20 καὶ νῦν κύριε βασιλεῦ πεσέτω τὸ ἔλεός μου κατὰ πρόσωπόν σου καὶ τί ἀποστρέφεις με εἰς οἰκίαν ιωναθαν τοῦ γραμματέως καὶ οὐ μὴ ἀποθάνω ἐκεῖ
37.21 καὶ συνέταξεν ὁ βασιλεὺς καὶ ἐνεβάλοσαν αὐτὸν εἰς οἰκίαν τῆς φυλακῆς καὶ ἐδίδοσαν αὐτῷ ἄρτον ἕνα τῆς ἡμέρας ἔξωθεν οὗ πέσσουσιν ἕως ἐξέλιπον οἱ ἄρτοι ἐκ τῆς πόλεως καὶ ἐκάθισεν ιερεμιας ἐν τῇ αὐλῇ τῆς φυλακῆς
37.1 kai ebasileysen sedekias yios iohsia anti iohakim on ebasileysen naboychodonosor basileyein toy ioyda
37.2 kai oyk ehkoysen aytos kai oi paides aytoy kai o laos tehs gehs toys logoys kyrioy oys elalehsen en cheiri ieremioy
37.3 kai apesteilen o basileys sedekias ton iohachal yion selemioy kai ton sophonian yion maasaioy ton ierea pros ieremian legohn proseyxai deh peri ehmohn pros kyrion
37.4 kai ieremias ehlthen kai diehlthen dia mesoy tehs poleohs kai oyk edohkan ayton eis oikon tehs phylakehs
37.5 kai dynamis pharaoh exehlthen ex aigyptoy kai ehkoysan oi chaldaioi tehn akoehn aytohn kai anebehsan apo ieroysalehm
37.6 kai egeneto logos kyrioy pros ieremian legohn
37.7 oytohs eipen kyrios oytohs ereis pros basilea ioyda ton aposteilanta pros se toy ekzehtehsai me idoy dynamis pharaoh eh exelthoysa ymin eis boehtheian apostrepsoysin eis gehn aigyptoy
37.8 kai anastrepsoysin aytoi oi chaldaioi kai polemehsoysin epi tehn polin taytehn kai syllehmpsontai aytehn kai kaysoysin aytehn en pyri
37.9 oti oytohs eipen kyrios meh ypolabehte tais psychais ymohn legontes apotrechontes apeleysontai aph' ehmohn oi chaldaioi oti oy meh apelthohsin
37.10 kai ean pataxehte pasan dynamin tohn chaldaiohn toys polemoyntas ymas kai kataleiphthohsin tines ekkekentehmenoi ekastos en toh topoh aytoy oytoi anastehsontai kai kaysoysin tehn polin taytehn en pyri
37.11 kai egeneto ote anebeh eh dynamis tohn chaldaiohn apo ieroysalehm apo prosohpoy tehs dynameohs pharaoh
37.12 exehlthen ieremias apo ieroysalehm toy poreythehnai eis gehn beniamin toy agorasai ekeithen en mesoh toy laoy
37.13 kai egeneto aytos en pyleh beniamin kai ekei anthrohpos par' oh katelyen saroyias yios selemioy yioy ananioy kai synelaben ton ieremian legohn pros toys chaldaioys sy pheygeis
37.14 kai eipen pseydos oyk eis toys chaldaioys egoh pheygoh kai oyk ehkoysen aytoy kai synelaben saroyias ton ieremian kai eisehgagen ayton pros toys archontas
37.15 kai epikranthehsan oi archontes epi ieremian kai epataxan ayton kai apesteilan ayton eis tehn oikian iohnathan toy grammateohs oti taytehn epoiehsan eis oikian phylakehs
37.16 kai ehlthen ieremias eis oikian toy lakkoy kai eis tehn chereth kai ekathisen ekei ehmeras pollas
37.17 kai apesteilen sedekias kai ekalesen ayton kai ehrohta ayton o basileys kryphaiohs eipein ei estin logos para kyrioy kai eipen estin eis cheiras basileohs babylohnos paradothehseh
37.18 kai eipen ieremias toh basilei ti ehdikehsa se kai toys paidas soy kai ton laon toyton oti sy didohs me eis oikian phylakehs
37.19 kai poy eisin oi prophehtai ymohn oi prophehteysantes ymin legontes oti oy meh eltheh basileys babylohnos epi tehn gehn taytehn
37.20 kai nyn kyrie basiley pesetoh to eleos moy kata prosohpon soy kai ti apostrepheis me eis oikian iohnathan toy grammateohs kai oy meh apothanoh ekei
37.21 kai synetaxen o basileys kai enebalosan ayton eis oikian tehs phylakehs kai edidosan aytoh arton ena tehs ehmeras exohthen oy pessoysin eohs exelipon oi artoi ek tehs poleohs kai ekathisen ieremias en teh ayleh tehs phylakehs
37.1 וַיִּמְלָךְ־מֶלֶךְ צִדְקִיָּהוּ בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ תַּחַת כָּנְיָהוּ בֶּן־יְהֹויָקִים אֲשֶׁר הִמְלִיךְ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל בְּאֶרֶץ יְהוּדָה׃
37.2 וְלֹא שָׁמַע הוּא וַעֲבָדָיו וְעַם הָאָרֶץ אֶל־דִּבְרֵי יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא׃
37.3 וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ אֶת־יְהוּכַל בֶּן־שֶׁלֶמְיָה וְאֶת־צְפַנְיָהוּ בֶן־מַעֲשֵׂיָה הַכֹּהֵן אֶל־יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר הִתְפַּלֶּל־נָא בַעֲדֵנוּ אֶל־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ׃
37.4 וְיִרְמְיָהוּ בָּא וְיֹצֵא בְּתֹוךְ הָעָם וְלֹא־נָתְנוּ אֹתֹו בֵּית [הַכְּלִיא כ] (הַכְּלוּא׃ ק)
37.5 וְחֵיל פַּרְעֹה יָצָא מִמִּצְרָיִם וַיִּשְׁמְעוּ הַכַּשְׂדִּים הַצָּרִים עַל־יְרוּשָׁלִַם אֶת־שִׁמְעָם וַיֵּעָלוּ מֵעַל יְרוּשָׁלִָם׃ פ
37.6 וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר׃
37.7 כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כֹּה תֹאמְרוּ אֶל־מֶלֶךְ יְהוּדָה הַשֹּׁלֵחַ אֶתְכֶם אֵלַי לְדָרְשֵׁנִי הִנֵּה ׀ חֵיל פַּרְעֹה הַיֹּצֵא לָכֶם לְעֶזְרָה שָׁב לְאַרְצֹו מִצְרָיִם׃
37.8 וְשָׁבוּ הַכַּשְׂדִּים וְנִלְחֲמוּ עַל־הָעִיר הַזֹּאת וּלְכָדֻהָ וּשְׂרָפֻהָ בָאֵשׁ׃ ס
37.9 כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה אַל־תַּשִּׁאוּ נַפְשֹׁתֵיכֶם לֵאמֹר הָלֹךְ יֵלְכוּ מֵעָלֵינוּ הַכַּשְׂדִּים כִּי־לֹא יֵלֵכוּ׃
37.10 כִּי אִם־הִכִּיתֶם כָּל־חֵיל כַּשְׂדִּים הַנִּלְחָמִים אִתְּכֶם וְנִשְׁאֲרוּ בָם אֲנָשִׁים מְדֻקָּרִים אִישׁ בְּאָהֳלֹו יָקוּמוּ וְשָׂרְפוּ אֶת־הָעִיר הַזֹּאת בָּאֵשׁ׃
37.11 וְהָיָה בְּהֵעָלֹות חֵיל הַכַּשְׂדִּים מֵעַל יְרוּשָׁלִָם מִפְּנֵי חֵיל פַּרְעֹה׃ ס
37.12 וַיֵּצֵא יִרְמְיָהוּ מִירוּשָׁלִַם לָלֶכֶת אֶרֶץ בִּנְיָמִן לַחֲלִק מִשָּׁם בְּתֹוךְ הָעָם׃
37.13 וַיְהִי־הוּא בְּשַׁעַר בִּנְיָמִן וְשָׁם בַּעַל פְּקִדֻת וּשְׁמֹו יִרְאִיָּיה בֶּן־שֶׁלֶמְיָה בֶּן־חֲנַנְיָה וַיִּתְפֹּשׂ אֶת־יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר אֶל־הַכַּשְׂדִּים אַתָּה נֹפֵל׃
37.14 וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ שֶׁקֶר אֵינֶנִּי נֹפֵל עַל־הַכַּשְׂדִּים וְלֹא שָׁמַע אֵלָיו וַיִּתְפֹּשׂ יִרְאִיָּיה בְּיִרְמְיָהוּ וַיְבִאֵהוּ אֶל־הַשָּׂרִים׃
37.15 וַיִּקְצְפוּ הַשָּׂרִים עַל־יִרְמְיָהוּ וְהִכּוּ אֹתֹו וְנָתְנוּ אֹותֹו בֵּית הָאֵסוּר בֵּית יְהֹונָתָן הַסֹּפֵר כִּי־אֹתֹו עָשׂוּ לְבֵית הַכֶּלֶא׃
37.16 כִּי בָא יִרְמְיָהוּ אֶל־בֵּית הַבֹּור וְאֶל־הַחֲנֻיֹות וַיֵּשֶׁב־שָׁם יִרְמְיָהוּ יָמִים רַבִּים׃ פ
37.17 וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ וַיִּקָּחֵהוּ וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתֹו בַּסֵּתֶר וַיֹּאמֶר הֲיֵשׁ דָּבָר מֵאֵת יְהוָה וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ יֵשׁ וַיֹּאמֶר בְּיַד מֶלֶךְ־בָּבֶל תִּנָּתֵן׃ ס
37.18 וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל־הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ מֶה חָטָאתִי לְךָ וְלַעֲבָדֶיךָ וְלָעָם הַזֶּה כִּי־נְתַתֶּם אֹותִי אֶל־בֵּית הַכֶּלֶא׃
37.19 [וְאַיֹּו כ] (וְאַיֵּה ק) נְבִיאֵיכֶם אֲשֶׁר־נִבְּאוּ לָכֶם לֵאמֹר לֹא־יָבֹא מֶלֶךְ־בָּבֶל עֲלֵיכֶם וְעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת׃
37.20 וְעַתָּה שְׁמַע־נָא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ תִּפָּל־נָא תְחִנָּתִי לְפָנֶיךָ וְאַל־תְּשִׁבֵנִי בֵּית יְהֹונָתָן הַסֹּפֵר וְלֹא אָמוּת שָׁם׃
37.21 וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ וַיַּפְקִדוּ אֶת־יִרְמְיָהוּ בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה וְנָתֹן לֹו כִכַּר־לֶחֶם לַיֹּום מִחוּץ הָאֹפִים עַד־תֹּם כָּל־הַלֶּחֶם מִן־הָעִיר וַיֵּשֶׁב יִרְמְיָהוּ בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה׃
37.1 wajimlaak-maelaek cidqijaaHw baen-joAxxijaaHw tahat kaanjaaHw baen-jHowjaaqijm Aaxxaer Himlijk nbwkadraeAcar maelaek-baabael bAaeraec jHwdaaH׃
37.2 wloA xxaamaO HwA waOabaadaajw wOam HaaAaaraec Aael-dibrej jHwaaH Aaxxaer dibaer bjad jirmjaaHw HanaabijA׃
37.3 wajixxlah Hamaelaek cidqijaaHw Aaet-jHwkal baen-xxaelaemjaaH wAaet-cpanjaaHw baen-maOaxejaaH HakoHen Aael-jirmjaaHw HanaabijA leAmor Hitpalael-naaA baOadenw Aael-jHwaaH AaeloHejnw׃
37.4 wjirmjaaHw baaA wjoceA btowk HaaOaam wloA-naatnw Aotow bejt [HaklijA k] (HaklwA׃ q)
37.5 whejl parOoH jaacaaA mimicraajim wajixxmOw Hakaxdijm Hacaarijm Oal-jrwxxaalaim Aaet-xximOaam wajeOaalw meOal jrwxxaalaaim׃ p
37.6 wajHij dbar-jHwaaH Aael-jirmjaaHw HanaabijA leAmor׃
37.7 koH-Aaamar jHwaaH AaeloHej jixraaAel koH toAmrw Aael-maelaek jHwdaaH Haxxoleha Aaetkaem Aelaj ldaarxxenij HineH hejl parOoH HajoceA laakaem lOaezraaH xxaab lAarcow micraajim׃
37.8 wxxaabw Hakaxdijm wnilhamw Oal-HaaOijr HazoAt wlkaaduHaa wxraapuHaa baaAexx׃ s
37.9 koH Aaamar jHwaaH Aal-taxxiAw napxxotejkaem leAmor Haalok jelkw meOaalejnw Hakaxdijm kij-loA jelekw׃
37.10 kij Aim-Hikijtaem kaal-hejl kaxdijm Hanilhaamijm Aitkaem wnixxAarw baam Aanaaxxijm mduqaarijm Aijxx bAaaHaalow jaaqwmw wxaarpw Aaet-HaaOijr HazoAt baaAexx׃
37.11 wHaajaaH bHeOaalowt hejl Hakaxdijm meOal jrwxxaalaaim mipnej hejl parOoH׃ s
37.12 wajeceA jirmjaaHw mijrwxxaalaim laalaekaet Aaeraec binjaamin lahaliq mixxaam btowk HaaOaam׃
37.13 wajHij-HwA bxxaOar binjaamin wxxaam baOal pqidut wxxmow jirAijaajH baen-xxaelaemjaaH baen-hananjaaH wajitpox Aaet-jirmjaaHw HanaabijA leAmor Aael-Hakaxdijm AataaH nopel׃
37.14 wajoAmaer jirmjaaHw xxaeqaer Aejnaenij nopel Oal-Hakaxdijm wloA xxaamaO Aelaajw wajitpox jirAijaajH bjirmjaaHw wajbiAeHw Aael-Haxaarijm׃
37.15 wajiqcpw Haxaarijm Oal-jirmjaaHw wHikw Aotow wnaatnw Aowtow bejt HaaAeswr bejt jHownaataan Hasoper kij-Aotow Oaaxw lbejt HakaelaeA׃
37.16 kij baaA jirmjaaHw Aael-bejt Habowr wAael-Hahanujowt wajexxaeb-xxaam jirmjaaHw jaamijm rabijm׃ p
37.17 wajixxlah Hamaelaek cidqijaaHw wajiqaaheHw wajixxAaaleHw Hamaelaek bbejtow basetaer wajoAmaer Hajexx daabaar meAet jHwaaH wajoAmaer jirmjaaHw jexx wajoAmaer bjad maelaek-baabael tinaaten׃ s
37.18 wajoAmaer jirmjaaHw Aael-Hamaelaek cidqijaaHw maeH haaTaaAtij lkaa wlaOabaadaejkaa wlaaOaam HazaeH kij-ntataem Aowtij Aael-bejt HakaelaeA׃
37.19 [wAajow k] (wAajeH q) nbijAejkaem Aaxxaer-nibAw laakaem leAmor loA-jaaboA maelaek-baabael Oalejkaem wOal HaaAaaraec HazoAt׃
37.20 wOataaH xxmaO-naaA Aadonij Hamaelaek tipaal-naaA thinaatij lpaanaejkaa wAal-txxibenij bejt jHownaataan Hasoper wloA Aaamwt xxaam׃
37.21 wajcawaeH Hamaelaek cidqijaaHw wajapqidw Aaet-jirmjaaHw bahacar HamaTaaraaH wnaaton low kikar-laehaem lajowm mihwc HaaAopijm Oad-tom kaal-Halaehaem min-HaaOijr wajexxaeb jirmjaaHw bahacar HamaTaaraaH׃
37.1 וימלך־מלך צדקיהו בן־יאשיהו תחת כניהו בן־יהויקים אשר המליך נבוכדראצר מלך־בבל בארץ יהודה׃
37.2 ולא שמע הוא ועבדיו ועם הארץ אל־דברי יהוה אשר דבר ביד ירמיהו הנביא׃
37.3 וישלח המלך צדקיהו את־יהוכל בן־שלמיה ואת־צפניהו בן־מעשיה הכהן אל־ירמיהו הנביא לאמר התפלל־נא בעדנו אל־יהוה אלהינו׃
37.4 וירמיהו בא ויצא בתוך העם ולא־נתנו אתו בית [הכליא כ] (הכלוא׃ ק)
37.5 וחיל פרעה יצא ממצרים וישמעו הכשדים הצרים על־ירושלם את־שמעם ויעלו מעל ירושלם׃ פ
37.6 ויהי דבר־יהוה אל־ירמיהו הנביא לאמר׃
37.7 כה־אמר יהוה אלהי ישראל כה תאמרו אל־מלך יהודה השלח אתכם אלי לדרשני הנה ׀ חיל פרעה היצא לכם לעזרה שב לארצו מצרים׃
37.8 ושבו הכשדים ונלחמו על־העיר הזאת ולכדה ושרפה באש׃ ס
37.9 כה ׀ אמר יהוה אל־תשאו נפשתיכם לאמר הלך ילכו מעלינו הכשדים כי־לא ילכו׃
37.10 כי אם־הכיתם כל־חיל כשדים הנלחמים אתכם ונשארו בם אנשים מדקרים איש באהלו יקומו ושרפו את־העיר הזאת באש׃
37.11 והיה בהעלות חיל הכשדים מעל ירושלם מפני חיל פרעה׃ ס
37.12 ויצא ירמיהו מירושלם ללכת ארץ בנימן לחלק משם בתוך העם׃
37.13 ויהי־הוא בשער בנימן ושם בעל פקדת ושמו יראייה בן־שלמיה בן־חנניה ויתפש את־ירמיהו הנביא לאמר אל־הכשדים אתה נפל׃
37.14 ויאמר ירמיהו שקר אינני נפל על־הכשדים ולא שמע אליו ויתפש יראייה בירמיהו ויבאהו אל־השרים׃
37.15 ויקצפו השרים על־ירמיהו והכו אתו ונתנו אותו בית האסור בית יהונתן הספר כי־אתו עשו לבית הכלא׃
37.16 כי בא ירמיהו אל־בית הבור ואל־החניות וישב־שם ירמיהו ימים רבים׃ פ
37.17 וישלח המלך צדקיהו ויקחהו וישאלהו המלך בביתו בסתר ויאמר היש דבר מאת יהוה ויאמר ירמיהו יש ויאמר ביד מלך־בבל תנתן׃ ס
37.18 ויאמר ירמיהו אל־המלך צדקיהו מה חטאתי לך ולעבדיך ולעם הזה כי־נתתם אותי אל־בית הכלא׃
37.19 [ואיו כ] (ואיה ק) נביאיכם אשר־נבאו לכם לאמר לא־יבא מלך־בבל עליכם ועל הארץ הזאת׃
37.20 ועתה שמע־נא אדני המלך תפל־נא תחנתי לפניך ואל־תשבני בית יהונתן הספר ולא אמות שם׃
37.21 ויצוה המלך צדקיהו ויפקדו את־ירמיהו בחצר המטרה ונתן לו ככר־לחם ליום מחוץ האפים עד־תם כל־הלחם מן־העיר וישב ירמיהו בחצר המטרה׃
37.1 wjmlk-mlk cdqjHw bn-jAxjHw tht knjHw bn-jHwjqjm Axr Hmljk nbwkdrAcr mlk-bbl bArc jHwdH׃
37.2 wlA xmO HwA wObdjw wOm HArc Al-dbrj jHwH Axr dbr bjd jrmjHw HnbjA׃
37.3 wjxlh Hmlk cdqjHw At-jHwkl bn-xlmjH wAt-cpnjHw bn-mOxjH HkHn Al-jrmjHw HnbjA lAmr Htpll-nA bOdnw Al-jHwH AlHjnw׃
37.4 wjrmjHw bA wjcA btwk HOm wlA-ntnw Atw bjt [HkljA k] (HklwA׃ q)
37.5 whjl prOH jcA mmcrjm wjxmOw Hkxdjm Hcrjm Ol-jrwxlm At-xmOm wjOlw mOl jrwxlm׃ p
37.6 wjHj dbr-jHwH Al-jrmjHw HnbjA lAmr׃
37.7 kH-Amr jHwH AlHj jxrAl kH tAmrw Al-mlk jHwdH Hxlh Atkm Alj ldrxnj HnH hjl prOH HjcA lkm lOzrH xb lArcw mcrjm׃
37.8 wxbw Hkxdjm wnlhmw Ol-HOjr HzAt wlkdH wxrpH bAx׃ s
37.9 kH Amr jHwH Al-txAw npxtjkm lAmr Hlk jlkw mOljnw Hkxdjm kj-lA jlkw׃
37.10 kj Am-Hkjtm kl-hjl kxdjm Hnlhmjm Atkm wnxArw bm Anxjm mdqrjm Ajx bAHlw jqwmw wxrpw At-HOjr HzAt bAx׃
37.11 wHjH bHOlwt hjl Hkxdjm mOl jrwxlm mpnj hjl prOH׃ s
37.12 wjcA jrmjHw mjrwxlm llkt Arc bnjmn lhlq mxm btwk HOm׃
37.13 wjHj-HwA bxOr bnjmn wxm bOl pqdt wxmw jrAjjH bn-xlmjH bn-hnnjH wjtpx At-jrmjHw HnbjA lAmr Al-Hkxdjm AtH npl׃
37.14 wjAmr jrmjHw xqr Ajnnj npl Ol-Hkxdjm wlA xmO Aljw wjtpx jrAjjH bjrmjHw wjbAHw Al-Hxrjm׃
37.15 wjqcpw Hxrjm Ol-jrmjHw wHkw Atw wntnw Awtw bjt HAswr bjt jHwntn Hspr kj-Atw Oxw lbjt HklA׃
37.16 kj bA jrmjHw Al-bjt Hbwr wAl-Hhnjwt wjxb-xm jrmjHw jmjm rbjm׃ p
37.17 wjxlh Hmlk cdqjHw wjqhHw wjxAlHw Hmlk bbjtw bstr wjAmr Hjx dbr mAt jHwH wjAmr jrmjHw jx wjAmr bjd mlk-bbl tntn׃ s
37.18 wjAmr jrmjHw Al-Hmlk cdqjHw mH hTAtj lk wlObdjk wlOm HzH kj-nttm Awtj Al-bjt HklA׃
37.19 [wAjw k] (wAjH q) nbjAjkm Axr-nbAw lkm lAmr lA-jbA mlk-bbl Oljkm wOl HArc HzAt׃
37.20 wOtH xmO-nA Adnj Hmlk tpl-nA thntj lpnjk wAl-txbnj bjt jHwntn Hspr wlA Amwt xm׃
37.21 wjcwH Hmlk cdqjHw wjpqdw At-jrmjHw bhcr HmTrH wntn lw kkr-lhm ljwm mhwc HApjm Od-tm kl-Hlhm mn-HOjr wjxb jrmjHw bhcr HmTrH׃
37.1 Et regnavit rex Sedecias filius Iosiae pro Iechonia filio Ioachim; quem constituit regem Nabuchodonosor rex Babylonis in terra Iudae.
37.2 Et non oboedivit, ipse et servi eius et populus terrae, verbis Domini, quae locutus est in manu Ieremiae prophetae.
37.3 Et misit rex Sedecias Iuchal filium Selemiae et Sophoniam filium Maasiae sacerdotem ad Ieremiam prophetam dicens: “ Ora pro nobis Dominum Deum nostrum ”.
37.4 Ieremias autem libere ambulabat in medio populi; non enim miserant eum in custodiam carceris.
37.5 Igitur exercitus pharaonis egressus est de Aegypto, et audientes Chaldaei, qui obsidebant Ierusalem, huiuscemodi nuntium recesserunt ab Ierusalem.
37.6 Et factum est verbum Domini ad Ieremiam prophetam dicens:
37.7 “ Haec dicit Dominus, Deus Israel: Sic dicetis regi Iudae, qui misit vos ad me interrogandum: Ecce exercitus pharaonis, qui egressus est vobis in auxilium, revertetur in terram suam in Aegyptum;
37.8 et redient Chaldaei et bellabunt contra civitatem hanc et capient eam et succendent eam igni.
37.9 Haec dicit Dominus: Nolite decipere animas vestras dicentes: “Euntes abibunt et recedent a nobis Chaldaei”, quia non abibunt.
37.10 Sed et si percusseritis omnem exercitum Chaldaeorum, qui proeliantur adversum vos, et derelicti fuerint ex eis aliqui vulnerati, singuli de tentorio suo consurgent et incendent civitatem hanc igni ”.
37.11 Ergo cum recessisset exercitus Chaldaeorum ab Ierusalem propter exercitum pharaonis,
37.12 egressus est Ieremias de Ierusalem, ut iret in terram Beniamin et divideret ibi possessionem in conspectu populi.
37.13 Cumque pervenisset ad portam Beniamin, erat ibi custos portae nomine Ierias filius Selemiae filii Hananiae; et apprehendit Ieremiam prophetam dicens: “ Ad Chaldaeos profugis ”.
37.14 Et respondit Ieremias: “ Falsum est! Non fugio ad Chaldaeos ”. Et non audivit eum; sed comprehendit Ierias Ieremiam et adduxit eum ad principes.
37.15 Et irati sunt principes contra Ieremiam, quem caesum miserunt in carcerem, qui erat in domo Ionathan scribae; eam enim in carcerem fecerant.
37.16 Itaque ingressus est Ieremias in domum laci fornice tectam; et sedit ibi Ieremias diebus multis.
37.17 Mittens autem Sedecias rex tulit eum et interrogavit eum in domo sua abscondite et dixit: “ Putasne est sermo a Domino? ”. Et dixit Ieremias: “ Est ”; et ait: “In manus regis Babylonis traderis ”.
37.18 Et dixit Ieremias ad regem Sedeciam: “ Quid peccavi tibi et servis tuis et populo isti, quia misistis me in domum carceris?
37.19 Ubi sunt prophetae vestri, qui prophetabant vobis et dicebant: “Non veniet rex Babylonis super vos et super terram hanc”?
37.20 Nunc ergo audi, obsecro, domine mi rex; valeat deprecatio mea in conspectu tuo, et ne me remittas in domum Ionathan scribae, ne moriar ibi ”.
37.21 Praecepit ergo rex Sedecias, ut traderetur Ieremias in vestibulo custodiae, et daretur ei torta panis cotidie ex vico Pistorum, donec consumerentur omnes panes de civitate. Et mansit Ieremias in vestibulo custodiae.
38.1 Sephatja aber, der Sohn Mattans, und Gedalja, der Sohn Paschhurs, und Juchal, der Sohn Selemjas, und Paschhur, der Sohn Malkijas, hörten die Worte, welche Jeremia zu dem ganzen Volke redete, indem er sprach:
38.2 So spricht der HERR: Wer in dieser Stadt bleibt, der muß sterben durch Schwert, Hungersnot oder Pest; wer aber zu den Chaldäern hinausgeht, der soll am Leben bleiben, seine Seele als Beute davontragen und leben!
38.3 So spricht der HERR: Diese Stadt wird ganz gewiß in die Hand des Heeres des babylonischen Königs gegeben werden, und er wird sie einnehmen!
38.4 Da sprachen die Fürsten zum König: Diesen Mann sollte man doch töten; denn damit bewirkt er nur, daß die in der Stadt noch übriggebliebenen Kriegsleute und alles Volk die Hände sinken lassen, weil er solche Worte an sie richtet; denn dieser Mensch sucht nicht das Wohl dieses Volkes, sondern sein Unglück!
38.5 Da antwortete der König Zedekia: Siehe, er ist in eurer Hand; denn der König vermag nichts wider euch!
38.6 Da nahmen sie Jeremia und warfen ihn in die Zisterne des Königssohnes Malkija, welche sich im Wachthofe befand; und sie ließen ihn an Stricken hinunter. In der Zisterne aber war kein Wasser, sondern nur Schlamm; und Jeremia sank in den Schlamm.
38.7 Als aber Ebed-Melech, der Mohr, ein Kämmerer am Königshofe, vernahm, daß man Jeremia in die Zisterne geworfen hatte (der König saß gerade im Tore Benjamin),
38.8 verließ Ebed-Melech den königlichen Palast und redete mit dem König und sprach:
38.9 Mein Herr und König, jene Männer haben unrecht getan, daß sie den Propheten Jeremia in die Zisterne geworfen haben, so daß er dort unten Hungers sterben muß; denn es ist kein Brot mehr in der Stadt!
38.10 Da befahl der König dem Mohren Ebed-Melech: Nimm dir von hier dreißig Männer zu Hilfe und ziehe den Propheten Jeremia aus der Zisterne, bevor er stirbt!
38.11 Da nahm Ebed-Melech die Männer mit sich und ging zum Palast und nahm aus dem Raum unter der Schatzkammer alte Lumpen und abgetragene, zerrissene Kleider und ließ sie an Stricken zu Jeremia in die Zisterne hinunter.
38.12 Und Ebed-Melech, der Mohr, sprach zu Jeremia: Lege doch die alten Lumpen und Kleider zwischen deine Achselhöhlen und die Stricke! Und Jeremia tat also.
38.13 Da zogen sie Jeremia an den Stricken aus der Zisterne herauf, und Jeremia blieb im Wachthofe.
38.14 Der König Zedekia aber sandte hin und ließ den Propheten Jeremia zu sich holen in den dritten Eingang am Hause des HERRN; und der König sprach zu Jeremia: Ich will dich etwas fragen; verhehle mir nichts!
38.15 Jeremia antwortete dem Zedekia: Sage ich dir etwas, so tötest du mich; rate ich dir aber, so folgst du mir nicht!
38.16 Da schwur der König Zedekia dem Jeremia insgeheim und sprach: So wahr der HERR lebt, der uns diese Seele erschaffen hat, ich werde dich nicht töten, noch dich in die Hände der Männer geben, die nach deinem Leben trachten!
38.17 Da sprach Jeremia zu Zedekia: So spricht der HERR, der Gott der Heerscharen, der Gott Israels: Wenn du freiwillig zu den Fürsten des babylonischen Königs hinausgehst, so sollst du am Leben bleiben, dann soll auch diese Stadt nicht mit Feuer verbrannt werden, und du sollst samt deinem Hause am Leben bleiben;
38.18 wenn du aber nicht zu den Fürsten des babylonischen Königs hinausgehst, so wird diese Stadt in die Hand der Chaldäer gegeben und mit Feuer verbrannt werden, und du wirst ihren Händen nicht entrinnen!
38.19 Da antwortete der König Zedekia dem Jeremia: «Ich fürchte die Juden, die zu den Chaldäern übergelaufen sind; man könnte mich ihnen ausliefern, daß sie mich verspotten!»
38.20 Jeremia antwortete: Man wird dich ihnen nicht ausliefern! Gehorche doch der Stimme des HERRN in dem, was ich dir sage, so wird es dir wohl ergehen und du wirst am Leben bleiben!
38.21 Weigerst du dich aber hinauszugehen, so hat mir der HERR für diesen Fall das Wort geoffenbart:
38.22 Siehe, alle Frauen, die noch im Palast des Königs von Juda übriggeblieben sind, sollen zu den Fürsten des babylonischen Königs hinausgeführt werden, und sie werden jammern: «Deine guten Freunde haben dich verführt und überwältigt; als dein Fuß im Schlamm versank, haben sie sich zurückgezogen!»
38.23 Alsdann müssen alle deine Frauen und alle deine Kinder zu den Chaldäern hinausgehen, und auch du wirst ihren Händen nicht entrinnen, sondern von der Hand des babylonischen Königs erfaßt werden, und diese Stadt wird man mit Feuer verbrennen.
38.24 Da sprach Zedekia zu Jeremia: Niemand darf etwas von diesen Worten erfahren, sonst mußt du sterben!
38.25 Sollten aber die Fürsten erfahren, daß ich mit dir geredet habe, und zu dir kommen und dir sagen: «Tue uns kund, was du mit dem König geredet hast, verhehle uns nichts, so wollen wir dich nicht töten, und was hat der König zu dir gesagt?» so antworte ihnen:
38.26 Ich habe den König angefleht, mich nicht wieder in das Haus Jonatans bringen zu lassen, damit ich nicht daselbst sterbe.
38.27 Als nun die Fürsten zu Jeremia kamen und ihn fragten, gab er ihnen Bescheid, wie der König ihm befohlen hatte; da ließen sie ihn in Ruhe; denn es hatte niemand etwas gehört.
38.28 Jeremia aber blieb im Hofe des Gefängnisses bis zu dem Tage, an dem Jerusalem eingenommen wurde.
38.1 καὶ ἤκουσεν σαφατιας υἱὸς μαθαν καὶ γοδολιας υἱὸς πασχωρ καὶ ιωαχαλ υἱὸς σελεμιου τοὺς λόγους οὓς ἐλάλει ιερεμιας ἐπὶ τὸν λαὸν λέγων
38.2 οὕτως εἶπεν κύριος ὁ κατοικῶν ἐν τῇ πόλει ταύτῃ ἀποθανεῖται ἐν ῥομφαίᾳ καὶ ἐν λιμῷ καὶ ὁ ἐκπορευόμενος πρὸς τοὺς χαλδαίους ζήσεται καὶ ἔσται ἡ ψυχὴ αὐτοῦ εἰς εὕρεμα καὶ ζήσεται
38.3 ὅτι οὕτως εἶπεν κύριος παραδιδομένη παραδοθήσεται ἡ πόλις αὕτη εἰς χεῖρας δυνάμεως βασιλέως βαβυλῶνος καὶ συλλήμψεται αὐτήν
38.4 καὶ εἶπαν τῷ βασιλεῖ ἀναιρεθήτω δὴ ὁ ἄνθρωπος ἐκεῖνος ὅτι αὐτὸς ἐκλύει τὰς χεῖρας τῶν ἀνθρώπων τῶν πολεμούντων τῶν καταλειπομένων ἐν τῇ πόλει καὶ τὰς χεῖρας παντὸς τοῦ λαοῦ λαλῶν πρὸς αὐτοὺς κατὰ τοὺς λόγους τούτους ὅτι ὁ ἄνθρωπος οὗτος οὐ χρησμολογεῖ εἰρήνην τῷ λαῷ τούτῳ ἀλλ' ἢ πονηρά
38.5 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεύς ἰδοὺ αὐτὸς ἐν χερσὶν ὑμῶν ὅτι οὐκ ἠδύνατο ὁ βασιλεὺς πρὸς αὐτούς
38.6 καὶ ἔρριψαν αὐτὸν εἰς τὸν λάκκον μελχιου υἱοῦ τοῦ βασιλέως ὃς ἦν ἐν τῇ αὐλῇ τῆς φυλακῆς καὶ ἐχάλασαν αὐτὸν εἰς τὸν λάκκον καὶ ἐν τῷ λάκκῳ οὐκ ἦν ὕδωρ ἀλλ' ἢ βόρβορος καὶ ἦν ἐν τῷ βορβόρῳ
38.7 καὶ ἤκουσεν αβδεμελεχ ὁ αἰθίοψ καὶ αὐτὸς ἐν οἰκίᾳ τοῦ βασιλέως ὅτι ἔδωκαν ιερεμιαν εἰς τὸν λάκκον καὶ ὁ βασιλεὺς ἦν ἐν τῇ πύλῃ βενιαμιν
38.8 καὶ ἐξῆλθεν πρὸς αὐτὸν καὶ ἐλάλησεν πρὸς τὸν βασιλέα καὶ εἶπεν
38.9 ἐπονηρεύσω ἃ ἐποίησας τοῦ ἀποκτεῖναι τὸν ἄνθρωπον τοῦτον ἀπὸ προσώπου τοῦ λιμοῦ ὅτι οὐκ εἰσὶν ἔτι ἄρτοι ἐν τῇ πόλει
38.10 καὶ ἐνετείλατο ὁ βασιλεὺς τῷ αβδεμελεχ λέγων λαβὲ εἰς τὰς χεῖράς σου ἐντεῦθεν τριάκοντα ἀνθρώπους καὶ ἀνάγαγε αὐτὸν ἐκ τοῦ λάκκου ἵνα μὴ ἀποθάνῃ
38.11 καὶ ἔλαβεν αβδεμελεχ τοὺς ἀνθρώπους καὶ εἰσῆλθεν εἰς τὴν οἰκίαν τοῦ βασιλέως τὴν ὑπόγειον καὶ ἔλαβεν ἐκεῖθεν παλαιὰ ῥάκη καὶ παλαιὰ σχοινία καὶ ἔρριψεν αὐτὰ πρὸς ιερεμιαν εἰς τὸν λάκκον
38.12 καὶ εἶπεν ταῦτα θὲς ὑποκάτω τῶν σχοινίων καὶ ἐποίησεν ιερεμιας οὕτως
38.13 καὶ εἵλκυσαν αὐτὸν τοῖς σχοινίοις καὶ ἀνήγαγον αὐτὸν ἐκ τοῦ λάκκου καὶ ἐκάθισεν ιερεμιας ἐν τῇ αὐλῇ τῆς φυλακῆς
38.14 καὶ ἀπέστειλεν ὁ βασιλεὺς καὶ ἐκάλεσεν αὐτὸν πρὸς ἑαυτὸν εἰς οἰκίαν ασελισι τὴν ἐν οἴκῳ κυρίου καὶ εἶπεν αὐτῷ ὁ βασιλεύς ἐρωτήσω σε λόγον καὶ μὴ δὴ κρύψῃς ἀπ' ἐμοῦ ῥῆμα
38.15 καὶ εἶπεν ιερεμιας τῷ βασιλεῖ ἐὰν ἀναγγείλω σοι οὐχὶ θανάτῳ με θανατώσεις καὶ ἐὰν συμβουλεύσω σοι οὐ μὴ ἀκούσῃς μου
38.16 καὶ ὤμοσεν αὐτῷ ὁ βασιλεὺς λέγων ζῇ κύριος ὃς ἐποίησεν ἡμῖν τὴν ψυχὴν ταύτην εἰ ἀποκτενῶ σε καὶ εἰ δώσω σε εἰς χεῖρας τῶν ἀνθρώπων τούτων
38.17 καὶ εἶπεν αὐτῷ ιερεμιας οὕτως εἶπεν κύριος ἐὰν ἐξελθὼν ἐξέλθῃς πρὸς ἡγεμόνας βασιλέως βαβυλῶνος καὶ ζήσεται ἡ ψυχή σου καὶ ἡ πόλις αὕτη οὐ μὴ κατακαυθῇ ἐν πυρί καὶ ζήσῃ σὺ καὶ ἡ οἰκία σου
38.18 καὶ ἐὰν μὴ ἐξέλθῃς δοθήσεται ἡ πόλις αὕτη εἰς χεῖρας τῶν χαλδαίων καὶ καύσουσιν αὐτὴν ἐν πυρί καὶ σὺ οὐ μὴ σωθῇς
38.19 καὶ εἶπεν ὁ βασιλεὺς τῷ ιερεμια ἐγὼ λόγον ἔχω τῶν ιουδαίων τῶν πεφευγότων πρὸς τοὺς χαλδαίους μὴ δώσειν με εἰς χεῖρας αὐτῶν καὶ καταμωκήσονταί μου
38.20 καὶ εἶπεν ιερεμιας οὐ μὴ παραδῶσίν σε ἄκουσον τὸν λόγον κυρίου ὃν ἐγὼ λέγω πρὸς σέ καὶ βέλτιον ἔσται σοι καὶ ζήσεται ἡ ψυχή σου
38.21 καὶ εἰ μὴ θέλεις σὺ ἐξελθεῖν οὗτος ὁ λόγος ὃν ἔδειξέν μοι κύριος
38.22 καὶ ἰδοὺ πᾶσαι αἱ γυναῖκες αἱ καταλειφθεῖσαι ἐν οἰκίᾳ βασιλέως ιουδα ἐξήγοντο πρὸς ἄρχοντας βασιλέως βαβυλῶνος καὶ αὗται ἔλεγον ἠπάτησάν σε καὶ δυνήσονταί σοι ἄνδρες εἰρηνικοί σου καὶ καταλύσουσιν ἐν ὀλισθήμασιν πόδας σου ἀπέστρεψαν ἀπὸ σοῦ
38.23 καὶ τὰς γυναῖκάς σου καὶ τὰ τέκνα σου ἐξάξουσιν πρὸς τοὺς χαλδαίους καὶ σὺ οὐ μὴ σωθῇς ὅτι ἐν χειρὶ βασιλέως βαβυλῶνος συλλημφθήσῃ καὶ ἡ πόλις αὕτη κατακαυθήσεται
38.24 καὶ εἶπεν αὐτῷ ὁ βασιλεύς ἄνθρωπος μὴ γνώτω ἐκ τῶν λόγων τούτων καὶ σὺ οὐ μὴ ἀποθάνῃς
38.25 καὶ ἐὰν ἀκούσωσιν οἱ ἄρχοντες ὅτι ἐλάλησά σοι καὶ ἔλθωσιν πρὸς σὲ καὶ εἴπωσίν σοι ἀνάγγειλον ἡμῖν τί ἐλάλησέν σοι ὁ βασιλεύς μὴ κρύψῃς ἀφ' ἡμῶν καὶ οὐ μὴ ἀνέλωμέν σε καὶ τί ἐλάλησεν πρὸς σὲ ὁ βασιλεύς
38.26 καὶ ἐρεῖς αὐτοῖς ῥίπτω ἐγὼ τὸ ἔλεός μου κατ' ὀφθαλμοὺς τοῦ βασιλέως πρὸς τὸ μὴ ἀποστρέψαι με εἰς οἰκίαν ιωναθαν ἀποθανεῖν ἐκεῖ
38.27 καὶ ἤλθοσαν πάντες οἱ ἄρχοντες πρὸς ιερεμιαν καὶ ἠρώτησαν αὐτόν καὶ ἀνήγγειλεν αὐτοῖς κατὰ πάντας τοὺς λόγους τούτους οὓς ἐνετείλατο αὐτῷ ὁ βασιλεύς καὶ ἀπεσιώπησαν ὅτι οὐκ ἠκούσθη λόγος κυρίου
38.28 καὶ ἐκάθισεν ιερεμιας ἐν τῇ αὐλῇ τῆς φυλακῆς ἕως χρόνου οὗ συνελήμφθη ιερουσαλημ
38.1 kai ehkoysen saphatias yios mathan kai godolias yios paschohr kai iohachal yios selemioy toys logoys oys elalei ieremias epi ton laon legohn
38.2 oytohs eipen kyrios o katoikohn en teh polei tayteh apothaneitai en romphaia kai en limoh kai o ekporeyomenos pros toys chaldaioys zehsetai kai estai eh psycheh aytoy eis eyrema kai zehsetai
38.3 oti oytohs eipen kyrios paradidomeneh paradothehsetai eh polis ayteh eis cheiras dynameohs basileohs babylohnos kai syllehmpsetai aytehn
38.4 kai eipan toh basilei anairethehtoh deh o anthrohpos ekeinos oti aytos eklyei tas cheiras tohn anthrohpohn tohn polemoyntohn tohn kataleipomenohn en teh polei kai tas cheiras pantos toy laoy lalohn pros aytoys kata toys logoys toytoys oti o anthrohpos oytos oy chrehsmologei eirehnehn toh laoh toytoh all' eh ponehra
38.5 kai eipen o basileys idoy aytos en chersin ymohn oti oyk ehdynato o basileys pros aytoys
38.6 kai erripsan ayton eis ton lakkon melchioy yioy toy basileohs os ehn en teh ayleh tehs phylakehs kai echalasan ayton eis ton lakkon kai en toh lakkoh oyk ehn ydohr all' eh borboros kai ehn en toh borboroh
38.7 kai ehkoysen abdemelech o aithiops kai aytos en oikia toy basileohs oti edohkan ieremian eis ton lakkon kai o basileys ehn en teh pyleh beniamin
38.8 kai exehlthen pros ayton kai elalehsen pros ton basilea kai eipen
38.9 eponehreysoh a epoiehsas toy apokteinai ton anthrohpon toyton apo prosohpoy toy limoy oti oyk eisin eti artoi en teh polei
38.10 kai eneteilato o basileys toh abdemelech legohn labe eis tas cheiras soy enteythen triakonta anthrohpoys kai anagage ayton ek toy lakkoy ina meh apothaneh
38.11 kai elaben abdemelech toys anthrohpoys kai eisehlthen eis tehn oikian toy basileohs tehn ypogeion kai elaben ekeithen palaia rakeh kai palaia schoinia kai erripsen ayta pros ieremian eis ton lakkon
38.12 kai eipen tayta thes ypokatoh tohn schoiniohn kai epoiehsen ieremias oytohs
38.13 kai eilkysan ayton tois schoiniois kai anehgagon ayton ek toy lakkoy kai ekathisen ieremias en teh ayleh tehs phylakehs
38.14 kai apesteilen o basileys kai ekalesen ayton pros eayton eis oikian aselisi tehn en oikoh kyrioy kai eipen aytoh o basileys erohtehsoh se logon kai meh deh krypsehs ap' emoy rehma
38.15 kai eipen ieremias toh basilei ean anaggeiloh soi oychi thanatoh me thanatohseis kai ean symboyleysoh soi oy meh akoysehs moy
38.16 kai ohmosen aytoh o basileys legohn zeh kyrios os epoiehsen ehmin tehn psychehn taytehn ei apoktenoh se kai ei dohsoh se eis cheiras tohn anthrohpohn toytohn
38.17 kai eipen aytoh ieremias oytohs eipen kyrios ean exelthohn exelthehs pros ehgemonas basileohs babylohnos kai zehsetai eh psycheh soy kai eh polis ayteh oy meh katakaytheh en pyri kai zehseh sy kai eh oikia soy
38.18 kai ean meh exelthehs dothehsetai eh polis ayteh eis cheiras tohn chaldaiohn kai kaysoysin aytehn en pyri kai sy oy meh sohthehs
38.19 kai eipen o basileys toh ieremia egoh logon echoh tohn ioydaiohn tohn pepheygotohn pros toys chaldaioys meh dohsein me eis cheiras aytohn kai katamohkehsontai moy
38.20 kai eipen ieremias oy meh paradohsin se akoyson ton logon kyrioy on egoh legoh pros se kai beltion estai soi kai zehsetai eh psycheh soy
38.21 kai ei meh theleis sy exelthein oytos o logos on edeixen moi kyrios
38.22 kai idoy pasai ai gynaikes ai kataleiphtheisai en oikia basileohs ioyda exehgonto pros archontas basileohs babylohnos kai aytai elegon ehpatehsan se kai dynehsontai soi andres eirehnikoi soy kai katalysoysin en olisthehmasin podas soy apestrepsan apo soy
38.23 kai tas gynaikas soy kai ta tekna soy exaxoysin pros toys chaldaioys kai sy oy meh sohthehs oti en cheiri basileohs babylohnos syllehmphthehseh kai eh polis ayteh katakaythehsetai
38.24 kai eipen aytoh o basileys anthrohpos meh gnohtoh ek tohn logohn toytohn kai sy oy meh apothanehs
38.25 kai ean akoysohsin oi archontes oti elalehsa soi kai elthohsin pros se kai eipohsin soi anaggeilon ehmin ti elalehsen soi o basileys meh krypsehs aph' ehmohn kai oy meh anelohmen se kai ti elalehsen pros se o basileys
38.26 kai ereis aytois riptoh egoh to eleos moy kat' ophthalmoys toy basileohs pros to meh apostrepsai me eis oikian iohnathan apothanein ekei
38.27 kai ehlthosan pantes oi archontes pros ieremian kai ehrohtehsan ayton kai anehggeilen aytois kata pantas toys logoys toytoys oys eneteilato aytoh o basileys kai apesiohpehsan oti oyk ehkoystheh logos kyrioy
38.28 kai ekathisen ieremias en teh ayleh tehs phylakehs eohs chronoy oy synelehmphtheh ieroysalehm
38.1 וַיִּשְׁמַע שְׁפַטְיָה בֶן־מַתָּן וּגְדַלְיָהוּ בֶּן־פַּשְׁחוּר וְיוּכַל בֶּן־שֶׁלֶמְיָהוּ וּפַשְׁחוּר בֶּן־מַלְכִּיָּה אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יִרְמְיָהוּ מְדַבֵּר אֶל־כָּל־הָעָם לֵאמֹר׃ ס
38.2 כֹּה אָמַר יְהוָה הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת יָמוּת בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר וְהַיֹּצֵא אֶל־הַכַּשְׂדִּים [יִחְיֶה כ] (וְחָיָה ק) וְהָיְתָה־לֹּו נַפְשֹׁו לְשָׁלָל וָחָי׃ ס
38.3 כֹּה אָמַר יְהוָה הִנָּתֹן תִּנָּתֵן הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד חֵיל מֶלֶךְ־בָּבֶל וּלְכָדָהּ׃
38.4 וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים אֶל־הַמֶּלֶךְ יוּמַת נָא אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה כִּי־עַל־כֵּן הוּא־מְרַפֵּא אֶת־יְדֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַנִּשְׁאָרִים ׀ בָּעִיר הַזֹּאת וְאֵת יְדֵי כָל־הָעָם לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי ׀ הָאִישׁ הַזֶּה אֵינֶנּוּ דֹרֵשׁ לְשָׁלֹום לָעָם הַזֶּה כִּי אִם־לְרָעָה׃
38.5 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ הִנֵּה־הוּא בְּיֶדְכֶם כִּי־אֵין הַמֶּלֶךְ יוּכַל אֶתְכֶם דָּבָר׃
38.6 וַיִּקְחוּ אֶת־יִרְמְיָהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתֹו אֶל־הַבֹּור ׀ מַלְכִּיָּהוּ בֶן־הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה וַיְשַׁלְּחוּ אֶת־יִרְמְיָהוּ בַּחֲבָלִים וּבַבֹּור אֵין־מַיִם כִּי אִם־טִיט וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ בַּטִּיט׃ ס
38.7 וַיִּשְׁמַע עֶבֶד־מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי אִישׁ סָרִיס וְהוּא בְּבֵית הַמֶּלֶךְ כִּי־נָתְנוּ אֶת־יִרְמְיָהוּ אֶל־הַבֹּור וְהַמֶּלֶךְ יֹושֵׁב בְּשַׁעַר בִּנְיָמִן׃
38.8 וַיֵּצֵא עֶבֶד־מֶלֶךְ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ וַיְדַבֵּר אֶל־הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר׃
38.9 אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הֵרֵעוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשׂוּ לְיִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֵת אֲשֶׁר־הִשְׁלִיכוּ אֶל־הַבֹּור וַיָּמָת תַּחְתָּיו מִפְּנֵי הָרָעָב כִּי אֵין הַלֶּחֶם עֹוד בָּעִיר׃
38.10 וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ אֵת עֶבֶד־מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי לֵאמֹר קַח בְּיָדְךָ מִזֶּה שְׁלֹשִׁים אֲנָשִׁים וְהַעֲלִיתָ אֶת־יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא מִן־הַבֹּור בְּטֶרֶם יָמוּת׃
38.11 וַיִּקַּח ׀ עֶבֶד־מֶלֶךְ אֶת־הָאֲנָשִׁים בְּיָדֹו וַיָּבֹא בֵית־הַמֶּלֶךְ אֶל־תַּחַת הָאֹוצָר וַיִּקַּח מִשָּׁם בְּלֹויֵ [הַסְּחָבֹות כ] (סְחָבֹות ק) וּבְלֹויֵ מְלָחִים וַיְשַׁלְּחֵם אֶל־יִרְמְיָהוּ אֶל־הַבֹּור בַּחֲבָלִים׃
38.12 וַיֹּאמֶר עֶבֶד־מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי אֶל־יִרְמְיָהוּ שִׂים נָא בְּלֹואֵי הַסְּחָבֹות וְהַמְּלָחִים תַּחַת אַצִּלֹות יָדֶיךָ מִתַּחַת לַחֲבָלִים וַיַּעַשׂ יִרְמְיָהוּ כֵּן׃
38.13 וַיִּמְשְׁכוּ אֶת־יִרְמְיָהוּ בַּחֲבָלִים וַיַּעֲלוּ אֹתֹו מִן־הַבֹּור וַיֵּשֶׁב יִרְמְיָהוּ בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה׃ ס
38.14 וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ וַיִּקַּח אֶת־יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֵלָיו אֶל־מָבֹוא הַשְּׁלִישִׁי אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־יִרְמְיָהוּ שֹׁאֵל אֲנִי אֹתְךָ דָּבָר אַל־תְּכַחֵד מִמֶּנִּי דָּבָר׃
38.15 וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל־צִדְקִיָּהוּ כִּי אַגִּיד לְךָ הֲלֹוא הָמֵת תְּמִיתֵנִי וְכִי אִיעָצְךָ לֹא תִשְׁמַע אֵלָי׃
38.16 וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ אֶל־יִרְמְיָהוּ בַּסֵּתֶר לֵאמֹר חַי־יְהוָה [אֶת כ] אֲשֶׁר עָשָׂה־לָנוּ אֶת־הַנֶּפֶשׁ הַזֹּאת אִם־אֲמִיתֶךָ וְאִם־אֶתֶּנְךָ בְּיַד הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר מְבַקְשִׁים אֶת־נַפְשֶׁךָ׃ ס
38.17 וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל־צִדְקִיָּהוּ כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אִם־יָצֹא תֵצֵא אֶל־שָׂרֵי מֶלֶךְ־בָּבֶל וְחָיְתָה נַפְשֶׁךָ וְהָעִיר הַזֹּאת לֹא תִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ וְחָיִתָה אַתָּה וּבֵיתֶךָ׃
38.18 וְאִם לֹא־תֵצֵא אֶל־שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל וְנִתְּנָה הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד הַכַּשְׂדִּים וּשְׂרָפוּהָ בָּאֵשׁ וְאַתָּה לֹא־תִמָּלֵט מִיָּדָם׃ ס
38.19 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ אֶל־יִרְמְיָהוּ אֲנִי דֹאֵג אֶת־הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר נָפְלוּ אֶל־הַכַּשְׂדִּים פֶּן־יִתְּנוּ אֹתִי בְּיָדָם וְהִתְעַלְּלוּ־בִי׃ פ
38.20 וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ לֹא יִתֵּנוּ שְׁמַע־נָא ׀ בְּקֹול יְהוָה לַאֲשֶׁר אֲנִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ וְיִיטַב לְךָ וּתְחִי נַפְשֶׁךָ׃
38.21 וְאִם־מָאֵן אַתָּה לָצֵאת זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הִרְאַנִי יְהוָה׃
38.22 וְהִנֵּה כָל־הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בְּבֵית מֶלֶךְ־יְהוּדָה מוּצָאֹות אֶל־שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל וְהֵנָּה אֹמְרֹות הִסִּיתוּךָ וְיָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ הָטְבְּעוּ בַבֹּץ רַגְלֶךָ נָסֹגוּ אָחֹור׃
38.23 וְאֶת־כָּל־נָשֶׁיךָ וְאֶת־בָּנֶיךָ מֹוצִאִים אֶל־הַכַּשְׂדִּים וְאַתָּה לֹא־תִמָּלֵט מִיָּדָם כִּי בְיַד מֶלֶךְ־בָּבֶל תִּתָּפֵשׂ וְאֶת־הָעִיר הַזֹּאת תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ׃ פ
38.24 וַיֹּאמֶר צִדְקִיָּהוּ אֶל־יִרְמְיָהוּ אִישׁ אַל־יֵדַע בַּדְּבָרִים־הָאֵלֶּה וְלֹא תָמוּת׃
38.25 וְכִי־יִשְׁמְעוּ הַשָּׂרִים כִּי־דִבַּרְתִּי אִתָּךְ וּבָאוּ אֵלֶיךָ וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ הַגִּידָה־נָּא לָנוּ מַה־דִּבַּרְתָּ אֶל־הַמֶּלֶךְ אַל־תְּכַחֵד מִמֶּנּוּ וְלֹא נְמִיתֶךָ וּמַה־דִּבֶּר אֵלֶיךָ הַמֶּלֶךְ׃
38.26 וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם מַפִּיל־אֲנִי תְחִנָּתִי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לְבִלְתִּי הֲשִׁיבֵנִי בֵּית יְהֹונָתָן לָמוּת שָׁם׃ פ
38.27 וַיָּבֹאוּ כָל־הַשָּׂרִים אֶל־יִרְמְיָהוּ וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתֹו וַיַּגֵּד לָהֶם כְּכָל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ וַיַּחֲרִשׁוּ מִמֶּנּוּ כִּי לֹא־נִשְׁמַע הַדָּבָר׃ פ
38.28 וַיֵּשֶׁב יִרְמְיָהוּ בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה עַד־יֹום אֲשֶׁר־נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלִָם ס וְהָיָה כַּאֲשֶׁר נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלִָם׃ פ
38.1 wajixxmaO xxpaTjaaH baen-mataan wgdaljaaHw baen-paxxhwr wjwkal baen-xxaelaemjaaHw wpaxxhwr baen-malkijaaH Aaet-Hadbaarijm Aaxxaer jirmjaaHw mdaber Aael-kaal-HaaOaam leAmor׃ s
38.2 koH Aaamar jHwaaH Hajoxxeb baaOijr HazoAt jaamwt bahaeraeb baaraaOaab wbadaabaer wHajoceA Aael-Hakaxdijm [jihjaeH k] (whaajaaH q) wHaajtaaH-low napxxow lxxaalaal waahaaj׃ s
38.3 koH Aaamar jHwaaH Hinaaton tinaaten HaaOijr HazoAt bjad hejl maelaek-baabael wlkaadaaH׃
38.4 wajoAmrw Haxaarijm Aael-Hamaelaek jwmat naaA Aaet-HaaAijxx HazaeH kij-Oal-ken HwA-mrapeA Aaet-jdej Aanxxej HamilhaamaaH HanixxAaarijm baaOijr HazoAt wAet jdej kaal-HaaOaam ldaber AalejHaem kadbaarijm HaaAelaeH kij HaaAijxx HazaeH Aejnaenw dorexx lxxaalowm laaOaam HazaeH kij Aim-lraaOaaH׃
38.5 wajoAmaer Hamaelaek cidqijaaHw HineH-HwA bjaedkaem kij-Aejn Hamaelaek jwkal Aaetkaem daabaar׃
38.6 wajiqhw Aaet-jirmjaaHw wajaxxlikw Aotow Aael-Habowr malkijaaHw baen-Hamaelaek Aaxxaer bahacar HamaTaaraaH wajxxalhw Aaet-jirmjaaHw bahabaalijm wbabowr Aejn-majim kij Aim-TijT wajiTbaO jirmjaaHw baTijT׃ s
38.7 wajixxmaO Oaebaed-maelaek Hakwxxij Aijxx saarijs wHwA bbejt Hamaelaek kij-naatnw Aaet-jirmjaaHw Aael-Habowr wHamaelaek jowxxeb bxxaOar binjaamin׃
38.8 wajeceA Oaebaed-maelaek mibejt Hamaelaek wajdaber Aael-Hamaelaek leAmor׃
38.9 Aadonij Hamaelaek HereOw HaaAanaaxxijm HaaAelaeH Aet kaal-Aaxxaer Oaaxw ljirmjaaHw HanaabijA Aet Aaxxaer-Hixxlijkw Aael-Habowr wajaamaat tahtaajw mipnej HaaraaOaab kij Aejn Halaehaem Oowd baaOijr׃
38.10 wajcawaeH Hamaelaek Aet Oaebaed-maelaek Hakwxxij leAmor qah bjaadkaa mizaeH xxloxxijm Aanaaxxijm wHaOalijtaa Aaet-jirmjaaHw HanaabijA min-Habowr bTaeraem jaamwt׃
38.11 wajiqah Oaebaed-maelaek Aaet-HaaAanaaxxijm bjaadow wajaaboA bejt-Hamaelaek Aael-tahat HaaAowcaar wajiqah mixxaam blowje [Hashaabowt k] (shaabowt q) wblowje mlaahijm wajxxalhem Aael-jirmjaaHw Aael-Habowr bahabaalijm׃
38.12 wajoAmaer Oaebaed-maelaek Hakwxxij Aael-jirmjaaHw xijm naaA blowAej Hashaabowt wHamlaahijm tahat Aacilowt jaadaejkaa mitahat lahabaalijm wajaOax jirmjaaHw ken׃
38.13 wajimxxkw Aaet-jirmjaaHw bahabaalijm wajaOalw Aotow min-Habowr wajexxaeb jirmjaaHw bahacar HamaTaaraaH׃ s
38.14 wajixxlah Hamaelaek cidqijaaHw wajiqah Aaet-jirmjaaHw HanaabijA Aelaajw Aael-maabowA Haxxlijxxij Aaxxaer bbejt jHwaaH wajoAmaer Hamaelaek Aael-jirmjaaHw xxoAel Aanij Aotkaa daabaar Aal-tkahed mimaenij daabaar׃
38.15 wajoAmaer jirmjaaHw Aael-cidqijaaHw kij Aagijd lkaa HalowA Haamet tmijtenij wkij AijOaackaa loA tixxmaO Aelaaj׃
38.16 wajixxaabaO Hamaelaek cidqijaaHw Aael-jirmjaaHw basetaer leAmor haj-jHwaaH [Aaet k] Aaxxaer OaaxaaH-laanw Aaet-Hanaepaexx HazoAt Aim-Aamijtaekaa wAim-Aaetaenkaa bjad HaaAanaaxxijm HaaAelaeH Aaxxaer mbaqxxijm Aaet-napxxaekaa׃ s
38.17 wajoAmaer jirmjaaHw Aael-cidqijaaHw koH-Aaamar jHwaaH AaeloHej cbaaAowt AaeloHej jixraaAel Aim-jaacoA teceA Aael-xaarej maelaek-baabael whaajtaaH napxxaekaa wHaaOijr HazoAt loA tixaarep baaAexx whaajitaaH AataaH wbejtaekaa׃
38.18 wAim loA-teceA Aael-xaarej maelaek baabael wnitnaaH HaaOijr HazoAt bjad Hakaxdijm wxraapwHaa baaAexx wAataaH loA-timaaleT mijaadaam׃ s
38.19 wajoAmaer Hamaelaek cidqijaaHw Aael-jirmjaaHw Aanij doAeg Aaet-HajHwdijm Aaxxaer naaplw Aael-Hakaxdijm paen-jitnw Aotij bjaadaam wHitOallw-bij׃ p
38.20 wajoAmaer jirmjaaHw loA jitenw xxmaO-naaA bqowl jHwaaH laAaxxaer Aanij dober Aelaejkaa wjijTab lkaa wthij napxxaekaa׃
38.21 wAim-maaAen AataaH laaceAt zaeH Hadaabaar Aaxxaer HirAanij jHwaaH׃
38.22 wHineH kaal-Hanaaxxijm Aaxxaer nixxAarw bbejt maelaek-jHwdaaH mwcaaAowt Aael-xaarej maelaek baabael wHenaaH Aomrowt Hisijtwkaa wjaaklw lkaa Aanxxej xxlomaekaa HaaTbOw baboc raglaekaa naasogw Aaahowr׃
38.23 wAaet-kaal-naaxxaejkaa wAaet-baanaejkaa mowciAijm Aael-Hakaxdijm wAataaH loA-timaaleT mijaadaam kij bjad maelaek-baabael titaapex wAaet-HaaOijr HazoAt tixrop baaAexx׃ p
38.24 wajoAmaer cidqijaaHw Aael-jirmjaaHw Aijxx Aal-jedaO badbaarijm-HaaAelaeH wloA taamwt׃
38.25 wkij-jixxmOw Haxaarijm kij-dibartij Aitaak wbaaAw Aelaejkaa wAaamrw Aelaejkaa HagijdaaH-naaA laanw maH-dibartaa Aael-Hamaelaek Aal-tkahed mimaenw wloA nmijtaekaa wmaH-dibaer Aelaejkaa Hamaelaek׃
38.26 wAaamartaa AalejHaem mapijl-Aanij thinaatij lipnej Hamaelaek lbiltij Haxxijbenij bejt jHownaataan laamwt xxaam׃ p
38.27 wajaaboAw kaal-Haxaarijm Aael-jirmjaaHw wajixxAalw Aotow wajaged laaHaem kkaal-Hadbaarijm HaaAelaeH Aaxxaer ciwaaH Hamaelaek wajaharixxw mimaenw kij loA-nixxmaO Hadaabaar׃ p
38.28 wajexxaeb jirmjaaHw bahacar HamaTaaraaH Oad-jowm Aaxxaer-nilkdaaH jrwxxaalaaim s wHaajaaH kaAaxxaer nilkdaaH jrwxxaalaaim׃ p
38.1 וישמע שפטיה בן־מתן וגדליהו בן־פשחור ויוכל בן־שלמיהו ופשחור בן־מלכיה את־הדברים אשר ירמיהו מדבר אל־כל־העם לאמר׃ ס
38.2 כה אמר יהוה הישב בעיר הזאת ימות בחרב ברעב ובדבר והיצא אל־הכשדים [יחיה כ] (וחיה ק) והיתה־לו נפשו לשלל וחי׃ ס
38.3 כה אמר יהוה הנתן תנתן העיר הזאת ביד חיל מלך־בבל ולכדה׃
38.4 ויאמרו השרים אל־המלך יומת נא את־האיש הזה כי־על־כן הוא־מרפא את־ידי אנשי המלחמה הנשארים ׀ בעיר הזאת ואת ידי כל־העם לדבר אליהם כדברים האלה כי ׀ האיש הזה איננו דרש לשלום לעם הזה כי אם־לרעה׃
38.5 ויאמר המלך צדקיהו הנה־הוא בידכם כי־אין המלך יוכל אתכם דבר׃
38.6 ויקחו את־ירמיהו וישלכו אתו אל־הבור ׀ מלכיהו בן־המלך אשר בחצר המטרה וישלחו את־ירמיהו בחבלים ובבור אין־מים כי אם־טיט ויטבע ירמיהו בטיט׃ ס
38.7 וישמע עבד־מלך הכושי איש סריס והוא בבית המלך כי־נתנו את־ירמיהו אל־הבור והמלך יושב בשער בנימן׃
38.8 ויצא עבד־מלך מבית המלך וידבר אל־המלך לאמר׃
38.9 אדני המלך הרעו האנשים האלה את כל־אשר עשו לירמיהו הנביא את אשר־השליכו אל־הבור וימת תחתיו מפני הרעב כי אין הלחם עוד בעיר׃
38.10 ויצוה המלך את עבד־מלך הכושי לאמר קח בידך מזה שלשים אנשים והעלית את־ירמיהו הנביא מן־הבור בטרם ימות׃
38.11 ויקח ׀ עבד־מלך את־האנשים בידו ויבא בית־המלך אל־תחת האוצר ויקח משם בלוי [הסחבות כ] (סחבות ק) ובלוי מלחים וישלחם אל־ירמיהו אל־הבור בחבלים׃
38.12 ויאמר עבד־מלך הכושי אל־ירמיהו שים נא בלואי הסחבות והמלחים תחת אצלות ידיך מתחת לחבלים ויעש ירמיהו כן׃
38.13 וימשכו את־ירמיהו בחבלים ויעלו אתו מן־הבור וישב ירמיהו בחצר המטרה׃ ס
38.14 וישלח המלך צדקיהו ויקח את־ירמיהו הנביא אליו אל־מבוא השלישי אשר בבית יהוה ויאמר המלך אל־ירמיהו שאל אני אתך דבר אל־תכחד ממני דבר׃
38.15 ויאמר ירמיהו אל־צדקיהו כי אגיד לך הלוא המת תמיתני וכי איעצך לא תשמע אלי׃
38.16 וישבע המלך צדקיהו אל־ירמיהו בסתר לאמר חי־יהוה [את כ] אשר עשה־לנו את־הנפש הזאת אם־אמיתך ואם־אתנך ביד האנשים האלה אשר מבקשים את־נפשך׃ ס
38.17 ויאמר ירמיהו אל־צדקיהו כה־אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל אם־יצא תצא אל־שרי מלך־בבל וחיתה נפשך והעיר הזאת לא תשרף באש וחיתה אתה וביתך׃
38.18 ואם לא־תצא אל־שרי מלך בבל ונתנה העיר הזאת ביד הכשדים ושרפוה באש ואתה לא־תמלט מידם׃ ס
38.19 ויאמר המלך צדקיהו אל־ירמיהו אני דאג את־היהודים אשר נפלו אל־הכשדים פן־יתנו אתי בידם והתעללו־בי׃ פ
38.20 ויאמר ירמיהו לא יתנו שמע־נא ׀ בקול יהוה לאשר אני דבר אליך וייטב לך ותחי נפשך׃
38.21 ואם־מאן אתה לצאת זה הדבר אשר הראני יהוה׃
38.22 והנה כל־הנשים אשר נשארו בבית מלך־יהודה מוצאות אל־שרי מלך בבל והנה אמרות הסיתוך ויכלו לך אנשי שלמך הטבעו בבץ רגלך נסגו אחור׃
38.23 ואת־כל־נשיך ואת־בניך מוצאים אל־הכשדים ואתה לא־תמלט מידם כי ביד מלך־בבל תתפש ואת־העיר הזאת תשרף באש׃ פ
38.24 ויאמר צדקיהו אל־ירמיהו איש אל־ידע בדברים־האלה ולא תמות׃
38.25 וכי־ישמעו השרים כי־דברתי אתך ובאו אליך ואמרו אליך הגידה־נא לנו מה־דברת אל־המלך אל־תכחד ממנו ולא נמיתך ומה־דבר אליך המלך׃
38.26 ואמרת אליהם מפיל־אני תחנתי לפני המלך לבלתי השיבני בית יהונתן למות שם׃ פ
38.27 ויבאו כל־השרים אל־ירמיהו וישאלו אתו ויגד להם ככל־הדברים האלה אשר צוה המלך ויחרשו ממנו כי לא־נשמע הדבר׃ פ
38.28 וישב ירמיהו בחצר המטרה עד־יום אשר־נלכדה ירושלם ס והיה כאשר נלכדה ירושלם׃ פ
38.1 wjxmO xpTjH bn-mtn wgdljHw bn-pxhwr wjwkl bn-xlmjHw wpxhwr bn-mlkjH At-Hdbrjm Axr jrmjHw mdbr Al-kl-HOm lAmr׃ s
38.2 kH Amr jHwH Hjxb bOjr HzAt jmwt bhrb brOb wbdbr wHjcA Al-Hkxdjm [jhjH k] (whjH q) wHjtH-lw npxw lxll whj׃ s
38.3 kH Amr jHwH Hntn tntn HOjr HzAt bjd hjl mlk-bbl wlkdH׃
38.4 wjAmrw Hxrjm Al-Hmlk jwmt nA At-HAjx HzH kj-Ol-kn HwA-mrpA At-jdj Anxj HmlhmH HnxArjm bOjr HzAt wAt jdj kl-HOm ldbr AljHm kdbrjm HAlH kj HAjx HzH Ajnnw drx lxlwm lOm HzH kj Am-lrOH׃
38.5 wjAmr Hmlk cdqjHw HnH-HwA bjdkm kj-Ajn Hmlk jwkl Atkm dbr׃
38.6 wjqhw At-jrmjHw wjxlkw Atw Al-Hbwr mlkjHw bn-Hmlk Axr bhcr HmTrH wjxlhw At-jrmjHw bhbljm wbbwr Ajn-mjm kj Am-TjT wjTbO jrmjHw bTjT׃ s
38.7 wjxmO Obd-mlk Hkwxj Ajx srjs wHwA bbjt Hmlk kj-ntnw At-jrmjHw Al-Hbwr wHmlk jwxb bxOr bnjmn׃
38.8 wjcA Obd-mlk mbjt Hmlk wjdbr Al-Hmlk lAmr׃
38.9 Adnj Hmlk HrOw HAnxjm HAlH At kl-Axr Oxw ljrmjHw HnbjA At Axr-Hxljkw Al-Hbwr wjmt thtjw mpnj HrOb kj Ajn Hlhm Owd bOjr׃
38.10 wjcwH Hmlk At Obd-mlk Hkwxj lAmr qh bjdk mzH xlxjm Anxjm wHOljt At-jrmjHw HnbjA mn-Hbwr bTrm jmwt׃
38.11 wjqh Obd-mlk At-HAnxjm bjdw wjbA bjt-Hmlk Al-tht HAwcr wjqh mxm blwj [Hshbwt k] (shbwt q) wblwj mlhjm wjxlhm Al-jrmjHw Al-Hbwr bhbljm׃
38.12 wjAmr Obd-mlk Hkwxj Al-jrmjHw xjm nA blwAj Hshbwt wHmlhjm tht Aclwt jdjk mtht lhbljm wjOx jrmjHw kn׃
38.13 wjmxkw At-jrmjHw bhbljm wjOlw Atw mn-Hbwr wjxb jrmjHw bhcr HmTrH׃ s
38.14 wjxlh Hmlk cdqjHw wjqh At-jrmjHw HnbjA Aljw Al-mbwA Hxljxj Axr bbjt jHwH wjAmr Hmlk Al-jrmjHw xAl Anj Atk dbr Al-tkhd mmnj dbr׃
38.15 wjAmr jrmjHw Al-cdqjHw kj Agjd lk HlwA Hmt tmjtnj wkj AjOck lA txmO Alj׃
38.16 wjxbO Hmlk cdqjHw Al-jrmjHw bstr lAmr hj-jHwH [At k] Axr OxH-lnw At-Hnpx HzAt Am-Amjtk wAm-Atnk bjd HAnxjm HAlH Axr mbqxjm At-npxk׃ s
38.17 wjAmr jrmjHw Al-cdqjHw kH-Amr jHwH AlHj cbAwt AlHj jxrAl Am-jcA tcA Al-xrj mlk-bbl whjtH npxk wHOjr HzAt lA txrp bAx whjtH AtH wbjtk׃
38.18 wAm lA-tcA Al-xrj mlk bbl wntnH HOjr HzAt bjd Hkxdjm wxrpwH bAx wAtH lA-tmlT mjdm׃ s
38.19 wjAmr Hmlk cdqjHw Al-jrmjHw Anj dAg At-HjHwdjm Axr nplw Al-Hkxdjm pn-jtnw Atj bjdm wHtOllw-bj׃ p
38.20 wjAmr jrmjHw lA jtnw xmO-nA bqwl jHwH lAxr Anj dbr Aljk wjjTb lk wthj npxk׃
38.21 wAm-mAn AtH lcAt zH Hdbr Axr HrAnj jHwH׃
38.22 wHnH kl-Hnxjm Axr nxArw bbjt mlk-jHwdH mwcAwt Al-xrj mlk bbl wHnH Amrwt Hsjtwk wjklw lk Anxj xlmk HTbOw bbc rglk nsgw Ahwr׃
38.23 wAt-kl-nxjk wAt-bnjk mwcAjm Al-Hkxdjm wAtH lA-tmlT mjdm kj bjd mlk-bbl ttpx wAt-HOjr HzAt txrp bAx׃ p
38.24 wjAmr cdqjHw Al-jrmjHw Ajx Al-jdO bdbrjm-HAlH wlA tmwt׃
38.25 wkj-jxmOw Hxrjm kj-dbrtj Atk wbAw Aljk wAmrw Aljk HgjdH-nA lnw mH-dbrt Al-Hmlk Al-tkhd mmnw wlA nmjtk wmH-dbr Aljk Hmlk׃
38.26 wAmrt AljHm mpjl-Anj thntj lpnj Hmlk lbltj Hxjbnj bjt jHwntn lmwt xm׃ p
38.27 wjbAw kl-Hxrjm Al-jrmjHw wjxAlw Atw wjgd lHm kkl-Hdbrjm HAlH Axr cwH Hmlk wjhrxw mmnw kj lA-nxmO Hdbr׃ p
38.28 wjxb jrmjHw bhcr HmTrH Od-jwm Axr-nlkdH jrwxlm s wHjH kAxr nlkdH jrwxlm׃ p
38.1 Audivit autem Saphatias fi lius Matthan et Godolias fi lius Phassur et Iuchal filius Selemiae et Phassur filius Melchiae sermones, quos Ieremias loquebatur ad omnem populum dicens:
38.2 “ Haec dicit Dominus: Quicumque manserit in civitate hac, morietur gladio et fame et peste; qui autem profugerit ad Chaldaeos, vivet, et erit anima eius quasi spolium et vivet.
38.3 Haec dicit Dominus: Certe tradetur civitas haec in manu exercitus regis Babylonis, et capiet eam ”.
38.4 Et dixerunt principes regi: “ Rogamus, ut occidatur homo iste; de industria enim dissolvit manus virorum bellantium, qui remanserunt in civitate hac, et manus universi populi loquens ad eos iuxta verba haec; siquidem homo iste non quaerit pacem populo huic sed malum ”.
38.5 Et dixit rex Sedecias: “ Ecce ipse in manibus vestris est; nequit enim rex vobis quidquam negare ”.
38.6 Tulerunt ergo Ieremiam et proiecerunt eum in lacum Melchiae filii regis, qui erat in vestibulo custodiae. Et submiserunt Ieremiam funibus. Et in lacu non erat aqua sed lutum; descendit itaque Ieremias in caenum.
38.7 Audivit autem Abdemelech Aethiops, vir eunuchus, qui erat in domo regis, quod misissent Ieremiam in lacum; porro rex sedebat in porta Beniamin.
38.8 Et egressus est Abdemelech de domo regis et locutus est ad regem dicens:
38.9 “ Domine mi rex, malefecerunt viri isti omnia, quaecumque perpetrarunt contra Ieremiam prophetam, mittentes eum in lacum, ut moriatur ibi fame; non sunt enim panes ultra in civitate ”.
38.10 Praecepit itaque rex Abdemelech Aethiopi dicens: “ Tolle tecum hinc triginta viros et leva Ieremiam prophetam de lacu, antequam moriatur ”.
38.11 Assumptis ergo Abdemelech secum viris, ingressus est domum regis, in conclave, quod erat sub thesauro, et tulit inde pannos ex vestibus veteribus et scissis et submisit eos ad Ieremiam in lacum per funiculos.
38.12 Dixitque Abdemelech Aethiops ad Ieremiam: “ Pone veteres pannos et haec scissa sub scapuli et postea funes ”. Fecit ergo Ieremias sic;
38.13 et extraxerunt Ieremiam funibus et eduxerunt eum de lacu. Mansit autem Ieremias in vestibulo custodiae.
38.14 Et misit rex Sedecias et tulit ad se Ieremiam prophetam ad ostium tertium, quod erat in domo Domini; et dixit rex ad Ieremiam: “Interrogo ego te sermonem, ne abscondas a me aliquid ”.
38.15 Dixit autem Ieremias ad Sedeciam: “ Si annuntiavero tibi, numquid non interficies me? Et si consilium dedero tibi, non me audies ”.
38.16 Iuravit ergo rex Sedecias Ieremiae clam dicens: “ Vivit Dominus, qui fecit nobis animam hanc, non occidam te et non tradam te in manu virorum istorum, qui quaerunt animam tuam ”.
38.17 Et dixit Ieremias ad Sedeciam: “ Haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel: Si profectus exieris ad principes regis Babylonis, vivet anima tua, et civitas haec non succendetur igni, et salvus eris tu et domus tua;
38.18 si autem non exieris ad principes regis Babylonis, tradetur civitas haec in manu Chaldaeorum, et succendent eam igni, et tu non effugies de manu eorum ”.
38.19 Et dixit rex Sedecias ad Ieremiam: “ Sollicitus sum propter Iudaeos, qui transfugerunt ad Chaldaeos, ne forte tradar in manus eorum, et illudant mihi ”.
38.20 Respondit autem Ieremias: “ Non te tradent; audi, quaeso, vocem Domini, quam ego loquor ad te, et bene tibi erit, et vivet anima tua.
38.21 Quod si nolueris egredi, iste est sermo, quem ostendit mihi Dominus:
38.22 Ecce omnes mulieres, quae remanserunt in domo regis Iudae, educentur ad principes regis Babylonis et ipsae dicent: “Seduxerunt te et praevaluerunt adversum te viri pacifici tui; demersi sunt in caeno pedes tui, illi autem recesserunt a te”.
38.23 Et omnes uxores tuae et filii tui educentur ad Chaldaeos, et non effugies manus eorum, sed in manu regis Babylonis capieris; et civitatem hanc comburet igni ”.
38.24 Dixit ergo Sedecias ad Ieremiam: “ Nullus sciat verba haec, et non morieris.
38.25 Si autem audierint principes quia locutus sum tecum, et venerint ad te et dixerint tibi: “Indica nobis, quid locutus sis cum rege, ne celes nos, et non te interficiemus, et quid locutus est tecum rex”,
38.26 dices ad eos: “Prostravi ego preces meas coram rege, ne me reduci iuberet in domum Ionathan, et ibi morerer” ”.
38.27 Venerunt ergo omnes principes ad Ieremiam et interrogaverunt eum, et locutus est eis iuxta omnia verba, quae praeceperat ei rex; et cessaverunt ab eo: nihil enim fuerat auditum.
38.28 Mansit vero Ieremias in vestibulo custodiae usque ad diem, quo capta est Ierusalem. Et factum est ut caperetur Ierusalem.
39.1 Und es geschah, daß Jerusalem eingenommen wurde. Im neunten Jahre Zedekias, des Königs von Juda, im zehnten Monat, war der babylonische König Nebukadnezar mit seinem ganzen Heer gen Jerusalem gekommen und hatte die Belagerung begonnen;
39.2 und im elften Jahre Zedekias, am neunten Tage des vierten Monats, brach man in die Stadt ein.
39.3 Da kamen alle Fürsten des Königs von Babel und setzten sich beim mittlern Tore fest, nämlich Nergal-Sarezer, Samgar-Nebo, Sarsekim, der Oberkämmerer, Nergal-Sarezer, der Obermagier, samt allen übrigen Fürsten des babylonischen Königs.
39.4 Als aber Zedekia, der König von Juda, und alle Kriegsleute sie sahen, flohen sie und verließen die Stadt bei Nacht auf dem Wege nach dem Königsgarten, durch das Tor zwischen den beiden Mauern, und wandten sich der Jordanebene zu.
39.5 Aber das Heer der Chaldäer jagte ihnen nach und holte Zedekia in der Ebene von Jericho ein; und sie ergriffen ihn und führten ihn zu Nebukadnezar, dem König von Babel, nach Ribla im Lande Hamat; der sprach das Urteil über ihn.
39.6 Und der König von Babel ließ die Söhne Zedekias in Ribla vor seinen Augen niedermetzeln, dazu den ganzen jüdischen Adel;
39.7 Zedekia aber ließ er die Augen blenden und ihn mit zwei ehernen Ketten binden, um ihn nach Babel zu bringen.
39.8 Und die Chaldäer verbrannten den königlichen Palast und die Häuser des Volkes mit Feuer und rissen die Mauern Jerusalems nieder.
39.9 Den Rest des Volkes aber, sowohl die, welche in der Stadt übriggeblieben, als auch die Überläufer, welche zu den Chaldäern übergegangen waren, den Rest des übrigen Volkes, führte Nebusaradan, der Oberste der Leibwache, gefangen nach Babel.
39.10 Von dem geringen Volk aber, das gar nichts besaß, ließ Nebusaradan, der Oberste der Leibwache, etliche im Lande Juda zurück und gab ihnen Weinberge und Äcker zu jener Zeit.
39.11 Und Nebukadnezar, der König von Babel, erließ in betreff Jeremias einen Befehl zu Händen Nebusaradans, des Obersten der Leibwache, und sprach:
39.12 Nimm ihn und trage Sorge für ihn und tue ihm ja nichts zuleide, sondern verfahre mit ihm so, wie er dir sagen wird.
39.13 Da ließen Nebusaradan, der Oberste der Leibwache, und Nebuschasban, der Oberkämmerer, und Nergal-Sarezer, der Obermagier, und alle Obersten des babylonischen Königs den Jeremia aus dem Wachthofe holen;
39.14 und sie übergaben ihn Gedalja, dem Sohne Saphans, damit er ihn nach Hause bringe; und er wohnte unter dem Volk.
39.15 Zu Jeremia aber war das Wort des HERRN ergangen, als er noch im Wachthof eingeschlossen war:
39.16 Gehe und sage zu dem Mohren Ebed-Melech: So spricht der HERR der Heerscharen, der Gott Israels: Siehe, ich lasse meine Worte über diese Stadt kommen zum Unglück und nicht zum Guten, und sie werden an jenem Tage vor deinen Augen in Erfüllung gehen;
39.17 aber dich will ich an jenem Tage erretten, spricht der HERR, und du sollst nicht den Leuten in die Hände fallen, vor welchen du dich fürchtest,
39.18 sondern ich will dich entrinnen lassen, und du sollst nicht durchs Schwert fallen, sondern deine Seele als Beute davontragen, weil du mir vertraut hast, spricht der HERR!
39.1 καὶ ἐγένετο ἐν τῷ ἔτει τῷ ἐνάτῳ τοῦ σεδεκια βασιλέως ιουδα ἐν τῷ μηνὶ τῷ δεκάτῳ παρεγένετο ναβουχοδονοσορ βασιλεὺς βαβυλῶνος καὶ πᾶσα ἡ δύναμις αὐτοῦ ἐπὶ ιερουσαλημ καὶ ἐπολιόρκουν αὐτήν
39.2 καὶ ἐν τῷ ἑνδεκάτῳ ἔτει τοῦ σεδεκια ἐν τῷ μηνὶ τῷ τετάρτῳ ἐνάτῃ τοῦ μηνὸς ἐρράγη ἡ πόλις
39.3 καὶ εἰσῆλθον πάντες οἱ ἡγεμόνες βασιλέως βαβυλῶνος καὶ ἐκάθισαν ἐν πύλῃ τῇ μέσῃ ναργαλασαρ καὶ σαμαγωθ καὶ ναβουσαχαρ καὶ ναβουσαρις καὶ ναγαργασνασερ ραβαμαγ καὶ οἱ κατάλοιποι ἡγεμόνες βασιλέως βαβυλῶνος
39.4 39.5 39.6 39.7 39.8 39.9 39.10 39.11 39.12 39.13 39.14 καὶ ἀπέστειλαν καὶ ἔλαβον τὸν ιερεμιαν ἐξ αὐλῆς τῆς φυλακῆς καὶ ἔδωκαν αὐτὸν πρὸς τὸν γοδολιαν υἱὸν αχικαμ υἱοῦ σαφαν καὶ ἐξήγαγον αὐτόν καὶ ἐκάθισεν ἐν μέσῳ τοῦ λαοῦ
39.15 καὶ πρὸς ιερεμιαν ἐγένετο λόγος κυρίου ἐν τῇ αὐλῇ τῆς φυλακῆς λέγων
39.16 πορεύου καὶ εἰπὸν πρὸς αβδεμελεχ τὸν αἰθίοπα οὕτως εἶπεν κύριος ὁ θεὸς ισραηλ ἰδοὺ ἐγὼ φέρω τοὺς λόγους μου ἐπὶ τὴν πόλιν ταύτην εἰς κακὰ καὶ οὐκ εἰς ἀγαθά
39.17 καὶ σώσω σε ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ καὶ οὐ μὴ δώσω σε εἰς χεῖρας τῶν ἀνθρώπων ὧν σὺ φοβῇ ἀπὸ προσώπου αὐτῶν
39.18 ὅτι σῴζων σώσω σε καὶ ἐν ῥομφαίᾳ οὐ μὴ πέσῃς καὶ ἔσται ἡ ψυχή σου εἰς εὕρεμα ὅτι ἐπεποίθεις ἐπ' ἐμοί φησὶν κύριος
39.1 kai egeneto en toh etei toh enatoh toy sedekia basileohs ioyda en toh mehni toh dekatoh paregeneto naboychodonosor basileys babylohnos kai pasa eh dynamis aytoy epi ieroysalehm kai epoliorkoyn aytehn
39.2 kai en toh endekatoh etei toy sedekia en toh mehni toh tetartoh enateh toy mehnos errageh eh polis
39.3 kai eisehlthon pantes oi ehgemones basileohs babylohnos kai ekathisan en pyleh teh meseh nargalasar kai samagohth kai naboysachar kai naboysaris kai nagargasnaser rabamag kai oi kataloipoi ehgemones basileohs babylohnos
39.4 39.5 39.6 39.7 39.8 39.9 39.10 39.11 39.12 39.13 39.14 kai apesteilan kai elabon ton ieremian ex aylehs tehs phylakehs kai edohkan ayton pros ton godolian yion achikam yioy saphan kai exehgagon ayton kai ekathisen en mesoh toy laoy
39.15 kai pros ieremian egeneto logos kyrioy en teh ayleh tehs phylakehs legohn
39.16 poreyoy kai eipon pros abdemelech ton aithiopa oytohs eipen kyrios o theos israehl idoy egoh pheroh toys logoys moy epi tehn polin taytehn eis kaka kai oyk eis agatha
39.17 kai sohsoh se en teh ehmera ekeineh kai oy meh dohsoh se eis cheiras tohn anthrohpohn ohn sy phobeh apo prosohpoy aytohn
39.18 oti sohzohn sohsoh se kai en romphaia oy meh pesehs kai estai eh psycheh soy eis eyrema oti epepoitheis ep' emoi phehsin kyrios
39.1 בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂרִי בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל וְכָל־חֵילֹו אֶל־יְרוּשָׁלִַם וַיָּצֻרוּ עָלֶיהָ׃ ס
39.2 בְּעַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְצִדְקִיָּהוּ בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ הָבְקְעָה הָעִיר׃
39.3 וַיָּבֹאוּ כֹּל שָׂרֵי מֶלֶךְ־בָּבֶל וַיֵּשְׁבוּ בְּשַׁעַר הַתָּוֶךְ נֵרְגַל שַׂר־אֶצֶר סַמְגַּר־נְבוּ שַׂר־סְכִים רַב־סָרִיס נֵרְגַל שַׂר־אֶצֶר רַב־מָג וְכָל־שְׁאֵרִית שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל׃
39.4 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָם צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה וְכֹל ׀ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וַיִּבְרְחוּ וַיֵּצְאוּ לַיְלָה מִן־הָעִיר דֶּרֶךְ גַּן הַמֶּלֶךְ בְּשַׁעַר בֵּין הַחֹמֹתָיִם וַיֵּצֵא דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה׃
39.5 וַיִּרְדְּפוּ חֵיל־כַּשְׂדִּים אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂגוּ אֶת־צִדְקִיָּהוּ בְּעַרְבֹות יְרֵחֹו וַיִּקְחוּ אֹתֹו וַיַּעֲלֻהוּ אֶל־נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל רִבְלָתָה בְּאֶרֶץ חֲמָת וַיְדַבֵּר אִתֹּו מִשְׁפָּטִים׃
39.6 וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת־בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ בְּרִבְלָה לְעֵינָיו וְאֵת כָּל־חֹרֵי יְהוּדָה שָׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל׃
39.7 וְאֶת־עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר וַיַּאַסְרֵהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם לָבִיא אֹתֹו בָּבֶלָה׃
39.8 וְאֶת־בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת־בֵּית הָעָם שָׂרְפוּ הַכַּשְׂדִּים בָּאֵשׁ וְאֶת־חֹמֹות יְרוּשָׁלִַם נָתָצוּ׃
39.9 וְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר וְאֶת־הַנֹּפְלִים אֲשֶׁר נָפְלוּ עָלָיו וְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים הֶגְלָה נְבוּזַר־אֲדָן רַב־טַבָּחִים בָּבֶל׃
39.10 וּמִן־הָעָם הַדַּלִּים אֲשֶׁר אֵין־לָהֶם מְאוּמָה הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וַיִּתֵּן לָהֶם כְּרָמִים וִיגֵבִים בַּיֹּום הַהוּא׃
39.11 וַיְצַו נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל עַל־יִרְמְיָהוּ בְּיַד נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים לֵאמֹר׃
39.12 קָחֶנּוּ וְעֵינֶיךָ שִׂים עָלָיו וְאַל־תַּעַשׂ לֹו מְאוּמָה רָּע כִּי [אִם כ] כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אֵלֶיךָ כֵּן עֲשֵׂה עִמֹּו׃
39.13 וַיִּשְׁלַח נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים וּנְבוּשַׁזְבָּן רַב־סָרִיס וְנֵרְגַל שַׂר־אֶצֶר רַב־מָג וְכֹל רַבֵּי מֶלֶךְ־בָּבֶל׃
39.14 וַיִּשְׁלְחוּ וַיִּקְחוּ אֶת־יִרְמְיָהוּ מֵחֲצַר הַמַּטָּרָה וַיִּתְּנוּ אֹתֹו אֶל־גְּדַלְיָהוּ בֶּן־אֲחִיקָם בֶּן־שָׁפָן לְהֹוצִאֵהוּ אֶל־הַבָּיִת וַיֵּשֶׁב בְּתֹוךְ הָעָם׃ ס
39.15 וְאֶל־יִרְמְיָהוּ הָיָה דְבַר־יְהוָה בִּהְיֹתֹו עָצוּר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה לֵאמֹר׃
39.16 הָלֹוךְ וְאָמַרְתָּ לְעֶבֶד־מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי לֵאמֹר כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי [מֵבִי כ] (מֵבִיא ק) אֶת־דְּבָרַי אֶל־הָעִיר הַזֹּאת לְרָעָה וְלֹא לְטֹובָה וְהָיוּ לְפָנֶיךָ בַּיֹּום הַהוּא׃
39.17 וְהִצַּלְתִּיךָ בַיֹּום־הַהוּא נְאֻם־יְהוָה וְלֹא תִנָּתֵן בְּיַד הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־אַתָּה יָגֹור מִפְּנֵיהֶם׃
39.18 כִּי מַלֵּט אֲמַלֶּטְךָ וּבַחֶרֶב לֹא תִפֹּל וְהָיְתָה לְךָ נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל כִּי־בָטַחְתָּ בִּי נְאֻם־יְהוָה׃ ס
39.1 baxxaanaaH HatxxiOijt lcidqijaaHw maelaek-jHwdaaH bahodaexx HaaOaxirij baaA nbwkadraeAcar maelaek-baabael wkaal-hejlow Aael-jrwxxaalaim wajaacurw OaalaejHaa׃ s
39.2 bOaxxtej-OaexreH xxaanaaH lcidqijaaHw bahodaexx HaarbijOij btixxOaaH lahodaexx HaabqOaaH HaaOijr׃
39.3 wajaaboAw kol xaarej maelaek-baabael wajexxbw bxxaOar Hataawaek nergal xar-Aaecaer samgar-nbw xar-skijm rab-saarijs nergal xar-Aaecaer rab-maag wkaal-xxAerijt xaarej maelaek baabael׃
39.4 wajHij kaAaxxaer raaAaam cidqijaaHw maelaek-jHwdaaH wkol Aanxxej HamilhaamaaH wajibrhw wajecAw lajlaaH min-HaaOijr daeraek gan Hamaelaek bxxaOar bejn Hahomotaajim wajeceA daeraek HaaOaraabaaH׃
39.5 wajirdpw hejl-kaxdijm AaharejHaem wajaxigw Aaet-cidqijaaHw bOarbowt jrehow wajiqhw Aotow wajaOaluHw Aael-nbwkadraeAcar maelaek-baabael riblaataaH bAaeraec hamaat wajdaber Aitow mixxpaaTijm׃
39.6 wajixxhaT maelaek baabael Aaet-bnej cidqijaaHw briblaaH lOejnaajw wAet kaal-horej jHwdaaH xxaahaT maelaek baabael׃
39.7 wAaet-Oejnej cidqijaaHw Oiwer wajaAasreHw banhuxxtajim laabijA Aotow baabaelaaH׃
39.8 wAaet-bejt Hamaelaek wAaet-bejt HaaOaam xaarpw Hakaxdijm baaAexx wAaet-homowt jrwxxaalaim naataacw׃
39.9 wAet jaetaer HaaOaam HanixxAaarijm baaOijr wAaet-Hanoplijm Aaxxaer naaplw Oaalaajw wAet jaetaer HaaOaam HanixxAaarijm HaeglaaH nbwzar-Aadaan rab-Tabaahijm baabael׃
39.10 wmin-HaaOaam Hadalijm Aaxxaer Aejn-laaHaem mAwmaaH HixxAijr nbwzarAadaan rab-Tabaahijm bAaeraec jHwdaaH wajiten laaHaem kraamijm wijgebijm bajowm HaHwA׃
39.11 wajcaw nbwkadraeAcar maelaek-baabael Oal-jirmjaaHw bjad nbwzarAadaan rab-Tabaahijm leAmor׃
39.12 qaahaenw wOejnaejkaa xijm Oaalaajw wAal-taOax low mAwmaaH raaO kij [Aim k] kaAaxxaer jdaber Aelaejkaa ken OaxeH Oimow׃
39.13 wajixxlah nbwzarAadaan rab-Tabaahijm wnbwxxazbaan rab-saarijs wnergal xar-Aaecaer rab-maag wkol rabej maelaek-baabael׃
39.14 wajixxlhw wajiqhw Aaet-jirmjaaHw mehacar HamaTaaraaH wajitnw Aotow Aael-gdaljaaHw baen-Aahijqaam baen-xxaapaan lHowciAeHw Aael-Habaajit wajexxaeb btowk HaaOaam׃ s
39.15 wAael-jirmjaaHw HaajaaH dbar-jHwaaH biHjotow Oaacwr bahacar HamaTaaraaH leAmor׃
39.16 Haalowk wAaamartaa lOaebaed-maelaek Hakwxxij leAmor koH-Aaamar jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel Hinnij [mebij k] (mebijA q) Aaet-dbaaraj Aael-HaaOijr HazoAt lraaOaaH wloA lTowbaaH wHaajw lpaanaejkaa bajowm HaHwA׃
39.17 wHicaltijkaa bajowm-HaHwA nAum-jHwaaH wloA tinaaten bjad HaaAanaaxxijm Aaxxaer-AataaH jaagowr mipnejHaem׃
39.18 kij maleT AamalaeTkaa wbahaeraeb loA tipol wHaajtaaH lkaa napxxkaa lxxaalaal kij-baaTahtaa bij nAum-jHwaaH׃ s
39.1 בשנה התשעית לצדקיהו מלך־יהודה בחדש העשרי בא נבוכדראצר מלך־בבל וכל־חילו אל־ירושלם ויצרו עליה׃ ס
39.2 בעשתי־עשרה שנה לצדקיהו בחדש הרביעי בתשעה לחדש הבקעה העיר׃
39.3 ויבאו כל שרי מלך־בבל וישבו בשער התוך נרגל שר־אצר סמגר־נבו שר־סכים רב־סריס נרגל שר־אצר רב־מג וכל־שארית שרי מלך בבל׃
39.4 ויהי כאשר ראם צדקיהו מלך־יהודה וכל ׀ אנשי המלחמה ויברחו ויצאו לילה מן־העיר דרך גן המלך בשער בין החמתים ויצא דרך הערבה׃
39.5 וירדפו חיל־כשדים אחריהם וישגו את־צדקיהו בערבות ירחו ויקחו אתו ויעלהו אל־נבוכדראצר מלך־בבל רבלתה בארץ חמת וידבר אתו משפטים׃
39.6 וישחט מלך בבל את־בני צדקיהו ברבלה לעיניו ואת כל־חרי יהודה שחט מלך בבל׃
39.7 ואת־עיני צדקיהו עור ויאסרהו בנחשתים לביא אתו בבלה׃
39.8 ואת־בית המלך ואת־בית העם שרפו הכשדים באש ואת־חמות ירושלם נתצו׃
39.9 ואת יתר העם הנשארים בעיר ואת־הנפלים אשר נפלו עליו ואת יתר העם הנשארים הגלה נבוזר־אדן רב־טבחים בבל׃
39.10 ומן־העם הדלים אשר אין־להם מאומה השאיר נבוזראדן רב־טבחים בארץ יהודה ויתן להם כרמים ויגבים ביום ההוא׃
39.11 ויצו נבוכדראצר מלך־בבל על־ירמיהו ביד נבוזראדן רב־טבחים לאמר׃
39.12 קחנו ועיניך שים עליו ואל־תעש לו מאומה רע כי [אם כ] כאשר ידבר אליך כן עשה עמו׃
39.13 וישלח נבוזראדן רב־טבחים ונבושזבן רב־סריס ונרגל שר־אצר רב־מג וכל רבי מלך־בבל׃
39.14 וישלחו ויקחו את־ירמיהו מחצר המטרה ויתנו אתו אל־גדליהו בן־אחיקם בן־שפן להוצאהו אל־הבית וישב בתוך העם׃ ס
39.15 ואל־ירמיהו היה דבר־יהוה בהיתו עצור בחצר המטרה לאמר׃
39.16 הלוך ואמרת לעבד־מלך הכושי לאמר כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני [מבי כ] (מביא ק) את־דברי אל־העיר הזאת לרעה ולא לטובה והיו לפניך ביום ההוא׃
39.17 והצלתיך ביום־ההוא נאם־יהוה ולא תנתן ביד האנשים אשר־אתה יגור מפניהם׃
39.18 כי מלט אמלטך ובחרב לא תפל והיתה לך נפשך לשלל כי־בטחת בי נאם־יהוה׃ ס
39.1 bxnH HtxOjt lcdqjHw mlk-jHwdH bhdx HOxrj bA nbwkdrAcr mlk-bbl wkl-hjlw Al-jrwxlm wjcrw OljH׃ s
39.2 bOxtj-OxrH xnH lcdqjHw bhdx HrbjOj btxOH lhdx HbqOH HOjr׃
39.3 wjbAw kl xrj mlk-bbl wjxbw bxOr Htwk nrgl xr-Acr smgr-nbw xr-skjm rb-srjs nrgl xr-Acr rb-mg wkl-xArjt xrj mlk bbl׃
39.4 wjHj kAxr rAm cdqjHw mlk-jHwdH wkl Anxj HmlhmH wjbrhw wjcAw ljlH mn-HOjr drk gn Hmlk bxOr bjn Hhmtjm wjcA drk HOrbH׃
39.5 wjrdpw hjl-kxdjm AhrjHm wjxgw At-cdqjHw bOrbwt jrhw wjqhw Atw wjOlHw Al-nbwkdrAcr mlk-bbl rbltH bArc hmt wjdbr Atw mxpTjm׃
39.6 wjxhT mlk bbl At-bnj cdqjHw brblH lOjnjw wAt kl-hrj jHwdH xhT mlk bbl׃
39.7 wAt-Ojnj cdqjHw Owr wjAsrHw bnhxtjm lbjA Atw bblH׃
39.8 wAt-bjt Hmlk wAt-bjt HOm xrpw Hkxdjm bAx wAt-hmwt jrwxlm ntcw׃
39.9 wAt jtr HOm HnxArjm bOjr wAt-Hnpljm Axr nplw Oljw wAt jtr HOm HnxArjm HglH nbwzr-Adn rb-Tbhjm bbl׃
39.10 wmn-HOm Hdljm Axr Ajn-lHm mAwmH HxAjr nbwzrAdn rb-Tbhjm bArc jHwdH wjtn lHm krmjm wjgbjm bjwm HHwA׃
39.11 wjcw nbwkdrAcr mlk-bbl Ol-jrmjHw bjd nbwzrAdn rb-Tbhjm lAmr׃
39.12 qhnw wOjnjk xjm Oljw wAl-tOx lw mAwmH rO kj [Am k] kAxr jdbr Aljk kn OxH Omw׃
39.13 wjxlh nbwzrAdn rb-Tbhjm wnbwxzbn rb-srjs wnrgl xr-Acr rb-mg wkl rbj mlk-bbl׃
39.14 wjxlhw wjqhw At-jrmjHw mhcr HmTrH wjtnw Atw Al-gdljHw bn-Ahjqm bn-xpn lHwcAHw Al-Hbjt wjxb btwk HOm׃ s
39.15 wAl-jrmjHw HjH dbr-jHwH bHjtw Ocwr bhcr HmTrH lAmr׃
39.16 Hlwk wAmrt lObd-mlk Hkwxj lAmr kH-Amr jHwH cbAwt AlHj jxrAl Hnnj [mbj k] (mbjA q) At-dbrj Al-HOjr HzAt lrOH wlA lTwbH wHjw lpnjk bjwm HHwA׃
39.17 wHcltjk bjwm-HHwA nAm-jHwH wlA tntn bjd HAnxjm Axr-AtH jgwr mpnjHm׃
39.18 kj mlT AmlTk wbhrb lA tpl wHjtH lk npxk lxll kj-bTht bj nAm-jHwH׃ s
39.1 Anno nono Sedeciae regis Iudae, mense decimo, venit Nabuchodonosor rex Babylonis et omnis exercitus eius ad Ierusalem et obsidebant eam.
39.2 Undecimo autem anno Sedeciae, mense quarto, nona mensis, aperta est civitas;
39.3 et ingressi sunt omnes principes regis Babylonis et sederunt in porta Media: Nergelsereser Samegarnabu, Sarsachim princeps eunuchorum, Nergelsereser princeps magorum et omnes reliqui principes regis Babylonis.
39.4 Cumque vidisset eos Sedecias rex Iudae et omnes viri bellatores, fugerunt et egressi sunt nocte de civitate per viam horti regis et per portam, quae erat inter duos muros, et egressi sunt ad viam Arabae.
39.5 Persecutus est autem eos exercitus Chaldaeorum; et comprehenderunt Sedeciam in campestribus Iericho et captum adduxerunt ad Nabuchodonosor regem Babylonis in Rebla, quae est in terra Emath; et locutus est ad eum iudicia.
39.6 Et occidit rex Babylonis filios Sedeciae in Rebla in oculis eius, et omnes nobiles Iudae occidit rex Babylonis;
39.7 oculos quoque Sedeciae eruit et vinxit eum compedibus, ut duceretur in Babylonem.
39.8 Domum quoque regis et domum vulgi succenderunt Chaldaei igni; et murum Ierusalem subverterunt.
39.9 Et reliquias populi, quae remanserant in civitate, et perfugas, qui transfugerant ad eum, et superfluos artificum, qui remanserant, transtulit Nabuzardan magister satellitum in Babylonem.
39.10 Et de plebe pauperum, qui nihil penitus habebant, dimisit Nabuzardan magister satellitum in terra Iudae; et dedit eis vineas et agros in die illa.
39.11 Praeceperat autem Nabuchodonosor rex Babylonis de Ieremia Nabuzardan magistro satellitum dicens:
39.12 “ Tolle illum et pone super eum oculos tuos nihilque ei mali facias, sed, ut voluerit, sic facies ei ”.
39.13 Misit ergo Nabuzardan princeps satellitum et Nabusezban princeps eunuchorum et Nergelsereser princeps magorum et omnes optimates regis Babylonis
39.14 miserunt et tulerunt Ieremiam de vestibulo custodiae et tradiderunt eum Godoliae filio Ahicam filii Saphan, ut duceret domum. Et habitavit in populo.
39.15 Ad Ieremiam autem factus fuerat sermo Domini, cum clausus esset in vestibulo custodiae, dicens:
39.16 “ Vade et dic Abdemelech Aethiopi dicens: Haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel: Ecce ego inducam sermones meos super civitatem hanc in malum et non in bonum; et erunt in conspectu tuo in die illa.
39.17 Et liberabo te in die illa, ait Dominus, et non traderis in manus virorum, quos tu formidas;
39.18 sed eruens liberabo te, et gladio non cades, sed erit tibi anima tua quasi spolium, quia in me habuisti fiduciam ”, ait Dominus.
40.1 Dies ist das Wort, welches vom HERRN an Jeremia erging, nachdem ihn Nebusaradan, der Oberste der Leibwache, in Rama freigelassen hatte; denn da er ihn holen ließ, war er noch mit Fesseln gebunden unter all den Gefangenen Jerusalems und Judas, die nach Babel weggeführt werden sollten.
40.2 Und der Oberste der Leibwache nahm Jeremia und sprach zu ihm: Der HERR, dein Gott, hat dieses Unglück über diesen Ort vorhergesagt;
40.3 und der HERR hat es so kommen lassen und getan, wie er gesagt; denn ihr habt an dem HERRN gesündigt und auf seine Stimme nicht gehört; darum ist es euch so ergangen.
40.4 Und nun siehe, ich löse dich heute von den Fesseln, die an deinen Händen sind; gefällt es dir, mit mir gen Babel zu ziehen, so komm! Ich will Sorge für dich tragen. Gefällt es dir aber nicht, mit mir gen Babel zu ziehen, so laß es bleiben! Siehe, das ganze Land steht dir offen; wohin es dich gut und recht dünkt zu gehen, dahin gehe!
40.5 Da er sich aber noch nicht entschließen konnte, sprach er zu ihm : So kehre zurück zu Gedalja, dem Sohn Achikams, des Sohnes Saphans, welchen der babylonische König über die Städte Judas gesetzt hat, und bleibe bei ihm unter dem Volk, oder gehe, wohin es dir gefällt! Und der Oberste der Leibwache gab ihm Wegzehrung und ein Geschenk und entließ ihn.
40.6 Da kam Jeremia zu Gedalja, dem Sohne Achikams, nach Mizpa und wohnte bei ihm unter dem Volk, das im Lande übriggeblieben war.
40.7 Als nun alle Hauptleute des Heers, die sich mit ihren Männern noch auf dem Felde aufhielten, vernahmen, daß der König von Babel Gedalja, den Sohn Achikams, über das Land gesetzt und ihm die Männer, Weiber und Kinder, auch die Armen im Lande, die nicht gefangen gen Babel geführt worden waren, übergeben hatte,
40.8 kamen sie zu Gedalja gen Mizpa, nämlich Ismael, der Sohn Netanjas, Johanan und Jonatan, die Söhne Kareachs, Seraja, der Sohn Tanchumets, und die Söhne Ephais, des Netophatiters, Jesanja, der Sohn des Maachatiters, sie und ihre Leute.
40.9 Und Gedalja, der Sohn Achikams, des Sohnes Saphans, schwur ihnen und ihren Leuten also: Fürchtet euch nicht davor, den Chaldäern zu dienen; bleibet im Lande und dienet dem König von Babel, so wird es euch wohl ergehen!
40.10 Siehe, ich wohne zu Mizpa, um den Chaldäern zu Befehl zu stehen, die zu uns kommen werden. So erntet nun Wein, Obst und Öl und tut es in eure Gefäße und wohnet in euren Städten, die ihr innehabt!
40.11 Als auch alle Juden, die in Moab und unter den Ammonitern, in Edom und allen Ländern wohnten, hörten, daß der König von Babel einen Überrest in Juda gelassen und Gedalja, den Sohn Achikams, des Sohnes Saphans, über ihn gesetzt habe,
40.12 kehrten alle diese Juden wieder zurück von den Orten, dahin sie geflohen waren; und sie kamen ins Land Juda zu Gedalja gen Mizpa und sammelten Wein und Obst in großer Menge.
40.13 Johanan aber, der Sohn Kareachs, und alle Hauptleute des Heers, die sich auf dem Felde aufhielten, kamen zu Gedalja gen Mizpa und sprachen zu ihm:
40.14 Weißt du auch, daß Baalis, der König der Kinder Ammon, Ismael, den Sohn Netanjas, gesandt hat, um dich totzuschlagen? Aber Gedalja, der Sohn Achikams, glaubte ihnen nicht.
40.15 Da sprach Johanan, der Sohn Kareachs, heimlich zu Gedalja in Mizpa also: Laß mich doch hingehen, ich will Ismael, den Sohn Netanjas, erschlagen, daß es niemand erfährt! Warum sollte er dich totschlagen, so daß alle Juden, die sich zu dir versammelt haben, zerstreut werden und der Überrest von Juda umkommt?
40.16 Da sprach Gedalja, der Sohn Achikams, zu Johanan, dem Sohne Kareachs: Du sollst diesen Anschlag nicht ausführen; denn du redest Lügen über Ismael!
40.1 ὁ λόγος ὁ γενόμενος παρὰ κυρίου πρὸς ιερεμιαν ὕστερον μετὰ τὸ ἀποστεῖλαι αὐτὸν ναβουζαρδαν τὸν ἀρχιμάγειρον τὸν ἐκ δαμαν ἐν τῷ λαβεῖν αὐτὸν ἐν χειροπέδαις ἐν μέσῳ ἀποικίας ιουδα τῶν ἠγμένων εἰς βαβυλῶνα
40.2 καὶ ἔλαβεν αὐτὸν ὁ ἀρχιμάγειρος καὶ εἶπεν αὐτῷ κύριος ὁ θεός σου ἐλάλησεν τὰ κακὰ ταῦτα ἐπὶ τὸν τόπον τοῦτον
40.3 καὶ ἐποίησεν κύριος ὅτι ἡμάρτετε αὐτῷ καὶ οὐκ ἠκούσατε αὐτοῦ τῆς φωνῆς
40.4 ἰδοὺ ἔλυσά σε ἀπὸ τῶν χειροπέδων τῶν ἐπὶ τὰς χεῖράς σου εἰ καλὸν ἐναντίον σου ἐλθεῖν μετ' ἐμοῦ εἰς βαβυλῶνα ἧκε καὶ θήσω τοὺς ὀφθαλμούς μου ἐπὶ σέ
40.5 εἰ δὲ μή ἀπότρεχε καὶ ἀνάστρεψον πρὸς γοδολιαν υἱὸν αχικαμ υἱοῦ σαφαν ὃν κατέστησεν βασιλεὺς βαβυλῶνος ἐν γῇ ιουδα καὶ οἴκησον μετ' αὐτοῦ ἐν μέσῳ τοῦ λαοῦ ἐν γῇ ιουδα εἰς ἅπαντα τὰ ἀγαθὰ ἐν ὀφθαλμοῖς σου τοῦ πορευθῆναι πορεύου καὶ ἔδωκεν αὐτῷ ὁ ἀρχιμάγειρος δῶρα καὶ ἀπέστειλεν αὐτόν
40.6 καὶ ἦλθεν πρὸς γοδολιαν εἰς μασσηφα καὶ ἐκάθισεν ἐν μέσῳ τοῦ λαοῦ τοῦ καταλειφθέντος ἐν τῇ γῇ
40.7 καὶ ἤκουσαν πάντες οἱ ἡγεμόνες τῆς δυνάμεως τῆς ἐν ἀγρῷ αὐτοὶ καὶ οἱ ἄνδρες αὐτῶν ὅτι κατέστησεν βασιλεὺς βαβυλῶνος τὸν γοδολιαν ἐν τῇ γῇ καὶ παρεκατέθετο αὐτῷ ἄνδρας καὶ γυναῖκας αὐτῶν οὓς οὐκ ἀπῴκισεν εἰς βαβυλῶνα
40.8 καὶ ἦλθεν πρὸς γοδολιαν εἰς μασσηφα ισμαηλ υἱὸς ναθανιου καὶ ιωαναν υἱὸς καρηε καὶ σαραιας υἱὸς θαναεμεθ καὶ υἱοὶ ωφε τοῦ νετωφατι καὶ ιεζονιας υἱὸς τοῦ μοχατι αὐτοὶ καὶ οἱ ἄνδρες αὐτῶν
40.9 καὶ ὤμοσεν αὐτοῖς γοδολιας καὶ τοῖς ἀνδράσιν αὐτῶν λέγων μὴ φοβηθῆτε ἀπὸ προσώπου τῶν παίδων τῶν χαλδαίων κατοικήσατε ἐν τῇ γῇ καὶ ἐργάσασθε τῷ βασιλεῖ βαβυλῶνος καὶ βέλτιον ἔσται ὑμῖν
40.10 καὶ ἰδοὺ ἐγὼ κάθημαι ἐναντίον ὑμῶν εἰς μασσηφα στῆναι κατὰ πρόσωπον τῶν χαλδαίων οἳ ἂν ἔλθωσιν ἐφ' ὑμᾶς καὶ ὑμεῖς συναγάγετε οἶνον καὶ ὀπώραν καὶ συναγάγετε ἔλαιον καὶ βάλετε εἰς τὰ ἀγγεῖα ὑμῶν καὶ οἰκήσατε ἐν ταῖς πόλεσιν αἷς κατεκρατήσατε
40.11 καὶ πάντες οἱ ιουδαῖοι οἱ ἐν γῇ μωαβ καὶ ἐν υἱοῖς αμμων καὶ οἱ ἐν τῇ ιδουμαίᾳ καὶ οἱ ἐν πάσῃ τῇ γῇ ἤκουσαν ὅτι ἔδωκεν βασιλεὺς βαβυλῶνος κατάλειμμα τῷ ιουδα καὶ ὅτι κατέστησεν ἐπ' αὐτοὺς τὸν γοδολιαν υἱὸν αχικαμ
40.12 καὶ ἦλθον πρὸς γοδολιαν εἰς γῆν ιουδα εἰς μασσηφα καὶ συνήγαγον οἶνον καὶ ὀπώραν πολλὴν σφόδρα καὶ ἔλαιον
40.13 καὶ ιωαναν υἱὸς καρηε καὶ πάντες οἱ ἡγεμόνες τῆς δυνάμεως οἱ ἐν τοῖς ἀγροῖς ἦλθον πρὸς γοδολιαν εἰς μασσηφα
40.14 καὶ εἶπαν αὐτῷ εἰ γνώσει γινώσκεις ὅτι βελισα βασιλεὺς υἱῶν αμμων ἀπέστειλεν πρὸς σὲ τὸν ισμαηλ πατάξαι σου ψυχήν καὶ οὐκ ἐπίστευσεν αὐτοῖς γοδολιας
40.15 καὶ ιωαναν εἶπεν τῷ γοδολια κρυφαίως ἐν μασσηφα πορεύσομαι δὴ καὶ πατάξω τὸν ισμαηλ καὶ μηθεὶς γνώτω μὴ πατάξῃ σου ψυχὴν καὶ διασπαρῇ πᾶς ιουδα οἱ συνηγμένοι πρὸς σὲ καὶ ἀπολοῦνται οἱ κατάλοιποι ιουδα
40.16 καὶ εἶπεν γοδολιας πρὸς ιωαναν μὴ ποιήσῃς τὸ πρᾶγμα τοῦτο ὅτι ψευδῆ σὺ λέγεις περὶ ισμαηλ
40.1 o logos o genomenos para kyrioy pros ieremian ysteron meta to aposteilai ayton naboyzardan ton archimageiron ton ek daman en toh labein ayton en cheiropedais en mesoh apoikias ioyda tohn ehgmenohn eis babylohna
40.2 kai elaben ayton o archimageiros kai eipen aytoh kyrios o theos soy elalehsen ta kaka tayta epi ton topon toyton
40.3 kai epoiehsen kyrios oti ehmartete aytoh kai oyk ehkoysate aytoy tehs phohnehs
40.4 idoy elysa se apo tohn cheiropedohn tohn epi tas cheiras soy ei kalon enantion soy elthein met' emoy eis babylohna ehke kai thehsoh toys ophthalmoys moy epi se
40.5 ei de meh apotreche kai anastrepson pros godolian yion achikam yioy saphan on katestehsen basileys babylohnos en geh ioyda kai oikehson met' aytoy en mesoh toy laoy en geh ioyda eis apanta ta agatha en ophthalmois soy toy poreythehnai poreyoy kai edohken aytoh o archimageiros dohra kai apesteilen ayton
40.6 kai ehlthen pros godolian eis massehpha kai ekathisen en mesoh toy laoy toy kataleiphthentos en teh geh
40.7 kai ehkoysan pantes oi ehgemones tehs dynameohs tehs en agroh aytoi kai oi andres aytohn oti katestehsen basileys babylohnos ton godolian en teh geh kai parekatetheto aytoh andras kai gynaikas aytohn oys oyk apohkisen eis babylohna
40.8 kai ehlthen pros godolian eis massehpha ismaehl yios nathanioy kai iohanan yios karehe kai saraias yios thanaemeth kai yioi ohphe toy netohphati kai iezonias yios toy mochati aytoi kai oi andres aytohn
40.9 kai ohmosen aytois godolias kai tois andrasin aytohn legohn meh phobehthehte apo prosohpoy tohn paidohn tohn chaldaiohn katoikehsate en teh geh kai ergasasthe toh basilei babylohnos kai beltion estai ymin
40.10 kai idoy egoh kathehmai enantion ymohn eis massehpha stehnai kata prosohpon tohn chaldaiohn oi an elthohsin eph' ymas kai ymeis synagagete oinon kai opohran kai synagagete elaion kai balete eis ta aggeia ymohn kai oikehsate en tais polesin ais katekratehsate
40.11 kai pantes oi ioydaioi oi en geh mohab kai en yiois ammohn kai oi en teh idoymaia kai oi en paseh teh geh ehkoysan oti edohken basileys babylohnos kataleimma toh ioyda kai oti katestehsen ep' aytoys ton godolian yion achikam
40.12 kai ehlthon pros godolian eis gehn ioyda eis massehpha kai synehgagon oinon kai opohran pollehn sphodra kai elaion
40.13 kai iohanan yios karehe kai pantes oi ehgemones tehs dynameohs oi en tois agrois ehlthon pros godolian eis massehpha
40.14 kai eipan aytoh ei gnohsei ginohskeis oti belisa basileys yiohn ammohn apesteilen pros se ton ismaehl pataxai soy psychehn kai oyk episteysen aytois godolias
40.15 kai iohanan eipen toh godolia kryphaiohs en massehpha poreysomai deh kai pataxoh ton ismaehl kai mehtheis gnohtoh meh pataxeh soy psychehn kai diaspareh pas ioyda oi synehgmenoi pros se kai apoloyntai oi kataloipoi ioyda
40.16 kai eipen godolias pros iohanan meh poiehsehs to pragma toyto oti pseydeh sy legeis peri ismaehl
40.1 הַדָּבָר אֲשֶׁר־הָיָה אֶל־יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה אַחַר ׀ שַׁלַּח אֹתֹו נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים מִן־הָרָמָה בְּקַחְתֹּו אֹתֹו וְהוּא־אָסוּר בָּאזִקִּים בְּתֹוךְ כָּל־גָּלוּת יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה הַמֻּגְלִים בָּבֶלָה׃
40.2 וַיִּקַּח רַב־טַבָּחִים לְיִרְמְיָהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דִּבֶּר אֶת־הָרָעָה הַזֹּאת אֶל־הַמָּקֹום הַזֶּה׃
40.3 וַיָּבֵא וַיַּעַשׂ יְהוָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר כִּי־חֲטָאתֶם לַיהוָה וְלֹא־שְׁמַעְתֶּם בְּקֹולֹו וְהָיָה לָכֶם [דָּבָר כ] (הַדָּבָר ק) הַזֶּה׃
40.4 וְעַתָּה הִנֵּה פִתַּחְתִּיךָ הַיֹּום מִן־הָאזִקִּים אֲשֶׁר עַל־יָדֶךָ אִם־טֹוב בְּעֵינֶיךָ לָבֹוא אִתִּי בָבֶל בֹּא וְאָשִׂים אֶת־עֵינִי עָלֶיךָ וְאִם־רַע בְּעֵינֶיךָ לָבֹוא־אִתִּי בָבֶל חֲדָל רְאֵה כָּל־הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ אֶל־טֹוב וְאֶל־הַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ לָלֶכֶת שָׁמָּה לֵךְ׃
40.5 וְעֹודֶנּוּ לֹא־יָשׁוּב וְשֻׁבָה אֶל־גְּדַלְיָה בֶן־אֲחִיקָם בֶּן־שָׁפָן אֲשֶׁר הִפְקִיד מֶלֶךְ־בָּבֶל בְּעָרֵי יְהוּדָה וְשֵׁב אִתֹּו בְּתֹוךְ הָעָם אֹו אֶל־כָּל־הַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ לָלֶכֶת לֵךְ וַיִּתֶּן־לֹו רַב־טַבָּחִים אֲרֻחָה וּמַשְׂאֵת וַיְשַׁלְּחֵהוּ׃
40.6 וַיָּבֹא יִרְמְיָהוּ אֶל־גְּדַלְיָה בֶן־אֲחִיקָם הַמִּצְפָּתָה וַיֵּשֶׁב אִתֹּו בְּתֹוךְ הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּאָרֶץ׃ ס
40.7 וַיִּשְׁמְעוּ כָל־שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה הֵמָּה וְאַנְשֵׁיהֶם כִּי־הִפְקִיד מֶלֶךְ־בָּבֶל אֶת־גְּדַלְיָהוּ בֶן־אֲחִיקָם בָּאָרֶץ וְכִי ׀ הִפְקִיד אִתֹּו אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטָף וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ מֵאֲשֶׁר לֹא־הָגְלוּ בָּבֶלָה׃
40.8 וַיָּבֹאוּ אֶל־גְּדַלְיָה הַמִּצְפָּתָה וְיִשְׁמָעֵאל בֶּן־נְתַנְיָהוּ וְיֹוחָנָן וְיֹונָתָן בְּנֵי־קָרֵחַ וּשְׂרָיָה בֶן־תַּנְחֻמֶת וּבְנֵי ׀ [עֹופַי כ] (עֵיפַי ק) הַנְּטֹפָתִי וִיזַנְיָהוּ בֶּן־הַמַּעֲכָתִי הֵמָּה וְאַנְשֵׁיהֶם׃
40.9 וַיִּשָּׁבַע לָהֶם גְּדַלְיָהוּ בֶן־אֲחִיקָם בֶּן־שָׁפָן וּלְאַנְשֵׁיהֶם לֵאמֹר אַל־תִּירְאוּ מֵעֲבֹוד הַכַּשְׂדִּים שְׁבוּ בָאָרֶץ וְעִבְדוּ אֶת־מֶלֶךְ בָּבֶל וְיִיטַב לָכֶם׃
40.10 וַאֲנִי הִנְנִי יֹשֵׁב בַּמִּצְפָּה לַעֲמֹד לִפְנֵי הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר יָבֹאוּ אֵלֵינוּ וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְקַיִץ וְשֶׁמֶן וְשִׂמוּ בִּכְלֵיכֶם וּשְׁבוּ בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר־תְּפַשְׂתֶּם׃
40.11 וְגַם כָּל־הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר־בְּמֹואָב ׀ וּבִבְנֵי־עַמֹּון וּבֶאֱדֹום וַאֲשֶׁר בְּכָל־הָאֲרָצֹות שָׁמְעוּ כִּי־נָתַן מֶלֶךְ־בָּבֶל שְׁאֵרִית לִיהוּדָה וְכִי הִפְקִיד עֲלֵיהֶם אֶת־גְּדַלְיָהוּ בֶּן־אֲחִיקָם בֶּן־שָׁפָן׃
40.12 וַיָּשֻׁבוּ כָל־הַיְּהוּדִים מִכָּל־הַמְּקֹמֹות אֲשֶׁר נִדְּחוּ־שָׁם וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ־יְהוּדָה אֶל־גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּתָה וַיַּאַסְפוּ יַיִן וָקַיִץ הַרְבֵּה מְאֹד׃ פ
40.13 וְיֹוחָנָן בֶּן־קָרֵחַ וְכָל־שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בָּאוּ אֶל־גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּתָה׃
40.14 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲיָדֹעַ תֵּדַע כִּי בַּעֲלִיס ׀ מֶלֶךְ בְּנֵי־עַמֹּון שָׁלַח אֶת־יִשְׁמָעֵאל בֶּן־נְתַנְיָה לְהַכֹּתְךָ נָפֶשׁ וְלֹא־הֶאֱמִין לָהֶם גְּדַלְיָהוּ בֶּן־אֲחִיקָם׃
40.15 וְיֹוחָנָן בֶּן־קָרֵחַ אָמַר אֶל־גְּדַלְיָהוּ בַסֵּתֶר בַּמִּצְפָּה לֵאמֹר אֵלְכָה נָּא וְאַכֶּה אֶת־יִשְׁמָעֵאל בֶּן־נְתַנְיָה וְאִישׁ לֹא יֵדָע לָמָּה יַכֶּכָּה נֶּפֶשׁ וְנָפֹצוּ כָּל־יְהוּדָה הַנִּקְבָּצִים אֵלֶיךָ וְאָבְדָה שְׁאֵרִית יְהוּדָה׃
40.16 וַיֹּאמֶר גְּדַלְיָהוּ בֶן־אֲחִיקָם אֶל־יֹוחָנָן בֶּן־קָרֵחַ אַל־ [תַּעַשׂ כ] (תַּעֲשֵׂה ק) אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה כִּי־שֶׁקֶר אַתָּה דֹבֵר אֶל־יִשְׁמָעֵאל׃ ס
40.1 Hadaabaar Aaxxaer-HaajaaH Aael-jirmjaaHw meAet jHwaaH Aahar xxalah Aotow nbwzarAadaan rab-Tabaahijm min-HaaraamaaH bqahtow Aotow wHwA-Aaaswr baaAziqijm btowk kaal-gaalwt jrwxxaalaim wijHwdaaH Hamuglijm baabaelaaH׃
40.2 wajiqah rab-Tabaahijm ljirmjaaHw wajoAmaer Aelaajw jHwaaH AaeloHaejkaa dibaer Aaet-HaaraaOaaH HazoAt Aael-Hamaaqowm HazaeH׃
40.3 wajaabeA wajaOax jHwaaH kaAaxxaer diber kij-haTaaAtaem lajHwaaH wloA-xxmaOtaem bqowlow wHaajaaH laakaem [daabaar k] (Hadaabaar q) HazaeH׃
40.4 wOataaH HineH pitahtijkaa Hajowm min-HaaAziqijm Aaxxaer Oal-jaadaekaa Aim-Towb bOejnaejkaa laabowA Aitij baabael boA wAaaxijm Aaet-Oejnij Oaalaejkaa wAim-raO bOejnaejkaa laabowA-Aitij baabael hadaal rAeH kaal-HaaAaaraec lpaanaejkaa Aael-Towb wAael-Hajaaxxaar bOejnaejkaa laalaekaet xxaamaaH lek׃
40.5 wOowdaenw loA-jaaxxwb wxxubaaH Aael-gdaljaaH baen-Aahijqaam baen-xxaapaan Aaxxaer Hipqijd maelaek-baabael bOaarej jHwdaaH wxxeb Aitow btowk HaaOaam Aow Aael-kaal-Hajaaxxaar bOejnaejkaa laalaekaet lek wajitaen-low rab-Tabaahijm AaruhaaH wmaxAet wajxxalheHw׃
40.6 wajaaboA jirmjaaHw Aael-gdaljaaH baen-Aahijqaam HamicpaataaH wajexxaeb Aitow btowk HaaOaam HanixxAaarijm baaAaaraec׃ s
40.7 wajixxmOw kaal-xaarej Hahajaalijm Aaxxaer baxaadaeH HemaaH wAanxxejHaem kij-Hipqijd maelaek-baabael Aaet-gdaljaaHw baen-Aahijqaam baaAaaraec wkij Hipqijd Aitow Aanaaxxijm wnaaxxijm waaTaap wmidalat HaaAaaraec meAaxxaer loA-Haaglw baabaelaaH׃
40.8 wajaaboAw Aael-gdaljaaH HamicpaataaH wjixxmaaOeAl baen-ntanjaaHw wjowhaanaan wjownaataan bnej-qaareha wxraajaaH baen-tanhumaet wbnej [Oowpaj k] (Oejpaj q) HanTopaatij wijzanjaaHw baen-HamaOakaatij HemaaH wAanxxejHaem׃
40.9 wajixxaabaO laaHaem gdaljaaHw baen-Aahijqaam baen-xxaapaan wlAanxxejHaem leAmor Aal-tijrAw meOabowd Hakaxdijm xxbw baaAaaraec wOibdw Aaet-maelaek baabael wjijTab laakaem׃
40.10 waAanij Hinnij joxxeb bamicpaaH laOamod lipnej Hakaxdijm Aaxxaer jaaboAw Aelejnw wAataem Aispw jajin wqajic wxxaemaen wximw biklejkaem wxxbw bOaarejkaem Aaxxaer-tpaxtaem׃
40.11 wgam kaal-HajHwdijm Aaxxaer-bmowAaab wbibnej-Oamown wbaeAaedowm waAaxxaer bkaal-HaaAaraacowt xxaamOw kij-naatan maelaek-baabael xxAerijt lijHwdaaH wkij Hipqijd OalejHaem Aaet-gdaljaaHw baen-Aahijqaam baen-xxaapaan׃
40.12 wajaaxxubw kaal-HajHwdijm mikaal-Hamqomowt Aaxxaer nidhw-xxaam wajaaboAw Aaeraec-jHwdaaH Aael-gdaljaaHw HamicpaataaH wajaAaspw jajin waaqajic HarbeH mAod׃ p
40.13 wjowhaanaan baen-qaareha wkaal-xaarej Hahajaalijm Aaxxaer baxaadaeH baaAw Aael-gdaljaaHw HamicpaataaH׃
40.14 wajoAmrw Aelaajw HajaadoOa tedaO kij baOalijs maelaek bnej-Oamown xxaalah Aaet-jixxmaaOeAl baen-ntanjaaH lHakotkaa naapaexx wloA-HaeAaemijn laaHaem gdaljaaHw baen-Aahijqaam׃
40.15 wjowhaanaan baen-qaareha Aaamar Aael-gdaljaaHw basetaer bamicpaaH leAmor AelkaaH naaA wAakaeH Aaet-jixxmaaOeAl baen-ntanjaaH wAijxx loA jedaaO laamaaH jakaekaaH naepaexx wnaapocw kaal-jHwdaaH Haniqbaacijm Aelaejkaa wAaabdaaH xxAerijt jHwdaaH׃
40.16 wajoAmaer gdaljaaHw baen-Aahijqaam Aael-jowhaanaan baen-qaareha Aal- [taOax k] (taOaxeH q) Aaet-Hadaabaar HazaeH kij-xxaeqaer AataaH dober Aael-jixxmaaOeAl׃ s
40.1 הדבר אשר־היה אל־ירמיהו מאת יהוה אחר ׀ שלח אתו נבוזראדן רב־טבחים מן־הרמה בקחתו אתו והוא־אסור באזקים בתוך כל־גלות ירושלם ויהודה המגלים בבלה׃
40.2 ויקח רב־טבחים לירמיהו ויאמר אליו יהוה אלהיך דבר את־הרעה הזאת אל־המקום הזה׃
40.3 ויבא ויעש יהוה כאשר דבר כי־חטאתם ליהוה ולא־שמעתם בקולו והיה לכם [דבר כ] (הדבר ק) הזה׃
40.4 ועתה הנה פתחתיך היום מן־האזקים אשר על־ידך אם־טוב בעיניך לבוא אתי בבל בא ואשים את־עיני עליך ואם־רע בעיניך לבוא־אתי בבל חדל ראה כל־הארץ לפניך אל־טוב ואל־הישר בעיניך ללכת שמה לך׃
40.5 ועודנו לא־ישוב ושבה אל־גדליה בן־אחיקם בן־שפן אשר הפקיד מלך־בבל בערי יהודה ושב אתו בתוך העם או אל־כל־הישר בעיניך ללכת לך ויתן־לו רב־טבחים ארחה ומשאת וישלחהו׃
40.6 ויבא ירמיהו אל־גדליה בן־אחיקם המצפתה וישב אתו בתוך העם הנשארים בארץ׃ ס
40.7 וישמעו כל־שרי החילים אשר בשדה המה ואנשיהם כי־הפקיד מלך־בבל את־גדליהו בן־אחיקם בארץ וכי ׀ הפקיד אתו אנשים ונשים וטף ומדלת הארץ מאשר לא־הגלו בבלה׃
40.8 ויבאו אל־גדליה המצפתה וישמעאל בן־נתניהו ויוחנן ויונתן בני־קרח ושריה בן־תנחמת ובני ׀ [עופי כ] (עיפי ק) הנטפתי ויזניהו בן־המעכתי המה ואנשיהם׃
40.9 וישבע להם גדליהו בן־אחיקם בן־שפן ולאנשיהם לאמר אל־תיראו מעבוד הכשדים שבו בארץ ועבדו את־מלך בבל וייטב לכם׃
40.10 ואני הנני ישב במצפה לעמד לפני הכשדים אשר יבאו אלינו ואתם אספו יין וקיץ ושמן ושמו בכליכם ושבו בעריכם אשר־תפשתם׃
40.11 וגם כל־היהודים אשר־במואב ׀ ובבני־עמון ובאדום ואשר בכל־הארצות שמעו כי־נתן מלך־בבל שארית ליהודה וכי הפקיד עליהם את־גדליהו בן־אחיקם בן־שפן׃
40.12 וישבו כל־היהודים מכל־המקמות אשר נדחו־שם ויבאו ארץ־יהודה אל־גדליהו המצפתה ויאספו יין וקיץ הרבה מאד׃ פ
40.13 ויוחנן בן־קרח וכל־שרי החילים אשר בשדה באו אל־גדליהו המצפתה׃
40.14 ויאמרו אליו הידע תדע כי בעליס ׀ מלך בני־עמון שלח את־ישמעאל בן־נתניה להכתך נפש ולא־האמין להם גדליהו בן־אחיקם׃
40.15 ויוחנן בן־קרח אמר אל־גדליהו בסתר במצפה לאמר אלכה נא ואכה את־ישמעאל בן־נתניה ואיש לא ידע למה יככה נפש ונפצו כל־יהודה הנקבצים אליך ואבדה שארית יהודה׃
40.16 ויאמר גדליהו בן־אחיקם אל־יוחנן בן־קרח אל־ [תעש כ] (תעשה ק) את־הדבר הזה כי־שקר אתה דבר אל־ישמעאל׃ ס
40.1 Hdbr Axr-HjH Al-jrmjHw mAt jHwH Ahr xlh Atw nbwzrAdn rb-Tbhjm mn-HrmH bqhtw Atw wHwA-Aswr bAzqjm btwk kl-glwt jrwxlm wjHwdH Hmgljm bblH׃
40.2 wjqh rb-Tbhjm ljrmjHw wjAmr Aljw jHwH AlHjk dbr At-HrOH HzAt Al-Hmqwm HzH׃
40.3 wjbA wjOx jHwH kAxr dbr kj-hTAtm ljHwH wlA-xmOtm bqwlw wHjH lkm [dbr k] (Hdbr q) HzH׃
40.4 wOtH HnH pthtjk Hjwm mn-HAzqjm Axr Ol-jdk Am-Twb bOjnjk lbwA Atj bbl bA wAxjm At-Ojnj Oljk wAm-rO bOjnjk lbwA-Atj bbl hdl rAH kl-HArc lpnjk Al-Twb wAl-Hjxr bOjnjk llkt xmH lk׃
40.5 wOwdnw lA-jxwb wxbH Al-gdljH bn-Ahjqm bn-xpn Axr Hpqjd mlk-bbl bOrj jHwdH wxb Atw btwk HOm Aw Al-kl-Hjxr bOjnjk llkt lk wjtn-lw rb-Tbhjm ArhH wmxAt wjxlhHw׃
40.6 wjbA jrmjHw Al-gdljH bn-Ahjqm HmcptH wjxb Atw btwk HOm HnxArjm bArc׃ s
40.7 wjxmOw kl-xrj Hhjljm Axr bxdH HmH wAnxjHm kj-Hpqjd mlk-bbl At-gdljHw bn-Ahjqm bArc wkj Hpqjd Atw Anxjm wnxjm wTp wmdlt HArc mAxr lA-Hglw bblH׃
40.8 wjbAw Al-gdljH HmcptH wjxmOAl bn-ntnjHw wjwhnn wjwntn bnj-qrh wxrjH bn-tnhmt wbnj [Owpj k] (Ojpj q) HnTptj wjznjHw bn-HmOktj HmH wAnxjHm׃
40.9 wjxbO lHm gdljHw bn-Ahjqm bn-xpn wlAnxjHm lAmr Al-tjrAw mObwd Hkxdjm xbw bArc wObdw At-mlk bbl wjjTb lkm׃
40.10 wAnj Hnnj jxb bmcpH lOmd lpnj Hkxdjm Axr jbAw Aljnw wAtm Aspw jjn wqjc wxmn wxmw bkljkm wxbw bOrjkm Axr-tpxtm׃
40.11 wgm kl-HjHwdjm Axr-bmwAb wbbnj-Omwn wbAdwm wAxr bkl-HArcwt xmOw kj-ntn mlk-bbl xArjt ljHwdH wkj Hpqjd OljHm At-gdljHw bn-Ahjqm bn-xpn׃
40.12 wjxbw kl-HjHwdjm mkl-Hmqmwt Axr ndhw-xm wjbAw Arc-jHwdH Al-gdljHw HmcptH wjAspw jjn wqjc HrbH mAd׃ p
40.13 wjwhnn bn-qrh wkl-xrj Hhjljm Axr bxdH bAw Al-gdljHw HmcptH׃
40.14 wjAmrw Aljw HjdO tdO kj bOljs mlk bnj-Omwn xlh At-jxmOAl bn-ntnjH lHktk npx wlA-HAmjn lHm gdljHw bn-Ahjqm׃
40.15 wjwhnn bn-qrh Amr Al-gdljHw bstr bmcpH lAmr AlkH nA wAkH At-jxmOAl bn-ntnjH wAjx lA jdO lmH jkkH npx wnpcw kl-jHwdH Hnqbcjm Aljk wAbdH xArjt jHwdH׃
40.16 wjAmr gdljHw bn-Ahjqm Al-jwhnn bn-qrh Al- [tOx k] (tOxH q) At-Hdbr HzH kj-xqr AtH dbr Al-jxmOAl׃ s
40.1 Sermo, qui factus est ad Ieremiam a Domino, postquam dimissus est a Nabuzardan magistro satellitum de Rama, quando tulit eum vinctum catenis in medio omnium, qui migrabant de Ierusalem et Iuda et ducebantur in Babylonem.
40.2 Tollens ergo princeps satellitum Ieremiam, dixit ad eum: “ Dominus Deus tuus locutus est malum hoc super locum istum
40.3 et adduxit; et fecit Dominus, sicut locutus est, quia peccastis Domino et non audistis vocem eius, et factus est vobis sermo hic.
40.4 Nunc ergo ecce solvi te hodie de catenis, quae sunt in manibus tuis. Si placet tibi, ut venias mecum in Babylonem, veni, et ponam oculos meos super te; si autem displicet tibi venire mecum in Babylonem, reside; ecce omnis terra in conspectu tuo est: quod elegeris et quo placuerit tibi ut vadas, illuc perge ”.
40.5 Cum nondum reverteretur, dixit: “ Revertere ad Godoliam filium Ahicam filii Saphan, quem praeposuit rex Babylonis civitatibus Iudae; habita ergo cum eo in medio populi vel quocumque placuerit tibi ut vadas, vade ”. Dedit quoque ei magister satellitum cibaria et munuscula et dimisit eum.
40.6 Venit autem Ieremias ad Godoliam filium Ahicam in Maspha et habitavit cum eo in medio populi, qui relictus fuerat in terra.
40.7 Cumque audissent omnes principes exercitus, qui dispersi fuerant per regiones, ipsi et viri eorum, quod praefecisset rex Babylonis Godoliam filium Ahicam terrae et quod commendasset ei viros et mulieres et parvulos et de pauperibus terrae, qui non fuerant translati in Babylonem,
40.8 venerunt ad Godoliam in Maspha; Ismael, inquam, filius Nathaniae et Iohanan et Ionathan filii Caree et Saraia filius Thanehumeth et filii Ophi, qui erant de Netopha, et Iezonias filius Maachathi, ipsi et viri eorum.
40.9 Et iuravit eis Godolias filius Ahicam filii Saphan et comitibus eorum dicens: “Nolite timere servire Chaldaeis; habitate in terra et servite regi Babylonis, et bene erit vobis.
40.10 Ecce ego habito in Maspha, ut stem coram Chaldaeis, qui veniunt ad nos; vos autem colligite vindemiam et messem et oleum et condite in vasis vestris et manete in urbibus vestris, quas tenetis ”.
40.11 Sed et omnes Iudaei, qui erant in Moab et in filiis Ammon et in Edom et in universis regionibus, audito quod dedisset rex Babylonis reliquias in Iudaea et quod praeposuisset super eos Godoliam filium Ahicam filii Saphan,
40.12 reversi sunt, inquam, omnes Iudaei de universis locis, ad quae profugerant, et venerunt in terram Iudae ad Godoliam in Maspha et collegerunt vinum et messem multam nimis.
40.13 Iohanan autem filius Caree et omnes principes exercitus, qui dispersi fuerant in regionibus, venerunt ad Godoliam in Maspha
40.14 et dixerunt ei: “ Scito quod Baalis rex filiorum Ammon misit Ismael filium Nathaniae percutere animam tuam ”; et non credidit eis Godolias filius Ahicam.
40.15 Iohanan vero filius Caree dixit ad Godoliam seorsum in Maspha loquens: “ Ibo et percutiam Ismael filium Nathaniae, nullo sciente, ne interficiat animam tuam, et dissipentur omnes Iudaei, qui congregati sunt ad te, et peribunt reliquiae Iudae ”.
40.16 Et ait Godolias filius Ahicam ad Iohanan filium Caree: “ Noli facere verbum hoc; falsum enim tu loqueris de Ismael ”.
41.1 Es begab sich aber im siebenten Monat, daß Ismael, der Sohn Netanjas, des Sohnes Elisamas, aus königlichem Samen und von den Obersten des Königs, in Begleitung von zehn Männern, zu Gedalja, dem Sohne Achikams, gen Mizpa kam; und sie aßen daselbst miteinander.
41.2 Aber Ismael, der Sohn Netanjas, und die zehn Männer, die bei ihm waren, standen auf und schlugen Gedalja, den Sohn Achikams, des Sohnes Saphans, mit dem Schwerte und töteten den, welchen der König von Babel über das Land gesetzt hatte.
41.3 Auch alle Juden, die in Mizpa bei Gedalja waren, und die Chaldäer, die Kriegsleute, die sich daselbst befanden, erschlug Ismael.
41.4 Am zweiten Tage, nachdem er Gedalja getötet hatte (was aber noch unbekannt war),
41.5 kamen etliche Männer aus Sichem, aus Silo und Samaria, etwa achtzig Mann, die ihre Bärte geschoren, die Kleider zerrissen und sich Einschnitte gemacht hatten; die hatten Speisopfer und Weihrauch bei sich, um es zum Hause des HERRN zu bringen.
41.6 Da ging Ismael, der Sohn Netanjas, von Mizpa hinaus, ihnen entgegen, und weinte beim Gehen. Als er aber mit ihnen zusammentraf, sprach er zu ihnen: Kommt herein zu Gedalja, dem Sohne Achikams!
41.7 Als sie nun mitten in die Stadt gekommen waren, ermordete sie Ismael, der Sohn Netanjas, und warf sie in die Zisterne, er und die Leute, welche bei ihm waren.
41.8 Unter jenen aber waren zehn Männer, die sprachen zu Ismael: Töte uns nicht, denn wir haben noch verborgene Vorräte im Felde, Weizen, Gerste, Öl und Honig! Also verschonte er sie und tötete sie nicht mit ihren Brüdern.
41.9 Die Zisterne aber, in die Ismael alle Leichname der Männer werfen ließ, die er erschlagen hatte, war die große Zisterne, welche der König Asa wegen Baesas, des Königs von Israel, hatte machen lassen; die füllte Ismael, der Sohn Netanjas, mit den Erschlagenen.
41.10 Aber den Rest des Volks, der zu Mizpa war, führte Ismael gefangen; die Töchter des Königs und alles Volk, welches in Mizpa übriggeblieben war, über die Nebusaradan, der Oberste der Leibwache, Gedalja, den Sohn Achikams, gesetzt hatte, führte Ismael, der Sohn Netanjas, gefangen und machte sich davon, um zu den Kindern Ammon hinüberzuziehen.
41.11 Als aber Johanan, der Sohn Kareachs, und alle Hauptleute über das Heer, die bei ihm waren, alle Bosheit vernahmen, die Ismael, der Sohn Netanjas, begangen hatte,
41.12 nahmen sie alle Männer und zogen hin, um wider Ismael, den Sohn Netanjas, zu streiten, und sie fanden ihn bei den großen Wassern von Gibeon.
41.13 Als nun das ganze Volk, welches bei Ismael war, Johanan, den Sohn Kareachs, sah und alle Hauptleute des Heeres, die bei ihm waren, wurden sie froh;
41.14 und alles Volk, das Ismael von Mizpa weggeführt hatte, wandte sich und kehrte um und kam zu Johanan, dem Sohne Kareachs.
41.15 Ismael aber, der Sohn Netanjas, entrann vor Johanan mit acht Männern und zog zu den Kindern Ammon.
41.16 Johanan aber, der Sohn Kareachs, samt allen Hauptleuten des Heeres, die bei ihm waren, nahm den ganzen Überrest des Volkes, welchen Ismael, der Sohn Netanjas, nach der Ermordung Gedaljas, des Sohnes Achikams, von Mizpa weggeführt hatte: streitbare Männer, Weiber und Kinder und Kämmerer, welche er von Gibeon wiedergebracht hatte.
41.17 Und sie zogen hin und blieben bei der Herberge Kimhams, die neben Bethlehem liegt, um von dort nach Ägypten zu ziehen,
41.18 aus Furcht vor den Chaldäern; denn sie fürchteten sich vor ihnen, weil Ismael, der Sohn Netanjas, Gedalja, den Sohn Achikams, erschlagen hatte, welchen der König von Babel über das Land gesetzt.
41.1 καὶ ἐγένετο τῷ μηνὶ τῷ ἑβδόμῳ ἦλθεν ισμαηλ υἱὸς ναθανιου υἱοῦ ελασα ἀπὸ γένους τοῦ βασιλέως καὶ δέκα ἄνδρες μετ' αὐτοῦ πρὸς γοδολιαν εἰς μασσηφα καὶ ἔφαγον ἐκεῖ ἄρτον ἅμα
41.2 καὶ ἀνέστη ισμαηλ καὶ οἱ δέκα ἄνδρες οἳ ἦσαν μετ' αὐτοῦ καὶ ἐπάταξαν τὸν γοδολιαν ὃν κατέστησεν βασιλεὺς βαβυλῶνος ἐπὶ τῆς γῆς
41.3 καὶ πάντας τοὺς ιουδαίους τοὺς ὄντας μετ' αὐτοῦ ἐν μασσηφα καὶ πάντας τοὺς χαλδαίους τοὺς εὑρεθέντας ἐκεῖ
41.4 καὶ ἐγένετο τῇ ἡμέρᾳ τῇ δευτέρᾳ πατάξαντος αὐτοῦ τὸν γοδολιαν καὶ ἄνθρωπος οὐκ ἔγνω
41.5 καὶ ἤλθοσαν ἄνδρες ἀπὸ συχεμ καὶ ἀπὸ σαλημ καὶ ἀπὸ σαμαρείας ὀγδοήκοντα ἄνδρες ἐξυρημένοι πώγωνας καὶ διερρηγμένοι τὰ ἱμάτια καὶ κοπτόμενοι καὶ μαναα καὶ λίβανος ἐν χερσὶν αὐτῶν τοῦ εἰσενεγκεῖν εἰς οἶκον κυρίου
41.6 καὶ ἐξῆλθεν εἰς ἀπάντησιν αὐτοῖς ισμαηλ αὐτοὶ ἐπορεύοντο καὶ ἔκλαιον καὶ εἶπεν αὐτοῖς εἰσέλθετε πρὸς γοδολιαν
41.7 καὶ ἐγένετο εἰσελθόντων αὐτῶν εἰς τὸ μέσον τῆς πόλεως ἔσφαξεν αὐτοὺς εἰς τὸ φρέαρ
41.8 καὶ δέκα ἄνδρες εὑρέθησαν ἐκεῖ καὶ εἶπαν τῷ ισμαηλ μὴ ἀνέλῃς ἡμᾶς ὅτι εἰσὶν ἡμῖν θησαυροὶ ἐν ἀγρῷ πυροὶ καὶ κριθαί μέλι καὶ ἔλαιον καὶ παρῆλθεν καὶ οὐκ ἀνεῖλεν αὐτοὺς ἐν μέσῳ τῶν ἀδελφῶν αὐτῶν
41.9 καὶ τὸ φρέαρ εἰς ὃ ἔρριψεν ἐκεῖ ισμαηλ πάντας οὓς ἐπάταξεν φρέαρ μέγα τοῦτό ἐστιν ὃ ἐποίησεν ὁ βασιλεὺς ασα ἀπὸ προσώπου βαασα βασιλέως ισραηλ τοῦτο ἐνέπλησεν ισμαηλ τραυματιῶν
41.10 καὶ ἀπέστρεψεν ισμαηλ πάντα τὸν λαὸν τὸν καταλειφθέντα εἰς μασσηφα καὶ τὰς θυγατέρας τοῦ βασιλέως ἃς παρεκατέθετο ὁ ἀρχιμάγειρος τῷ γοδολια υἱῷ αχικαμ καὶ ὤ|χετο εἰς τὸ πέραν υἱῶν αμμων
41.11 καὶ ἤκουσεν ιωαναν υἱὸς καρηε καὶ πάντες οἱ ἡγεμόνες τῆς δυνάμεως οἱ μετ' αὐτοῦ πάντα τὰ κακά ἃ ἐποίησεν ισμαηλ
41.12 καὶ ἤγαγον ἅπαν τὸ στρατόπεδον αὐτῶν καὶ ὤ|χοντο πολεμεῖν αὐτὸν καὶ εὗρον αὐτὸν ἐπὶ ὕδατος πολλοῦ ἐν γαβαων
41.13 καὶ ἐγένετο ὅτε εἶδον πᾶς ὁ λαὸς ὁ μετὰ ισμαηλ τὸν ιωαναν καὶ τοὺς ἡγεμόνας τῆς δυνάμεως τῆς μετ' αὐτοῦ
41.14 καὶ ἀνέστρεψαν πρὸς ιωαναν
41.15 καὶ ισμαηλ ἐσώθη σὺν ὀκτὼ ἀνθρώποις καὶ ὤ|χετο πρὸς τοὺς υἱοὺς αμμων
41.16 καὶ ἔλαβεν ιωαναν καὶ πάντες οἱ ἡγεμόνες τῆς δυνάμεως οἱ μετ' αὐτοῦ πάντας τοὺς καταλοίπους τοῦ λαοῦ οὕς ἀπέστρεψεν ἀπὸ ισμαηλ δυνατοὺς ἄνδρας ἐν πολέμῳ καὶ τὰς γυναῖκας καὶ τὰ λοιπὰ καὶ τοὺς εὐνούχους οὓς ἀπέστρεψεν ἀπὸ γαβαων
41.17 καὶ ὤ|χοντο καὶ ἐκάθισαν ἐν γαβηρωθ-χαμααμ τὴν πρὸς βηθλεεμ τοῦ πορευθῆναι εἰσελθεῖν εἰς αἴγυπτον
41.18 ἀπὸ προσώπου τῶν χαλδαίων ὅτι ἐφοβήθησαν ἀπὸ προσώπου αὐτῶν ὅτι ἐπάταξεν ισμαηλ τὸν γοδολιαν ὃν κατέστησεν βασιλεὺς βαβυλῶνος ἐν τῇ γῇ
41.1 kai egeneto toh mehni toh ebdomoh ehlthen ismaehl yios nathanioy yioy elasa apo genoys toy basileohs kai deka andres met' aytoy pros godolian eis massehpha kai ephagon ekei arton ama
41.2 kai anesteh ismaehl kai oi deka andres oi ehsan met' aytoy kai epataxan ton godolian on katestehsen basileys babylohnos epi tehs gehs
41.3 kai pantas toys ioydaioys toys ontas met' aytoy en massehpha kai pantas toys chaldaioys toys eyrethentas ekei
41.4 kai egeneto teh ehmera teh deytera pataxantos aytoy ton godolian kai anthrohpos oyk egnoh
41.5 kai ehlthosan andres apo sychem kai apo salehm kai apo samareias ogdoehkonta andres exyrehmenoi pohgohnas kai dierrehgmenoi ta imatia kai koptomenoi kai manaa kai libanos en chersin aytohn toy eisenegkein eis oikon kyrioy
41.6 kai exehlthen eis apantehsin aytois ismaehl aytoi eporeyonto kai eklaion kai eipen aytois eiselthete pros godolian
41.7 kai egeneto eiselthontohn aytohn eis to meson tehs poleohs esphaxen aytoys eis to phrear
41.8 kai deka andres eyrethehsan ekei kai eipan toh ismaehl meh anelehs ehmas oti eisin ehmin thehsayroi en agroh pyroi kai krithai meli kai elaion kai parehlthen kai oyk aneilen aytoys en mesoh tohn adelphohn aytohn
41.9 kai to phrear eis o erripsen ekei ismaehl pantas oys epataxen phrear mega toyto estin o epoiehsen o basileys asa apo prosohpoy baasa basileohs israehl toyto eneplehsen ismaehl traymatiohn
41.10 kai apestrepsen ismaehl panta ton laon ton kataleiphthenta eis massehpha kai tas thygateras toy basileohs as parekatetheto o archimageiros toh godolia yioh achikam kai ohcheto eis to peran yiohn ammohn
41.11 kai ehkoysen iohanan yios karehe kai pantes oi ehgemones tehs dynameohs oi met' aytoy panta ta kaka a epoiehsen ismaehl
41.12 kai ehgagon apan to stratopedon aytohn kai ohchonto polemein ayton kai eyron ayton epi ydatos polloy en gabaohn
41.13 kai egeneto ote eidon pas o laos o meta ismaehl ton iohanan kai toys ehgemonas tehs dynameohs tehs met' aytoy
41.14 kai anestrepsan pros iohanan
41.15 kai ismaehl esohtheh syn oktoh anthrohpois kai ohcheto pros toys yioys ammohn
41.16 kai elaben iohanan kai pantes oi ehgemones tehs dynameohs oi met' aytoy pantas toys kataloipoys toy laoy oys apestrepsen apo ismaehl dynatoys andras en polemoh kai tas gynaikas kai ta loipa kai toys eynoychoys oys apestrepsen apo gabaohn
41.17 kai ohchonto kai ekathisan en gabehrohth0chamaam tehn pros behthleem toy poreythehnai eiselthein eis aigypton
41.18 apo prosohpoy tohn chaldaiohn oti ephobehthehsan apo prosohpoy aytohn oti epataxen ismaehl ton godolian on katestehsen basileys babylohnos en teh geh
41.1 וַיְהִי ׀ בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן־נְתַנְיָה בֶן־אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וְרַבֵּי הַמֶּלֶךְ וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתֹּו אֶל־גְּדַלְיָהוּ בֶן־אֲחִיקָם הַמִּצְפָּתָה וַיֹּאכְלוּ שָׁם לֶחֶם יַחְדָּו בַּמִּצְפָּה׃
41.2 וַיָּקָם יִשְׁמָעֵאל בֶּן־נְתַנְיָה וַעֲשֶׂרֶת הָאֲנָשִׁים ׀ אֲשֶׁר־הָיוּ אִתֹּו וַיַּכּוּ אֶת־גְּדַלְיָהוּ בֶן־אֲחִיקָם בֶּן־שָׁפָן בַּחֶרֶב וַיָּמֶת אֹתֹו אֲשֶׁר־הִפְקִיד מֶלֶךְ־בָּבֶל בָּאָרֶץ׃
41.3 וְאֵת כָּל־הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר־הָיוּ אִתֹּו אֶת־גְּדַלְיָהוּ בַּמִּצְפָּה וְאֶת־הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר נִמְצְאוּ־שָׁם אֵת אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הִכָּה יִשְׁמָעֵאל׃
41.4 וַיְהִי בַּיֹּום הַשֵּׁנִי לְהָמִית אֶת־גְּדַלְיָהוּ וְאִישׁ לֹא יָדָע׃
41.5 וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים מִשְּׁכֶם מִשִּׁלֹו וּמִשֹּׁמְרֹון שְׁמֹנִים אִישׁ מְגֻלְּחֵי זָקָן וּקְרֻעֵי בְגָדִים וּמִתְגֹּדְדִים וּמִנְחָה וּלְבֹונָה בְּיָדָם לְהָבִיא בֵּית יְהוָה׃
41.6 וַיֵּצֵא יִשְׁמָעֵאל בֶּן־נְתַנְיָה לִקְרָאתָם מִן־הַמִּצְפָּה הֹלֵךְ הָלֹךְ וּבֹכֶה וַיְהִי כִּפְגֹשׁ אֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בֹּאוּ אֶל־גְּדַלְיָהוּ בֶן־אֲחִיקָם׃ ס
41.7 וַיְהִי כְּבֹואָם אֶל־תֹּוךְ הָעִיר וַיִּשְׁחָטֵם יִשְׁמָעֵאל בֶּן־נְתַנְיָה אֶל־תֹּוךְ הַבֹּור הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־אִתֹּו׃
41.8 וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים נִמְצְאוּ־בָם וַיֹּאמְרוּ אֶל־יִשְׁמָעֵאל אַל־תְּמִתֵנוּ כִּי־יֶשׁ־לָנוּ מַטְמֹנִים בַּשָּׂדֶה חִטִּים וּשְׂעֹרִים וְשֶׁמֶן וּדְבָשׁ וַיֶּחְדַּל וְלֹא הֱמִיתָם בְּתֹוךְ אֲחֵיהֶם׃
41.9 וְהַבֹּור אֲשֶׁר הִשְׁלִיךְ שָׁם יִשְׁמָעֵאל אֵת ׀ כָּל־פִּגְרֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הִכָּה בְּיַד־גְּדַלְיָהוּ הוּא אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ אָסָא מִפְּנֵי בַּעְשָׁא מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל אֹתֹו מִלֵּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן־נְתַנְיָהוּ חֲלָלִים׃
41.10 וַיִּשְׁבְּ ׀ יִשְׁמָעֵאל אֶת־כָּל־שְׁאֵרִית הָעָם אֲשֶׁר בַּמִּצְפָּה אֶת־בְּנֹות הַמֶּלֶךְ וְאֶת־כָּל־הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בַּמִּצְפָּה אֲשֶׁר הִפְקִיד נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים אֶת־גְּדַלְיָהוּ בֶּן־אֲחִיקָם וַיִּשְׁבֵּם יִשְׁמָעֵאל בֶּן־נְתַנְיָה וַיֵּלֶךְ לַעֲבֹר אֶל־בְּנֵי עַמֹּון׃ ס
41.11 וַיִּשְׁמַע יֹוחָנָן בֶּן־קָרֵחַ וְכָל־שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר אִתֹּו אֵת כָּל־הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׁמָעֵאל בֶּן־נְתַנְיָה׃
41.12 וַיִּקְחוּ אֶת־כָּל־הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ לְהִלָּחֵם עִם־יִשְׁמָעֵאל בֶּן־נְתַנְיָה וַיִּמְצְאוּ אֹתֹו אֶל־מַיִם רַבִּים אֲשֶׁר בְּגִבְעֹון׃
41.13 וַיְהִי כִּרְאֹות כָּל־הָעָם אֲשֶׁר אֶת־יִשְׁמָעֵאל אֶת־יֹוחָנָן בֶּן־קָרֵחַ וְאֵת כָּל־שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר אִתֹּו וַיִּשְׂמָחוּ׃
41.14 וַיָּסֹבּוּ כָּל־הָעָם אֲשֶׁר־שָׁבָה יִשְׁמָעֵאל מִן־הַמִּצְפָּה וַיָּשֻׁבוּ וַיֵּלְכוּ אֶל־יֹוחָנָן בֶּן־קָרֵחַ׃
41.15 וְיִשְׁמָעֵאל בֶּן־נְתַנְיָה נִמְלַט בִּשְׁמֹנָה אֲנָשִׁים מִפְּנֵי יֹוחָנָן וַיֵּלֶךְ אֶל־בְּנֵי עַמֹּון׃ ס
41.16 וַיִּקַּח יֹוחָנָן בֶּן־קָרֵחַ וְכָל־שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר־אִתֹּו אֵת כָּל־שְׁאֵרִית הָעָם אֲשֶׁר הֵשִׁיב מֵאֵת יִשְׁמָעֵאל בֶּן־נְתַנְיָה מִן־הַמִּצְפָּה אַחַר הִכָּה אֶת־גְּדַלְיָה בֶּן־אֲחִיקָם גְּבָרִים אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וְנָשִׁים וְטַף וְסָרִסִים אֲשֶׁר הֵשִׁיב מִגִּבְעֹון׃
41.17 וַיֵּלְכוּ וַיֵּשְׁבוּ בְּגֵרוּת [כְמֹוהֶם כ] (כִּמְהָם ק) אֲשֶׁר־אֵצֶל בֵּית לָחֶם לָלֶכֶת לָבֹוא מִצְרָיִם׃
41.18 מִפְּנֵי הַכַּשְׂדִּים כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵיהֶם כִּי־הִכָּה יִשְׁמָעֵאל בֶּן־נְתַנְיָה אֶת־גְּדַלְיָהוּ בֶּן־אֲחִיקָם אֲשֶׁר־הִפְקִיד מֶלֶךְ־בָּבֶל בָּאָרֶץ׃ ס
41.1 wajHij bahodaexx HaxxbijOij baaA jixxmaaOeAl baen-ntanjaaH baen-AaelijxxaamaaO mizaeraO HamlwkaaH wrabej Hamaelaek waOaxaaraaH Aanaaxxijm Aitow Aael-gdaljaaHw baen-Aahijqaam HamicpaataaH wajoAklw xxaam laehaem jahdaaw bamicpaaH׃
41.2 wajaaqaam jixxmaaOeAl baen-ntanjaaH waOaxaeraet HaaAanaaxxijm Aaxxaer-Haajw Aitow wajakw Aaet-gdaljaaHw baen-Aahijqaam baen-xxaapaan bahaeraeb wajaamaet Aotow Aaxxaer-Hipqijd maelaek-baabael baaAaaraec׃
41.3 wAet kaal-HajHwdijm Aaxxaer-Haajw Aitow Aaet-gdaljaaHw bamicpaaH wAaet-Hakaxdijm Aaxxaer nimcAw-xxaam Aet Aanxxej HamilhaamaaH HikaaH jixxmaaOeAl׃
41.4 wajHij bajowm Haxxenij lHaamijt Aaet-gdaljaaHw wAijxx loA jaadaaO׃
41.5 wajaaboAw Aanaaxxijm mixxkaem mixxilow wmixxomrown xxmonijm Aijxx mgulhej zaaqaan wqruOej bgaadijm wmitgoddijm wminhaaH wlbownaaH bjaadaam lHaabijA bejt jHwaaH׃
41.6 wajeceA jixxmaaOeAl baen-ntanjaaH liqraaAtaam min-HamicpaaH Holek Haalok wbokaeH wajHij kipgoxx Aotaam wajoAmaer AalejHaem boAw Aael-gdaljaaHw baen-Aahijqaam׃ s
41.7 wajHij kbowAaam Aael-towk HaaOijr wajixxhaaTem jixxmaaOeAl baen-ntanjaaH Aael-towk Habowr HwA wHaaAanaaxxijm Aaxxaer-Aitow׃
41.8 waOaxaaraaH Aanaaxxijm nimcAw-baam wajoAmrw Aael-jixxmaaOeAl Aal-tmitenw kij-jaexx-laanw maTmonijm baxaadaeH hiTijm wxOorijm wxxaemaen wdbaaxx wajaehdal wloA Haemijtaam btowk AahejHaem׃
41.9 wHabowr Aaxxaer Hixxlijk xxaam jixxmaaOeAl Aet kaal-pigrej HaaAanaaxxijm Aaxxaer HikaaH bjad-gdaljaaHw HwA Aaxxaer OaaxaaH Hamaelaek AaasaaA mipnej baOxxaaA maelaek-jixraaAel Aotow mileA jixxmaaOeAl baen-ntanjaaHw halaalijm׃
41.10 wajixxb jixxmaaOeAl Aaet-kaal-xxAerijt HaaOaam Aaxxaer bamicpaaH Aaet-bnowt Hamaelaek wAaet-kaal-HaaOaam HanixxAaarijm bamicpaaH Aaxxaer Hipqijd nbwzarAadaan rab-Tabaahijm Aaet-gdaljaaHw baen-Aahijqaam wajixxbem jixxmaaOeAl baen-ntanjaaH wajelaek laOabor Aael-bnej Oamown׃ s
41.11 wajixxmaO jowhaanaan baen-qaareha wkaal-xaarej Hahajaalijm Aaxxaer Aitow Aet kaal-HaaraaOaaH Aaxxaer OaaxaaH jixxmaaOeAl baen-ntanjaaH׃
41.12 wajiqhw Aaet-kaal-HaaAanaaxxijm wajelkw lHilaahem Oim-jixxmaaOeAl baen-ntanjaaH wajimcAw Aotow Aael-majim rabijm Aaxxaer bgibOown׃
41.13 wajHij kirAowt kaal-HaaOaam Aaxxaer Aaet-jixxmaaOeAl Aaet-jowhaanaan baen-qaareha wAet kaal-xaarej Hahajaalijm Aaxxaer Aitow wajixmaahw׃
41.14 wajaasobw kaal-HaaOaam Aaxxaer-xxaabaaH jixxmaaOeAl min-HamicpaaH wajaaxxubw wajelkw Aael-jowhaanaan baen-qaareha׃
41.15 wjixxmaaOeAl baen-ntanjaaH nimlaT bixxmonaaH Aanaaxxijm mipnej jowhaanaan wajelaek Aael-bnej Oamown׃ s
41.16 wajiqah jowhaanaan baen-qaareha wkaal-xaarej Hahajaalijm Aaxxaer-Aitow Aet kaal-xxAerijt HaaOaam Aaxxaer Hexxijb meAet jixxmaaOeAl baen-ntanjaaH min-HamicpaaH Aahar HikaaH Aaet-gdaljaaH baen-Aahijqaam gbaarijm Aanxxej HamilhaamaaH wnaaxxijm wTap wsaarisijm Aaxxaer Hexxijb migibOown׃
41.17 wajelkw wajexxbw bgerwt [kmowHaem k] (kimHaam q) Aaxxaer-Aecael bejt laahaem laalaekaet laabowA micraajim׃
41.18 mipnej Hakaxdijm kij jaarAw mipnejHaem kij-HikaaH jixxmaaOeAl baen-ntanjaaH Aaet-gdaljaaHw baen-Aahijqaam Aaxxaer-Hipqijd maelaek-baabael baaAaaraec׃ s
41.1 ויהי ׀ בחדש השביעי בא ישמעאל בן־נתניה בן־אלישמע מזרע המלוכה ורבי המלך ועשרה אנשים אתו אל־גדליהו בן־אחיקם המצפתה ויאכלו שם לחם יחדו במצפה׃
41.2 ויקם ישמעאל בן־נתניה ועשרת האנשים ׀ אשר־היו אתו ויכו את־גדליהו בן־אחיקם בן־שפן בחרב וימת אתו אשר־הפקיד מלך־בבל בארץ׃
41.3 ואת כל־היהודים אשר־היו אתו את־גדליהו במצפה ואת־הכשדים אשר נמצאו־שם את אנשי המלחמה הכה ישמעאל׃
41.4 ויהי ביום השני להמית את־גדליהו ואיש לא ידע׃
41.5 ויבאו אנשים משכם משלו ומשמרון שמנים איש מגלחי זקן וקרעי בגדים ומתגדדים ומנחה ולבונה בידם להביא בית יהוה׃
41.6 ויצא ישמעאל בן־נתניה לקראתם מן־המצפה הלך הלך ובכה ויהי כפגש אתם ויאמר אליהם באו אל־גדליהו בן־אחיקם׃ ס
41.7 ויהי כבואם אל־תוך העיר וישחטם ישמעאל בן־נתניה אל־תוך הבור הוא והאנשים אשר־אתו׃
41.8 ועשרה אנשים נמצאו־בם ויאמרו אל־ישמעאל אל־תמתנו כי־יש־לנו מטמנים בשדה חטים ושערים ושמן ודבש ויחדל ולא המיתם בתוך אחיהם׃
41.9 והבור אשר השליך שם ישמעאל את ׀ כל־פגרי האנשים אשר הכה ביד־גדליהו הוא אשר עשה המלך אסא מפני בעשא מלך־ישראל אתו מלא ישמעאל בן־נתניהו חללים׃
41.10 וישב ׀ ישמעאל את־כל־שארית העם אשר במצפה את־בנות המלך ואת־כל־העם הנשארים במצפה אשר הפקיד נבוזראדן רב־טבחים את־גדליהו בן־אחיקם וישבם ישמעאל בן־נתניה וילך לעבר אל־בני עמון׃ ס
41.11 וישמע יוחנן בן־קרח וכל־שרי החילים אשר אתו את כל־הרעה אשר עשה ישמעאל בן־נתניה׃
41.12 ויקחו את־כל־האנשים וילכו להלחם עם־ישמעאל בן־נתניה וימצאו אתו אל־מים רבים אשר בגבעון׃
41.13 ויהי כראות כל־העם אשר את־ישמעאל את־יוחנן בן־קרח ואת כל־שרי החילים אשר אתו וישמחו׃
41.14 ויסבו כל־העם אשר־שבה ישמעאל מן־המצפה וישבו וילכו אל־יוחנן בן־קרח׃
41.15 וישמעאל בן־נתניה נמלט בשמנה אנשים מפני יוחנן וילך אל־בני עמון׃ ס
41.16 ויקח יוחנן בן־קרח וכל־שרי החילים אשר־אתו את כל־שארית העם אשר השיב מאת ישמעאל בן־נתניה מן־המצפה אחר הכה את־גדליה בן־אחיקם גברים אנשי המלחמה ונשים וטף וסרסים אשר השיב מגבעון׃
41.17 וילכו וישבו בגרות [כמוהם כ] (כמהם ק) אשר־אצל בית לחם ללכת לבוא מצרים׃
41.18 מפני הכשדים כי יראו מפניהם כי־הכה ישמעאל בן־נתניה את־גדליהו בן־אחיקם אשר־הפקיד מלך־בבל בארץ׃ ס
41.1 wjHj bhdx HxbjOj bA jxmOAl bn-ntnjH bn-AljxmO mzrO HmlwkH wrbj Hmlk wOxrH Anxjm Atw Al-gdljHw bn-Ahjqm HmcptH wjAklw xm lhm jhdw bmcpH׃
41.2 wjqm jxmOAl bn-ntnjH wOxrt HAnxjm Axr-Hjw Atw wjkw At-gdljHw bn-Ahjqm bn-xpn bhrb wjmt Atw Axr-Hpqjd mlk-bbl bArc׃
41.3 wAt kl-HjHwdjm Axr-Hjw Atw At-gdljHw bmcpH wAt-Hkxdjm Axr nmcAw-xm At Anxj HmlhmH HkH jxmOAl׃
41.4 wjHj bjwm Hxnj lHmjt At-gdljHw wAjx lA jdO׃
41.5 wjbAw Anxjm mxkm mxlw wmxmrwn xmnjm Ajx mglhj zqn wqrOj bgdjm wmtgddjm wmnhH wlbwnH bjdm lHbjA bjt jHwH׃
41.6 wjcA jxmOAl bn-ntnjH lqrAtm mn-HmcpH Hlk Hlk wbkH wjHj kpgx Atm wjAmr AljHm bAw Al-gdljHw bn-Ahjqm׃ s
41.7 wjHj kbwAm Al-twk HOjr wjxhTm jxmOAl bn-ntnjH Al-twk Hbwr HwA wHAnxjm Axr-Atw׃
41.8 wOxrH Anxjm nmcAw-bm wjAmrw Al-jxmOAl Al-tmtnw kj-jx-lnw mTmnjm bxdH hTjm wxOrjm wxmn wdbx wjhdl wlA Hmjtm btwk AhjHm׃
41.9 wHbwr Axr Hxljk xm jxmOAl At kl-pgrj HAnxjm Axr HkH bjd-gdljHw HwA Axr OxH Hmlk AsA mpnj bOxA mlk-jxrAl Atw mlA jxmOAl bn-ntnjHw hlljm׃
41.10 wjxb jxmOAl At-kl-xArjt HOm Axr bmcpH At-bnwt Hmlk wAt-kl-HOm HnxArjm bmcpH Axr Hpqjd nbwzrAdn rb-Tbhjm At-gdljHw bn-Ahjqm wjxbm jxmOAl bn-ntnjH wjlk lObr Al-bnj Omwn׃ s
41.11 wjxmO jwhnn bn-qrh wkl-xrj Hhjljm Axr Atw At kl-HrOH Axr OxH jxmOAl bn-ntnjH׃
41.12 wjqhw At-kl-HAnxjm wjlkw lHlhm Om-jxmOAl bn-ntnjH wjmcAw Atw Al-mjm rbjm Axr bgbOwn׃
41.13 wjHj krAwt kl-HOm Axr At-jxmOAl At-jwhnn bn-qrh wAt kl-xrj Hhjljm Axr Atw wjxmhw׃
41.14 wjsbw kl-HOm Axr-xbH jxmOAl mn-HmcpH wjxbw wjlkw Al-jwhnn bn-qrh׃
41.15 wjxmOAl bn-ntnjH nmlT bxmnH Anxjm mpnj jwhnn wjlk Al-bnj Omwn׃ s
41.16 wjqh jwhnn bn-qrh wkl-xrj Hhjljm Axr-Atw At kl-xArjt HOm Axr Hxjb mAt jxmOAl bn-ntnjH mn-HmcpH Ahr HkH At-gdljH bn-Ahjqm gbrjm Anxj HmlhmH wnxjm wTp wsrsjm Axr Hxjb mgbOwn׃
41.17 wjlkw wjxbw bgrwt [kmwHm k] (kmHm q) Axr-Acl bjt lhm llkt lbwA mcrjm׃
41.18 mpnj Hkxdjm kj jrAw mpnjHm kj-HkH jxmOAl bn-ntnjH At-gdljHw bn-Ahjqm Axr-Hpqjd mlk-bbl bArc׃ s
41.1 Et factum est in mense septi mo, venit Ismael filius Nathaniae filii Elisama de semine regali et optimates regis et decem viri cum eo ad Godoliam filium Ahicam in Maspha; et comederunt ibi panes simul in Maspha.
41.2 Surrexit autem Ismael filius Nathaniae et decem viri, qui cum eo erant, et percusserunt Godoliam filium Ahicam filii Saphan gladio; et interfecerunt eum, quem praefecerat rex Babylonis terrae.
41.3 Omnes quoque Iudaeos, qui erant cum Godolia in Maspha, et Chaldaeos, qui reperti sunt ibi, et viros bellatores percussit Ismael.
41.4 Secundo autem die postquam occiderat Godoliam, nullo adhuc sciente,
41.5 venerunt viri de Sichem et de Silo et de Samaria, octoginta viri, rasi barba et scissis vestibus et incisi in cute, et munera et tus habebant in manu, ut offerrent in domo Domini.
41.6 Egressus ergo Ismael filius Nathaniae in occursum eorum de Maspha, incedens et plorans ibat. Cum autem occurrisset eis, dixit ad eos: “ Venite ad Godoliam filium Ahicam ”.
41.7 Qui cum venissent ad medium civitatis, interfecit eos Ismael filius Nathaniae et proiecit in medium laci, ipse et viri, qui erant cum eo.
41.8 Decem autem viri reperti sunt inter eos, qui dixerunt ad Ismael: “ Noli occidere nos, quia habemus thesauros in agro, frumenti et hordei et olei et mellis ”; et cessavit et non interfecit eos cum fratribus suis.
41.9 Lacus autem, in quem proiecerat Ismael omnia cadavera virorum, quos percussit, est lacus magnus, quem fecit rex Asa propter Baasa regem Israel; ipsum replevit Ismael filius Nathaniae occisis.
41.10 Et captivas duxit Ismael omnes reliquias populi, qui erant in Maspha, filias regis et universum populum, qui remanserat in Maspha, quos commendaverat Nabuzardan princeps satellitum Godoliae filio Ahicam; et cepit eos Ismael filius Nathaniae et abiit, ut transiret ad filios Ammon.
41.11 Audivit autem Iohanan filius Caree et omnes principes bellatorum, qui erant cum eo, omne malum, quod fecerat Ismael filius Nathaniae,
41.12 et, assumptis universis viris, profecti sunt, ut bellarent adversum Ismael filium Nathaniae; et invenerunt eum ad aquas multas, quae sunt in Gabaon.
41.13 Cumque vidisset omnis populus, qui erat cum Ismael, Iohanan filium Caree et universos principes bellatorum, qui erant cum eo, laetati sunt.
41.14 Et omnis populus, quem ceperat Ismael in Maspha, reversus est et abiit ad Iohanan filium Caree;
41.15 Ismael autem filius Nathaniae fugit cum octo viris a facie Iohanan et abiit ad filios Ammon.
41.16 Tulit ergo Iohanan filius Caree et omnes principes bellatorum, qui erant cum eo, universas reliquias vulgi, quas reduxerat ab Ismael filio Nathaniae venientes de Maspha, postquam percussit Godoliam filium Ahicam, viros fortes ad proelium et mulieres et pueros et eunuchos, quos reduxerat de Gabaon.
41.17 Et abierunt et sederunt in Gherutchamaam, quae est iuxta Bethlehem, ut pergerent et introirent Aegyptum
41.18 a facie Chaldaeorum; timebant enim eos, quia percusserat Ismael filius Nathaniae Godoliam filium Ahicam, quem praeposuerat rex Babylonis in regione.
42.1 Und es traten herzu alle Fürsten des Heeres, Johanan, der Sohn Kareachs, Jesanja, der Sohn Hosajas, das ganze Volk, vom Kleinsten bis zum Größten,
42.2 und sprachen zum Propheten Jeremia: Laß doch unser Flehen vor dir gelten und bitte den HERRN, deinen Gott, für uns, für diesen ganzen Überrest; denn unser sind nur wenige übriggeblieben von den vielen, wie du uns hier siehst.
42.3 Der HERR, dein Gott, wolle uns den Weg zeigen, den wir gehen sollen, und uns sagen, was wir zu tun haben!
42.4 Da antwortete ihnen Jeremia: Ich habe es gehört! Siehe, ich will den HERRN, euren Gott, bitten, wie ihr gesagt habt; und alles, was euch der HERR zur Antwort gibt, will ich euch kundtun und nichts verschweigen!
42.5 Da sprachen sie zu Jeremia: Der HERR sei wahrhaftiger und gewisser Zeuge wider uns, wenn wir nicht ganz nach dem Worte handeln, mit dem der HERR, dein Gott, dich zu uns senden wird.
42.6 Es scheine uns gut oder böse, so wollen wir der Stimme des HERRN, unsres Gottes, zu dem wir dich senden, gehorchen, damit es uns wohl ergehe, wenn wir der Stimme des HERRN, unsres Gottes, gehorchen!
42.7 Aber nach zehn Tagen erging das Wort des HERRN an Jeremia.
42.8 Da berief er Johanan, den Sohn Kareachs, und alle Obersten des Heeres, die bei ihm waren, sowie das ganze Volk, vom Kleinsten bis zum Größten,
42.9 und sprach zu ihnen: So spricht der HERR, der Gott Israels, zu dem ihr mich gesandt habt, euer demütiges Flehen vor sein Angesicht zu bringen:
42.10 Wenn ihr in diesem Lande bleibet, so will ich euch bauen und nicht niederreißen, pflanzen und nicht ausreuten; denn es reut mich des Übels, welches ich euch zugefügt habe.
42.11 Fürchtet euch nicht vor dem Könige von Babel, vor welchem ihr Angst habt; fürchtet euch nicht vor ihm, spricht der HERR; denn ich bin mit euch, um euch zu helfen und euch von seiner Hand zu erretten.
42.12 Ich will euch Barmherzigkeit finden lassen, daß er sich über euch erbarmen und euch wieder in euer Land bringen wird.
42.13 Wenn ihr aber sagt: «Wir wollen nicht in diesem Lande bleiben», so daß ihr der Stimme des HERRN, eures Gottes nicht gehorcht,
42.14 indem ihr sagt: «Nein, sondern ins Land Ägypten wollen wir ziehen, wo wir weder Krieg sehen noch Posaunenschall hören, noch Hunger leiden werden, dort wollen wir wohnen!»
42.15 dann höret das Wort des HERRN, ihr Übriggebliebenen von Juda: So spricht der HERR der Heerscharen, der Gott Israels: Wenn ihr euer Angesicht darauf richtet, nach Ägypten zu ziehen, um dort in der Fremde zu wohnen,
42.16 so wird das Schwert, welches ihr fürchtet, euch dort in Ägyptenland erreichen, und der Hunger, vor dem euch hier graut, wird euch dort in Ägypten verfolgen, und dort werdet ihr sterben!
42.17 Und alle die Männer, die ihr Angesicht darauf richten, nach Ägypten zu ziehen, um dort zu wohnen, werden durchs Schwert, durch Hunger und Pest umkommen; keiner von ihnen wird übrigbleiben; keiner wird dem Unglück entrinnen, das ich über sie bringen will!
42.18 Denn also spricht der HERR der Heerscharen, der Gott Israels: Wie mein Zorn und mein Grimm sich über die Einwohner von Jerusalem ergossen hat, also wird sich mein Grimm auch über euch ergießen, wenn ihr nach Ägypten zieht; und ihr sollt zur Verwünschung und zum Entsetzen, zum Fluch und zur Schmach werden und sollt diesen Ort nimmermehr sehen!
42.19 Der HERR sagt zu euch, o ihr von Juda Übriggebliebenen: Ihr sollt nicht nach Ägypten ziehen! Merkt euch wohl, daß ich es euch heute bezeugt habe.
42.20 Denn ihr habt euch selbst betrogen damit, daß ihr mich zu dem HERRN, eurem Gott, gesandt und gesprochen habt: «Bitte den HERRN, unsren Gott, für uns! Und alles, was der HERR, unser Gott, dir zur Antwort gibt, das zeige uns an, so wollen wir es tun.»
42.21 Nun zeige ich es euch heute an; wollt ihr aber nicht auf die Stimme des HERRN, eures Gottes, hören und auf alles das, was er euch durch mich sagen läßt,
42.22 so wisset alsdann, daß ihr durchs Schwert, durch Hunger und Pest umkommen werdet an dem Orte, wohin ihr zu ziehen und wo ihr zu wohnen begehret!
42.1 καὶ προσῆλθον πάντες οἱ ἡγεμόνες τῆς δυνάμεως καὶ ιωαναν καὶ αζαριας υἱὸς μαασαιου καὶ πᾶς ὁ λαὸς ἀπὸ μικροῦ ἕως μεγάλου
42.2 πρὸς ιερεμιαν τὸν προφήτην καὶ εἶπαν αὐτῷ πεσέτω δὴ τὸ ἔλεος ἡμῶν κατὰ πρόσωπόν σου καὶ πρόσευξαι πρὸς κύριον τὸν θεόν σου περὶ τῶν καταλοίπων τούτων ὅτι κατελείφθημεν ὀλίγοι ἀπὸ πολλῶν καθὼς οἱ ὀφθαλμοί σου βλέπουσιν
42.3 καὶ ἀναγγειλάτω ἡμῖν κύριος ὁ θεός σου τὴν ὁδόν ᾗ πορευσόμεθα ἐν αὐτῇ καὶ λόγον ὃν ποιήσομεν
42.4 καὶ εἶπεν αὐτοῖς ιερεμιας ἤκουσα ἰδοὺ ἐγὼ προσεύξομαι πρὸς κύριον τὸν θεὸν ἡμῶν κατὰ τοὺς λόγους ὑμῶν καὶ ἔσται ὁ λόγος ὃν ἂν ἀποκριθήσεται κύριος ἀναγγελῶ ὑμῖν οὐ μὴ κρύψω ἀφ' ὑμῶν ῥῆμα
42.5 καὶ αὐτοὶ εἶπαν τῷ ιερεμια ἔστω κύριος ἐν ἡμῖν εἰς μάρτυρα δίκαιον καὶ πιστόν εἰ μὴ κατὰ πάντα τὸν λόγον ὃν ἂν ἀποστείλῃ σε κύριος πρὸς ἡμᾶς οὕτως ποιήσομεν
42.6 καὶ ἐὰν ἀγαθὸν καὶ ἐὰν κακόν τὴν φωνὴν κυρίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν οὗ ἡμεῖς ἀποστέλλομέν σε πρὸς αὐτόν ἀκουσόμεθα ἵνα βέλτιον ἡμῖν γένηται ὅτι ἀκουσόμεθα τῆς φωνῆς κυρίου τοῦ θεοῦ ἡμῶν
42.7 καὶ ἐγενήθη μετὰ δέκα ἡμέρας ἐγενήθη λόγος κυρίου πρὸς ιερεμιαν
42.8 καὶ ἐκάλεσεν τὸν ιωαναν καὶ τοὺς ἡγεμόνας τῆς δυνάμεως καὶ πάντα τὸν λαὸν ἀπὸ μικροῦ ἕως μεγάλου
42.9 καὶ εἶπεν αὐτοῖς οὕτως εἶπεν κύριος
42.10 ἐὰν καθίσαντες καθίσητε ἐν τῇ γῇ ταύτῃ οἰκοδομήσω ὑμᾶς καὶ οὐ μὴ καθέλω καὶ φυτεύσω ὑμᾶς καὶ οὐ μὴ ἐκτίλω ὅτι ἀναπέπαυμαι ἐπὶ τοῖς κακοῖς οἷς ἐποίησα ὑμῖν
42.11 μὴ φοβηθῆτε ἀπὸ προσώπου βασιλέως βαβυλῶνος οὗ ὑμεῖς φοβεῖσθε ἀπὸ προσώπου αὐτοῦ μὴ φοβηθῆτε φησὶν κύριος ὅτι μεθ' ὑμῶν ἐγώ εἰμι τοῦ ἐξαιρεῖσθαι ὑμᾶς καὶ σῴζειν ὑμᾶς ἐκ χειρὸς αὐτοῦ
42.12 καὶ δώσω ὑμῖν ἔλεος καὶ ἐλεήσω ὑμᾶς καὶ ἐπιστρέψω ὑμᾶς εἰς τὴν γῆν ὑμῶν
42.13 καὶ εἰ λέγετε ὑμεῖς οὐ μὴ καθίσωμεν ἐν τῇ γῇ ταύτῃ πρὸς τὸ μὴ ἀκοῦσαι φωνῆς κυρίου
42.14 ὅτι εἰς γῆν αἰγύπτου εἰσελευσόμεθα καὶ οὐ μὴ ἴδωμεν πόλεμον καὶ φωνὴν σάλπιγγος οὐ μὴ ἀκούσωμεν καὶ ἐν ἄρτοις οὐ μὴ πεινάσωμεν καὶ ἐκεῖ οἰκήσομεν
42.15 διὰ τοῦτο ἀκούσατε λόγον κυρίου οὕτως εἶπεν κύριος ἐὰν ὑμεῖς δῶτε τὸ πρόσωπον ὑμῶν εἰς αἴγυπτον καὶ εἰσέλθητε ἐκεῖ κατοικεῖν
42.16 καὶ ἔσται ἡ ῥομφαία ἣν ὑμεῖς φοβεῖσθε ἀπὸ προσώπου αὐτῆς εὑρήσει ὑμᾶς ἐν γῇ αἰγύπτου καὶ ὁ λιμός οὗ ὑμεῖς λόγον ἔχετε ἀπὸ προσώπου αὐτοῦ καταλήμψεται ὑμᾶς ὀπίσω ὑμῶν ἐν αἰγύπτῳ καὶ ἐκεῖ ἀποθανεῖσθε
42.17 καὶ ἔσονται πάντες οἱ ἄνθρωποι καὶ πάντες οἱ ἀλλογενεῖς οἱ θέντες τὸ πρόσωπον αὐτῶν εἰς γῆν αἰγύπτου ἐνοικεῖν ἐκεῖ ἐκλείψουσιν ἐν τῇ ῥομφαίᾳ καὶ ἐν τῷ λιμῷ καὶ οὐκ ἔσται αὐτῶν οὐθεὶς σῳζόμενος ἀπὸ τῶν κακῶν ὧν ἐγὼ ἐπάγω ἐπ' αὐτούς
42.18 ὅτι οὕτως εἶπεν κύριος καθὼς ἔσταξεν ὁ θυμός μου ἐπὶ τοὺς κατοικοῦντας ιερουσαλημ οὕτως στάξει ὁ θυμός μου ἐφ' ὑμᾶς εἰσελθόντων ὑμῶν εἰς αἴγυπτον καὶ ἔσεσθε εἰς ἄβατον καὶ ὑποχείριοι καὶ εἰς ἀρὰν καὶ εἰς ὀνειδισμὸν καὶ οὐ μὴ ἴδητε οὐκέτι τὸν τόπον τοῦτον
42.19 ἃ ἐλάλησεν κύριος ἐφ' ὑμᾶς τοὺς καταλοίπους ιουδα μὴ εἰσέλθητε εἰς αἴγυπτον καὶ νῦν γνόντες γνώσεσθε
42.20 ὅτι ἐπονηρεύσασθε ἐν ψυχαῖς ὑμῶν ἀποστείλαντές με λέγοντες πρόσευξαι περὶ ἡμῶν πρὸς κύριον καὶ κατὰ πάντα ἃ ἐὰν λαλήσῃ σοι κύριος ποιήσομεν
42.21 καὶ οὐκ ἠκούσατε τῆς φωνῆς κυρίου ἧς ἀπέστειλέν με πρὸς ὑμᾶς
42.22 καὶ νῦν ἐν ῥομφαίᾳ καὶ ἐν λιμῷ ἐκλείψετε ἐν τῷ τόπῳ οὗ ὑμεῖς βούλεσθε εἰσελθεῖν κατοικεῖν ἐκεῖ
42.1 kai prosehlthon pantes oi ehgemones tehs dynameohs kai iohanan kai azarias yios maasaioy kai pas o laos apo mikroy eohs megaloy
42.2 pros ieremian ton prophehtehn kai eipan aytoh pesetoh deh to eleos ehmohn kata prosohpon soy kai proseyxai pros kyrion ton theon soy peri tohn kataloipohn toytohn oti kateleiphthehmen oligoi apo pollohn kathohs oi ophthalmoi soy blepoysin
42.3 kai anaggeilatoh ehmin kyrios o theos soy tehn odon eh poreysometha en ayteh kai logon on poiehsomen
42.4 kai eipen aytois ieremias ehkoysa idoy egoh proseyxomai pros kyrion ton theon ehmohn kata toys logoys ymohn kai estai o logos on an apokrithehsetai kyrios anaggeloh ymin oy meh krypsoh aph' ymohn rehma
42.5 kai aytoi eipan toh ieremia estoh kyrios en ehmin eis martyra dikaion kai piston ei meh kata panta ton logon on an aposteileh se kyrios pros ehmas oytohs poiehsomen
42.6 kai ean agathon kai ean kakon tehn phohnehn kyrioy toy theoy ehmohn oy ehmeis apostellomen se pros ayton akoysometha ina beltion ehmin genehtai oti akoysometha tehs phohnehs kyrioy toy theoy ehmohn
42.7 kai egenehtheh meta deka ehmeras egenehtheh logos kyrioy pros ieremian
42.8 kai ekalesen ton iohanan kai toys ehgemonas tehs dynameohs kai panta ton laon apo mikroy eohs megaloy
42.9 kai eipen aytois oytohs eipen kyrios
42.10 ean kathisantes kathisehte en teh geh tayteh oikodomehsoh ymas kai oy meh katheloh kai phyteysoh ymas kai oy meh ektiloh oti anapepaymai epi tois kakois ois epoiehsa ymin
42.11 meh phobehthehte apo prosohpoy basileohs babylohnos oy ymeis phobeisthe apo prosohpoy aytoy meh phobehthehte phehsin kyrios oti meth' ymohn egoh eimi toy exaireisthai ymas kai sohzein ymas ek cheiros aytoy
42.12 kai dohsoh ymin eleos kai eleehsoh ymas kai epistrepsoh ymas eis tehn gehn ymohn
42.13 kai ei legete ymeis oy meh kathisohmen en teh geh tayteh pros to meh akoysai phohnehs kyrioy
42.14 oti eis gehn aigyptoy eiseleysometha kai oy meh idohmen polemon kai phohnehn salpiggos oy meh akoysohmen kai en artois oy meh peinasohmen kai ekei oikehsomen
42.15 dia toyto akoysate logon kyrioy oytohs eipen kyrios ean ymeis dohte to prosohpon ymohn eis aigypton kai eiselthehte ekei katoikein
42.16 kai estai eh romphaia ehn ymeis phobeisthe apo prosohpoy aytehs eyrehsei ymas en geh aigyptoy kai o limos oy ymeis logon echete apo prosohpoy aytoy katalehmpsetai ymas opisoh ymohn en aigyptoh kai ekei apothaneisthe
42.17 kai esontai pantes oi anthrohpoi kai pantes oi allogeneis oi thentes to prosohpon aytohn eis gehn aigyptoy enoikein ekei ekleipsoysin en teh romphaia kai en toh limoh kai oyk estai aytohn oytheis sohzomenos apo tohn kakohn ohn egoh epagoh ep' aytoys
42.18 oti oytohs eipen kyrios kathohs estaxen o thymos moy epi toys katoikoyntas ieroysalehm oytohs staxei o thymos moy eph' ymas eiselthontohn ymohn eis aigypton kai esesthe eis abaton kai ypocheirioi kai eis aran kai eis oneidismon kai oy meh idehte oyketi ton topon toyton
42.19 a elalehsen kyrios eph' ymas toys kataloipoys ioyda meh eiselthehte eis aigypton kai nyn gnontes gnohsesthe
42.20 oti eponehreysasthe en psychais ymohn aposteilantes me legontes proseyxai peri ehmohn pros kyrion kai kata panta a ean lalehseh soi kyrios poiehsomen
42.21 kai oyk ehkoysate tehs phohnehs kyrioy ehs apesteilen me pros ymas
42.22 kai nyn en romphaia kai en limoh ekleipsete en toh topoh oy ymeis boylesthe eiselthein katoikein ekei
42.1 וַיִּגְּשׁוּ כָּל־שָׂרֵי הַחֲיָלִים וְיֹוחָנָן בֶּן־קָרֵחַ וִיזַנְיָה בֶּן־הֹושַׁעְיָה וְכָל־הָעָם מִקָּטֹן וְעַד־גָּדֹול׃
42.2 וַיֹּאמְרוּ אֶל־יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא תִּפָּל־נָא תְחִנָּתֵנוּ לְפָנֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵנוּ אֶל־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּעַד כָּל־הַשְּׁאֵרִית הַזֹּאת כִּי־נִשְׁאַרְנוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה כַּאֲשֶׁר עֵינֶיךָ רֹאֹות אֹתָנוּ׃
42.3 וְיַגֶּד־לָנוּ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נֵלֶךְ־בָּהּ וְאֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה׃
42.4 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא שָׁמַעְתִּי הִנְנִי מִתְפַּלֵּל אֶל־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם כְּדִבְרֵיכֶם וְהָיָה כָּל־הַדָּבָר אֲשֶׁר־יַעֲנֶה יְהוָה אֶתְכֶם אַגִּיד לָכֶם לֹא־אֶמְנַע מִכֶּם דָּבָר׃
42.5 וְהֵמָּה אָמְרוּ אֶל־יִרְמְיָהוּ יְהִי יְהוָה בָּנוּ לְעֵד אֱמֶת וְנֶאֱמָן אִם־לֹא כְּכָל־הַדָּבָר אֲשֶׁר יִשְׁלָחֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵלֵינוּ כֵּן נַעֲשֶׂה׃
42.6 אִם־טֹוב וְאִם־רָע בְּקֹול ׀ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר [אֲנוּ כ] (אֲנַחְנוּ ק) שֹׁלְחִים אֹתְךָ אֵלָיו נִשְׁמָע לְמַעַן אֲשֶׁר יִיטַב־לָנוּ כִּי נִשְׁמַע בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהֵינוּ׃ ס
42.7 וַיְהִי מִקֵּץ עֲשֶׂרֶת יָמִים וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֶל־יִרְמְיָהוּ׃
42.8 וַיִּקְרָא אֶל־יֹוחָנָן בֶּן־קָרֵחַ וְאֶל כָּל־שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר אִתֹּו וּלְכָל־הָעָם לְמִקָּטֹן וְעַד־גָּדֹול׃
42.9 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שְׁלַחְתֶּם אֹתִי אֵלָיו לְהַפִּיל תְּחִנַּתְכֶם לְפָנָיו׃
42.10 אִם־שֹׁוב תֵּשְׁבוּ בָּאָרֶץ הַזֹּאת וּבָנִיתִי אֶתְכֶם וְלֹא אֶהֱרֹס וְנָטַעְתִּי אֶתְכֶם וְלֹא אֶתֹּושׁ כִּי נִחַמְתִּי אֶל־הָרָעָה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לָכֶם׃
42.11 אַל־תִּירְאוּ מִפְּנֵי מֶלֶךְ בָּבֶל אֲשֶׁר־אַתֶּם יְרֵאִים מִפָּנָיו אַל־תִּירְאוּ מִמֶּנּוּ נְאֻם־יְהוָה כִּי־אִתְּכֶם אָנִי לְהֹושִׁיעַ אֶתְכֶם וּלְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדֹו׃
42.12 וְאֶתֵּן לָכֶם רַחֲמִים וְרִחַם אֶתְכֶם וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם אֶל־אַדְמַתְכֶם׃
42.13 וְאִם־אֹמְרִים אַתֶּם לֹא נֵשֵׁב בָּאָרֶץ הַזֹּאת לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃
42.14 לֵאמֹר לֹא כִּי אֶרֶץ מִצְרַיִם נָבֹוא אֲשֶׁר לֹא־נִרְאֶה מִלְחָמָה וְקֹול שֹׁופָר לֹא נִשְׁמָע וְלַלֶּחֶם לֹא־נִרְעָב וְשָׁם נֵשֵׁב׃
42.15 וְעַתָּה לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר־יְהוָה שְׁאֵרִית יְהוּדָה כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אִם־אַתֶּם שֹׂום תְּשִׂמוּן פְּנֵיכֶם לָבֹא מִצְרַיִם וּבָאתֶם לָגוּר שָׁם׃
42.16 וְהָיְתָה הַחֶרֶב אֲשֶׁר אַתֶּם יְרֵאִים מִמֶּנָּה שָׁם תַּשִּׂיג אֶתְכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהָרָעָב אֲשֶׁר־אַתֶּם ׀ דֹּאֲגִים מִמֶּנּוּ שָׁם יִדְבַּק אַחֲרֵיכֶם מִצְרַיִם וְשָׁם תָּמֻתוּ׃
42.17 וְיִהְיוּ כָל־הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־שָׂמוּ אֶת־פְּנֵיהֶם לָבֹוא מִצְרַיִם לָגוּר שָׁם יָמוּתוּ בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר וְלֹא־יִהְיֶה לָהֶם שָׂרִיד וּפָלִיט מִפְּנֵי הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עֲלֵיהֶם׃ ס
42.18 כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר נִתַּךְ אַפִּי וַחֲמָתִי עַל־יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם כֵּן תִּתַּךְ חֲמָתִי עֲלֵיכֶם בְּבֹאֲכֶם מִצְרָיִם וִהְיִיתֶם לְאָלָה וּלְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה וּלְחֶרְפָּה וְלֹא־תִרְאוּ עֹוד אֶת־הַמָּקֹום הַזֶּה׃
42.19 דִּבֶּר יְהוָה עֲלֵיכֶם שְׁאֵרִית יְהוּדָה אַל־תָּבֹאוּ מִצְרָיִם יָדֹעַ תֵּדְעוּ כִּי־הַעִידֹתִי בָכֶם הַיֹּום׃
42.20 כִּי [הִתְעֵתֶים כ] (הִתְעֵיתֶם ק) בְּנַפְשֹׁותֵיכֶם כִּי־אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי אֶל־יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לֵאמֹר הִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵנוּ אֶל־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וּכְכֹל אֲשֶׁר יֹאמַר יְהוָה אֱלֹהֵינוּ כֵּן הַגֶּד־לָנוּ וְעָשִׂינוּ׃
42.21 וָאַגִּד לָכֶם הַיֹּום וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקֹול יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וּלְכֹל אֲשֶׁר־שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם׃
42.22 וְעַתָּה יָדֹעַ תֵּדְעוּ כִּי בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדֶּבֶר תָּמוּתוּ בַּמָּקֹום אֲשֶׁר חֲפַצְתֶּם לָבֹוא לָגוּר שָׁם׃ ס
42.1 wajigxxw kaal-xaarej Hahajaalijm wjowhaanaan baen-qaareha wijzanjaaH baen-HowxxaOjaaH wkaal-HaaOaam miqaaTon wOad-gaadowl׃
42.2 wajoAmrw Aael-jirmjaaHw HanaabijA tipaal-naaA thinaatenw lpaanaejkaa wHitpalel baOadenw Aael-jHwaaH AaeloHaejkaa bOad kaal-HaxxAerijt HazoAt kij-nixxAarnw mOaT meHarbeH kaAaxxaer Oejnaejkaa roAowt Aotaanw׃
42.3 wjagaed-laanw jHwaaH AaeloHaejkaa Aaet-Hadaeraek Aaxxaer nelaek-baaH wAaet-Hadaabaar Aaxxaer naOaxaeH׃
42.4 wajoAmaer AalejHaem jirmjaaHw HanaabijA xxaamaOtij Hinnij mitpalel Aael-jHwaaH AaeloHejkaem kdibrejkaem wHaajaaH kaal-Hadaabaar Aaxxaer-jaOanaeH jHwaaH Aaetkaem Aagijd laakaem loA-AaemnaO mikaem daabaar׃
42.5 wHemaaH Aaamrw Aael-jirmjaaHw jHij jHwaaH baanw lOed Aaemaet wnaeAaemaan Aim-loA kkaal-Hadaabaar Aaxxaer jixxlaahakaa jHwaaH AaeloHaejkaa Aelejnw ken naOaxaeH׃
42.6 Aim-Towb wAim-raaO bqowl jHwaaH AaeloHejnw Aaxxaer [Aanw k] (Aanahnw q) xxolhijm Aotkaa Aelaajw nixxmaaO lmaOan Aaxxaer jijTab-laanw kij nixxmaO bqowl jHwaaH AaeloHejnw׃ s
42.7 wajHij miqec Oaxaeraet jaamijm wajHij dbar-jHwaaH Aael-jirmjaaHw׃
42.8 wajiqraaA Aael-jowhaanaan baen-qaareha wAael kaal-xaarej Hahajaalijm Aaxxaer Aitow wlkaal-HaaOaam lmiqaaTon wOad-gaadowl׃
42.9 wajoAmaer AalejHaem koH-Aaamar jHwaaH AaeloHej jixraaAel Aaxxaer xxlahtaem Aotij Aelaajw lHapijl thinatkaem lpaanaajw׃
42.10 Aim-xxowb texxbw baaAaaraec HazoAt wbaanijtij Aaetkaem wloA AaeHaeros wnaaTaOtij Aaetkaem wloA Aaetowxx kij nihamtij Aael-HaaraaOaaH Aaxxaer Oaaxijtij laakaem׃
42.11 Aal-tijrAw mipnej maelaek baabael Aaxxaer-Aataem jreAijm mipaanaajw Aal-tijrAw mimaenw nAum-jHwaaH kij-Aitkaem Aaanij lHowxxijOa Aaetkaem wlHacijl Aaetkaem mijaadow׃
42.12 wAaeten laakaem rahamijm wriham Aaetkaem wHexxijb Aaetkaem Aael-Aadmatkaem׃
42.13 wAim-Aomrijm Aataem loA nexxeb baaAaaraec HazoAt lbiltij xxmoOa bqowl jHwaaH AaeloHejkaem׃
42.14 leAmor loA kij Aaeraec micrajim naabowA Aaxxaer loA-nirAaeH milhaamaaH wqowl xxowpaar loA nixxmaaO wlalaehaem loA-nirOaab wxxaam nexxeb׃
42.15 wOataaH laaken xximOw dbar-jHwaaH xxAerijt jHwdaaH koH-Aaamar jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel Aim-Aataem xowm tximwn pnejkaem laaboA micrajim wbaaAtaem laagwr xxaam׃
42.16 wHaajtaaH Hahaeraeb Aaxxaer Aataem jreAijm mimaenaaH xxaam taxijg Aaetkaem bAaeraec micraajim wHaaraaOaab Aaxxaer-Aataem doAagijm mimaenw xxaam jidbaq Aaharejkaem micrajim wxxaam taamutw׃
42.17 wjiHjw kaal-HaaAanaaxxijm Aaxxaer-xaamw Aaet-pnejHaem laabowA micrajim laagwr xxaam jaamwtw bahaeraeb baaraaOaab wbadaabaer wloA-jiHjaeH laaHaem xaarijd wpaalijT mipnej HaaraaOaaH Aaxxaer Aanij mebijA OalejHaem׃ s
42.18 kij koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel kaAaxxaer nitak Aapij wahamaatij Oal-joxxbej jrwxxaalaim ken titak hamaatij Oalejkaem bboAakaem micraajim wiHjijtaem lAaalaaH wlxxamaaH wliqlaalaaH wlhaerpaaH wloA-tirAw Oowd Aaet-Hamaaqowm HazaeH׃
42.19 dibaer jHwaaH Oalejkaem xxAerijt jHwdaaH Aal-taaboAw micraajim jaadoOa tedOw kij-HaOijdotij baakaem Hajowm׃
42.20 kij [HitOetaejm k] (HitOejtaem q) bnapxxowtejkaem kij-Aataem xxlahtaem Aotij Aael-jHwaaH AaeloHejkaem leAmor Hitpalel baOadenw Aael-jHwaaH AaeloHejnw wkkol Aaxxaer joAmar jHwaaH AaeloHejnw ken Hagaed-laanw wOaaxijnw׃
42.21 waaAagid laakaem Hajowm wloA xxmaOtaem bqowl jHwaaH AaeloHejkaem wlkol Aaxxaer-xxlaahanij Aalejkaem׃
42.22 wOataaH jaadoOa tedOw kij bahaeraeb baaraaOaab wbadaebaer taamwtw bamaaqowm Aaxxaer hapactaem laabowA laagwr xxaam׃ s
42.1 ויגשו כל־שרי החילים ויוחנן בן־קרח ויזניה בן־הושעיה וכל־העם מקטן ועד־גדול׃
42.2 ויאמרו אל־ירמיהו הנביא תפל־נא תחנתנו לפניך והתפלל בעדנו אל־יהוה אלהיך בעד כל־השארית הזאת כי־נשארנו מעט מהרבה כאשר עיניך ראות אתנו׃
42.3 ויגד־לנו יהוה אלהיך את־הדרך אשר נלך־בה ואת־הדבר אשר נעשה׃
42.4 ויאמר אליהם ירמיהו הנביא שמעתי הנני מתפלל אל־יהוה אלהיכם כדבריכם והיה כל־הדבר אשר־יענה יהוה אתכם אגיד לכם לא־אמנע מכם דבר׃
42.5 והמה אמרו אל־ירמיהו יהי יהוה בנו לעד אמת ונאמן אם־לא ככל־הדבר אשר ישלחך יהוה אלהיך אלינו כן נעשה׃
42.6 אם־טוב ואם־רע בקול ׀ יהוה אלהינו אשר [אנו כ] (אנחנו ק) שלחים אתך אליו נשמע למען אשר ייטב־לנו כי נשמע בקול יהוה אלהינו׃ ס
42.7 ויהי מקץ עשרת ימים ויהי דבר־יהוה אל־ירמיהו׃
42.8 ויקרא אל־יוחנן בן־קרח ואל כל־שרי החילים אשר אתו ולכל־העם למקטן ועד־גדול׃
42.9 ויאמר אליהם כה־אמר יהוה אלהי ישראל אשר שלחתם אתי אליו להפיל תחנתכם לפניו׃
42.10 אם־שוב תשבו בארץ הזאת ובניתי אתכם ולא אהרס ונטעתי אתכם ולא אתוש כי נחמתי אל־הרעה אשר עשיתי לכם׃
42.11 אל־תיראו מפני מלך בבל אשר־אתם יראים מפניו אל־תיראו ממנו נאם־יהוה כי־אתכם אני להושיע אתכם ולהציל אתכם מידו׃
42.12 ואתן לכם רחמים ורחם אתכם והשיב אתכם אל־אדמתכם׃
42.13 ואם־אמרים אתם לא נשב בארץ הזאת לבלתי שמע בקול יהוה אלהיכם׃
42.14 לאמר לא כי ארץ מצרים נבוא אשר לא־נראה מלחמה וקול שופר לא נשמע וללחם לא־נרעב ושם נשב׃
42.15 ועתה לכן שמעו דבר־יהוה שארית יהודה כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אם־אתם שום תשמון פניכם לבא מצרים ובאתם לגור שם׃
42.16 והיתה החרב אשר אתם יראים ממנה שם תשיג אתכם בארץ מצרים והרעב אשר־אתם ׀ דאגים ממנו שם ידבק אחריכם מצרים ושם תמתו׃
42.17 ויהיו כל־האנשים אשר־שמו את־פניהם לבוא מצרים לגור שם ימותו בחרב ברעב ובדבר ולא־יהיה להם שריד ופליט מפני הרעה אשר אני מביא עליהם׃ ס
42.18 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל כאשר נתך אפי וחמתי על־ישבי ירושלם כן תתך חמתי עליכם בבאכם מצרים והייתם לאלה ולשמה ולקללה ולחרפה ולא־תראו עוד את־המקום הזה׃
42.19 דבר יהוה עליכם שארית יהודה אל־תבאו מצרים ידע תדעו כי־העידתי בכם היום׃
42.20 כי [התעתים כ] (התעיתם ק) בנפשותיכם כי־אתם שלחתם אתי אל־יהוה אלהיכם לאמר התפלל בעדנו אל־יהוה אלהינו וככל אשר יאמר יהוה אלהינו כן הגד־לנו ועשינו׃
42.21 ואגד לכם היום ולא שמעתם בקול יהוה אלהיכם ולכל אשר־שלחני אליכם׃
42.22 ועתה ידע תדעו כי בחרב ברעב ובדבר תמותו במקום אשר חפצתם לבוא לגור שם׃ ס
42.1 wjgxw kl-xrj Hhjljm wjwhnn bn-qrh wjznjH bn-HwxOjH wkl-HOm mqTn wOd-gdwl׃
42.2 wjAmrw Al-jrmjHw HnbjA tpl-nA thntnw lpnjk wHtpll bOdnw Al-jHwH AlHjk bOd kl-HxArjt HzAt kj-nxArnw mOT mHrbH kAxr Ojnjk rAwt Atnw׃
42.3 wjgd-lnw jHwH AlHjk At-Hdrk Axr nlk-bH wAt-Hdbr Axr nOxH׃
42.4 wjAmr AljHm jrmjHw HnbjA xmOtj Hnnj mtpll Al-jHwH AlHjkm kdbrjkm wHjH kl-Hdbr Axr-jOnH jHwH Atkm Agjd lkm lA-AmnO mkm dbr׃
42.5 wHmH Amrw Al-jrmjHw jHj jHwH bnw lOd Amt wnAmn Am-lA kkl-Hdbr Axr jxlhk jHwH AlHjk Aljnw kn nOxH׃
42.6 Am-Twb wAm-rO bqwl jHwH AlHjnw Axr [Anw k] (Anhnw q) xlhjm Atk Aljw nxmO lmOn Axr jjTb-lnw kj nxmO bqwl jHwH AlHjnw׃ s
42.7 wjHj mqc Oxrt jmjm wjHj dbr-jHwH Al-jrmjHw׃
42.8 wjqrA Al-jwhnn bn-qrh wAl kl-xrj Hhjljm Axr Atw wlkl-HOm lmqTn wOd-gdwl׃
42.9 wjAmr AljHm kH-Amr jHwH AlHj jxrAl Axr xlhtm Atj Aljw lHpjl thntkm lpnjw׃
42.10 Am-xwb txbw bArc HzAt wbnjtj Atkm wlA AHrs wnTOtj Atkm wlA Atwx kj nhmtj Al-HrOH Axr Oxjtj lkm׃
42.11 Al-tjrAw mpnj mlk bbl Axr-Atm jrAjm mpnjw Al-tjrAw mmnw nAm-jHwH kj-Atkm Anj lHwxjO Atkm wlHcjl Atkm mjdw׃
42.12 wAtn lkm rhmjm wrhm Atkm wHxjb Atkm Al-Admtkm׃
42.13 wAm-Amrjm Atm lA nxb bArc HzAt lbltj xmO bqwl jHwH AlHjkm׃
42.14 lAmr lA kj Arc mcrjm nbwA Axr lA-nrAH mlhmH wqwl xwpr lA nxmO wllhm lA-nrOb wxm nxb׃
42.15 wOtH lkn xmOw dbr-jHwH xArjt jHwdH kH-Amr jHwH cbAwt AlHj jxrAl Am-Atm xwm txmwn pnjkm lbA mcrjm wbAtm lgwr xm׃
42.16 wHjtH Hhrb Axr Atm jrAjm mmnH xm txjg Atkm bArc mcrjm wHrOb Axr-Atm dAgjm mmnw xm jdbq Ahrjkm mcrjm wxm tmtw׃
42.17 wjHjw kl-HAnxjm Axr-xmw At-pnjHm lbwA mcrjm lgwr xm jmwtw bhrb brOb wbdbr wlA-jHjH lHm xrjd wpljT mpnj HrOH Axr Anj mbjA OljHm׃ s
42.18 kj kH Amr jHwH cbAwt AlHj jxrAl kAxr ntk Apj whmtj Ol-jxbj jrwxlm kn ttk hmtj Oljkm bbAkm mcrjm wHjjtm lAlH wlxmH wlqllH wlhrpH wlA-trAw Owd At-Hmqwm HzH׃
42.19 dbr jHwH Oljkm xArjt jHwdH Al-tbAw mcrjm jdO tdOw kj-HOjdtj bkm Hjwm׃
42.20 kj [HtOtjm k] (HtOjtm q) bnpxwtjkm kj-Atm xlhtm Atj Al-jHwH AlHjkm lAmr Htpll bOdnw Al-jHwH AlHjnw wkkl Axr jAmr jHwH AlHjnw kn Hgd-lnw wOxjnw׃
42.21 wAgd lkm Hjwm wlA xmOtm bqwl jHwH AlHjkm wlkl Axr-xlhnj Aljkm׃
42.22 wOtH jdO tdOw kj bhrb brOb wbdbr tmwtw bmqwm Axr hpctm lbwA lgwr xm׃ s
42.1 Et accesserunt omnes princi pes bellatorum, scilicet Iohanan filius Caree et Iezonias filius Osaiae et universum vulgus, a parvo usque ad magnum,
42.2 dixeruntque ad Ieremiam prophetam: “ Cadat oratio nostra in conspectu tuo, et ora pro nobis ad Dominum Deum tuum pro universis reliquiis istis, quia derelicti sumus pauci de pluribus, sicut oculi tui nos intuentur;
42.3 et annuntiet nobis Dominus Deus tuus viam, per quam pergamus, et verbum, quod faciamus ”.
42.4 Dixit autem ad eos Ieremias propheta: “ Audivi. Ecce ego oro ad Dominum Deum vestrum secundum verba vestra; omne verbum, quodcumque responderit pro vobis, indicabo vobis nec celabo vos quidquam ”.
42.5 Et illi dixerunt ad Ieremiam: “ Sit Dominus inter nos testis verax et fidelis, si non iuxta omne verbum, in quo miserit te Dominus Deus tuus ad nos, sic faciemus.
42.6 Sive bonum est sive malum, voci Domini Dei nostri, ad quem mittimus te, oboediemus, ut bene sit nobis, cum audierimus vocem Domini Dei nostri ”.
42.7 Cum autem completi essent decem dies, factum est verbum Domini ad Ieremiam;
42.8 vocavitque Iohanan filium Caree et omnes principes bellatorum, qui erant cum eo, et universum populum a minimo usque ad magnum
42.9 et dixit ad eos: “ Haec dicit Dominus, Deus Israel, ad quem misistis me, ut prosternerem preces vestras in conspectu eius:
42.10 Si quiescentes manseritis in terra hac, aedificabo vos et non destruam, plantabo et non evellam; iam enim placatus sum super malo, quod feci vobis.
42.11 Nolite timere a facie regis Babylonis, quem vos pavidi formidatis; nolite metuere eum, dicit Dominus, quia vobiscum sum ego, ut salvos vos faciam et eruam de manu eius;
42.12 et dabo vobis, ut misericordiam inveniatis, et ipse miserebitur vestri et habitare vos faciet in terra vestra.
42.13 Si autem dixeritis vos: “Non habitabimus in terra ista”, nec audieritis vocem Domini Dei vestri
42.14 dicentes: “Nequaquam, sed ad terram Aegypti pergemus, ubi non videbimus bellum et clangorem tubae non audiemus et famem non sustinebimus et ibi habitabimus”,
42.15 propter hoc nunc audite verbum Domini, reliquiae Iudae: Haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel: Si posueritis faciem vestram, ut ingrediamini Aegyptum, et intraveritis, ut ibi peregrinemini,
42.16 gladius, quem vos formidatis, ibi comprehendet vos in terra Aegypti, et fames, pro qua estis solliciti, adhaerebit vobis in Aegypto, et ibi moriemini.
42.17 Omnesque viri, qui posuerunt faciem suam, ut ingrediantur Aegyptum et peregrinentur ibi, morientur gladio et fame et peste: nullus de eis remanebit nec effugiet a facie mali, quod ego afferam super eos.
42.18 Quia haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel: Sicut effusus est furor meus et indignatio mea super habitatores Ierusalem, sic effundetur indignatio mea super vos, cum ingressi fueritis Aegyptum, et eritis in exsecrationem et in stuporem et in maledictum et in opprobrium et nequaquam ultra videbitis locum istum ”.
42.19 Verbum Domini super vos, reliquiae Iudae: “ Nolite intrare Aegyptum; scientes scietis quia obtestatus sum vos hodie,
42.20 quia decepistis animas vestras. Vos enim misistis me ad Dominum Deum nostrum dicentes: “Ora pro nobis ad Dominum Deum nostrum et iuxta omnia, quaecumque dixerit tibi Dominus Deus noster, sic annuntia nobis, et faciemus”.
42.21 Et annuntiavi vobis hodie, et non audistis vocem Domini Dei vestri super universis, pro quibus misit me ad vos.
42.22 Nunc ergo scientes scietis quia gladio et fame et peste moriemini in loco, ad quem voluistis intrare et ibi peregrinari ”.
43.1 Als nun Jeremia alle Worte des HERRN, ihres Gottes, mit denen der HERR, ihr Gott, ihn zu allem Volk gesandt, bis zu Ende mitgeteilt hatte,
43.2 da sprachen Asarja, der Sohn Hosajas, und Johanan, der Sohn Kareachs, und alle frechen Männer zu Jeremia: Du lügst! Der HERR, unser Gott, hat dich nicht gesandt, zu sagen: Ihr sollt nicht nach Ägypten ziehen, um dort in der Fremde zu wohnen;
43.3 sondern Baruch, der Sohn Nerijas, reizt dich gegen uns auf, um uns in die Hände der Chaldäer zu bringen, damit sie uns töten oder gefangen nach Babel führen!
43.4 Also gehorchten Johanan, der Sohn Kareachs, und alle Obersten des Heeres und das ganze Volk dem Befehle des HERRN nicht, daß sie im Lande Juda geblieben wären;
43.5 sondern Johanan, der Sohn Kareachs, und alle Obersten des Heeres nahmen alle von Juda Übriggebliebenen, die aus allen Völkern, in die sie zerstreut gewesen, zurückgekehrt waren, um im Lande Juda zu wohnen:
43.6 Männer, Weiber und Kinder, die Töchter des Königs und alle Seelen, die Nebusaradan, der Oberste der Leibwache, bei Gedalja, dem Sohne Achikams, des Sohnes Saphans, gelassen hatte; auch den Propheten Jeremia und Baruch, den Sohn Nerijas,
43.7 und sie zogen nach dem Lande Ägypten (denn sie waren dem Befehl des HERRN nicht gehorsam) und kamen bis Tachpanches.
43.8 Es erging aber in Tachpanches das Wort des HERRN an Jeremia also:
43.9 Nimm große Steine in deine Hand und verbirg sie im Mörtel am Ziegelofen, welcher zu Tachpanches vor der Tür des Hauses des Pharao ist, und laß die jüdischen Männer zuschauen.
43.10 Und sage zu ihnen: So spricht der HERR der Heerscharen, der Gott Israels: Sehet, ich will meinen Knecht Nebukadnezar, den König von Babel, holen lassen und seinen Thron über diesen Steinen aufrichten, die ich verborgen habe, und er wird seinen Prachtteppich darüber spannen.
43.11 Und wenn er kommt, wird er das Land Ägypten schlagen: wer sterben soll, den wird er töten; wem Gefangenschaft bestimmt ist, den wird er gefangen führen; und wer dem Schwert verfallen ist, den wird er mit dem Schwert umbringen.
43.12 Und ich will in den Tempeln der Götter Ägyptens ein Feuer anzünden, das wird sie verbrennen; und er wird sie wegführen und wird das Land Ägypten um sich werfen, wie ein Hirt sein Kleid um sich wirft, und er wird in Frieden von dannen ziehen.
43.13 Dazu wird er die Obelisken von Beth-Schemesch, welcher in Ägypten ist, zerbrechen und die Tempel der Götter Ägyptens mit Feuer verbrennen.
43.1 καὶ ἐγενήθη ὡς ἐπαύσατο ιερεμιας λέγων πρὸς τὸν λαὸν πάντας τοὺς λόγους κυρίου οὓς ἀπέστειλεν αὐτὸν κύριος πρὸς αὐτούς πάντας τοὺς λόγους τούτους
43.2 καὶ εἶπεν αζαριας υἱὸς μαασαιου καὶ ιωαναν υἱὸς καρηε καὶ πάντες οἱ ἄνδρες οἱ εἴπαντες τῷ ιερεμια λέγοντες ψεύδη οὐκ ἀπέστειλέν σε κύριος πρὸς ἡμᾶς λέγων μὴ εἰσέλθητε εἰς αἴγυπτον οἰκεῖν ἐκεῖ
43.3 ἀλλ' ἢ βαρουχ υἱὸς νηριου συμβάλλει σε πρὸς ἡμᾶς ἵνα δῷς ἡμᾶς εἰς χεῖρας τῶν χαλδαίων τοῦ θανατῶσαι ἡμᾶς καὶ ἀποικισθῆναι ἡμᾶς εἰς βαβυλῶνα
43.4 καὶ οὐκ ἤκουσεν ιωαναν καὶ πάντες οἱ ἡγεμόνες τῆς δυνάμεως καὶ πᾶς ὁ λαὸς τῆς φωνῆς κυρίου κατοικῆσαι ἐν γῇ ιουδα
43.5 καὶ ἔλαβεν ιωαναν καὶ πάντες οἱ ἡγεμόνες τῆς δυνάμεως πάντας τοὺς καταλοίπους ιουδα τοὺς ἀποστρέψαντας κατοικεῖν ἐν τῇ γῇ
43.6 τοὺς δυνατοὺς ἄνδρας καὶ τὰς γυναῖκας καὶ τὰ νήπια καὶ τὰς θυγατέρας τοῦ βασιλέως καὶ τὰς ψυχάς ἃς κατέλιπεν ναβουζαρδαν μετὰ γοδολιου υἱοῦ αχικαμ καὶ ιερεμιαν τὸν προφήτην καὶ βαρουχ υἱὸν νηριου
43.7 καὶ εἰσῆλθον εἰς αἴγυπτον ὅτι οὐκ ἤκουσαν τῆς φωνῆς κυρίου καὶ εἰσῆλθον εἰς ταφνας
43.8 καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου πρὸς ιερεμιαν ἐν ταφνας λέγων
43.9 λαβὲ σεαυτῷ λίθους μεγάλους καὶ κατάκρυψον αὐτοὺς ἐν προθύροις ἐν πύλῃ τῆς οἰκίας φαραω ἐν ταφνας κατ' ὀφθαλμοὺς ἀνδρῶν ιουδα
43.10 καὶ ἐρεῖς οὕτως εἶπεν κύριος ἰδοὺ ἐγὼ ἀποστέλλω καὶ ἄξω ναβουχοδονοσορ βασιλέα βαβυλῶνος καὶ θήσει αὐτοῦ τὸν θρόνον ἐπάνω τῶν λίθων τούτων ὧν κατέκρυψας καὶ ἀρεῖ τὰ ὅπλα αὐτοῦ ἐπ' αὐτοὺς
43.11 καὶ εἰσελεύσεται καὶ πατάξει γῆν αἰγύπτου οὓς εἰς θάνατον εἰς θάνατον καὶ οὓς εἰς ἀποικισμόν εἰς ἀποικισμόν καὶ οὕς εἰς ῥομφαίαν εἰς ῥομφαίαν
43.12 καὶ καύσει πῦρ ἐν οἰκίαις θεῶν αὐτῶν καὶ ἐμπυριεῖ αὐτὰς καὶ ἀποικιεῖ αὐτοὺς καὶ φθειριεῖ γῆν αἰγύπτου ὥσπερ φθειρίζει ποιμὴν τὸ ἱμάτιον αὐτοῦ καὶ ἐξελεύσεται ἐν εἰρήνῃ
43.13 καὶ συντρίψει τοὺς στύλους ἡλίου πόλεως τοὺς ἐν ων καὶ τὰς οἰκίας αὐτῶν κατακαύσει ἐν πυρί
43.1 kai egenehtheh ohs epaysato ieremias legohn pros ton laon pantas toys logoys kyrioy oys apesteilen ayton kyrios pros aytoys pantas toys logoys toytoys
43.2 kai eipen azarias yios maasaioy kai iohanan yios karehe kai pantes oi andres oi eipantes toh ieremia legontes pseydeh oyk apesteilen se kyrios pros ehmas legohn meh eiselthehte eis aigypton oikein ekei
43.3 all' eh baroych yios nehrioy symballei se pros ehmas ina dohs ehmas eis cheiras tohn chaldaiohn toy thanatohsai ehmas kai apoikisthehnai ehmas eis babylohna
43.4 kai oyk ehkoysen iohanan kai pantes oi ehgemones tehs dynameohs kai pas o laos tehs phohnehs kyrioy katoikehsai en geh ioyda
43.5 kai elaben iohanan kai pantes oi ehgemones tehs dynameohs pantas toys kataloipoys ioyda toys apostrepsantas katoikein en teh geh
43.6 toys dynatoys andras kai tas gynaikas kai ta nehpia kai tas thygateras toy basileohs kai tas psychas as katelipen naboyzardan meta godolioy yioy achikam kai ieremian ton prophehtehn kai baroych yion nehrioy
43.7 kai eisehlthon eis aigypton oti oyk ehkoysan tehs phohnehs kyrioy kai eisehlthon eis taphnas
43.8 kai egeneto logos kyrioy pros ieremian en taphnas legohn
43.9 labe seaytoh lithoys megaloys kai katakrypson aytoys en prothyrois en pyleh tehs oikias pharaoh en taphnas kat' ophthalmoys androhn ioyda
43.10 kai ereis oytohs eipen kyrios idoy egoh apostelloh kai axoh naboychodonosor basilea babylohnos kai thehsei aytoy ton thronon epanoh tohn lithohn toytohn ohn katekrypsas kai arei ta opla aytoy ep' aytoys
43.11 kai eiseleysetai kai pataxei gehn aigyptoy oys eis thanaton eis thanaton kai oys eis apoikismon eis apoikismon kai oys eis romphaian eis romphaian
43.12 kai kaysei pyr en oikiais theohn aytohn kai empyriei aytas kai apoikiei aytoys kai phtheiriei gehn aigyptoy ohsper phtheirizei poimehn to imation aytoy kai exeleysetai en eirehneh
43.13 kai syntripsei toys styloys ehlioy poleohs toys en ohn kai tas oikias aytohn katakaysei en pyri
43.1 וַיְהִי כְּכַלֹּות יִרְמְיָהוּ לְדַבֵּר אֶל־כָּל־הָעָם אֶת־כָּל־דִּבְרֵי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר שְׁלָחֹו יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם אֲלֵיהֶם אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃ ס
43.2 וַיֹּאמֶר עֲזַרְיָה בֶן־הֹושַׁעְיָה וְיֹוחָנָן בֶּן־קָרֵחַ וְכָל־הָאֲנָשִׁים הַזֵּדִים אֹמְרִים אֶל־יִרְמְיָהוּ קֶר אַתָּה מְדַבֵּר לֹא שְׁלָחֲךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לֵאמֹר לֹא־תָבֹאוּ מִצְרַיִם לָגוּר שָׁם׃
43.3 כִּי בָּרוּךְ בֶּן־נֵרִיָּה מַסִּית אֹתְךָ בָּנוּ לְמַעַן תֵּת אֹתָנוּ בְיַד־הַכַּשְׂדִּים לְהָמִית אֹתָנוּ וּלְהַגְלֹות אֹתָנוּ בָּבֶל׃
43.4 וְלֹא־שָׁמַע יֹוחָנָן בֶּן־קָרֵחַ וְכָל־שָׂרֵי הַחֲיָלִים וְכָל־הָעָם בְּקֹול יְהוָה לָשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ יְהוּדָה׃
43.5 וַיִּקַּח יֹוחָנָן בֶּן־קָרֵחַ וְכָל־שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֵת כָּל־שְׁאֵרִית יְהוּדָה אֲשֶׁר־שָׁבוּ מִכָּל־הַגֹּויִם אֲשֶׁר נִדְּחוּ־שָׁם לָגוּר בְּאֶרֶץ יְהוּדָה׃
43.6 אֶת־הַגְּבָרִים וְאֶת־הַנָּשִׁים וְאֶת־הַטַּף וְאֶת־בְּנֹות הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל־הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר הִנִּיחַ נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים אֶת־גְּדַלְיָהוּ בֶּן־אֲחִיקָם בֶּן־שָׁפָן וְאֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא וְאֶת־בָּרוּךְ בֶּן־נֵרִיָּהוּ׃
43.7 וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ מִצְרַיִם כִּי לֹא שָׁמְעוּ בְּקֹול יְהוָה וַיָּבֹאוּ עַד־תַּחְפַּנְחֵס׃ ס
43.8 וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֶל־יִרְמְיָהוּ בְּתַחְפַּנְחֵס לֵאמֹר׃
43.9 קַח בְּיָדְךָ אֲבָנִים גְּדֹלֹות וּטְמַנְתָּם בַּמֶּלֶט בַּמַּלְבֵּן אֲשֶׁר בְּפֶתַח בֵּית־פַּרְעֹה בְּתַחְפַּנְחֵס לְעֵינֵי אֲנָשִׁים יְהוּדִים׃
43.10 וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי שֹׁלֵחַ וְלָקַחְתִּי אֶת־נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל עַבְדִּי וְשַׂמְתִּי כִסְאֹו מִמַּעַל לָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר טָמָנְתִּי וְנָטָה אֶת־ [שַׁפְרוּרֹו כ] (שַׁפְרִירֹו ק) עֲלֵיהֶם׃
43.11 [וּבָאָה כ] (וּבָא ק) וְהִכָּה אֶת־אֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי לַשֶּׁבִי וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לֶחָרֶב׃
43.12 וְהִצַּתִּי אֵשׁ בְּבָתֵּי אֱלֹהֵי מִצְרַיִם וּשְׂרָפָם וְשָׁבָם וְעָטָה אֶת־אֶרֶץ מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר־יַעְטֶה הָרֹעֶה אֶת־בִּגְדֹו וְיָצָא מִשָּׁם בְּשָׁלֹום׃
43.13 וְשִׁבַּר אֶת־מַצְּבֹות בֵּית שֶׁמֶשׁ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאֶת־בָּתֵּי אֱלֹהֵי־מִצְרַיִם יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ׃ ס
43.1 wajHij kkalowt jirmjaaHw ldaber Aael-kaal-HaaOaam Aaet-kaal-dibrej jHwaaH AaeloHejHaem Aaxxaer xxlaahow jHwaaH AaeloHejHaem AalejHaem Aet kaal-Hadbaarijm HaaAelaeH׃ s
43.2 wajoAmaer OazarjaaH baen-HowxxaOjaaH wjowhaanaan baen-qaareha wkaal-HaaAanaaxxijm Hazedijm Aomrijm Aael-jirmjaaHw qaer AataaH mdaber loA xxlaahakaa jHwaaH AaeloHejnw leAmor loA-taaboAw micrajim laagwr xxaam׃
43.3 kij baarwk baen-nerijaaH masijt Aotkaa baanw lmaOan tet Aotaanw bjad-Hakaxdijm lHaamijt Aotaanw wlHaglowt Aotaanw baabael׃
43.4 wloA-xxaamaO jowhaanaan baen-qaareha wkaal-xaarej Hahajaalijm wkaal-HaaOaam bqowl jHwaaH laaxxaebaet bAaeraec jHwdaaH׃
43.5 wajiqah jowhaanaan baen-qaareha wkaal-xaarej Hahajaalijm Aet kaal-xxAerijt jHwdaaH Aaxxaer-xxaabw mikaal-Hagowjim Aaxxaer nidhw-xxaam laagwr bAaeraec jHwdaaH׃
43.6 Aaet-Hagbaarijm wAaet-Hanaaxxijm wAaet-HaTap wAaet-bnowt Hamaelaek wAet kaal-Hanaepaexx Aaxxaer Hinijha nbwzarAadaan rab-Tabaahijm Aaet-gdaljaaHw baen-Aahijqaam baen-xxaapaan wAet jirmjaaHw HanaabijA wAaet-baarwk baen-nerijaaHw׃
43.7 wajaaboAw Aaeraec micrajim kij loA xxaamOw bqowl jHwaaH wajaaboAw Oad-tahpanhes׃ s
43.8 wajHij dbar-jHwaaH Aael-jirmjaaHw btahpanhes leAmor׃
43.9 qah bjaadkaa Aabaanijm gdolowt wTmantaam bamaelaeT bamalben Aaxxaer bpaetah bejt-parOoH btahpanhes lOejnej Aanaaxxijm jHwdijm׃
43.10 wAaamartaa AalejHaem koH-Aaamar jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel Hinnij xxoleha wlaaqahtij Aaet-nbwkadraeAcar maelaek-baabael Oabdij wxamtij kisAow mimaOal laaAabaanijm HaaAelaeH Aaxxaer Taamaantij wnaaTaaH Aaet- [xxaprwrow k] (xxaprijrow q) OalejHaem׃
43.11 [wbaaAaaH k] (wbaaA q) wHikaaH Aaet-Aaeraec micraajim Aaxxaer lamaawaet lamaawaet waAaxxaer laxxbij laxxaebij waAaxxaer lahaeraeb laehaaraeb׃
43.12 wHicatij Aexx bbaatej AaeloHej micrajim wxraapaam wxxaabaam wOaaTaaH Aaet-Aaeraec micrajim kaAaxxaer-jaOTaeH HaaroOaeH Aaet-bigdow wjaacaaA mixxaam bxxaalowm׃
43.13 wxxibar Aaet-macbowt bejt xxaemaexx Aaxxaer bAaeraec micraajim wAaet-baatej AaeloHej-micrajim jixrop baaAexx׃ s
43.1 ויהי ככלות ירמיהו לדבר אל־כל־העם את־כל־דברי יהוה אלהיהם אשר שלחו יהוה אלהיהם אליהם את כל־הדברים האלה׃ ס
43.2 ויאמר עזריה בן־הושעיה ויוחנן בן־קרח וכל־האנשים הזדים אמרים אל־ירמיהו קר אתה מדבר לא שלחך יהוה אלהינו לאמר לא־תבאו מצרים לגור שם׃
43.3 כי ברוך בן־נריה מסית אתך בנו למען תת אתנו ביד־הכשדים להמית אתנו ולהגלות אתנו בבל׃
43.4 ולא־שמע יוחנן בן־קרח וכל־שרי החילים וכל־העם בקול יהוה לשבת בארץ יהודה׃
43.5 ויקח יוחנן בן־קרח וכל־שרי החילים את כל־שארית יהודה אשר־שבו מכל־הגוים אשר נדחו־שם לגור בארץ יהודה׃
43.6 את־הגברים ואת־הנשים ואת־הטף ואת־בנות המלך ואת כל־הנפש אשר הניח נבוזראדן רב־טבחים את־גדליהו בן־אחיקם בן־שפן ואת ירמיהו הנביא ואת־ברוך בן־נריהו׃
43.7 ויבאו ארץ מצרים כי לא שמעו בקול יהוה ויבאו עד־תחפנחס׃ ס
43.8 ויהי דבר־יהוה אל־ירמיהו בתחפנחס לאמר׃
43.9 קח בידך אבנים גדלות וטמנתם במלט במלבן אשר בפתח בית־פרעה בתחפנחס לעיני אנשים יהודים׃
43.10 ואמרת אליהם כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני שלח ולקחתי את־נבוכדראצר מלך־בבל עבדי ושמתי כסאו ממעל לאבנים האלה אשר טמנתי ונטה את־ [שפרורו כ] (שפרירו ק) עליהם׃
43.11 [ובאה כ] (ובא ק) והכה את־ארץ מצרים אשר למות למות ואשר לשבי לשבי ואשר לחרב לחרב׃
43.12 והצתי אש בבתי אלהי מצרים ושרפם ושבם ועטה את־ארץ מצרים כאשר־יעטה הרעה את־בגדו ויצא משם בשלום׃
43.13 ושבר את־מצבות בית שמש אשר בארץ מצרים ואת־בתי אלהי־מצרים ישרף באש׃ ס
43.1 wjHj kklwt jrmjHw ldbr Al-kl-HOm At-kl-dbrj jHwH AlHjHm Axr xlhw jHwH AlHjHm AljHm At kl-Hdbrjm HAlH׃ s
43.2 wjAmr OzrjH bn-HwxOjH wjwhnn bn-qrh wkl-HAnxjm Hzdjm Amrjm Al-jrmjHw qr AtH mdbr lA xlhk jHwH AlHjnw lAmr lA-tbAw mcrjm lgwr xm׃
43.3 kj brwk bn-nrjH msjt Atk bnw lmOn tt Atnw bjd-Hkxdjm lHmjt Atnw wlHglwt Atnw bbl׃
43.4 wlA-xmO jwhnn bn-qrh wkl-xrj Hhjljm wkl-HOm bqwl jHwH lxbt bArc jHwdH׃
43.5 wjqh jwhnn bn-qrh wkl-xrj Hhjljm At kl-xArjt jHwdH Axr-xbw mkl-Hgwjm Axr ndhw-xm lgwr bArc jHwdH׃
43.6 At-Hgbrjm wAt-Hnxjm wAt-HTp wAt-bnwt Hmlk wAt kl-Hnpx Axr Hnjh nbwzrAdn rb-Tbhjm At-gdljHw bn-Ahjqm bn-xpn wAt jrmjHw HnbjA wAt-brwk bn-nrjHw׃
43.7 wjbAw Arc mcrjm kj lA xmOw bqwl jHwH wjbAw Od-thpnhs׃ s
43.8 wjHj dbr-jHwH Al-jrmjHw bthpnhs lAmr׃
43.9 qh bjdk Abnjm gdlwt wTmntm bmlT bmlbn Axr bpth bjt-prOH bthpnhs lOjnj Anxjm jHwdjm׃
43.10 wAmrt AljHm kH-Amr jHwH cbAwt AlHj jxrAl Hnnj xlh wlqhtj At-nbwkdrAcr mlk-bbl Obdj wxmtj ksAw mmOl lAbnjm HAlH Axr Tmntj wnTH At- [xprwrw k] (xprjrw q) OljHm׃
43.11 [wbAH k] (wbA q) wHkH At-Arc mcrjm Axr lmwt lmwt wAxr lxbj lxbj wAxr lhrb lhrb׃
43.12 wHctj Ax bbtj AlHj mcrjm wxrpm wxbm wOTH At-Arc mcrjm kAxr-jOTH HrOH At-bgdw wjcA mxm bxlwm׃
43.13 wxbr At-mcbwt bjt xmx Axr bArc mcrjm wAt-btj AlHj-mcrjm jxrp bAx׃ s
43.1 Factum est autem, cum complesset Ieremias loquens ad populum universos sermones Domini Dei eorum, pro quibus miserat eum Dominus Deus eorum ad illos omnia verba haec,
43.2 dixit Azarias filius Osaiae et Iohanan filius Caree et omnes viri superbi dicentes ad Ieremiam: “ Mendacium tu loqueris; non misit te Dominus Deus noster dicens: “Ne ingrediamini Aegyptum, ut illic peregrinemini”,
43.3 sed Baruch filius Neriae incitat te adversum nos, ut tradat nos in manu Chaldaeorum, ut interficiant nos et traducant in Babylonem ”.
43.4 Et non audivit Iohanan filius Caree et omnes principes bellatorum et universus populus vocem Domini, ut manerent in terra Iudae.
43.5 Sed tollens Iohanan filius Caree et universi principes bellatorum universos reliquiarum Iudae, qui reversi fuerant de cunctis gentibus, ad quas fuerant ante dispersi, ut peregrinarentur in terra Iudae,
43.6 viros et mulieres et parvulos et filias regis et omnem animam, quam reliquerat Nabuzardan princeps satellitum cum Godolia filio Ahicam filii Saphan, et Ieremiam prophetam et Baruch filium Neriae,
43.7 et ingressi sunt terram Aegypti, quia non oboedierunt voci Domini; et venerunt usque ad Taphnas.
43.8 Et factus est sermo Domini ad Ieremiam in Taphnis dicens:
43.9 “ Sume lapides grandes in manu tua et absconde eos in caemento, sub pavimento, quod est ad portam domus pharaonis in Taphnis, cernentibus viris Iudaeis;
43.10 et dices ad eos: Haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel: Ecce ego mittam et assumam Nabuchodonosor regem Babylonis servum meum et ponam thronum eius super lapides istos, quos abscondi, et statuet solium suum super eos;
43.11 veniensque percutiet terram Aegypti, quos in mortem, in mortem et, quos in captivitatem, in captivitatem et, quos in gladium, in gladium;
43.12 et succendet ignem in delubris deorum Aegypti et comburet ea et captivos ducet illos et excutiet terram Aegypti, sicut pastor pediculis excutit pallium suum, et egredietur inde in pace;
43.13 et conteret statuas domus Solis, quae sunt in terra Aegypti, et delubra deorum Aegypti comburet igni ”.
44.1 Dies ist das Wort, welches an Jeremia erging betreffs aller Juden, die im Lande Ägypten wohnten, zu Migdol und Tachpanches, zu Noph und im Lande Patros:
44.2 So spricht der HERR der Heerscharen, der Gott Israels: Ihr habt all das Unglück gesehen, welches ich über Jerusalem und alle Städte Judas gebracht habe, und siehe, sie sind heute Ruinen, und es wohnt niemand darin,
44.3 um der Bosheit willen, die sie begangen haben, mich zu erzürnen, indem sie hingegangen sind, andern Göttern zu räuchern und zu dienen, die weder sie, noch ihr, noch eure Väter gekannt haben,
44.4 wiewohl ich alle meine Knechte frühe und fleißig zu euch gesandt habe und euch sagen ließ: Begeht doch diese Greuel nicht, welche ich hasse!
44.5 Sie aber wollten nicht hören und neigten ihr Ohr nicht, daß sie von ihrer Bosheit abgelassen und nicht mehr fremden Göttern geräuchert hätten.
44.6 Darum hat sich mein Grimm ergossen und ist mein Zorn wider die Städte Judas und die Gassen Jerusalems entbrannt, daß sie zu Trümmern und Ruinen geworden sind, wie es heute der Fall ist.
44.7 Und nun spricht der HERR, der Gott der Heerscharen, der Gott Israels, also: Warum tut ihr ein so großes Übel wider euch selbst, indem ihr bei euch Männer und Weiber, Kinder und Säuglinge aus Juda ausrottet, so daß euch kein Überrest mehr bleiben wird,
44.8 damit nämlich, daß ihr mich durch die Werke eurer Hände kränket, indem ihr andern Göttern räuchert im Lande Ägypten, wohin ihr gegangen seid, um euch daselbst aufzuhalten, euch selbst zum Verderben, und damit ihr zum Fluch und Schimpfwort werdet unter allen Heiden des Landes?
44.9 Habt ihr denn die Übeltaten eurer Väter vergessen und die Übeltaten der Könige von Juda und die Übeltaten ihrer Weiber und eure eigenen Übeltaten und die Übeltaten, welche eure Weiber im Lande Juda und auf den Gassen von Jerusalem begangen haben?
44.10 Sie sind noch nicht gedemütigt bis zum heutigen Tag; sie fürchten sich nicht und wandeln nicht in meinem Gesetz und in meinen Ordnungen, die ich euch und euren Vätern gegeben habe!
44.11 Darum spricht der HERR der Heerscharen, der Gott Israels, also: Seht, ich habe mein Angesicht gegen euch gerichtet zum Unglück, und zwar um ganz Juda auszurotten;
44.12 und ich will den Rest der Juden, die ihr Angesicht nach Ägypten gewandt haben, um sich daselbst aufzuhalten, hinwegraffen; sie sollen alle im Lande Ägypten aufgerieben werden, durchs Schwert fallen, durch Hunger aufgerieben werden klein und groß, durchs Schwert umkommen oder Hungers sterben, und sie sollen zum Fluch, zum Entsetzen, zur Verwüstung und zur Beschimpfung werden.
44.13 Also will ich die, so in Ägypten wohnen, heimsuchen, wie ich Jerusalem mit Schwert, Hungersnot und Pest heimgesucht habe,
44.14 so daß auch vom Überrest der Juden, die gekommen sind, sich im Lande Ägypten aufzuhalten, niemand übrigbleiben noch entrinnen wird, um wieder ins Land Juda zurückzukehren, wie sie sich vorgenommen haben, sich wieder dort anzusiedeln; sie werden nicht zurückkehren, außer etlichen Flüchtlingen!
44.15 Da antworteten dem Jeremia alle Männer, welche wußten, daß ihre Frauen fremden Göttern räucherten, und alle Frauen, die dastanden, eine große Gemeinde, auch alles Volk, das im Lande Ägypten, in Patros wohnte:
44.16 «Auf das Wort, das du im Namen des HERRN zu uns geredet hast, wollen wir gar nicht hören;
44.17 sondern wir wollen alles das tun, was wir gelobt haben: Wir wollen der Himmelskönigin räuchern und ihr Trankopfer ausgießen, wie wir, unsre Väter, unsre Könige und unsre Fürsten in den Städten Judas und auf den Gassen Jerusalems getan haben; damals hatten wir genug zu essen, und es ging uns wohl, und wir erlebten kein Unglück!
44.18 Sobald wir aber aufhörten, der Himmelskönigin zu räuchern und Trankopfer auszugießen, hat es uns überall gefehlt, und wir wurden durch Krieg und Hungersnot aufgerieben.
44.19 Und wenn wir der Himmelskönigin räuchern und Trankopfer ausgießen, tun wir das etwa ohne den Willen unsrer Männer, daß wir ihr Kuchen backen, um sie abzubilden, und ihr Trankopfer spenden?»
44.20 Da sprach Jeremia zum ganzen Volk, zu den Männern und Frauen, die ihm also geantwortet hatten, er sprach:
44.21 Hat etwa der HERR nicht an das Räuchern gedacht, das ihr, eure Väter, eure Könige und eure Fürsten samt dem Volk des Landes in den Städten Judas und auf den Gassen Jerusalems getrieben habt? Er hat daran gedacht, und es ist ihm in den Sinn gekommen!
44.22 Und der HERR konnte nicht länger vergeben, angesichts der Schlechtigkeit eurer Handlungen, angesichts der Greuel, die ihr verübtet; darum ist euer Land zur Wüste und zum Entsetzen und zum Fluch geworden, unbewohnt, wie es heute der Fall ist,
44.23 weil ihr geräuchert und wider den HERRN gesündigt und der Stimme des HERRN nicht gehorcht habt und nicht in seinem Gesetz, in seinen Ordnungen und in seinen Zeugnissen gewandelt seid; darum ist euch dieses Unglück begegnet, wie es heute der Fall ist!
44.24 Weiter sprach Jeremia zu allem Volk, auch zu allen Frauen: Höret das Wort des HERRN, ihr Juden alle, die ihr im Lande Ägypten seid!
44.25 So spricht der HERR der Heerscharen, der Gott Israels: Ihr und eure Frauen habt mit eurem eigenen Munde gesagt und mit euren eigenen Händen erfüllt, was ihr sagtet: «Wir wollen unsre Gelübde halten, die wir der Himmelskönigin gelobt haben, wir wollen ihr räuchern und Trankopfer ausgießen!» Haltet eure Gelübde nur aufrecht und vollbringet sie!
44.26 Darum hört das Wort des HERRN, ihr Juden alle, die ihr im Lande Ägypten wohnt: Seht, ich habe bei meinem großen Namen geschworen, spricht der HERR, daß mein Name nimmermehr durch den Mund irgend eines Juden in ganz Ägyptenland genannt werden soll, so daß einer spräche: So wahr Gott, der HERR, lebt!
44.27 Siehe, ich will über ihnen wachen zum Unglück und nicht zum Besten, daß alle Juden im Lande Ägypten durch Schwert und Hunger aufgerieben werden, bis sie gänzlich vertilgt sind.
44.28 Es werden zwar einige wenige Leute, die dem Schwerte entrinnen, aus dem Lande Ägypten ins Land Juda zurückkehren; aber der ganze Überrest der Juden, die ins Land Ägypten gekommen sind, um sich daselbst aufzuhalten, sollen erfahren, wessen Wort besteht, das meinige oder das ihrige!
44.29 Und das soll für euch das Zeichen sein, spricht der HERR, daß ich euch an diesem Ort heimsuchen werde, und daran könnt ihr merken, daß meine Drohung sich an euch erfüllen wird:
44.30 So spricht der HERR, siehe, ich will den Pharao Hophra, den König von Ägypten, in die Hand seiner Feinde und derer, die seinem Leben nachstellen, fallen lassen, gleichwie ich Zedekia, den König von Juda, in die Hand des babylonischen Königs Nebukadnezar gegeben habe, der sein Feind war und ihm nach dem Leben trachtete.
44.1 ὁ λόγος ὁ γενόμενος πρὸς ιερεμιαν ἅπασιν τοῖς ιουδαίοις τοῖς κατοικοῦσιν ἐν γῇ αἰγύπτῳ καὶ τοῖς καθημένοις ἐν μαγδώλῳ καὶ ἐν ταφνας καὶ ἐν γῇ παθουρης λέγων
44.2 οὕτως εἶπεν κύριος ὁ θεὸς ισραηλ ὑμεῖς ἑωράκατε πάντα τὰ κακά ἃ ἐπήγαγον ἐπὶ ιερουσαλημ καὶ ἐπὶ τὰς πόλεις ιουδα καὶ ἰδού εἰσιν ἔρημοι ἀπὸ ἐνοίκων
44.3 ἀπὸ προσώπου πονηρίας αὐτῶν ἧς ἐποίησαν παραπικρᾶναί με πορευθέντες θυμιᾶν θεοῖς ἑτέροις οἷς οὐκ ἔγνωτε
44.4 καὶ ἀπέστειλα πρὸς ὑμᾶς τοὺς παῖδάς μου τοὺς προφήτας ὄρθρου καὶ ἀπέστειλα λέγων μὴ ποιήσητε τὸ πρᾶγμα τῆς μολύνσεως ταύτης ἧς ἐμίσησα
44.5 καὶ οὐκ ἤκουσάν μου καὶ οὐκ ἔκλιναν τὸ οὖς αὐτῶν ἀποστρέψαι ἀπὸ τῶν κακῶν αὐτῶν πρὸς τὸ μὴ θυμιᾶν θεοῖς ἑτέροις
44.6 καὶ ἔσταξεν ἡ ὀργή μου καὶ ὁ θυμός μου καὶ ἐξεκαύθη ἐν πόλεσιν ιουδα καὶ ἔξωθεν ιερουσαλημ καὶ ἐγενήθησαν εἰς ἐρήμωσιν καὶ εἰς ἄβατον ὡς ἡ ἡμέρα αὕτη
44.7 καὶ νῦν οὕτως εἶπεν κύριος παντοκράτωρ ἵνα τί ὑμεῖς ποιεῖτε κακὰ μεγάλα ἐπὶ ψυχαῖς ὑμῶν ἐκκόψαι ὑμῶν ἄνθρωπον καὶ γυναῖκα νήπιον καὶ θηλάζοντα ἐκ μέσου ιουδα πρὸς τὸ μὴ καταλειφθῆναι ὑμῶν μηδένα
44.8 παραπικρᾶναί με ἐν τοῖς ἔργοις τῶν χειρῶν ὑμῶν θυμιᾶν θεοῖς ἑτέροις ἐν γῇ αἰγύπτῳ εἰς ἣν εἰσήλθατε ἐνοικεῖν ἐκεῖ ἵνα ἐκκοπῆτε καὶ ἵνα γένησθε εἰς κατάραν καὶ εἰς ὀνειδισμὸν ἐν πᾶσιν τοῖς ἔθνεσιν τῆς γῆς
44.9 μὴ ἐπιλέλησθε ὑμεῖς τῶν κακῶν τῶν πατέρων ὑμῶν καὶ τῶν κακῶν τῶν βασιλέων ιουδα καὶ τῶν κακῶν τῶν ἀρχόντων ὑμῶν καὶ τῶν κακῶν τῶν γυναικῶν ὑμῶν ὧν ἐποίησαν ἐν γῇ ιουδα καὶ ἔξωθεν ιερουσαλημ
44.10 καὶ οὐκ ἐπαύσαντο ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης καὶ οὐκ ἀντείχοντο τῶν προσταγμάτων μου ὧν ἔδωκα κατὰ πρόσωπον τῶν πατέρων αὐτῶν
44.11 διὰ τοῦτο οὕτως εἶπεν κύριος ἰδοὺ ἐγὼ ἐφίστημι τὸ πρόσωπόν μου
44.12 τοῦ ἀπολέσαι πάντας τοὺς καταλοίπους τοὺς ἐν αἰγύπτῳ καὶ πεσοῦνται ἐν ῥομφαίᾳ καὶ ἐν λιμῷ ἐκλείψουσιν ἀπὸ μικροῦ ἕως μεγάλου καὶ ἔσονται εἰς ὀνειδισμὸν καὶ εἰς ἀπώλειαν καὶ εἰς κατάραν
44.13 καὶ ἐπισκέψομαι ἐπὶ τοὺς καθημένους ἐν γῇ αἰγύπτῳ ὡς ἐπεσκεψάμην ἐπὶ ιερουσαλημ ἐν ῥομφαίᾳ καὶ ἐν λιμῷ καὶ ἐν θανάτῳ
44.14 καὶ οὐκ ἔσται σεσῳσμένος οὐθεὶς τῶν ἐπιλοίπων ιουδα τῶν παροικούντων ἐν γῇ αἰγύπτῳ τοῦ ἐπιστρέψαι εἰς γῆν ιουδα ἐφ' ἣν αὐτοὶ ἐλπίζουσιν ταῖς ψυχαῖς αὐτῶν τοῦ ἐπιστρέψαι ἐκεῖ οὐ μὴ ἐπιστρέψωσιν ἀλλ' ἢ ἀνασεσῳσμένοι
44.15 καὶ ἀπεκρίθησαν τῷ ιερεμια πάντες οἱ ἄνδρες οἱ γνόντες ὅτι θυμιῶσιν αἱ γυναῖκες αὐτῶν θεοῖς ἑτέροις καὶ πᾶσαι αἱ γυναῖκες συναγωγὴ μεγάλη καὶ πᾶς ὁ λαὸς οἱ καθήμενοι ἐν γῇ αἰγύπτῳ ἐν παθουρη λέγοντες
44.16 ὁ λόγος ὃν ἐλάλησας πρὸς ἡμᾶς τῷ ὀνόματι κυρίου οὐκ ἀκούσομέν σου
44.17 ὅτι ποιοῦντες ποιήσομεν πάντα τὸν λόγον ὃς ἐξελεύσεται ἐκ τοῦ στόματος ἡμῶν θυμιᾶν τῇ βασιλίσσῃ τοῦ οὐρανοῦ καὶ σπένδειν αὐτῇ σπονδάς καθὰ ἐποιήσαμεν ἡμεῖς καὶ οἱ πατέρες ἡμῶν καὶ οἱ βασιλεῖς ἡμῶν καὶ οἱ ἄρχοντες ἡμῶν ἐν πόλεσιν ιουδα καὶ ἔξωθεν ιερουσαλημ καὶ ἐπλήσθημεν ἄρτων καὶ ἐγενόμεθα χρηστοὶ καὶ κακὰ οὐκ εἴδομεν
44.18 καὶ ὡς διελίπομεν θυμιῶντες τῇ βασιλίσσῃ τοῦ οὐρανοῦ ἠλαττώθημεν πάντες καὶ ἐν ῥομφαίᾳ καὶ ἐν λιμῷ ἐξελίπομεν
44.19 καὶ ὅτι ἡμεῖς θυμιῶμεν τῇ βασιλίσσῃ τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἐσπείσαμεν αὐτῇ σπονδάς μὴ ἄνευ τῶν ἀνδρῶν ἡμῶν ἐποιήσαμεν αὐτῇ χαυῶνας καὶ ἐσπείσαμεν σπονδὰς αὐτῇ
44.20 καὶ εἶπεν ιερεμιας παντὶ τῷ λαῷ τοῖς δυνατοῖς καὶ ταῖς γυναιξὶν καὶ παντὶ τῷ λαῷ τοῖς ἀποκριθεῖσιν αὐτῷ λόγους λέγων
44.21 οὐχὶ τοῦ θυμιάματος οὗ ἐθυμιάσατε ἐν ταῖς πόλεσιν ιουδα καὶ ἔξωθεν ιερουσαλημ ὑμεῖς καὶ οἱ πατέρες ὑμῶν καὶ οἱ βασιλεῖς ὑμῶν καὶ οἱ ἄρχοντες ὑμῶν καὶ ὁ λαὸς τῆς γῆς ἐμνήσθη κύριος καὶ ἀνέβη ἐπὶ τὴν καρδίαν αὐτοῦ
44.22 καὶ οὐκ ἠδύνατο κύριος ἔτι φέρειν ἀπὸ προσώπου πονηρίας πραγμάτων ὑμῶν ἀπὸ τῶν βδελυγμάτων ὧν ἐποιήσατε καὶ ἐγενήθη ἡ γῆ ὑμῶν εἰς ἐρήμωσιν καὶ εἰς ἄβατον καὶ εἰς ἀρὰν ὡς ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ
44.23 ἀπὸ προσώπου ὧν ἐθυμιᾶτε καὶ ὧν ἡμάρτετε τῷ κυρίῳ καὶ οὐκ ἠκούσατε τῆς φωνῆς κυρίου καὶ ἐν τοῖς προστάγμασιν αὐτοῦ καὶ ἐν τῷ νόμῳ αὐτοῦ καὶ ἐν τοῖς μαρτυρίοις αὐτοῦ οὐκ ἐπορεύθητε καὶ ἐπελάβετο ὑμῶν τὰ κακὰ ταῦτα
44.24 καὶ εἶπεν ιερεμιας τῷ λαῷ καὶ ταῖς γυναιξίν ἀκούσατε τὸν λόγον κυρίου
44.25 οὕτως εἶπεν κύριος ὁ θεὸς ισραηλ ὑμεῖς γυναῖκες τῷ στόματι ὑμῶν ἐλαλήσατε καὶ ταῖς χερσὶν ὑμῶν ἐπληρώσατε λέγουσαι ποιοῦσαι ποιήσομεν τὰς ὁμολογίας ἡμῶν ἃς ὡμολογήσαμεν θυμιᾶν τῇ βασιλίσσῃ τοῦ οὐρανοῦ καὶ σπένδειν αὐτῇ σπονδάς ἐμμείνασαι ἐνεμείνατε ταῖς ὁμολογίαις ὑμῶν καὶ ποιοῦσαι ἐποιήσατε
44.26 διὰ τοῦτο ἀκούσατε λόγον κυρίου πᾶς ιουδα οἱ καθήμενοι ἐν γῇ αἰγύπτῳ ἰδοὺ ὤμοσα τῷ ὀνόματί μου τῷ μεγάλῳ εἶπεν κύριος ἐὰν γένηται ἔτι ὄνομά μου ἐν τῷ στόματι παντὸς ιουδα εἰπεῖν ζῇ κύριος κύριος ἐπὶ πάσῃ γῇ αἰγύπτῳ
44.27 ὅτι ἰδοὺ ἐγὼ ἐγρήγορα ἐπ' αὐτοὺς τοῦ κακῶσαι αὐτοὺς καὶ οὐκ ἀγαθῶσαι καὶ ἐκλείψουσιν πᾶς ιουδα οἱ κατοικοῦντες ἐν γῇ αἰγύπτῳ ἐν ῥομφαίᾳ καὶ ἐν λιμῷ ἕως ἂν ἐκλίπωσιν
44.28 καὶ οἱ σεσῳσμένοι ἀπὸ ῥομφαίας ἐπιστρέψουσιν εἰς γῆν ιουδα ὀλίγοι ἀριθμῷ καὶ γνώσονται οἱ κατάλοιποι ιουδα οἱ καταστάντες ἐν γῇ αἰγύπτῳ κατοικῆσαι ἐκεῖ λόγος τίνος ἐμμενεῖ
44.29 καὶ τοῦτο ὑμῖν τὸ σημεῖον ὅτι ἐπισκέψομαι ἐγὼ ἐφ' ὑμᾶς εἰς πονηρά
44.30 οὕτως εἶπεν κύριος ἰδοὺ ἐγὼ δίδωμι τὸν ουαφρη βασιλέα αἰγύπτου εἰς χεῖρας ἐχθροῦ αὐτοῦ καὶ εἰς χεῖρας ζητούντων τὴν ψυχὴν αὐτοῦ καθὰ ἔδωκα τὸν σεδεκιαν βασιλέα ιουδα εἰς χεῖρας ναβουχοδονοσορ βασιλέως βαβυλῶνος ἐχθροῦ αὐτοῦ καὶ ζητοῦντος τὴν ψυχὴν αὐτοῦ
44.1 o logos o genomenos pros ieremian apasin tois ioydaiois tois katoikoysin en geh aigyptoh kai tois kathehmenois en magdohloh kai en taphnas kai en geh pathoyrehs legohn
44.2 oytohs eipen kyrios o theos israehl ymeis eohrakate panta ta kaka a epehgagon epi ieroysalehm kai epi tas poleis ioyda kai idoy eisin erehmoi apo enoikohn
44.3 apo prosohpoy ponehrias aytohn ehs epoiehsan parapikranai me poreythentes thymian theois eterois ois oyk egnohte
44.4 kai apesteila pros ymas toys paidas moy toys prophehtas orthroy kai apesteila legohn meh poiehsehte to pragma tehs molynseohs taytehs ehs emisehsa
44.5 kai oyk ehkoysan moy kai oyk eklinan to oys aytohn apostrepsai apo tohn kakohn aytohn pros to meh thymian theois eterois
44.6 kai estaxen eh orgeh moy kai o thymos moy kai exekaytheh en polesin ioyda kai exohthen ieroysalehm kai egenehthehsan eis erehmohsin kai eis abaton ohs eh ehmera ayteh
44.7 kai nyn oytohs eipen kyrios pantokratohr ina ti ymeis poieite kaka megala epi psychais ymohn ekkopsai ymohn anthrohpon kai gynaika nehpion kai thehlazonta ek mesoy ioyda pros to meh kataleiphthehnai ymohn mehdena
44.8 parapikranai me en tois ergois tohn cheirohn ymohn thymian theois eterois en geh aigyptoh eis ehn eisehlthate enoikein ekei ina ekkopehte kai ina genehsthe eis kataran kai eis oneidismon en pasin tois ethnesin tehs gehs
44.9 meh epilelehsthe ymeis tohn kakohn tohn paterohn ymohn kai tohn kakohn tohn basileohn ioyda kai tohn kakohn tohn archontohn ymohn kai tohn kakohn tohn gynaikohn ymohn ohn epoiehsan en geh ioyda kai exohthen ieroysalehm
44.10 kai oyk epaysanto eohs tehs ehmeras taytehs kai oyk anteichonto tohn prostagmatohn moy ohn edohka kata prosohpon tohn paterohn aytohn
44.11 dia toyto oytohs eipen kyrios idoy egoh ephistehmi to prosohpon moy
44.12 toy apolesai pantas toys kataloipoys toys en aigyptoh kai pesoyntai en romphaia kai en limoh ekleipsoysin apo mikroy eohs megaloy kai esontai eis oneidismon kai eis apohleian kai eis kataran
44.13 kai episkepsomai epi toys kathehmenoys en geh aigyptoh ohs epeskepsamehn epi ieroysalehm en romphaia kai en limoh kai en thanatoh
44.14 kai oyk estai sesohsmenos oytheis tohn epiloipohn ioyda tohn paroikoyntohn en geh aigyptoh toy epistrepsai eis gehn ioyda eph' ehn aytoi elpizoysin tais psychais aytohn toy epistrepsai ekei oy meh epistrepsohsin all' eh anasesohsmenoi
44.15 kai apekrithehsan toh ieremia pantes oi andres oi gnontes oti thymiohsin ai gynaikes aytohn theois eterois kai pasai ai gynaikes synagohgeh megaleh kai pas o laos oi kathehmenoi en geh aigyptoh en pathoyreh legontes
44.16 o logos on elalehsas pros ehmas toh onomati kyrioy oyk akoysomen soy
44.17 oti poioyntes poiehsomen panta ton logon os exeleysetai ek toy stomatos ehmohn thymian teh basilisseh toy oyranoy kai spendein ayteh spondas katha epoiehsamen ehmeis kai oi pateres ehmohn kai oi basileis ehmohn kai oi archontes ehmohn en polesin ioyda kai exohthen ieroysalehm kai eplehsthehmen artohn kai egenometha chrehstoi kai kaka oyk eidomen
44.18 kai ohs dielipomen thymiohntes teh basilisseh toy oyranoy ehlattohthehmen pantes kai en romphaia kai en limoh exelipomen
44.19 kai oti ehmeis thymiohmen teh basilisseh toy oyranoy kai espeisamen ayteh spondas meh aney tohn androhn ehmohn epoiehsamen ayteh chayohnas kai espeisamen spondas ayteh
44.20 kai eipen ieremias panti toh laoh tois dynatois kai tais gynaixin kai panti toh laoh tois apokritheisin aytoh logoys legohn
44.21 oychi toy thymiamatos oy ethymiasate en tais polesin ioyda kai exohthen ieroysalehm ymeis kai oi pateres ymohn kai oi basileis ymohn kai oi archontes ymohn kai o laos tehs gehs emnehstheh kyrios kai anebeh epi tehn kardian aytoy
44.22 kai oyk ehdynato kyrios eti pherein apo prosohpoy ponehrias pragmatohn ymohn apo tohn bdelygmatohn ohn epoiehsate kai egenehtheh eh geh ymohn eis erehmohsin kai eis abaton kai eis aran ohs en teh ehmera tayteh
44.23 apo prosohpoy ohn ethymiate kai ohn ehmartete toh kyrioh kai oyk ehkoysate tehs phohnehs kyrioy kai en tois prostagmasin aytoy kai en toh nomoh aytoy kai en tois martyriois aytoy oyk eporeythehte kai epelabeto ymohn ta kaka tayta
44.24 kai eipen ieremias toh laoh kai tais gynaixin akoysate ton logon kyrioy
44.25 oytohs eipen kyrios o theos israehl ymeis gynaikes toh stomati ymohn elalehsate kai tais chersin ymohn eplehrohsate legoysai poioysai poiehsomen tas omologias ehmohn as ohmologehsamen thymian teh basilisseh toy oyranoy kai spendein ayteh spondas emmeinasai enemeinate tais omologiais ymohn kai poioysai epoiehsate
44.26 dia toyto akoysate logon kyrioy pas ioyda oi kathehmenoi en geh aigyptoh idoy ohmosa toh onomati moy toh megaloh eipen kyrios ean genehtai eti onoma moy en toh stomati pantos ioyda eipein zeh kyrios kyrios epi paseh geh aigyptoh
44.27 oti idoy egoh egrehgora ep' aytoys toy kakohsai aytoys kai oyk agathohsai kai ekleipsoysin pas ioyda oi katoikoyntes en geh aigyptoh en romphaia kai en limoh eohs an eklipohsin
44.28 kai oi sesohsmenoi apo romphaias epistrepsoysin eis gehn ioyda oligoi arithmoh kai gnohsontai oi kataloipoi ioyda oi katastantes en geh aigyptoh katoikehsai ekei logos tinos emmenei
44.29 kai toyto ymin to sehmeion oti episkepsomai egoh eph' ymas eis ponehra
44.30 oytohs eipen kyrios idoy egoh didohmi ton oyaphreh basilea aigyptoy eis cheiras echthroy aytoy kai eis cheiras zehtoyntohn tehn psychehn aytoy katha edohka ton sedekian basilea ioyda eis cheiras naboychodonosor basileohs babylohnos echthroy aytoy kai zehtoyntos tehn psychehn aytoy
44.1 הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל־יִרְמְיָהוּ אֶל כָּל־הַיְּהוּדִים הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם הַיֹּשְׁבִים בְּמִגְדֹּל וּבְתַחְפַּנְחֵס וּבְנֹף וּבְאֶרֶץ פַּתְרֹוס לֵאמֹר׃ ס
44.2 כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל־הָרָעָה אֲשֶׁר הֵבֵאתִי עַל־יְרוּשָׁלִַם וְעַל כָּל־עָרֵי יְהוּדָה וְהִנָּם חָרְבָּה הַיֹּום הַזֶּה וְאֵין בָּהֶם יֹושֵׁב׃
44.3 מִפְּנֵי רָעָתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ לְהַכְעִסֵנִי לָלֶכֶת לְקַטֵּר לַעֲבֹד לֵאלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם הֵמָּה אַתֶּם וַאֲבֹתֵיכֶם׃
44.4 וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם אֶת־כָּל־עֲבָדַי הַנְּבִיאִים הַשְׁכֵּים וְשָׁלֹחַ לֵאמֹר אַל־נָא תַעֲשׂוּ אֵת דְּבַר־הַתֹּעֵבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר שָׂנֵאתִי׃
44.5 וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא־הִטּוּ אֶת־אָזְנָם לָשׁוּב מֵרָעָתָם לְבִלְתִּי קַטֵּר לֵאלֹהִים אֲחֵרִים׃
44.6 וַתִּתַּךְ חֲמָתִי וְאַפִּי וַתִּבְעַר בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצֹות יְרוּשָׁלִָם וַתִּהְיֶינָה לְחָרְבָּה לִשְׁמָמָה כַּיֹּום הַזֶּה׃ ס
44.7 וְעַתָּה כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לָמָה אַתֶּם עֹשִׂים רָעָה גְדֹולָה אֶל־נַפְשֹׁתֵכֶם לְהַכְרִית לָכֶם אִישׁ־וְאִשָּׁה עֹולֵל וְיֹונֵק מִתֹּוךְ יְהוּדָה לְבִלְתִּי הֹותִיר לָכֶם שְׁאֵרִית׃
44.8 לְהַכְעִסֵנִי בְּמַעֲשֵׂי יְדֵיכֶם לְקַטֵּר לֵאלֹהִים אֲחֵרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר־אַתֶּם בָּאִים לָגוּר שָׁם לְמַעַן הַכְרִית לָכֶם וּלְמַעַן הֱיֹותְכֶם לִקְלָלָה וּלְחֶרְפָּה בְּכֹל גֹּויֵי הָאָרֶץ׃
44.9 הַשְׁכַחְתֶּם אֶת־רָעֹות אֲבֹותֵיכֶם וְאֶת־רָעֹות ׀ מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֵת רָעֹות נָשָׁיו וְאֵת רָעֹתֵכֶם וְאֵת רָעֹת נְשֵׁיכֶם אֲשֶׁר עָשׂוּ בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבְחֻצֹות יְרוּשָׁלִָם׃
44.10 לֹא דֻכְּאוּ עַד הַיֹּום הַזֶּה וְלֹא יָרְאוּ וְלֹא־הָלְכוּ בְתֹורָתִי וּבְחֻקֹּתַי אֲשֶׁר־נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם וְלִפְנֵי אֲבֹותֵיכֶם׃ ס
44.11 לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי שָׂם פָּנַי בָּכֶם לְרָעָה וּלְהַכְרִית אֶת־כָּל־יְהוּדָה׃
44.12 וְלָקַחְתִּי אֶת־שְׁאֵרִית יְהוּדָה אֲשֶׁר־שָׂמוּ פְנֵיהֶם לָבֹוא אֶרֶץ־מִצְרַיִם לָגוּר שָׁם וְתַמּוּ כֹל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם יִפֹּלוּ בַּחֶרֶב בָּרָעָב יִתַּמּוּ מִקָּטֹן וְעַד־גָּדֹול בַּחֶרֶב וּבָרָעָב יָמֻתוּ וְהָיוּ לְאָלָה לְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה וּלְחֶרְפָּה׃
44.13 וּפָקַדְתִּי עַל הַיֹּושְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר פָּקַדְתִּי עַל־יְרוּשָׁלִָם בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר׃
44.14 וְלֹא יִהְיֶה פָּלִיט וְשָׂרִיד לִשְׁאֵרִית יְהוּדָה הַבָּאִים לָגוּר־שָׁם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְלָשׁוּב ׀ אֶרֶץ יְהוּדָה אֲשֶׁר־הֵמָּה מְנַשְּׂאִים אֶת־נַפְשָׁם לָשׁוּב לָשֶׁבֶת שָׁם כִּי לֹא־יָשׁוּבוּ כִּי אִם־פְּלֵטִים׃ ס
44.15 וַיַּעֲנוּ אֶת־יִרְמְיָהוּ כָּל־הָאֲנָשִׁים הַיֹּדְעִים כִּי־מְקַטְּרֹות נְשֵׁיהֶם לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וְכָל־הַנָּשִׁים הָעֹמְדֹות קָהָל גָּדֹול וְכָל־הָעָם הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ־מִצְרַיִם בְּפַתְרֹוס לֵאמֹר׃
44.16 הַדָּבָר אֲשֶׁר־דִּבַּרְתָּ אֵלֵינוּ בְּשֵׁם יְהוָה אֵינֶנּוּ שֹׁמְעִים אֵלֶיךָ׃
44.17 כִּי עָשֹׂה נַעֲשֶׂה אֶת־כָּל־הַדָּבָר ׀ אֲשֶׁר־יָצָא מִפִּינוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּיךְ־לָהּ נְסָכִים כַּאֲשֶׁר עָשִׂינוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבֹתֵינוּ מְלָכֵינוּ וְשָׂרֵינוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצֹות יְרוּשָׁלִָם וַנִּשְׂבַּע־לֶחֶם וַנִּהְיֶה טֹובִים וְרָעָה לֹא רָאִינוּ׃
44.18 וּמִן־אָז חָדַלְנוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּךְ־לָהּ נְסָכִים חָסַרְנוּ כֹל וּבַחֶרֶב וּבָרָעָב תָּמְנוּ׃
44.19 וְכִי־אֲנַחְנוּ מְקַטְּרִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וּלְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים הֲמִבַּלְעֲדֵי אֲנָשֵׁינוּ עָשִׂינוּ לָהּ כַּוָּנִים לְהַעֲצִבָה וְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים׃ פ
44.20 וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל־כָּל־הָעָם עַל־הַגְּבָרִים וְעַל־הַנָּשִׁים וְעַל־כָּל־הָעָם הָעֹנִים אֹתֹו דָּבָר לֵאמֹר׃
44.21 הֲלֹוא אֶת־הַקִּטֵּר אֲשֶׁר קִטַּרְתֶּם בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצֹות יְרוּשָׁלִַם אַתֶּם וַאֲבֹותֵיכֶם מַלְכֵיכֶם וְשָׂרֵיכֶם וְעַם הָאָרֶץ אֹתָם זָכַר יְהוָה וַתַּעֲלֶה עַל־לִבֹּו׃
44.22 וְלֹא־יוּכַל יְהוָה עֹוד לָשֵׂאת מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִפְּנֵי הַתֹּועֵבֹת אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם וַתְּהִי אַרְצְכֶם לְחָרְבָּה וּלְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה מֵאֵין יֹושֵׁב כְּהַיֹּום הַזֶּה׃
44.23 מִפְּנֵי אֲשֶׁר קִטַּרְתֶּם וַאֲשֶׁר חֲטָאתֶם לַיהוָה וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקֹול יְהוָה וּבְתֹרָתֹו וּבְחֻקֹּתָיו וּבְעֵדְוֹתָיו לֹא הֲלַכְתֶּם עַל־כֵּן קָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה הַזֹּאת כַּיֹּום הַזֶּה׃ ס
44.24 וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל־כָּל־הָעָם וְאֶל כָּל־הַנָּשִׁים שִׁמְעוּ דְּבַר־יְהוָה כָּל־יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ ס
44.25 כֹּה־אָמַר יְהוָה־צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַתֶּם וּנְשֵׁיכֶם וַתְּדַבֵּרְנָה בְּפִיכֶם וּבִידֵיכֶם מִלֵּאתֶם ׀ לֵאמֹר עָשֹׂה נַעֲשֶׂה אֶת־נְדָרֵינוּ אֲשֶׁר נָדַרְנוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וּלְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים הָקֵים תָּקִימְנָה אֶת־נִדְרֵיכֶם וְעָשֹׂה תַעֲשֶׂינָה אֶת־נִדְרֵיכֶם׃ פ
44.26 לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר־יְהוָה כָּל־יְהוּדָה הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם הִנְנִי נִשְׁבַּעְתִּי בִּשְׁמִי הַגָּדֹול אָמַר יְהוָה אִם־יִהְיֶה עֹוד שְׁמִי נִקְרָא ׀ בְּפִי ׀ כָּל־אִישׁ יְהוּדָה אֹמֵר חַי־אֲדֹנָי יְהוִה בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם׃
44.27 הִנְנִי שֹׁקֵד עֲלֵיהֶם לְרָעָה וְלֹא לְטֹובָה וְתַמּוּ כָל־אִישׁ יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ־מִצְרַיִם בַּחֶרֶב וּבָרָעָב עַד־כְּלֹותָם׃
44.28 וּפְלִיטֵי חֶרֶב יְשֻׁבוּן מִן־אֶרֶץ מִצְרַיִם אֶרֶץ יְהוּדָה מְתֵי מִסְפָּר וְיָדְעוּ כָּל־שְׁאֵרִית יְהוּדָה הַבָּאִים לְאֶרֶץ־מִצְרַיִם לָגוּר שָׁם דְּבַר־מִי יָקוּם מִמֶּנִּי וּמֵהֶם׃
44.29 וְזֹאת־לָכֶם הָאֹות נְאֻם־יְהוָה כִּי־פֹקֵד אֲנִי עֲלֵיכֶם בַּמָּקֹום הַזֶּה לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי קֹום יָקוּמוּ דְבָרַי עֲלֵיכֶם לְרָעָה׃ ס
44.30 כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה הִנְנִי נֹתֵן אֶת־פַּרְעֹה חָפְרַע מֶלֶךְ־מִצְרַיִם בְּיַד אֹיְבָיו וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשֹׁו כַּאֲשֶׁר נָתַתִּי אֶת־צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל אֹיְבֹו וּמְבַקֵּשׁ נַפְשֹׁו׃ ס
44.1 Hadaabaar Aaxxaer HaajaaH Aael-jirmjaaHw Aael kaal-HajHwdijm Hajoxxbijm bAaeraec micraajim Hajoxxbijm bmigdol wbtahpanhes wbnop wbAaeraec patrows leAmor׃ s
44.2 koH-Aaamar jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel Aataem rAijtaem Aet kaal-HaaraaOaaH Aaxxaer HebeAtij Oal-jrwxxaalaim wOal kaal-Oaarej jHwdaaH wHinaam haarbaaH Hajowm HazaeH wAejn baaHaem jowxxeb׃
44.3 mipnej raaOaataam Aaxxaer Oaaxw lHakOisenij laalaekaet lqaTer laOabod leAloHijm Aaherijm Aaxxaer loA jdaaOwm HemaaH Aataem waAabotejkaem׃
44.4 waaAaexxlah Aalejkaem Aaet-kaal-Oabaadaj HanbijAijm Haxxkejm wxxaaloha leAmor Aal-naaA taOaxw Aet dbar-HatoOebaaH HazoAt Aaxxaer xaaneAtij׃
44.5 wloA xxaamOw wloA-HiTw Aaet-Aaaznaam laaxxwb meraaOaataam lbiltij qaTer leAloHijm Aaherijm׃
44.6 watitak hamaatij wAapij watibOar bOaarej jHwdaaH wbhucowt jrwxxaalaaim watiHjaejnaaH lhaarbaaH lixxmaamaaH kajowm HazaeH׃ s
44.7 wOataaH koH-Aaamar jHwaaH AaeloHej cbaaAowt AaeloHej jixraaAel laamaaH Aataem Ooxijm raaOaaH gdowlaaH Aael-napxxotekaem lHakrijt laakaem Aijxx-wAixxaaH Oowlel wjowneq mitowk jHwdaaH lbiltij Howtijr laakaem xxAerijt׃
44.8 lHakOisenij bmaOaxej jdejkaem lqaTer leAloHijm Aaherijm bAaeraec micrajim Aaxxaer-Aataem baaAijm laagwr xxaam lmaOan Hakrijt laakaem wlmaOan Haejowtkaem liqlaalaaH wlhaerpaaH bkol gowjej HaaAaaraec׃
44.9 Haxxkahtaem Aaet-raaOowt Aabowtejkaem wAaet-raaOowt malkej jHwdaaH wAet raaOowt naaxxaajw wAet raaOotekaem wAet raaOot nxxejkaem Aaxxaer Oaaxw bAaeraec jHwdaaH wbhucowt jrwxxaalaaim׃
44.10 loA dukAw Oad Hajowm HazaeH wloA jaarAw wloA-Haalkw btowraatij wbhuqotaj Aaxxaer-naatatij lipnejkaem wlipnej Aabowtejkaem׃ s
44.11 laaken koH-Aaamar jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel Hinnij xaam paanaj baakaem lraaOaaH wlHakrijt Aaet-kaal-jHwdaaH׃
44.12 wlaaqahtij Aaet-xxAerijt jHwdaaH Aaxxaer-xaamw pnejHaem laabowA Aaeraec-micrajim laagwr xxaam wtamw kol bAaeraec micrajim jipolw bahaeraeb baaraaOaab jitamw miqaaTon wOad-gaadowl bahaeraeb wbaaraaOaab jaamutw wHaajw lAaalaaH lxxamaaH wliqlaalaaH wlhaerpaaH׃
44.13 wpaaqadtij Oal Hajowxxbijm bAaeraec micrajim kaAaxxaer paaqadtij Oal-jrwxxaalaaim bahaeraeb baaraaOaab wbadaabaer׃
44.14 wloA jiHjaeH paalijT wxaarijd lixxAerijt jHwdaaH HabaaAijm laagwr-xxaam bAaeraec micraajim wlaaxxwb Aaeraec jHwdaaH Aaxxaer-HemaaH mnaxAijm Aaet-napxxaam laaxxwb laaxxaebaet xxaam kij loA-jaaxxwbw kij Aim-pleTijm׃ s
44.15 wajaOanw Aaet-jirmjaaHw kaal-HaaAanaaxxijm HajodOijm kij-mqaTrowt nxxejHaem leAloHijm Aaherijm wkaal-Hanaaxxijm HaaOomdowt qaaHaal gaadowl wkaal-HaaOaam Hajoxxbijm bAaeraec-micrajim bpatrows leAmor׃
44.16 Hadaabaar Aaxxaer-dibartaa Aelejnw bxxem jHwaaH Aejnaenw xxomOijm Aelaejkaa׃
44.17 kij OaaxoH naOaxaeH Aaet-kaal-Hadaabaar Aaxxaer-jaacaaA mipijnw lqaTer limlaekaet Haxxaamajim wHasejk-laaH nsaakijm kaAaxxaer Oaaxijnw Aanahnw waAabotejnw mlaakejnw wxaarejnw bOaarej jHwdaaH wbhucowt jrwxxaalaaim wanixbaO-laehaem waniHjaeH Towbijm wraaOaaH loA raaAijnw׃
44.18 wmin-Aaaz haadalnw lqaTer limlaekaet Haxxaamajim wHasek-laaH nsaakijm haasarnw kol wbahaeraeb wbaaraaOaab taamnw׃
44.19 wkij-Aanahnw mqaTrijm limlaekaet Haxxaamajim wlHasek laaH nsaakijm HamibalOadej Aanaaxxejnw Oaaxijnw laaH kawaanijm lHaOacibaaH wHasek laaH nsaakijm׃ p
44.20 wajoAmaer jirmjaaHw Aael-kaal-HaaOaam Oal-Hagbaarijm wOal-Hanaaxxijm wOal-kaal-HaaOaam HaaOonijm Aotow daabaar leAmor׃
44.21 HalowA Aaet-HaqiTer Aaxxaer qiTartaem bOaarej jHwdaaH wbhucowt jrwxxaalaim Aataem waAabowtejkaem malkejkaem wxaarejkaem wOam HaaAaaraec Aotaam zaakar jHwaaH wataOalaeH Oal-libow׃
44.22 wloA-jwkal jHwaaH Oowd laaxeAt mipnej roOa maOallejkaem mipnej HatowOebot Aaxxaer Oaxijtaem watHij Aarckaem lhaarbaaH wlxxamaaH wliqlaalaaH meAejn jowxxeb kHajowm HazaeH׃
44.23 mipnej Aaxxaer qiTartaem waAaxxaer haTaaAtaem lajHwaaH wloA xxmaOtaem bqowl jHwaaH wbtoraatow wbhuqotaajw wbOedwotaajw loA Halaktaem Oal-ken qaaraaAt Aaetkaem HaaraaOaaH HazoAt kajowm HazaeH׃ s
44.24 wajoAmaer jirmjaaHw Aael-kaal-HaaOaam wAael kaal-Hanaaxxijm xximOw dbar-jHwaaH kaal-jHwdaaH Aaxxaer bAaeraec micraajim׃ s
44.25 koH-Aaamar jHwaaH-cbaaAowt AaeloHej jixraaAel leAmor Aataem wnxxejkaem watdabernaaH bpijkaem wbijdejkaem mileAtaem leAmor OaaxoH naOaxaeH Aaet-ndaarejnw Aaxxaer naadarnw lqaTer limlaekaet Haxxaamajim wlHasek laaH nsaakijm Haaqejm taaqijmnaaH Aaet-nidrejkaem wOaaxoH taOaxaejnaaH Aaet-nidrejkaem׃ p
44.26 laaken xximOw dbar-jHwaaH kaal-jHwdaaH Hajoxxbijm bAaeraec micraajim Hinnij nixxbaOtij bixxmij Hagaadowl Aaamar jHwaaH Aim-jiHjaeH Oowd xxmij niqraaA bpij kaal-Aijxx jHwdaaH Aomer haj-Aadonaaj jHwiH bkaal-Aaeraec micraajim׃
44.27 Hinnij xxoqed OalejHaem lraaOaaH wloA lTowbaaH wtamw kaal-Aijxx jHwdaaH Aaxxaer bAaeraec-micrajim bahaeraeb wbaaraaOaab Oad-klowtaam׃
44.28 wplijTej haeraeb jxxubwn min-Aaeraec micrajim Aaeraec jHwdaaH mtej mispaar wjaadOw kaal-xxAerijt jHwdaaH HabaaAijm lAaeraec-micrajim laagwr xxaam dbar-mij jaaqwm mimaenij wmeHaem׃
44.29 wzoAt-laakaem HaaAowt nAum-jHwaaH kij-poqed Aanij Oalejkaem bamaaqowm HazaeH lmaOan tedOw kij qowm jaaqwmw dbaaraj Oalejkaem lraaOaaH׃ s
44.30 koH Aaamar jHwaaH Hinnij noten Aaet-parOoH haapraO maelaek-micrajim bjad Aojbaajw wbjad mbaqxxej napxxow kaAaxxaer naatatij Aaet-cidqijaaHw maelaek-jHwdaaH bjad nbwkadraeAcar maelaek-baabael Aojbow wmbaqexx napxxow׃ s
44.1 הדבר אשר היה אל־ירמיהו אל כל־היהודים הישבים בארץ מצרים הישבים במגדל ובתחפנחס ובנף ובארץ פתרוס לאמר׃ ס
44.2 כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אתם ראיתם את כל־הרעה אשר הבאתי על־ירושלם ועל כל־ערי יהודה והנם חרבה היום הזה ואין בהם יושב׃
44.3 מפני רעתם אשר עשו להכעסני ללכת לקטר לעבד לאלהים אחרים אשר לא ידעום המה אתם ואבתיכם׃
44.4 ואשלח אליכם את־כל־עבדי הנביאים השכים ושלח לאמר אל־נא תעשו את דבר־התעבה הזאת אשר שנאתי׃
44.5 ולא שמעו ולא־הטו את־אזנם לשוב מרעתם לבלתי קטר לאלהים אחרים׃
44.6 ותתך חמתי ואפי ותבער בערי יהודה ובחצות ירושלם ותהיינה לחרבה לשממה כיום הזה׃ ס
44.7 ועתה כה־אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל למה אתם עשים רעה גדולה אל־נפשתכם להכרית לכם איש־ואשה עולל ויונק מתוך יהודה לבלתי הותיר לכם שארית׃
44.8 להכעסני במעשי ידיכם לקטר לאלהים אחרים בארץ מצרים אשר־אתם באים לגור שם למען הכרית לכם ולמען היותכם לקללה ולחרפה בכל גויי הארץ׃
44.9 השכחתם את־רעות אבותיכם ואת־רעות ׀ מלכי יהודה ואת רעות נשיו ואת רעתכם ואת רעת נשיכם אשר עשו בארץ יהודה ובחצות ירושלם׃
44.10 לא דכאו עד היום הזה ולא יראו ולא־הלכו בתורתי ובחקתי אשר־נתתי לפניכם ולפני אבותיכם׃ ס
44.11 לכן כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני שם פני בכם לרעה ולהכרית את־כל־יהודה׃
44.12 ולקחתי את־שארית יהודה אשר־שמו פניהם לבוא ארץ־מצרים לגור שם ותמו כל בארץ מצרים יפלו בחרב ברעב יתמו מקטן ועד־גדול בחרב וברעב ימתו והיו לאלה לשמה ולקללה ולחרפה׃
44.13 ופקדתי על היושבים בארץ מצרים כאשר פקדתי על־ירושלם בחרב ברעב ובדבר׃
44.14 ולא יהיה פליט ושריד לשארית יהודה הבאים לגור־שם בארץ מצרים ולשוב ׀ ארץ יהודה אשר־המה מנשאים את־נפשם לשוב לשבת שם כי לא־ישובו כי אם־פלטים׃ ס
44.15 ויענו את־ירמיהו כל־האנשים הידעים כי־מקטרות נשיהם לאלהים אחרים וכל־הנשים העמדות קהל גדול וכל־העם הישבים בארץ־מצרים בפתרוס לאמר׃
44.16 הדבר אשר־דברת אלינו בשם יהוה איננו שמעים אליך׃
44.17 כי עשה נעשה את־כל־הדבר ׀ אשר־יצא מפינו לקטר למלכת השמים והסיך־לה נסכים כאשר עשינו אנחנו ואבתינו מלכינו ושרינו בערי יהודה ובחצות ירושלם ונשבע־לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו׃
44.18 ומן־אז חדלנו לקטר למלכת השמים והסך־לה נסכים חסרנו כל ובחרב וברעב תמנו׃
44.19 וכי־אנחנו מקטרים למלכת השמים ולהסך לה נסכים המבלעדי אנשינו עשינו לה כונים להעצבה והסך לה נסכים׃ פ
44.20 ויאמר ירמיהו אל־כל־העם על־הגברים ועל־הנשים ועל־כל־העם הענים אתו דבר לאמר׃
44.21 הלוא את־הקטר אשר קטרתם בערי יהודה ובחצות ירושלם אתם ואבותיכם מלכיכם ושריכם ועם הארץ אתם זכר יהוה ותעלה על־לבו׃
44.22 ולא־יוכל יהוה עוד לשאת מפני רע מעלליכם מפני התועבת אשר עשיתם ותהי ארצכם לחרבה ולשמה ולקללה מאין יושב כהיום הזה׃
44.23 מפני אשר קטרתם ואשר חטאתם ליהוה ולא שמעתם בקול יהוה ובתרתו ובחקתיו ובעדותיו לא הלכתם על־כן קראת אתכם הרעה הזאת כיום הזה׃ ס
44.24 ויאמר ירמיהו אל־כל־העם ואל כל־הנשים שמעו דבר־יהוה כל־יהודה אשר בארץ מצרים׃ ס
44.25 כה־אמר יהוה־צבאות אלהי ישראל לאמר אתם ונשיכם ותדברנה בפיכם ובידיכם מלאתם ׀ לאמר עשה נעשה את־נדרינו אשר נדרנו לקטר למלכת השמים ולהסך לה נסכים הקים תקימנה את־נדריכם ועשה תעשינה את־נדריכם׃ פ
44.26 לכן שמעו דבר־יהוה כל־יהודה הישבים בארץ מצרים הנני נשבעתי בשמי הגדול אמר יהוה אם־יהיה עוד שמי נקרא ׀ בפי ׀ כל־איש יהודה אמר חי־אדני יהוה בכל־ארץ מצרים׃
44.27 הנני שקד עליהם לרעה ולא לטובה ותמו כל־איש יהודה אשר בארץ־מצרים בחרב וברעב עד־כלותם׃
44.28 ופליטי חרב ישבון מן־ארץ מצרים ארץ יהודה מתי מספר וידעו כל־שארית יהודה הבאים לארץ־מצרים לגור שם דבר־מי יקום ממני ומהם׃
44.29 וזאת־לכם האות נאם־יהוה כי־פקד אני עליכם במקום הזה למען תדעו כי קום יקומו דברי עליכם לרעה׃ ס
44.30 כה ׀ אמר יהוה הנני נתן את־פרעה חפרע מלך־מצרים ביד איביו וביד מבקשי נפשו כאשר נתתי את־צדקיהו מלך־יהודה ביד נבוכדראצר מלך־בבל איבו ומבקש נפשו׃ ס
44.1 Hdbr Axr HjH Al-jrmjHw Al kl-HjHwdjm Hjxbjm bArc mcrjm Hjxbjm bmgdl wbthpnhs wbnp wbArc ptrws lAmr׃ s
44.2 kH-Amr jHwH cbAwt AlHj jxrAl Atm rAjtm At kl-HrOH Axr HbAtj Ol-jrwxlm wOl kl-Orj jHwdH wHnm hrbH Hjwm HzH wAjn bHm jwxb׃
44.3 mpnj rOtm Axr Oxw lHkOsnj llkt lqTr lObd lAlHjm Ahrjm Axr lA jdOwm HmH Atm wAbtjkm׃
44.4 wAxlh Aljkm At-kl-Obdj HnbjAjm Hxkjm wxlh lAmr Al-nA tOxw At dbr-HtObH HzAt Axr xnAtj׃
44.5 wlA xmOw wlA-HTw At-Aznm lxwb mrOtm lbltj qTr lAlHjm Ahrjm׃
44.6 wttk hmtj wApj wtbOr bOrj jHwdH wbhcwt jrwxlm wtHjjnH lhrbH lxmmH kjwm HzH׃ s
44.7 wOtH kH-Amr jHwH AlHj cbAwt AlHj jxrAl lmH Atm Oxjm rOH gdwlH Al-npxtkm lHkrjt lkm Ajx-wAxH Owll wjwnq mtwk jHwdH lbltj Hwtjr lkm xArjt׃
44.8 lHkOsnj bmOxj jdjkm lqTr lAlHjm Ahrjm bArc mcrjm Axr-Atm bAjm lgwr xm lmOn Hkrjt lkm wlmOn Hjwtkm lqllH wlhrpH bkl gwjj HArc׃
44.9 Hxkhtm At-rOwt Abwtjkm wAt-rOwt mlkj jHwdH wAt rOwt nxjw wAt rOtkm wAt rOt nxjkm Axr Oxw bArc jHwdH wbhcwt jrwxlm׃
44.10 lA dkAw Od Hjwm HzH wlA jrAw wlA-Hlkw btwrtj wbhqtj Axr-nttj lpnjkm wlpnj Abwtjkm׃ s
44.11 lkn kH-Amr jHwH cbAwt AlHj jxrAl Hnnj xm pnj bkm lrOH wlHkrjt At-kl-jHwdH׃
44.12 wlqhtj At-xArjt jHwdH Axr-xmw pnjHm lbwA Arc-mcrjm lgwr xm wtmw kl bArc mcrjm jplw bhrb brOb jtmw mqTn wOd-gdwl bhrb wbrOb jmtw wHjw lAlH lxmH wlqllH wlhrpH׃
44.13 wpqdtj Ol Hjwxbjm bArc mcrjm kAxr pqdtj Ol-jrwxlm bhrb brOb wbdbr׃
44.14 wlA jHjH pljT wxrjd lxArjt jHwdH HbAjm lgwr-xm bArc mcrjm wlxwb Arc jHwdH Axr-HmH mnxAjm At-npxm lxwb lxbt xm kj lA-jxwbw kj Am-plTjm׃ s
44.15 wjOnw At-jrmjHw kl-HAnxjm HjdOjm kj-mqTrwt nxjHm lAlHjm Ahrjm wkl-Hnxjm HOmdwt qHl gdwl wkl-HOm Hjxbjm bArc-mcrjm bptrws lAmr׃
44.16 Hdbr Axr-dbrt Aljnw bxm jHwH Ajnnw xmOjm Aljk׃
44.17 kj OxH nOxH At-kl-Hdbr Axr-jcA mpjnw lqTr lmlkt Hxmjm wHsjk-lH nskjm kAxr Oxjnw Anhnw wAbtjnw mlkjnw wxrjnw bOrj jHwdH wbhcwt jrwxlm wnxbO-lhm wnHjH Twbjm wrOH lA rAjnw׃
44.18 wmn-Az hdlnw lqTr lmlkt Hxmjm wHsk-lH nskjm hsrnw kl wbhrb wbrOb tmnw׃
44.19 wkj-Anhnw mqTrjm lmlkt Hxmjm wlHsk lH nskjm HmblOdj Anxjnw Oxjnw lH kwnjm lHOcbH wHsk lH nskjm׃ p
44.20 wjAmr jrmjHw Al-kl-HOm Ol-Hgbrjm wOl-Hnxjm wOl-kl-HOm HOnjm Atw dbr lAmr׃
44.21 HlwA At-HqTr Axr qTrtm bOrj jHwdH wbhcwt jrwxlm Atm wAbwtjkm mlkjkm wxrjkm wOm HArc Atm zkr jHwH wtOlH Ol-lbw׃
44.22 wlA-jwkl jHwH Owd lxAt mpnj rO mOlljkm mpnj HtwObt Axr Oxjtm wtHj Arckm lhrbH wlxmH wlqllH mAjn jwxb kHjwm HzH׃
44.23 mpnj Axr qTrtm wAxr hTAtm ljHwH wlA xmOtm bqwl jHwH wbtrtw wbhqtjw wbOdwtjw lA Hlktm Ol-kn qrAt Atkm HrOH HzAt kjwm HzH׃ s
44.24 wjAmr jrmjHw Al-kl-HOm wAl kl-Hnxjm xmOw dbr-jHwH kl-jHwdH Axr bArc mcrjm׃ s
44.25 kH-Amr jHwH-cbAwt AlHj jxrAl lAmr Atm wnxjkm wtdbrnH bpjkm wbjdjkm mlAtm lAmr OxH nOxH At-ndrjnw Axr ndrnw lqTr lmlkt Hxmjm wlHsk lH nskjm Hqjm tqjmnH At-ndrjkm wOxH tOxjnH At-ndrjkm׃ p
44.26 lkn xmOw dbr-jHwH kl-jHwdH Hjxbjm bArc mcrjm Hnnj nxbOtj bxmj Hgdwl Amr jHwH Am-jHjH Owd xmj nqrA bpj kl-Ajx jHwdH Amr hj-Adnj jHwH bkl-Arc mcrjm׃
44.27 Hnnj xqd OljHm lrOH wlA lTwbH wtmw kl-Ajx jHwdH Axr bArc-mcrjm bhrb wbrOb Od-klwtm׃
44.28 wpljTj hrb jxbwn mn-Arc mcrjm Arc jHwdH mtj mspr wjdOw kl-xArjt jHwdH HbAjm lArc-mcrjm lgwr xm dbr-mj jqwm mmnj wmHm׃
44.29 wzAt-lkm HAwt nAm-jHwH kj-pqd Anj Oljkm bmqwm HzH lmOn tdOw kj qwm jqwmw dbrj Oljkm lrOH׃ s
44.30 kH Amr jHwH Hnnj ntn At-prOH hprO mlk-mcrjm bjd Ajbjw wbjd mbqxj npxw kAxr nttj At-cdqjHw mlk-jHwdH bjd nbwkdrAcr mlk-bbl Ajbw wmbqx npxw׃ s
44.1 Verbum, quod factum est per Ieremiam ad omnes Iudaeos, qui habitabant in terra Aegypti, habitantes in Magdolo et in Taphnis et in Memphi et in terra Phatures, dicens:
44.2 “ Haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel: Vos vidistis omne malum istud, quod adduxi super Ierusalem et super omnes urbes Iudae; et ecce desertae sunt hodie, et non est in eis habitator
44.3 propter malitiam, quam fecerunt, ut me ad iracundiam provocarent et irent, ut sacrificarent et colerent deos alienos, quos nesciebant et illi et vos et patres vestri.
44.4 Et misi ad vos omnes servos meos prophetas, de nocte consurgens mittensque et dicens: Nolite facere verbum abominationis huiuscemodi, quam odivi.
44.5 Et non audierunt nec inclinaverunt aurem suam, ut converterentur a malis suis et non sacrificarent diis alienis;
44.6 et effusa est indignatio mea et furor meus et succensa est in civitatibus Iudae et in plateis Ierusalem, et versae sunt in solitudinem et vastitatem secundum diem hanc.
44.7 Et nunc haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel: Quare vos facitis malum grande contra animas vestras, ut intereat ex vobis vir et mulier, parvulus et lactans de medio Iudae, nec relinquatur vobis quidquam residuum,
44.8 provocantes me in operibus manuum vestrarum, sacrificando diis alienis in terra Aegypti, in quam ingressi estis, ut ibi peregrinemini, et dissipet vos, et sitis in maledictionem et in opprobrium cunctis gentibus terrae?
44.9 Numquid obliti estis mala patrum vestrorum et mala regum Iudae et mala uxorum eius et mala vestra et mala uxorum vestrarum, quae fecerunt in terra Iudae et in plateis Ierusalem?
44.10 Non sunt contriti usque ad diem hanc et non timuerunt et non ambulaverunt in lege mea et in praeceptis meis, quae dedi coram vobis et coram patribus vestris.
44.11 Ideo haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel: Ecce ego ponam faciem meam in vobis in malum et disperdam omnem Iudam.
44.12 Et assumam reliquias Iudae, qui posuerunt facies suas, ut ingrederentur terram Aegypti et peregrinarentur ibi, et consumentur omnes in terra Aegypti: cadent in gladio et in fame et consumentur a minimo usque ad maximum, in gladio et in fame morientur; et erunt in exsecrationem et in stuporem et in maledictionem et in opprobrium.
44.13 Et visitabo super habitatores terrae Aegypti, sicut visitavi super Ierusalem, in gladio et in fame et in peste:
44.14 et non erit qui effugiat et sit residuus de reliquiis Iudaeorum, qui venerunt, ut peregrinarentur in terra Aegypti et reverterentur in terram Iudae, ad quam ipsi elevant animas suas, ut revertantur et habitent ibi; non revertentur, nisi qui fugerint ”.
44.15 Responderunt autem Ieremiae omnes viri, scientes quod sacrificarent uxores eorum diis alienis, et universae mulieres, quarum stabat multitudo grandis, et omnis populus habitantium in terra Aegypti in Phatures, dicentes:
44.16 “ Sermonem, quem locutus es ad nos in nomine Domini, non audiemus ex te,
44.17 sed facientes faciemus omne verbum, quod egressum est de ore nostro, ut sacrificemus reginae caeli et libemus ei libamina, sicut fecimus nos et patres nostri, reges nostri et principes nostri in urbibus Iudae et in plateis Ierusalem, et saturati sumus panibus et bene nobis erat malumque non vidimus.
44.18 Ex eo autem tempore, quo cessavimus sacrificare reginae caeli et libare ei libamina, indigemus omnibus et gladio et fame consumpti sumus.
44.19 Quod si nos sacrificamus reginae caeli et libamus ei libamina, numquid sine viris nostris fecimus ei placentas ad effingendum eam et libandum ei libamina? ”.
44.20 Et dixit Ieremias ad omnem populum, adversum viros et adversum mulieres et adversum universam plebem, qui responderant ei verbum, dicens:
44.21 “ Numquid non sacrificium, quod sacrificastis in civitatibus Iudae et in plateis Ierusalem, vos et patres vestri, reges vestri et principes vestri et populus terrae, horum recordatus est Dominus, et ascendit super cor eius?
44.22 Et non poterat Dominus ultra portare propter malitiam operum vestrorum et propter abominationes, quas fecistis; et facta est terra vestra in desolationem et in stuporem et in maledictum, eo quod non sit habitator, sicut est dies haec.
44.23 Propterea quod sacrificaveritis et peccaveritis Domino et non audieritis vocem Domini et in lege et in praeceptis et in testimoniis eius non ambulaveritis, idcirco evenerunt vobis mala haec, sicut est dies haec ”.
44.24 Dixit autem Ieremias ad omnem populum et ad universas mulieres: “ Audite verbum Domini, omnis Iuda, qui estis in terra Aegypti.
44.25 Haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel, dicens: Vos et uxores vestrae locuti estis ore vestro et manibus vestris implestis dicentes: “Faciamus vota nostra, quae vovimus, ut sacrificemus reginae caeli et libemus ei libamina”. Implete vota vestra et opere perpetrate ea.
44.26 Ideo audite verbum Domini, omnis Iuda, qui habitatis in terra Aegypti: Ecce ego iuravi in nomine meo magno, ait Dominus, quia nequaquam ultra vocabitur nomen meum ex ore omnis viri Iudae dicentis: “Vivit Dominus Deus”, in omni terra Aegypti.
44.27 Ecce ego vigilabo super eos in malum et non in bonum, et consumentur omnes viri Iudae, qui sunt in terra Aegypti, gladio et fame, donec penitus consumantur.
44.28 Et, qui fugerint gladium, revertentur de terra Aegypti in terram Iudae, viri pauci, et scient omnes reliquiae Iudae, quae ingressae sunt terram Aegypti, ut peregrinarentur ibi, cuius sermo compleatur, meus an illorum.
44.29 Et hoc vobis signum, ait Dominus, quod visitem ego super vos in loco isto, ut sciatis quia vere complebuntur sermones mei contra vos in malum.
44.30 Haec dicit Dominus: Ecce ego tradam pharaonem Ophree, regem Aegypti, in manu inimicorum eius et in manu quaerentium animam illius, sicut tradidi Sedeciam regem Iudae in manu Nabuchodonosor regis Babylonis inimici sui et quaerentis animam eius ”.
46.1 Dies ist das Wort des HERRN, welches an den Propheten Jeremia in betreff der Heiden erging:
46.2 Über Ägypten, in betreff des Heeres des Pharao Necho, des Königs von Ägypten, welches bei Karkemisch am Euphrat stand, wo Nebukadnezar, der König von Babel, es schlug im vierten Jahre Jojakims, des Sohnes Josias, des Königs von Juda:
46.3 Rüstet Schilde und Tartschen und rücket zum Kampfe aus!
46.4 Spannet die Rosse an und sitzet auf, ihr Reiter! Tretet an mit den Helmen, machet die Spieße blank, leget den Panzer um!
46.5 Warum sehe ich sie so erschrocken zurückweichen? Ihre Helden sind geschlagen, sie fliehen, daß keiner hinter sich sieht; Schrecken ringsum! spricht der HERR.
46.6 Der Schnellste wird nicht entfliehen, und der Starke kann nicht entrinnen; im Norden, am Ufer des Euphratstromes straucheln und fallen sie!
46.7 Wer stieg wie der Nil empor, daß seine Wasser wie Ströme daherwogten?
46.8 Ägypten schwoll an wie der Nil, und seine Wasser wogten wie Ströme daher, und es sprach: Ich will hinaufziehen und das Land bedecken, will die Stadt samt ihren Bewohnern vertilgen!
46.9 Auf, ihr Rosse! Raset daher, ihr Wagen! Die Starken sollen ausziehen, die Schildträger von Kusch und Put, samt den Bogenschützen von Lud!
46.10 Und dieser Tag ist für den Herrn, den HERRN der Heerscharen, ein Tag der Rache, daß er sich an seinen Feinden räche; und das Schwert wird fressen, satt und trunken werden von ihrem Blut; denn ein Schlachtopfer hält der Herr, der HERR der Heerscharen, im mitternächtlichen Lande, am Euphratstrom!
46.11 Ziehe hinauf nach Gilead und hole Balsam, du Jungfrau, Tochter Ägypten! Umsonst wendest du so viele Heilmittel an; es gibt kein Pflaster für dich!
46.12 Die Völker haben von deiner Schmach gehört, und die Erde ist voll von deinem Geschrei; denn ein Starker ist über den andern gestrauchelt, sie sind beide miteinander gefallen.
46.13 Dies ist das Wort, welches der HERR zum Propheten Jeremia gesprochen hat, daß Nebukadnezar, der König von Babel, kommen werde, das Land Ägypten zu schlagen:
46.14 Macht es bekannt in Ägypten und lasset es hören in Migdol, in Noph und Tachpanches! Saget: Stelle dich auf und rüste dich; denn das Schwert hat deine Nachbarn gefressen!
46.15 Warum sind deine Helden gefallen? Sie haben nicht standgehalten, weil der HERR sie niederstieß!
46.16 Er ließ viele straucheln; einer fiel über den andern, also daß sie sprachen: Kommt, laßt uns wieder zu unserm Volk und in unser Vaterland ziehen vor dem grausamen Schwert!
46.17 Kündiget daselbst dem Pharao, dem König von Ägypten, den Untergang an! Er hat die Frist verstreichen lassen.
46.18 So wahr ich lebe, spricht der König, dessen Name HERR der Heerscharen ist: Wie der Tabor unter den Bergen und wie der Karmel am Meere, so wird er kommen!
46.19 Rüste dein Wandergerät, du Bewohnerin, Tochter Ägypten; denn Noph wird zur Ruine werden, verbrannt und menschenleer.
46.20 Ägypten ist eine wunderschöne Kuh; Bremsen aus dem Norden fallen über sie her.
46.21 Auch die Söldner in seiner Mitte, Mastkälbern gleich, ja, auch sie haben sich umgewandt, sind allesamt geflohen, hielten nicht stand; denn ihr Unglückstag ist über sie gekommen, die Zeit ihrer Heimsuchung!
46.22 Man hört etwas daherkommen wie das Rascheln einer Schlange! Ja, sie kommen mit Heeresmacht und fallen mit Äxten über sie her wie Holzhauer;
46.23 sie hauen ihren Wald um (spricht der HERR), der unerforschlich ist; denn ihrer sind mehr als Heuschrecken, sie sind unzählbar!
46.24 Die Tochter Ägyptens ist zuschanden geworden; sie ist in die Hand des nordischen Volkes gegeben.
46.25 Es hat der HERR der Heerscharen, der Gott Israels, gesprochen: Siehe, ich suche den Amon von Theben heim, dazu den Pharao und ganz Ägypten, samt seinen Göttern und Königen, den Pharao und wer sich auf ihn verläßt;
46.26 und ich gebe sie in die Hand derer, die ihnen nach dem Leben trachten, in die Hand des babylonischen Königs Nebukadnezar und seiner Knechte. Darnach aber soll es wieder bewohnt werden wie zu Anfang, spricht der HERR.
46.27 Du aber, mein Knecht Jakob, fürchte dich nicht, und du, Israel, erschrick nicht! Denn siehe, ich rette dich aus fernem Lande und deinen Samen aus dem Lande ihrer Gefangenschaft; und Jakob soll heimkehren, ruhig und sicher wohnen, und niemand wird ihn schrecken.
46.28 Fürchte du dich nicht, mein Knecht Jakob, spricht der HERR; denn ich bin mit dir; denn ich will allen Völkern, unter welche ich dich verstoßen habe, den Garaus machen; dir aber will ich nicht den Garaus machen, sondern züchtigen will ich dich nach dem Recht und dich nicht ungestraft lassen.
46.1 46.2 τῇ αἰγύπτῳ ἐπὶ δύναμιν φαραω νεχαω βασιλέως αἰγύπτου ὃς ἦν ἐπὶ τῷ ποταμῷ εὐφράτῃ ἐν χαρχαμις ὃν ἐπάταξε ναβουχοδονοσορ βασιλεὺς βαβυλῶνος ἐν τῷ ἔτει τῷ τετάρτῳ ιωακιμ βασιλέως ιουδα
46.3 ἀναλάβετε ὅπλα καὶ ἀσπίδας καὶ προσαγάγετε εἰς πόλεμον
46.4 ἐπισάξατε τοὺς ἵππους ἐπίβητε οἱ ἱππεῖς καὶ κατάστητε ἐν ταῖς περικεφαλαίαις ὑμῶν προβάλετε τὰ δόρατα καὶ ἐνδύσασθε τοὺς θώρακας ὑμῶν
46.5 τί ὅτι αὐτοὶ πτοοῦνται καὶ ἀποχωροῦσιν ὀπίσω διότι οἱ ἰσχυροὶ αὐτῶν κοπήσονται φυγῇ ἔφυγον καὶ οὐκ ἀνέστρεψαν περιεχόμενοι κυκλόθεν λέγει κύριος
46.6 μὴ φευγέτω ὁ κοῦφος καὶ μὴ ἀνασῳζέσθω ὁ ἰσχυρός ἐπὶ βορρᾶν τὰ παρὰ τὸν εὐφράτην ἠσθένησαν πεπτώκασιν
46.7 τίς οὗτος ὡς ποταμὸς ἀναβήσεται καὶ ὡς ποταμοὶ κυμαίνουσιν ὕδωρ
46.8 ὕδατα αἰγύπτου ὡσεὶ ποταμὸς ἀναβήσεται καὶ εἶπεν ἀναβήσομαι καὶ κατακαλύψω γῆν καὶ ἀπολῶ κατοικοῦντας ἐν αὐτῇ
46.9 ἐπίβητε ἐπὶ τοὺς ἵππους παρασκευάσατε τὰ ἅρματα ἐξέλθατε οἱ μαχηταὶ αἰθιόπων καὶ λίβυες καθωπλισμένοι ὅπλοις καὶ λυδοί ἀνάβητε ἐντείνατε τόξον
46.10 καὶ ἡ ἡμέρα ἐκείνη κυρίῳ τῷ θεῷ ἡμῶν ἡμέρα ἐκδικήσεως τοῦ ἐκδικῆσαι τοὺς ἐχθροὺς αὐτοῦ καὶ καταφάγεται ἡ μάχαιρα κυρίου καὶ ἐμπλησθήσεται καὶ μεθυσθήσεται ἀπὸ τοῦ αἵματος αὐτῶν ὅτι θυσία τῷ κυρίῳ σαβαωθ ἀπὸ γῆς βορρᾶ ἐπὶ ποταμῷ εὐφράτῃ
46.11 ἀνάβηθι γαλααδ καὶ λαβὲ ῥητίνην τῇ παρθένῳ θυγατρὶ αἰγύπτου εἰς κενὸν ἐπλήθυνας ἰάματά σου ὠφέλεια οὐκ ἔστιν σοί
46.12 ἤκουσαν ἔθνη φωνήν σου καὶ τῆς κραυγῆς σου ἐπλήσθη ἡ γῆ ὅτι μαχητὴς πρὸς μαχητὴν ἠσθένησεν ἐπὶ τὸ αὐτὸ ἔπεσαν ἀμφότεροι
46.13 ἃ ἐλάλησεν κύριος ἐν χειρὶ ιερεμιου τοῦ ἐλθεῖν ναβουχοδονοσορ τὸν βασιλέα βαβυλῶνος τοῦ κόψαι τὴν γῆν αἰγύπτου
46.14 ἀναγγείλατε εἰς μάγδωλον καὶ παραγγείλατε εἰς μέμφιν εἴπατε ἐπίστηθι καὶ ἑτοίμασον ὅτι κατέφαγεν μάχαιρα τὴν σμίλακά σου
46.15 διὰ τί ἔφυγεν ὁ ἆπις ὁ μόσχος ὁ ἐκλεκτός σου οὐκ ἔμεινεν ὅτι κύριος παρέλυσεν αὐτόν
46.16 καὶ τὸ πλῆθός σου ἠσθένησεν καὶ ἔπεσεν καὶ ἕκαστος πρὸς τὸν πλησίον αὐτοῦ ἐλάλει ἀναστῶμεν καὶ ἀναστρέψωμεν πρὸς τὸν λαὸν ἡμῶν εἰς τὴν πατρίδα ἡμῶν ἀπὸ προσώπου μαχαίρας ἑλληνικῆς
46.17 καλέσατε τὸ ὄνομα φαραω νεχαω βασιλέως αἰγύπτου σαων-εσβι-εμωηδ
46.18 ζῶ ἐγώ λέγει κύριος ὁ θεός ὅτι ὡς τὸ ἰταβύριον ἐν τοῖς ὄρεσιν καὶ ὡς ὁ κάρμηλος ἐν τῇ θαλάσσῃ ἥξει
46.19 σκεύη ἀποικισμοῦ ποίησον σεαυτῇ κατοικοῦσα θύγατερ αἰγύπτου ὅτι μέμφις εἰς ἀφανισμὸν ἔσται καὶ κληθήσεται οὐαὶ διὰ τὸ μὴ ὑπάρχειν κατοικοῦντας ἐν αὐτῇ
46.20 δάμαλις κεκαλλωπισμένη αἴγυπτος ἀπόσπασμα ἀπὸ βορρᾶ ἦλθεν ἐπ' αὐτήν
46.21 καὶ οἱ μισθωτοὶ αὐτῆς ἐν αὐτῇ ὥσπερ μόσχοι σιτευτοὶ τρεφόμενοι ἐν αὐτῇ διότι καὶ αὐτοὶ ἀπεστράφησαν καὶ ἔφυγον ὁμοθυμαδόν οὐκ ἔστησαν ὅτι ἡμέρα ἀπωλείας ἦλθεν ἐπ' αὐτοὺς καὶ καιρὸς ἐκδικήσεως αὐτῶν
46.22 φωνὴ ὡς ὄφεως συρίζοντος ὅτι ἐν ἄμμῳ πορεύσονται ἐν ἀξίναις ἥξουσιν ἐπ' αὐτὴν ὡς κόπτοντες ξύλα
46.23 ἐκκόψουσιν τὸν δρυμὸν αὐτῆς λέγει κύριος ὁ θεός ὅτι οὐ μὴ εἰκασθῇ ὅτι πληθύνει ὑπὲρ ἀκρίδα καὶ οὐκ ἔστιν αὐτοῖς ἀριθμός
46.24 κατῃσχύνθη θυγάτηρ αἰγύπτου παρεδόθη εἰς χεῖρας λαοῦ ἀπὸ βορρᾶ
46.25 ἰδοὺ ἐγὼ ἐκδικῶ τὸν αμων τὸν υἱὸν αὐτῆς ἐπὶ φαραω καὶ ἐπὶ τοὺς πεποιθότας ἐπ' αὐτῷ ἰδοὺ ἐγὼ ἐκδικῶ τὸν αμων τὸν υἱὸν αὐτῆς ἐπὶ φαραω καὶ ἐπὶ τοὺς πεποιθότας ἐπ' αὐτῷ
46.26 46.27 σὺ δὲ μὴ φοβηθῇς δοῦλός μου ιακωβ μηδὲ πτοηθῇς ισραηλ διότι ἰδοὺ ἐγὼ σῴζων σε μακρόθεν καὶ τὸ σπέρμα σου ἐκ τῆς αἰχμαλωσίας αὐτῶν καὶ ἀναστρέψει ιακωβ καὶ ἡσυχάσει καὶ ὑπνώσει καὶ οὐκ ἔσται ὁ παρενοχλῶν αὐτόν σὺ δὲ μὴ φοβηθῇς δοῦλός μου ιακωβ μηδὲ πτοηθῇς ισραηλ διότι ἰδοὺ ἐγὼ σῴζων σε μακρόθεν καὶ τὸ σπέρμα σου ἐκ τῆς αἰχμαλωσίας αὐτῶν καὶ ἀναστρέψει ιακωβ καὶ ἡσυχάσει καὶ ὑπνώσει καὶ οὐκ ἔσται ὁ παρενοχλῶν αὐτόν
46.28 μὴ φοβοῦ παῖς μου ιακωβ λέγει κύριος ὅτι μετὰ σοῦ ἐγώ εἰμι ὅτι ποιήσω συντέλειαν ἐν παντὶ ἔθνει εἰς οὓς ἐξῶσά σε ἐκεῖ σὲ δὲ οὐ μὴ ποιήσω ἐκλιπεῖν καὶ παιδεύσω σε εἰς κρίμα καὶ ἀθῷον οὐκ ἀθῳώσω σε μὴ φοβοῦ παῖς μου ιακωβ λέγει κύριος ὅτι μετὰ σοῦ ἐγώ εἰμι ὅτι ποιήσω συντέλειαν ἐν παντὶ ἔθνει εἰς οὓς ἐξῶσά σε ἐκεῖ σὲ δὲ οὐ μὴ ποιήσω ἐκλιπεῖν καὶ παιδεύσω σε εἰς κρίμα καὶ ἀθῷον οὐκ ἀθῳώσω σε
46.1 46.2 teh aigyptoh epi dynamin pharaoh nechaoh basileohs aigyptoy os ehn epi toh potamoh eyphrateh en charchamis on epataxe naboychodonosor basileys babylohnos en toh etei toh tetartoh iohakim basileohs ioyda
46.3 analabete opla kai aspidas kai prosagagete eis polemon
46.4 episaxate toys ippoys epibehte oi ippeis kai katastehte en tais perikephalaiais ymohn probalete ta dorata kai endysasthe toys thohrakas ymohn
46.5 ti oti aytoi ptooyntai kai apochohroysin opisoh dioti oi ischyroi aytohn kopehsontai phygeh ephygon kai oyk anestrepsan periechomenoi kyklothen legei kyrios
46.6 meh pheygetoh o koyphos kai meh anasohzesthoh o ischyros epi borran ta para ton eyphratehn ehsthenehsan peptohkasin
46.7 tis oytos ohs potamos anabehsetai kai ohs potamoi kymainoysin ydohr
46.8 ydata aigyptoy ohsei potamos anabehsetai kai eipen anabehsomai kai katakalypsoh gehn kai apoloh katoikoyntas en ayteh
46.9 epibehte epi toys ippoys paraskeyasate ta armata exelthate oi machehtai aithiopohn kai libyes kathohplismenoi oplois kai lydoi anabehte enteinate toxon
46.10 kai eh ehmera ekeineh kyrioh toh theoh ehmohn ehmera ekdikehseohs toy ekdikehsai toys echthroys aytoy kai kataphagetai eh machaira kyrioy kai emplehsthehsetai kai methysthehsetai apo toy aimatos aytohn oti thysia toh kyrioh sabaohth apo gehs borra epi potamoh eyphrateh
46.11 anabehthi galaad kai labe rehtinehn teh parthenoh thygatri aigyptoy eis kenon eplehthynas iamata soy ohpheleia oyk estin soi
46.12 ehkoysan ethneh phohnehn soy kai tehs kraygehs soy eplehstheh eh geh oti machehtehs pros machehtehn ehsthenehsen epi to ayto epesan amphoteroi
46.13 a elalehsen kyrios en cheiri ieremioy toy elthein naboychodonosor ton basilea babylohnos toy kopsai tehn gehn aigyptoy
46.14 anaggeilate eis magdohlon kai paraggeilate eis memphin eipate epistehthi kai etoimason oti katephagen machaira tehn smilaka soy
46.15 dia ti ephygen o apis o moschos o eklektos soy oyk emeinen oti kyrios parelysen ayton
46.16 kai to plehthos soy ehsthenehsen kai epesen kai ekastos pros ton plehsion aytoy elalei anastohmen kai anastrepsohmen pros ton laon ehmohn eis tehn patrida ehmohn apo prosohpoy machairas ellehnikehs
46.17 kalesate to onoma pharaoh nechaoh basileohs aigyptoy saohn0esbi0emohehd
46.18 zoh egoh legei kyrios o theos oti ohs to itabyrion en tois oresin kai ohs o karmehlos en teh thalasseh ehxei
46.19 skeyeh apoikismoy poiehson seayteh katoikoysa thygater aigyptoy oti memphis eis aphanismon estai kai klehthehsetai oyai dia to meh yparchein katoikoyntas en ayteh
46.20 damalis kekallohpismeneh aigyptos apospasma apo borra ehlthen ep' aytehn
46.21 kai oi misthohtoi aytehs en ayteh ohsper moschoi siteytoi trephomenoi en ayteh dioti kai aytoi apestraphehsan kai ephygon omothymadon oyk estehsan oti ehmera apohleias ehlthen ep' aytoys kai kairos ekdikehseohs aytohn
46.22 phohneh ohs opheohs syrizontos oti en ammoh poreysontai en axinais ehxoysin ep' aytehn ohs koptontes xyla
46.23 ekkopsoysin ton drymon aytehs legei kyrios o theos oti oy meh eikastheh oti plehthynei yper akrida kai oyk estin aytois arithmos
46.24 katehschyntheh thygatehr aigyptoy paredotheh eis cheiras laoy apo borra
46.25 idoy egoh ekdikoh ton amohn ton yion aytehs epi pharaoh kai epi toys pepoithotas ep' aytoh idoy egoh ekdikoh ton amohn ton yion aytehs epi pharaoh kai epi toys pepoithotas ep' aytoh
46.26 46.27 sy de meh phobehthehs doylos moy iakohb mehde ptoehthehs israehl dioti idoy egoh sohzohn se makrothen kai to sperma soy ek tehs aichmalohsias aytohn kai anastrepsei iakohb kai ehsychasei kai ypnohsei kai oyk estai o parenochlohn ayton sy de meh phobehthehs doylos moy iakohb mehde ptoehthehs israehl dioti idoy egoh sohzohn se makrothen kai to sperma soy ek tehs aichmalohsias aytohn kai anastrepsei iakohb kai ehsychasei kai ypnohsei kai oyk estai o parenochlohn ayton
46.28 meh phoboy pais moy iakohb legei kyrios oti meta soy egoh eimi oti poiehsoh synteleian en panti ethnei eis oys exohsa se ekei se de oy meh poiehsoh eklipein kai paideysoh se eis krima kai athohon oyk athohohsoh se meh phoboy pais moy iakohb legei kyrios oti meta soy egoh eimi oti poiehsoh synteleian en panti ethnei eis oys exohsa se ekei se de oy meh poiehsoh eklipein kai paideysoh se eis krima kai athohon oyk athohohsoh se
46.1 אֲשֶׁר הָיָה דְבַר־יְהוָה אֶל־יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא עַל־הַגֹּויִם׃
46.2 לְמִצְרַיִם עַל־חֵיל פַּרְעֹה נְכֹו מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר־הָיָה עַל־נְהַר־פְּרָת בְּכַרְכְּמִשׁ אֲשֶׁר הִכָּה נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת הָרְבִיעִית לִיהֹויָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה׃
46.3 עִרְכוּ מָגֵן וְצִנָּה וּגְשׁוּ לַמִּלְחָמָה׃
46.4 אִסְרוּ הַסּוּסִים וַעֲלוּ הַפָּרָשִׁים וְהִתְיַצְּבוּ בְּכֹובָעִים מִרְקוּ הָרְמָחִים לִבְשׁוּ הַסִּרְיֹנֹת׃
46.5 מַדּוּעַ רָאִיתִי הֵמָּה חַתִּים נְסֹגִים אָחֹור וְגִבֹּורֵיהֶם יֻכַּתּוּ וּמָנֹוס נָסוּ וְלֹא הִפְנוּ מָגֹור מִסָּבִיב נְאֻם־יְהוָה׃
46.6 אַל־יָנוּס הַקַּל וְאַל־יִמָּלֵט הַגִּבֹּור צָפֹונָה עַל־יַד נְהַר־פְּרָת כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ׃
46.7 מִי־זֶה כַּיְאֹר יַעֲלֶה כַּנְּהָרֹות יִתְגָּעֲשׁוּ מֵימָיו׃
46.8 מִצְרַיִם כַּיְאֹר יַעֲלֶה וְכַנְּהָרֹות יִתְגֹּעֲשׁוּ מָיִם וַיֹּאמֶר אַעֲלֶה אֲכַסֶּה־אֶרֶץ אֹבִידָה עִיר וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃
46.9 עֲלוּ הַסּוּסִים וְהִתְהֹלְלוּ הָרֶכֶב וְיֵצְאוּ הַגִּבֹּורִים כּוּשׁ וּפוּט תֹּפְשֵׂי מָגֵן וְלוּדִים תֹּפְשֵׂי דֹּרְכֵי קָשֶׁת׃
46.10 וְהַיֹּום הַהוּא לַאדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות יֹום נְקָמָה לְהִנָּקֵם מִצָּרָיו וְאָכְלָה חֶרֶב וְשָׂבְעָה וְרָוְתָה מִדָּמָם כִּי זֶבַח לַאדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות בְּאֶרֶץ צָפֹון אֶל־נְהַר־פְּרָת׃
46.11 עֲלִי גִלְעָד וּקְחִי צֳרִי בְּתוּלַת בַּת־מִצְרָיִם לַשָּׁוְא [הִרְבֵּיתִי כ] (הִרְבֵּית ק) רְפֻאֹות תְּעָלָה אֵין לָךְ׃
46.12 שָׁמְעוּ גֹויִם קְלֹונֵךְ וְצִוְחָתֵךְ מָלְאָה הָאָרֶץ כִּי־גִבֹּור בְּגִבֹּור כָּשָׁלוּ יַחְדָּיו נָפְלוּ שְׁנֵיהֶם׃ פ
46.13 הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל־יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לָבֹוא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל לְהַכֹּות אֶת־אֶרֶץ מִצְרָיִם׃
46.14 הַגִּידוּ בְמִצְרַיִם וְהַשְׁמִיעוּ בְמִגְדֹּול וְהַשְׁמִיעוּ בְנֹף וּבְתַחְפַּנְחֵס אִמְרוּ הִתְיַצֵּב וְהָכֵן לָךְ כִּי־אָכְלָה חֶרֶב סְבִיבֶיךָ׃
46.15 מַדּוּעַ נִסְחַף אַבִּירֶיךָ לֹא עָמַד כִּי יְהוָה הֲדָפֹו׃
46.16 הִרְבָּה כֹּושֵׁל גַּם־נָפַל אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ וַיֹּאמְרוּ קוּמָה ׀ וְנָשֻׁבָה אֶל־עַמֵּנוּ וְאֶל־אֶרֶץ מֹולַדְתֵּנוּ מִפְּנֵי חֶרֶב הַיֹּונָה׃
46.17 קָרְאוּ שָׁם פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם שָׁאֹון הֶעֱבִיר הַמֹּועֵד׃
46.18 חַי־אָנִי נְאֻם־הַמֶּלֶךְ יְהוָה צְבָאֹות שְׁמֹו כִּי כְּתָבֹור בֶּהָרִים וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבֹוא׃
46.19 כְּלֵי גֹולָה עֲשִׂי לָךְ יֹושֶׁבֶת בַּת־מִצְרָיִם כִּי־נֹף לְשַׁמָּה תִהְיֶה וְנִצְּתָה מֵאֵין יֹושֵׁב׃ ס
46.20 עֶגְלָה יְפֵה־פִיָּה מִצְרָיִם קֶרֶץ מִצָּפֹון בָּא בָא׃
46.21 גַּם־שְׂכִרֶיהָ בְקִרְבָּהּ כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק כִּי־גַם־הֵמָּה הִפְנוּ נָסוּ יַחְדָּיו לֹא עָמָדוּ כִּי יֹום אֵידָם בָּא עֲלֵיהֶם עֵת פְּקֻדָּתָם׃
46.22 קֹולָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ כִּי־בְחַיִל יֵלֵכוּ וּבְקַרְדֻּמֹּות בָּאוּ לָהּ כְּחֹטְבֵי עֵצִים׃
46.23 כָּרְתוּ יַעְרָהּ נְאֻם־יְהוָה כִּי לֹא יֵחָקֵר כִּי רַבּוּ מֵאַרְבֶּה וְאֵין לָהֶם מִסְפָּר׃
46.24 הֹבִישָׁה בַּת־מִצְרָיִם נִתְּנָה בְּיַד עַם־צָפֹון׃
46.25 אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי פֹוקֵד אֶל־אָמֹון מִנֹּא וְעַל־פַּרְעֹה וְעַל־מִצְרַיִם וְעַל־אֱלֹהֶיהָ וְעַל־מְלָכֶיהָ וְעַל־פַּרְעֹה וְעַל הַבֹּטְחִים בֹּו׃
46.26 וּנְתַתִּים בְּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם וּבְיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל וּבְיַד־עֲבָדָיו וְאַחֲרֵי־כֵן תִּשְׁכֹּן כִּימֵי־קֶדֶם נְאֻם־יְהוָה׃ ס
46.27 וְאַתָּה אַל־תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְאַל־תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מֹושִׁעֲךָ מֵרָחֹוק וְאֶת־זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְשָׁב יַעֲקֹוב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד׃ ס
46.28 אַתָּה אַל־תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם־יְהוָה כִּי אִתְּךָ אָנִי כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל־הַגֹּויִם ׀ אֲשֶׁר הִדַּחְתִּיךָ שָׁמָּה וְאֹתְךָ לֹא־אֶעֱשֶׂה כָלָה וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ׃ ס
46.1 Aaxxaer HaajaaH dbar-jHwaaH Aael-jirmjaaHw HanaabijA Oal-Hagowjim׃
46.2 lmicrajim Oal-hejl parOoH nkow maelaek micrajim Aaxxaer-HaajaaH Oal-nHar-praat bkarkmixx Aaxxaer HikaaH nbwkadraeAcar maelaek baabael bixxnat HaarbijOijt lijHowjaaqijm baen-joAxxijaaHw maelaek jHwdaaH׃
46.3 Oirkw maagen wcinaaH wgxxw lamilhaamaaH׃
46.4 Aisrw Haswsijm waOalw Hapaaraaxxijm wHitjacbw bkowbaaOijm mirqw Haarmaahijm libxxw Hasirjonot׃
46.5 madwOa raaAijtij HemaaH hatijm nsogijm Aaahowr wgibowrejHaem jukatw wmaanows naasw wloA Hipnw maagowr misaabijb nAum-jHwaaH׃
46.6 Aal-jaanws Haqal wAal-jimaaleT Hagibowr caapownaaH Oal-jad nHar-praat kaaxxlw wnaapaalw׃
46.7 mij-zaeH kajAor jaOalaeH kanHaarowt jitgaaOaxxw mejmaajw׃
46.8 micrajim kajAor jaOalaeH wkanHaarowt jitgoOaxxw maajim wajoAmaer AaOalaeH AakasaeH-Aaeraec AobijdaaH Oijr wjoxxbej baaH׃
46.9 Oalw Haswsijm wHitHollw Haaraekaeb wjecAw Hagibowrijm kwxx wpwT topxej maagen wlwdijm topxej dorkej qaaxxaet׃
46.10 wHajowm HaHwA laAdonaaj jHwiH cbaaAowt jowm nqaamaaH lHinaaqem micaaraajw wAaaklaaH haeraeb wxaabOaaH wraawtaaH midaamaam kij zaebah laAdonaaj jHwiH cbaaAowt bAaeraec caapown Aael-nHar-praat׃
46.11 Oalij gilOaad wqhij caarij btwlat bat-micraajim laxxaawA [Hirbejtij k] (Hirbejt q) rpuAowt tOaalaaH Aejn laak׃
46.12 xxaamOw gowjim qlownek wciwhaatek maalAaaH HaaAaaraec kij-gibowr bgibowr kaaxxaalw jahdaajw naaplw xxnejHaem׃ p
46.13 Hadaabaar Aaxxaer dibaer jHwaaH Aael-jirmjaaHw HanaabijA laabowA nbwkadraeAcar maelaek baabael lHakowt Aaet-Aaeraec micraajim׃
46.14 Hagijdw bmicrajim wHaxxmijOw bmigdowl wHaxxmijOw bnop wbtahpanhes Aimrw Hitjaceb wHaaken laak kij-AaaklaaH haeraeb sbijbaejkaa׃
46.15 madwOa nishap Aabijraejkaa loA Oaamad kij jHwaaH Hadaapow׃
46.16 HirbaaH kowxxel gam-naapal Aijxx Aael-reOeHw wajoAmrw qwmaaH wnaaxxubaaH Aael-Oamenw wAael-Aaeraec mowladtenw mipnej haeraeb HajownaaH׃
46.17 qaarAw xxaam parOoH maelaek-micrajim xxaaAown HaeOaebijr HamowOed׃
46.18 haj-Aaanij nAum-Hamaelaek jHwaaH cbaaAowt xxmow kij ktaabowr baeHaarijm wkkarmael bajaam jaabowA׃
46.19 klej gowlaaH Oaxij laak jowxxaebaet bat-micraajim kij-nop lxxamaaH tiHjaeH wnictaaH meAejn jowxxeb׃ s
46.20 OaeglaaH jpeH-pijaaH micraajim qaeraec micaapown baaA baaA׃
46.21 gam-xkiraejHaa bqirbaaH kOaeglej marbeq kij-gam-HemaaH Hipnw naasw jahdaajw loA Oaamaadw kij jowm Aejdaam baaA OalejHaem Oet pqudaataam׃
46.22 qowlaaH kanaahaaxx jelek kij-bhajil jelekw wbqardumowt baaAw laaH khoTbej Oecijm׃
46.23 kaartw jaOraaH nAum-jHwaaH kij loA jehaaqer kij rabw meAarbaeH wAejn laaHaem mispaar׃
46.24 HobijxxaaH bat-micraajim nitnaaH bjad Oam-caapown׃
46.25 Aaamar jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel Hinnij powqed Aael-Aaamown minoA wOal-parOoH wOal-micrajim wOal-AaeloHaejHaa wOal-mlaakaejHaa wOal-parOoH wOal HaboThijm bow׃
46.26 wntatijm bjad mbaqxxej napxxaam wbjad nbwkadraeAcar maelaek-baabael wbjad-Oabaadaajw wAaharej-ken tixxkon kijmej-qaedaem nAum-jHwaaH׃ s
46.27 wAataaH Aal-tijraaA Oabdij jaOaqob wAal-tehat jixraaAel kij Hinnij mowxxiOakaa meraahowq wAaet-zarOakaa meAaeraec xxibjaam wxxaab jaOaqowb wxxaaqaT wxxaAanan wAejn maharijd׃ s
46.28 AataaH Aal-tijraaA Oabdij jaOaqob nAum-jHwaaH kij Aitkaa Aaanij kij AaeOaexaeH kaalaaH bkaal-Hagowjim Aaxxaer Hidahtijkaa xxaamaaH wAotkaa loA-AaeOaexaeH kaalaaH wjisartijkaa lamixxpaaT wnaqeH loA Aanaqaekaa׃ s
46.1 אשר היה דבר־יהוה אל־ירמיהו הנביא על־הגוים׃
46.2 למצרים על־חיל פרעה נכו מלך מצרים אשר־היה על־נהר־פרת בכרכמש אשר הכה נבוכדראצר מלך בבל בשנת הרביעית ליהויקים בן־יאשיהו מלך יהודה׃
46.3 ערכו מגן וצנה וגשו למלחמה׃
46.4 אסרו הסוסים ועלו הפרשים והתיצבו בכובעים מרקו הרמחים לבשו הסרינת׃
46.5 מדוע ראיתי המה חתים נסגים אחור וגבוריהם יכתו ומנוס נסו ולא הפנו מגור מסביב נאם־יהוה׃
46.6 אל־ינוס הקל ואל־ימלט הגבור צפונה על־יד נהר־פרת כשלו ונפלו׃
46.7 מי־זה כיאר יעלה כנהרות יתגעשו מימיו׃
46.8 מצרים כיאר יעלה וכנהרות יתגעשו מים ויאמר אעלה אכסה־ארץ אבידה עיר וישבי בה׃
46.9 עלו הסוסים והתהללו הרכב ויצאו הגבורים כוש ופוט תפשי מגן ולודים תפשי דרכי קשת׃
46.10 והיום ההוא לאדני יהוה צבאות יום נקמה להנקם מצריו ואכלה חרב ושבעה ורותה מדמם כי זבח לאדני יהוה צבאות בארץ צפון אל־נהר־פרת׃
46.11 עלי גלעד וקחי צרי בתולת בת־מצרים לשוא [הרביתי כ] (הרבית ק) רפאות תעלה אין לך׃
46.12 שמעו גוים קלונך וצוחתך מלאה הארץ כי־גבור בגבור כשלו יחדיו נפלו שניהם׃ פ
46.13 הדבר אשר דבר יהוה אל־ירמיהו הנביא לבוא נבוכדראצר מלך בבל להכות את־ארץ מצרים׃
46.14 הגידו במצרים והשמיעו במגדול והשמיעו בנף ובתחפנחס אמרו התיצב והכן לך כי־אכלה חרב סביביך׃
46.15 מדוע נסחף אביריך לא עמד כי יהוה הדפו׃
46.16 הרבה כושל גם־נפל איש אל־רעהו ויאמרו קומה ׀ ונשבה אל־עמנו ואל־ארץ מולדתנו מפני חרב היונה׃
46.17 קראו שם פרעה מלך־מצרים שאון העביר המועד׃
46.18 חי־אני נאם־המלך יהוה צבאות שמו כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא׃
46.19 כלי גולה עשי לך יושבת בת־מצרים כי־נף לשמה תהיה ונצתה מאין יושב׃ ס
46.20 עגלה יפה־פיה מצרים קרץ מצפון בא בא׃
46.21 גם־שכריה בקרבה כעגלי מרבק כי־גם־המה הפנו נסו יחדיו לא עמדו כי יום אידם בא עליהם עת פקדתם׃
46.22 קולה כנחש ילך כי־בחיל ילכו ובקרדמות באו לה כחטבי עצים׃
46.23 כרתו יערה נאם־יהוה כי לא יחקר כי רבו מארבה ואין להם מספר׃
46.24 הבישה בת־מצרים נתנה ביד עם־צפון׃
46.25 אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פוקד אל־אמון מנא ועל־פרעה ועל־מצרים ועל־אלהיה ועל־מלכיה ועל־פרעה ועל הבטחים בו׃
46.26 ונתתים ביד מבקשי נפשם וביד נבוכדראצר מלך־בבל וביד־עבדיו ואחרי־כן תשכן כימי־קדם נאם־יהוה׃ ס
46.27 ואתה אל־תירא עבדי יעקב ואל־תחת ישראל כי הנני מושעך מרחוק ואת־זרעך מארץ שבים ושב יעקוב ושקט ושאנן ואין מחריד׃ ס
46.28 אתה אל־תירא עבדי יעקב נאם־יהוה כי אתך אני כי אעשה כלה בכל־הגוים ׀ אשר הדחתיך שמה ואתך לא־אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך׃ ס
46.1 Axr HjH dbr-jHwH Al-jrmjHw HnbjA Ol-Hgwjm׃
46.2 lmcrjm Ol-hjl prOH nkw mlk mcrjm Axr-HjH Ol-nHr-prt bkrkmx Axr HkH nbwkdrAcr mlk bbl bxnt HrbjOjt ljHwjqjm bn-jAxjHw mlk jHwdH׃
46.3 Orkw mgn wcnH wgxw lmlhmH׃
46.4 Asrw Hswsjm wOlw Hprxjm wHtjcbw bkwbOjm mrqw Hrmhjm lbxw Hsrjnt׃
46.5 mdwO rAjtj HmH htjm nsgjm Ahwr wgbwrjHm jktw wmnws nsw wlA Hpnw mgwr msbjb nAm-jHwH׃
46.6 Al-jnws Hql wAl-jmlT Hgbwr cpwnH Ol-jd nHr-prt kxlw wnplw׃
46.7 mj-zH kjAr jOlH knHrwt jtgOxw mjmjw׃
46.8 mcrjm kjAr jOlH wknHrwt jtgOxw mjm wjAmr AOlH AksH-Arc AbjdH Ojr wjxbj bH׃
46.9 Olw Hswsjm wHtHllw Hrkb wjcAw Hgbwrjm kwx wpwT tpxj mgn wlwdjm tpxj drkj qxt׃
46.10 wHjwm HHwA lAdnj jHwH cbAwt jwm nqmH lHnqm mcrjw wAklH hrb wxbOH wrwtH mdmm kj zbh lAdnj jHwH cbAwt bArc cpwn Al-nHr-prt׃
46.11 Olj glOd wqhj crj btwlt bt-mcrjm lxwA [Hrbjtj k] (Hrbjt q) rpAwt tOlH Ajn lk׃
46.12 xmOw gwjm qlwnk wcwhtk mlAH HArc kj-gbwr bgbwr kxlw jhdjw nplw xnjHm׃ p
46.13 Hdbr Axr dbr jHwH Al-jrmjHw HnbjA lbwA nbwkdrAcr mlk bbl lHkwt At-Arc mcrjm׃
46.14 Hgjdw bmcrjm wHxmjOw bmgdwl wHxmjOw bnp wbthpnhs Amrw Htjcb wHkn lk kj-AklH hrb sbjbjk׃
46.15 mdwO nshp Abjrjk lA Omd kj jHwH Hdpw׃
46.16 HrbH kwxl gm-npl Ajx Al-rOHw wjAmrw qwmH wnxbH Al-Omnw wAl-Arc mwldtnw mpnj hrb HjwnH׃
46.17 qrAw xm prOH mlk-mcrjm xAwn HObjr HmwOd׃
46.18 hj-Anj nAm-Hmlk jHwH cbAwt xmw kj ktbwr bHrjm wkkrml bjm jbwA׃
46.19 klj gwlH Oxj lk jwxbt bt-mcrjm kj-np lxmH tHjH wnctH mAjn jwxb׃ s
46.20 OglH jpH-pjH mcrjm qrc mcpwn bA bA׃
46.21 gm-xkrjH bqrbH kOglj mrbq kj-gm-HmH Hpnw nsw jhdjw lA Omdw kj jwm Ajdm bA OljHm Ot pqdtm׃
46.22 qwlH knhx jlk kj-bhjl jlkw wbqrdmwt bAw lH khTbj Ocjm׃
46.23 krtw jOrH nAm-jHwH kj lA jhqr kj rbw mArbH wAjn lHm mspr׃
46.24 HbjxH bt-mcrjm ntnH bjd Om-cpwn׃
46.25 Amr jHwH cbAwt AlHj jxrAl Hnnj pwqd Al-Amwn mnA wOl-prOH wOl-mcrjm wOl-AlHjH wOl-mlkjH wOl-prOH wOl HbThjm bw׃
46.26 wnttjm bjd mbqxj npxm wbjd nbwkdrAcr mlk-bbl wbjd-Obdjw wAhrj-kn txkn kjmj-qdm nAm-jHwH׃ s
46.27 wAtH Al-tjrA Obdj jOqb wAl-tht jxrAl kj Hnnj mwxOk mrhwq wAt-zrOk mArc xbjm wxb jOqwb wxqT wxAnn wAjn mhrjd׃ s
46.28 AtH Al-tjrA Obdj jOqb nAm-jHwH kj Atk Anj kj AOxH klH bkl-Hgwjm Axr Hdhtjk xmH wAtk lA-AOxH klH wjsrtjk lmxpT wnqH lA Anqk׃ s
46.1 Quod factum est verbum Domini ad Ieremiam prophetam contra gentes.
46.2 Ad Aegyptum. Adversum exercitum pharaonis Nechao regis Aegypti, qui erat iuxta fluvium Euphraten in Charchamis, quem percussit Nabuchodonosor rex Babylonis in quarto anno Ioachim filii Iosiae regis Iudae.
46.3 “ Praeparate scutum et clipeum et procedite ad bellum.
46.4 Iungite equos et ascendite, equites; state in galeis, polite lanceas, induite vos loricis.
46.5 Quid igitur? Vidi ipsos pavidos et terga vertentes, fortes eorum caesos; fugerunt conciti nec respexerunt: terror undique, ait Dominus.
46.6 Non fugiat velox, nec salvari se putet fortis; ad aquilonem iuxta flumen Euphraten victi sunt et ruerunt.
46.7 Quis est iste, qui quasi Nilus ascendit, et veluti fluviorum intumescunt gurgites eius?
46.8 Aegyptus Nili instar ascendit, et velut flumina moventur fluctus eius, et dixit: “Ascendens operiam terram, perdam civitatem et habitatores eius”.
46.9 Ascendite, equi, et irruite, currus; et procedant fortes, Aethiopia et Phut tenentes scutum et Ludii arripientes et iacientes sagittas.
46.10 Dies autem ille Domini, Dei exercituum, dies ultionis, ut sumat vindictam de inimicis suis: devorat gladius, et saturatur, et inebriatur sanguine eorum; victima enim Domini, Dei exercituum, in terra aquilonis iuxta flumen Euphraten.
46.11 Ascende in Galaad et tolle resinam, virgo filia Aegypti; frustra multiplicas medicamina, tibi vero cicatrix non obducitur.
46.12 Audierunt gentes ignominiam tuam, et ululatus tuus replevit terram, quia fortis impegit in fortem, et ambo pariter conciderunt ”.
46.13 Verbum, quod locutus est Dominus ad Ieremiam prophetam super eo quod veniret Nabuchodonosor rex Babylonis percussurus terram Aegypti.
46.14 “ Annuntiate Aegypto et auditum facite in Magdolo, et resonet in Memphi et in Taphnis, dicite: “Sta et praepara te, quia devoravit gladius ea, quae per circuitum tuum sunt”.
46.15 Quare deiectus est fortis tuus? Non stetit, quoniam Dominus subvertit eum.
46.16 Multiplicavit ruentes, ceciditque vir ad proximum suum, et dixerunt: “Surge, et revertamur ad populum nostrum et ad terram nativitatis nostrae, a facie gladii saevientis”.
46.17 Vocate nomen pharaonis regis Aegypti: Tumultum, qui praetermisit tempus opportunum.
46.18 Vivo ego, inquit rex, Dominus exercituum nomen eius, quoniam sicut Thabor in montibus et sicut Carmelus ad mare veniet.
46.19 Vasa transmigrationis fac tibi, habitatrix filia Aegypti, quia Memphis in solitudinem erit et destruetur et inhabitabilis erit.
46.20 Vitula elegans atque formosa Aegyptus, stimulus ab aquilone venit ei.
46.21 Mercennarii quoque eius, qui versabantur in medio eius quasi vituli saginati, versi sunt et fugerunt simul nec stare potuerunt, quia dies interfectionis eorum venit super eos, tempus visitationis eorum.
46.22 Vox eius quasi serpentis sibilantis, quoniam cum exercitu properabunt et cum securibus venient ei, quasi caedentes ligna.
46.23 Succiderunt saltum eius, ait Dominus, qui supputari non potest; multiplicati sunt enim super locustas, et non est eis numerus.
46.24 Confusa est filia Aegypti et tradita in manu populi aquilonis ”.
46.25 Dixit Dominus exercituum, Deus Israel: “ Ecce ego visitabo super Amon de No et super pharaonem et super Aegyptum et super deos eius et super reges eius et super pharaonem et super eos, qui confidunt in eo;
46.26 et dabo eos in manu quaerentium animam eorum et in manu Nabuchodonosor regis Babylonis et in manu servorum eius; et post haec habitabitur sicut diebus pristinis, ait Dominus.
46.27 Et tu ne timeas, serve meus Iacob, et ne paveas, Israel, quia ecce ego salvum te faciam de longinquo et semen tuum de terra captivitatis eorum; et revertetur Iacob et requiescet, securus erit, et non erit qui exterreat eum.
46.28 Et tu noli timere, serve meus Iacob, ait Dominus, quia tecum ego sum, quia ego consumam cunctas gentes, ad quas eieci te; te vero non consumam, sed castigabo te in iudicio nec quasi innocenti parcam tibi ”.
48.1 Über Moab: So spricht der HERR der Heerscharen, der Gott Israels: Wehe über Nebo; denn es ist verwüstet! Kirjataim ist zuschanden geworden, ist eingenommen, die Feste ist zuschanden geworden und zerbrochen!
48.2 Mit Moabs Ruhm ist's aus; in Hesbon schmiedet man wider sie böse Pläne: «Kommt, laßt uns sie ausrotten, daß sie kein Volk mehr seien!» Auch du, Madmen, wirst verstummen müssen; das Schwert kommt hinter dir her!
48.3 Von Horonaim her vernimmt man Geschrei, Verwüstung und gewaltigen Zusammenbruch!
48.4 Moab ist in Ängsten! Man hört sein Geschrei bis nach Zoar hin;
48.5 denn die Steige von Luchit steigt es weinend, unter Tränen, hinan, und am Abhang von Horonaim hört man das Geschrei über den Zusammenbruch.
48.6 Fliehet, rettet eure Seelen und werdet wie ein Strauch in der Wüste!
48.7 Denn weil du dich auf deine Werke und auf deine Schätze verlassen hast, sollst auch du eingenommen werden, und Kamos muß in die Gefangenschaft wandern, seine Priester und Fürsten allzumal;
48.8 und es wird über jede Stadt ein Verwüster kommen, und keine Stadt wird entrinnen; das Tal wird zugrunde gehen und die Ebene verwüstet werden, wie der HERR es gesagt hat.
48.9 Gebt Moab Flügel, daß es davonfliegen kann! Und seine Städte sollen zu Ruinen werden, ohne Bewohner!
48.10 Verflucht sei, wer des HERRN Werk lässig treibt, und verflucht, wer sein Schwert vom Blutvergießen zurückhält!
48.11 Moab ist von seiner Jugend an ruhig und sicher auf seinen Hefen gelegen; es ist niemals von einem Gefäß ins andere gegossen worden, es ist auch nie in die Gefangenschaft gewandert; deswegen ist sein Geschmack ihm geblieben und sein Duft hat sich nicht verändert.
48.12 Darum seht, es kommen Tage, spricht der HERR, da ich ihm Küfer senden werde, die es zu Boden legen und seine Gefäße ausgießen und seine Krüge zerschlagen sollen.
48.13 Und Moab wird am Kamos zuschanden werden, gleichwie das Haus Israel an Bethel zuschanden geworden ist, als es sich darauf verließ.
48.14 Wie dürft ihr sagen: Wir sind Helden und kriegstüchtige Männer?
48.15 Der, welcher Moab und seine Städte verwüstet, steigt hinauf, und seine auserlesene junge Mannschaft muß zur Schlachtbank hinuntersteigen, spricht der König, dessen Name HERR der Heerscharen heißt.
48.16 Moabs Verderben ist nahe herbeigekommen, und sein Unglück läuft gar schnell!
48.17 Bezeuget ihm Beileid, ihr seine Nachbarn alle, und ihr alle, die ihr seinen Namen kennt! Saget: «Wie ist doch das starke Zepter zerbrochen, der prächtige Stab!»
48.18 Herunter von deinem Ehrenplatz, setze dich auf die dürre Erde, du Einwohnerschaft, Tochter Dibons! Denn der Verwüster Moabs ist zu dir hinaufgekommen, er hat deine Festungen zerstört.
48.19 Tritt an den Weg und spähe, du Einwohnerschaft von Aroer! Frage den Flüchtling und den Entronnenen, sprich: Was ist geschehen?
48.20 Moab ist zuschanden geworden, gebrochen; heulet und schreiet und verkündiget am Arnon, daß Moab verwüstet ist!
48.21 Auch über das flache Land ist das Gericht ergangen, über Cholon und Jahza und über Mophaat;
48.22 auch über Dibon und Nebo und Beth-Diblataim;
48.23 desgleichen über Kirjataim, über Beth-Gamul und über Beth-Maon;
48.24 über Kerijot und über Bozra und über alle Städte des Moabiterlandes, seien sie fern oder nah.
48.25 Moabs Horn ist abgehauen und sein Arm zerbrochen, spricht der HERR.
48.26 Machet es trunken; denn es hat großgetan wider den HERRN! Darum soll Moab in sein eigenes Gespei hineinfallen und selbst zum Gespött werden!
48.27 Oder ist dir nicht Israel zum Gespött gewesen? Wurde es etwa unter den Dieben ertappt, daß du nur mit Kopfschütteln von ihm sprichst?
48.28 Verlasset die Städte und schlagt eure Wohnung in Felsenklüften auf, ihr Moabiter, und seid den Tauben gleich, die dort drüben am Rande des Abgrunds nisten!
48.29 Wir haben vom Hochmut Moabs gehört, daß er sehr groß sei, von seinem Hochmut und von seinem Übermut und von dem Stolz seines Herzens.
48.30 Ich kenne seinen Übermut wohl, spricht der HERR; sein Gerede ist nicht aufrichtig, und es handelt auch nicht ehrlich.
48.31 Darum muß ich über Moab heulen und um ganz Moab jammern; um die Männer von Kir-Heres wird man seufzen.
48.32 Mehr als um Jaeser muß ich um dich weinen, du Weinstock von Sibma! Deine Ranken haben das Meer überschritten, ihr Schmuck dehnt sich bis nach Jaeser aus. Deinen Herbst und deine Weinlese hat ein Verwüster überfallen,
48.33 und so ist Freude und Frohlocken aus dem Fruchtgefilde fort und aus dem Moabiterland gewichen; und ich lasse keinen Wein mehr aus den Kufen fließen; die Kelter wird nicht mehr jauchzend getreten, das Jauchzen ist kein Jauchzen mehr.
48.34 Vom schreienden Hesbon bis nach Eleale und Jahaz lassen sie ihre Stimme erschallen, von Zoar bis nach Horonaim, der dritten Kuh; denn auch die Wasserplätze von Nimrim sollen verwüstet werden.
48.35 Also verleide ich Moab, spricht der HERR, den Aufstieg zur Höhe und den Götzendienst.
48.36 Darum klagt gleich Flöten mein Herz um Moab, und gleich Flöten klagt mein Herz über die Männer von Kir-Heres, weil die Ersparnisse, die sie gemacht haben, verloren sind!
48.37 Denn alle Häupter sind kahl und alle Bärte abgeschoren, in alle Hände sind Trauerzeichen eingeschnitten, und die Lenden sind mit Säcken umgürtet.
48.38 Auf allen Dächern Moabs und auf seinen Gassen ist nichts als Klagen; denn ich habe Moab zerbrochen wie ein unwertes Gefäß, spricht der HERR.
48.39 Wie ist Moab erschrocken! Heulet! Wie wandte es den Rücken! Schäme dich! Also ist Moab allen seinen Nachbarn zum Gespött und zum Entsetzen geworden.
48.40 Denn so spricht der HERR: Siehe, wie ein Adler fliegt er daher und breitet seine Flügel über Moab aus!
48.41 Die Städte werden eingenommen und die Burgen erobert, und der Mut der moabitischen Helden wird an jenem Tage sein wie der Mut eines Weibes in Kindesnöten.
48.42 Also wird Moab vertilgt, daß es kein Volk mehr ist, weil es sich wider den HERRN gerühmt hat.
48.43 Grauen, Grube und Garn kommen über dich, der du in Moab wohnst, spricht der HERR.
48.44 Wer dem Grauen entrinnt, wird in die Grube fallen; und wer aus der Grube heraufsteigt, wird im Garn gefangen werden; denn ich bringe über sie, die Moabiter, das Jahr ihrer Heimsuchung, spricht der HERR.
48.45 Im Schatten von Hesbon stehen erschöpft die Fliehenden; denn von Hesbon ist ein Feuer ausgegangen und eine Flamme mitten aus Sihons Palast; die hat die Schläfen Moabs versengt und den Scheitel der Söhne des Getümmels versengt.
48.46 Wehe dir, Moab! Das Volk des Kamos ist umgekommen. Denn deine Söhne werden in die Verbannung geführt und deine Töchter in die Gefangenschaft!
48.47 Doch will ich Moabs Gefängnis in den letzten Tagen wieder wenden, spricht der HERR. Bis hierher das Urteil über Moab.
48.1 τῇ μωαβ οὕτως εἶπεν κύριος οὐαὶ ἐπὶ ναβαυ ὅτι ὤλετο ἐλήμφθη καριαθαιμ ᾐσχύνθη αμαθ καὶ ἡττήθη
48.2 οὐκ ἔστιν ἔτι ἰατρεία μωαβ ἀγαυρίαμα ἐν εσεβων ἐλογίσαντο ἐπ' αὐτὴν κακά ἐκόψαμεν αὐτὴν ἀπὸ ἔθνους καὶ παῦσιν παύσεται ὄπισθέν σου βαδιεῖται μάχαιρα
48.3 ὅτι φωνὴ κεκραγότων ἐξ ωρωναιμ ὄλεθρος καὶ σύντριμμα μέγα
48.4 συνετρίβη μωαβ ἀναγγείλατε εἰς ζογορα
48.5 ὅτι ἐπλήσθη αλαωθ ἐν κλαυθμῷ ἀναβήσεται κλαίων ἐν ὁδῷ ωρωναιμ κραυγὴν συντρίμματος ἠκούσατε
48.6 φεύγετε καὶ σώσατε τὰς ψυχὰς ὑμῶν καὶ ἔσεσθε ὥσπερ ὄνος ἄγριος ἐν ἐρήμῳ
48.7 ἐπειδὴ ἐπεποίθεις ἐν ὀχυρώμασίν σου καὶ σὺ συλλημφθήσῃ καὶ ἐξελεύσεται χαμως ἐν ἀποικίᾳ οἱ ἱερεῖς αὐτοῦ καὶ οἱ ἄρχοντες αὐτοῦ ἅμα
48.8 καὶ ἥξει ὄλεθρος ἐπὶ πᾶσαν πόλιν καὶ πόλις οὐ μὴ σωθῇ καὶ ἀπολεῖται ὁ αὐλών καὶ ἐξολεθρευθήσεται ἡ πεδινή καθὼς εἶπεν κύριος
48.9 δότε σημεῖα τῇ μωαβ ὅτι ἁφῇ ἀναφθήσεται καὶ πᾶσαι αἱ πόλεις αὐτῆς εἰς ἄβατον ἔσονται πόθεν ἔνοικος αὐτῇ
48.10 ἐπικατάρατος ὁ ποιῶν τὰ ἔργα κυρίου ἀμελῶς ἐξαίρων μάχαιραν αὐτοῦ ἀφ' αἵματος
48.11 ἀνεπαύσατο μωαβ ἐκ παιδαρίου καὶ πεποιθὼς ἦν ἐπὶ τῇ δόξῃ αὐτοῦ οὐκ ἐνέχεεν ἐξ ἀγγείου εἰς ἀγγεῖον καὶ εἰς ἀποικισμὸν οὐκ ὤ|χετο διὰ τοῦτο ἔστη γεῦμα αὐτοῦ ἐν αὐτῷ καὶ ὀσμὴ αὐτοῦ οὐκ ἐξέλιπεν
48.12 διὰ τοῦτο ἰδοὺ ἡμέραι ἔρχονται φησὶν κύριος καὶ ἀποστελῶ αὐτῷ κλίνοντας καὶ κλινοῦσιν αὐτὸν καὶ τὰ σκεύη αὐτοῦ λεπτυνοῦσιν καὶ τὰ κέρατα αὐτοῦ συγκόψουσιν
48.13 καὶ καταισχυνθήσεται μωαβ ἀπὸ χαμως ὥσπερ κατῃσχύνθη οἶκος ισραηλ ἀπὸ βαιθηλ ἐλπίδος αὐτῶν πεποιθότες ἐπ' αὐτοῖς
48.14 πῶς ἐρεῖτε ἰσχυροί ἐσμεν καὶ ἄνθρωπος ἰσχύων εἰς τὰ πολεμικά
48.15 ὤλετο μωαβ πόλις αὐτοῦ καὶ ἐκλεκτοὶ νεανίσκοι αὐτοῦ κατέβησαν εἰς σφαγήν
48.16 ἐγγὺς ἡμέρα μωαβ ἐλθεῖν καὶ πονηρία αὐτοῦ ταχεῖα σφόδρα
48.17 κινήσατε αὐτῷ πάντες κυκλόθεν αὐτοῦ πάντες εἰδότες ὄνομα αὐτοῦ εἴπατε πῶς συνετρίβη βακτηρία εὐκλεής ῥάβδος μεγαλώματος
48.18 κατάβηθι ἀπὸ δόξης καὶ κάθισον ἐν ὑγρασίᾳ καθημένη δαιβων ἐκτρίβητε ὅτι ὤλετο μωαβ ἀνέβη εἰς σὲ λυμαινόμενος ὀχύρωμά σου
48.19 ἐφ' ὁδοῦ στῆθι καὶ ἔπιδε καθημένη ἐν αροηρ καὶ ἐρώτησον φεύγοντα καὶ σῳζόμενον καὶ εἰπόν τί ἐγένετο
48.20 κατῃσχύνθη μωαβ ὅτι συνετρίβη ὀλόλυξον καὶ κέκραξον ἀνάγγειλον ἐν αρνων ὅτι ὤλετο μωαβ
48.21 καὶ κρίσις ἔρχεται εἰς γῆν τοῦ μισωρ ἐπὶ χαιλων καὶ ἐπὶ ιασσα καὶ ἐπὶ μωφαθ
48.22 καὶ ἐπὶ δαιβων καὶ ἐπὶ ναβαυ καὶ ἐπ' οἶκον δεβλαθαιμ
48.23 καὶ ἐπὶ καριαθαιμ καὶ ἐπ' οἶκον γαμωλ καὶ ἐπ' οἶκον μαων
48.24 καὶ ἐπὶ καριωθ καὶ ἐπὶ βοσορ καὶ ἐπὶ πάσας τὰς πόλεις μωαβ τὰς πόρρω καὶ τὰς ἐγγύς
48.25 κατεάχθη κέρας μωαβ καὶ τὸ ἐπίχειρον αὐτοῦ συνετρίβη
48.26 μεθύσατε αὐτόν ὅτι ἐπὶ κύριον ἐμεγαλύνθη καὶ ἐπικρούσει μωαβ ἐν χειρὶ αὐτοῦ καὶ ἔσται εἰς γέλωτα καὶ αὐτός
48.27 καὶ εἰ μὴ εἰς γελοιασμὸν ἦν σοι ισραηλ εἰ ἐν κλοπαῖς σου εὑρέθη ὅτι ἐπολέμεις αὐτόν
48.28 κατέλιπον τὰς πόλεις καὶ ὤ|κησαν ἐν πέτραις οἱ κατοικοῦντες μωαβ ἐγενήθησαν ὡς περιστεραὶ νοσσεύουσαι ἐν πέτραις στόματι βοθύνου
48.29 ἤκουσα ὕβριν μωαβ ὕβρισεν λίαν ὕβριν αὐτοῦ καὶ ὑπερηφανίαν αὐτοῦ καὶ ὑψώθη ἡ καρδία αὐτοῦ
48.30 ἐγὼ δὲ ἔγνων ἔργα αὐτοῦ οὐχὶ τὸ ἱκανὸν αὐτοῦ οὐχ οὕτως ἐποίησεν
48.31 διὰ τοῦτο ἐπὶ μωαβ ὀλολύζετε πάντοθεν βοήσατε ἐπ' ἄνδρας κιραδας αὐχμοῦ
48.32 ὡς κλαυθμὸν ιαζηρ ἀποκλαύσομαί σοι ἄμπελος σεβημα κλήματά σου διῆλθεν θάλασσαν ιαζηρ ἥψαντο ἐπὶ ὀπώραν σου ἐπὶ τρυγηταῖς σου ὄλεθρος ἐπέπεσεν
48.33 συνεψήσθη χαρμοσύνη καὶ εὐφροσύνη ἐκ τῆς μωαβίτιδος καὶ οἶνος ἦν ἐπὶ ληνοῖς σου πρωὶ οὐκ ἐπάτησαν οὐδὲ δείλης οὐκ ἐποίησαν αιδαδ
48.34 ἀπὸ κραυγῆς εσεβων ἕως ελεαλη αἱ πόλεις αὐτῶν ἔδωκαν φωνὴν αὐτῶν ἀπὸ ζογορ ἕως ωρωναιμ καὶ αγλαθ-σαλισια ὅτι καὶ τὸ ὕδωρ νεβριμ εἰς κατάκαυμα ἔσται
48.35 καὶ ἀπολῶ τὸν μωαβ φησὶν κύριος ἀναβαίνοντα ἐπὶ βωμὸν καὶ θυμιῶντα θεοῖς αὐτοῦ
48.36 διὰ τοῦτο καρδία μου μωαβ ὥσπερ αὐλοὶ βομβήσουσιν καρδία μου ἐπ' ἀνθρώπους κιραδας ὥσπερ αὐλὸς βομβήσει διὰ τοῦτο ἃ περιεποιήσατο ἀπώλετο ἀπὸ ἀνθρώπου
48.37 πᾶσαν κεφαλὴν ἐν παντὶ τόπῳ ξυρήσονται καὶ πᾶς πώγων ξυρηθήσεται καὶ πᾶσαι χεῖρες κόψονται καὶ ἐπὶ πάσης ὀσφύος σάκκος
48.38 καὶ ἐπὶ πάντων τῶν δωμάτων μωαβ καὶ ἐπὶ πλατείαις αὐτῆς ὅτι συνέτριψα τὸν μωαβ φησὶν κύριος ὡς ἀγγεῖον οὗ οὐκ ἔστιν χρεία αὐτοῦ
48.39 πῶς κατήλλαξεν πῶς ἔστρεψεν νῶτον μωαβ ᾐσχύνθη καὶ ἐγένετο μωαβ εἰς γέλωτα καὶ ἐγκότημα πᾶσιν τοῖς κύκλῳ αὐτῆς
48.40 ὅτι οὕτως εἶπεν κύριος
48.41 ἐλήμφθη ακκαριωθ καὶ τὰ ὀχυρώματα συνελήμφθη
48.42 καὶ ἀπολεῖται μωαβ ἀπὸ ὄχλου ὅτι ἐπὶ τὸν κύριον ἐμεγαλύνθη
48.43 παγὶς καὶ φόβος καὶ βόθυνος ἐπὶ σοί καθήμενος μωαβ
48.44 ὁ φεύγων ἀπὸ προσώπου τοῦ φόβου ἐμπεσεῖται εἰς τὸν βόθυνον καὶ ὁ ἀναβαίνων ἐκ τοῦ βοθύνου συλλημφθήσεται ἐν τῇ παγίδι ὅτι ἐπάξω ταῦτα ἐπὶ μωαβ ἐν ἐνιαυτῷ ἐπισκέψεως αὐτῆς
48.45 48.46 48.47
48.1 teh mohab oytohs eipen kyrios oyai epi nabay oti ohleto elehmphtheh kariathaim ehschyntheh amath kai ehttehtheh
48.2 oyk estin eti iatreia mohab agayriama en esebohn elogisanto ep' aytehn kaka ekopsamen aytehn apo ethnoys kai paysin paysetai opisthen soy badieitai machaira
48.3 oti phohneh kekragotohn ex ohrohnaim olethros kai syntrimma mega
48.4 synetribeh mohab anaggeilate eis zogora
48.5 oti eplehstheh alaohth en klaythmoh anabehsetai klaiohn en odoh ohrohnaim kraygehn syntrimmatos ehkoysate
48.6 pheygete kai sohsate tas psychas ymohn kai esesthe ohsper onos agrios en erehmoh
48.7 epeideh epepoitheis en ochyrohmasin soy kai sy syllehmphthehseh kai exeleysetai chamohs en apoikia oi iereis aytoy kai oi archontes aytoy ama
48.8 kai ehxei olethros epi pasan polin kai polis oy meh sohtheh kai apoleitai o aylohn kai exolethreythehsetai eh pedineh kathohs eipen kyrios
48.9 dote sehmeia teh mohab oti apheh anaphthehsetai kai pasai ai poleis aytehs eis abaton esontai pothen enoikos ayteh
48.10 epikataratos o poiohn ta erga kyrioy amelohs exairohn machairan aytoy aph' aimatos
48.11 anepaysato mohab ek paidarioy kai pepoithohs ehn epi teh doxeh aytoy oyk enecheen ex aggeioy eis aggeion kai eis apoikismon oyk ohcheto dia toyto esteh geyma aytoy en aytoh kai osmeh aytoy oyk exelipen
48.12 dia toyto idoy ehmerai erchontai phehsin kyrios kai aposteloh aytoh klinontas kai klinoysin ayton kai ta skeyeh aytoy leptynoysin kai ta kerata aytoy sygkopsoysin
48.13 kai kataischynthehsetai mohab apo chamohs ohsper katehschyntheh oikos israehl apo baithehl elpidos aytohn pepoithotes ep' aytois
48.14 pohs ereite ischyroi esmen kai anthrohpos ischyohn eis ta polemika
48.15 ohleto mohab polis aytoy kai eklektoi neaniskoi aytoy katebehsan eis sphagehn
48.16 eggys ehmera mohab elthein kai ponehria aytoy tacheia sphodra
48.17 kinehsate aytoh pantes kyklothen aytoy pantes eidotes onoma aytoy eipate pohs synetribeh baktehria eykleehs rabdos megalohmatos
48.18 katabehthi apo doxehs kai kathison en ygrasia kathehmeneh daibohn ektribehte oti ohleto mohab anebeh eis se lymainomenos ochyrohma soy
48.19 eph' odoy stehthi kai epide kathehmeneh en aroehr kai erohtehson pheygonta kai sohzomenon kai eipon ti egeneto
48.20 katehschyntheh mohab oti synetribeh ololyxon kai kekraxon anaggeilon en arnohn oti ohleto mohab
48.21 kai krisis erchetai eis gehn toy misohr epi chailohn kai epi iassa kai epi mohphath
48.22 kai epi daibohn kai epi nabay kai ep' oikon deblathaim
48.23 kai epi kariathaim kai ep' oikon gamohl kai ep' oikon maohn
48.24 kai epi kariohth kai epi bosor kai epi pasas tas poleis mohab tas porroh kai tas eggys
48.25 kateachtheh keras mohab kai to epicheiron aytoy synetribeh
48.26 methysate ayton oti epi kyrion emegalyntheh kai epikroysei mohab en cheiri aytoy kai estai eis gelohta kai aytos
48.27 kai ei meh eis geloiasmon ehn soi israehl ei en klopais soy eyretheh oti epolemeis ayton
48.28 katelipon tas poleis kai ohkehsan en petrais oi katoikoyntes mohab egenehthehsan ohs peristerai nosseyoysai en petrais stomati bothynoy
48.29 ehkoysa ybrin mohab ybrisen lian ybrin aytoy kai yperehphanian aytoy kai ypsohtheh eh kardia aytoy
48.30 egoh de egnohn erga aytoy oychi to ikanon aytoy oych oytohs epoiehsen
48.31 dia toyto epi mohab ololyzete pantothen boehsate ep' andras kiradas aychmoy
48.32 ohs klaythmon iazehr apoklaysomai soi ampelos sebehma klehmata soy diehlthen thalassan iazehr ehpsanto epi opohran soy epi trygehtais soy olethros epepesen
48.33 synepsehstheh charmosyneh kai eyphrosyneh ek tehs mohabitidos kai oinos ehn epi lehnois soy prohi oyk epatehsan oyde deilehs oyk epoiehsan aidad
48.34 apo kraygehs esebohn eohs elealeh ai poleis aytohn edohkan phohnehn aytohn apo zogor eohs ohrohnaim kai aglath0salisia oti kai to ydohr nebrim eis katakayma estai
48.35 kai apoloh ton mohab phehsin kyrios anabainonta epi bohmon kai thymiohnta theois aytoy
48.36 dia toyto kardia moy mohab ohsper ayloi bombehsoysin kardia moy ep' anthrohpoys kiradas ohsper aylos bombehsei dia toyto a periepoiehsato apohleto apo anthrohpoy
48.37 pasan kephalehn en panti topoh xyrehsontai kai pas pohgohn xyrehthehsetai kai pasai cheires kopsontai kai epi pasehs osphyos sakkos
48.38 kai epi pantohn tohn dohmatohn mohab kai epi plateiais aytehs oti synetripsa ton mohab phehsin kyrios ohs aggeion oy oyk estin chreia aytoy
48.39 pohs katehllaxen pohs estrepsen nohton mohab ehschyntheh kai egeneto mohab eis gelohta kai egkotehma pasin tois kykloh aytehs
48.40 oti oytohs eipen kyrios
48.41 elehmphtheh akkariohth kai ta ochyrohmata synelehmphtheh
48.42 kai apoleitai mohab apo ochloy oti epi ton kyrion emegalyntheh
48.43 pagis kai phobos kai bothynos epi soi kathehmenos mohab
48.44 o pheygohn apo prosohpoy toy phoboy empeseitai eis ton bothynon kai o anabainohn ek toy bothynoy syllehmphthehsetai en teh pagidi oti epaxoh tayta epi mohab en eniaytoh episkepseohs aytehs
48.45 48.46 48.47
48.1 לְמֹואָב כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הֹוי אֶל־נְבֹו כִּי שֻׁדָּדָה הֹבִישָׁה נִלְכְּדָה קִרְיָתָיִם הֹבִישָׁה הַמִּשְׂגָּב וָחָתָּה׃
48.2 אֵין עֹוד תְּהִלַּת מֹואָב בְּחֶשְׁבֹּון חָשְׁבוּ עָלֶיהָ רָעָה לְכוּ וְנַכְרִיתֶנָּה מִגֹּוי גַּם־מַדְמֵן תִּדֹּמִּי אַחֲרַיִךְ תֵּלֶךְ חָרֶב׃
48.3 קֹול צְעָקָה מֵחֹרֹונָיִם שֹׁד וָשֶׁבֶר גָּדֹול׃
48.4 נִשְׁבְּרָה מֹואָב הִשְׁמִיעוּ זְּעָקָה [צְעֹורֶיהָ כ] (צְעִירֶיהָ׃ ק)
48.5 כִּי מַעֲלֵה [הַלֻּחֹות כ] (הַלּוּחִית ק) בִּבְכִי יַעֲלֶה־בֶּכִי כִּי בְּמֹורַד חֹורֹנַיִם צָרֵי צַעֲקַת־שֶׁבֶר שָׁמֵעוּ׃
48.6 נֻסוּ מַלְּטוּ נַפְשְׁכֶם וְתִהְיֶינָה כַּעֲרֹועֵר בַּמִּדְבָּר׃
48.7 כִּי יַעַן בִּטְחֵךְ בְּמַעֲשַׂיִךְ וּבְאֹוצְרֹותַיִךְ גַּם־אַתְּ תִּלָּכֵדִי וְיָצָא [כְמִישׁ כ] (כְמֹושׁ ק) בַּגֹּולָה כֹּהֲנָיו וְשָׂרָיו [יַחַד כ] (יַחְדָּיו׃ ק)
48.8 וְיָבֹא שֹׁדֵד אֶל־כָּל־עִיר וְעִיר לֹא תִמָּלֵט וְאָבַד הָעֵמֶק וְנִשְׁמַד הַמִּישֹׁר אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה׃
48.9 תְּנוּ־צִיץ לְמֹואָב כִּי נָצֹא תֵּצֵא וְעָרֶיהָ לְשַׁמָּה תִהְיֶינָה מֵאֵין יֹושֵׁב בָּהֵן׃
48.10 אָרוּר עֹשֶׂה מְלֶאכֶת יְהוָה רְמִיָּה וְאָרוּר מֹנֵעַ חַרְבֹּו מִדָּם׃
48.11 שַׁאֲנַן מֹואָב מִנְּעוּרָיו וְשֹׁקֵט הוּא אֶל־שְׁמָרָיו וְלֹא־הוּרַק מִכְּלִי אֶל־כֶּלִי וּבַגֹּולָה לֹא הָלָךְ עַל־כֵּן עָמַד טַעְמֹו בֹּו וְרֵיחֹו לֹא נָמָר׃ ס
48.12 לָכֵן הִנֵּה־יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וְשִׁלַּחְתִּי־לֹו צֹעִים וְצֵעֻהוּ וְכֵלָיו יָרִיקוּ וְנִבְלֵיהֶם יְנַפֵּצוּ׃
48.13 וּבֹשׁ מֹואָב מִכְּמֹושׁ כַּאֲשֶׁר־בֹּשׁוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִבֵּית אֵל מִבְטֶחָם׃
48.14 אֵיךְ תֹּאמְרוּ גִּבֹּורִים אֲנָחְנוּ וְאַנְשֵׁי־חַיִל לַמִּלְחָמָה׃
48.15 שֻׁדַּד מֹואָב וְעָרֶיהָ עָלָה וּמִבְחַר בַּחוּרָיו יָרְדוּ לַטָּבַח נְאֻם־הַמֶּלֶךְ יְהוָה צְבָאֹות שְׁמֹו׃
48.16 קָרֹוב אֵיד־מֹואָב לָבֹוא וְרָעָתֹו מִהֲרָה מְאֹד׃
48.17 נֻדוּ לֹו כָּל־סְבִיבָיו וְכֹל יֹדְעֵי שְׁמֹו אִמְרוּ אֵיכָה נִשְׁבַּר מַטֵּה־עֹז מַקֵּל תִּפְאָרָה׃
48.18 רְדִי מִכָּבֹוד [יֹשְׁבֶי כ] (וּשְׁבִי ק) בַצָּמָא יֹשֶׁבֶת בַּת־דִּיבֹון כִּי־שֹׁדֵד מֹואָב עָלָה בָךְ שִׁחֵת מִבְצָרָיִךְ׃
48.19 אֶל־דֶּרֶךְ עִמְדִי וְצַפִּי יֹושֶׁבֶת עֲרֹועֵר שַׁאֲלִי־נָס וְנִמְלָטָה אִמְרִי מַה־נִּהְיָתָה׃
48.20 הֹבִישׁ מֹואָב כִּי־חַתָּה [הֵילִילִי כ] (הֵילִילוּ ׀ ק) [וּזְעָקִי כ] (וּזְעָקוּ ק) הַגִּידוּ בְאַרְנֹון כִּי שֻׁדַּד מֹואָב׃
48.21 וּמִשְׁפָּט בָּא אֶל־אֶרֶץ הַמִּישֹׁר אֶל־חֹלֹון וְאֶל־יַהְצָה וְעַל־ [מֹופָעַת כ] (מֵיפָעַת׃ ק)
48.22 וְעַל־דִּיבֹון וְעַל־נְבֹו וְעַל־בֵּית דִּבְלָתָיִם׃
48.23 וְעַל קִרְיָתַיִם וְעַל־בֵּית גָּמוּל וְעַל־בֵּית מְעֹון׃
48.24 וְעַל־קְרִיֹּות וְעַל־בָּצְרָה וְעַל כָּל־עָרֵי אֶרֶץ מֹואָב הָרְחֹקֹות וְהַקְּרֹבֹות׃
48.25 נִגְדְּעָה קֶרֶן מֹואָב וּזְרֹעֹו נִשְׁבָּרָה נְאֻם יְהוָה׃
48.26 הַשְׁכִּירֻהוּ כִּי עַל־יְהוָה הִגְדִּיל וְסָפַק מֹואָב בְּקִיאֹו וְהָיָה לִשְׂחֹק גַּם־הוּא׃
48.27 וְאִם ׀ לֹוא הַשְּׂחֹק הָיָה לְךָ יִשְׂרָאֵל אִם־בְּגַנָּבִים [נִמְצָאָה כ] (נִמְצָא ק) כִּי־מִדֵּי דְבָרֶיךָ בֹּו תִּתְנֹודָד׃
48.28 עִזְבוּ עָרִים וְשִׁכְנוּ בַּסֶּלַע יֹשְׁבֵי מֹואָב וִהְיוּ כְיֹונָה תְּקַנֵּן בְּעֶבְרֵי פִי־פָחַת׃
48.29 שָׁמַעְנוּ גְאֹון־מֹואָב גֵּאֶה מְאֹד גָּבְהֹו וּגְאֹונֹו וְגַאֲוָתֹו וְרֻם לִבֹּו׃
48.30 אֲנִי יָדַעְתִּי נְאֻם־יְהוָה עֶבְרָתֹו וְלֹא־כֵן בַּדָּיו לֹא־כֵן עָשׂוּ׃
48.31 עַל־כֵּן עַל־מֹואָב אֲיֵלִיל וּלְמֹואָב כֻּלֹּה אֶזְעָק אֶל־אַנְשֵׁי קִיר־חֶרֶשׂ יֶהְגֶּה׃
48.32 מִבְּכִי יַעְזֵר אֶבְכֶּה־לָּךְ הַגֶּפֶן שִׂבְמָה נְטִישֹׁתַיִךְ עָבְרוּ יָם עַד יָם יַעְזֵר נָגָעוּ עַל־קֵיצֵךְ וְעַל־בְּצִירֵךְ שֹׁדֵד נָפָל׃
48.33 וְנֶאֶסְפָה שִׂמְחָה וָגִיל מִכַּרְמֶל וּמֵאֶרֶץ מֹואָב וְיַיִן מִיקָבִים הִשְׁבַּתִּי לֹא־יִדְרֹךְ הֵידָד הֵידָד לֹא הֵידָד׃
48.34 מִזַּעֲקַת חֶשְׁבֹּון עַד־אֶלְעָלֵה עַד־יַהַץ נָתְנוּ קֹולָם מִצֹּעַר עַד־חֹרֹנַיִם עֶגְלַת שְׁלִשִׁיָּה כִּי גַּם־מֵי נִמְרִים לִמְשַׁמֹּות יִהְיוּ׃
48.35 וְהִשְׁבַּתִּי לְמֹואָב נְאֻם־יְהוָה מַעֲלֶה בָמָה וּמַקְטִיר לֵאלֹהָיו׃
48.36 עַל־כֵּן לִבִּי לְמֹואָב כַּחֲלִלִים יֶהֱמֶה וְלִבִּי אֶל־אַנְשֵׁי קִיר־חֶרֶשׂ כַּחֲלִילִים יֶהֱמֶה עַל־כֵּן יִתְרַת עָשָׂה אָבָדוּ׃
48.37 כִּי כָל־רֹאשׁ קָרְחָה וְכָל־זָקָן גְּרֻעָה עַל כָּל־יָדַיִם גְּדֻדֹת וְעַל־מָתְנַיִם שָׂק׃
48.38 עַל כָּל־גַּגֹּות מֹואָב וּבִרְחֹבֹתֶיהָ כֻּלֹּה מִסְפֵּד כִּי־שָׁבַרְתִּי אֶת־מֹואָב כִּכְלִי אֵין־חֵפֶץ בֹּו נְאֻם־יְהוָה׃
48.39 אֵיךְ חַתָּה הֵילִילוּ אֵיךְ הִפְנָה־עֹרֶף מֹואָב בֹּושׁ וְהָיָה מֹואָב לִשְׂחֹק וְלִמְחִתָּה לְכָל־סְבִיבָיו׃ ס
48.40 כִּי־כֹה אָמַר יְהוָה הִנֵּה כַנֶּשֶׁר יִדְאֶה וּפָרַשׂ כְּנָפָיו אֶל־מֹואָב׃
48.41 נִלְכְּדָה הַקְּרִיֹּות וְהַמְּצָדֹות נִתְפָּשָׂה וְהָיָה לֵב גִּבֹּורֵי מֹואָב בַּיֹּום הַהוּא כְּלֵב אִשָּׁה מְצֵרָה׃
48.42 וְנִשְׁמַד מֹואָב מֵעָם כִּי עַל־יְהוָה הִגְדִּיל׃
48.43 פַּחַד וָפַחַת וָפָח עָלֶיךָ יֹושֵׁב מֹואָב נְאֻם־יְהוָה׃
48.44 [הַנִּיס כ] (הַנָּס ק) מִפְּנֵי הַפַּחַד יִפֹּל אֶל־הַפַּחַת וְהָעֹלֶה מִן־הַפַּחַת יִלָּכֵד בַּפָּח כִּי־אָבִיא אֵלֶיהָ אֶל־מֹואָב שְׁנַת פְּקֻדָּתָם נְאֻם־יְהוָה׃
48.45 בְּצֵל חֶשְׁבֹּון עָמְדוּ מִכֹּחַ נָסִים כִּי־אֵשׁ יָצָא מֵחֶשְׁבֹּון וְלֶהָבָה מִבֵּין סִיחֹון וַתֹּאכַל פְּאַת מֹואָב וְקָדְקֹד בְּנֵי שָׁאֹון׃
48.46 אֹוי־לְךָ מֹואָב אָבַד עַם־כְּמֹושׁ כִּי־לֻקְּחוּ בָנֶיךָ בַּשֶּׁבִי וּבְנֹתֶיךָ בַּשִּׁבְיָה׃
48.47 וְשַׁבְתִּי שְׁבוּת־מֹואָב בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נְאֻם־יְהוָה עַד־הֵנָּה מִשְׁפַּט מֹואָב׃ ס
48.1 lmowAaab koH-Aaamar jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel Howj Aael-nbow kij xxudaadaaH HobijxxaaH nilkdaaH qirjaataajim HobijxxaaH Hamixgaab waahaataaH׃
48.2 Aejn Oowd tHilat mowAaab bhaexxbown haaxxbw OaalaejHaa raaOaaH lkw wnakrijtaenaaH migowj gam-madmen tidomij Aaharajik telaek haaraeb׃
48.3 qowl cOaaqaaH mehorownaajim xxod waaxxaebaer gaadowl׃
48.4 nixxbraaH mowAaab HixxmijOw zOaaqaaH [cOowraejHaa k] (cOijraejHaa׃ q)
48.5 kij maOaleH [Haluhowt k] (Halwhijt q) bibkij jaOalaeH-baekij kij bmowrad howronajim caarej caOaqat-xxaebaer xxaameOw׃
48.6 nusw malTw napxxkaem wtiHjaejnaaH kaOarowOer bamidbaar׃
48.7 kij jaOan biThek bmaOaxajik wbAowcrowtajik gam-Aat tilaakedij wjaacaaA [kmijxx k] (kmowxx q) bagowlaaH koHanaajw wxaaraajw [jahad k] (jahdaajw׃ q)
48.8 wjaaboA xxoded Aael-kaal-Oijr wOijr loA timaaleT wAaabad HaaOemaeq wnixxmad Hamijxxor Aaxxaer Aaamar jHwaaH׃
48.9 tnw-cijc lmowAaab kij naacoA teceA wOaaraejHaa lxxamaaH tiHjaejnaaH meAejn jowxxeb baaHen׃
48.10 Aaarwr OoxaeH mlaeAkaet jHwaaH rmijaaH wAaarwr moneOa harbow midaam׃
48.11 xxaAanan mowAaab minOwraajw wxxoqeT HwA Aael-xxmaaraajw wloA-Hwraq miklij Aael-kaelij wbagowlaaH loA Haalaak Oal-ken Oaamad TaOmow bow wrejhow loA naamaar׃ s
48.12 laaken HineH-jaamijm baaAijm nAum-jHwaaH wxxilahtij-low coOijm wceOuHw wkelaajw jaarijqw wniblejHaem jnapecw׃
48.13 wboxx mowAaab mikmowxx kaAaxxaer-boxxw bejt jixraaAel mibejt Ael mibTaehaam׃
48.14 Aejk toAmrw gibowrijm Aanaahnw wAanxxej-hajil lamilhaamaaH׃
48.15 xxudad mowAaab wOaaraejHaa OaalaaH wmibhar bahwraajw jaardw laTaabah nAum-Hamaelaek jHwaaH cbaaAowt xxmow׃
48.16 qaarowb Aejd-mowAaab laabowA wraaOaatow miHaraaH mAod׃
48.17 nudw low kaal-sbijbaajw wkol jodOej xxmow Aimrw AejkaaH nixxbar maTeH-Ooz maqel tipAaaraaH׃
48.18 rdij mikaabowd [joxxbaej k] (wxxbij q) bacaamaaA joxxaebaet bat-dijbown kij-xxoded mowAaab OaalaaH baak xxihet mibcaaraajik׃
48.19 Aael-daeraek Oimdij wcapij jowxxaebaet OarowOer xxaAalij-naas wnimlaaTaaH Aimrij maH-niHjaataaH׃
48.20 Hobijxx mowAaab kij-hataaH [Hejlijlij k] (Hejlijlw q) [wzOaaqij k] (wzOaaqw q) Hagijdw bAarnown kij xxudad mowAaab׃
48.21 wmixxpaaT baaA Aael-Aaeraec Hamijxxor Aael-holown wAael-jaHcaaH wOal- [mowpaaOat k] (mejpaaOat׃ q)
48.22 wOal-dijbown wOal-nbow wOal-bejt diblaataajim׃
48.23 wOal qirjaatajim wOal-bejt gaamwl wOal-bejt mOown׃
48.24 wOal-qrijowt wOal-baacraaH wOal kaal-Oaarej Aaeraec mowAaab Haarhoqowt wHaqrobowt׃
48.25 nigdOaaH qaeraen mowAaab wzroOow nixxbaaraaH nAum jHwaaH׃
48.26 HaxxkijruHw kij Oal-jHwaaH Higdijl wsaapaq mowAaab bqijAow wHaajaaH lixhoq gam-HwA׃
48.27 wAim lowA Haxhoq HaajaaH lkaa jixraaAel Aim-bganaabijm [nimcaaAaaH k] (nimcaaA q) kij-midej dbaaraejkaa bow titnowdaad׃
48.28 Oizbw Oaarijm wxxiknw basaelaO joxxbej mowAaab wiHjw kjownaaH tqanen bOaebrej pij-paahat׃
48.29 xxaamaOnw gAown-mowAaab geAaeH mAod gaabHow wgAownow wgaAawaatow wrum libow׃
48.30 Aanij jaadaOtij nAum-jHwaaH Oaebraatow wloA-ken badaajw loA-ken Oaaxw׃
48.31 Oal-ken Oal-mowAaab Aajelijl wlmowAaab kuloH AaezOaaq Aael-Aanxxej qijr-haeraex jaeHgaeH׃
48.32 mibkij jaOzer AaebkaeH-laak Hagaepaen xibmaaH nTijxxotajik Oaabrw jaam Oad jaam jaOzer naagaaOw Oal-qejcek wOal-bcijrek xxoded naapaal׃
48.33 wnaeAaespaaH ximhaaH waagijl mikarmael wmeAaeraec mowAaab wjajin mijqaabijm Hixxbatij loA-jidrok Hejdaad Hejdaad loA Hejdaad׃
48.34 mizaOaqat haexxbown Oad-AaelOaaleH Oad-jaHac naatnw qowlaam micoOar Oad-horonajim Oaeglat xxlixxijaaH kij gam-mej nimrijm limxxamowt jiHjw׃
48.35 wHixxbatij lmowAaab nAum-jHwaaH maOalaeH baamaaH wmaqTijr leAloHaajw׃
48.36 Oal-ken libij lmowAaab kahalilijm jaeHaemaeH wlibij Aael-Aanxxej qijr-haeraex kahalijlijm jaeHaemaeH Oal-ken jitrat OaaxaaH Aaabaadw׃
48.37 kij kaal-roAxx qaarhaaH wkaal-zaaqaan gruOaaH Oal kaal-jaadajim gdudot wOal-maatnajim xaaq׃
48.38 Oal kaal-gagowt mowAaab wbirhobotaejHaa kuloH misped kij-xxaabartij Aaet-mowAaab kiklij Aejn-hepaec bow nAum-jHwaaH׃
48.39 Aejk hataaH Hejlijlw Aejk HipnaaH-Ooraep mowAaab bowxx wHaajaaH mowAaab lixhoq wlimhitaaH lkaal-sbijbaajw׃ s
48.40 kij-koH Aaamar jHwaaH HineH kanaexxaer jidAaeH wpaarax knaapaajw Aael-mowAaab׃
48.41 nilkdaaH Haqrijowt wHamcaadowt nitpaaxaaH wHaajaaH leb gibowrej mowAaab bajowm HaHwA kleb AixxaaH mceraaH׃
48.42 wnixxmad mowAaab meOaam kij Oal-jHwaaH Higdijl׃
48.43 pahad waapahat waapaah Oaalaejkaa jowxxeb mowAaab nAum-jHwaaH׃
48.44 [Hanijs k] (Hanaas q) mipnej Hapahad jipol Aael-Hapahat wHaaOolaeH min-Hapahat jilaaked bapaah kij-AaabijA AelaejHaa Aael-mowAaab xxnat pqudaataam nAum-jHwaaH׃
48.45 bcel haexxbown Oaamdw mikoha naasijm kij-Aexx jaacaaA mehaexxbown wlaeHaabaaH mibejn sijhown watoAkal pAat mowAaab wqaadqod bnej xxaaAown׃
48.46 Aowj-lkaa mowAaab Aaabad Oam-kmowxx kij-luqhw baanaejkaa baxxaebij wbnotaejkaa baxxibjaaH׃
48.47 wxxabtij xxbwt-mowAaab bAaharijt Hajaamijm nAum-jHwaaH Oad-HenaaH mixxpaT mowAaab׃ s
48.1 למואב כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל־נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃
48.2 אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם־מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃
48.3 קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃
48.4 נשברה מואב השמיעו זעקה [צעוריה כ] (צעיריה׃ ק)
48.5 כי מעלה [הלחות כ] (הלוחית ק) בבכי יעלה־בכי כי במורד חורנים צרי צעקת־שבר שמעו׃
48.6 נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר׃
48.7 כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם־את תלכדי ויצא [כמיש כ] (כמוש ק) בגולה כהניו ושריו [יחד כ] (יחדיו׃ ק)
48.8 ויבא שדד אל־כל־עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה׃
48.9 תנו־ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃
48.10 ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם׃
48.11 שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל־שמריו ולא־הורק מכלי אל־כלי ובגולה לא הלך על־כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר׃ ס
48.12 לכן הנה־ימים באים נאם־יהוה ושלחתי־לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו׃
48.13 ובש מואב מכמוש כאשר־בשו בית ישראל מבית אל מבטחם׃
48.14 איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי־חיל למלחמה׃
48.15 שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם־המלך יהוה צבאות שמו׃
48.16 קרוב איד־מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃
48.17 נדו לו כל־סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה־עז מקל תפארה׃
48.18 רדי מכבוד [ישבי כ] (ושבי ק) בצמא ישבת בת־דיבון כי־שדד מואב עלה בך שחת מבצריך׃
48.19 אל־דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי־נס ונמלטה אמרי מה־נהיתה׃
48.20 הביש מואב כי־חתה [הילילי כ] (הילילו ׀ ק) [וזעקי כ] (וזעקו ק) הגידו בארנון כי שדד מואב׃
48.21 ומשפט בא אל־ארץ המישר אל־חלון ואל־יהצה ועל־ [מופעת כ] (מיפעת׃ ק)
48.22 ועל־דיבון ועל־נבו ועל־בית דבלתים׃
48.23 ועל קריתים ועל־בית גמול ועל־בית מעון׃
48.24 ועל־קריות ועל־בצרה ועל כל־ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃
48.25 נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃
48.26 השכירהו כי על־יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם־הוא׃
48.27 ואם ׀ לוא השחק היה לך ישראל אם־בגנבים [נמצאה כ] (נמצא ק) כי־מדי דבריך בו תתנודד׃
48.28 עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי־פחת׃
48.29 שמענו גאון־מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו׃
48.30 אני ידעתי נאם־יהוה עברתו ולא־כן בדיו לא־כן עשו׃
48.31 על־כן על־מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל־אנשי קיר־חרש יהגה׃
48.32 מבכי יעזר אבכה־לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על־קיצך ועל־בצירך שדד נפל׃
48.33 ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא־ידרך הידד הידד לא הידד׃
48.34 מזעקת חשבון עד־אלעלה עד־יהץ נתנו קולם מצער עד־חרנים עגלת שלשיה כי גם־מי נמרים למשמות יהיו׃
48.35 והשבתי למואב נאם־יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו׃
48.36 על־כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל־אנשי קיר־חרש כחלילים יהמה על־כן יתרת עשה אבדו׃
48.37 כי כל־ראש קרחה וכל־זקן גרעה על כל־ידים גדדת ועל־מתנים שק׃
48.38 על כל־גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי־שברתי את־מואב ככלי אין־חפץ בו נאם־יהוה׃
48.39 איך חתה הילילו איך הפנה־ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל־סביביו׃ ס
48.40 כי־כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל־מואב׃
48.41 נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה׃
48.42 ונשמד מואב מעם כי על־יהוה הגדיל׃
48.43 פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם־יהוה׃
48.44 [הניס כ] (הנס ק) מפני הפחד יפל אל־הפחת והעלה מן־הפחת ילכד בפח כי־אביא אליה אל־מואב שנת פקדתם נאם־יהוה׃
48.45 בצל חשבון עמדו מכח נסים כי־אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון׃
48.46 אוי־לך מואב אבד עם־כמוש כי־לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה׃
48.47 ושבתי שבות־מואב באחרית הימים נאם־יהוה עד־הנה משפט מואב׃ ס
48.1 lmwAb kH-Amr jHwH cbAwt AlHj jxrAl Hwj Al-nbw kj xddH HbjxH nlkdH qrjtjm HbjxH Hmxgb whtH׃
48.2 Ajn Owd tHlt mwAb bhxbwn hxbw OljH rOH lkw wnkrjtnH mgwj gm-mdmn tdmj Ahrjk tlk hrb׃
48.3 qwl cOqH mhrwnjm xd wxbr gdwl׃
48.4 nxbrH mwAb HxmjOw zOqH [cOwrjH k] (cOjrjH׃ q)
48.5 kj mOlH [Hlhwt k] (Hlwhjt q) bbkj jOlH-bkj kj bmwrd hwrnjm crj cOqt-xbr xmOw׃
48.6 nsw mlTw npxkm wtHjjnH kOrwOr bmdbr׃
48.7 kj jOn bThk bmOxjk wbAwcrwtjk gm-At tlkdj wjcA [kmjx k] (kmwx q) bgwlH kHnjw wxrjw [jhd k] (jhdjw׃ q)
48.8 wjbA xdd Al-kl-Ojr wOjr lA tmlT wAbd HOmq wnxmd Hmjxr Axr Amr jHwH׃
48.9 tnw-cjc lmwAb kj ncA tcA wOrjH lxmH tHjjnH mAjn jwxb bHn׃
48.10 Arwr OxH mlAkt jHwH rmjH wArwr mnO hrbw mdm׃
48.11 xAnn mwAb mnOwrjw wxqT HwA Al-xmrjw wlA-Hwrq mklj Al-klj wbgwlH lA Hlk Ol-kn Omd TOmw bw wrjhw lA nmr׃ s
48.12 lkn HnH-jmjm bAjm nAm-jHwH wxlhtj-lw cOjm wcOHw wkljw jrjqw wnbljHm jnpcw׃
48.13 wbx mwAb mkmwx kAxr-bxw bjt jxrAl mbjt Al mbThm׃
48.14 Ajk tAmrw gbwrjm Anhnw wAnxj-hjl lmlhmH׃
48.15 xdd mwAb wOrjH OlH wmbhr bhwrjw jrdw lTbh nAm-Hmlk jHwH cbAwt xmw׃
48.16 qrwb Ajd-mwAb lbwA wrOtw mHrH mAd׃
48.17 ndw lw kl-sbjbjw wkl jdOj xmw Amrw AjkH nxbr mTH-Oz mql tpArH׃
48.18 rdj mkbwd [jxbj k] (wxbj q) bcmA jxbt bt-djbwn kj-xdd mwAb OlH bk xht mbcrjk׃
48.19 Al-drk Omdj wcpj jwxbt OrwOr xAlj-ns wnmlTH Amrj mH-nHjtH׃
48.20 Hbjx mwAb kj-htH [Hjljlj k] (Hjljlw q) [wzOqj k] (wzOqw q) Hgjdw bArnwn kj xdd mwAb׃
48.21 wmxpT bA Al-Arc Hmjxr Al-hlwn wAl-jHcH wOl- [mwpOt k] (mjpOt׃ q)
48.22 wOl-djbwn wOl-nbw wOl-bjt dbltjm׃
48.23 wOl qrjtjm wOl-bjt gmwl wOl-bjt mOwn׃
48.24 wOl-qrjwt wOl-bcrH wOl kl-Orj Arc mwAb Hrhqwt wHqrbwt׃
48.25 ngdOH qrn mwAb wzrOw nxbrH nAm jHwH׃
48.26 HxkjrHw kj Ol-jHwH Hgdjl wspq mwAb bqjAw wHjH lxhq gm-HwA׃
48.27 wAm lwA Hxhq HjH lk jxrAl Am-bgnbjm [nmcAH k] (nmcA q) kj-mdj dbrjk bw ttnwdd׃
48.28 Ozbw Orjm wxknw bslO jxbj mwAb wHjw kjwnH tqnn bObrj pj-pht׃
48.29 xmOnw gAwn-mwAb gAH mAd gbHw wgAwnw wgAwtw wrm lbw׃
48.30 Anj jdOtj nAm-jHwH Obrtw wlA-kn bdjw lA-kn Oxw׃
48.31 Ol-kn Ol-mwAb Ajljl wlmwAb klH AzOq Al-Anxj qjr-hrx jHgH׃
48.32 mbkj jOzr AbkH-lk Hgpn xbmH nTjxtjk Obrw jm Od jm jOzr ngOw Ol-qjck wOl-bcjrk xdd npl׃
48.33 wnAspH xmhH wgjl mkrml wmArc mwAb wjjn mjqbjm Hxbtj lA-jdrk Hjdd Hjdd lA Hjdd׃
48.34 mzOqt hxbwn Od-AlOlH Od-jHc ntnw qwlm mcOr Od-hrnjm Oglt xlxjH kj gm-mj nmrjm lmxmwt jHjw׃
48.35 wHxbtj lmwAb nAm-jHwH mOlH bmH wmqTjr lAlHjw׃
48.36 Ol-kn lbj lmwAb khlljm jHmH wlbj Al-Anxj qjr-hrx khljljm jHmH Ol-kn jtrt OxH Abdw׃
48.37 kj kl-rAx qrhH wkl-zqn grOH Ol kl-jdjm gddt wOl-mtnjm xq׃
48.38 Ol kl-ggwt mwAb wbrhbtjH klH mspd kj-xbrtj At-mwAb kklj Ajn-hpc bw nAm-jHwH׃
48.39 Ajk htH Hjljlw Ajk HpnH-Orp mwAb bwx wHjH mwAb lxhq wlmhtH lkl-sbjbjw׃ s
48.40 kj-kH Amr jHwH HnH knxr jdAH wprx knpjw Al-mwAb׃
48.41 nlkdH Hqrjwt wHmcdwt ntpxH wHjH lb gbwrj mwAb bjwm HHwA klb AxH mcrH׃
48.42 wnxmd mwAb mOm kj Ol-jHwH Hgdjl׃
48.43 phd wpht wph Oljk jwxb mwAb nAm-jHwH׃
48.44 [Hnjs k] (Hns q) mpnj Hphd jpl Al-Hpht wHOlH mn-Hpht jlkd bph kj-AbjA AljH Al-mwAb xnt pqdtm nAm-jHwH׃
48.45 bcl hxbwn Omdw mkh nsjm kj-Ax jcA mhxbwn wlHbH mbjn sjhwn wtAkl pAt mwAb wqdqd bnj xAwn׃
48.46 Awj-lk mwAb Abd Om-kmwx kj-lqhw bnjk bxbj wbntjk bxbjH׃
48.47 wxbtj xbwt-mwAb bAhrjt Hjmjm nAm-jHwH Od-HnH mxpT mwAb׃ s
48.1 Ad Moab. Haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel: “ Vae super Nabo, quoniam vastata est et confusa! Capta est Cariathaim, confusa est arx et tremuit.
48.2 Non est ultra exsultatio in Moab; in Hesebon cogitaverunt malum contra eam: “Venite et disperdamus eam de gente”. Tu quoque, Madmen, conticesces, sequeturque te gladius.
48.3 Vox clamoris de Oronaim: “Vastitas et contritio magna”.
48.4 Contrita est Moab, auditum fecerunt clamorem usque ad Segor.
48.5 Per ascensum enim Luith plorans ascendit in fletu, quoniam in descensu Oronaim hostes ululatum contritionis audierunt:
48.6 “Fugite, salvate animas vestras et eritis quasi myricae in deserto”.
48.7 Pro eo enim quod habuisti fiduciam in operibus tuis et in thesauris tuis, tu quoque capieris; et ibit Chamos in transmigrationem, sacerdotes eius et principes eius simul.
48.8 Et veniet praedo ad omnem urbem, et urbs nulla salvabitur; et peribit vallis, et dissipabuntur campestria, quoniam dixit Dominus.
48.9 Date pennas ad volandum; et civitates eius desertae erunt et inhabitabiles.
48.10 Maledictus, qui facit opus Domini neglegenter, et maledictus, qui prohibet gladium suum a sanguine.
48.11 Securus fuit Moab ab adulescentia sua et requievit in faecibus suis nec transfusus est de vase in vas et in transmigrationem non abiit; idcirco permansit gustus eius in eo, et odor eius non est immutatus.
48.12 Propterea, ecce, dies veniunt, dicit Dominus, et mittam ei stratores laguncularum; et sternent eum et vasa eius exhaurient et lagunculas eorum collident.
48.13 Et confundetur Moab a Chamos, sicut confusa est domus Israel a Bethel, in qua habebat fiduciam.
48.14 Quomodo dicitis: “Fortes sumus et viri robusti ad proeliandum”?
48.15 Vastata est Moab, et ascenderunt civitates illius, et electi iuvenes eius descenderunt in occisionem, ait rex, Dominus exercituum nomen eius.
48.16 Prope est interitus Moab ut veniat, et malum eius velociter accurret nimis.
48.17 Lugete super eum, omnes, qui estis in circuitu eius; et universi, qui scitis nomen eius, dicite: “Quomodo confracta est virga fortis, baculus gloriosus?”.
48.18 Descende de gloria et sede in siti, habitatrix filia Dibon, quoniam vastator Moab ascendit ad te, dissipavit munitiones tuas.
48.19 Ad viam sta et prospice, habitatrix Aroer; interroga fugientem et eam, quae evasit. Dic: “Quid accidit?”.
48.20 Confusus est Moab, quoniam victus est. Ululate et clamate; annuntiate in Arnon, quoniam vastatus est Moab.
48.21 Et iudicium venit ad terram campestrem super Helon et super Iasa et super Mephaath
48.22 et super Dibon et super Nabo et super Bethdeblathaim,
48.23 et super Cariathaim et super Bethgamul et super Bethmaon
48.24 et super Carioth et super Bosra et super omnes civitates terrae Moab, quae longe et quae prope sunt.
48.25 Abscissum est cornu Moab, et brachium eius contritum est, ait Dominus.
48.26 Inebriate eum, quoniam contra Dominum erectus est; et allidet manum Moab in vomitu suo, et erit in derisum etiam ipse.
48.27 Nonne in derisum tibi fuit Israel? Num inter fures repertus est? Quotiescumque enim adversum illum loquebaris, caput movebas.
48.28 Relinquite civitates et habitate in petra, habitatores Moab, et estote quasi columba nidificans in parietibus apertae voraginis.
48.29 Audivimus superbiam Moab, superbus est valde; sublimitatem eius et arrogantiam et superbiam et altitudinem cordis eius.
48.30 Ego scio, ait Dominus, iactantiam eius, et quod non sint rectae fabulationes, nec recta fecerint.
48.31 Ideo super Moab eiulabo et super Moab universam clamabo, super viros Cirhareseth plorabitur.
48.32 Plus quam in planctu Iazer plorabo tibi, vinea Sabama; propagines tuae transierunt mare, usque ad Iazer pervenerunt. Super messem tuam et vindemiam tuam praedo irruit.
48.33 Ablata est laetitia et exsultatio de horto et de terra Moab, et vinum de torcularibus sustuli; nequaquam calcator uvae solitum celeuma cantabit.
48.34 De clamore Hesebon usque Eleale et Iasa dederunt vocem suam, a Segor usque ad Oronaim, ad Eglatselisiam; aquae quoque Nemrim pessimae erunt.
48.35 Et auferam de Moab, ait Dominus, offerentem in excelsis et sacrificantem diis eius.
48.36 Propterea cor meum ad Moab quasi tibia resonabit, et cor meum ad viros Cirhareseth dabit sonitum tibiarum; quia depositum, quod acquisierunt, periit.
48.37 Omne enim caput calvitium et omnis barba rasa erit, in cunctis manibus incisiones et super lumbos cilicium.
48.38 Super omnia tecta Moab et in plateis eius omnis planctus, quoniam contrivi Moab sicut vas, quod nemini placet, ait Dominus.
48.39 Quomodo victa est, et ululaverunt? Quomodo vertit dorsum Moab et confusus est? Eritque Moab in derisum et in terrorem omnibus in circuitu suo.
48.40 Haec dicit Dominus: Ecce quasi aquila volabit et extendet alas suas ad Moab.
48.41 Capta sunt oppida, et munitiones comprehensae sunt, et erit cor fortium Moab in die illa sicut cor mulieris parturientis.
48.42 Et cessabit Moab esse populus, quoniam contra Dominum gloriatus est.
48.43 Pavor et fovea et laqueus super te, o habitator Moab, dicit Dominus.
48.44 Qui fugerit a facie pavoris, cadet in foveam, et, qui conscenderit de fovea, capietur laqueo; adducam enim super Moab annum visitationis eorum, ait Dominus.
48.45 In umbra Hesebon steterunt sine viribus fugientes, sed ignis egressus est de Hesebon, et flamma de medio Sehon, et devoravit tempora Moab et verticem filiorum tumultus.
48.46 Vae tibi, Moab! Periit populus Chamos, quia comprehensi sunt filii tui et filiae tuae in captivitatem.
48.47 Et convertam sortem Moab in novissimis diebus ”, ait Dominus. Hucusque iudicia Moab.
49.1 Über die Kinder Ammon: So spricht der HERR: Hat Israel keine Kinder, oder hat es keinen Erben? Warum hat denn Malkam Gad geerbt und wohnt sein Volk in dessen Städten?
49.2 Darum siehe, es kommen Tage, spricht der HERR, da ich wider Rabba der Kinder Ammon Kriegslärm werde erschallen lassen, daß es zu einem Schutthaufen wird und seine Dörfer in Feuer aufgehen; und Israel soll seine Erben wieder beerben, spricht der HERR!
49.3 Heule, Hesbon; denn Ai ist zerstört! Schreiet, ihr Töchter Rabbas! Gürtet Säcke um, laufet klagend zwischen den Mauern umher; denn Malkam muß in die Verbannung wandern, seine Priester und seine Fürsten allzumal!
49.4 Was rühmst du dich der Täler? Dein Tal soll überfließen, du abtrünnige Tochter, die im Vertrauen auf ihre Schätze spricht: Wer sollte mir nahekommen?
49.5 Siehe, ich will von allen Seiten her Schrecken über dich kommen lassen, spricht der Herr, der HERR der Heerscharen, und ihr sollt verjagt werden, ein jeder vor sich hin, und niemand wird die Flüchtlinge sammeln!
49.6 Aber darnach will ich die Gefangenen der Kinder Ammon zurückbringen, spricht der HERR.
49.7 Über Edom: So spricht der HERR der Heerscharen: Ist denn keine Weisheit mehr zu Teman? Ist der Rat der Klugen abhanden gekommen? Ist ihre Weisheit ausgeschüttet?
49.8 Fliehet, kehret um, verkriechet euch in die Höhlen, ihr Bewohner von Dedan! Denn Esaus Verhängnis lasse ich über ihn kommen, die Zeit seiner Heimsuchung.
49.9 Wenn Winzer über dich kommen, werden sie nicht eine Nachlese übriglassen?, wenn Diebe des Nachts, so verderben sie, bis sie genug haben!
49.10 Weil ich Esau bloßlege und aus seinen Schlupfwinkeln hervorziehe, also daß er sich nicht länger verbergen kann, so wird sein Same samt seinen Brüdern und Nachbarn vertilgt werden, und es wird nichts mehr vorhanden sein.
49.11 Laß nur deine Waisen! Ich will sie am Leben erhalten, und deine Witwen mögen auf mich vertrauen!
49.12 Denn so spricht der HERR: Siehe, die, welche nicht dazu verurteilt waren, den Kelch zu trinken, müssen dennoch trinken; und du solltest ungestraft bleiben? Nein, du bleibst nicht ungestraft, sondern du mußt gewiß auch trinken!
49.13 Denn ich habe bei mir selbst geschworen, spricht der HERR, daß Bozra zu einer verwüsteten, beschimpften, versengten und verfluchten Stätte werden soll, ja, alle ihre Städte sollen zu ewigen Trümmern werden.
49.14 Ich habe eine Kunde vernommen von dem HERRN, es ist ein Bote zu den Heiden gesandt worden: Versammelt euch und ziehet wider sie und stehet auf zum Streit!
49.15 Denn siehe, ich mache dich klein unter den Heiden, verachtet unter den Menschen!
49.16 Weil man dich fürchtete, so erhobst du dich im Übermut deines Herzens, du, der du in Felsschluchten wohnst und dich auf Bergeshöhen aufhältst! Wenn du aber auch dein Nest so hoch bautest wie ein Adler, so werde ich dich dennoch von dort hinunterstürzen, spricht der HERR.
49.17 Und Edom soll zum Entsetzen werden; wer daran vorübergeht, wird sich entsetzen und zischen ob all ihren Plagen.
49.18 Wie Sodom und Gomorra samt ihren Nachbarstädten umgekehrt worden sind, spricht der HERR, so wird auch dort niemand mehr wohnen und kein Menschenkind sich daselbst aufhalten.
49.19 Siehe, wie wenn ein Löwe heraufkommt von dem stolzen Jordan zu der immergrünen Weide, so plötzlich will ich sie von ihr weg vertreiben; und wer ist der Erwählte, den ich über sie setzen werde? Denn wer ist mir gleich, und wer ladet mich vor, oder welcher Hirte mag vor mir bestehen?
49.20 Darum höret den Rat des HERRN, den er über Edom gefaßt hat, und seine Gedanken über die Einwohner von Teman: Wahrlich, man wird sie wegschleppen, die Kleinsten der Herde! Wahrlich, ihre Aue wird sich über sie entsetzen!
49.21 Vom Getöse ihres Falls wird die Erde erbeben; man hört am Schilfmeer den Widerhall von ihrem Geschrei.
49.22 Siehe, wie ein Adler steigt er empor und breitet seine Flügel über Bozra aus! An jenem Tage wird das Herz der edomitischen Helden werden wie das Herz eines Weibes in Kindesnöten!
49.23 Über Damaskus: Hamat und Arpad sind schamrot geworden; denn sie haben eine böse Nachricht vernommen; sie sind fassungslos, voll Unruhe, dem Meere gleich, das nicht ruhig sein kann.
49.24 Damaskus ist mutlos geworden; es hat sich zur Flucht gewandt, Zittern hat es befallen, Angst und Wehen haben es ergriffen wie eine, die gebären soll.
49.25 Wie ist die gepriesene Stadt so verlassen, die Burg meiner Wonne!
49.26 Darum wird ihre junge Mannschaft auf ihren Gassen fallen, und alle streitbaren Männer sollen an jenem Tage vertilgt werden, spricht der HERR der Heerscharen;
49.27 und ich will ein Feuer anzünden in den Mauern von Damaskus, das soll die Paläste Benhadads verzehren!
49.28 Über Kedar und die Königreiche von Hazor, welche der babylonische König Nebukadnezar schlug, hat der HERR also gesprochen: Kommt, zieht herauf wider Kedar und vertilgt die Kinder des Morgenlandes!
49.29 Man wird ihre Zelte und Schafherden rauben, ihre Teppiche und alle ihre Geräte; auch ihre Kamele wird man ihnen nehmen; man wird über sie rufen:
49.30 Schrecken ringsum! Fliehet, hebet euch eilends davon, verkriecht euch in die Höhlen, ihr Bewohner von Hazor! spricht der HERR; denn Nebukadnezar, der König von Babel, hat etwas wider euch beschlossen und einen Plan gegen euch ausgeheckt:
49.31 Macht euch auf, ziehet zu Felde wider das sorglose Volk, das so sicher wohnt, spricht der HERR; sie haben weder Tore noch Riegel und wohnen für sich allein.
49.32 Ihre Kamele sollen zum Raub und ihre vielen Herden zur Beute werden, und ich will sie, die sich den Bart stutzen, nach allen Winden zerstreuen und ihr Verhängnis von allen Seiten hereinbrechen lassen, spricht der HERR.
49.33 Also soll Hazor zur Wohnung der Schakale und zu einer ewigen Wüste werden, daß niemand daselbst wohnen und kein Menschenkind sich dort aufhalten wird!
49.34 Das Wort des HERRN über Elam, welches an den Propheten Jeremia erging, im Anfang der Regierung Zedekias, des Königs von Juda, lautet also:
49.35 So spricht der HERR der Heerscharen: Siehe, ich will den Bogen Elams zerbrechen, seine vornehmste Stärke,
49.36 und will über Elam die vier Winde kommen lassen von den vier Himmelsgegenden und sie nach allen diesen Windrichtungen zerstreuen, also daß es kein Volk geben wird, wohin nicht elamitische Flüchtlinge kommen.
49.37 Und ich will den Elamitern Schrecken einjagen vor ihren Feinden und vor denen, die ihnen nach dem Leben trachten, und will das Schwert hinter ihnen her schicken, bis ich sie aufgerieben habe, spricht der HERR.
49.38 Und ich will meinen Thron in Elam aufstellen und will den König und die Fürsten daraus vertilgen, spricht der HERR.
49.39 Aber in den letzten Tagen will ich Elams Gefangenschaft wenden, spricht der HERR.
49.1 τοῖς υἱοῖς αμμων οὕτως εἶπεν κύριος μὴ υἱοὶ οὔκ εἰσιν ἐν ισραηλ ἢ παραλημψόμενος οὐκ ἔστιν αὐτοῖς διὰ τί παρέλαβεν μελχομ τὸν γαδ καὶ ὁ λαὸς αὐτῶν ἐν πόλεσιν αὐτῶν ἐνοικήσει
49.2 διὰ τοῦτο ἰδοὺ ἡμέραι ἔρχονται φησὶν κύριος καὶ ἀκουτιῶ ἐπὶ ραββαθ θόρυβον πολέμων καὶ ἔσονται εἰς ἄβατον καὶ εἰς ἀπώλειαν καὶ βωμοὶ αὐτῆς ἐν πυρὶ κατακαυθήσονται καὶ παραλήμψεται ισραηλ τὴν ἀρχὴν αὐτοῦ
49.3 ἀλάλαξον εσεβων ὅτι ὤλετο γαι κεκράξατε θυγατέρες ραββαθ περιζώσασθε σάκκους καὶ ἐπιλημπτεύσασθε καὶ κόψασθε ἐπὶ μελχομ ὅτι ἐν ἀποικίᾳ βαδιεῖται οἱ ἱερεῖς αὐτοῦ καὶ οἱ ἄρχοντες αὐτοῦ ἅμα
49.4 τί ἀγαλλιάσῃ ἐν τοῖς πεδίοις ενακιμ θύγατερ ἰταμίας ἡ πεποιθυῖα ἐπὶ θησαυροῖς αὐτῆς ἡ λέγουσα τίς εἰσελεύσεται ἐπ' ἐμέ
49.5 ἰδοὺ ἐγὼ φέρω φόβον ἐπὶ σέ εἶπεν κύριος ἀπὸ πάσης τῆς περιοίκου σου καὶ διασπαρήσεσθε ἕκαστος εἰς πρόσωπον αὐτοῦ καὶ οὐκ ἔσται ὁ συνάγων
49.6 49.7 τῇ ιδουμαίᾳ τάδε λέγει κύριος οὐκ ἔστιν ἔτι σοφία ἐν θαιμαν ἀπώλετο βουλὴ ἐκ συνετῶν ὤχετο σοφία αὐτῶν
49.8 ἠπατήθη ὁ τόπος αὐτῶν βαθύνατε εἰς κάθισιν οἱ κατοικοῦντες ἐν δαιδαν ὅτι δύσκολα ἐποίησεν ἤγαγον ἐπ' αὐτὸν ἐν χρόνῳ ᾧ ἐπεσκεψάμην ἐπ' αὐτόν
49.9 ὅτι τρυγηταὶ ἦλθόν σοι οὐ καταλείψουσίν σοι καταλείμματα ὡς κλέπται ἐν νυκτὶ ἐπιθήσουσιν χεῖρα αὐτῶν
49.10 ὅτι ἐγὼ κατέσυρα τὸν ησαυ ἀνεκάλυψα τὰ κρυπτὰ αὐτῶν κρυβῆναι οὐ μὴ δύνωνται ὤλοντο διὰ χεῖρα ἀδελφοῦ αὐτοῦ καὶ γείτονος αὐτοῦ καὶ οὐκ ἔστιν
49.11 ὑπολείπεσθαι ὀρφανόν σου ἵνα ζήσηται καὶ ἐγὼ ζήσομαι καὶ χῆραι ἐπ' ἐμὲ πεποίθασιν
49.12 ὅτι τάδε εἶπεν κύριος οἷς οὐκ ἦν νόμος πιεῖν τὸ ποτήριον ἔπιον καὶ σὺ ἀθῳωμένη οὐ μὴ ἀθῳωθῇς ὅτι πίνων πίεσαι
49.13 ὅτι κατ' ἐμαυτοῦ ὤμοσα λέγει κύριος ὅτι εἰς ἄβατον καὶ εἰς ὀνειδισμὸν καὶ εἰς κατάρασιν ἔσῃ ἐν μέσῳ αὐτῆς καὶ πᾶσαι αἱ πόλεις αὐτῆς ἔσονται ἔρημοι εἰς αἰῶνα
49.14 ἀκοὴν ἤκουσα παρὰ κυρίου καὶ ἀγγέλους εἰς ἔθνη ἀπέστειλεν συνάχθητε καὶ παραγένεσθε εἰς αὐτήν ἀνάστητε εἰς πόλεμον
49.15 μικρὸν ἔδωκά σε ἐν ἔθνεσιν εὐκαταφρόνητον ἐν ἀνθρώποις
49.16 ἡ παιγνία σου ἐνεχείρησέν σοι ἰταμία καρδίας σου κατέλυσεν τρυμαλιὰς πετρῶν συνέλαβεν ἰσχὺν βουνοῦ ὑψηλοῦ ὅτι ὕψωσεν ὥσπερ ἀετὸς νοσσιὰν αὐτοῦ ἐκεῖθεν καθελῶ σε
49.17 καὶ ἔσται ἡ ιδουμαία εἰς ἄβατον πᾶς ὁ παραπορευόμενος ἐπ' αὐτὴν συριεῖ
49.18 ὥσπερ κατεστράφη σοδομα καὶ γομορρα καὶ αἱ πάροικοι αὐτῆς εἶπεν κύριος παντοκράτωρ οὐ μὴ καθίσῃ ἐκεῖ ἄνθρωπος καὶ οὐ μὴ ἐνοικήσῃ ἐκεῖ υἱὸς ἀνθρώπου
49.19 ἰδοὺ ὥσπερ λέων ἀναβήσεται ἐκ μέσου τοῦ ιορδάνου εἰς τόπον αιθαμ ὅτι ταχὺ ἐκδιώξω αὐτοὺς ἀπ' αὐτῆς καὶ τοὺς νεανίσκους ἐπ' αὐτὴν ἐπιστήσατε ὅτι τίς ὥσπερ ἐγώ καὶ τίς ἀντιστήσεταί μοι καὶ τίς οὗτος ποιμήν ὃς στήσεται κατὰ πρόσωπόν μου
49.20 διὰ τοῦτο ἀκούσατε βουλὴν κυρίου ἣν ἐβουλεύσατο ἐπὶ τὴν ιδουμαίαν καὶ λογισμὸν αὐτοῦ ὃν ἐλογίσατο ἐπὶ τοὺς κατοικοῦντας θαιμαν ἐὰν μὴ συμψησθῶσιν τὰ ἐλάχιστα τῶν προβάτων ἐὰν μὴ ἀβατωθῇ ἐπ' αὐτὴν κατάλυσις αὐτῶν
49.21 ὅτι ἀπὸ φωνῆς πτώσεως αὐτῶν ἐσείσθη ἡ γῆ καὶ κραυγή σου ἐν θαλάσσῃ ἠκούσθη
49.22 ἰδοὺ ὥσπερ ἀετὸς ὄψεται καὶ ἐκτενεῖ τὰς πτέρυγας ἐπ' ὀχυρώματα αὐτῆς καὶ ἔσται ἡ καρδία τῶν ἰσχυρῶν τῆς ιδουμαίας ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ὡς καρδία γυναικὸς ὠδινούσης
49.23 τῇ δαμασκῷ κατῃσχύνθη ημαθ καὶ αρφαδ ὅτι ἤκουσαν ἀκοὴν πονηράν ἐξέστησαν ἐθυμώθησαν ἀναπαύσασθαι οὐ μὴ δύνωνται
49.24 ἐξελύθη δαμασκός ἀπεστράφη εἰς φυγήν τρόμος ἐπελάβετο αὐτῆς
49.25 πῶς οὐχὶ ἐγκατέλιπεν πόλιν ἐμήν κώμην ἠγάπησαν
49.26 διὰ τοῦτο πεσοῦνται νεανίσκοι ἐν πλατείαις σου καὶ πάντες οἱ ἄνδρες οἱ πολεμισταί σου πεσοῦνται φησὶν κύριος
49.27 καὶ καύσω πῦρ ἐν τείχει δαμασκοῦ καὶ καταφάγεται ἄμφοδα υἱοῦ αδερ
49.28 τῇ κηδαρ βασιλίσσῃ τῆς αὐλῆς ἣν ἐπάταξεν ναβουχοδονοσορ βασιλεὺς βαβυλῶνος οὕτως εἶπεν κύριος ἀνάστητε καὶ ἀνάβητε ἐπὶ κηδαρ καὶ πλήσατε τοὺς υἱοὺς κεδεμ
49.29 σκηνὰς αὐτῶν καὶ πρόβατα αὐτῶν λήμψονται ἱμάτια αὐτῶν καὶ πάντα τὰ σκεύη αὐτῶν καὶ καμήλους αὐτῶν λήμψονται ἑαυτοῖς καὶ καλέσατε ἐπ' αὐτοὺς ἀπώλειαν κυκλόθεν
49.30 φεύγετε λίαν βαθύνατε εἰς κάθισιν καθήμενοι ἐν τῇ αὐλῇ ὅτι ἐβουλεύσατο ἐφ' ὑμᾶς βασιλεὺς βαβυλῶνος βουλὴν καὶ ἐλογίσατο ἐφ' ὑμᾶς λογισμόν
49.31 ἀνάστηθι καὶ ἀνάβηθι ἐπ' ἔθνος εὐσταθοῦν καθήμενον εἰς ἀναψυχήν οἷς οὔκ εἰσιν θύραι οὐ βάλανοι οὐ μοχλοί μόνοι καταλύουσιν
49.32 καὶ ἔσονται κάμηλοι αὐτῶν εἰς προνομὴν καὶ πλῆθος κτηνῶν αὐτῶν εἰς ἀπώλειαν καὶ λικμήσω αὐτοὺς παντὶ πνεύματι κεκαρμένους πρὸ προσώπου αὐτῶν ἐκ παντὸς πέραν αὐτῶν οἴσω τὴν τροπὴν αὐτῶν εἶπεν κύριος
49.33 καὶ ἔσται ἡ αὐλὴ διατριβὴ στρουθῶν καὶ ἄβατος ἕως αἰῶνος οὐ μὴ καθίσῃ ἐκεῖ ἄνθρωπος καὶ οὐ μὴ κατοικήσῃ ἐκεῖ υἱὸς ἀνθρώπου
49.34 ἃ ἐπροφήτευσεν ιερεμιας ἐπὶ τὰ ἔθνη τὰ αιλαμ
49.35 τάδε λέγει κύριος συντριβήτω τὸ τόξον αιλαμ ἀρχὴ δυναστείας αὐτῶν
49.36 καὶ ἐπάξω ἐπὶ αιλαμ τέσσαρας ἀνέμους ἐκ τῶν τεσσάρων ἄκρων τοῦ οὐρανοῦ καὶ διασπερῶ αὐτοὺς ἐν πᾶσιν τοῖς ἀνέμοις τούτοις καὶ οὐκ ἔσται ἔθνος ὃ οὐχ ἥξει ἐκεῖ οἱ ἐξωσμένοι αιλαμ
49.37 καὶ πτοήσω αὐτοὺς ἐναντίον τῶν ἐχθρῶν αὐτῶν τῶν ζητούντων τὴν ψυχὴν αὐτῶν καὶ ἐπάξω ἐπ' αὐτοὺς κακὰ κατὰ τὴν ὀργὴν τοῦ θυμοῦ μου καὶ ἐπαποστελῶ ὀπίσω αὐτῶν τὴν μάχαιράν μου ἕως τοῦ ἐξαναλῶσαι αὐτούς
49.38 καὶ θήσω τὸν θρόνον μου ἐν αιλαμ καὶ ἐξαποστελῶ ἐκεῖθεν βασιλέα καὶ μεγιστᾶνας
49.39 καὶ ἔσται ἐπ' ἐσχάτου τῶν ἡμερῶν ἀποστρέψω τὴν αἰχμαλωσίαν αιλαμ λέγει κύριος
49.1 tois yiois ammohn oytohs eipen kyrios meh yioi oyk eisin en israehl eh paralehmpsomenos oyk estin aytois dia ti parelaben melchom ton gad kai o laos aytohn en polesin aytohn enoikehsei
49.2 dia toyto idoy ehmerai erchontai phehsin kyrios kai akoytioh epi rabbath thorybon polemohn kai esontai eis abaton kai eis apohleian kai bohmoi aytehs en pyri katakaythehsontai kai paralehmpsetai israehl tehn archehn aytoy
49.3 alalaxon esebohn oti ohleto gai kekraxate thygateres rabbath perizohsasthe sakkoys kai epilehmpteysasthe kai kopsasthe epi melchom oti en apoikia badieitai oi iereis aytoy kai oi archontes aytoy ama
49.4 ti agalliaseh en tois pediois enakim thygater itamias eh pepoithyia epi thehsayrois aytehs eh legoysa tis eiseleysetai ep' eme
49.5 idoy egoh pheroh phobon epi se eipen kyrios apo pasehs tehs perioikoy soy kai diasparehsesthe ekastos eis prosohpon aytoy kai oyk estai o synagohn
49.6 49.7 teh idoymaia tade legei kyrios oyk estin eti sophia en thaiman apohleto boyleh ek synetohn ohcheto sophia aytohn
49.8 ehpatehtheh o topos aytohn bathynate eis kathisin oi katoikoyntes en daidan oti dyskola epoiehsen ehgagon ep' ayton en chronoh oh epeskepsamehn ep' ayton
49.9 oti trygehtai ehlthon soi oy kataleipsoysin soi kataleimmata ohs kleptai en nykti epithehsoysin cheira aytohn
49.10 oti egoh katesyra ton ehsay anekalypsa ta krypta aytohn krybehnai oy meh dynohntai ohlonto dia cheira adelphoy aytoy kai geitonos aytoy kai oyk estin
49.11 ypoleipesthai orphanon soy ina zehsehtai kai egoh zehsomai kai chehrai ep' eme pepoithasin
49.12 oti tade eipen kyrios ois oyk ehn nomos piein to potehrion epion kai sy athohohmeneh oy meh athohohthehs oti pinohn piesai
49.13 oti kat' emaytoy ohmosa legei kyrios oti eis abaton kai eis oneidismon kai eis katarasin eseh en mesoh aytehs kai pasai ai poleis aytehs esontai erehmoi eis aiohna
49.14 akoehn ehkoysa para kyrioy kai aggeloys eis ethneh apesteilen synachthehte kai paragenesthe eis aytehn anastehte eis polemon
49.15 mikron edohka se en ethnesin eykataphronehton en anthrohpois
49.16 eh paignia soy enecheirehsen soi itamia kardias soy katelysen trymalias petrohn synelaben ischyn boynoy ypsehloy oti ypsohsen ohsper aetos nossian aytoy ekeithen katheloh se
49.17 kai estai eh idoymaia eis abaton pas o paraporeyomenos ep' aytehn syriei
49.18 ohsper katestrapheh sodoma kai gomorra kai ai paroikoi aytehs eipen kyrios pantokratohr oy meh kathiseh ekei anthrohpos kai oy meh enoikehseh ekei yios anthrohpoy
49.19 idoy ohsper leohn anabehsetai ek mesoy toy iordanoy eis topon aitham oti tachy ekdiohxoh aytoys ap' aytehs kai toys neaniskoys ep' aytehn epistehsate oti tis ohsper egoh kai tis antistehsetai moi kai tis oytos poimehn os stehsetai kata prosohpon moy
49.20 dia toyto akoysate boylehn kyrioy ehn eboyleysato epi tehn idoymaian kai logismon aytoy on elogisato epi toys katoikoyntas thaiman ean meh sympsehsthohsin ta elachista tohn probatohn ean meh abatohtheh ep' aytehn katalysis aytohn
49.21 oti apo phohnehs ptohseohs aytohn eseistheh eh geh kai kraygeh soy en thalasseh ehkoystheh
49.22 idoy ohsper aetos opsetai kai ektenei tas pterygas ep' ochyrohmata aytehs kai estai eh kardia tohn ischyrohn tehs idoymaias en teh ehmera ekeineh ohs kardia gynaikos ohdinoysehs
49.23 teh damaskoh katehschyntheh ehmath kai arphad oti ehkoysan akoehn ponehran exestehsan ethymohthehsan anapaysasthai oy meh dynohntai
49.24 exelytheh damaskos apestrapheh eis phygehn tromos epelabeto aytehs
49.25 pohs oychi egkatelipen polin emehn kohmehn ehgapehsan
49.26 dia toyto pesoyntai neaniskoi en plateiais soy kai pantes oi andres oi polemistai soy pesoyntai phehsin kyrios
49.27 kai kaysoh pyr en teichei damaskoy kai kataphagetai amphoda yioy ader
49.28 teh kehdar basilisseh tehs aylehs ehn epataxen naboychodonosor basileys babylohnos oytohs eipen kyrios anastehte kai anabehte epi kehdar kai plehsate toys yioys kedem
49.29 skehnas aytohn kai probata aytohn lehmpsontai imatia aytohn kai panta ta skeyeh aytohn kai kamehloys aytohn lehmpsontai eaytois kai kalesate ep' aytoys apohleian kyklothen
49.30 pheygete lian bathynate eis kathisin kathehmenoi en teh ayleh oti eboyleysato eph' ymas basileys babylohnos boylehn kai elogisato eph' ymas logismon
49.31 anastehthi kai anabehthi ep' ethnos eystathoyn kathehmenon eis anapsychehn ois oyk eisin thyrai oy balanoi oy mochloi monoi katalyoysin
49.32 kai esontai kamehloi aytohn eis pronomehn kai plehthos ktehnohn aytohn eis apohleian kai likmehsoh aytoys panti pneymati kekarmenoys pro prosohpoy aytohn ek pantos peran aytohn oisoh tehn tropehn aytohn eipen kyrios
49.33 kai estai eh ayleh diatribeh stroythohn kai abatos eohs aiohnos oy meh kathiseh ekei anthrohpos kai oy meh katoikehseh ekei yios anthrohpoy
49.34 a eprophehteysen ieremias epi ta ethneh ta ailam
49.35 tade legei kyrios syntribehtoh to toxon ailam archeh dynasteias aytohn
49.36 kai epaxoh epi ailam tessaras anemoys ek tohn tessarohn akrohn toy oyranoy kai diasperoh aytoys en pasin tois anemois toytois kai oyk estai ethnos o oych ehxei ekei oi exohsmenoi ailam
49.37 kai ptoehsoh aytoys enantion tohn echthrohn aytohn tohn zehtoyntohn tehn psychehn aytohn kai epaxoh ep' aytoys kaka kata tehn orgehn toy thymoy moy kai epaposteloh opisoh aytohn tehn machairan moy eohs toy exanalohsai aytoys
49.38 kai thehsoh ton thronon moy en ailam kai exaposteloh ekeithen basilea kai megistanas
49.39 kai estai ep' eschatoy tohn ehmerohn apostrepsoh tehn aichmalohsian ailam legei kyrios
49.1 לִבְנֵי עַמֹּון כֹּה אָמַר יְהוָה הֲבָנִים אֵין לְיִשְׂרָאֵל אִם־יֹורֵשׁ אֵין לֹו מַדּוּעַ יָרַשׁ מַלְכָּם אֶת־גָּד וְעַמֹּו בְּעָרָיו יָשָׁב׃
49.2 לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וְהִשְׁמַעְתִּי אֶל־רַבַּת בְּנֵי־עַמֹּון תְּרוּעַת מִלְחָמָה וְהָיְתָה לְתֵל שְׁמָמָה וּבְנֹתֶיהָ בָּאֵשׁ תִּצַּתְנָה וְיָרַשׁ יִשְׂרָאֵל אֶת־יֹרְשָׁיו אָמַר יְהוָה׃
49.3 הֵילִילִי חֶשְׁבֹּון כִּי שֻׁדְּדָה־עַי צְעַקְנָה בְּנֹות רַבָּה חֲגֹרְנָה שַׂקִּים סְפֹדְנָה וְהִתְשֹׁוטַטְנָה בַּגְּדֵרֹות כִּי מַלְכָּם בַּגֹּולָה יֵלֵךְ כֹּהֲנָיו וְשָׂרָיו יַחְדָּיו׃
49.4 מַה־תִּתְהַלְלִי בָּעֲמָקִים זָב עִמְקֵךְ הַבַּת הַשֹּׁובֵבָה הַבֹּטְחָה בְּאֹצְרֹתֶיהָ מִי יָבֹוא אֵלָי׃
49.5 הִנְנִי מֵבִיא עָלַיִךְ פַּחַד נְאֻם־אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות מִכָּל־סְבִיבָיִךְ וְנִדַּחְתֶּם אִישׁ לְפָנָיו וְאֵין מְקַבֵּץ לַנֹּדֵד׃
49.6 וְאַחֲרֵי־כֵן אָשִׁיב אֶת־שְׁבוּת בְּנֵי־עַמֹּון נְאֻם־יְהוָה׃ ס
49.7 לֶאֱדֹום כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות הַאֵין עֹוד חָכְמָה בְּתֵימָן אָבְדָה עֵצָה מִבָּנִים נִסְרְחָה חָכְמָתָם׃
49.8 נֻסוּ הָפְנוּ הֶעְמִיקוּ לָשֶׁבֶת יֹשְׁבֵי דְּדָן כִּי אֵיד עֵשָׂו הֵבֵאתִי עָלָיו עֵת פְּקַדְתִּיו׃
49.9 אִם־בֹּצְרִים בָּאוּ לָךְ לֹא יַשְׁאִרוּ עֹולֵלֹות אִם־גַּנָּבִים בַּלַּיְלָה הִשְׁחִיתוּ דַיָּם׃
49.10 כִּי־אֲנִי חָשַׂפְתִּי אֶת־עֵשָׂו גִּלֵּיתִי אֶת־מִסְתָּרָיו וְנֶחְבָּה לֹא יוּכָל שֻׁדַּד זַרְעֹו וְאֶחָיו וּשְׁכֵנָיו וְאֵינֶנּוּ׃
49.11 עָזְבָה יְתֹמֶיךָ אֲנִי אֲחַיֶּה וְאַלְמְנֹתֶיךָ עָלַי תִּבְטָחוּ׃ ס
49.12 כִּי־כֹה ׀ אָמַר יְהוָה הִנֵּה אֲשֶׁר־אֵין מִשְׁפָּטָם לִשְׁתֹּות הַכֹּוס שָׁתֹו יִשְׁתּוּ וְאַתָּה הוּא נָקֹה תִּנָּקֶה לֹא תִנָּקֶה כִּי שָׁתֹה תִּשְׁתֶּה׃
49.13 כִּי בִי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם־יְהוָה כִּי־לְשַׁמָּה לְחֶרְפָּה לְחֹרֶב וְלִקְלָלָה תִּהְיֶה בָצְרָה וְכָל־עָרֶיהָ תִהְיֶינָה לְחָרְבֹות עֹולָם׃
49.14 שְׁמוּעָה שָׁמַעְתִּי מֵאֵת יְהוָה וְצִיר בַּגֹּויִם שָׁלוּחַ הִתְקַבְּצוּ וּבֹאוּ עָלֶיהָ וְקוּמוּ לַמִּלְחָמָה׃
49.15 כִּי־הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגֹּויִם בָּזוּי בָּאָדָם׃
49.16 תִּפְלַצְתְּךָ הִשִּׁיא אֹתָךְ זְדֹון לִבֶּךָ שֹׁכְנִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע תֹּפְשִׂי מְרֹום גִּבְעָה כִּי־תַגְבִּיהַ כַּנֶּשֶׁר קִנֶּךָ מִשָּׁם אֹורִידְךָ נְאֻם־יְהוָה׃
49.17 וְהָיְתָה אֱדֹום לְשַׁמָּה כֹּל עֹבֵר עָלֶיהָ יִשֹּׁם וְיִשְׁרֹק עַל־כָּל־מַכֹּותֶהָ׃
49.18 כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה וּשְׁכֵנֶיהָ אָמַר יְהוָה לֹא־יֵשֵׁב שָׁם אִישׁ וְלֹא־יָגוּר בָּהּ בֶּן־אָדָם׃
49.19 הִנֵּה כְּאַרְיֵה יַעֲלֶה מִגְּאֹון הַיַּרְדֵּן אֶל־נְוֵה אֵיתָן כִּי־אַרְגִּיעָה אֲרִיצֶנּוּ מֵעָלֶיהָ וּמִי בָחוּר אֵלֶיהָ אֶפְקֹד כִּי מִי כָמֹונִי וּמִי יֹעִידֶנִּי וּמִי־זֶה רֹעֶה אֲשֶׁר יַעֲמֹד לְפָנָי׃ ס
49.20 לָכֵן שִׁמְעוּ עֲצַת־יְהוָה אֲשֶׁר יָעַץ אֶל־אֱדֹום וּמַחְשְׁבֹותָיו אֲשֶׁר חָשַׁב אֶל־יֹשְׁבֵי תֵימָן אִם־לֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן אִם־לֹא יַשִּׁים עֲלֵיהֶם נְוֵהֶם׃
49.21 מִקֹּול נִפְלָם רָעֲשָׁה הָאָרֶץ צְעָקָה בְּיַם־סוּף נִשְׁמַע קֹולָהּ׃
49.22 הִנֵּה כַנֶּשֶׁר יַעֲלֶה וְיִדְאֶה וְיִפְרֹשׂ כְּנָפָיו עַל־בָּצְרָה וְהָיָה לֵב גִּבֹּורֵי אֱדֹום בַּיֹּום הַהוּא כְּלֵב אִשָּׁה מְצֵרָה׃ ס
49.23 לְדַמֶּשֶׂק בֹּושָׁה חֲמָת וְאַרְפָּד כִּי־שְׁמֻעָה רָעָה שָׁמְעוּ נָמֹגוּ בַּיָּם דְּאָגָה הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל׃
49.24 רָפְתָה דַמֶּשֶׂק הִפְנְתָה לָנוּס וְרֶטֶט ׀ הֶחֱזִיקָה צָרָה וַחֲבָלִים אֲחָזַתָּה כַּיֹּולֵדָה׃
49.25 אֵיךְ לֹא־עֻזְּבָה עִיר [תְּהִלָּה כ] (תְּהִלָּת ק) קִרְיַת מְשֹׂושִׂי׃
49.26 לָכֵן יִפְּלוּ בַחוּרֶיהָ בִּרְחֹבֹתֶיהָ וְכָל־אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה יִדַּמּוּ בַּיֹּום הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות׃
49.27 וְהִצַּתִּי אֵשׁ בְּחֹומַת דַּמָּשֶׂק וְאָכְלָה אַרְמְנֹות בֶּן־הֲדָד׃ ס
49.28 לְקֵדָר ׀ וּלְמַמְלְכֹות חָצֹור אֲשֶׁר הִכָּה [נְבוּכַדְרֶאצֹּור כ] (נְבוּכַדְרֶאצַּר ק) מֶלֶךְ־בָּבֶל כֹּה אָמַר יְהוָה קוּמוּ עֲלוּ אֶל־קֵדָר וְשָׁדְדוּ אֶת־בְּנֵי־קֶדֶם׃
49.29 אָהֳלֵיהֶם וְצֹאנָם יִקָּחוּ יְרִיעֹותֵיהֶם וְכָל־כְּלֵיהֶם וּגְמַלֵּיהֶם יִשְׂאוּ לָהֶם וְקָרְאוּ עֲלֵיהֶם מָגֹור מִסָּבִיב׃
49.30 נֻסוּ נֻּדוּ מְאֹד הֶעְמִיקוּ לָשֶׁבֶת יֹשְׁבֵי חָצֹור נְאֻם־יְהוָה כִּי־יָעַץ עֲלֵיכֶם נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל עֵצָה וְחָשַׁב [עֲלֵיהֶם כ] (עֲלֵיכֶם ק) מַחֲשָׁבָה׃
49.31 קוּמוּ עֲלוּ אֶל־גֹּוי שְׁלֵיו יֹושֵׁב לָבֶטַח נְאֻם־יְהוָה לֹא־דְלָתַיִם וְלֹא־בְרִיחַ לֹו בָּדָד יִשְׁכֹּנוּ׃
49.32 וְהָיוּ גְמַלֵּיהֶם לָבַז וַהֲמֹון מִקְנֵיהֶם לְשָׁלָל וְזֵרִתִים לְכָל־רוּחַ קְצוּצֵי פֵאָה וּמִכָּל־עֲבָרָיו אָבִיא אֶת־אֵידָם נְאֻם־יְהוָה׃
49.33 וְהָיְתָה חָצֹור לִמְעֹון תַּנִּים שְׁמָמָה עַד־עֹולָם לֹא־יֵשֵׁב שָׁם אִישׁ וְלֹא־יָגוּר בָּהּ בֶּן־אָדָם׃ ס
49.34 אֲשֶׁר הָיָה דְבַר־יְהוָה אֶל־יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל־עֵילָם בְּרֵאשִׁית מַלְכוּת צִדְקִיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה לֵאמֹר׃
49.35 כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות הִנְנִי שֹׁבֵר אֶת־קֶשֶׁת עֵילָם רֵאשִׁית גְּבוּרָתָם׃
49.36 וְהֵבֵאתִי אֶל־עֵילָם אַרְבַּע רוּחֹות מֵאַרְבַּע קְצֹות הַשָּׁמַיִם וְזֵרִתִים לְכֹל הָרֻחֹות הָאֵלֶּה וְלֹא־יִהְיֶה הַגֹּוי אֲשֶׁר לֹא־יָבֹוא שָׁם נִדְּחֵי [עֹולָם כ] (עֵילָם׃ ק)
49.37 וְהַחְתַּתִּי אֶת־עֵילָם לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם וְלִפְנֵי ׀ מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם וְהֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם ׀ רָעָה אֶת־חֲרֹון אַפִּי נְאֻם־יְהוָה וְשִׁלַּחְתִּי אַחֲרֵיהֶם אֶת־הַחֶרֶב עַד כַּלֹּותִי אֹותָם׃
49.38 וְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם וְהַאֲבַדְתִּי מִשָּׁם מֶלֶךְ וְשָׂרִים נְאֻם־יְהוָה׃
49.39 וְהָיָה ׀ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים [אָשׁוּב כ] (אָשִׁיב ק) אֶת־ [שְׁבִית כ] (שְׁבוּת ק) עֵילָם נְאֻם־יְהוָה׃ ס
49.1 libnej Oamown koH Aaamar jHwaaH Habaanijm Aejn ljixraaAel Aim-jowrexx Aejn low madwOa jaaraxx malkaam Aaet-gaad wOamow bOaaraajw jaaxxaab׃
49.2 laaken HineH jaamijm baaAijm nAum-jHwaaH wHixxmaOtij Aael-rabat bnej-Oamown trwOat milhaamaaH wHaajtaaH ltel xxmaamaaH wbnotaejHaa baaAexx ticatnaaH wjaaraxx jixraaAel Aaet-jorxxaajw Aaamar jHwaaH׃
49.3 Hejlijlij haexxbown kij xxuddaaH-Oaj cOaqnaaH bnowt rabaaH hagornaaH xaqijm spodnaaH wHitxxowTaTnaaH bagderowt kij malkaam bagowlaaH jelek koHanaajw wxaaraajw jahdaajw׃
49.4 maH-titHallij baaOamaaqijm zaab Oimqek Habat HaxxowbebaaH HaboThaaH bAocrotaejHaa mij jaabowA Aelaaj׃
49.5 Hinnij mebijA Oaalajik pahad nAum-Aadonaaj jHwiH cbaaAowt mikaal-sbijbaajik wnidahtaem Aijxx lpaanaajw wAejn mqabec lanoded׃
49.6 wAaharej-ken Aaaxxijb Aaet-xxbwt bnej-Oamown nAum-jHwaaH׃ s
49.7 laeAaedowm koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt HaAejn Oowd haakmaaH btejmaan AaabdaaH OecaaH mibaanijm nisrhaaH haakmaataam׃
49.8 nusw Haapnw HaeOmijqw laaxxaebaet joxxbej ddaan kij Aejd Oexaaw HebeAtij Oaalaajw Oet pqadtijw׃
49.9 Aim-bocrijm baaAw laak loA jaxxAirw Oowlelowt Aim-ganaabijm balajlaaH Hixxhijtw dajaam׃
49.10 kij-Aanij haaxaptij Aaet-Oexaaw gilejtij Aaet-mistaaraajw wnaehbaaH loA jwkaal xxudad zarOow wAaehaajw wxxkenaajw wAejnaenw׃
49.11 OaazbaaH jtomaejkaa Aanij AahajaeH wAalmnotaejkaa Oaalaj tibTaahw׃ s
49.12 kij-koH Aaamar jHwaaH HineH Aaxxaer-Aejn mixxpaaTaam lixxtowt Hakows xxaatow jixxtw wAataaH HwA naaqoH tinaaqaeH loA tinaaqaeH kij xxaatoH tixxtaeH׃
49.13 kij bij nixxbaOtij nAum-jHwaaH kij-lxxamaaH lhaerpaaH lhoraeb wliqlaalaaH tiHjaeH baacraaH wkaal-OaaraejHaa tiHjaejnaaH lhaarbowt Oowlaam׃
49.14 xxmwOaaH xxaamaOtij meAet jHwaaH wcijr bagowjim xxaalwha Hitqabcw wboAw OaalaejHaa wqwmw lamilhaamaaH׃
49.15 kij-HineH qaaTon ntatijkaa bagowjim baazwj baaAaadaam׃
49.16 tiplactkaa HixxijA Aotaak zdown libaekaa xxoknij bhagwej HasaelaO topxij mrowm gibOaaH kij-tagbijHa kanaexxaer qinaekaa mixxaam Aowrijdkaa nAum-jHwaaH׃
49.17 wHaajtaaH Aaedowm lxxamaaH kol Oober OaalaejHaa jixxom wjixxroq Oal-kaal-makowtaeHaa׃
49.18 kmaHpekat sdom waOamoraaH wxxkenaejHaa Aaamar jHwaaH loA-jexxeb xxaam Aijxx wloA-jaagwr baaH baen-Aaadaam׃
49.19 HineH kAarjeH jaOalaeH migAown Hajarden Aael-nweH Aejtaan kij-AargijOaaH Aarijcaenw meOaalaejHaa wmij baahwr AelaejHaa Aaepqod kij mij kaamownij wmij joOijdaenij wmij-zaeH roOaeH Aaxxaer jaOamod lpaanaaj׃ s
49.20 laaken xximOw Oacat-jHwaaH Aaxxaer jaaOac Aael-Aaedowm wmahxxbowtaajw Aaxxaer haaxxab Aael-joxxbej tejmaan Aim-loA jishaabwm cOijrej HacoAn Aim-loA jaxxijm OalejHaem nweHaem׃
49.21 miqowl niplaam raaOaxxaaH HaaAaaraec cOaaqaaH bjam-swp nixxmaO qowlaaH׃
49.22 HineH kanaexxaer jaOalaeH wjidAaeH wjiprox knaapaajw Oal-baacraaH wHaajaaH leb gibowrej Aaedowm bajowm HaHwA kleb AixxaaH mceraaH׃ s
49.23 ldamaexaeq bowxxaaH hamaat wAarpaad kij-xxmuOaaH raaOaaH xxaamOw naamogw bajaam dAaagaaH HaxxqeT loA jwkaal׃
49.24 raaptaaH damaexaeq HipntaaH laanws wraeTaeT HaehaezijqaaH caaraaH wahabaalijm AahaazataaH kajowledaaH׃
49.25 Aejk loA-OuzbaaH Oijr [tHilaaH k] (tHilaat q) qirjat mxowxij׃
49.26 laaken jiplw bahwraejHaa birhobotaejHaa wkaal-Aanxxej HamilhaamaaH jidamw bajowm HaHwA nAum jHwaaH cbaaAowt׃
49.27 wHicatij Aexx bhowmat damaaxaeq wAaaklaaH Aarmnowt baen-Hadaad׃ s
49.28 lqedaar wlmamlkowt haacowr Aaxxaer HikaaH [nbwkadraeAcowr k] (nbwkadraeAcar q) maelaek-baabael koH Aaamar jHwaaH qwmw Oalw Aael-qedaar wxxaaddw Aaet-bnej-qaedaem׃
49.29 AaaHaalejHaem wcoAnaam jiqaahw jrijOowtejHaem wkaal-klejHaem wgmalejHaem jixAw laaHaem wqaarAw OalejHaem maagowr misaabijb׃
49.30 nusw nudw mAod HaeOmijqw laaxxaebaet joxxbej haacowr nAum-jHwaaH kij-jaaOac Oalejkaem nbwkadraeAcar maelaek-baabael OecaaH whaaxxab [OalejHaem k] (Oalejkaem q) mahaxxaabaaH׃
49.31 qwmw Oalw Aael-gowj xxlejw jowxxeb laabaeTah nAum-jHwaaH loA-dlaatajim wloA-brijha low baadaad jixxkonw׃
49.32 wHaajw gmalejHaem laabaz waHamown miqnejHaem lxxaalaal wzeritijm lkaal-rwha qcwcej peAaaH wmikaal-Oabaaraajw AaabijA Aaet-Aejdaam nAum-jHwaaH׃
49.33 wHaajtaaH haacowr limOown tanijm xxmaamaaH Oad-Oowlaam loA-jexxeb xxaam Aijxx wloA-jaagwr baaH baen-Aaadaam׃ s
49.34 Aaxxaer HaajaaH dbar-jHwaaH Aael-jirmjaaHw HanaabijA Aael-Oejlaam breAxxijt malkwt cidqijaaH maelaek-jHwdaaH leAmor׃
49.35 koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt Hinnij xxober Aaet-qaexxaet Oejlaam reAxxijt gbwraataam׃
49.36 wHebeAtij Aael-Oejlaam AarbaO rwhowt meAarbaO qcowt Haxxaamajim wzeritijm lkol Haaruhowt HaaAelaeH wloA-jiHjaeH Hagowj Aaxxaer loA-jaabowA xxaam nidhej [Oowlaam k] (Oejlaam׃ q)
49.37 wHahtatij Aaet-Oejlaam lipnej AojbejHaem wlipnej mbaqxxej napxxaam wHebeAtij OalejHaem raaOaaH Aaet-harown Aapij nAum-jHwaaH wxxilahtij AaharejHaem Aaet-Hahaeraeb Oad kalowtij Aowtaam׃
49.38 wxamtij kisAij bOejlaam wHaAabadtij mixxaam maelaek wxaarijm nAum-jHwaaH׃
49.39 wHaajaaH bAaharijt Hajaamijm [Aaaxxwb k] (Aaaxxijb q) Aaet- [xxbijt k] (xxbwt q) Oejlaam nAum-jHwaaH׃ s
49.1 לבני עמון כה אמר יהוה הבנים אין לישראל אם־יורש אין לו מדוע ירש מלכם את־גד ועמו בעריו ישב׃
49.2 לכן הנה ימים באים נאם־יהוה והשמעתי אל־רבת בני־עמון תרועת מלחמה והיתה לתל שממה ובנתיה באש תצתנה וירש ישראל את־ירשיו אמר יהוה׃
49.3 הילילי חשבון כי שדדה־עי צעקנה בנות רבה חגרנה שקים ספדנה והתשוטטנה בגדרות כי מלכם בגולה ילך כהניו ושריו יחדיו׃
49.4 מה־תתהללי בעמקים זב עמקך הבת השובבה הבטחה באצרתיה מי יבוא אלי׃
49.5 הנני מביא עליך פחד נאם־אדני יהוה צבאות מכל־סביביך ונדחתם איש לפניו ואין מקבץ לנדד׃
49.6 ואחרי־כן אשיב את־שבות בני־עמון נאם־יהוה׃ ס
49.7 לאדום כה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם׃
49.8 נסו הפנו העמיקו לשבת ישבי דדן כי איד עשו הבאתי עליו עת פקדתיו׃
49.9 אם־בצרים באו לך לא ישארו עוללות אם־גנבים בלילה השחיתו דים׃
49.10 כי־אני חשפתי את־עשו גליתי את־מסתריו ונחבה לא יוכל שדד זרעו ואחיו ושכניו ואיננו׃
49.11 עזבה יתמיך אני אחיה ואלמנתיך עלי תבטחו׃ ס
49.12 כי־כה ׀ אמר יהוה הנה אשר־אין משפטם לשתות הכוס שתו ישתו ואתה הוא נקה תנקה לא תנקה כי שתה תשתה׃
49.13 כי בי נשבעתי נאם־יהוה כי־לשמה לחרפה לחרב ולקללה תהיה בצרה וכל־עריה תהיינה לחרבות עולם׃
49.14 שמועה שמעתי מאת יהוה וציר בגוים שלוח התקבצו ובאו עליה וקומו למלחמה׃
49.15 כי־הנה קטן נתתיך בגוים בזוי באדם׃
49.16 תפלצתך השיא אתך זדון לבך שכני בחגוי הסלע תפשי מרום גבעה כי־תגביה כנשר קנך משם אורידך נאם־יהוה׃
49.17 והיתה אדום לשמה כל עבר עליה ישם וישרק על־כל־מכותה׃
49.18 כמהפכת סדם ועמרה ושכניה אמר יהוה לא־ישב שם איש ולא־יגור בה בן־אדם׃
49.19 הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל־נוה איתן כי־ארגיעה אריצנו מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יעידני ומי־זה רעה אשר יעמד לפני׃ ס
49.20 לכן שמעו עצת־יהוה אשר יעץ אל־אדום ומחשבותיו אשר חשב אל־ישבי תימן אם־לא יסחבום צעירי הצאן אם־לא ישים עליהם נוהם׃
49.21 מקול נפלם רעשה הארץ צעקה בים־סוף נשמע קולה׃
49.22 הנה כנשר יעלה וידאה ויפרש כנפיו על־בצרה והיה לב גבורי אדום ביום ההוא כלב אשה מצרה׃ ס
49.23 לדמשק בושה חמת וארפד כי־שמעה רעה שמעו נמגו בים דאגה השקט לא יוכל׃
49.24 רפתה דמשק הפנתה לנוס ורטט ׀ החזיקה צרה וחבלים אחזתה כיולדה׃
49.25 איך לא־עזבה עיר [תהלה כ] (תהלת ק) קרית משושי׃
49.26 לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל־אנשי המלחמה ידמו ביום ההוא נאם יהוה צבאות׃
49.27 והצתי אש בחומת דמשק ואכלה ארמנות בן־הדד׃ ס
49.28 לקדר ׀ ולממלכות חצור אשר הכה [נבוכדראצור כ] (נבוכדראצר ק) מלך־בבל כה אמר יהוה קומו עלו אל־קדר ושדדו את־בני־קדם׃
49.29 אהליהם וצאנם יקחו יריעותיהם וכל־כליהם וגמליהם ישאו להם וקראו עליהם מגור מסביב׃
49.30 נסו נדו מאד העמיקו לשבת ישבי חצור נאם־יהוה כי־יעץ עליכם נבוכדראצר מלך־בבל עצה וחשב [עליהם כ] (עליכם ק) מחשבה׃
49.31 קומו עלו אל־גוי שליו יושב לבטח נאם־יהוה לא־דלתים ולא־בריח לו בדד ישכנו׃
49.32 והיו גמליהם לבז והמון מקניהם לשלל וזרתים לכל־רוח קצוצי פאה ומכל־עבריו אביא את־אידם נאם־יהוה׃
49.33 והיתה חצור למעון תנים שממה עד־עולם לא־ישב שם איש ולא־יגור בה בן־אדם׃ ס
49.34 אשר היה דבר־יהוה אל־ירמיהו הנביא אל־עילם בראשית מלכות צדקיה מלך־יהודה לאמר׃
49.35 כה אמר יהוה צבאות הנני שבר את־קשת עילם ראשית גבורתם׃
49.36 והבאתי אל־עילם ארבע רוחות מארבע קצות השמים וזרתים לכל הרחות האלה ולא־יהיה הגוי אשר לא־יבוא שם נדחי [עולם כ] (עילם׃ ק)
49.37 והחתתי את־עילם לפני איביהם ולפני ׀ מבקשי נפשם והבאתי עליהם ׀ רעה את־חרון אפי נאם־יהוה ושלחתי אחריהם את־החרב עד כלותי אותם׃
49.38 ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים נאם־יהוה׃
49.39 והיה ׀ באחרית הימים [אשוב כ] (אשיב ק) את־ [שבית כ] (שבות ק) עילם נאם־יהוה׃ ס
49.1 lbnj Omwn kH Amr jHwH Hbnjm Ajn ljxrAl Am-jwrx Ajn lw mdwO jrx mlkm At-gd wOmw bOrjw jxb׃
49.2 lkn HnH jmjm bAjm nAm-jHwH wHxmOtj Al-rbt bnj-Omwn trwOt mlhmH wHjtH ltl xmmH wbntjH bAx tctnH wjrx jxrAl At-jrxjw Amr jHwH׃
49.3 Hjljlj hxbwn kj xddH-Oj cOqnH bnwt rbH hgrnH xqjm spdnH wHtxwTTnH bgdrwt kj mlkm bgwlH jlk kHnjw wxrjw jhdjw׃
49.4 mH-ttHllj bOmqjm zb Omqk Hbt HxwbbH HbThH bAcrtjH mj jbwA Alj׃
49.5 Hnnj mbjA Oljk phd nAm-Adnj jHwH cbAwt mkl-sbjbjk wndhtm Ajx lpnjw wAjn mqbc lndd׃
49.6 wAhrj-kn Axjb At-xbwt bnj-Omwn nAm-jHwH׃ s
49.7 lAdwm kH Amr jHwH cbAwt HAjn Owd hkmH btjmn AbdH OcH mbnjm nsrhH hkmtm׃
49.8 nsw Hpnw HOmjqw lxbt jxbj ddn kj Ajd Oxw HbAtj Oljw Ot pqdtjw׃
49.9 Am-bcrjm bAw lk lA jxArw Owllwt Am-gnbjm bljlH Hxhjtw djm׃
49.10 kj-Anj hxptj At-Oxw gljtj At-mstrjw wnhbH lA jwkl xdd zrOw wAhjw wxknjw wAjnnw׃
49.11 OzbH jtmjk Anj AhjH wAlmntjk Olj tbThw׃ s
49.12 kj-kH Amr jHwH HnH Axr-Ajn mxpTm lxtwt Hkws xtw jxtw wAtH HwA nqH tnqH lA tnqH kj xtH txtH׃
49.13 kj bj nxbOtj nAm-jHwH kj-lxmH lhrpH lhrb wlqllH tHjH bcrH wkl-OrjH tHjjnH lhrbwt Owlm׃
49.14 xmwOH xmOtj mAt jHwH wcjr bgwjm xlwh Htqbcw wbAw OljH wqwmw lmlhmH׃
49.15 kj-HnH qTn nttjk bgwjm bzwj bAdm׃
49.16 tplctk HxjA Atk zdwn lbk xknj bhgwj HslO tpxj mrwm gbOH kj-tgbjH knxr qnk mxm Awrjdk nAm-jHwH׃
49.17 wHjtH Adwm lxmH kl Obr OljH jxm wjxrq Ol-kl-mkwtH׃
49.18 kmHpkt sdm wOmrH wxknjH Amr jHwH lA-jxb xm Ajx wlA-jgwr bH bn-Adm׃
49.19 HnH kArjH jOlH mgAwn Hjrdn Al-nwH Ajtn kj-ArgjOH Arjcnw mOljH wmj bhwr AljH Apqd kj mj kmwnj wmj jOjdnj wmj-zH rOH Axr jOmd lpnj׃ s
49.20 lkn xmOw Oct-jHwH Axr jOc Al-Adwm wmhxbwtjw Axr hxb Al-jxbj tjmn Am-lA jshbwm cOjrj HcAn Am-lA jxjm OljHm nwHm׃
49.21 mqwl nplm rOxH HArc cOqH bjm-swp nxmO qwlH׃
49.22 HnH knxr jOlH wjdAH wjprx knpjw Ol-bcrH wHjH lb gbwrj Adwm bjwm HHwA klb AxH mcrH׃ s
49.23 ldmxq bwxH hmt wArpd kj-xmOH rOH xmOw nmgw bjm dAgH HxqT lA jwkl׃
49.24 rptH dmxq HpntH lnws wrTT HhzjqH crH whbljm AhztH kjwldH׃
49.25 Ajk lA-OzbH Ojr [tHlH k] (tHlt q) qrjt mxwxj׃
49.26 lkn jplw bhwrjH brhbtjH wkl-Anxj HmlhmH jdmw bjwm HHwA nAm jHwH cbAwt׃
49.27 wHctj Ax bhwmt dmxq wAklH Armnwt bn-Hdd׃ s
49.28 lqdr wlmmlkwt hcwr Axr HkH [nbwkdrAcwr k] (nbwkdrAcr q) mlk-bbl kH Amr jHwH qwmw Olw Al-qdr wxddw At-bnj-qdm׃
49.29 AHljHm wcAnm jqhw jrjOwtjHm wkl-kljHm wgmljHm jxAw lHm wqrAw OljHm mgwr msbjb׃
49.30 nsw ndw mAd HOmjqw lxbt jxbj hcwr nAm-jHwH kj-jOc Oljkm nbwkdrAcr mlk-bbl OcH whxb [OljHm k] (Oljkm q) mhxbH׃
49.31 qwmw Olw Al-gwj xljw jwxb lbTh nAm-jHwH lA-dltjm wlA-brjh lw bdd jxknw׃
49.32 wHjw gmljHm lbz wHmwn mqnjHm lxll wzrtjm lkl-rwh qcwcj pAH wmkl-Obrjw AbjA At-Ajdm nAm-jHwH׃
49.33 wHjtH hcwr lmOwn tnjm xmmH Od-Owlm lA-jxb xm Ajx wlA-jgwr bH bn-Adm׃ s
49.34 Axr HjH dbr-jHwH Al-jrmjHw HnbjA Al-Ojlm brAxjt mlkwt cdqjH mlk-jHwdH lAmr׃
49.35 kH Amr jHwH cbAwt Hnnj xbr At-qxt Ojlm rAxjt gbwrtm׃
49.36 wHbAtj Al-Ojlm ArbO rwhwt mArbO qcwt Hxmjm wzrtjm lkl Hrhwt HAlH wlA-jHjH Hgwj Axr lA-jbwA xm ndhj [Owlm k] (Ojlm׃ q)
49.37 wHhttj At-Ojlm lpnj AjbjHm wlpnj mbqxj npxm wHbAtj OljHm rOH At-hrwn Apj nAm-jHwH wxlhtj AhrjHm At-Hhrb Od klwtj Awtm׃
49.38 wxmtj ksAj bOjlm wHAbdtj mxm mlk wxrjm nAm-jHwH׃
49.39 wHjH bAhrjt Hjmjm [Axwb k] (Axjb q) At- [xbjt k] (xbwt q) Ojlm nAm-jHwH׃ s
49.1 Ad filios Ammon. Haec dicit Dominus: “ Numquid filii non sunt Israel, aut heres non est ei? Cur igitur hereditate possedit Melchom Gad, et populus eius in urbibus eius habitavit?
49.2 Ideo ecce dies veniunt, dicit Dominus, et auditum faciam super Rabba filiorum Ammon fremitum proelii; et erit in tumulum dissipata, filiaeque eius igni succendentur, et possidebit Israel possessores suos, ait Dominus.
49.3 Ulula, Hesebon, quoniam vastata es, ut sis in acervum lapidum; clamate, filiae Rabba, accingite vos ciliciis, plangite et circuite per muros, quoniam Melchom in transmigrationem ducetur, sacerdotes eius et principes eius simul.
49.4 Quid gloriaris in vallibus? Copiose fluxit vallis tua, filia rebellis, quae confidebas in thesauris tuis et dicebas: “Quis veniet ad me?”.
49.5 Ecce ego inducam super te terrorem, ait Dominus, Deus exercituum, ab omnibus, qui sunt in circuitu tuo; et dispergemini singuli in viam suam, nec erit qui congreget fugientes.
49.6 Et post haec convertam sortem filiorum Ammon ”, ait Dominus.
49.7 Ad Edom. Haec dicit Dominus exercituum: “ Numquid non ultra est sapientia in Theman? Periit consilium a prudentibus, inutilis facta est sapientia eorum.
49.8 Fugite, terga vertite, descendite in voraginem, habitatores Dedan, quoniam perditionem Esau adduxi super eum, tempore quo visitavi eum.
49.9 Si vindemiatores veniunt super te, non relinquent racemum; si fures in nocte, diripiunt, quod placet sibi.
49.10 Ego vero discooperui Esau, revelavi abscondita eius, et celari non poterit; vastatum est semen eius et fratres eius et vicini eius, et non erit.
49.11 Relinque pupillos tuos, ego faciam eos vivere; et viduae tuae in me sperabunt.
49.12 Quia haec dicit Dominus: Ecce quibus non erat iudicium, ut biberent calicem, bibentes bibent; et tu quasi innocens relinqueris? Non eris innocens, sed bibens bibes.
49.13 Quia per memetipsum iuravi, dicit Dominus, quod in solitudinem et in opprobrium et in desertum et in maledictionem erit Bosra; et omnes civitates eius erunt in solitudines sempiternas ”.
49.14 Auditum audivi a Domino, et legatus ad gentes missus est: “ Congregamini et venite contra eam et consurgite in proelium ”.
49.15 “ Ecce enim parvulum dedi te in gentibus, contemptibilem inter homines.
49.16 Arrogantia tua decepit te, et superbia cordis tui, qui habitas in cavernis petrae et tenes altitudinem collis; cum exaltaveris quasi aquila nidum tuum, inde detraham te, dicit Dominus.
49.17 Et erit Edom in desolationem: omnis, qui transibit per eam, stupebit et sibilabit super omnes plagas eius.
49.18 Sicut subversa est Sodoma et Gomorra et vicinae eius, ait Dominus, non habitabit ibi vir, et non peregrinabitur in ea filius hominis.
49.19 Ecce quasi leo ascendet de silva condensa Iordanis ad prata semper virentia, quia subito currere faciam eos ex illa; et, qui erit electus, illum praeponam ei. Quis enim similis mei? Et quis vocabit me in iudicium? Et quis est iste pastor, qui resistat vultui meo?
49.20 Propterea audite consilium Domini, quod iniit de Edom, et cogitationes eius, quas cogitavit de habitatoribus Theman: Certe abstrahent parvulos gregis, certe desolabuntur super eos pascua eorum.
49.21 A voce ruinae eorum commota est terra, clamor in mari Rubro auditus est ocis eius.
49.22 Ecce quasi aquila ascendet et volabit et expandet alas suas super Bosram; et erit cor fortium Edom in die illa quasi cor mulieris parturientis ”.
49.23 Ad Damascum. “ Confusa est Emath et Arphad, quia auditum pessimum audierunt; turbati sunt in mari sollicitudinis, quod quiescere non potuit.
49.24 Dissoluta est Damascus, versa in fugam; tremor apprehendit eam, angustia et dolores tenuerunt eam quasi parturientem.
49.25 Quomodo non erit derelicta civitas laudabilis, urbs laetitiae?
49.26 Ideo cadent iuvenes eius in plateis eius, et omnes viri proelii conticescent in die illa, ait Dominus exercituum.
49.27 Et succendam ignem in muro Damasci, et devorabit moenia Benadad ”.
49.28 Ad Cedar et ad regna Asor, quae percussit Nabuchodonosor rex Babylonis. Haec dicit Dominus: “ Surgite, ascendite ad Cedar et vastate filios orientis.
49.29 Tabernacula eorum et greges eorum capient; tentoria eorum et omnia vasa eorum et camelos eorum tollent sibi; et vocabunt super eos formidinem in circuitu.
49.30 Fugite, abite vehementer, in voraginibus sedete, qui habitatis Asor, ait Dominus; iniit enim contra vos Nabuchodonosor rex Babylonis consilium et cogitavit adversum vos cogitationes.
49.31 Consurgite, et ascendite ad gentem quietam et habitantem confidenter, ait Dominus; non ostia nec vectes eis: soli habitant.
49.32 Et erunt cameli eorum in direptionem, et multitudo iumentorum in praedam; et dispergam eos in omnem ventum, qui sunt attonsi in comam, et ex omni confinio eorum adducam interitum super eos, ait Dominus.
49.33 Et erit Asor in habitaculum thoum, deserta usque in aeternum; non manebit ibi vir, nec peregrinabitur in ea filius hominis ”.
49.34 Quod factum est verbum Domini ad Ieremiam prophetam super Elam, in principio regni Sedeciae regis Iudae, dicens:
49.35 “ Haec dicit Dominus exercituum: Ecce ego confringam arcum Elam, summam fortitudinem eorum;
49.36 et inducam super Elam quattuor ventos a quattuor plagis caeli, et ventilabo eos in omnes ventos istos, et non erit gens, ad quam non perveniant profugi Elam.
49.37 Et pavere faciam Elam coram inimicis suis et in conspectu quaerentium animam eorum; et adducam super eos malum iram furoris mei, dicit Dominus, et mittam post eos gladium, donec consumam eos.
49.38 Et ponam solium meum in Elam et perdam inde regem et principes, ait Dominus.
49.39 In novissimis autem diebus convertam sortem Elam ”, dicit Dominus.
50.1 Dies ist das Wort, welches der HERR über Babel, über das Land der Chaldäer, durch den Propheten Jeremia gesprochen hat:
50.2 Verkündiget es unter den Heiden und lasset es hören, pflanzet ein Panier auf; lasset es hören und verhehlet es nicht, saget: Babel ist eingenommen, Bel ist zuschanden geworden, Merodach ist erschrocken, ihre Götzenbilder sind zuschanden geworden und ihre Götzen erschrocken!
50.3 Denn von Norden zieht ein Volk wider sie heran, das wird ihr Land zur Wüste machen, daß niemand mehr darin wohnen wird, weder Menschen noch Vieh, weil sie sich eilends davongemacht haben.
50.4 In jenen Tagen und zu jener Zeit, spricht der HERR, werden die Kinder Israels kommen und die Kinder Juda mit ihnen; sie werden weinend hingehen, den HERRN, ihren Gott, zu suchen.
50.5 Sie werden nach Zion fragen, ihr Angesicht dahin richten: «Kommt, laßt uns dem HERRN anhangen mit einem ewigen Bunde, der nicht vergessen werden soll!»
50.6 Mein Volk war wie verlorene Schafe; ihre Hirten haben sie irregeführt, daß sie die Berge verließen; von den Bergen sind sie zu den Hügeln gezogen und haben ihre Ruheplätze vergessen.
50.7 Wer sie fand, fraß sie auf, und ihre Feinde sprachen: «Wir verschulden uns nicht; sondern sie haben sich an dem HERRN versündigt, an der Aue der Gerechtigkeit, an der Hoffnung ihrer Väter, am HERRN!»
50.8 Fliehet aus Babels Mitte und ziehet hinweg aus dem Lande der Chaldäer und seid wie Böcke vor der Herde her!
50.9 Denn siehe, ich erwecke im nördlichen Lande ein Heer großer Völker und lasse sie gen Babel hinaufziehen, um sie zu belagern, und von dort aus wird sie erobert werden. Ihre Pfeile sind wie die eines gewandten Schützen, der nicht leer zurückkehrt.
50.10 Also soll Chaldäa zur Beute werden, daß alle, die es plündern, genug bekommen sollen, spricht der HERR.
50.11 Denn du freutest dich und frohlocktest, als du mein Erbe plündertest; du hüpftest wie eine dreschende Kuh und wiehertest wie die Hengste.
50.12 Eure Mutter wird sehr zuschanden werden, die euch geboren hat, wird schamrot dastehen. Siehe, sie wird das letzte der Völker, eine dürre Wüste, eine öde Steppe!
50.13 Wegen des Zornes des HERRN wird sie unbewohnt bleiben und gänzlich verwüstet werden; wer an Babel vorübergeht, wird staunen und zischen ob all ihren Plagen.
50.14 Stellet euch ringsum wider Babel auf, ihr Bogenschützen alle! Schießt nach ihr, sparet die Pfeile nicht! Denn sie hat wider den HERRN gesündigt.
50.15 Erhebet ringsum Kriegsgeschrei wider sie! Sie muß sich ergeben; ihre Grundfesten fallen, ihre Mauern werden geschleift. Denn das ist die Rache des HERRN. Rächet euch an ihr! Tut ihr, wie sie getan!
50.16 Rottet aus Babel den Sämann aus samt dem, der zur Zeit der Ernte die Sichel führt! Vor dem grausamen Schwert wird sich jedermann seinem Volke zuwenden und ein jeder in sein Heimatland fliehen.
50.17 Israel ist ein verjagtes Schaf, Löwen haben es verscheucht. Zuerst hat es der König von Assur gefressen, und nun zuletzt hat Nebukadnezar, der König von Babel, seine Knochen abgenagt.
50.18 Darum spricht der HERR der Heerscharen, der Gott Israels, also: Siehe, ich will den König von Babel heimsuchen, wie ich den König von Assur heimgesucht habe.
50.19 Und ich will Israel wieder auf seine Weide führen, damit es auf dem Karmel und in Basan weide und auf dem Gebirge Ephraim und in Gilead seinen Hunger stille.
50.20 In jenen Tagen und zu jener Zeit wird man die Missetat Israels suchen, spricht der HERR, aber sie wird nicht mehr vorhanden sein, und die Sünde Judas, aber man wird sie nicht finden; denn ich werde denen vergeben, die ich übriglasse.
50.21 Ziehe hinauf wider das «Land des zwiefachen Trotzes» und wider die Bewohner der «Heimsuchung»! Ziehe das Schwert hinter ihnen her und vollstrecke den Bann, spricht der HERR, und tue ihnen ganz, wie ich dir befohlen habe!
50.22 Kriegslärm ist im Lande und ein gewaltiger Zusammenbruch!
50.23 Wie ist doch der Hammer der ganzen Erde abgehauen und zerbrochen worden! Wie ist doch Babel unter den Völkern zum Entsetzen geworden!
50.24 Ich habe dir Schlingen gelegt, Babel, und du bist auch gefangen worden, ohne daß du es merktest; du bist ertappt und ergriffen worden; denn du hast dich wider den HERRN aufgelehnt.
50.25 Der HERR hat seine Rüstkammer aufgetan und seine Zorneswaffen hervorgeholt; denn im Lande der Chaldäer hat der Herr, der HERR der Heerscharen, etwas zu tun.
50.26 Kommet von allen Enden über sie! Öffnet ihre Kornhäuser, ladet sie auf wie Garben und vollstrecket den Bann an ihr, daß nichts übrigbleibe!
50.27 Stecht alle ihre Farren nieder und führt sie zur Schlachtbank hinab! Wehe ihnen; denn ihr Tag ist gekommen, die Zeit ihrer Heimsuchung!
50.28 Man hört ein Geschrei von denen, die aus dem Lande Babel entronnen und geflohen sind, um zu Zion die Rache des HERRN, unsres Gottes, zu verkünden, die Rache für seinen Tempel.
50.29 Bietet Schützen auf wider Babel, alle, die den Bogen spannen! Lagert euch rings um sie her, daß niemand entrinne! Vergeltet ihr nach ihrem Verdienst, tut ihr gerade so, wie sie getan hat; denn sie war übermütig gegen den HERRN, den Heiligen Israels!
50.30 Darum sollen ihre jungen Männer auf ihren Straßen fallen und alle ihre Kriegsleute an jenem Tage vertilgt werden, spricht der HERR.
50.31 Siehe, an dich, du «Frechheit», ergeht der Ausspruch des Herrn, des HERRN der Heerscharen: Dein Tag ist gekommen, die Zeit deiner Heimsuchung;
50.32 und die «Frechheit» wird straucheln und fallen, und niemand wird sie aufrichten; und ich will in ihren Städten ein Feuer anzünden, das ihre ganze Umgebung verzehren soll.
50.33 So spricht der HERR der Heerscharen: Die Kinder Israel und die Kinder Juda leiden miteinander Gewalt, und alle, die sie gefangen genommen haben, halten sie fest und wollen sie nicht loslassen.
50.34 Aber ihr Erlöser ist stark, er heißt HERR der Heerscharen; der wird ihre Rechtssache führen, daß er dem Lande Ruhe schaffe, den Bewohnern von Babel aber Unruhe.
50.35 Das Schwert über die Chaldäer und über die Bewohner von Babel, spricht der HERR, über ihre Fürsten und über ihre Weisen!
50.36 Das Schwert über die Schwätzer, daß sie zu Narren werden; das Schwert über ihre Helden, daß sie verzagen!
50.37 Das Schwert über ihre Rosse und über ihre Wagen und über das Völkergemisch in ihrer Mitte, daß sie zu Weibern werden! Das Schwert über ihre Schätze, daß sie geplündert werden!
50.38 Dürre über ihre Wasser, daß sie vertrocknen! Denn es ist ein Land der Götzenbilder, und sie rühmen sich wie toll ihrer Schreckgestalten.
50.39 Deswegen sollen Wildkatzen mit Schakalen darin wohnen und Strauße daselbst hausen; aber es soll nimmermehr besiedelt werden, sondern für und für unbewohnt bleiben;
50.40 wie Gott Sodom und Gomorra samt ihrer Nachbarschaft umgekehrt hat, so soll auch daselbst niemand wohnen und kein Menschenkind sich dort aufhalten! spricht der HERR.
50.41 Siehe, es kommt ein Volk von Mitternacht her, und ein großes Volk und mächtige Könige erheben sich von den Enden der Erde;
50.42 sie tragen Bogen und Spieße, sind grausam und unbarmherzig; sie machen einen Lärm, als tobte das Meer; sie reiten, wie Kriegsleute gerüstet, auf Rossen wider dich, du Tochter Babel, heran.
50.43 Wenn der König von Babel Kunde von ihnen erhält, so läßt er seine Hände sinken; es ergreift ihn Angst, Wehen wie eine Gebärende.
50.44 Siehe, wie ein Löwe von dem stolzen Jordan zu der immergrünen Weide heraufkommt, so plötzlich will ich sie von ihr wegtreiben; und wer ist der Erwählte, den ich darüber setzen werde? Denn wer ist mir gleich, und wer will mich zur Rechenschaft ziehen? Oder welcher Hirt mag vor mir bestehen?
50.45 Darum höret den Ratschluß des HERRN, welchen er über Babel beschlossen, und seine Absichten, die er über das Land der Chaldäer hat: So gewiß die kleine Herde mißhandelt worden ist, so gewiß soll um ihretwillen die Aue verwüstet werden!
50.46 Von dem Geschrei: «Babel ist eingenommen!» erbebt das Erdreich, und der Lärm wird unter den Völkern gehört.
50.1 λόγος κυρίου ὃν ἐλάλησεν ἐπὶ βαβυλῶνα
50.2 ἀναγγείλατε ἐν τοῖς ἔθνεσιν καὶ ἀκουστὰ ποιήσατε καὶ μὴ κρύψητε εἴπατε ἑάλωκεν βαβυλών κατῃσχύνθη βῆλος ἡ ἀπτόητος ἡ τρυφερὰ παρεδόθη μαρωδαχ
50.3 ὅτι ἀνέβη ἐπ' αὐτὴν ἔθνος ἀπὸ βορρᾶ οὗτος θήσει τὴν γῆν αὐτῆς εἰς ἀφανισμόν καὶ οὐκ ἔσται ὁ κατοικῶν ἐν αὐτῇ ἀπὸ ἀνθρώπου καὶ ἕως κτήνους
50.4 ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις καὶ ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ ἥξουσιν οἱ υἱοὶ ισραηλ αὐτοὶ καὶ οἱ υἱοὶ ιουδα ἐπὶ τὸ αὐτό βαδίζοντες καὶ κλαίοντες πορεύσονται τὸν κύριον θεὸν αὐτῶν ζητοῦντες
50.5 ἕως σιων ἐρωτήσουσιν τὴν ὁδόν ὧδε γὰρ τὸ πρόσωπον αὐτῶν δώσουσιν καὶ ἥξουσιν καὶ καταφεύξονται πρὸς κύριον τὸν θεόν διαθήκη γὰρ αἰώνιος οὐκ ἐπιλησθήσεται
50.6 πρόβατα ἀπολωλότα ἐγενήθη ὁ λαός μου οἱ ποιμένες αὐτῶν ἐξῶσαν αὐτούς ἐπὶ τὰ ὄρη ἀπεπλάνησαν αὐτούς ἐξ ὄρους ἐπὶ βουνὸν ὤ|χοντο ἐπελάθοντο κοίτης αὐτῶν
50.7 πάντες οἱ εὑρίσκοντες αὐτοὺς κατανάλισκον αὐτούς οἱ ἐχθροὶ αὐτῶν εἶπαν μὴ ἀνῶμεν αὐτούς ἀνθ' ὧν ἥμαρτον τῷ κυρίῳ νομῇ δικαιοσύνης τῷ συναγαγόντι τοὺς πατέρας αὐτῶν
50.8 ἀπαλλοτριώθητε ἐκ μέσου βαβυλῶνος καὶ ἀπὸ γῆς χαλδαίων καὶ ἐξέλθατε καὶ γένεσθε ὥσπερ δράκοντες κατὰ πρόσωπον προβάτων
50.9 ὅτι ἰδοὺ ἐγὼ ἐγείρω ἐπὶ βαβυλῶνα συναγωγὰς ἐθνῶν ἐκ γῆς βορρᾶ καὶ παρατάξονται αὐτῇ ἐκεῖθεν ἁλώσεται ὡς βολὶς μαχητοῦ συνετοῦ οὐκ ἐπιστρέψει κενή
50.10 καὶ ἔσται ἡ χαλδαία εἰς προνομήν πάντες οἱ προνομεύοντες αὐτὴν ἐμπλησθήσονται
50.11 ὅτι ηὐφραίνεσθε καὶ κατεκαυχᾶσθε διαρπάζοντες τὴν κληρονομίαν μου διότι ἐσκιρτᾶτε ὡς βοΐδια ἐν βοτάνῃ καὶ ἐκερατίζετε ὡς ταῦροι
50.12 ᾐσχύνθη ἡ μήτηρ ὑμῶν σφόδρα μήτηρ ἐπ' ἀγαθὰ ἐσχάτη ἐθνῶν ἔρημος
50.13 ἀπὸ ὀργῆς κυρίου οὐ κατοικηθήσεται καὶ ἔσται εἰς ἀφανισμὸν πᾶσα καὶ πᾶς ὁ διοδεύων διὰ βαβυλῶνος σκυθρωπάσει καὶ συριοῦσιν ἐπὶ πᾶσαν τὴν πληγὴν αὐτῆς
50.14 παρατάξασθε ἐπὶ βαβυλῶνα κύκλῳ πάντες τείνοντες τόξον τοξεύσατε ἐπ' αὐτήν μὴ φείσησθε ἐπὶ τοῖς τοξεύμασιν ὑμῶν
50.15 κατακροτήσατε ἐπ' αὐτήν παρελύθησαν αἱ χεῖρες αὐτῆς ἔπεσαν αἱ ἐπάλξεις αὐτῆς καὶ κατεσκάφη τὸ τεῖχος αὐτῆς ὅτι ἐκδίκησις παρὰ θεοῦ ἐστιν ἐκδικεῖτε ἐπ' αὐτήν καθὼς ἐποίησεν ποιήσατε αὐτῇ
50.16 ἐξολεθρεύσατε σπέρμα ἐκ βαβυλῶνος κατέχοντα δρέπανον ἐν καιρῷ θερισμοῦ ἀπὸ προσώπου μαχαίρας ἑλληνικῆς ἕκαστος εἰς τὸν λαὸν αὐτοῦ ἀποστρέψουσιν καὶ ἕκαστος εἰς τὴν γῆν αὐτοῦ φεύξεται
50.17 πρόβατον πλανώμενον ισραηλ λέοντες ἐξῶσαν αὐτόν ὁ πρῶτος ἔφαγεν αὐτὸν βασιλεὺς ασσουρ καὶ οὗτος ὕστερον τὰ ὀστᾶ αὐτοῦ βασιλεὺς βαβυλῶνος
50.18 διὰ τοῦτο τάδε λέγει κύριος ἰδοὺ ἐγὼ ἐκδικῶ ἐπὶ τὸν βασιλέα βαβυλῶνος καὶ ἐπὶ τὴν γῆν αὐτοῦ καθὼς ἐξεδίκησα ἐπὶ τὸν βασιλέα ασσουρ
50.19 καὶ ἀποκαταστήσω τὸν ισραηλ εἰς τὴν νομὴν αὐτοῦ καὶ νεμήσεται ἐν τῷ καρμήλῳ καὶ ἐν ὄρει εφραιμ καὶ ἐν τῷ γαλααδ καὶ πλησθήσεται ἡ ψυχὴ αὐτοῦ
50.20 ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις καὶ ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ ζητήσουσιν τὴν ἀδικίαν ισραηλ καὶ οὐχ ὑπάρξει καὶ τὰς ἁμαρτίας ιουδα καὶ οὐ μὴ εὑρεθῶσιν ὅτι ἵλεως ἔσομαι τοῖς ὑπολελειμμένοις ἐπὶ τῆς γῆς λέγει κύριος
50.21 πικρῶς ἐπίβηθι ἐπ' αὐτὴν καὶ ἐπὶ τοὺς κατοικοῦντας ἐπ' αὐτήν ἐκδίκησον μάχαιρα καὶ ἀφάνισον λέγει κύριος καὶ ποίει κατὰ πάντα ὅσα ἐντέλλομαί σοι
50.22 φωνὴ πολέμου καὶ συντριβὴ μεγάλη ἐν γῇ χαλδαίων
50.23 πῶς συνεκλάσθη καὶ συνετρίβη ἡ σφῦρα πάσης τῆς γῆς πῶς ἐγενήθη εἰς ἀφανισμὸν βαβυλὼν ἐν ἔθνεσιν
50.24 ἐπιθήσονταί σοι καὶ ἁλώσῃ ὦ βαβυλών καὶ οὐ γνώσῃ εὑρέθης καὶ ἐλήμφθης ὅτι τῷ κυρίῳ ἀντέστης
50.25 ἤνοιξεν κύριος τὸν θησαυρὸν αὐτοῦ καὶ ἐξήνεγκεν τὰ σκεύη ὀργῆς αὐτοῦ ὅτι ἔργον τῷ κυρίῳ θεῷ ἐν γῇ χαλδαίων
50.26 ὅτι ἐληλύθασιν οἱ καιροὶ αὐτῆς ἀνοίξατε τὰς ἀποθήκας αὐτῆς ἐρευνήσατε αὐτὴν ὡς σπήλαιον καὶ ἐξολεθρεύσατε αὐτήν μὴ γενέσθω αὐτῆς κατάλειμμα
50.27 ἀναξηράνατε αὐτῆς πάντας τοὺς καρπούς καὶ καταβήτωσαν εἰς σφαγήν οὐαὶ αὐτοῖς ὅτι ἥκει ἡ ἡμέρα αὐτῶν καὶ καιρὸς ἐκδικήσεως αὐτῶν
50.28 φωνὴ φευγόντων καὶ ἀνασῳζομένων ἐκ γῆς βαβυλῶνος τοῦ ἀναγγεῖλαι εἰς σιων τὴν ἐκδίκησιν παρὰ κυρίου θεοῦ ἡμῶν
50.29 παραγγείλατε ἐπὶ βαβυλῶνα πολλοῖς παντὶ ἐντείνοντι τόξον παρεμβάλετε ἐπ' αὐτὴν κυκλόθεν μὴ ἔστω αὐτῆς ἀνασῳζόμενος ἀνταπόδοτε αὐτῇ κατὰ τὰ ἔργα αὐτῆς κατὰ πάντα ὅσα ἐποίησεν ποιήσατε αὐτῇ ὅτι πρὸς τὸν κύριον ἀντέστη θεὸν ἅγιον τοῦ ισραηλ
50.30 διὰ τοῦτο πεσοῦνται οἱ νεανίσκοι αὐτῆς ἐν ταῖς πλατείαις αὐτῆς καὶ πάντες οἱ ἄνδρες οἱ πολεμισταὶ αὐτῆς ῥιφήσονται εἶπεν κύριος
50.31 ἰδοὺ ἐγὼ ἐπὶ σὲ τὴν ὑβρίστριαν λέγει κύριος ὅτι ἥκει ἡ ἡμέρα σου καὶ ὁ καιρὸς ἐκδικήσεώς σου
50.32 καὶ ἀσθενήσει ἡ ὕβρις σου καὶ πεσεῖται καὶ οὐκ ἔσται ὁ ἀνιστῶν αὐτήν καὶ ἀνάψω πῦρ ἐν τῷ δρυμῷ αὐτῆς καὶ καταφάγεται πάντα τὰ κύκλῳ αὐτῆς
50.33 τάδε λέγει κύριος καταδεδυνάστευνται οἱ υἱοὶ ισραηλ καὶ οἱ υἱοὶ ιουδα ἅμα πάντες οἱ αἰχμαλωτεύσαντες αὐτοὺς κατεδυνάστευσαν αὐτούς ὅτι οὐκ ἠθέλησαν ἐξαποστεῖλαι αὐτούς
50.34 καὶ ὁ λυτρούμενος αὐτοὺς ἰσχυρός κύριος παντοκράτωρ ὄνομα αὐτῷ κρίσιν κρινεῖ πρὸς τοὺς ἀντιδίκους αὐτοῦ ὅπως ἐξάρῃ τὴν γῆν καὶ παροξυνεῖ τοῖς κατοικοῦσι βαβυλῶνα
50.35 μάχαιραν ἐπὶ τοὺς χαλδαίους καὶ ἐπὶ τοὺς κατοικοῦντας βαβυλῶνα καὶ ἐπὶ τοὺς μεγιστᾶνας αὐτῆς καὶ ἐπὶ τοὺς συνετοὺς αὐτῆς
50.36 μάχαιραν ἐπὶ τοὺς μαχητὰς αὐτῆς καὶ παραλυθήσονται
50.37 μάχαιραν ἐπὶ τοὺς ἵππους αὐτῶν καὶ ἐπὶ τὰ ἅρματα αὐτῶν μάχαιραν ἐπὶ τοὺς μαχητὰς αὐτῶν καὶ ἐπὶ τὸν σύμμικτον τὸν ἐν μέσῳ αὐτῆς καὶ ἔσονται ὡσεὶ γυναῖκες μάχαιραν ἐπὶ τοὺς θησαυροὺς αὐτῆς καὶ διασκορπισθήσονται
50.38 ἐπὶ τῷ ὕδατι αὐτῆς ἐπεποίθει καὶ καταισχυνθήσονται ὅτι γῆ τῶν γλυπτῶν ἐστιν καὶ ἐν ταῖς νήσοις οὗ κατεκαυχῶντο
50.39 διὰ τοῦτο κατοικήσουσιν ἰνδάλματα ἐν ταῖς νήσοις καὶ κατοικήσουσιν ἐν αὐτῇ θυγατέρες σειρήνων οὐ μὴ κατοικηθῇ οὐκέτι εἰς τὸν αἰῶνα
50.40 καθὼς κατέστρεψεν ὁ θεὸς σοδομα καὶ γομορρα καὶ τὰς ὁμορούσας αὐταῖς εἶπεν κύριος οὐ μὴ κατοικήσῃ ἐκεῖ ἄνθρωπος καὶ οὐ μὴ παροικήσῃ ἐκεῖ υἱὸς ἀνθρώπου
50.41 ἰδοὺ λαὸς ἔρχεται ἀπὸ βορρᾶ καὶ ἔθνος μέγα καὶ βασιλεῖς πολλοὶ ἐξεγερθήσονται ἀπ' ἐσχάτου τῆς γῆς
50.42 τόξον καὶ ἐγχειρίδιον ἔχοντες ἰταμός ἐστιν καὶ οὐ μὴ ἐλεήσῃ φωνὴ αὐτῶν ὡς θάλασσα ἠχήσει ἐφ' ἵπποις ἱππάσονται παρεσκευασμένοι ὥσπερ πῦρ εἰς πόλεμον πρὸς σέ θύγατερ βαβυλῶνος
50.43 ἤκουσεν βασιλεὺς βαβυλῶνος τὴν ἀκοὴν αὐτῶν καὶ παρελύθησαν αἱ χεῖρες αὐτοῦ θλῖψις κατεκράτησεν αὐτοῦ ὠδῖνες ὡς τικτούσης
50.44 ἰδοὺ ὥσπερ λέων ἀναβήσεται ἀπὸ τοῦ ιορδάνου εἰς τόπον αιθαμ ὅτι ταχέως ἐκδιώξω αὐτοὺς ἀπ' αὐτῆς καὶ πάντα νεανίσκον ἐπ' αὐτὴν ἐπιστήσω ὅτι τίς ὥσπερ ἐγώ καὶ τίς ἀντιστήσεταί μοι καὶ τίς οὗτος ποιμήν ὃς στήσεται κατὰ πρόσωπόν μου
50.45 διὰ τοῦτο ἀκούσατε τὴν βουλὴν κυρίου ἣν βεβούλευται ἐπὶ βαβυλῶνα καὶ λογισμοὺς αὐτοῦ οὓς ἐλογίσατο ἐπὶ τοὺς κατοικοῦντας χαλδαίους ἐὰν μὴ διαφθαρῇ τὰ ἀρνία τῶν προβάτων αὐτῶν ἐὰν μὴ ἀφανισθῇ νομὴ ἀπ' αὐτῶν
50.46 ὅτι ἀπὸ φωνῆς ἁλώσεως βαβυλῶνος σεισθήσεται ἡ γῆ καὶ κραυγὴ ἐν ἔθνεσιν ἀκουσθήσεται
50.1 logos kyrioy on elalehsen epi babylohna
50.2 anaggeilate en tois ethnesin kai akoysta poiehsate kai meh krypsehte eipate ealohken babylohn katehschyntheh behlos eh aptoehtos eh tryphera paredotheh marohdach
50.3 oti anebeh ep' aytehn ethnos apo borra oytos thehsei tehn gehn aytehs eis aphanismon kai oyk estai o katoikohn en ayteh apo anthrohpoy kai eohs ktehnoys
50.4 en tais ehmerais ekeinais kai en toh kairoh ekeinoh ehxoysin oi yioi israehl aytoi kai oi yioi ioyda epi to ayto badizontes kai klaiontes poreysontai ton kyrion theon aytohn zehtoyntes
50.5 eohs siohn erohtehsoysin tehn odon ohde gar to prosohpon aytohn dohsoysin kai ehxoysin kai katapheyxontai pros kyrion ton theon diathehkeh gar aiohnios oyk epilehsthehsetai
50.6 probata apolohlota egenehtheh o laos moy oi poimenes aytohn exohsan aytoys epi ta oreh apeplanehsan aytoys ex oroys epi boynon ohchonto epelathonto koitehs aytohn
50.7 pantes oi eyriskontes aytoys katanaliskon aytoys oi echthroi aytohn eipan meh anohmen aytoys anth' ohn ehmarton toh kyrioh nomeh dikaiosynehs toh synagagonti toys pateras aytohn
50.8 apallotriohthehte ek mesoy babylohnos kai apo gehs chaldaiohn kai exelthate kai genesthe ohsper drakontes kata prosohpon probatohn
50.9 oti idoy egoh egeiroh epi babylohna synagohgas ethnohn ek gehs borra kai parataxontai ayteh ekeithen alohsetai ohs bolis machehtoy synetoy oyk epistrepsei keneh
50.10 kai estai eh chaldaia eis pronomehn pantes oi pronomeyontes aytehn emplehsthehsontai
50.11 oti ehyphrainesthe kai katekaychasthe diarpazontes tehn klehronomian moy dioti eskirtate ohs boidia en botaneh kai ekeratizete ohs tayroi
50.12 ehschyntheh eh mehtehr ymohn sphodra mehtehr ep' agatha eschateh ethnohn erehmos
50.13 apo orgehs kyrioy oy katoikehthehsetai kai estai eis aphanismon pasa kai pas o diodeyohn dia babylohnos skythrohpasei kai syrioysin epi pasan tehn plehgehn aytehs
50.14 parataxasthe epi babylohna kykloh pantes teinontes toxon toxeysate ep' aytehn meh pheisehsthe epi tois toxeymasin ymohn
50.15 katakrotehsate ep' aytehn parelythehsan ai cheires aytehs epesan ai epalxeis aytehs kai kateskapheh to teichos aytehs oti ekdikehsis para theoy estin ekdikeite ep' aytehn kathohs epoiehsen poiehsate ayteh
50.16 exolethreysate sperma ek babylohnos katechonta drepanon en kairoh therismoy apo prosohpoy machairas ellehnikehs ekastos eis ton laon aytoy apostrepsoysin kai ekastos eis tehn gehn aytoy pheyxetai
50.17 probaton planohmenon israehl leontes exohsan ayton o prohtos ephagen ayton basileys assoyr kai oytos ysteron ta osta aytoy basileys babylohnos
50.18 dia toyto tade legei kyrios idoy egoh ekdikoh epi ton basilea babylohnos kai epi tehn gehn aytoy kathohs exedikehsa epi ton basilea assoyr
50.19 kai apokatastehsoh ton israehl eis tehn nomehn aytoy kai nemehsetai en toh karmehloh kai en orei ephraim kai en toh galaad kai plehsthehsetai eh psycheh aytoy
50.20 en tais ehmerais ekeinais kai en toh kairoh ekeinoh zehtehsoysin tehn adikian israehl kai oych yparxei kai tas amartias ioyda kai oy meh eyrethohsin oti ileohs esomai tois ypoleleimmenois epi tehs gehs legei kyrios
50.21 pikrohs epibehthi ep' aytehn kai epi toys katoikoyntas ep' aytehn ekdikehson machaira kai aphanison legei kyrios kai poiei kata panta osa entellomai soi
50.22 phohneh polemoy kai syntribeh megaleh en geh chaldaiohn
50.23 pohs syneklastheh kai synetribeh eh sphyra pasehs tehs gehs pohs egenehtheh eis aphanismon babylohn en ethnesin
50.24 epithehsontai soi kai alohseh oh babylohn kai oy gnohseh eyrethehs kai elehmphthehs oti toh kyrioh antestehs
50.25 ehnoixen kyrios ton thehsayron aytoy kai exehnegken ta skeyeh orgehs aytoy oti ergon toh kyrioh theoh en geh chaldaiohn
50.26 oti elehlythasin oi kairoi aytehs anoixate tas apothehkas aytehs ereynehsate aytehn ohs spehlaion kai exolethreysate aytehn meh genesthoh aytehs kataleimma
50.27 anaxehranate aytehs pantas toys karpoys kai katabehtohsan eis sphagehn oyai aytois oti ehkei eh ehmera aytohn kai kairos ekdikehseohs aytohn
50.28 phohneh pheygontohn kai anasohzomenohn ek gehs babylohnos toy anaggeilai eis siohn tehn ekdikehsin para kyrioy theoy ehmohn
50.29 paraggeilate epi babylohna pollois panti enteinonti toxon parembalete ep' aytehn kyklothen meh estoh aytehs anasohzomenos antapodote ayteh kata ta erga aytehs kata panta osa epoiehsen poiehsate ayteh oti pros ton kyrion antesteh theon agion toy israehl
50.30 dia toyto pesoyntai oi neaniskoi aytehs en tais plateiais aytehs kai pantes oi andres oi polemistai aytehs riphehsontai eipen kyrios
50.31 idoy egoh epi se tehn ybristrian legei kyrios oti ehkei eh ehmera soy kai o kairos ekdikehseohs soy
50.32 kai asthenehsei eh ybris soy kai peseitai kai oyk estai o anistohn aytehn kai anapsoh pyr en toh drymoh aytehs kai kataphagetai panta ta kykloh aytehs
50.33 tade legei kyrios katadedynasteyntai oi yioi israehl kai oi yioi ioyda ama pantes oi aichmalohteysantes aytoys katedynasteysan aytoys oti oyk ehthelehsan exaposteilai aytoys
50.34 kai o lytroymenos aytoys ischyros kyrios pantokratohr onoma aytoh krisin krinei pros toys antidikoys aytoy opohs exareh tehn gehn kai paroxynei tois katoikoysi babylohna
50.35 machairan epi toys chaldaioys kai epi toys katoikoyntas babylohna kai epi toys megistanas aytehs kai epi toys synetoys aytehs
50.36 machairan epi toys machehtas aytehs kai paralythehsontai
50.37 machairan epi toys ippoys aytohn kai epi ta armata aytohn machairan epi toys machehtas aytohn kai epi ton symmikton ton en mesoh aytehs kai esontai ohsei gynaikes machairan epi toys thehsayroys aytehs kai diaskorpisthehsontai
50.38 epi toh ydati aytehs epepoithei kai kataischynthehsontai oti geh tohn glyptohn estin kai en tais nehsois oy katekaychohnto
50.39 dia toyto katoikehsoysin indalmata en tais nehsois kai katoikehsoysin en ayteh thygateres seirehnohn oy meh katoikehtheh oyketi eis ton aiohna
50.40 kathohs katestrepsen o theos sodoma kai gomorra kai tas omoroysas aytais eipen kyrios oy meh katoikehseh ekei anthrohpos kai oy meh paroikehseh ekei yios anthrohpoy
50.41 idoy laos erchetai apo borra kai ethnos mega kai basileis polloi exegerthehsontai ap' eschatoy tehs gehs
50.42 toxon kai egcheiridion echontes itamos estin kai oy meh eleehseh phohneh aytohn ohs thalassa ehchehsei eph' ippois ippasontai pareskeyasmenoi ohsper pyr eis polemon pros se thygater babylohnos
50.43 ehkoysen basileys babylohnos tehn akoehn aytohn kai parelythehsan ai cheires aytoy thlipsis katekratehsen aytoy ohdines ohs tiktoysehs
50.44 idoy ohsper leohn anabehsetai apo toy iordanoy eis topon aitham oti tacheohs ekdiohxoh aytoys ap' aytehs kai panta neaniskon ep' aytehn epistehsoh oti tis ohsper egoh kai tis antistehsetai moi kai tis oytos poimehn os stehsetai kata prosohpon moy
50.45 dia toyto akoysate tehn boylehn kyrioy ehn beboyleytai epi babylohna kai logismoys aytoy oys elogisato epi toys katoikoyntas chaldaioys ean meh diaphthareh ta arnia tohn probatohn aytohn ean meh aphanistheh nomeh ap' aytohn
50.46 oti apo phohnehs alohseohs babylohnos seisthehsetai eh geh kai kraygeh en ethnesin akoysthehsetai
50.1 הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל־בָּבֶל אֶל־אֶרֶץ כַּשְׂדִּים בְּיַד יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא׃
50.2 הַגִּידוּ בַגֹּויִם וְהַשְׁמִיעוּ וּשְׂאוּ־נֵס הַשְׁמִיעוּ אַל־תְּכַחֵדוּ אִמְרוּ נִלְכְּדָה בָבֶל הֹבִישׁ בֵּל חַת מְרֹדָךְ הֹבִישׁוּ עֲצַבֶּיהָ חַתּוּ גִּלּוּלֶיהָ׃
50.3 כִּי עָלָה עָלֶיהָ גֹּוי מִצָּפֹון הוּא־יָשִׁית אֶת־אַרְצָהּ לְשַׁמָּה וְלֹא־יִהְיֶה יֹושֵׁב בָּהּ מֵאָדָם וְעַד־בְּהֵמָה נָדוּ הָלָכוּ׃
50.4 בַּיָּמִים הָהֵמָּה וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם־יְהוָה יָבֹאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל הֵמָּה וּבְנֵי־יְהוּדָה יַחְדָּו הָלֹוךְ וּבָכֹו יֵלֵכוּ וְאֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם יְבַקֵּשׁוּ׃
50.5 צִיֹּון יִשְׁאָלוּ דֶּרֶךְ הֵנָּה פְנֵיהֶם בֹּאוּ וְנִלְווּ אֶל־יְהוָה בְּרִית עֹולָם לֹא תִשָּׁכֵחַ׃ ס
50.6 צֹאן אֹבְדֹות [הָיָה כ] (הָיוּ ק) עַמִּי רֹעֵיהֶם הִתְעוּם הָרִים [שֹׁובֵבִים כ] (שֹׁובְבוּם ק) מֵהַר אֶל־גִּבְעָה הָלָכוּ שָׁכְחוּ רִבְצָם׃
50.7 כָּל־מֹוצְאֵיהֶם אֲכָלוּם וְצָרֵיהֶם אָמְרוּ לֹא נֶאְשָׁם תַּחַת אֲשֶׁר חָטְאוּ לַיהוָה נְוֵה־צֶדֶק וּמִקְוֵה אֲבֹותֵיהֶם יְהוָה׃ ס
50.8 נֻדוּ מִתֹּוךְ בָּבֶל וּמֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים [יָצְאוּ כ] (צֵאוּ ק) וִהְיוּ כְּעַתּוּדִים לִפְנֵי־צֹאן׃
50.9 כִּי הִנֵּה אָנֹכִי מֵעִיר וּמַעֲלֶה עַל־בָּבֶל קְהַל־גֹּויִם גְּדֹלִים מֵאֶרֶץ צָפֹון וְעָרְכוּ לָהּ מִשָּׁם תִּלָּכֵד חִצָּיו כְּגִבֹּור מַשְׁכִּיל לֹא יָשׁוּב רֵיקָם׃
50.10 וְהָיְתָה כַשְׂדִּים לְשָׁלָל כָּל־שֹׁלְלֶיהָ יִשְׂבָּעוּ נְאֻם־יְהוָה׃
50.11 כִּי [תִשְׂמְחִי כ] (תִשְׂמְחוּ ק) כִּי [תַעֲלְזִי כ] (תַעַלְזוּ ק) שֹׁסֵי נַחֲלָתִי כִּי [תָפוּשִׁי כ] (תָפוּשׁוּ ק) כְּעֶגְלָה דָשָׁה [וְתִצְהֲלִי כ] (וְתִצְהֲלוּ ק) כָּאֲבִּרִים׃
50.12 בֹּושָׁה אִמְּכֶם מְאֹד חָפְרָה יֹולַדְתְּכֶם הִנֵּה אַחֲרִית גֹּויִם מִדְבָּר צִיָּה וַעֲרָבָה׃
50.13 מִקֶּצֶף יְהוָה לֹא תֵשֵׁב וְהָיְתָה שְׁמָמָה כֻּלָּהּ כֹּל עֹבֵר עַל־בָּבֶל יִשֹּׁם וְיִשְׁרֹק עַל־כָּל־מַכֹּותֶיהָ׃
50.14 עִרְכוּ עַל־בָּבֶל ׀ סָבִיב כָּל־דֹּרְכֵי קֶשֶׁת יְדוּ אֵלֶיהָ אַל־תַּחְמְלוּ אֶל־חֵץ כִּי לַיהוָה חָטָאָה׃
50.15 הָרִיעוּ עָלֶיהָ סָבִיב נָתְנָה יָדָהּ נָפְלוּ [אַשְׁוִיֹּתֶיהָ כ] (אָשְׁיֹותֶיהָ ק) נֶהֶרְסוּ חֹומֹותֶיהָ כִּי נִקְמַת יְהוָה הִיא הִנָּקְמוּ בָהּ כַּאֲשֶׁר עָשְׂתָה עֲשׂוּ־לָהּ׃
50.16 כִּרְתוּ זֹורֵעַ מִבָּבֶל וְתֹפֵשׂ מַגָּל בְּעֵת קָצִיר מִפְּנֵי חֶרֶב הַיֹּונָה אִישׁ אֶל־עַמֹּו יִפְנוּ וְאִישׁ לְאַרְצֹו יָנֻסוּ׃ ס
50.17 שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל אֲרָיֹות הִדִּיחוּ הָרִאשֹׁון אֲכָלֹו מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְזֶה הָאַחֲרֹון עִצְּמֹו נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל׃ ס
50.18 לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי פֹקֵד אֶל־מֶלֶךְ בָּבֶל וְאֶל־אַרְצֹו כַּאֲשֶׁר פָּקַדְתִּי אֶל־מֶלֶךְ אַשּׁוּר׃
50.19 וְשֹׁבַבְתִּי אֶת־יִשְׂרָאֵל אֶל־נָוֵהוּ וְרָעָה הַכַּרְמֶל וְהַבָּשָׁן וּבְהַר אֶפְרַיִם וְהַגִּלְעָד תִּשְׂבַּע נַפְשֹׁו׃
50.20 בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם־יְהוָה יְבֻקַּשׁ אֶת־עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ וְאֶת־חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר׃
50.21 עַל־הָאָרֶץ מְרָתַיִם עֲלֵה עָלֶיהָ וְאֶל־יֹושְׁבֵי פְּקֹוד חֲרֹב וְהַחֲרֵם אַחֲרֵיהֶם נְאֻם־יְהוָה וַעֲשֵׂה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ׃ ס
50.22 קֹול מִלְחָמָה בָּאָרֶץ וְשֶׁבֶר גָּדֹול׃
50.23 אֵיךְ נִגְדַּע וַיִּשָּׁבֵר פַּטִּישׁ כָּל־הָאָרֶץ אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה בָּבֶל בַּגֹּויִם׃
50.24 יָקֹשְׁתִּי לָךְ וְגַם־נִלְכַּדְתְּ בָּבֶל וְאַתְּ לֹא יָדָעַתְּ נִמְצֵאת וְגַם־נִתְפַּשְׂתְּ כִּי בַיהוָה הִתְגָּרִית׃
50.25 פָּתַח יְהוָה אֶת־אֹוצָרֹו וַיֹּוצֵא אֶת־כְּלֵי זַעְמֹו כִּי־מְלָאכָה הִיא לַאדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים׃
50.26 בֹּאוּ־לָהּ מִקֵּץ פִּתְחוּ מַאֲבֻסֶיהָ סָלּוּהָ כְמֹו־עֲרֵמִים וְהַחֲרִימוּהָ אַל־תְּהִי־לָהּ שְׁאֵרִית׃
50.27 חִרְבוּ כָּל־פָּרֶיהָ יֵרְדוּ לַטָּבַח הֹוי עֲלֵיהֶם כִּי־בָא יֹומָם עֵת פְּקֻדָּתָם׃ ס
50.28 קֹול נָסִים וּפְלֵטִים מֵאֶרֶץ בָּבֶל לְהַגִּיד בְּצִיֹּון אֶת־נִקְמַת יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נִקְמַת הֵיכָלֹו׃
50.29 הַשְׁמִיעוּ אֶל־בָּבֶל ׀ רַבִּים כָּל־דֹּרְכֵי קֶשֶׁת חֲנוּ עָלֶיהָ סָבִיב אַל־יְהִי־ (לָהּ ק) פְּלֵטָה שַׁלְּמוּ־לָהּ כְּפָעֳלָהּ כְּכֹל אֲשֶׁר עָשְׂתָה עֲשׂוּ־לָהּ כִּי אֶל־יְהוָה זָדָה אֶל־קְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל׃
50.30 לָכֵן יִפְּלוּ בַחוּרֶיהָ בִּרְחֹבֹתֶיהָ וְכָל־אַנְשֵׁי מִלְחַמְתָּהּ יִדַּמּוּ בַּיֹּום הַהוּא נְאֻם־יְהוָה׃ ס
50.31 הִנְנִי אֵלֶיךָ זָדֹון נְאֻם־אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות כִּי בָּא יֹומְךָ עֵת פְּקַדְתִּיךָ׃
50.32 וְכָשַׁל זָדֹון וְנָפַל וְאֵין לֹו מֵקִים וְהִצַּתִּי אֵשׁ בְּעָרָיו וְאָכְלָה כָּל־סְבִיבֹתָיו׃ ס
50.33 כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות עֲשׁוּקִים בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי־יְהוּדָה יַחְדָּו וְכָל־שֹׁבֵיהֶם הֶחֱזִיקוּ בָם מֵאֲנוּ שַׁלְּחָם׃
50.34 גֹּאֲלָם ׀ חָזָק יְהוָה צְבָאֹות שְׁמֹו רִיב יָרִיב אֶת־רִיבָם לְמַעַן הִרְגִּיעַ אֶת־הָאָרֶץ וְהִרְגִּיז לְיֹשְׁבֵי בָבֶל׃
50.35 חֶרֶב עַל־כַּשְׂדִּים נְאֻם־יְהוָה וְאֶל־יֹשְׁבֵי בָבֶל וְאֶל־שָׂרֶיהָ וְאֶל־חֲכָמֶיהָ׃
50.36 חֶרֶב אֶל־הַבַּדִּים וְנֹאָלוּ חֶרֶב אֶל־גִּבֹּורֶיהָ וָחָתּוּ׃
50.37 חֶרֶב אֶל־סוּסָיו וְאֶל־רִכְבֹּו וְאֶל־כָּל־הָעֶרֶב אֲשֶׁר בְּתֹוכָהּ וְהָיוּ לְנָשִׁים חֶרֶב אֶל־אֹוצְרֹתֶיהָ וּבֻזָּזוּ׃
50.38 חֹרֶב אֶל־מֵימֶיהָ וְיָבֵשׁוּ כִּי אֶרֶץ פְּסִלִים הִיא וּבָאֵימִים יִתְהֹלָלוּ׃
50.39 לָכֵן יֵשְׁבוּ צִיִּים אֶת־אִיִּים וְיָשְׁבוּ בָהּ בְּנֹות יַעֲנָה וְלֹא־תֵשֵׁב עֹוד לָנֶצַח וְלֹא תִשְׁכֹּון עַד־דֹּור וָדֹור׃
50.40 כְּמַהְפֵּכַת אֱלֹהִים אֶת־סְדֹם וְאֶת־עֲמֹרָה וְאֶת־שְׁכֵנֶיהָ נְאֻם־יְהוָה לֹא־יֵשֵׁב שָׁם אִישׁ וְלֹא־יָגוּר בָּהּ בֶּן־אָדָם׃
50.41 הִנֵּה עַם בָּא מִצָּפֹון וְגֹוי גָּדֹול וּמְלָכִים רַבִּים יֵעֹרוּ מִיַּרְכְּתֵי־אָרֶץ׃
50.42 קֶשֶׁת וְכִידֹן יַחֲזִיקוּ אַכְזָרִי הֵמָּה וְלֹא יְרַחֵמוּ קֹולָם כַּיָּם יֶהֱמֶה וְעַל־סוּסִים יִרְכָּבוּ עָרוּךְ כְּאִישׁ לַמִּלְחָמָה עָלַיִךְ בַּת־בָּבֶל׃
50.43 שָׁמַע מֶלֶךְ־בָּבֶל אֶת־שִׁמְעָם וְרָפוּ יָדָיו צָרָה הֶחֱזִיקַתְהוּ חִיל כַּיֹּולֵדָה׃
50.44 הִנֵּה כְּאַרְיֵה יַעֲלֶה מִגְּאֹון הַיַּרְדֵּן אֶל־נְוֵה אֵיתָן כִּי־אַרְגִּעָה [אֲרוּצֵם כ] (אֲרִיצֵם ק) מֵעָלֶיהָ וּמִי בָחוּר אֵלֶיהָ אֶפְקֹד כִּי מִי כָמֹונִי וּמִי יֹועִדֶנִּי וּמִי־זֶה רֹעֶה אֲשֶׁר יַעֲמֹד לְפָנָי׃
50.45 לָכֵן שִׁמְעוּ עֲצַת־יְהוָה אֲשֶׁר יָעַץ אֶל־בָּבֶל וּמַחְשְׁבֹותָיו אֲשֶׁר חָשַׁב אֶל־אֶרֶץ כַּשְׂדִּים אִם־לֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן אִם־לֹא יַשִּׁים עֲלֵיהֶם נָוֶה׃
50.46 מִקֹּול נִתְפְּשָׂה בָבֶל נִרְעֲשָׁה הָאָרֶץ וּזְעָקָה בַּגֹּויִם נִשְׁמָע׃ ס
50.1 Hadaabaar Aaxxaer dibaer jHwaaH Aael-baabael Aael-Aaeraec kaxdijm bjad jirmjaaHw HanaabijA׃
50.2 Hagijdw bagowjim wHaxxmijOw wxAw-nes HaxxmijOw Aal-tkahedw Aimrw nilkdaaH baabael Hobijxx bel hat mrodaak Hobijxxw OacabaejHaa hatw gilwlaejHaa׃
50.3 kij OaalaaH OaalaejHaa gowj micaapown HwA-jaaxxijt Aaet-AarcaaH lxxamaaH wloA-jiHjaeH jowxxeb baaH meAaadaam wOad-bHemaaH naadw Haalaakw׃
50.4 bajaamijm HaaHemaaH wbaaOet HaHijA nAum-jHwaaH jaaboAw bnej-jixraaAel HemaaH wbnej-jHwdaaH jahdaaw Haalowk wbaakow jelekw wAaet-jHwaaH AaeloHejHaem jbaqexxw׃
50.5 cijown jixxAaalw daeraek HenaaH pnejHaem boAw wnilww Aael-jHwaaH brijt Oowlaam loA tixxaakeha׃ s
50.6 coAn Aobdowt [HaajaaH k] (Haajw q) Oamij roOejHaem HitOwm Haarijm [xxowbebijm k] (xxowbbwm q) meHar Aael-gibOaaH Haalaakw xxaakhw ribcaam׃
50.7 kaal-mowcAejHaem Aakaalwm wcaarejHaem Aaamrw loA naeAxxaam tahat Aaxxaer haaTAw lajHwaaH nweH-caedaeq wmiqweH AabowtejHaem jHwaaH׃ s
50.8 nudw mitowk baabael wmeAaeraec kaxdijm [jaacAw k] (ceAw q) wiHjw kOatwdijm lipnej-coAn׃
50.9 kij HineH Aaanokij meOijr wmaOalaeH Oal-baabael qHal-gowjim gdolijm meAaeraec caapown wOaarkw laaH mixxaam tilaaked hicaajw kgibowr maxxkijl loA jaaxxwb rejqaam׃
50.10 wHaajtaaH kaxdijm lxxaalaal kaal-xxollaejHaa jixbaaOw nAum-jHwaaH׃
50.11 kij [tixmhij k] (tixmhw q) kij [taOalzij k] (taOalzw q) xxosej nahalaatij kij [taapwxxij k] (taapwxxw q) kOaeglaaH daaxxaaH [wticHalij k] (wticHalw q) kaaAabirijm׃
50.12 bowxxaaH Aimkaem mAod haapraaH jowladtkaem HineH Aaharijt gowjim midbaar cijaaH waOaraabaaH׃
50.13 miqaecaep jHwaaH loA texxeb wHaajtaaH xxmaamaaH kulaaH kol Oober Oal-baabael jixxom wjixxroq Oal-kaal-makowtaejHaa׃
50.14 Oirkw Oal-baabael saabijb kaal-dorkej qaexxaet jdw AelaejHaa Aal-tahmlw Aael-hec kij lajHwaaH haaTaaAaaH׃
50.15 HaarijOw OaalaejHaa saabijb naatnaaH jaadaaH naaplw [AaxxwijotaejHaa k] (AaaxxjowtaejHaa q) naeHaersw howmowtaejHaa kij niqmat jHwaaH HijA Hinaaqmw baaH kaAaxxaer OaaxtaaH Oaxw-laaH׃
50.16 kirtw zowreOa mibaabael wtopex magaal bOet qaacijr mipnej haeraeb HajownaaH Aijxx Aael-Oamow jipnw wAijxx lAarcow jaanusw׃ s
50.17 xaeH pzwraaH jixraaAel Aaraajowt Hidijhw HaariAxxown Aakaalow maelaek Aaxxwr wzaeH HaaAaharown Oicmow nbwkadraeAcar maelaek baabael׃ s
50.18 laaken koH-Aaamar jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel Hinnij poqed Aael-maelaek baabael wAael-Aarcow kaAaxxaer paaqadtij Aael-maelaek Aaxxwr׃
50.19 wxxobabtij Aaet-jixraaAel Aael-naaweHw wraaOaaH Hakarmael wHabaaxxaan wbHar Aaeprajim wHagilOaad tixbaO napxxow׃
50.20 bajaamijm HaaHem wbaaOet HaHijA nAum-jHwaaH jbuqaxx Aaet-Oawon jixraaAel wAejnaenw wAaet-haToAt jHwdaaH wloA timaacaeAjnaaH kij Aaeslah laAaxxaer AaxxAijr׃
50.21 Oal-HaaAaaraec mraatajim OaleH OaalaejHaa wAael-jowxxbej pqowd harob wHaharem AaharejHaem nAum-jHwaaH waOaxeH kkol Aaxxaer ciwijtijkaa׃ s
50.22 qowl milhaamaaH baaAaaraec wxxaebaer gaadowl׃
50.23 Aejk nigdaO wajixxaaber paTijxx kaal-HaaAaaraec Aejk HaajtaaH lxxamaaH baabael bagowjim׃
50.24 jaaqoxxtij laak wgam-nilkadt baabael wAat loA jaadaaOat nimceAt wgam-nitpaxt kij bajHwaaH Hitgaarijt׃
50.25 paatah jHwaaH Aaet-Aowcaarow wajowceA Aaet-klej zaOmow kij-mlaaAkaaH HijA laAdonaaj jHwiH cbaaAowt bAaeraec kaxdijm׃
50.26 boAw-laaH miqec pithw maAabusaejHaa saalwHaa kmow-Oaremijm wHaharijmwHaa Aal-tHij-laaH xxAerijt׃
50.27 hirbw kaal-paaraejHaa jerdw laTaabah Howj OalejHaem kij-baaA jowmaam Oet pqudaataam׃ s
50.28 qowl naasijm wpleTijm meAaeraec baabael lHagijd bcijown Aaet-niqmat jHwaaH AaeloHejnw niqmat Hejkaalow׃
50.29 HaxxmijOw Aael-baabael rabijm kaal-dorkej qaexxaet hanw OaalaejHaa saabijb Aal-jHij- (laaH q) pleTaaH xxalmw-laaH kpaaOaalaaH kkol Aaxxaer OaaxtaaH Oaxw-laaH kij Aael-jHwaaH zaadaaH Aael-qdowxx jixraaAel׃
50.30 laaken jiplw bahwraejHaa birhobotaejHaa wkaal-Aanxxej milhamtaaH jidamw bajowm HaHwA nAum-jHwaaH׃ s
50.31 Hinnij Aelaejkaa zaadown nAum-Aadonaaj jHwiH cbaaAowt kij baaA jowmkaa Oet pqadtijkaa׃
50.32 wkaaxxal zaadown wnaapal wAejn low meqijm wHicatij Aexx bOaaraajw wAaaklaaH kaal-sbijbotaajw׃ s
50.33 koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt Oaxxwqijm bnej-jixraaAel wbnej-jHwdaaH jahdaaw wkaal-xxobejHaem Haehaezijqw baam meAanw xxalhaam׃
50.34 goAalaam haazaaq jHwaaH cbaaAowt xxmow rijb jaarijb Aaet-rijbaam lmaOan HirgijOa Aaet-HaaAaaraec wHirgijz ljoxxbej baabael׃
50.35 haeraeb Oal-kaxdijm nAum-jHwaaH wAael-joxxbej baabael wAael-xaaraejHaa wAael-hakaamaejHaa׃
50.36 haeraeb Aael-Habadijm wnoAaalw haeraeb Aael-gibowraejHaa waahaatw׃
50.37 haeraeb Aael-swsaajw wAael-rikbow wAael-kaal-HaaOaeraeb Aaxxaer btowkaaH wHaajw lnaaxxijm haeraeb Aael-AowcrotaejHaa wbuzaazw׃
50.38 horaeb Aael-mejmaejHaa wjaabexxw kij Aaeraec psilijm HijA wbaaAejmijm jitHolaalw׃
50.39 laaken jexxbw cijijm Aaet-Aijijm wjaaxxbw baaH bnowt jaOanaaH wloA-texxeb Oowd laanaecah wloA tixxkown Oad-dowr waadowr׃
50.40 kmaHpekat AaeloHijm Aaet-sdom wAaet-OamoraaH wAaet-xxkenaejHaa nAum-jHwaaH loA-jexxeb xxaam Aijxx wloA-jaagwr baaH baen-Aaadaam׃
50.41 HineH Oam baaA micaapown wgowj gaadowl wmlaakijm rabijm jeOorw mijarktej-Aaaraec׃
50.42 qaexxaet wkijdon jahazijqw Aakzaarij HemaaH wloA jrahemw qowlaam kajaam jaeHaemaeH wOal-swsijm jirkaabw Oaarwk kAijxx lamilhaamaaH Oaalajik bat-baabael׃
50.43 xxaamaO maelaek-baabael Aaet-xximOaam wraapw jaadaajw caaraaH HaehaezijqatHw hijl kajowledaaH׃
50.44 HineH kAarjeH jaOalaeH migAown Hajarden Aael-nweH Aejtaan kij-AargiOaaH [Aarwcem k] (Aarijcem q) meOaalaejHaa wmij baahwr AelaejHaa Aaepqod kij mij kaamownij wmij jowOidaenij wmij-zaeH roOaeH Aaxxaer jaOamod lpaanaaj׃
50.45 laaken xximOw Oacat-jHwaaH Aaxxaer jaaOac Aael-baabael wmahxxbowtaajw Aaxxaer haaxxab Aael-Aaeraec kaxdijm Aim-loA jishaabwm cOijrej HacoAn Aim-loA jaxxijm OalejHaem naawaeH׃
50.46 miqowl nitpxaaH baabael nirOaxxaaH HaaAaaraec wzOaaqaaH bagowjim nixxmaaO׃ s
50.1 הדבר אשר דבר יהוה אל־בבל אל־ארץ כשדים ביד ירמיהו הנביא׃
50.2 הגידו בגוים והשמיעו ושאו־נס השמיעו אל־תכחדו אמרו נלכדה בבל הביש בל חת מרדך הבישו עצביה חתו גלוליה׃
50.3 כי עלה עליה גוי מצפון הוא־ישית את־ארצה לשמה ולא־יהיה יושב בה מאדם ועד־בהמה נדו הלכו׃
50.4 בימים ההמה ובעת ההיא נאם־יהוה יבאו בני־ישראל המה ובני־יהודה יחדו הלוך ובכו ילכו ואת־יהוה אלהיהם יבקשו׃
50.5 ציון ישאלו דרך הנה פניהם באו ונלוו אל־יהוה ברית עולם לא תשכח׃ ס
50.6 צאן אבדות [היה כ] (היו ק) עמי רעיהם התעום הרים [שובבים כ] (שובבום ק) מהר אל־גבעה הלכו שכחו רבצם׃
50.7 כל־מוצאיהם אכלום וצריהם אמרו לא נאשם תחת אשר חטאו ליהוה נוה־צדק ומקוה אבותיהם יהוה׃ ס
50.8 נדו מתוך בבל ומארץ כשדים [יצאו כ] (צאו ק) והיו כעתודים לפני־צאן׃
50.9 כי הנה אנכי מעיר ומעלה על־בבל קהל־גוים גדלים מארץ צפון וערכו לה משם תלכד חציו כגבור משכיל לא ישוב ריקם׃
50.10 והיתה כשדים לשלל כל־שלליה ישבעו נאם־יהוה׃
50.11 כי [תשמחי כ] (תשמחו ק) כי [תעלזי כ] (תעלזו ק) שסי נחלתי כי [תפושי כ] (תפושו ק) כעגלה דשה [ותצהלי כ] (ותצהלו ק) כאברים׃
50.12 בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה׃
50.13 מקצף יהוה לא תשב והיתה שממה כלה כל עבר על־בבל ישם וישרק על־כל־מכותיה׃
50.14 ערכו על־בבל ׀ סביב כל־דרכי קשת ידו אליה אל־תחמלו אל־חץ כי ליהוה חטאה׃
50.15 הריעו עליה סביב נתנה ידה נפלו [אשויתיה כ] (אשיותיה ק) נהרסו חומותיה כי נקמת יהוה היא הנקמו בה כאשר עשתה עשו־לה׃
50.16 כרתו זורע מבבל ותפש מגל בעת קציר מפני חרב היונה איש אל־עמו יפנו ואיש לארצו ינסו׃ ס
50.17 שה פזורה ישראל אריות הדיחו הראשון אכלו מלך אשור וזה האחרון עצמו נבוכדראצר מלך בבל׃ ס
50.18 לכן כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פקד אל־מלך בבל ואל־ארצו כאשר פקדתי אל־מלך אשור׃
50.19 ושבבתי את־ישראל אל־נוהו ורעה הכרמל והבשן ובהר אפרים והגלעד תשבע נפשו׃
50.20 בימים ההם ובעת ההיא נאם־יהוה יבקש את־עון ישראל ואיננו ואת־חטאת יהודה ולא תמצאינה כי אסלח לאשר אשאיר׃
50.21 על־הארץ מרתים עלה עליה ואל־יושבי פקוד חרב והחרם אחריהם נאם־יהוה ועשה ככל אשר צויתיך׃ ס
50.22 קול מלחמה בארץ ושבר גדול׃
50.23 איך נגדע וישבר פטיש כל־הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים׃
50.24 יקשתי לך וגם־נלכדת בבל ואת לא ידעת נמצאת וגם־נתפשת כי ביהוה התגרית׃
50.25 פתח יהוה את־אוצרו ויוצא את־כלי זעמו כי־מלאכה היא לאדני יהוה צבאות בארץ כשדים׃
50.26 באו־לה מקץ פתחו מאבסיה סלוה כמו־ערמים והחרימוה אל־תהי־לה שארית׃
50.27 חרבו כל־פריה ירדו לטבח הוי עליהם כי־בא יומם עת פקדתם׃ ס
50.28 קול נסים ופלטים מארץ בבל להגיד בציון את־נקמת יהוה אלהינו נקמת היכלו׃
50.29 השמיעו אל־בבל ׀ רבים כל־דרכי קשת חנו עליה סביב אל־יהי־ (לה ק) פלטה שלמו־לה כפעלה ככל אשר עשתה עשו־לה כי אל־יהוה זדה אל־קדוש ישראל׃
50.30 לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל־אנשי מלחמתה ידמו ביום ההוא נאם־יהוה׃ ס
50.31 הנני אליך זדון נאם־אדני יהוה צבאות כי בא יומך עת פקדתיך׃
50.32 וכשל זדון ונפל ואין לו מקים והצתי אש בעריו ואכלה כל־סביבתיו׃ ס
50.33 כה אמר יהוה צבאות עשוקים בני־ישראל ובני־יהודה יחדו וכל־שביהם החזיקו בם מאנו שלחם׃
50.34 גאלם ׀ חזק יהוה צבאות שמו ריב יריב את־ריבם למען הרגיע את־הארץ והרגיז לישבי בבל׃
50.35 חרב על־כשדים נאם־יהוה ואל־ישבי בבל ואל־שריה ואל־חכמיה׃
50.36 חרב אל־הבדים ונאלו חרב אל־גבוריה וחתו׃
50.37 חרב אל־סוסיו ואל־רכבו ואל־כל־הערב אשר בתוכה והיו לנשים חרב אל־אוצרתיה ובזזו׃
50.38 חרב אל־מימיה ויבשו כי ארץ פסלים היא ובאימים יתהללו׃
50.39 לכן ישבו ציים את־איים וישבו בה בנות יענה ולא־תשב עוד לנצח ולא תשכון עד־דור ודור׃
50.40 כמהפכת אלהים את־סדם ואת־עמרה ואת־שכניה נאם־יהוה לא־ישב שם איש ולא־יגור בה בן־אדם׃
50.41 הנה עם בא מצפון וגוי גדול ומלכים רבים יערו מירכתי־ארץ׃
50.42 קשת וכידן יחזיקו אכזרי המה ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל־סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת־בבל׃
50.43 שמע מלך־בבל את־שמעם ורפו ידיו צרה החזיקתהו חיל כיולדה׃
50.44 הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל־נוה איתן כי־ארגעה [ארוצם כ] (אריצם ק) מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יועדני ומי־זה רעה אשר יעמד לפני׃
50.45 לכן שמעו עצת־יהוה אשר יעץ אל־בבל ומחשבותיו אשר חשב אל־ארץ כשדים אם־לא יסחבום צעירי הצאן אם־לא ישים עליהם נוה׃
50.46 מקול נתפשה בבל נרעשה הארץ וזעקה בגוים נשמע׃ ס
50.1 Hdbr Axr dbr jHwH Al-bbl Al-Arc kxdjm bjd jrmjHw HnbjA׃
50.2 Hgjdw bgwjm wHxmjOw wxAw-ns HxmjOw Al-tkhdw Amrw nlkdH bbl Hbjx bl ht mrdk Hbjxw OcbjH htw glwljH׃
50.3 kj OlH OljH gwj mcpwn HwA-jxjt At-ArcH lxmH wlA-jHjH jwxb bH mAdm wOd-bHmH ndw Hlkw׃
50.4 bjmjm HHmH wbOt HHjA nAm-jHwH jbAw bnj-jxrAl HmH wbnj-jHwdH jhdw Hlwk wbkw jlkw wAt-jHwH AlHjHm jbqxw׃
50.5 cjwn jxAlw drk HnH pnjHm bAw wnlww Al-jHwH brjt Owlm lA txkh׃ s
50.6 cAn Abdwt [HjH k] (Hjw q) Omj rOjHm HtOwm Hrjm [xwbbjm k] (xwbbwm q) mHr Al-gbOH Hlkw xkhw rbcm׃
50.7 kl-mwcAjHm Aklwm wcrjHm Amrw lA nAxm tht Axr hTAw ljHwH nwH-cdq wmqwH AbwtjHm jHwH׃ s
50.8 ndw mtwk bbl wmArc kxdjm [jcAw k] (cAw q) wHjw kOtwdjm lpnj-cAn׃
50.9 kj HnH Ankj mOjr wmOlH Ol-bbl qHl-gwjm gdljm mArc cpwn wOrkw lH mxm tlkd hcjw kgbwr mxkjl lA jxwb rjqm׃
50.10 wHjtH kxdjm lxll kl-xlljH jxbOw nAm-jHwH׃
50.11 kj [txmhj k] (txmhw q) kj [tOlzj k] (tOlzw q) xsj nhltj kj [tpwxj k] (tpwxw q) kOglH dxH [wtcHlj k] (wtcHlw q) kAbrjm׃
50.12 bwxH Amkm mAd hprH jwldtkm HnH Ahrjt gwjm mdbr cjH wOrbH׃
50.13 mqcp jHwH lA txb wHjtH xmmH klH kl Obr Ol-bbl jxm wjxrq Ol-kl-mkwtjH׃
50.14 Orkw Ol-bbl sbjb kl-drkj qxt jdw AljH Al-thmlw Al-hc kj ljHwH hTAH׃
50.15 HrjOw OljH sbjb ntnH jdH nplw [AxwjtjH k] (AxjwtjH q) nHrsw hwmwtjH kj nqmt jHwH HjA Hnqmw bH kAxr OxtH Oxw-lH׃
50.16 krtw zwrO mbbl wtpx mgl bOt qcjr mpnj hrb HjwnH Ajx Al-Omw jpnw wAjx lArcw jnsw׃ s
50.17 xH pzwrH jxrAl Arjwt Hdjhw HrAxwn Aklw mlk Axwr wzH HAhrwn Ocmw nbwkdrAcr mlk bbl׃ s
50.18 lkn kH-Amr jHwH cbAwt AlHj jxrAl Hnnj pqd Al-mlk bbl wAl-Arcw kAxr pqdtj Al-mlk Axwr׃
50.19 wxbbtj At-jxrAl Al-nwHw wrOH Hkrml wHbxn wbHr Aprjm wHglOd txbO npxw׃
50.20 bjmjm HHm wbOt HHjA nAm-jHwH jbqx At-Own jxrAl wAjnnw wAt-hTAt jHwdH wlA tmcAjnH kj Aslh lAxr AxAjr׃
50.21 Ol-HArc mrtjm OlH OljH wAl-jwxbj pqwd hrb wHhrm AhrjHm nAm-jHwH wOxH kkl Axr cwjtjk׃ s
50.22 qwl mlhmH bArc wxbr gdwl׃
50.23 Ajk ngdO wjxbr pTjx kl-HArc Ajk HjtH lxmH bbl bgwjm׃
50.24 jqxtj lk wgm-nlkdt bbl wAt lA jdOt nmcAt wgm-ntpxt kj bjHwH Htgrjt׃
50.25 pth jHwH At-Awcrw wjwcA At-klj zOmw kj-mlAkH HjA lAdnj jHwH cbAwt bArc kxdjm׃
50.26 bAw-lH mqc pthw mAbsjH slwH kmw-Ormjm wHhrjmwH Al-tHj-lH xArjt׃
50.27 hrbw kl-prjH jrdw lTbh Hwj OljHm kj-bA jwmm Ot pqdtm׃ s
50.28 qwl nsjm wplTjm mArc bbl lHgjd bcjwn At-nqmt jHwH AlHjnw nqmt Hjklw׃
50.29 HxmjOw Al-bbl rbjm kl-drkj qxt hnw OljH sbjb Al-jHj- (lH q) plTH xlmw-lH kpOlH kkl Axr OxtH Oxw-lH kj Al-jHwH zdH Al-qdwx jxrAl׃
50.30 lkn jplw bhwrjH brhbtjH wkl-Anxj mlhmtH jdmw bjwm HHwA nAm-jHwH׃ s
50.31 Hnnj Aljk zdwn nAm-Adnj jHwH cbAwt kj bA jwmk Ot pqdtjk׃
50.32 wkxl zdwn wnpl wAjn lw mqjm wHctj Ax bOrjw wAklH kl-sbjbtjw׃ s
50.33 kH Amr jHwH cbAwt Oxwqjm bnj-jxrAl wbnj-jHwdH jhdw wkl-xbjHm Hhzjqw bm mAnw xlhm׃
50.34 gAlm hzq jHwH cbAwt xmw rjb jrjb At-rjbm lmOn HrgjO At-HArc wHrgjz ljxbj bbl׃
50.35 hrb Ol-kxdjm nAm-jHwH wAl-jxbj bbl wAl-xrjH wAl-hkmjH׃
50.36 hrb Al-Hbdjm wnAlw hrb Al-gbwrjH whtw׃
50.37 hrb Al-swsjw wAl-rkbw wAl-kl-HOrb Axr btwkH wHjw lnxjm hrb Al-AwcrtjH wbzzw׃
50.38 hrb Al-mjmjH wjbxw kj Arc psljm HjA wbAjmjm jtHllw׃
50.39 lkn jxbw cjjm At-Ajjm wjxbw bH bnwt jOnH wlA-txb Owd lnch wlA txkwn Od-dwr wdwr׃
50.40 kmHpkt AlHjm At-sdm wAt-OmrH wAt-xknjH nAm-jHwH lA-jxb xm Ajx wlA-jgwr bH bn-Adm׃
50.41 HnH Om bA mcpwn wgwj gdwl wmlkjm rbjm jOrw mjrktj-Arc׃
50.42 qxt wkjdn jhzjqw Akzrj HmH wlA jrhmw qwlm kjm jHmH wOl-swsjm jrkbw Orwk kAjx lmlhmH Oljk bt-bbl׃
50.43 xmO mlk-bbl At-xmOm wrpw jdjw crH HhzjqtHw hjl kjwldH׃
50.44 HnH kArjH jOlH mgAwn Hjrdn Al-nwH Ajtn kj-ArgOH [Arwcm k] (Arjcm q) mOljH wmj bhwr AljH Apqd kj mj kmwnj wmj jwOdnj wmj-zH rOH Axr jOmd lpnj׃
50.45 lkn xmOw Oct-jHwH Axr jOc Al-bbl wmhxbwtjw Axr hxb Al-Arc kxdjm Am-lA jshbwm cOjrj HcAn Am-lA jxjm OljHm nwH׃
50.46 mqwl ntpxH bbl nrOxH HArc wzOqH bgwjm nxmO׃ s
50.1 Verbum, quod locutus est Dominus de Babylone et de terra Chaldaeorum in manu Ieremiae prophetae:
50.2 “ Annuntiate in gentibus et auditum facite, levate signum; praedicate et nolite celare, dicite: “Capta est Babylon, confusus est Bel, victus est Merodach. Confusa sunt sculptilia eius, superata sunt idola eorum”.
50.3 Quoniam ascendit contra eam gens ab aquilone, quae ponet terram eius in solitudinem, et non erit qui habitet in ea ab homine usque ad pecus: et moti sunt et abierunt.
50.4 In diebus illis et in tempore illo, ait Dominus, venient filii Israel ipsi et filii Iudae simul; ambulantes et flentes properabunt et Dominum Deum suum quaerent.
50.5 De Sion interrogabunt, ad cuius viam facies eorum: “Venite, et apponamur ad Dominum foedere sempiterno, quod nulla oblivione delebitur”.
50.6 Grex perditus factus est populus meus, pastores eorum seduxerunt eos feceruntque vagari in montibus; de monte in collem transierunt, obliti sunt cubilis sui.
50.7 Omnes, qui invenerunt, comederunt eos, et hostes eorum dixerunt: “Non delinquimus, pro eo quod peccaverunt Domino, habitaculo iustitiae et exspectationi patrum eorum Domino”.
50.8 Recedite de medio Babylonis et de terra Chaldaeorum egredimini; et estote quasi haedi ante gregem.
50.9 Quoniam ecce ego suscito et adducam in Babylonem congregationem gentium magnarum de terra aquilonis; et praeparabuntur adversus eam, et inde capietur: sagitta eorum quasi bellatoris electi non revertetur vacua.
50.10 Et erit Chaldaea in praedam; omnes vastantes eam replebuntur ”, ait Dominus.
50.11 Dum exsultatis et magna loquimini diripientes hereditatem meam dum effusi estis sicut vituli super herbam et hinnitis sicut equi fortes,
50.12 confusa est mater vestra nimis, et in opprobrium facta est, quae genuit vos; ecce novissima erit in gentibus, deserta, invia et arens.
50.13 Ab ira Domini non habitabitur, sed redigetur tota in solitudinem; omnis, qui transibit per Babylonem, stupebit et sibilabit super universis plagis eius.
50.14 Praeparamini contra Babylonem per circuitum omnes, qui tenditis arcum; debellate eam, non parcatis iaculis, quia Domino peccavit.
50.15 Clamate adversus eam; ubique dedit manum, ceciderunt fundamenta eius, destructi sunt muri eius, quoniam ultio Domini est; ultionem accipite de ea: sicut fecit, facite ei.
50.16 Disperdite satorem de Babylone et tenentem falcem in tempore messis; a facie gladii saevientis unusquisque ad populum suum convertetur, et singuli ad terram suam fugient.
50.17 Ovis dispersa Israel; leones eiecerunt eum. Primus comedit eum rex Assyriae; iste novissimus exossavit eum Nabuchodonosor rex Babylonis.
50.18 Propterea haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel: “ Ecce ego visitabo regem Babylonis et terram eius, sicut visitavi regem Assyriae;
50.19 et reducam Israel ad pascua sua, et pascetur Carmelum et Basan, et in monte Ephraim et Galaad saturabitur anima eius.
50.20 In diebus illis et in tempore illo, ait Dominus, quaeretur iniquitas Israel et non erit, et peccatum Iudae et non invenietur, quoniam propitius ero eis, quos reliquero.
50.21 Super terram Merataim ascende et super habitatores Phacud. Dissipa et interfice persequens eos, ait Dominus, et fac iuxta omnia, quae praecepi tibi ”.
50.22 Vox belli in terra et contritio magna.
50.23 Quomodo confractus est et contritus malleus universae terrae? Quomodo versa est in desolationem Babylon in gentibus?
50.24 Illaqueavi te, et capta es, Babylon, et nesciebas; inventa es et apprehensa, quoniam Dominum provocasti.
50.25 Aperuit Dominus thesaurum suum et protulit vasa irae suae, quoniam opus est Domino Deo exercituum in terra Chaldaeorum.
50.26 Venite ad eam ab extremis finibus, aperite horrea eius; redigite eam in acervos lapidum quasi manipulos et interficite eam, nec sit quidquam reliquum.
50.27 Dissipate universos tauros eius, descendant in occisionem. Vae eis, quia venit dies eorum, tempus visitationis eorum!
50.28 Vox fugientium et eorum, qui evaserunt de terra Babylonis, ut annuntient in Sion ultionem Domini Dei nostri, ultionem templi eius.
50.29 Convocate in Babylonem sagittarios, omnes, qui tendunt arcum; consistite adversus eam per gyrum, et nullus evadat: reddite ei secundum opus suum, iuxta omnia, quae fecit, facite illi, quia contra Dominum erecta est, adversum Sanctum Israel.
50.30 “ Idcirco cadent iuvenes eius in plateis eius, et omnes viri bellatores eius conticescent in die illa, ait Dominus.
50.31 Ecce ego ad te, Superbia, dicit Dominus, Deus exercituum, quia venit dies tuus, tempus visitationis tuae.
50.32 Et cadet Superbia et corruet, et non erit qui suscitet eam; et succendam ignem in urbibus eius, et devorabit omnia in circuitu eius ”.
50.33 Haec dicit Dominus exercituum: “ Calumniam sustinent filii Israel et filii Iudae simul; omnes, qui ceperunt eos, tenent, nolunt dimittere eos.
50.34 Redemptor eorum fortis, Dominus exercituum nomen eius, iudicio defendet causam eorum, ut quietem det terrae et conturbet habitatores Babylonis.
50.35 Gladius ad Chaldaeos, ait Dominus, et ad habitatores Babylonis et ad principes et ad sapientes eius!
50.36 Gladius ad divinos eius, qui stulti erunt! Gladius ad fortes illius, qui timebunt!
50.37 Gladius ad equos eius et ad currus eius et ad omne vulgus, quod est in medio eius; et erunt quasi mulieres! Gladius ad thesauros eius, qui diripientur!
50.38 Siccitas super aquas eius erit, et arescent, quia terra sculptilium est, et in portentis insaniunt.
50.39 Propterea habitabunt dracones cum thoibus, et habitabunt in ea struthiones; et non inhabitabitur ultra usque in sempiternum nec exstruetur usque ad generationem et generationem.
50.40 Sicut subvertit Deus Sodomam et Gomorram et vicinas eius, ait Dominus, non habitabit ibi vir, et non peregrinabitur in ea filius hominis.
50.41 Ecce populus venit ab aquilone, et gens magna et reges multi consurgent a finibus terrae.
50.42 Arcum et acinacem apprehendent, crudeles sunt et immisericordes; vox eorum quasi mare sonabit, et super equos ascendent sicut vir paratus ad proelium contra te, filia Babylon.
50.43 Audivit rex Babylonis famam eorum, et dissolutae sunt manus eius; angustia apprehendit eum, dolor quasi parturientem.
50.44 Ecce quasi leo ascendet de silva condensa Iordanis ad prata semper virentia, quia subito currere faciam eos ex illa et, qui erit electus, illum praeponam ei. Quis enim similis mei? Et quis vocabit me in iudicium? Et quis est iste pastor, qui resistat vultui meo? ”.
50.45 Propterea audite consilium Domini, quod mente concepit adversum Babylonem, et cogitationes eius, quas cogitavit super terram Chaldaeorum: certe abstrahent parvulos gregis, certe desolabuntur super eos pascua eorum.
50.46 A voce captivitatis Babylonis commota est terra, et clamor inter gentes auditus est.
51.1 So spricht der HERR: Siehe, ich erwecke wider Babel und wider die, welche das «Herz meiner Widersacher» bewohnen, einen verderbenden Wind;
51.2 und ich will Worfler nach Babel schicken, welche sie worfeln und ihr Land auskehren sollen; denn sie werden sich am bösen Tage von allen Seiten wider sie aufmachen.
51.3 Laßt keinen Bogenschützen seinen Bogen spannen, noch in seinem Panzer sich erheben! Und habt kein Mitleid mit ihrer jungen Mannschaft; vollstreckt den Bann am ganzen Heer!
51.4 Sie sollen im Lande der Chaldäer erschlagen hinfallen und auf ihren Gassen erstochen werden!
51.5 Denn Israel und Juda sollen nicht verwitwet gelassen werden von ihrem Gott, dem HERRN der Heerscharen, obgleich ihr Land voller Schuld ist vor dem Heiligen Israels.
51.6 Fliehet aus Babel und rettet ein jeder seine Seele, daß ihr nicht umkommet in ihrer Missetat! Denn dies ist die Zeit der Rache des HERRN; er bezahlt ihr, was sie verdient hat.
51.7 Babel war ein goldener Becher in der Hand des HERRN, der die ganze Welt trunken machte; die Völker haben von ihrem Wein getrunken, darum sind die Völker toll geworden.
51.8 Babel ist plötzlich gefallen und zertrümmert worden. Heulet über sie! Bringet Balsam für ihre Wunden, vielleicht kann sie geheilt werden!
51.9 «Wir haben Babel heilen wollen, aber sie ist nicht gesund geworden! Verlasset sie und lasset uns ein jeder in sein Land ziehen! Denn ihr Gericht reicht bis zum Himmel und steigt bis zu den Wolken empor.
51.10 Der HERR hat unsere Gerechtigkeit ans Licht gebracht; kommt, wir wollen zu Zion das Werk des HERRN, unsres Gottes, erzählen!»
51.11 Schärfet die Pfeile, fasset die Schilde! Der HERR hat den Geist der Könige der Meder erweckt; denn seine Gedanken stehen wider Babel, um sie zu verderben, denn das ist die Rache des HERRN, die Rache für seinen Tempel.
51.12 Gegen die Mauern Babels erhebet das Panier, verstärket die Schildwachen, bestellet Wächter, leget einen Hinterhalt! Denn was der HERR sich vorgenommen, was er wider die Bewohner von Babel geredet hat, das wird er auch tun.
51.13 Die du an großen Wassern wohnst und viele Schätze hast, dein Ende ist gekommen, das Maß deines Raubes ist voll !
51.14 Der HERR der Heerscharen hat bei sich selbst geschworen: Ich will dich mit Menschen füllen wie mit Heuschrecken, die sollen dir ein Kelterlied singen!
51.15 Er ist es, der die Erde durch seine Kraft gemacht, den Weltkreis in seiner Weisheit gegründet und mit seinem Verstand den Himmel ausgespannt hat.
51.16 Wenn er seine Stimme hören läßt, so sammelt sich eine Menge Wassers am Himmel, und er zieht Gewölk von den Enden der Erde herauf; er macht Blitze, damit es regne, und läßt den Wind aus seinen Vorratskammern hervor.
51.17 Alle Menschen werden zu Narren trotz ihrer Wissenschaft, und ob den Bildern werden alle Gießer zuschanden; denn was sie gießen, ist Betrug, und kein Geist ist darin!
51.18 Schwindel ist's, ein lächerliches Machwerk; zur Zeit ihrer Heimsuchung gehen sie zugrunde!
51.19 Aber Jakobs Teil ist nicht wie diese, sondern Er ist's, der alles gemacht hat, auch Israel, den Stamm seines Erbteils; HERR der Heerscharen ist sein Name.
51.20 Du bist mir ein Hammer und eine Kriegswaffe gewesen; mit dir habe ich Völker zerschmettert und Königreiche mit dir zerstört;
51.21 ich habe mit dir Roß und Reiter zerschmettert, Kriegswagen samt den Reisigen;
51.22 zerschmettert habe ich mit dir Mann und Weib, Greis und Knabe, Jüngling und Jungfrau;
51.23 mit dir habe ich auch den Hirten samt seiner Herde zerschmettert, den Ackersmann samt seinem Gespann; Fürsten und Landvögte zerschmetterte ich mit dir.
51.24 Nun aber will ich Babel und allen Bewohnern Chaldäas alles Böse vergelten, das sie Zion angetan haben, vor euren Augen, spricht der HERR.
51.25 Siehe, ich will an dich, du Berg des Verderbens, der du die ganze Erde verdirbst; an dich (spricht der HERR) lege ich meine Hand und wälze dich von den Felsen herunter und mache dich zu einem ausgebrannten Krater,
51.26 daß man weder Eckstein noch Grundstein von dir nehmen soll, sondern eine ewige Wüste sollst du werden, spricht der HERR.
51.27 Pflanzet das Panier auf im Lande, blaset die Posaune unter den Heiden, heiliget die Völker wider sie, berufet die Königreiche Ararat, Minni und Askenas gegen sie, bestellt einen Heerführer wider sie, lasset Rosse anrücken, borstigen Heuschrecken gleich!
51.28 Heiliget Völker wider sie, die Könige von Medien, ihre Statthalter und ihre Landvögte und das ganze Gebiet ihrer Herrschaft!
51.29 Da wird die Erde zittern und beben, wenn der Ratschluß des HERRN wider Babel zustande kommt, um die Landschaft Babel zur Wüste zu machen, daß niemand mehr darin wohne.
51.30 Die Helden Babels stehen ab vom Kampfe, sie sitzen in ihren Burgen, ihre Kraft ist versiegt, sie sind zu Weibern geworden, ihre Wohnungen werden in Brand gesteckt, ihre Riegel zerbrochen!
51.31 Ein Schnelläufer läuft dem andern entgegen und ein Bote dem andern, um dem König von Babel zu melden, daß die Stadt an allen Enden eingenommen ist,
51.32 daß die Furten genommen und die Sümpfe durchs Feuer ausgetrocknet sind und die Kriegsleute den Mut verloren haben.
51.33 Denn also spricht der HERR der Heerscharen, der Gott Israels: Die Tochter Babel ist wie eine Tenne zur Zeit, da man sie feststampft: In kurzem wird für sie die Zeit der Ernte kommen!
51.34 «Nebukadnezar, der König von Babel, hat mich gefressen und vernichtet, er hat mich wie ein leeres Gefäß hingestellt, er hat mich verschlungen wie ein Drache, er hat seinen Bauch gefüllt, er hat mich aus meinem Paradies vertrieben.
51.35 Der Frevel, an mir und meinem Fleische begangen, komme über Babel!» spricht die Bewohnerin von Zion, «und mein Blut komme über die Bewohner von Chaldäa!» spricht Jerusalem.
51.36 Darum spricht der HERR also: Siehe, ich will deine Sache führen und die Rache für dich vollziehen; und will ihr Meer austrocknen und ihre Quelle versiegen lassen.
51.37 Und Babel soll zu einem Steinhaufen werden, zur Behausung der Schakale, zum Entsetzen und zum Gespött, weil niemand mehr darin wohnt.
51.38 Sie brüllen alle wie junge Löwen und knurren wie Löwenkätzchen;
51.39 wenn sie erhitzt sind, bereite ich ihnen ein Trinkgelage und mache sie trunken, damit sie frohlocken und einen ewigen Schlaf schlafen, davon sie nicht mehr erwachen sollen, spricht der HERR.
51.40 Ich führe sie wie Lämmer zur Schlachtbank hinab, wie Widder samt den Böcken.
51.41 Wie ist Sesach erobert und die Weltberühmte eingenommen worden! Wie ist Babel zum Entsetzen geworden unter den Heiden!
51.42 Ein Meer ist über Babel gegangen; von seinen brausenden Wellen wurde es bedeckt.
51.43 Seine Städte sind zur Einöde geworden, zu einem dürren und wüsten Land, zu einem Land, darin niemand wohnt und das kein Mensch durchzieht.
51.44 Ich will den Bel zu Babel heimsuchen und ihm wieder aus dem Rachen reißen, was er verschlungen hat; und die Heiden sollen ihm nicht mehr zuströmen; auch die Mauer Babels soll fallen.
51.45 Gehet fort aus ihrem Bereiche, mein Volk, und rettet ein jeder seine Seele vor dem grimmigen Zorn des HERRN!
51.46 Daß nur euer Herz nicht verzage und ihr euch nicht fürchtet vor dem Gerücht, das man im Lande hören wird, wenn in einem Jahre dieses und im andern Jahre jenes Gerücht kommt und Gewalttätigkeit verübt wird und ein Herrscher sich wider den andern erhebt!
51.47 Darum siehe, es kommen Tage, da ich über die Götzen Babels Gericht halten will; da soll ihr ganzes Land zuschanden werden und alle ihre Erschlagenen in ihrer Mitte fallen.
51.48 Himmel und Erde samt allem, was darin ist, werden alsdann über Babel jubeln, denn vom Norden her werden die Zerstörer über sie kommen, spricht der HERR.
51.49 Auch Babel soll fallen, ihr Erschlagenen Israels, gleichwie um Babels willen Erschlagene auf der ganzen Erde gefallen sind.
51.50 So ziehet nun hin, die ihr dem Schwerte entronnen seid, und stehet nicht still! Gedenket in der Ferne des HERRN, und Jerusalem sei eures Herzens Anliegen!
51.51 Wir mußten uns schämen; denn wir haben Schmähreden gehört; vor Scham mußten wir unser Angesicht bedecken, weil Fremde über die Heiligtümer des Hauses des HERRN hergefallen sind.
51.52 Darum seht, es kommen Tage, spricht der HERR, da ich über ihre Götzen Gericht halten will, und in ihrem ganzen Lande werden Verwundete stöhnen.
51.53 Stiege Babel auch bis zum Himmel empor und befestigte es seine Macht in der Höhe, so würden von mir dennoch ihre Zerstörer ausgehen, spricht der HERR.
51.54 Es erschallt ein Geschrei aus Babel und ein großes Krachen aus dem Lande der Chaldäer!
51.55 Denn der HERR zerstört Babel und macht darin dem lauten Lärmen ein Ende; es brausen ihre Wellen wie große Wasser; es erschallt ihr lautes Rufen.
51.56 Denn der Zerstörer ist über sie, über Babel, gekommen; ihre Helden sind gefangen und ihre Bogen zerbrochen worden; denn der HERR ist ein Gott der Vergeltung, er wird sicherlich bezahlen!
51.57 Und zwar will ich ihre Fürsten und ihre Weisen, ihre Statthalter, ihre Vögte und ihre Helden trunken machen, daß sie einen ewigen Schlaf schlafen, davon sie nicht mehr erwachen sollen, spricht der König, dessen Name HERR der Heerscharen ist.
51.58 So spricht der HERR der Heerscharen: Babel soll von seinen breiten Mauern gänzlich entblößt und seine hohen Tore sollen mit Feuer verbrannt werden. Also arbeiten die Völker umsonst, und die Nationen mühen sich für das Feuer ab!
51.59 Dies ist der Auftrag, welchen der Prophet Jeremia Seraja, dem Sohne Nerijas, des Sohnes Machsejas gab, als dieser Zedekia, den König von Juda, im vierten Jahre seiner Regierung nach Babel begleitete; Seraja war Reisemarschall.
51.60 Und Jeremia schrieb all das Unglück, das über Babel kommen sollte, in ein einziges Buch, alle jene Worte, die über Babel geschrieben sind.
51.61 Und Jeremia sprach zu Seraja: Wenn du nach Babel kommst, so siehe zu und lies alle diese Worte vor;
51.62 und du sollst sagen: HERR, du hast wider diesen Ort geredet, daß du ihn ausrotten wollest, also daß niemand mehr daselbst wohnen soll, weder Mensch noch Vieh, sondern daß er zur ewigen Wüste werde!
51.63 Und wenn du dieses Buch ganz ausgelesen hast, so binde einen Stein daran und wirf es in den Euphrat und sprich:
51.64 Also soll Babel versinken und nicht wieder aufkommen infolge des Unglücks, das ich über sie bringen werde! Bis hierher gehen die Worte Jeremias.
51.1 τάδε λέγει κύριος ἰδοὺ ἐγὼ ἐξεγείρω ἐπὶ βαβυλῶνα καὶ ἐπὶ τοὺς κατοικοῦντας χαλδαίους ἄνεμον καύσωνα διαφθείροντα
51.2 καὶ ἐξαποστελῶ εἰς βαβυλῶνα ὑβριστάς καὶ καθυβρίσουσιν αὐτὴν καὶ λυμανοῦνται τὴν γῆν αὐτῆς οὐαὶ ἐπὶ βαβυλῶνα κυκλόθεν ἐν ἡμέρᾳ κακώσεως αὐτῆς
51.3 ἐπ' αὐτὴν τεινέτω ὁ τείνων τὸ τόξον αὐτοῦ καὶ περιθέσθω ᾧ ἐστιν ὅπλα αὐτῷ καὶ μὴ φείσησθε ἐπὶ νεανίσκους αὐτῆς καὶ ἀφανίσατε πᾶσαν τὴν δύναμιν αὐτῆς
51.4 καὶ πεσοῦνται τραυματίαι ἐν γῇ χαλδαίων καὶ κατακεκεντημένοι ἔξωθεν αὐτῆς
51.5 διότι οὐκ ἐχήρευσεν ισραηλ καὶ ιουδας ἀπὸ θεοῦ αὐτῶν ἀπὸ κυρίου παντοκράτορος ὅτι ἡ γῆ αὐτῶν ἐπλήσθη ἀδικίας ἀπὸ τῶν ἁγίων ισραηλ
51.6 φεύγετε ἐκ μέσου βαβυλῶνος καὶ ἀνασῴζετε ἕκαστος τὴν ψυχὴν αὐτοῦ καὶ μὴ ἀπορριφῆτε ἐν τῇ ἀδικίᾳ αὐτῆς ὅτι καιρὸς ἐκδικήσεως αὐτῆς ἐστιν παρὰ κυρίου ἀνταπόδομα αὐτὸς ἀνταποδίδωσιν αὐτῇ
51.7 ποτήριον χρυσοῦν βαβυλὼν ἐν χειρὶ κυρίου μεθύσκον πᾶσαν τὴν γῆν ἀπὸ τοῦ οἴνου αὐτῆς ἐπίοσαν ἔθνη διὰ τοῦτο ἐσαλεύθησαν
51.8 καὶ ἄφνω ἔπεσεν βαβυλὼν καὶ συνετρίβη θρηνεῖτε αὐτήν λάβετε ῥητίνην τῇ διαφθορᾷ αὐτῆς εἴ πως ἰαθήσεται
51.9 ἰατρεύσαμεν τὴν βαβυλῶνα καὶ οὐκ ἰάθη ἐγκαταλίπωμεν αὐτὴν καὶ ἀπέλθωμεν ἕκαστος εἰς τὴν γῆν αὐτοῦ ὅτι ἤγγισεν εἰς οὐρανὸν τὸ κρίμα αὐτῆς ἐξῆρεν ἕως τῶν ἄστρων
51.10 ἐξήνεγκεν κύριος τὸ κρίμα αὐτοῦ δεῦτε καὶ ἀναγγείλωμεν εἰς σιων τὰ ἔργα κυρίου θεοῦ ἡμῶν
51.11 παρασκευάζετε τὰ τοξεύματα πληροῦτε τὰς φαρέτρας ἤγειρεν κύριος τὸ πνεῦμα βασιλέως μήδων ὅτι εἰς βαβυλῶνα ἡ ὀργὴ αὐτοῦ τοῦ ἐξολεθρεῦσαι αὐτήν ὅτι ἐκδίκησις κυρίου ἐστίν ἐκδίκησις λαοῦ αὐτοῦ ἐστιν
51.12 ἐπὶ τειχέων βαβυλῶνος ἄρατε σημεῖον ἐπιστήσατε φαρέτρας ἐγείρατε φυλακάς ἑτοιμάσατε ὅπλα ὅτι ἐνεχείρησεν καὶ ποιήσει κύριος ἃ ἐλάλησεν ἐπὶ τοὺς κατοικοῦντας βαβυλῶνα
51.13 κατασκηνοῦντας ἐφ' ὕδασι πολλοῖς καὶ ἐπὶ πλήθει θησαυρῶν αὐτῆς ἥκει τὸ πέρας σου ἀληθῶς εἰς τὰ σπλάγχα σου
51.14 ὅτι ὤμοσεν κύριος κατὰ τοῦ βραχίονος αὐτοῦ διότι πληρώσω σε ἀνθρώπων ὡσεὶ ἀκρίδων καὶ φθέγξονται ἐπὶ σὲ οἱ καταβαίνοντες
51.15 ποιῶν γῆν ἐν τῇ ἰσχύι αὐτοῦ ἑτοιμάζων οἰκουμένην ἐν τῇ σοφίᾳ αὐτοῦ ἐν τῇ συνέσει αὐτοῦ ἐξέτεινεν τὸν οὐρανόν
51.16 εἰς φωνὴν ἔθετο ἦχος ὕδατος ἐν τῷ οὐρανῷ καὶ ἀνήγαγεν νεφέλας ἀπ' ἐσχάτου τῆς γῆς ἀστραπὰς εἰς ὑετὸν ἐποίησεν καὶ ἐξήγαγεν φῶς ἐκ θησαυρῶν αὐτοῦ
51.17 ἐμωράνθη πᾶς ἄνθρωπος ἀπὸ γνώσεως κατῃσχύνθη πᾶς χρυσοχόος ἀπὸ τῶν γλυπτῶν αὐτοῦ ὅτι ψευδῆ ἐχώνευσαν οὐκ ἔστιν πνεῦμα ἐν αὐτοῖς
51.18 μάταιά ἐστιν ἔργα μεμωκημένα ἐν καιρῷ ἐπισκέψεως αὐτῶν ἀπολοῦνται
51.19 οὐ τοιαύτη μερὶς τῷ ιακωβ ὅτι ὁ πλάσας τὰ πάντα αὐτός ἐστιν κληρονομία αὐτοῦ κύριος ὄνομα αὐτῷ
51.20 διασκορπίζεις σύ μοι σκεύη πολέμου καὶ διασκορπιῶ ἐν σοὶ ἔθνη καὶ ἐξαρῶ ἐκ σοῦ βασιλεῖς
51.21 καὶ διασκορπιῶ ἐν σοὶ ἵππον καὶ ἀναβάτην αὐτοῦ καὶ διασκορπιῶ ἐν σοὶ ἅρματα καὶ ἀναβάτας αὐτῶν
51.22 καὶ διασκορπιῶ ἐν σοὶ νεανίσκον καὶ παρθένον καὶ διασκορπιῶ ἐν σοὶ ἄνδρα καὶ γυναῖκα
51.23 καὶ διασκορπιῶ ἐν σοὶ ποιμένα καὶ τὸ ποίμνιον αὐτοῦ καὶ διασκορπιῶ ἐν σοὶ γεωργὸν καὶ τὸ γεώργιον αὐτοῦ καὶ διασκορπιῶ ἐν σοὶ ἡγεμόνας καὶ στρατηγούς σου
51.24 καὶ ἀνταποδώσω τῇ βαβυλῶνι καὶ πᾶσι τοῖς κατοικοῦσι χαλδαίοις πάσας τὰς κακίας αὐτῶν ἃς ἐποίησαν ἐπὶ σιων κατ' ὀφθαλμοὺς ὑμῶν λέγει κύριος
51.25 ἰδοὺ ἐγὼ πρὸς σέ τὸ ὄρος τὸ διεφθαρμένον τὸ διαφθεῖρον πᾶσαν τὴν γῆν καὶ ἐκτενῶ τὴν χεῖρά μου ἐπὶ σὲ καὶ κατακυλιῶ σε ἀπὸ τῶν πετρῶν καὶ δώσω σε ὡς ὄρος ἐμπεπυρισμένον
51.26 καὶ οὐ μὴ λάβωσιν ἀπὸ σοῦ λίθον εἰς γωνίαν καὶ λίθον εἰς θεμέλιον ὅτι εἰς ἀφανισμὸν εἰς τὸν αἰῶνα ἔσῃ λέγει κύριος
51.27 ἄρατε σημεῖον ἐπὶ τῆς γῆς σαλπίσατε ἐν ἔθνεσιν σάλπιγγι ἁγιάσατε ἐπ' αὐτὴν ἔθνη παραγγείλατε ἐπ' αὐτὴν βασιλείαις αραρατ παρ' ἐμοῦ καὶ τοῖς ασχαναζαίοις ἐπιστήσατε ἐπ' αὐτὴν βελοστάσεις ἀναβιβάσατε ἐπ' αὐτὴν ἵππον ὡς ἀκρίδων πλῆθος
51.28 ἁγιάσατε ἐπ' αὐτὴν ἔθνη τὸν βασιλέα τῶν μήδων καὶ πάσης τῆς γῆς τοὺς ἡγουμένους αὐτοῦ καὶ πάντας τοὺς στρατηγοὺς αὐτοῦ
51.29 ἐσείσθη ἡ γῆ καὶ ἐπόνεσεν διότι ἐξανέστη ἐπὶ βαβυλῶνα λογισμὸς κυρίου τοῦ θεῖναι τὴν γῆν βαβυλῶνος εἰς ἀφανισμὸν καὶ μὴ κατοικεῖσθαι αὐτήν
51.30 ἐξέλιπεν μαχητὴς βαβυλῶνος τοῦ πολεμεῖν καθήσονται ἐκεῖ ἐν περιοχῇ ἐθραύσθη ἡ δυναστεία αὐτῶν ἐγενήθησαν ὡσεὶ γυναῖκες ἐνεπυρίσθη τὰ σκηνώματα αὐτῆς συνετρίβησαν οἱ μοχλοὶ αὐτῆς
51.31 διώκων εἰς ἀπάντησιν διώκοντος διώξεται καὶ ἀναγγέλλων εἰς ἀπάντησιν ἀναγγέλλοντος τοῦ ἀναγγεῖλαι τῷ βασιλεῖ βαβυλῶνος ὅτι ἑάλωκεν ἡ πόλις αὐτοῦ
51.32 ἀπ' ἐσχάτου τῶν διαβάσεων αὐτοῦ ἐλήμφθησαν καὶ τὰ συστέματα αὐτῶν ἐνέπρησαν ἐν πυρί καὶ ἄνδρες αὐτοῦ οἱ πολεμισταὶ ἐξέρχονται
51.33 διότι τάδε λέγει κύριος οἶκοι βασιλέως βαβυλῶνος ὡς ἅλων ὥριμος ἀλοηθήσονται ἔτι μικρὸν καὶ ἥξει ὁ ἄμητος αὐτῆς
51.34 κατέφαγέν με ἐμερίσατό με κατέλαβέν με σκεῦος λεπτὸν ναβουχοδονοσορ βασιλεὺς βαβυλῶνος κατέπιέν με ὡς δράκων ἔπλησεν τὴν κοιλίαν αὐτοῦ ἀπὸ τῆς τρυφῆς μου ἐξῶσέν με
51.35 οἱ μόχθοι μου καὶ αἱ ταλαιπωρίαι μου εἰς βαβυλῶνα ἐρεῖ κατοικοῦσα σιων καὶ τὸ αἷμά μου ἐπὶ τοὺς κατοικοῦντας χαλδαίους ἐρεῖ ιερουσαλημ
51.36 διὰ τοῦτο τάδε λέγει κύριος ἰδοὺ ἐγὼ κρινῶ τὴν ἀντίδικόν σου καὶ ἐκδικήσω τὴν ἐκδίκησίν σου καὶ ἐρημώσω τὴν θάλασσαν αὐτῆς καὶ ξηρανῶ τὴν πηγὴν αὐτῆς
51.37 καὶ ἔσται βαβυλὼν εἰς ἀφανισμὸν καὶ οὐ κατοικηθήσεται
51.38 ἅμα ὡς λέοντες ἐξηγέρθησαν καὶ ὡς σκύμνοι λεόντων
51.39 ἐν τῇ θερμασίᾳ αὐτῶν δώσω πότημα αὐτοῖς καὶ μεθύσω αὐτούς ὅπως καρωθῶσιν καὶ ὑπνώσωσιν ὕπνον αἰώνιον καὶ οὐ μὴ ἐγερθῶσι λέγει κύριος
51.40 καταβιβάσω αὐτοὺς ὡς ἄρνας εἰς σφαγὴν καὶ ὡς κριοὺς μετ' ἐρίφων
51.41 πῶς ἑάλω καὶ ἐθηρεύθη τὸ καύχημα πάσης τῆς γῆς πῶς ἐγένετο βαβυλὼν εἰς ἀφανισμὸν ἐν τοῖς ἔθνεσιν
51.42 ἀνέβη ἐπὶ βαβυλῶνα ἡ θάλασσα ἐν ἤχῳ κυμάτων αὐτῆς καὶ κατεκαλύφθη
51.43 ἐγενήθησαν αἱ πόλεις αὐτῆς γῆ ἄνυδρος καὶ ἄβατος οὐ κατοικήσει ἐν αὐτῇ οὐδὲ εἷς οὐδὲ μὴ καταλύσῃ ἐν αὐτῇ υἱὸς ἀνθρώπου
51.44 καὶ ἐκδικήσω ἐπὶ βαβυλῶνα καὶ ἐξοίσω ἃ κατέπιεν ἐκ τοῦ στόματος αὐτῆς καὶ οὐ μὴ συναχθῶσιν πρὸς αὐτὴν ἔτι τὰ ἔθνη
51.45 51.46 51.47 51.48 51.49 καὶ ἐν βαβυλῶνι πεσοῦνται τραυματίαι πάσης τῆς γῆς
51.50 ἀνασῳζόμενοι ἐκ γῆς πορεύεσθε καὶ μὴ ἵστασθε οἱ μακρόθεν μνήσθητε τοῦ κυρίου καὶ ιερουσαλημ ἀναβήτω ἐπὶ τὴν καρδίαν ὑμῶν
51.51 ᾐσχύνθημεν ὅτι ἠκούσαμεν ὀνειδισμὸν ἡμῶν κατεκάλυψεν ἀτιμία τὸ πρόσωπον ἡμῶν εἰσῆλθον ἀλλογενεῖς εἰς τὰ ἅγια ἡμῶν εἰς οἶκον κυρίου
51.52 διὰ τοῦτο ἰδοὺ ἡμέραι ἔρχονται λέγει κύριος καὶ ἐκδικήσω ἐπὶ τὰ γλυπτὰ αὐτῆς καὶ ἐν πάσῃ τῇ γῇ αὐτῆς πεσοῦνται τραυματίαι
51.53 ὅτι ἐὰν ἀναβῇ βαβυλὼν ὡς ὁ οὐρανὸς καὶ ὅτι ἐὰν ὀχυρώσῃ ὕψος ἰσχύος αὐτῆς παρ' ἐμοῦ ἥξουσιν ἐξολεθρεύοντες αὐτήν λέγει κύριος
51.54 φωνὴ κραυγῆς ἐν βαβυλῶνι καὶ συντριβὴ μεγάλη ἐν γῇ χαλδαίων
51.55 ὅτι ἐξωλέθρευσεν κύριος τὴν βαβυλῶνα καὶ ἀπώλεσεν ἀπ' αὐτῆς φωνὴν μεγάλην ἠχοῦσαν ὡς ὕδατα πολλά ἔδωκεν εἰς ὄλεθρον φωνὴν αὐτῆς
51.56 ὅτι ἦλθεν ἐπὶ βαβυλῶνα ταλαιπωρία ἑάλωσαν οἱ μαχηταὶ αὐτῆς ἐπτόηται τὸ τόξον αὐτῶν ὅτι θεὸς ἀνταποδίδωσιν αὐτοῖς κύριος ἀνταποδίδωσιν αὐτῇ τὴν ἀνταπόδοσιν
51.57 καὶ μεθύσει μέθῃ τοὺς ἡγεμόνας αὐτῆς καὶ τοὺς σοφοὺς αὐτῆς καὶ τοὺς στρατηγοὺς αὐτῆς λέγει ὁ βασιλεύς κύριος παντοκράτωρ ὄνομα αὐτῷ
51.58 τάδε λέγει κύριος τεῖχος βαβυλῶνος ἐπλατύνθη κατασκαπτόμενον κατασκαφήσεται καὶ αἱ πύλαι αὐτῆς αἱ ὑψηλαὶ ἐμπυρισθήσονται καὶ οὐ κοπιάσουσιν λαοὶ εἰς κενόν καὶ ἔθνη ἐν ἀρχῇ ἐκλείψουσιν
51.59 ὁ λόγος ὃν ἐνετείλατο κύριος ιερεμια τῷ προφήτῃ εἰπεῖν τῷ σαραια υἱῷ νηριου υἱοῦ μαασαιου ὅτε ἐπορεύετο παρὰ σεδεκιου βασιλέως ιουδα εἰς βαβυλῶνα ἐν τῷ ἔτει τῷ τετάρτῳ τῆς βασιλείας αὐτοῦ καὶ σαραιας ἄρχων δώρων
51.60 καὶ ἔγραψεν ιερεμιας πάντα τὰ κακά ἃ ἥξει ἐπὶ βαβυλῶνα ἐν βιβλίῳ ἑνί πάντας τοὺς λόγους τούτους τοὺς γεγραμμένους ἐπὶ βαβυλῶνα
51.61 καὶ εἶπεν ιερεμιας πρὸς σαραιαν ὅταν ἔλθῃς εἰς βαβυλῶνα καὶ ὄψῃ καὶ ἀναγνώσῃ πάντας τοὺς λόγους τούτους
51.62 καὶ ἐρεῖς κύριε κύριε σὺ ἐλάλησας ἐπὶ τὸν τόπον τοῦτον τοῦ ἐξολεθρεῦσαι αὐτὸν καὶ τοῦ μὴ εἶναι ἐν αὐτῷ κατοικοῦντας ἀπὸ ἀνθρώπου ἕως κτήνους ὅτι ἀφανισμὸς εἰς τὸν αἰῶνα ἔσται
51.63 καὶ ἔσται ὅταν παύσῃ τοῦ ἀναγινώσκειν τὸ βιβλίον τοῦτο καὶ ἐπιδήσεις ἐπ' αὐτὸ λίθον καὶ ῥίψεις αὐτὸ εἰς μέσον τοῦ εὐφράτου
51.64 καὶ ἐρεῖς οὕτως καταδύσεται βαβυλὼν καὶ οὐ μὴ ἀναστῇ ἀπὸ προσώπου τῶν κακῶν ὧν ἐγὼ ἐπάγω ἐπ' αὐτήν
51.1 tade legei kyrios idoy egoh exegeiroh epi babylohna kai epi toys katoikoyntas chaldaioys anemon kaysohna diaphtheironta
51.2 kai exaposteloh eis babylohna ybristas kai kathybrisoysin aytehn kai lymanoyntai tehn gehn aytehs oyai epi babylohna kyklothen en ehmera kakohseohs aytehs
51.3 ep' aytehn teinetoh o teinohn to toxon aytoy kai perithesthoh oh estin opla aytoh kai meh pheisehsthe epi neaniskoys aytehs kai aphanisate pasan tehn dynamin aytehs
51.4 kai pesoyntai traymatiai en geh chaldaiohn kai katakekentehmenoi exohthen aytehs
51.5 dioti oyk echehreysen israehl kai ioydas apo theoy aytohn apo kyrioy pantokratoros oti eh geh aytohn eplehstheh adikias apo tohn agiohn israehl
51.6 pheygete ek mesoy babylohnos kai anasohzete ekastos tehn psychehn aytoy kai meh aporriphehte en teh adikia aytehs oti kairos ekdikehseohs aytehs estin para kyrioy antapodoma aytos antapodidohsin ayteh
51.7 potehrion chrysoyn babylohn en cheiri kyrioy methyskon pasan tehn gehn apo toy oinoy aytehs epiosan ethneh dia toyto esaleythehsan
51.8 kai aphnoh epesen babylohn kai synetribeh threhneite aytehn labete rehtinehn teh diaphthora aytehs ei pohs iathehsetai
51.9 iatreysamen tehn babylohna kai oyk iatheh egkatalipohmen aytehn kai apelthohmen ekastos eis tehn gehn aytoy oti ehggisen eis oyranon to krima aytehs exehren eohs tohn astrohn
51.10 exehnegken kyrios to krima aytoy deyte kai anaggeilohmen eis siohn ta erga kyrioy theoy ehmohn
51.11 paraskeyazete ta toxeymata plehroyte tas pharetras ehgeiren kyrios to pneyma basileohs mehdohn oti eis babylohna eh orgeh aytoy toy exolethreysai aytehn oti ekdikehsis kyrioy estin ekdikehsis laoy aytoy estin
51.12 epi teicheohn babylohnos arate sehmeion epistehsate pharetras egeirate phylakas etoimasate opla oti enecheirehsen kai poiehsei kyrios a elalehsen epi toys katoikoyntas babylohna
51.13 kataskehnoyntas eph' ydasi pollois kai epi plehthei thehsayrohn aytehs ehkei to peras soy alehthohs eis ta splagcha soy
51.14 oti ohmosen kyrios kata toy brachionos aytoy dioti plehrohsoh se anthrohpohn ohsei akridohn kai phthegxontai epi se oi katabainontes
51.15 poiohn gehn en teh ischyi aytoy etoimazohn oikoymenehn en teh sophia aytoy en teh synesei aytoy exeteinen ton oyranon
51.16 eis phohnehn etheto ehchos ydatos en toh oyranoh kai anehgagen nephelas ap' eschatoy tehs gehs astrapas eis yeton epoiehsen kai exehgagen phohs ek thehsayrohn aytoy
51.17 emohrantheh pas anthrohpos apo gnohseohs katehschyntheh pas chrysochoos apo tohn glyptohn aytoy oti pseydeh echohneysan oyk estin pneyma en aytois
51.18 mataia estin erga memohkehmena en kairoh episkepseohs aytohn apoloyntai
51.19 oy toiayteh meris toh iakohb oti o plasas ta panta aytos estin klehronomia aytoy kyrios onoma aytoh
51.20 diaskorpizeis sy moi skeyeh polemoy kai diaskorpioh en soi ethneh kai exaroh ek soy basileis
51.21 kai diaskorpioh en soi ippon kai anabatehn aytoy kai diaskorpioh en soi armata kai anabatas aytohn
51.22 kai diaskorpioh en soi neaniskon kai parthenon kai diaskorpioh en soi andra kai gynaika
51.23 kai diaskorpioh en soi poimena kai to poimnion aytoy kai diaskorpioh en soi geohrgon kai to geohrgion aytoy kai diaskorpioh en soi ehgemonas kai stratehgoys soy
51.24 kai antapodohsoh teh babylohni kai pasi tois katoikoysi chaldaiois pasas tas kakias aytohn as epoiehsan epi siohn kat' ophthalmoys ymohn legei kyrios
51.25 idoy egoh pros se to oros to diephtharmenon to diaphtheiron pasan tehn gehn kai ektenoh tehn cheira moy epi se kai katakylioh se apo tohn petrohn kai dohsoh se ohs oros empepyrismenon
51.26 kai oy meh labohsin apo soy lithon eis gohnian kai lithon eis themelion oti eis aphanismon eis ton aiohna eseh legei kyrios
51.27 arate sehmeion epi tehs gehs salpisate en ethnesin salpiggi agiasate ep' aytehn ethneh paraggeilate ep' aytehn basileiais ararat par' emoy kai tois aschanazaiois epistehsate ep' aytehn belostaseis anabibasate ep' aytehn ippon ohs akridohn plehthos
51.28 agiasate ep' aytehn ethneh ton basilea tohn mehdohn kai pasehs tehs gehs toys ehgoymenoys aytoy kai pantas toys stratehgoys aytoy
51.29 eseistheh eh geh kai eponesen dioti exanesteh epi babylohna logismos kyrioy toy theinai tehn gehn babylohnos eis aphanismon kai meh katoikeisthai aytehn
51.30 exelipen machehtehs babylohnos toy polemein kathehsontai ekei en periocheh ethraystheh eh dynasteia aytohn egenehthehsan ohsei gynaikes enepyristheh ta skehnohmata aytehs synetribehsan oi mochloi aytehs
51.31 diohkohn eis apantehsin diohkontos diohxetai kai anaggellohn eis apantehsin anaggellontos toy anaggeilai toh basilei babylohnos oti ealohken eh polis aytoy
51.32 ap' eschatoy tohn diabaseohn aytoy elehmphthehsan kai ta systemata aytohn eneprehsan en pyri kai andres aytoy oi polemistai exerchontai
51.33 dioti tade legei kyrios oikoi basileohs babylohnos ohs alohn ohrimos aloehthehsontai eti mikron kai ehxei o amehtos aytehs
51.34 katephagen me emerisato me katelaben me skeyos lepton naboychodonosor basileys babylohnos katepien me ohs drakohn eplehsen tehn koilian aytoy apo tehs tryphehs moy exohsen me
51.35 oi mochthoi moy kai ai talaipohriai moy eis babylohna erei katoikoysa siohn kai to aima moy epi toys katoikoyntas chaldaioys erei ieroysalehm
51.36 dia toyto tade legei kyrios idoy egoh krinoh tehn antidikon soy kai ekdikehsoh tehn ekdikehsin soy kai erehmohsoh tehn thalassan aytehs kai xehranoh tehn pehgehn aytehs
51.37 kai estai babylohn eis aphanismon kai oy katoikehthehsetai
51.38 ama ohs leontes exehgerthehsan kai ohs skymnoi leontohn
51.39 en teh thermasia aytohn dohsoh potehma aytois kai methysoh aytoys opohs karohthohsin kai ypnohsohsin ypnon aiohnion kai oy meh egerthohsi legei kyrios
51.40 katabibasoh aytoys ohs arnas eis sphagehn kai ohs krioys met' eriphohn
51.41 pohs ealoh kai ethehreytheh to kaychehma pasehs tehs gehs pohs egeneto babylohn eis aphanismon en tois ethnesin
51.42 anebeh epi babylohna eh thalassa en ehchoh kymatohn aytehs kai katekalyphtheh
51.43 egenehthehsan ai poleis aytehs geh anydros kai abatos oy katoikehsei en ayteh oyde eis oyde meh katalyseh en ayteh yios anthrohpoy
51.44 kai ekdikehsoh epi babylohna kai exoisoh a katepien ek toy stomatos aytehs kai oy meh synachthohsin pros aytehn eti ta ethneh
51.45 51.46 51.47 51.48 51.49 kai en babylohni pesoyntai traymatiai pasehs tehs gehs
51.50 anasohzomenoi ek gehs poreyesthe kai meh istasthe oi makrothen mnehsthehte toy kyrioy kai ieroysalehm anabehtoh epi tehn kardian ymohn
51.51 ehschynthehmen oti ehkoysamen oneidismon ehmohn katekalypsen atimia to prosohpon ehmohn eisehlthon allogeneis eis ta agia ehmohn eis oikon kyrioy
51.52 dia toyto idoy ehmerai erchontai legei kyrios kai ekdikehsoh epi ta glypta aytehs kai en paseh teh geh aytehs pesoyntai traymatiai
51.53 oti ean anabeh babylohn ohs o oyranos kai oti ean ochyrohseh ypsos ischyos aytehs par' emoy ehxoysin exolethreyontes aytehn legei kyrios
51.54 phohneh kraygehs en babylohni kai syntribeh megaleh en geh chaldaiohn
51.55 oti exohlethreysen kyrios tehn babylohna kai apohlesen ap' aytehs phohnehn megalehn ehchoysan ohs ydata polla edohken eis olethron phohnehn aytehs
51.56 oti ehlthen epi babylohna talaipohria ealohsan oi machehtai aytehs eptoehtai to toxon aytohn oti theos antapodidohsin aytois kyrios antapodidohsin ayteh tehn antapodosin
51.57 kai methysei metheh toys ehgemonas aytehs kai toys sophoys aytehs kai toys stratehgoys aytehs legei o basileys kyrios pantokratohr onoma aytoh
51.58 tade legei kyrios teichos babylohnos eplatyntheh kataskaptomenon kataskaphehsetai kai ai pylai aytehs ai ypsehlai empyristhehsontai kai oy kopiasoysin laoi eis kenon kai ethneh en archeh ekleipsoysin
51.59 o logos on eneteilato kyrios ieremia toh prophehteh eipein toh saraia yioh nehrioy yioy maasaioy ote eporeyeto para sedekioy basileohs ioyda eis babylohna en toh etei toh tetartoh tehs basileias aytoy kai saraias archohn dohrohn
51.60 kai egrapsen ieremias panta ta kaka a ehxei epi babylohna en biblioh eni pantas toys logoys toytoys toys gegrammenoys epi babylohna
51.61 kai eipen ieremias pros saraian otan elthehs eis babylohna kai opseh kai anagnohseh pantas toys logoys toytoys
51.62 kai ereis kyrie kyrie sy elalehsas epi ton topon toyton toy exolethreysai ayton kai toy meh einai en aytoh katoikoyntas apo anthrohpoy eohs ktehnoys oti aphanismos eis ton aiohna estai
51.63 kai estai otan payseh toy anaginohskein to biblion toyto kai epidehseis ep' ayto lithon kai ripseis ayto eis meson toy eyphratoy
51.64 kai ereis oytohs katadysetai babylohn kai oy meh anasteh apo prosohpoy tohn kakohn ohn egoh epagoh ep' aytehn
51.1 כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי מֵעִיר עַל־בָּבֶל וְאֶל־יֹשְׁבֵי לֵב קָמָי רוּחַ מַשְׁחִית׃
51.2 וְשִׁלַּחְתִּי לְבָבֶל ׀ זָרִים וְזֵרוּהָ וִיבֹקְקוּ אֶת־אַרְצָהּ כִּי־הָיוּ עָלֶיהָ מִסָּבִיב בְּיֹום רָעָה׃
51.3 אֶל־יִדְרֹךְ [יִדְרֹךְ כ] הַדֹּרֵךְ קַשְׁתֹּו וְאֶל־יִתְעַל בְּסִרְיֹנֹו וְאַל־תַּחְמְלוּ אֶל־בַּחֻרֶיהָ הַחֲרִימוּ כָּל־צְבָאָהּ׃
51.4 וְנָפְלוּ חֲלָלִים בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים וּמְדֻקָּרִים בְּחוּצֹותֶיהָ׃
51.5 כִּי לֹא־אַלְמָן יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו מֵיְהוָה צְבָאֹות כִּי אַרְצָם מָלְאָה אָשָׁם מִקְּדֹושׁ יִשְׂרָאֵל׃
51.6 נֻסוּ ׀ מִתֹּוךְ בָּבֶל וּמַלְּטוּ אִישׁ נַפְשֹׁו אַל־תִּדַּמּוּ בַּעֲוֹנָהּ כִּי עֵת נְקָמָה הִיא לַיהוָה גְּמוּל הוּא מְשַׁלֵּם לָהּ׃
51.7 כֹּוס־זָהָב בָּבֶל בְּיַד־יְהוָה מְשַׁכֶּרֶת כָּל־הָאָרֶץ מִיֵּינָהּ שָׁתוּ גֹויִם עַל־כֵּן יִתְהֹלְלוּ גֹויִם׃
51.8 פִּתְאֹם נָפְלָה בָבֶל וַתִּשָּׁבֵר הֵילִילוּ עָלֶיהָ קְחוּ צֳרִי לְמַכְאֹובָהּ אוּלַי תֵּרָפֵא׃
51.9 [רִפִּאנוּ כ] (רִפִּינוּ ק) אֶת־בָּבֶל וְלֹא נִרְפָּתָה עִזְבוּהָ וְנֵלֵךְ אִישׁ לְאַרְצֹו כִּי־נָגַע אֶל־הַשָּׁמַיִם מִשְׁפָּטָהּ וְנִשָּׂא עַד־שְׁחָקִים׃
51.10 הֹוצִיא יְהוָה אֶת־צִדְקֹתֵינוּ בֹּאוּ וּנְסַפְּרָה בְצִיֹּון אֶת־מַעֲשֵׂה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ׃
51.11 הָבֵרוּ הַחִצִּים מִלְאוּ הַשְּׁלָטִים הֵעִיר יְהוָה אֶת־רוּחַ מַלְכֵי מָדַי כִּי־עַל־בָּבֶל מְזִמָּתֹו לְהַשְׁחִיתָהּ כִּי־נִקְמַת יְהוָה הִיא נִקְמַת הֵיכָלֹו׃
51.12 אֶל־חֹומֹת בָּבֶל שְׂאוּ־נֵס הַחֲזִיקוּ הַמִּשְׁמָר הָקִימוּ שֹׁמְרִים הָכִינוּ הָאֹרְבִים כִּי גַּם־זָמַם יְהוָה גַּם־עָשָׂה אֵת אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֶל־יֹשְׁבֵי בָבֶל׃
51.13 [שֹׁכַנְתִּי כ] (שֹׁכַנְתְּ ק) עַל־מַיִם רַבִּים רַבַּת אֹוצָרֹת בָּא קִצֵּךְ אַמַּת בִּצְעֵךְ׃
51.14 נִשְׁבַּע יְהוָה צְבָאֹות בְּנַפְשֹׁו כִּי אִם־מִלֵּאתִיךְ אָדָם כַּיֶּלֶק וְעָנוּ עָלַיִךְ הֵידָד׃ ס
51.15 עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחֹו מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתֹו וּבִתְבוּנָתֹו נָטָה שָׁמָיִם׃
51.16 לְקֹול תִּתֹּו הֲמֹון מַיִם בַּשָּׁמַיִם וַיַּעַל נְשִׂאִים מִקְצֵה־אָרֶץ בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה וַיֹּצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו׃
51.17 נִבְעַר כָּל־אָדָם מִדַּעַת הֹבִישׁ כָּל־צֹרֵף מִפָּסֶל כִּי שֶׁקֶר נִסְכֹּו וְלֹא־רוּחַ בָּם׃
51.18 הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יֹאבֵדוּ׃
51.19 לֹא־כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹוב כִּי־יֹוצֵר הַכֹּל הוּא וְשֵׁבֶט נַחֲלָתֹו יְהוָה צְבָאֹות שְׁמֹו׃ ס
51.20 מַפֵּץ־אַתָּה לִי כְּלֵי מִלְחָמָה וְנִפַּצְתִּי בְךָ גֹּויִם וְהִשְׁחַתִּי בְךָ מַמְלָכֹות׃
51.21 וְנִפַּצְתִּי בְךָ סוּס וְרֹכְבֹו וְנִפַּצְתִּי בְךָ רֶכֶב וְרֹכְבֹו׃
51.22 וְנִפַּצְתִּי בְךָ אִישׁ וְאִשָּׁה וְנִפַּצְתִּי בְךָ זָקֵן וָנָעַר וְנִפַּצְתִּי בְךָ בָּחוּר וּבְתוּלָה׃
51.23 וְנִפַּצְתִּי בְךָ רֹעֶה וְעֶדְרֹו וְנִפַּצְתִּי בְךָ אִכָּר וְצִמְדֹּו וְנִפַּצְתִּי בְךָ פַּחֹות וּסְגָנִים׃
51.24 וְשִׁלַּמְתִּי לְבָבֶל וּלְכֹל ׀ יֹושְׁבֵי כַשְׂדִּים אֵת כָּל־רָעָתָם אֲשֶׁר־עָשׂוּ בְצִיֹּון לְעֵינֵיכֶם נְאֻם יְהוָה׃ ס
51.25 הִנְנִי אֵלֶיךָ הַר הַמַּשְׁחִית נְאֻם־יְהוָה הַמַּשְׁחִית אֶת־כָּל־הָאָרֶץ וְנָטִיתִי אֶת־יָדִי עָלֶיךָ וְגִלְגַּלְתִּיךָ מִן־הַסְּלָעִים וּנְתַתִּיךָ לְהַר שְׂרֵפָה׃
51.26 וְלֹא־יִקְחוּ מִמְּךָ אֶבֶן לְפִנָּה וְאֶבֶן לְמֹוסָדֹות כִּי־שִׁמְמֹות עֹולָם תִּהְיֶה נְאֻם־יְהוָה׃
51.27 שְׂאוּ־נֵס בָּאָרֶץ תִּקְעוּ שֹׁופָר בַּגֹּויִם קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ גֹּויִם הַשְׁמִיעוּ עָלֶיהָ מַמְלְכֹות אֲרָרַט מִנִּי וְאַשְׁכְּנָז פִּקְדוּ עָלֶיהָ טִפְסָר הַעֲלוּ־סוּס כְּיֶלֶק סָמָר׃
51.28 קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ גֹויִם אֶת־מַלְכֵי מָדַי אֶת־פַּחֹותֶיהָ וְאֶת־כָּל־סְגָנֶיהָ וְאֵת כָּל־אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתֹּו׃
51.29 וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וַתָּחֹל כִּי קָמָה עַל־בָּבֶל מַחְשְׁבֹות יְהוָה לָשׂוּם אֶת־אֶרֶץ בָּבֶל לְשַׁמָּה מֵאֵין יֹושֵׁב׃
51.30 חָדְלוּ גִבֹּורֵי בָבֶל לְהִלָּחֵם יָשְׁבוּ בַּמְּצָדֹות נָשְׁתָה גְבוּרָתָם הָיוּ לְנָשִׁים הִצִּיתוּ מִשְׁכְּנֹתֶיהָ נִשְׁבְּרוּ בְרִיחֶיהָ׃
51.31 רָץ לִקְרַאת־רָץ יָרוּץ וּמַגִּיד לִקְרַאת מַגִּיד לְהַגִּיד לְמֶלֶךְ בָּבֶל כִּי־נִלְכְּדָה עִירֹו מִקָּצֶה׃
51.32 וְהַמַּעְבָּרֹות נִתְפָּשׂוּ וְאֶת־הָאֲגַמִּים שָׂרְפוּ בָאֵשׁ וְאַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה נִבְהָלוּ׃ ס
51.33 כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בַּת־בָּבֶל כְּגֹרֶן עֵת הִדְרִיכָהּ עֹוד מְעַט וּבָאָה עֵת־הַקָּצִיר לָהּ׃
51.34 [אֲכָלָנוּ כ] (אֲכָלַנִי ק) [הֲמָמָנוּ כ] (הֲמָמַנִי ק) נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל [הִצִּיגָנוּ כ] (הִצִּיגַנִי ק) כְּלִי רִיק [בְּלָעָנוּ כ] (בְּלָעַנִי ק) כַּתַּנִּין מִלָּא כְרֵשֹׂו מֵעֲדָנָי [הֱדִיחָנוּ כ] (הֱדִיחָנִי׃ ק)
51.35 חֲמָסִי וּשְׁאֵרִי עַל־בָּבֶל תֹּאמַר יֹשֶׁבֶת צִיֹּון וְדָמִי אֶל־יֹשְׁבֵי כַשְׂדִּים תֹּאמַר יְרוּשָׁלִָם׃ ס
51.36 לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי־רָב אֶת־רִיבֵךְ וְנִקַּמְתִּי אֶת־נִקְמָתֵךְ וְהַחֲרַבְתִּי אֶת־יַמָּהּ וְהֹבַשְׁתִּי אֶת־מְקֹורָהּ׃
51.37 וְהָיְתָה בָבֶל ׀ לְגַלִּים ׀ מְעֹון־תַּנִּים שַׁמָּה וּשְׁרֵקָה מֵאֵין יֹושֵׁב׃
51.38 יַחְדָּו כַּכְּפִרִים יִשְׁאָגוּ נָעֲרוּ כְּגֹורֵי אֲרָיֹות׃
51.39 בְּחֻמָּם אָשִׁית אֶת־מִשְׁתֵּיהֶם וְהִשְׁכַּרְתִּים לְמַעַן יַעֲלֹזוּ וְיָשְׁנוּ שְׁנַת־עֹולָם וְלֹא יָקִיצוּ נְאֻם יְהוָה׃
51.40 אֹורִידֵם כְּכָרִים לִטְבֹוחַ כְּאֵילִים עִם־עַתּוּדִים׃
51.41 אֵיךְ נִלְכְּדָה שֵׁשַׁךְ וַתִּתָּפֵשׂ תְּהִלַּת כָּל־הָאָרֶץ אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה בָּבֶל בַּגֹּויִם׃
51.42 עָלָה עַל־בָּבֶל הַיָּם בַּהֲמֹון גַּלָּיו נִכְסָתָה׃
51.43 הָיוּ עָרֶיהָ לְשַׁמָּה אֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה אֶרֶץ לֹא־יֵשֵׁב בָּהֵן כָּל־אִישׁ וְלֹא־יַעֲבֹר בָּהֵן בֶּן־אָדָם׃
51.44 וּפָקַדְתִּי עַל־בֵּל בְּבָבֶל וְהֹצֵאתִי אֶת־בִּלְעֹו מִפִּיו וְלֹא־יִנְהֲרוּ אֵלָיו עֹוד גֹּויִם גַּם־חֹומַת בָּבֶל נָפָלָה׃
51.45 צְאוּ מִתֹּוכָהּ עַמִּי וּמַלְּטוּ אִישׁ אֶת־נַפְשֹׁו מֵחֲרֹון אַף־יְהוָה׃
51.46 וּפֶן־יֵרַךְ לְבַבְכֶם וְתִירְאוּ בַּשְּׁמוּעָה הַנִּשְׁמַעַת בָּאָרֶץ וּבָא בַשָּׁנָה הַשְּׁמוּעָה וְאַחֲרָיו בַּשָּׁנָה הַשְּׁמוּעָה וְחָמָס בָּאָרֶץ וּמֹשֵׁל עַל־מֹשֵׁל׃
51.47 לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים וּפָקַדְתִּי עַל־פְּסִילֵי בָבֶל וְכָל־אַרְצָהּ תֵּבֹושׁ וְכָל־חֲלָלֶיהָ יִפְּלוּ בְתֹוכָהּ׃
51.48 וְרִנְּנוּ עַל־בָּבֶל שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכֹל אֲשֶׁר בָּהֶם כִּי מִצָּפֹון יָבֹוא־לָהּ הַשֹּׁודְדִים נְאֻם־יְהוָה׃
51.49 גַּם־בָּבֶל לִנְפֹּל חַלְלֵי יִשְׂרָאֵל גַּם־לְבָבֶל נָפְלוּ חַלְלֵי כָל־הָאָרֶץ׃
51.50 פְּלֵטִים מֵחֶרֶב הִלְכוּ אַל־תַּעֲמֹדוּ זִכְרוּ מֵרָחֹוק אֶת־יְהוָה וִירוּשָׁלִַם תַּעֲלֶה עַל־לְבַבְכֶם׃
51.51 בֹּשְׁנוּ כִּי־שָׁמַעְנוּ חֶרְפָּה כִּסְּתָה כְלִמָּה פָּנֵינוּ כִּי בָּאוּ זָרִים עַל־מִקְדְּשֵׁי בֵּית יְהוָה׃ ס
51.52 לָכֵן הִנֵּה־יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וּפָקַדְתִּי עַל־פְּסִילֶיהָ וּבְכָל־אַרְצָהּ יֶאֱנֹק חָלָל׃
51.53 כִּי־תַעֲלֶה בָבֶל הַשָּׁמַיִם וְכִי תְבַצֵּר מְרֹום עֻזָּהּ מֵאִתִּי יָבֹאוּ שֹׁדְדִים לָהּ נְאֻם־יְהוָה׃ ס
51.54 קֹול זְעָקָה מִבָּבֶל וְשֶׁבֶר גָּדֹול מֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים׃
51.55 כִּי־שֹׁדֵד יְהוָה אֶת־בָּבֶל וְאִבַּד מִמֶּנָּה קֹול גָּדֹול וְהָמוּ גַלֵּיהֶם כְּמַיִם רַבִּים נִתַּן שְׁאֹון קֹולָם׃
51.56 כִּי בָא עָלֶיהָ עַל־בָּבֶל שֹׁודֵד וְנִלְכְּדוּ גִּבֹּורֶיהָ חִתְּתָה קַשְּׁתֹותָם כִּי אֵל גְּמֻלֹות יְהוָה שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם׃
51.57 וְהִשְׁכַּרְתִּי שָׂרֶיהָ וַחֲכָמֶיהָ פַּחֹותֶיהָ וּסְגָנֶיהָ וְגִבֹּורֶיהָ וְיָשְׁנוּ שְׁנַת־עֹולָם וְלֹא יָקִיצוּ נְאֻם־הַמֶּלֶךְ יְהוָה צְבָאֹות שְׁמֹו׃ ס
51.58 כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות חֹמֹות בָּבֶל הָרְחָבָה עַרְעֵר תִּתְעַרְעָר וּשְׁעָרֶיהָ הַגְּבֹהִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ וְיִגְעוּ עַמִּים בְּדֵי־רִיק וּלְאֻמִּים בְּדֵי־אֵשׁ וְיָעֵפוּ׃ ס
51.59 הַדָּבָר אֲשֶׁר־צִוָּה ׀ יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֶת־שְׂרָיָה בֶן־נֵרִיָּה בֶּן־מַחְסֵיָה בְּלֶכְתֹּו אֶת־צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה בָּבֶל בִּשְׁנַת הָרְבִעִית לְמָלְכֹו וּשְׂרָיָה שַׂר מְנוּחָה׃
51.60 וַיִּכְתֹּב יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל־הָרָעָה אֲשֶׁר־תָּבֹוא אֶל־בָּבֶל אֶל־סֵפֶר אֶחָד אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַכְּתֻבִים אֶל־בָּבֶל׃
51.61 וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל־שְׂרָיָה כְּבֹאֲךָ בָבֶל וְרָאִיתָ וְקָרָאתָ אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃
51.62 וְאָמַרְתָּ יְהוָה אַתָּה דִבַּרְתָּ אֶל־הַמָּקֹום הַזֶּה לְהַכְרִיתֹו לְבִלְתִּי הֱיֹות־בֹּו יֹושֵׁב לְמֵאָדָם וְעַד־בְּהֵמָה כִּי־שִׁמְמֹות עֹולָם תִּהְיֶה׃
51.63 וְהָיָה כְּכַלֹּתְךָ לִקְרֹא אֶת־הַסֵּפֶר הַזֶּה תִּקְשֹׁר עָלָיו אֶבֶן וְהִשְׁלַכְתֹּו אֶל־תֹּוךְ פְּרָת׃
51.64 וְאָמַרְתָּ כָּכָה תִּשְׁקַע בָּבֶל וְלֹא־תָקוּם מִפְּנֵי הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵבִיא עָלֶיהָ וְיָעֵפוּ עַד־הֵנָּה דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ׃ ס
51.1 koH Aaamar jHwaaH Hinnij meOijr Oal-baabael wAael-joxxbej leb qaamaaj rwha maxxhijt׃
51.2 wxxilahtij lbaabael zaarijm wzerwHaa wijboqqw Aaet-AarcaaH kij-Haajw OaalaejHaa misaabijb bjowm raaOaaH׃
51.3 Aael-jidrok [jidrok k] Hadorek qaxxtow wAael-jitOal bsirjonow wAal-tahmlw Aael-bahuraejHaa Haharijmw kaal-cbaaAaaH׃
51.4 wnaaplw halaalijm bAaeraec kaxdijm wmduqaarijm bhwcowtaejHaa׃
51.5 kij loA-Aalmaan jixraaAel wijHwdaaH meAaeloHaajw mejHwaaH cbaaAowt kij Aarcaam maalAaaH Aaaxxaam miqdowxx jixraaAel׃
51.6 nusw mitowk baabael wmalTw Aijxx napxxow Aal-tidamw baOawonaaH kij Oet nqaamaaH HijA lajHwaaH gmwl HwA mxxalem laaH׃
51.7 kows-zaaHaab baabael bjad-jHwaaH mxxakaeraet kaal-HaaAaaraec mijejnaaH xxaatw gowjim Oal-ken jitHollw gowjim׃
51.8 pitAom naaplaaH baabael watixxaaber Hejlijlw OaalaejHaa qhw caarij lmakAowbaaH Awlaj teraapeA׃
51.9 [ripiAnw k] (ripijnw q) Aaet-baabael wloA nirpaataaH OizbwHaa wnelek Aijxx lAarcow kij-naagaO Aael-Haxxaamajim mixxpaaTaaH wnixaaA Oad-xxhaaqijm׃
51.10 HowcijA jHwaaH Aaet-cidqotejnw boAw wnsapraaH bcijown Aaet-maOaxeH jHwaaH AaeloHejnw׃
51.11 Haaberw Hahicijm milAw HaxxlaaTijm HeOijr jHwaaH Aaet-rwha malkej maadaj kij-Oal-baabael mzimaatow lHaxxhijtaaH kij-niqmat jHwaaH HijA niqmat Hejkaalow׃
51.12 Aael-howmot baabael xAw-nes Hahazijqw Hamixxmaar Haaqijmw xxomrijm Haakijnw HaaAorbijm kij gam-zaamam jHwaaH gam-OaaxaaH Aet Aaxxaer-dibaer Aael-joxxbej baabael׃
51.13 [xxokantij k] (xxokant q) Oal-majim rabijm rabat Aowcaarot baaA qicek Aamat bicOek׃
51.14 nixxbaO jHwaaH cbaaAowt bnapxxow kij Aim-mileAtijk Aaadaam kajaelaeq wOaanw Oaalajik Hejdaad׃ s
51.15 OoxeH Aaeraec bkohow mekijn tebel bhaakmaatow wbitbwnaatow naaTaaH xxaamaajim׃
51.16 lqowl titow Hamown majim baxxaamajim wajaOal nxiAijm miqceH-Aaaraec braaqijm lamaaTaar OaaxaaH wajoceA rwha meAocrotaajw׃
51.17 nibOar kaal-Aaadaam midaOat Hobijxx kaal-corep mipaasael kij xxaeqaer niskow wloA-rwha baam׃
51.18 Haebael HemaaH maOaxeH taOtuOijm bOet pqudaataam joAbedw׃
51.19 loA-kAelaeH helaeq jaOaqowb kij-jowcer Hakol HwA wxxebaeT nahalaatow jHwaaH cbaaAowt xxmow׃ s
51.20 mapec-AataaH lij klej milhaamaaH wnipactij bkaa gowjim wHixxhatij bkaa mamlaakowt׃
51.21 wnipactij bkaa sws wrokbow wnipactij bkaa raekaeb wrokbow׃
51.22 wnipactij bkaa Aijxx wAixxaaH wnipactij bkaa zaaqen waanaaOar wnipactij bkaa baahwr wbtwlaaH׃
51.23 wnipactij bkaa roOaeH wOaedrow wnipactij bkaa Aikaar wcimdow wnipactij bkaa pahowt wsgaanijm׃
51.24 wxxilamtij lbaabael wlkol jowxxbej kaxdijm Aet kaal-raaOaataam Aaxxaer-Oaaxw bcijown lOejnejkaem nAum jHwaaH׃ s
51.25 Hinnij Aelaejkaa Har Hamaxxhijt nAum-jHwaaH Hamaxxhijt Aaet-kaal-HaaAaaraec wnaaTijtij Aaet-jaadij Oaalaejkaa wgilgaltijkaa min-HaslaaOijm wntatijkaa lHar xrepaaH׃
51.26 wloA-jiqhw mimkaa Aaebaen lpinaaH wAaebaen lmowsaadowt kij-xximmowt Oowlaam tiHjaeH nAum-jHwaaH׃
51.27 xAw-nes baaAaaraec tiqOw xxowpaar bagowjim qadxxw OaalaejHaa gowjim HaxxmijOw OaalaejHaa mamlkowt AaraaraT minij wAaxxknaaz piqdw OaalaejHaa Tipsaar HaOalw-sws kjaelaeq saamaar׃
51.28 qadxxw OaalaejHaa gowjim Aaet-malkej maadaj Aaet-pahowtaejHaa wAaet-kaal-sgaanaejHaa wAet kaal-Aaeraec maemxxaltow׃
51.29 watirOaxx HaaAaaraec wataahol kij qaamaaH Oal-baabael mahxxbowt jHwaaH laaxwm Aaet-Aaeraec baabael lxxamaaH meAejn jowxxeb׃
51.30 haadlw gibowrej baabael lHilaahem jaaxxbw bamcaadowt naaxxtaaH gbwraataam Haajw lnaaxxijm Hicijtw mixxknotaejHaa nixxbrw brijhaejHaa׃
51.31 raac liqraAt-raac jaarwc wmagijd liqraAt magijd lHagijd lmaelaek baabael kij-nilkdaaH Oijrow miqaacaeH׃
51.32 wHamaObaarowt nitpaaxw wAaet-HaaAagamijm xaarpw baaAexx wAanxxej HamilhaamaaH nibHaalw׃ s
51.33 kij koH Aaamar jHwaaH cbaaAowt AaeloHej jixraaAel bat-baabael kgoraen Oet HidrijkaaH Oowd mOaT wbaaAaaH Oet-Haqaacijr laaH׃
51.34 [Aakaalaanw k] (Aakaalanij q) [Hamaamaanw k] (Hamaamanij q) nbwkadraeAcar maelaek baabael [Hicijgaanw k] (Hicijganij q) klij rijq [blaaOaanw k] (blaaOanij q) katanijn milaaA krexow meOadaanaaj [Haedijhaanw k] (Haedijhaanij׃ q)
51.35 hamaasij wxxAerij Oal-baabael toAmar joxxaebaet cijown wdaamij Aael-joxxbej kaxdijm toAmar jrwxxaalaaim׃ s
51.36 laaken koH Aaamar jHwaaH Hinnij-raab Aaet-rijbek wniqamtij Aaet-niqmaatek wHaharabtij Aaet-jamaaH wHobaxxtij Aaet-mqowraaH׃
51.37 wHaajtaaH baabael lgalijm mOown-tanijm xxamaaH wxxreqaaH meAejn jowxxeb׃
51.38 jahdaaw kakpirijm jixxAaagw naaOarw kgowrej Aaraajowt׃
51.39 bhumaam Aaaxxijt Aaet-mixxtejHaem wHixxkartijm lmaOan jaOalozw wjaaxxnw xxnat-Oowlaam wloA jaaqijcw nAum jHwaaH׃
51.40 Aowrijdem kkaarijm liTbowha kAejlijm Oim-Oatwdijm׃
51.41 Aejk nilkdaaH xxexxak watitaapex tHilat kaal-HaaAaaraec Aejk HaajtaaH lxxamaaH baabael bagowjim׃
51.42 OaalaaH Oal-baabael Hajaam baHamown galaajw niksaataaH׃
51.43 Haajw OaaraejHaa lxxamaaH Aaeraec cijaaH waOaraabaaH Aaeraec loA-jexxeb baaHen kaal-Aijxx wloA-jaOabor baaHen baen-Aaadaam׃
51.44 wpaaqadtij Oal-bel bbaabael wHoceAtij Aaet-bilOow mipijw wloA-jinHarw Aelaajw Oowd gowjim gam-howmat baabael naapaalaaH׃
51.45 cAw mitowkaaH Oamij wmalTw Aijxx Aaet-napxxow meharown Aap-jHwaaH׃
51.46 wpaen-jerak lbabkaem wtijrAw baxxmwOaaH HanixxmaOat baaAaaraec wbaaA baxxaanaaH HaxxmwOaaH wAaharaajw baxxaanaaH HaxxmwOaaH whaamaas baaAaaraec wmoxxel Oal-moxxel׃
51.47 laaken HineH jaamijm baaAijm wpaaqadtij Oal-psijlej baabael wkaal-AarcaaH tebowxx wkaal-halaalaejHaa jiplw btowkaaH׃
51.48 wrinnw Oal-baabael xxaamajim waaAaaraec wkol Aaxxaer baaHaem kij micaapown jaabowA-laaH Haxxowddijm nAum-jHwaaH׃
51.49 gam-baabael linpol hallej jixraaAel gam-lbaabael naaplw hallej kaal-HaaAaaraec׃
51.50 pleTijm mehaeraeb Hilkw Aal-taOamodw zikrw meraahowq Aaet-jHwaaH wijrwxxaalaim taOalaeH Oal-lbabkaem׃
51.51 boxxnw kij-xxaamaOnw haerpaaH kistaaH klimaaH paanejnw kij baaAw zaarijm Oal-miqdxxej bejt jHwaaH׃ s
51.52 laaken HineH-jaamijm baaAijm nAum-jHwaaH wpaaqadtij Oal-psijlaejHaa wbkaal-AarcaaH jaeAaenoq haalaal׃
51.53 kij-taOalaeH baabael Haxxaamajim wkij tbacer mrowm OuzaaH meAitij jaaboAw xxoddijm laaH nAum-jHwaaH׃ s
51.54 qowl zOaaqaaH mibaabael wxxaebaer gaadowl meAaeraec kaxdijm׃
51.55 kij-xxoded jHwaaH Aaet-baabael wAibad mimaenaaH qowl gaadowl wHaamw galejHaem kmajim rabijm nitan xxAown qowlaam׃
51.56 kij baaA OaalaejHaa Oal-baabael xxowded wnilkdw gibowraejHaa hittaaH qaxxtowtaam kij Ael gmulowt jHwaaH xxalem jxxalem׃
51.57 wHixxkartij xaaraejHaa wahakaamaejHaa pahowtaejHaa wsgaanaejHaa wgibowraejHaa wjaaxxnw xxnat-Oowlaam wloA jaaqijcw nAum-Hamaelaek jHwaaH cbaaAowt xxmow׃ s
51.58 koH-Aaamar jHwaaH cbaaAowt homowt baabael HaarhaabaaH OarOer titOarOaar wxxOaaraejHaa HagboHijm baaAexx jicatw wjigOw Oamijm bdej-rijq wlAumijm bdej-Aexx wjaaOepw׃ s
51.59 Hadaabaar Aaxxaer-ciwaaH jirmjaaHw HanaabijA Aaet-xraajaaH baen-nerijaaH baen-mahsejaaH blaektow Aaet-cidqijaaHw maelaek-jHwdaaH baabael bixxnat HaarbiOijt lmaalkow wxraajaaH xar mnwhaaH׃
51.60 wajiktob jirmjaaHw Aet kaal-HaaraaOaaH Aaxxaer-taabowA Aael-baabael Aael-sepaer Aaehaad Aet kaal-Hadbaarijm HaaAelaeH Haktubijm Aael-baabael׃
51.61 wajoAmaer jirmjaaHw Aael-xraajaaH kboAakaa baabael wraaAijtaa wqaaraaAtaa Aet kaal-Hadbaarijm HaaAelaeH׃
51.62 wAaamartaa jHwaaH AataaH dibartaa Aael-Hamaaqowm HazaeH lHakrijtow lbiltij Haejowt-bow jowxxeb lmeAaadaam wOad-bHemaaH kij-xximmowt Oowlaam tiHjaeH׃
51.63 wHaajaaH kkalotkaa liqroA Aaet-Hasepaer HazaeH tiqxxor Oaalaajw Aaebaen wHixxlaktow Aael-towk praat׃
51.64 wAaamartaa kaakaaH tixxqaO baabael wloA-taaqwm mipnej HaaraaOaaH Aaxxaer Aaanokij mebijA OaalaejHaa wjaaOepw Oad-HenaaH dibrej jirmjaaHw׃ s
51.1 כה אמר יהוה הנני מעיר על־בבל ואל־ישבי לב קמי רוח משחית׃
51.2 ושלחתי לבבל ׀ זרים וזרוה ויבקקו את־ארצה כי־היו עליה מסביב ביום רעה׃
51.3 אל־ידרך [ידרך כ] הדרך קשתו ואל־יתעל בסרינו ואל־תחמלו אל־בחריה החרימו כל־צבאה׃
51.4 ונפלו חללים בארץ כשדים ומדקרים בחוצותיה׃
51.5 כי לא־אלמן ישראל ויהודה מאלהיו מיהוה צבאות כי ארצם מלאה אשם מקדוש ישראל׃
51.6 נסו ׀ מתוך בבל ומלטו איש נפשו אל־תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה גמול הוא משלם לה׃
51.7 כוס־זהב בבל ביד־יהוה משכרת כל־הארץ מיינה שתו גוים על־כן יתהללו גוים׃
51.8 פתאם נפלה בבל ותשבר הילילו עליה קחו צרי למכאובה אולי תרפא׃
51.9 [רפאנו כ] (רפינו ק) את־בבל ולא נרפתה עזבוה ונלך איש לארצו כי־נגע אל־השמים משפטה ונשא עד־שחקים׃
51.10 הוציא יהוה את־צדקתינו באו ונספרה בציון את־מעשה יהוה אלהינו׃
51.11 הברו החצים מלאו השלטים העיר יהוה את־רוח מלכי מדי כי־על־בבל מזמתו להשחיתה כי־נקמת יהוה היא נקמת היכלו׃
51.12 אל־חומת בבל שאו־נס החזיקו המשמר הקימו שמרים הכינו הארבים כי גם־זמם יהוה גם־עשה את אשר־דבר אל־ישבי בבל׃
51.13 [שכנתי כ] (שכנת ק) על־מים רבים רבת אוצרת בא קצך אמת בצעך׃
51.14 נשבע יהוה צבאות בנפשו כי אם־מלאתיך אדם כילק וענו עליך הידד׃ ס
51.15 עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃
51.16 לקול תתו המון מים בשמים ויעל נשאים מקצה־ארץ ברקים למטר עשה ויצא רוח מאצרתיו׃
51.17 נבער כל־אדם מדעת הביש כל־צרף מפסל כי שקר נסכו ולא־רוח בם׃
51.18 הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃
51.19 לא־כאלה חלק יעקוב כי־יוצר הכל הוא ושבט נחלתו יהוה צבאות שמו׃ ס
51.20 מפץ־אתה לי כלי מלחמה ונפצתי בך גוים והשחתי בך ממלכות׃
51.21 ונפצתי בך סוס ורכבו ונפצתי בך רכב ורכבו׃
51.22 ונפצתי בך איש ואשה ונפצתי בך זקן ונער ונפצתי בך בחור ובתולה׃
51.23 ונפצתי בך רעה ועדרו ונפצתי בך אכר וצמדו ונפצתי בך פחות וסגנים׃
51.24 ושלמתי לבבל ולכל ׀ יושבי כשדים את כל־רעתם אשר־עשו בציון לעיניכם נאם יהוה׃ ס
51.25 הנני אליך הר המשחית נאם־יהוה המשחית את־כל־הארץ ונטיתי את־ידי עליך וגלגלתיך מן־הסלעים ונתתיך להר שרפה׃
51.26 ולא־יקחו ממך אבן לפנה ואבן למוסדות כי־שממות עולם תהיה נאם־יהוה׃
51.27 שאו־נס בארץ תקעו שופר בגוים קדשו עליה גוים השמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשכנז פקדו עליה טפסר העלו־סוס כילק סמר׃
51.28 קדשו עליה גוים את־מלכי מדי את־פחותיה ואת־כל־סגניה ואת כל־ארץ ממשלתו׃
51.29 ותרעש הארץ ותחל כי קמה על־בבל מחשבות יהוה לשום את־ארץ בבל לשמה מאין יושב׃
51.30 חדלו גבורי בבל להלחם ישבו במצדות נשתה גבורתם היו לנשים הציתו משכנתיה נשברו בריחיה׃
51.31 רץ לקראת־רץ ירוץ ומגיד לקראת מגיד להגיד למלך בבל כי־נלכדה עירו מקצה׃
51.32 והמעברות נתפשו ואת־האגמים שרפו באש ואנשי המלחמה נבהלו׃ ס
51.33 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל בת־בבל כגרן עת הדריכה עוד מעט ובאה עת־הקציר לה׃
51.34 [אכלנו כ] (אכלני ק) [הממנו כ] (הממני ק) נבוכדראצר מלך בבל [הציגנו כ] (הציגני ק) כלי ריק [בלענו כ] (בלעני ק) כתנין מלא כרשו מעדני [הדיחנו כ] (הדיחני׃ ק)
51.35 חמסי ושארי על־בבל תאמר ישבת ציון ודמי אל־ישבי כשדים תאמר ירושלם׃ ס
51.36 לכן כה אמר יהוה הנני־רב את־ריבך ונקמתי את־נקמתך והחרבתי את־ימה והבשתי את־מקורה׃
51.37 והיתה בבל ׀ לגלים ׀ מעון־תנים שמה ושרקה מאין יושב׃
51.38 יחדו ככפרים ישאגו נערו כגורי אריות׃
51.39 בחמם אשית את־משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת־עולם ולא יקיצו נאם יהוה׃
51.40 אורידם ככרים לטבוח כאילים עם־עתודים׃
51.41 איך נלכדה ששך ותתפש תהלת כל־הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים׃
51.42 עלה על־בבל הים בהמון גליו נכסתה׃
51.43 היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה ארץ לא־ישב בהן כל־איש ולא־יעבר בהן בן־אדם׃
51.44 ופקדתי על־בל בבבל והצאתי את־בלעו מפיו ולא־ינהרו אליו עוד גוים גם־חומת בבל נפלה׃
51.45 צאו מתוכה עמי ומלטו איש את־נפשו מחרון אף־יהוה׃
51.46 ופן־ירך לבבכם ותיראו בשמועה הנשמעת בארץ ובא בשנה השמועה ואחריו בשנה השמועה וחמס בארץ ומשל על־משל׃
51.47 לכן הנה ימים באים ופקדתי על־פסילי בבל וכל־ארצה תבוש וכל־חלליה יפלו בתוכה׃
51.48 ורננו על־בבל שמים וארץ וכל אשר בהם כי מצפון יבוא־לה השודדים נאם־יהוה׃
51.49 גם־בבל לנפל חללי ישראל גם־לבבל נפלו חללי כל־הארץ׃
51.50 פלטים מחרב הלכו אל־תעמדו זכרו מרחוק את־יהוה וירושלם תעלה על־לבבכם׃
51.51 בשנו כי־שמענו חרפה כסתה כלמה פנינו כי באו זרים על־מקדשי בית יהוה׃ ס
51.52 לכן הנה־ימים באים נאם־יהוה ופקדתי על־פסיליה ובכל־ארצה יאנק חלל׃
51.53 כי־תעלה בבל השמים וכי תבצר מרום עזה מאתי יבאו שדדים לה נאם־יהוה׃ ס
51.54 קול זעקה מבבל ושבר גדול מארץ כשדים׃
51.55 כי־שדד יהוה את־בבל ואבד ממנה קול גדול והמו גליהם כמים רבים נתן שאון קולם׃
51.56 כי בא עליה על־בבל שודד ונלכדו גבוריה חתתה קשתותם כי אל גמלות יהוה שלם ישלם׃
51.57 והשכרתי שריה וחכמיה פחותיה וסגניה וגבוריה וישנו שנת־עולם ולא יקיצו נאם־המלך יהוה צבאות שמו׃ ס
51.58 כה־אמר יהוה צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושעריה הגבהים באש יצתו ויגעו עמים בדי־ריק ולאמים בדי־אש ויעפו׃ ס
51.59 הדבר אשר־צוה ׀ ירמיהו הנביא את־שריה בן־נריה בן־מחסיה בלכתו את־צדקיהו מלך־יהודה בבל בשנת הרבעית למלכו ושריה שר מנוחה׃
51.60 ויכתב ירמיהו את כל־הרעה אשר־תבוא אל־בבל אל־ספר אחד את כל־הדברים האלה הכתבים אל־בבל׃
51.61 ויאמר ירמיהו אל־שריה כבאך בבל וראית וקראת את כל־הדברים האלה׃
51.62 ואמרת יהוה אתה דברת אל־המקום הזה להכריתו לבלתי היות־בו יושב למאדם ועד־בהמה כי־שממות עולם תהיה׃
51.63 והיה ככלתך לקרא את־הספר הזה תקשר עליו אבן והשלכתו אל־תוך פרת׃
51.64 ואמרת ככה תשקע בבל ולא־תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה ויעפו עד־הנה דברי ירמיהו׃ ס
51.1 kH Amr jHwH Hnnj mOjr Ol-bbl wAl-jxbj lb qmj rwh mxhjt׃
51.2 wxlhtj lbbl zrjm wzrwH wjbqqw At-ArcH kj-Hjw OljH msbjb bjwm rOH׃
51.3 Al-jdrk [jdrk k] Hdrk qxtw wAl-jtOl bsrjnw wAl-thmlw Al-bhrjH Hhrjmw kl-cbAH׃
51.4 wnplw hlljm bArc kxdjm wmdqrjm bhwcwtjH׃
51.5 kj lA-Almn jxrAl wjHwdH mAlHjw mjHwH cbAwt kj Arcm mlAH Axm mqdwx jxrAl׃
51.6 nsw mtwk bbl wmlTw Ajx npxw Al-tdmw bOwnH kj Ot nqmH HjA ljHwH gmwl HwA mxlm lH׃
51.7 kws-zHb bbl bjd-jHwH mxkrt kl-HArc mjjnH xtw gwjm Ol-kn jtHllw gwjm׃
51.8 ptAm nplH bbl wtxbr Hjljlw OljH qhw crj lmkAwbH Awlj trpA׃
51.9 [rpAnw k] (rpjnw q) At-bbl wlA nrptH OzbwH wnlk Ajx lArcw kj-ngO Al-Hxmjm mxpTH wnxA Od-xhqjm׃
51.10 HwcjA jHwH At-cdqtjnw bAw wnsprH bcjwn At-mOxH jHwH AlHjnw׃
51.11 Hbrw Hhcjm mlAw HxlTjm HOjr jHwH At-rwh mlkj mdj kj-Ol-bbl mzmtw lHxhjtH kj-nqmt jHwH HjA nqmt Hjklw׃
51.12 Al-hwmt bbl xAw-ns Hhzjqw Hmxmr Hqjmw xmrjm Hkjnw HArbjm kj gm-zmm jHwH gm-OxH At Axr-dbr Al-jxbj bbl׃
51.13 [xkntj k] (xknt q) Ol-mjm rbjm rbt Awcrt bA qck Amt bcOk׃
51.14 nxbO jHwH cbAwt bnpxw kj Am-mlAtjk Adm kjlq wOnw Oljk Hjdd׃ s
51.15 OxH Arc bkhw mkjn tbl bhkmtw wbtbwntw nTH xmjm׃
51.16 lqwl ttw Hmwn mjm bxmjm wjOl nxAjm mqcH-Arc brqjm lmTr OxH wjcA rwh mAcrtjw׃
51.17 nbOr kl-Adm mdOt Hbjx kl-crp mpsl kj xqr nskw wlA-rwh bm׃
51.18 Hbl HmH mOxH tOtOjm bOt pqdtm jAbdw׃
51.19 lA-kAlH hlq jOqwb kj-jwcr Hkl HwA wxbT nhltw jHwH cbAwt xmw׃ s
51.20 mpc-AtH lj klj mlhmH wnpctj bk gwjm wHxhtj bk mmlkwt׃
51.21 wnpctj bk sws wrkbw wnpctj bk rkb wrkbw׃
51.22 wnpctj bk Ajx wAxH wnpctj bk zqn wnOr wnpctj bk bhwr wbtwlH׃
51.23 wnpctj bk rOH wOdrw wnpctj bk Akr wcmdw wnpctj bk phwt wsgnjm׃
51.24 wxlmtj lbbl wlkl jwxbj kxdjm At kl-rOtm Axr-Oxw bcjwn lOjnjkm nAm jHwH׃ s
51.25 Hnnj Aljk Hr Hmxhjt nAm-jHwH Hmxhjt At-kl-HArc wnTjtj At-jdj Oljk wglgltjk mn-HslOjm wnttjk lHr xrpH׃
51.26 wlA-jqhw mmk Abn lpnH wAbn lmwsdwt kj-xmmwt Owlm tHjH nAm-jHwH׃
51.27 xAw-ns bArc tqOw xwpr bgwjm qdxw OljH gwjm HxmjOw OljH mmlkwt ArrT mnj wAxknz pqdw OljH Tpsr HOlw-sws kjlq smr׃
51.28 qdxw OljH gwjm At-mlkj mdj At-phwtjH wAt-kl-sgnjH wAt kl-Arc mmxltw׃
51.29 wtrOx HArc wthl kj qmH Ol-bbl mhxbwt jHwH lxwm At-Arc bbl lxmH mAjn jwxb׃
51.30 hdlw gbwrj bbl lHlhm jxbw bmcdwt nxtH gbwrtm Hjw lnxjm Hcjtw mxkntjH nxbrw brjhjH׃
51.31 rc lqrAt-rc jrwc wmgjd lqrAt mgjd lHgjd lmlk bbl kj-nlkdH Ojrw mqcH׃
51.32 wHmObrwt ntpxw wAt-HAgmjm xrpw bAx wAnxj HmlhmH nbHlw׃ s
51.33 kj kH Amr jHwH cbAwt AlHj jxrAl bt-bbl kgrn Ot HdrjkH Owd mOT wbAH Ot-Hqcjr lH׃
51.34 [Aklnw k] (Aklnj q) [Hmmnw k] (Hmmnj q) nbwkdrAcr mlk bbl [Hcjgnw k] (Hcjgnj q) klj rjq [blOnw k] (blOnj q) ktnjn mlA krxw mOdnj [Hdjhnw k] (Hdjhnj׃ q)
51.35 hmsj wxArj Ol-bbl tAmr jxbt cjwn wdmj Al-jxbj kxdjm tAmr jrwxlm׃ s
51.36 lkn kH Amr jHwH Hnnj-rb At-rjbk wnqmtj At-nqmtk wHhrbtj At-jmH wHbxtj At-mqwrH׃
51.37 wHjtH bbl lgljm mOwn-tnjm xmH wxrqH mAjn jwxb׃
51.38 jhdw kkprjm jxAgw nOrw kgwrj Arjwt׃
51.39 bhmm Axjt At-mxtjHm wHxkrtjm lmOn jOlzw wjxnw xnt-Owlm wlA jqjcw nAm jHwH׃
51.40 Awrjdm kkrjm lTbwh kAjljm Om-Otwdjm׃
51.41 Ajk nlkdH xxk wttpx tHlt kl-HArc Ajk HjtH lxmH bbl bgwjm׃
51.42 OlH Ol-bbl Hjm bHmwn gljw nkstH׃
51.43 Hjw OrjH lxmH Arc cjH wOrbH Arc lA-jxb bHn kl-Ajx wlA-jObr bHn bn-Adm׃
51.44 wpqdtj Ol-bl bbbl wHcAtj At-blOw mpjw wlA-jnHrw Aljw Owd gwjm gm-hwmt bbl nplH׃
51.45 cAw mtwkH Omj wmlTw Ajx At-npxw mhrwn Ap-jHwH׃
51.46 wpn-jrk lbbkm wtjrAw bxmwOH HnxmOt bArc wbA bxnH HxmwOH wAhrjw bxnH HxmwOH whms bArc wmxl Ol-mxl׃
51.47 lkn HnH jmjm bAjm wpqdtj Ol-psjlj bbl wkl-ArcH tbwx wkl-hlljH jplw btwkH׃
51.48 wrnnw Ol-bbl xmjm wArc wkl Axr bHm kj mcpwn jbwA-lH Hxwddjm nAm-jHwH׃
51.49 gm-bbl lnpl hllj jxrAl gm-lbbl nplw hllj kl-HArc׃
51.50 plTjm mhrb Hlkw Al-tOmdw zkrw mrhwq At-jHwH wjrwxlm tOlH Ol-lbbkm׃
51.51 bxnw kj-xmOnw hrpH kstH klmH pnjnw kj bAw zrjm Ol-mqdxj bjt jHwH׃ s
51.52 lkn HnH-jmjm bAjm nAm-jHwH wpqdtj Ol-psjljH wbkl-ArcH jAnq hll׃
51.53 kj-tOlH bbl Hxmjm wkj tbcr mrwm OzH mAtj jbAw xddjm lH nAm-jHwH׃ s
51.54 qwl zOqH mbbl wxbr gdwl mArc kxdjm׃
51.55 kj-xdd jHwH At-bbl wAbd mmnH qwl gdwl wHmw gljHm kmjm rbjm ntn xAwn qwlm׃
51.56 kj bA OljH Ol-bbl xwdd wnlkdw gbwrjH httH qxtwtm kj Al gmlwt jHwH xlm jxlm׃
51.57 wHxkrtj xrjH whkmjH phwtjH wsgnjH wgbwrjH wjxnw xnt-Owlm wlA jqjcw nAm-Hmlk jHwH cbAwt xmw׃ s
51.58 kH-Amr jHwH cbAwt hmwt bbl HrhbH OrOr ttOrOr wxOrjH HgbHjm bAx jctw wjgOw Omjm bdj-rjq wlAmjm bdj-Ax wjOpw׃ s
51.59 Hdbr Axr-cwH jrmjHw HnbjA At-xrjH bn-nrjH bn-mhsjH blktw At-cdqjHw mlk-jHwdH bbl bxnt HrbOjt lmlkw wxrjH xr mnwhH׃
51.60 wjktb jrmjHw At kl-HrOH Axr-tbwA Al-bbl Al-spr Ahd At kl-Hdbrjm HAlH Hktbjm Al-bbl׃
51.61 wjAmr jrmjHw Al-xrjH kbAk bbl wrAjt wqrAt At kl-Hdbrjm HAlH׃
51.62 wAmrt jHwH AtH dbrt Al-Hmqwm HzH lHkrjtw lbltj Hjwt-bw jwxb lmAdm wOd-bHmH kj-xmmwt Owlm tHjH׃
51.63 wHjH kkltk lqrA At-Hspr HzH tqxr Oljw Abn wHxlktw Al-twk prt׃
51.64 wAmrt kkH txqO bbl wlA-tqwm mpnj HrOH Axr Ankj mbjA OljH wjOpw Od-HnH dbrj jrmjHw׃ s
51.1 Haec dicit Dominus: “ Ecce ego suscitabo super Babylonem et super habitatores Chaldaeae quasi ventum pestilentem;
51.2 et mittam in Babylonem ventilatores, et ventilabunt eam et demolientur terram eius, quoniam venerunt super eam undique in die afflictionis.
51.3 Non tendat, qui tendit arcum suum, et non ascendat loricatus; nolite parcere iuvenibus eius, interficite omnem militiam eius ”.
51.4 Et cadent interfecti in terra Chaldaeorum et vulnerati in plateis eius,
51.5 quoniam non est viduatus Israel et Iuda a Deo suo, Domino exercituum; terra autem eorum repleta est delicto in conspectu Sancti Israel.
51.6 Fugite de medio Babylonis, et salvet unusquisque animam suam; nolite perire in poena eius, quoniam tempus ultionis est Domino: vicissitudinem ipse retribuet ei.
51.7 Calix aureus Babylon in manu Domini inebrians omnem terram; de vino eius biberunt gentes et ideo insaniunt.
51.8 Subito cecidit Babylon et contrita est. Ululate super eam; tollite resinam ad dolorem eius, si forte sanetur.
51.9 “ Curavimus Babylonem, et non est sanata. Derelinquite eam, et eamus unusquisque in terram suam, quoniam pervenit usque ad caelos iudicium eius et elevatum est usque ad nubes.
51.10 Protulit Dominus iustitias nostras; venite, et narremus in Sion opus Domini Dei nostri ”.
51.11 Acuite sagittas, implete pharetras; suscitavit Dominus spiritum regum Medorum, et contra Babylonem mens eius est, ut perdat eam, quoniam ultio Domini est ultio templi sui.
51.12 Super muros Babylonis levate signum, augete custodiam, ponite custodes, praeparate insidias, quia cogitavit Dominus, et facit quaecumque locutus est contra habitatores Babylonis.
51.13 Quae habitas super aquas multas, locuples in thesauris, venit finis tuus, pedalis praecisionis tuae.
51.14 Iuravit Dominus exercituum per animam suam: “ Quoniam, etsi replevero te hominibus quasi brucho, super te celeuma cantabitur ”.
51.15 Qui fecit terram in fortitudine sua, praeparavit orbem in sapientia sua et prudentia sua extendit caelos;
51.16 dante eo vocem, multiplicantur aquae in caelo; qui levat nubes ab extremo terrae, fulgura in pluviam facit et producit ventum de thesauris suis.
51.17 Stultus factus est omnis homo, absque scientia; confusus est omnis conflator in sculptili, quia mendax conflatio eius, nec est spiritus in eis.
51.18 Vana sunt opera et risu digna, in tempore visitationis suae peribunt.
51.19 Non sicut haec pars Iacob, quia, qui fecit omnia, ipse est, et Israel tribus hereditatis eius: Dominus exercituum nomen eius.
51.20 “ Malleus tu mihi, vas belli: et ego collisi in te gentes et dispersi in te regna
51.21 et collisi in te equum et equitem eius et collisi in te currum et ascensorem eius
51.22 et collisi in te virum et mulierem et collisi in te senem et puerum et collisi in te iuvenem et virginem
51.23 et collisi in te pastorem et gregem eius et collisi in te agricolam et iugales eius et collisi in te duces et magistratus.
51.24 Et reddam Babyloni et cunctis habitatoribus Chaldaeae omne malum suum, quod fecerunt in Sion in oculis vestris, ait Dominus.
51.25 Ecce ego ad te, mons pestifer, ait Dominus, qui corrumpis universam terram; et extendam manum meam super te et evolvam te de petris et dabo te in montem combustionis.
51.26 Et non tollent de te lapidem in angulum et lapidem in fundamenta, sed perditus in aeternum eris ”, ait Dominus.
51.27 Levate signum in terra, clangite bucina in gentibus, sanctificate super eam gentes, vocate contra illam regna Ararat, Menni et Aschenez. Constituite super eam scribas, adducite equos quasi bruchum aculeatum.
51.28 Sanctificate contra eam gentes, reges Mediae, duces eius et universos magistratus eius cunctamque terram potestatis eius.
51.29 Et commovebitur terra et conturbabitur, quia impletur contra Babylonem cogitatio Domini, ut ponat terram Babylonis desertam et inhabitabilem.
51.30 Cessaverunt fortes Babylonis a proelio, habitaverunt in praesidiis; devoratum est robur eorum, et facti sunt quasi mulieres; incensa sunt tabernacula eius, contriti sunt vectes eius.
51.31 Currens obviam currenti veniet, et nuntius obvius nuntianti, ut annuntiet regi Babylonis quia capta est civitas eius a summo usque ad summum.
51.32 Et vada praeoccupata sunt, et paludes incensae sunt igni; et viri bellatores conturbati sunt.
51.33 Quia haec dicit Dominus exercituum, Deus Israel: “ Filia Babylonis quasi area tempore triturae eius; adhuc modicum, et veniet tempus messionis eius ”.
51.34 “ Comedit me, devoravit me Nabuchodonosor; rex Babylonis reddidit me quasi vas inane, absorbuit me quasi draco, replevit ventrem suum deliciis meis et eiecit me ”.
51.35 “ Iniquitas adversum me et caro mea super Babylonem! ”, dicit habitatio Sion. “ Et sanguis meus super habitatores Chaldaeae! ”, dicit Ierusalem.
51.36 Propterea haec dicit Dominus: “ Ecce ego iudicabo causam tuam et ulciscar ultionem tuam et desertum faciam mare eius et siccabo venam eius;
51.37 et erit Babylon in tumulos, habitatio thoum, stupor et sibilus, eo quod non sit habitator.
51.38 Simul ut leones rugient, frement veluti catuli leonum.
51.39 In calore eorum ponam potus eorum et inebriabo eos, ut sopiantur et dormiant somnum sempiternum et non consurgant, dicit Dominus.
51.40 Deducam eos quasi agnos ad victimam, quasi arietes cum haedis ”.
51.41 Quomodo capta est Babel, et comprehensa est gloria universae terrae? Quomodo facta est in stuporem Babylon inter gentes?
51.42 Ascendit super Babylonem mare, multitudine fluctuum eius operta est.
51.43 Factae sunt civitates eius in stuporem, terra inhabitabilis et deserta, terra, in qua nullus habitet, nec transeat per eam filius hominis.
51.44 “ Et visitabo super Bel in Babylone et eiciam, quod absorbuerat, de ore eius; et non confluent ad eum ultra gentes, siquidem et murus Babylonis corruet.
51.45 Egredimini de medio eius, populus meus, ut salvet unusquisque animam suam ab ira furoris Domini.
51.46 Et ne forte mollescat cor vestrum, et timeatis auditum, qui audietur in terra; et veniet in anno auditio, et post hunc annum auditio, et iniquitas in terra, et dominator super dominatorem.
51.47 Propterea ecce dies veniunt, et visitabo super sculptilia Babylonis, et omnis terra eius confundetur, et universi interfecti eius cadent in medio eius.
51.48 Et laudabunt super Babylonem caeli et terra et omnia, quae in eis sunt, quia ab aquilone venient ei praedones, ait Dominus.
51.49 Et Babylon cadet, occisi in Israel, sicut pro Babylone ceciderunt occisi universae terrae.
51.50 Qui fugistis gladium, ite, nolite stare; recordamini procul Domini, et Ierusalem ascendat super cor vestrum.
51.51 “Confusi sumus, quoniam audivimus opprobrium; operuit ignominia facies nostras, quia venerunt alieni super sanctificationem domus Domini”.
51.52 Propterea ecce dies veniunt, ait Dominus, et visitabo super sculptilia eius, et in omni terra eius gemet vulneratus.
51.53 Si ascenderit Babylon in caelum et firmaverit in excelso robur suum, a me venient vastatores eius ”, ait Dominus.
51.54 Vox clamoris de Babylone et contritio magna de terra Chaldaeorum,
51.55 quoniam vastavit Dominus Babylonem et perdidit ex ea vocem magnam; et sonabunt fluctus eorum quasi aquae multae, dedit sonitum vox eorum.
51.56 Quia venit super eam, id est super Babylonem, praedo; et apprehensi sunt fortes eius, et fractus est arcus eorum, quia Deus ultor Dominus reddens retribuet.
51.57 “ Et inebriabo principes eius et sapientes eius et duces eius et magistratus eius et fortes eius; et dormient somnum sempiternum et non expergiscentur ”, ait rex, Dominus exercituum nomen eius.
51.58 Haec dicit Dominus exercituum: “ Murus Babylonis ille latissimus funditus suffodietur, et portae eius excelsae igni comburentur; et laboraverunt populi pro nihilo, et gentes pro igni lassatae sunt ”.
51.59 Verbum, quod praecepit Ieremias propheta Saraiae filio Neriae filii Maasiae, cum pergeret cum Sedecia rege Iudae in Babylonem in anno quarto regni eius; Saraias autem erat princeps, qui mansionibus praeerat.
51.60 Et scripsit Ieremias omne malum, quod venturum erat super Babylonem, in libro uno, omnia verba haec, quae scripta sunt contra Babylonem.
51.61 Et dixit Ieremias ad Saraiam: “ Cum veneris in Babylonem et videris et legeris omnia verba haec,
51.62 dices: “Domine, tu locutus es contra locum istum, ut disperderes eum, ne sit qui in eo habitet ab homine usque ad pecus, et ut sit perpetua solitudo”.
51.63 Cumque compleveris legere librum istum, ligabis ad eum lapidem et proicies illum in medium Euphraten
51.64 et dices: “Sic submergetur Babylon et non consurget a facie afflictionis, quam ego adduco super eam, et dissolvetur” ”. Hucusque verba Ieremiae.
52.1 Einundzwanzig Jahre alt war Zedekia, als er König ward, und regierte elf Jahre lang zu Jerusalem; seine Mutter hieß Hamutal, eine Tochter Jeremias von Libna.
52.2 Und er tat, was böse war in den Augen des HERRN, ganz wie Jojakim getan hatte.
52.3 Und so geschah es wegen des Zornes des HERRN wider Jerusalem und Juda (damit er sie von seinem Angesicht verwürfe), daß Zedekia sich gegen den König von Babel empörte.
52.4 Und es begab sich im neunten Jahre seiner Regierung, am zehnten Tage des zehnten Monats, daß der babylonische König Nebukadnezar mit seiner ganzen Heeresmacht gegen Jerusalem kam; und sie belagerten die Stadt und bauten Belagerungswälle rings um sie her.
52.5 Und die Stadt blieb belagert bis ins elfte Jahr des Königs Zedekia.
52.6 Am neunten Tage des vierten Monats, als die Hungersnot in der Stadt überhand nahm und das Volk vom Lande kein Brot mehr hatte,
52.7 da brach man in die Stadt ein, und alle Kriegsleute flohen und verließen die Stadt bei Nacht durch das Tor zwischen den beiden Mauern beim Garten des Königs, während die Chaldäer die Stadt umzingelten, und nahmen den Weg nach der Jordanebene.
52.8 Aber das Heer der Chaldäer jagte dem König nach und holte ihn ein auf der Ebene von Jericho, nachdem sein ganzes Heer sich von ihm zerstreut hatte.
52.9 Und sie ergriffen den König und führten ihn zum König von Babel hinauf nach Ribla im Lande Hamat, und er sprach das Urteil über ihn.
52.10 Und der König von Babel ließ die Söhne Zedekias vor dessen Augen niedermetzeln, auch alle Fürsten Judas ließ er in Ribla niedermetzeln.
52.11 Zedekia aber ließ er die Augen ausstechen und ihn mit zwei ehernen Ketten binden; und der babylonische König ließ ihn nach Babel bringen und legte ihn ins Gefängnis bis zum Tage seines Todes.
52.12 Aber am zehnten Tage des fünften Monats, im neunzehnten Jahre des babylonischen Königs Nebukadnezar, kam Nebusaradan, der Oberste der Leibwache, welcher vor dem König von Babel stand,
52.13 nach Jerusalem und verbrannte das Haus des HERRN und das Haus des Königs und alle Häuser von Jerusalem; alle großen Häuser verbrannte er mit Feuer;
52.14 auch alle Ringmauern von Jerusalem zerstörte das Heer der Chaldäer, welches der Oberste der Leibwache bei sich hatte.
52.15 Und von den Geringen des Volkes und den Rest des Volkes, der in der Stadt übriggeblieben war, samt den Überläufern, die zum König von Babel gefallen waren, und den Rest der Handwerker führte Nebusaradan, der Oberste der Leibwache, gefangen hinweg.
52.16 Aber von den Geringen auf dem Lande ließ Nebusaradan, der Oberste der Leibwache, etliche als Winzer und Ackerleute zurück.
52.17 Die ehernen Säulen aber, welche zum Hause des HERRN gehörten, und die Gestelle und das eherne Meer, das im Hause des HERRN war, zerbrachen die Chaldäer und schleppten das Erz nach Babel.
52.18 Sie nahmen auch die Töpfe, die Schaufeln, die Messer, die Sprengschalen, die Pfannen und alles eherne Gerät, womit man den Gottesdienst zu verrichten pflegte;
52.19 die Becken und die Kellen, die Sprengschalen und die Waschbecken, die Leuchter und die Lichtscheren und die Schalen; alles, was von Gold war, und alles, was von Silber war, das nahm der Oberste der Leibwache weg.
52.20 Die zwei Säulen, das eine Meer und die zwölf ehernen Rinder darunter, die Gestelle, welche der König Salomo für das Haus des HERRN hatte machen lassen, das Erz von allen diesen Geräten war nicht zu wägen.
52.21 Jede der beiden Säulen war achtzehn Ellen hoch und ein Faden von zwölf Ellen umspannte sie; sie waren aber vier Finger dick, inwendig hohl.
52.22 Oben darauf war ein eherner Knauf, und die Höhe des einen Knaufs betrug fünf Ellen; und es war ein Kranz mit Granatäpfeln an dem Knauf ringsum, alles von Erz; ganz gleich war auch die andere Säule und hatte auch Granatäpfel.
52.23 Es waren sechsundneunzig Granatäpfel nach den Windrichtungen verteilt, im ganzen deren hundert in dem Kranz ringsum.
52.24 Und der Oberste der Leibwache nahm den Hauptpriester Seraja und den zweiten Priester Zephanja samt den drei Schwellenhütern;
52.25 er nahm auch aus der Stadt einen Kämmerer, der über das Kriegsvolk gesetzt war, und sieben Männer von denen, die das Angesicht des Königs gesehen hatten, die in der Stadt gefunden wurden, dazu den Schreiber des Feldhauptmanns, der das Landvolk zum Heeresdienst aushob, und sechzig Mann vom Landvolk, die in der Stadt gefunden wurden;
52.26 diese nahm Nebusaradan, der Oberste der Leibwache, fest und führte sie zum König von Babel nach Ribla.
52.27 Der König von Babel aber ließ sie zu Ribla, im Lande Hamat totschlagen. So wurde Juda aus seinem Lande weggeführt.
52.28 Dies ist das Volk, welches Nebukadnezar gefangen weggeführt hat: Im siebenten Jahre 3023 Juden;
52.29 im achtzehnten Jahre Nebukadnezars: aus Jerusalem 832 Seelen;
52.30 im dreiundzwanzigsten Jahre führte Nebusaradan, der Oberste der Leibwache, von den Juden 745 Seelen weg; im ganzen 4600 Seelen.
52.31 Im siebenunddreißigsten Jahre der Gefangenschaft Jojachins, des Königs von Juda, am fünfundzwanzigsten Tage des zwölften Monats, erhob Evil-Merodach, der König von Babel, in dem Jahre, da er König ward, das Haupt Jojachins, des Königs von Juda, und führte ihn aus dem Gefängnis heraus;
52.32 er redete freundlich mit ihm und setzte seinen Stuhl über die Stühle der Könige, die bei ihm zu Babel waren.
52.33 Er ließ ihn auch seine Gefängniskleider ablegen und erlaubte ihm, allezeit in seiner Gegenwart zu essen, sein Leben lang;
52.34 und sein Unterhalt, der beständige Unterhalt, wurde ihm vom König zu Babel gewährt, soviel er täglich bedurfte, bis zum Tage seines Todes, alle Tage, die er noch zu leben hatte.
52.1 ὄντος εἰκοστοῦ καὶ ἑνὸς ἔτους σεδεκιου ἐν τῷ βασιλεύειν αὐτόν καὶ ἕνδεκα ἔτη ἐβασίλευσεν ἐν ιερουσαλημ καὶ ὄνομα τῇ μητρὶ αὐτοῦ αμιτααλ θυγάτηρ ιερεμιου ἐκ λοβενα
52.2 52.3 52.4 καὶ ἐγένετο ἐν τῷ ἔτει τῷ ἐνάτῳ τῆς βασιλείας αὐτοῦ ἐν μηνὶ τῷ δεκάτῳ δεκάτῃ τοῦ μηνὸς ἦλθεν ναβουχοδονοσορ βασιλεὺς βαβυλῶνος καὶ πᾶσα ἡ δύναμις αὐτοῦ ἐπὶ ιερουσαλημ καὶ περιεχαράκωσαν αὐτὴν καὶ περιῳκοδόμησαν αὐτὴν τετραπέδοις λίθοις κύκλῳ
52.5 καὶ ἦλθεν ἡ πόλις εἰς συνοχὴν ἕως ἑνδεκάτου ἔτους τῷ βασιλεῖ σεδεκια
52.6 ἐν τῇ ἐνάτῃ τοῦ μηνὸς καὶ ἐστερεώθη ὁ λιμὸς ἐν τῇ πόλει καὶ οὐκ ἦσαν ἄρτοι τῷ λαῷ τῆς γῆς
52.7 καὶ διεκόπη ἡ πόλις καὶ πάντες οἱ ἄνδρες οἱ πολεμισταὶ ἐξῆλθον νυκτὸς κατὰ τὴν ὁδὸν τῆς πύλης ἀνὰ μέσον τοῦ τείχους καὶ τοῦ προτειχίσματος ὃ ἦν κατὰ τὸν κῆπον τοῦ βασιλέως καὶ οἱ χαλδαῖοι ἐπὶ τῆς πόλεως κύκλῳ καὶ ἐπορεύθησαν ὁδὸν τὴν εἰς αραβα
52.8 καὶ κατεδίωξεν ἡ δύναμις τῶν χαλδαίων ὀπίσω τοῦ βασιλέως καὶ κατέλαβον αὐτὸν ἐν τῷ πέραν ιεριχω καὶ πάντες οἱ παῖδες αὐτοῦ διεσπάρησαν ἀπ' αὐτοῦ
52.9 καὶ συνέλαβον τὸν βασιλέα καὶ ἤγαγον αὐτὸν πρὸς τὸν βασιλέα βαβυλῶνος εἰς δεβλαθα καὶ ἐλάλησεν αὐτῷ μετὰ κρίσεως
52.10 καὶ ἔσφαξεν βασιλεὺς βαβυλῶνος τοὺς υἱοὺς σεδεκιου κατ' ὀφθαλμοὺς αὐτοῦ καὶ πάντας τοὺς ἄρχοντας ιουδα ἔσφαξεν ἐν δεβλαθα
52.11 καὶ τοὺς ὀφθαλμοὺς σεδεκιου ἐξετύφλωσεν καὶ ἔδησεν αὐτὸν ἐν πέδαις καὶ ἤγαγεν αὐτὸν βασιλεὺς βαβυλῶνος εἰς βαβυλῶνα καὶ ἔδωκεν αὐτὸν εἰς οἰκίαν μύλωνος ἕως ἡμέρας ἧς ἀπέθανεν
52.12 καὶ ἐν μηνὶ πέμπτῳ δεκάτῃ τοῦ μηνὸς ἦλθεν ναβουζαρδαν ὁ ἀρχιμάγειρος ὁ ἑστηκὼς κατὰ πρόσωπον τοῦ βασιλέως βαβυλῶνος εἰς ιερουσαλημ
52.13 καὶ ἐνέπρησεν τὸν οἶκον κυρίου καὶ τὸν οἶκον τοῦ βασιλέως καὶ πάσας τὰς οἰκίας τῆς πόλεως καὶ πᾶσαν οἰκίαν μεγάλην ἐνέπρησεν ἐν πυρί
52.14 καὶ πᾶν τεῖχος ιερουσαλημ κύκλῳ καθεῖλεν ἡ δύναμις τῶν χαλδαίων ἡ μετὰ τοῦ ἀρχιμαγείρου
52.15 καὶ τοὺς καταλοίπους τοῦ λαοῦ κατέλιπεν ὁ ἀρχιμάγειρος εἰς ἀμπελουργοὺς καὶ εἰς γεωργούς
52.16 καὶ τοὺς καταλοίπους τοῦ λαοῦ κατέλιπεν ὁ ἀρχιμάγειρος εἰς ἀμπελουργοὺς καὶ εἰς γεωργούς
52.17 καὶ τοὺς στύλους τοὺς χαλκοῦς τοὺς ἐν οἴκῳ κυρίου καὶ τὰς βάσεις καὶ τὴν θάλασσαν τὴν χαλκῆν τὴν ἐν οἴκῳ κυρίου συνέτριψαν οἱ χαλδαῖοι καὶ ἔλαβον τὸν χαλκὸν αὐτῶν καὶ ἀπήνεγκαν εἰς βαβυλῶνα
52.18 καὶ τὴν στεφάνην καὶ τὰς φιάλας καὶ τὰς κρεάγρας καὶ πάντα τὰ σκεύη τὰ χαλκᾶ ἐν οἷς ἐλειτούργουν ἐν αὐτοῖς
52.19 καὶ τὰ σαφφωθ καὶ τὰ μασμαρωθ καὶ τοὺς ὑποχυτῆρας καὶ τὰς λυχνίας καὶ τὰς θυίσκας καὶ τοὺς κυάθους ἃ ἦν χρυσᾶ χρυσᾶ καὶ ἃ ἦν ἀργυρᾶ ἀργυρᾶ ἔλαβεν ὁ ἀρχιμάγειρος
52.20 καὶ οἱ στῦλοι δύο καὶ ἡ θάλασσα μία καὶ οἱ μόσχοι δώδεκα χαλκοῖ ὑποκάτω τῆς θαλάσσης ἃ ἐποίησεν ὁ βασιλεὺς σαλωμων εἰς οἶκον κυρίου οὐκ ἦν σταθμὸς τοῦ χαλκοῦ αὐτῶν
52.21 καὶ οἱ στῦλοι τριάκοντα πέντε πηχῶν ὕψος τοῦ στύλου τοῦ ἑνός καὶ σπαρτίον δώδεκα πήχεων περιεκύκλου αὐτόν καὶ τὸ πάχος αὐτοῦ δακτύλων τεσσάρων κύκλῳ
52.22 καὶ γεῖσος ἐπ' αὐτοῖς χαλκοῦν καὶ πέντε πήχεων τὸ μῆκος ὑπεροχὴ τοῦ γείσους τοῦ ἑνός καὶ δίκτυον καὶ ῥόαι ἐπὶ τοῦ γείσους κύκλῳ τὰ πάντα χαλκᾶ καὶ κατὰ ταῦτα τῷ στύλῳ τῷ δευτέρῳ ὀκτὼ ῥόαι τῷ πήχει τοῖς δώδεκα πήχεσιν
52.23 καὶ ἦσαν αἱ ῥόαι ἐνενήκοντα ἓξ τὸ ἓν μέρος καὶ ἦσαν αἱ πᾶσαι ῥόαι ἐπὶ τοῦ δικτύου κύκλῳ ἑκατόν
52.24 καὶ ἔλαβεν ὁ ἀρχιμάγειρος τὸν ἱερέα τὸν πρῶτον καὶ τὸν ἱερέα τὸν δευτερεύοντα καὶ τοὺς τρεῖς τοὺς φυλάττοντας τὴν ὁδὸν
52.25 καὶ εὐνοῦχον ἕνα ὃς ἦν ἐπιστάτης τῶν ἀνδρῶν τῶν πολεμιστῶν καὶ ἑπτὰ ἄνδρας ὀνομαστοὺς τοὺς ἐν προσώπῳ τοῦ βασιλέως τοὺς εὑρεθέντας ἐν τῇ πόλει καὶ τὸν γραμματέα τῶν δυνάμεων τὸν γραμματεύοντα τῷ λαῷ τῆς γῆς καὶ ἑξήκοντα ἀνθρώπους ἐκ τοῦ λαοῦ τῆς γῆς τοὺς εὑρεθέντας ἐν μέσῳ τῆς πόλεως
52.26 καὶ ἔλαβεν αὐτοὺς ναβουζαρδαν ὁ ἀρχιμάγειρος καὶ ἤγαγεν αὐτοὺς πρὸς βασιλέα βαβυλῶνος εἰς δεβλαθα
52.27 καὶ ἐπάταξεν αὐτοὺς βασιλεὺς βαβυλῶνος ἐν δεβλαθα ἐν γῇ αιμαθ
52.28 52.29 52.30 52.31 καὶ ἐγένετο ἐν τῷ τριακοστῷ καὶ ἑβδόμῳ ἔτει ἀποικισθέντος τοῦ ιωακιμ βασιλέως ιουδα ἐν τῷ δωδεκάτῳ μηνὶ ἐν τῇ τετράδι καὶ εἰκάδι τοῦ μηνὸς ἔλαβεν ουλαιμαραδαχ βασιλεὺς βαβυλῶνος ἐν τῷ ἐνιαυτῷ ᾧ ἐβασίλευσεν τὴν κεφαλὴν ιωακιμ βασιλέως ιουδα καὶ ἐξήγαγεν αὐτὸν ἐξ οἰκίας ἧς ἐφυλάττετο
52.32 καὶ ἐλάλησεν αὐτῷ χρηστὰ καὶ ἔδωκεν τὸν θρόνον αὐτοῦ ἐπάνω τῶν θρόνων τῶν βασιλέων τῶν μετ' αὐτοῦ ἐν βαβυλῶνι
52.33 καὶ ἤλλαξεν τὴν στολὴν τῆς φυλακῆς αὐτοῦ καὶ ἤσθιεν ἄρτον διὰ παντὸς κατὰ πρόσωπον αὐτοῦ πάσας τὰς ἡμέρας ἃς ἔζησεν
52.34 καὶ ἡ σύνταξις αὐτῷ ἐδίδοτο διὰ παντὸς παρὰ τοῦ βασιλέως βαβυλῶνος ἐξ ἡμέρας εἰς ἡμέραν ἕως ἡμέρας ἧς ἀπέθανεν
52.1 ontos eikostoy kai enos etoys sedekioy en toh basileyein ayton kai endeka eteh ebasileysen en ieroysalehm kai onoma teh mehtri aytoy amitaal thygatehr ieremioy ek lobena
52.2 52.3 52.4 kai egeneto en toh etei toh enatoh tehs basileias aytoy en mehni toh dekatoh dekateh toy mehnos ehlthen naboychodonosor basileys babylohnos kai pasa eh dynamis aytoy epi ieroysalehm kai periecharakohsan aytehn kai periohkodomehsan aytehn tetrapedois lithois kykloh
52.5 kai ehlthen eh polis eis synochehn eohs endekatoy etoys toh basilei sedekia
52.6 en teh enateh toy mehnos kai estereohtheh o limos en teh polei kai oyk ehsan artoi toh laoh tehs gehs
52.7 kai diekopeh eh polis kai pantes oi andres oi polemistai exehlthon nyktos kata tehn odon tehs pylehs ana meson toy teichoys kai toy proteichismatos o ehn kata ton kehpon toy basileohs kai oi chaldaioi epi tehs poleohs kykloh kai eporeythehsan odon tehn eis araba
52.8 kai katediohxen eh dynamis tohn chaldaiohn opisoh toy basileohs kai katelabon ayton en toh peran ierichoh kai pantes oi paides aytoy diesparehsan ap' aytoy
52.9 kai synelabon ton basilea kai ehgagon ayton pros ton basilea babylohnos eis deblatha kai elalehsen aytoh meta kriseohs
52.10 kai esphaxen basileys babylohnos toys yioys sedekioy kat' ophthalmoys aytoy kai pantas toys archontas ioyda esphaxen en deblatha
52.11 kai toys ophthalmoys sedekioy exetyphlohsen kai edehsen ayton en pedais kai ehgagen ayton basileys babylohnos eis babylohna kai edohken ayton eis oikian mylohnos eohs ehmeras ehs apethanen
52.12 kai en mehni pemptoh dekateh toy mehnos ehlthen naboyzardan o archimageiros o estehkohs kata prosohpon toy basileohs babylohnos eis ieroysalehm
52.13 kai eneprehsen ton oikon kyrioy kai ton oikon toy basileohs kai pasas tas oikias tehs poleohs kai pasan oikian megalehn eneprehsen en pyri
52.14 kai pan teichos ieroysalehm kykloh katheilen eh dynamis tohn chaldaiohn eh meta toy archimageiroy
52.15 kai toys kataloipoys toy laoy katelipen o archimageiros eis ampeloyrgoys kai eis geohrgoys
52.16 kai toys kataloipoys toy laoy katelipen o archimageiros eis ampeloyrgoys kai eis geohrgoys
52.17 kai toys styloys toys chalkoys toys en oikoh kyrioy kai tas baseis kai tehn thalassan tehn chalkehn tehn en oikoh kyrioy synetripsan oi chaldaioi kai elabon ton chalkon aytohn kai apehnegkan eis babylohna
52.18 kai tehn stephanehn kai tas phialas kai tas kreagras kai panta ta skeyeh ta chalka en ois eleitoyrgoyn en aytois
52.19 kai ta saphphohth kai ta masmarohth kai toys ypochytehras kai tas lychnias kai tas thyiskas kai toys kyathoys a ehn chrysa chrysa kai a ehn argyra argyra elaben o archimageiros
52.20 kai oi styloi dyo kai eh thalassa mia kai oi moschoi dohdeka chalkoi ypokatoh tehs thalassehs a epoiehsen o basileys salohmohn eis oikon kyrioy oyk ehn stathmos toy chalkoy aytohn
52.21 kai oi styloi triakonta pente pehchohn ypsos toy styloy toy enos kai spartion dohdeka pehcheohn periekykloy ayton kai to pachos aytoy daktylohn tessarohn kykloh
52.22 kai geisos ep' aytois chalkoyn kai pente pehcheohn to mehkos yperocheh toy geisoys toy enos kai diktyon kai roai epi toy geisoys kykloh ta panta chalka kai kata tayta toh styloh toh deyteroh oktoh roai toh pehchei tois dohdeka pehchesin
52.23 kai ehsan ai roai enenehkonta ex to en meros kai ehsan ai pasai roai epi toy diktyoy kykloh ekaton
52.24 kai elaben o archimageiros ton ierea ton prohton kai ton ierea ton deytereyonta kai toys treis toys phylattontas tehn odon
52.25 kai eynoychon ena os ehn epistatehs tohn androhn tohn polemistohn kai epta andras onomastoys toys en prosohpoh toy basileohs toys eyrethentas en teh polei kai ton grammatea tohn dynameohn ton grammateyonta toh laoh tehs gehs kai exehkonta anthrohpoys ek toy laoy tehs gehs toys eyrethentas en mesoh tehs poleohs
52.26 kai elaben aytoys naboyzardan o archimageiros kai ehgagen aytoys pros basilea babylohnos eis deblatha
52.27 kai epataxen aytoys basileys babylohnos en deblatha en geh aimath
52.28 52.29 52.30 52.31 kai egeneto en toh triakostoh kai ebdomoh etei apoikisthentos toy iohakim basileohs ioyda en toh dohdekatoh mehni en teh tetradi kai eikadi toy mehnos elaben oylaimaradach basileys babylohnos en toh eniaytoh oh ebasileysen tehn kephalehn iohakim basileohs ioyda kai exehgagen ayton ex oikias ehs ephylatteto
52.32 kai elalehsen aytoh chrehsta kai edohken ton thronon aytoy epanoh tohn thronohn tohn basileohn tohn met' aytoy en babylohni
52.33 kai ehllaxen tehn stolehn tehs phylakehs aytoy kai ehsthien arton dia pantos kata prosohpon aytoy pasas tas ehmeras as ezehsen
52.34 kai eh syntaxis aytoh edidoto dia pantos para toy basileohs babylohnos ex ehmeras eis ehmeran eohs ehmeras ehs apethanen
52.1 בֶּן־עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכֹו וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמֹּו [חֲמִיטַל כ] (חֲמוּטַל ק) בַּת־יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה׃
52.2 וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה יְהֹויָקִים׃
52.3 כִּי ׀ עַל־אַף יְהוָה הָיְתָה בִּירוּשָׁלִַם וִיהוּדָה עַד־הִשְׁלִיכֹו אֹותָם מֵעַל פָּנָיו וַיִּמְרֹד צִדְקִיָּהוּ בְּמֶלֶךְ בָּבֶל׃
52.4 וַיְהִי בַשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְמָלְכֹו בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשֹׂור לַחֹדֶשׁ בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל הוּא וְכָל־חֵילֹו עַל־יְרוּשָׁלִַם וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק סָבִיב׃
52.5 וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצֹור עַד עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ׃
52.6 בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר וְלֹא־הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ׃
52.7 וַתִּבָּקַע הָעִיר וְכָל־אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה יִבְרְחוּ וַיֵּצְאוּ מֵהָעִיר לַיְלָה דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין־הַחֹמֹתַיִם אֲשֶׁר עַל־גַּן הַמֶּלֶךְ וְכַשְׂדִּים עַל־הָעִיר סָבִיב וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה׃
52.8 וַיִּרְדְּפוּ חֵיל־כַּשְׂדִּים אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ וַיַּשִּׂיגוּ אֶת־צִדְקִיָּהוּ בְּעַרְבֹת יְרֵחֹו וְכָל־חֵילֹו נָפֹצוּ מֵעָלָיו׃
52.9 וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ וַיַּעֲלוּ אֹתֹו אֶל־מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה בְּאֶרֶץ חֲמָת וַיְדַבֵּר אִתֹּו מִשְׁפָּטִים׃
52.10 וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ־בָּבֶל אֶת־בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ לְעֵינָיו וְגַם אֶת־כָּל־שָׂרֵי יְהוּדָה שָׁחַט בְּרִבְלָתָה׃
52.11 וְאֶת־עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר וַיַּאַסְרֵהוּ בַנְחֻשְׁתַּיִם וַיְבִאֵהוּ מֶלֶךְ־בָּבֶל בָּבֶלָה וַיִּתְּנֵהוּ [בְבֵית־ כ] (בֵית־הַפְּקֻדֹּת ק) עַד־יֹום מֹותֹו׃
52.12 וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בֶּעָשֹׂור לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים עָמַד לִפְנֵי מֶלֶךְ־בָּבֶל בִּירוּשָׁלִָם׃
52.13 וַיִּשְׂרֹף אֶת־בֵּית־יְהוָה וְאֶת־בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל־בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת־כָּל־בֵּית הַגָּדֹול שָׂרַף בָּאֵשׁ׃
52.14 וְאֶת־כָּל־חֹמֹות יְרוּשָׁלִַם סָבִיב נָתְצוּ כָּל־חֵיל כַּשְׂדִּים אֲשֶׁר אֶת־רַב־טַבָּחִים׃
52.15 וּמִדַּלֹּות הָעָם וְאֶת־יֶתֶר הָעָם ׀ הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר וְאֶת־הַנֹּפְלִים אֲשֶׁר נָפְלוּ אֶל־מֶלֶךְ בָּבֶל וְאֵת יֶתֶר הָאָמֹון הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים׃
52.16 וּמִדַּלֹּות הָאָרֶץ הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים׃
52.17 וְאֶת־עַמּוּדֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לְבֵית־יְהוָה וְאֶת־הַמְּכֹנֹות וְאֶת־יָם הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר בְּבֵית־יְהוָה שִׁבְּרוּ כַשְׂדִּים וַיִּשְׂאוּ אֶת־כָּל־נְחֻשְׁתָּם בָּבֶלָה׃
52.18 וְאֶת־הַסִּרֹות וְאֶת־הַיָּעִים וְאֶת־הַמְזַמְּרֹות וְאֶת־הַמִּזְרָקֹת וְאֶת־הַכַּפֹּות וְאֵת כָּל־כְּלֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר־יְשָׁרְתוּ בָהֶם לָקָחוּ׃
52.19 וְאֶת־הַסִּפִּים וְאֶת־הַמַּחְתֹּות וְאֶת־הַמִּזְרָקֹות וְאֶת־הַסִּירֹות וְאֶת־הַמְּנֹרֹות וְאֶת־הַכַּפֹּות וְאֶת־הַמְּנַקִיֹות אֲשֶׁר זָהָב זָהָב וַאֲשֶׁר־כֶּסֶף כָּסֶף לָקַח רַב־טַבָּחִים׃
52.20 הָעַמּוּדִים ׀ שְׁנַיִם הַיָּם אֶחָד וְהַבָּקָר שְׁנֵים־עָשָׂר נְחֹשֶׁת אֲשֶׁר־תַּחַת הַמְּכֹנֹות אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְבֵית יְהוָה לֹא־הָיָה מִשְׁקָל לִנְחֻשְׁתָּם כָּל־הַכֵּלִים הָאֵלֶּה׃
52.21 וְהָעַמּוּדִים שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה [קֹומָה כ] (קֹומַת ק) הָעַמֻּד הָאֶחָד וְחוּט שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה אַמָּה יְסֻבֶּנּוּ וְעָבְיֹו אַרְבַּע אַצְבָּעֹות נָבוּב׃
52.22 וְכֹתֶרֶת עָלָיו נְחֹשֶׁת וְקֹומַת הַכֹּתֶרֶת הָאַחַת חָמֵשׁ אַמֹּות וּשְׂבָכָה וְרִמֹּונִים עַל־הַכֹּותֶרֶת סָבִיב הַכֹּל נְחֹשֶׁת וְכָאֵלֶּה לַעַמּוּד הַשֵּׁנִי וְרִמֹּונִים׃
52.23 וַיִּהְיוּ הָרִמֹּנִים תִּשְׁעִים וְשִׁשָּׁה רוּחָה כָּל־הָרִמֹּונִים מֵאָה עַל־הַשְּׂבָכָה סָבִיב׃
52.24 וַיִּקַּח רַב־טַבָּחִים אֶת־שְׂרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ וְאֶת־צְפַנְיָה כֹּהֵן הַמִּשְׁנֶה וְאֶת־שְׁלֹשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף׃
52.25 וּמִן־הָעִיר לָקַח סָרִיס אֶחָד אֲשֶׁר־הָיָה פָקִיד ׀ עַל־אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וְשִׁבְעָה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי־הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בָעִיר וְאֵת סֹפֵר שַׂר הַצָּבָא הַמַּצְבִּא אֶת־עַם הָאָרֶץ וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ הַנִּמְצְאִים בְּתֹוךְ הָעִיר׃
52.26 וַיִּקַּח אֹותָם נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים וַיֹּלֶךְ אֹותָם אֶל־מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה׃
52.27 וַיַּכֶּה אֹותָם מֶלֶךְ בָּבֶל וַיְמִתֵם בְּרִבְלָה בְּאֶרֶץ חֲמָת וַיִּגֶל יְהוּדָה מֵעַל אַדְמָתֹו׃
52.28 זֶה הָעָם אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְרֶאצַּר בִּשְׁנַת־שֶׁבַע יְהוּדִים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה׃
52.29 בִּשְׁנַת שְׁמֹונֶה עֶשְׂרֵה לִנְבוּכַדְרֶאצַּר מִירוּשָׁלִַם נֶפֶשׁ שְׁמֹנֶה מֵאֹות שְׁלֹשִׁים וּשְׁנָיִם׃
52.30 בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים לִנְבוּכַדְרֶאצַּר הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב־טַבָּחִים יְהוּדִים נֶפֶשׁ שְׁבַע מֵאֹות אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה כָּל־נֶפֶשׁ אַרְבַּעַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאֹות׃ פ
52.31 וַיְהִי בִשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְגָלוּת יְהֹויָכִן מֶלֶךְ־יְהוּדָה בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת מַלְכֻתֹו אֶת־רֹאשׁ יְהֹויָכִין מֶלֶךְ־יְהוּדָה וַיֹּצֵא אֹותֹו מִבֵּית [הַכְּלִיא כ] (הַכְּלוּא׃ ק)
52.32 וַיְדַבֵּר אִתֹּו טֹבֹות וַיִּתֵּן אֶת־כִּסְאֹו מִמַּעַל לְכִסֵּא [מְלָכִים כ] (הַמְּלָכִים ק) אֲשֶׁר אִתֹּו בְּבָבֶל׃
52.33 וְשִׁנָּה אֵת בִּגְדֵי כִלְאֹו וְאָכַל לֶחֶם לְפָנָיו תָּמִיד כָּל־יְמֵי חַיָּו׃
52.34 וַאֲרֻחָתֹו אֲרֻחַת תָּמִיד נִתְּנָה־לֹּו מֵאֵת מֶלֶךְ־בָּבֶל דְּבַר־יֹום בְּיֹומֹו עַד־יֹום מֹותֹו כֹּל יְמֵי חַיָּיו׃
52.1 baen-Oaexrijm wAahat xxaanaaH cidqijaaHw bmaalkow wAahat OaexreH xxaanaaH maalak bijrwxxaalaaim wxxem Aimow [hamijTal k] (hamwTal q) bat-jirmjaaHw milibnaaH׃
52.2 wajaOax HaaraO bOejnej jHwaaH kkol Aaxxaer-OaaxaaH jHowjaaqijm׃
52.3 kij Oal-Aap jHwaaH HaajtaaH bijrwxxaalaim wijHwdaaH Oad-Hixxlijkow Aowtaam meOal paanaajw wajimrod cidqijaaHw bmaelaek baabael׃
52.4 wajHij baxxaanaaH HatxxiOijt lmaalkow bahodaexx HaaOaxijrij baeOaaxowr lahodaexx baaA nbwkadraeAcar maelaek-baabael HwA wkaal-hejlow Oal-jrwxxaalaim wajahanw OaalaejHaa wajibnw OaalaejHaa daajeq saabijb׃
52.5 wataaboA HaaOijr bamaacowr Oad Oaxxtej OaexreH xxaanaaH lamaelaek cidqijaaHw׃
52.6 bahodaexx HaarbijOij btixxOaaH lahodaexx wajaehaezaq HaaraaOaab baaOijr wloA-HaajaaH laehaem lOam HaaAaaraec׃
52.7 watibaaqaO HaaOijr wkaal-Aanxxej HamilhaamaaH jibrhw wajecAw meHaaOijr lajlaaH daeraek xxaOar bejn-Hahomotajim Aaxxaer Oal-gan Hamaelaek wkaxdijm Oal-HaaOijr saabijb wajelkw daeraek HaaOaraabaaH׃
52.8 wajirdpw hejl-kaxdijm Aaharej Hamaelaek wajaxijgw Aaet-cidqijaaHw bOarbot jrehow wkaal-hejlow naapocw meOaalaajw׃
52.9 wajitpxw Aaet-Hamaelaek wajaOalw Aotow Aael-maelaek baabael riblaataaH bAaeraec hamaat wajdaber Aitow mixxpaaTijm׃
52.10 wajixxhaT maelaek-baabael Aaet-bnej cidqijaaHw lOejnaajw wgam Aaet-kaal-xaarej jHwdaaH xxaahaT briblaataaH׃
52.11 wAaet-Oejnej cidqijaaHw Oiwer wajaAasreHw banhuxxtajim wajbiAeHw maelaek-baabael baabaelaaH wajitneHw [bbejt- k] (bejt-Hapqudot q) Oad-jowm mowtow׃
52.12 wbahodaexx Hahamijxxij baeOaaxowr lahodaexx HijA xxnat txxaO-OaexreH xxaanaaH lamaelaek nbwkadraeAcar maelaek-baabael baaA nbwzarAadaan rab-Tabaahijm Oaamad lipnej maelaek-baabael bijrwxxaalaaim׃
52.13 wajixrop Aaet-bejt-jHwaaH wAaet-bejt Hamaelaek wAet kaal-baatej jrwxxaalaim wAaet-kaal-bejt Hagaadowl xaarap baaAexx׃
52.14 wAaet-kaal-homowt jrwxxaalaim saabijb naatcw kaal-hejl kaxdijm Aaxxaer Aaet-rab-Tabaahijm׃
52.15 wmidalowt HaaOaam wAaet-jaetaer HaaOaam HanixxAaarijm baaOijr wAaet-Hanoplijm Aaxxaer naaplw Aael-maelaek baabael wAet jaetaer HaaAaamown HaeglaaH nbwzarAadaan rab-Tabaahijm׃
52.16 wmidalowt HaaAaaraec HixxAijr nbwzarAadaan rab-Tabaahijm lkormijm wljogbijm׃
52.17 wAaet-Oamwdej Hanhoxxaet Aaxxaer lbejt-jHwaaH wAaet-Hamkonowt wAaet-jaam Hanhoxxaet Aaxxaer bbejt-jHwaaH xxibrw kaxdijm wajixAw Aaet-kaal-nhuxxtaam baabaelaaH׃
52.18 wAaet-Hasirowt wAaet-HajaaOijm wAaet-Hamzamrowt wAaet-Hamizraaqot wAaet-Hakapowt wAet kaal-klej Hanhoxxaet Aaxxaer-jxxaartw baaHaem laaqaahw׃
52.19 wAaet-Hasipijm wAaet-Hamahtowt wAaet-Hamizraaqowt wAaet-Hasijrowt wAaet-Hamnorowt wAaet-Hakapowt wAaet-Hamnaqijowt Aaxxaer zaaHaab zaaHaab waAaxxaer-kaesaep kaasaep laaqah rab-Tabaahijm׃
52.20 HaaOamwdijm xxnajim Hajaam Aaehaad wHabaaqaar xxnejm-Oaaxaar nhoxxaet Aaxxaer-tahat Hamkonowt Aaxxaer OaaxaaH Hamaelaek xxlomoH lbejt jHwaaH loA-HaajaaH mixxqaal linhuxxtaam kaal-Hakelijm HaaAelaeH׃
52.21 wHaaOamwdijm xxmonaeH OaexreH AamaaH [qowmaaH k] (qowmat q) HaaOamud HaaAaehaad whwT xxtejm-OaexreH AamaaH jsubaenw wOaabjow AarbaO AacbaaOowt naabwb׃
52.22 wkotaeraet Oaalaajw nhoxxaet wqowmat Hakotaeraet HaaAahat haamexx Aamowt wxbaakaaH wrimownijm Oal-Hakowtaeraet saabijb Hakol nhoxxaet wkaaAelaeH laOamwd Haxxenij wrimownijm׃
52.23 wajiHjw Haarimonijm tixxOijm wxxixxaaH rwhaaH kaal-Haarimownijm meAaaH Oal-HaxbaakaaH saabijb׃
52.24 wajiqah rab-Tabaahijm Aaet-xraajaaH koHen HaaroAxx wAaet-cpanjaaH koHen HamixxnaeH wAaet-xxloxxaet xxomrej Hasap׃
52.25 wmin-HaaOijr laaqah saarijs Aaehaad Aaxxaer-HaajaaH paaqijd Oal-Aanxxej HamilhaamaaH wxxibOaaH Aanaaxxijm meroAej pnej-Hamaelaek Aaxxaer nimcAw baaOijr wAet soper xar HacaabaaA HamacbiA Aaet-Oam HaaAaaraec wxxixxijm Aijxx meOam HaaAaaraec HanimcAijm btowk HaaOijr׃
52.26 wajiqah Aowtaam nbwzarAadaan rab-Tabaahijm wajolaek Aowtaam Aael-maelaek baabael riblaataaH׃
52.27 wajakaeH Aowtaam maelaek baabael wajmitem briblaaH bAaeraec hamaat wajigael jHwdaaH meOal Aadmaatow׃
52.28 zaeH HaaOaam Aaxxaer HaeglaaH nbwkadraeAcar bixxnat-xxaebaO jHwdijm xxloxxaet Aalaapijm wOaexrijm wxxloxxaaH׃
52.29 bixxnat xxmownaeH OaexreH linbwkadraeAcar mijrwxxaalaim naepaexx xxmonaeH meAowt xxloxxijm wxxnaajim׃
52.30 bixxnat xxaaloxx wOaexrijm linbwkadraeAcar HaeglaaH nbwzarAadaan rab-Tabaahijm jHwdijm naepaexx xxbaO meAowt AarbaaOijm wahamixxaaH kaal-naepaexx AarbaOat Aalaapijm wxxexx meAowt׃ p
52.31 wajHij bixxloxxijm waaxxaebaO xxaanaaH lgaalwt jHowjaakin maelaek-jHwdaaH bixxnejm Oaaxaar hodaexx bOaexrijm wahamixxaaH lahodaexx naaxaaA Aaewijl mrodak maelaek baabael bixxnat malkutow Aaet-roAxx jHowjaakijn maelaek-jHwdaaH wajoceA Aowtow mibejt [HaklijA k] (HaklwA׃ q)
52.32 wajdaber Aitow Tobowt wajiten Aaet-kisAow mimaOal lkiseA [mlaakijm k] (Hamlaakijm q) Aaxxaer Aitow bbaabael׃
52.33 wxxinaaH Aet bigdej kilAow wAaakal laehaem lpaanaajw taamijd kaal-jmej hajaaw׃
52.34 waAaruhaatow Aaruhat taamijd nitnaaH-low meAet maelaek-baabael dbar-jowm bjowmow Oad-jowm mowtow kol jmej hajaajw׃
52.1 בן־עשרים ואחת שנה צדקיהו במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו [חמיטל כ] (חמוטל ק) בת־ירמיהו מלבנה׃
52.2 ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר־עשה יהויקים׃
52.3 כי ׀ על־אף יהוה היתה בירושלם ויהודה עד־השליכו אותם מעל פניו וימרד צדקיהו במלך בבל׃
52.4 ויהי בשנה התשעית למלכו בחדש העשירי בעשור לחדש בא נבוכדראצר מלך־בבל הוא וכל־חילו על־ירושלם ויחנו עליה ויבנו עליה דיק סביב׃
52.5 ותבא העיר במצור עד עשתי עשרה שנה למלך צדקיהו׃
52.6 בחדש הרביעי בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא־היה לחם לעם הארץ׃
52.7 ותבקע העיר וכל־אנשי המלחמה יברחו ויצאו מהעיר לילה דרך שער בין־החמתים אשר על־גן המלך וכשדים על־העיר סביב וילכו דרך הערבה׃
52.8 וירדפו חיל־כשדים אחרי המלך וישיגו את־צדקיהו בערבת ירחו וכל־חילו נפצו מעליו׃
52.9 ויתפשו את־המלך ויעלו אתו אל־מלך בבל רבלתה בארץ חמת וידבר אתו משפטים׃
52.10 וישחט מלך־בבל את־בני צדקיהו לעיניו וגם את־כל־שרי יהודה שחט ברבלתה׃
52.11 ואת־עיני צדקיהו עור ויאסרהו בנחשתים ויבאהו מלך־בבל בבלה ויתנהו [בבית־ כ] (בית־הפקדת ק) עד־יום מותו׃
52.12 ובחדש החמישי בעשור לחדש היא שנת תשע־עשרה שנה למלך נבוכדראצר מלך־בבל בא נבוזראדן רב־טבחים עמד לפני מלך־בבל בירושלם׃
52.13 וישרף את־בית־יהוה ואת־בית המלך ואת כל־בתי ירושלם ואת־כל־בית הגדול שרף באש׃
52.14 ואת־כל־חמות ירושלם סביב נתצו כל־חיל כשדים אשר את־רב־טבחים׃
52.15 ומדלות העם ואת־יתר העם ׀ הנשארים בעיר ואת־הנפלים אשר נפלו אל־מלך בבל ואת יתר האמון הגלה נבוזראדן רב־טבחים׃
52.16 ומדלות הארץ השאיר נבוזראדן רב־טבחים לכרמים וליגבים׃
52.17 ואת־עמודי הנחשת אשר לבית־יהוה ואת־המכנות ואת־ים הנחשת אשר בבית־יהוה שברו כשדים וישאו את־כל־נחשתם בבלה׃
52.18 ואת־הסרות ואת־היעים ואת־המזמרות ואת־המזרקת ואת־הכפות ואת כל־כלי הנחשת אשר־ישרתו בהם לקחו׃
52.19 ואת־הספים ואת־המחתות ואת־המזרקות ואת־הסירות ואת־המנרות ואת־הכפות ואת־המנקיות אשר זהב זהב ואשר־כסף כסף לקח רב־טבחים׃
52.20 העמודים ׀ שנים הים אחד והבקר שנים־עשר נחשת אשר־תחת המכנות אשר עשה המלך שלמה לבית יהוה לא־היה משקל לנחשתם כל־הכלים האלה׃
52.21 והעמודים שמנה עשרה אמה [קומה כ] (קומת ק) העמד האחד וחוט שתים־עשרה אמה יסבנו ועביו ארבע אצבעות נבוב׃
52.22 וכתרת עליו נחשת וקומת הכתרת האחת חמש אמות ושבכה ורמונים על־הכותרת סביב הכל נחשת וכאלה לעמוד השני ורמונים׃
52.23 ויהיו הרמנים תשעים וששה רוחה כל־הרמונים מאה על־השבכה סביב׃
52.24 ויקח רב־טבחים את־שריה כהן הראש ואת־צפניה כהן המשנה ואת־שלשת שמרי הסף׃
52.25 ומן־העיר לקח סריס אחד אשר־היה פקיד ׀ על־אנשי המלחמה ושבעה אנשים מראי פני־המלך אשר נמצאו בעיר ואת ספר שר הצבא המצבא את־עם הארץ וששים איש מעם הארץ הנמצאים בתוך העיר׃
52.26 ויקח אותם נבוזראדן רב־טבחים וילך אותם אל־מלך בבל רבלתה׃
52.27 ויכה אותם מלך בבל וימתם ברבלה בארץ חמת ויגל יהודה מעל אדמתו׃
52.28 זה העם אשר הגלה נבוכדראצר בשנת־שבע יהודים שלשת אלפים ועשרים ושלשה׃
52.29 בשנת שמונה עשרה לנבוכדראצר מירושלם נפש שמנה מאות שלשים ושנים׃
52.30 בשנת שלש ועשרים לנבוכדראצר הגלה נבוזראדן רב־טבחים יהודים נפש שבע מאות ארבעים וחמשה כל־נפש ארבעת אלפים ושש מאות׃ פ
52.31 ויהי בשלשים ושבע שנה לגלות יהויכן מלך־יהודה בשנים עשר חדש בעשרים וחמשה לחדש נשא אויל מרדך מלך בבל בשנת מלכתו את־ראש יהויכין מלך־יהודה ויצא אותו מבית [הכליא כ] (הכלוא׃ ק)
52.32 וידבר אתו טבות ויתן את־כסאו ממעל לכסא [מלכים כ] (המלכים ק) אשר אתו בבבל׃
52.33 ושנה את בגדי כלאו ואכל לחם לפניו תמיד כל־ימי חיו׃
52.34 וארחתו ארחת תמיד נתנה־לו מאת מלך־בבל דבר־יום ביומו עד־יום מותו כל ימי חייו׃
52.1 bn-Oxrjm wAht xnH cdqjHw bmlkw wAht OxrH xnH mlk bjrwxlm wxm Amw [hmjTl k] (hmwTl q) bt-jrmjHw mlbnH׃
52.2 wjOx HrO bOjnj jHwH kkl Axr-OxH jHwjqjm׃
52.3 kj Ol-Ap jHwH HjtH bjrwxlm wjHwdH Od-Hxljkw Awtm mOl pnjw wjmrd cdqjHw bmlk bbl׃
52.4 wjHj bxnH HtxOjt lmlkw bhdx HOxjrj bOxwr lhdx bA nbwkdrAcr mlk-bbl HwA wkl-hjlw Ol-jrwxlm wjhnw OljH wjbnw OljH djq sbjb׃
52.5 wtbA HOjr bmcwr Od Oxtj OxrH xnH lmlk cdqjHw׃
52.6 bhdx HrbjOj btxOH lhdx wjhzq HrOb bOjr wlA-HjH lhm lOm HArc׃
52.7 wtbqO HOjr wkl-Anxj HmlhmH jbrhw wjcAw mHOjr ljlH drk xOr bjn-Hhmtjm Axr Ol-gn Hmlk wkxdjm Ol-HOjr sbjb wjlkw drk HOrbH׃
52.8 wjrdpw hjl-kxdjm Ahrj Hmlk wjxjgw At-cdqjHw bOrbt jrhw wkl-hjlw npcw mOljw׃
52.9 wjtpxw At-Hmlk wjOlw Atw Al-mlk bbl rbltH bArc hmt wjdbr Atw mxpTjm׃
52.10 wjxhT mlk-bbl At-bnj cdqjHw lOjnjw wgm At-kl-xrj jHwdH xhT brbltH׃
52.11 wAt-Ojnj cdqjHw Owr wjAsrHw bnhxtjm wjbAHw mlk-bbl bblH wjtnHw [bbjt- k] (bjt-Hpqdt q) Od-jwm mwtw׃
52.12 wbhdx Hhmjxj bOxwr lhdx HjA xnt txO-OxrH xnH lmlk nbwkdrAcr mlk-bbl bA nbwzrAdn rb-Tbhjm Omd lpnj mlk-bbl bjrwxlm׃
52.13 wjxrp At-bjt-jHwH wAt-bjt Hmlk wAt kl-btj jrwxlm wAt-kl-bjt Hgdwl xrp bAx׃
52.14 wAt-kl-hmwt jrwxlm sbjb ntcw kl-hjl kxdjm Axr At-rb-Tbhjm׃
52.15 wmdlwt HOm wAt-jtr HOm HnxArjm bOjr wAt-Hnpljm Axr nplw Al-mlk bbl wAt jtr HAmwn HglH nbwzrAdn rb-Tbhjm׃
52.16 wmdlwt HArc HxAjr nbwzrAdn rb-Tbhjm lkrmjm wljgbjm׃
52.17 wAt-Omwdj Hnhxt Axr lbjt-jHwH wAt-Hmknwt wAt-jm Hnhxt Axr bbjt-jHwH xbrw kxdjm wjxAw At-kl-nhxtm bblH׃
52.18 wAt-Hsrwt wAt-HjOjm wAt-Hmzmrwt wAt-Hmzrqt wAt-Hkpwt wAt kl-klj Hnhxt Axr-jxrtw bHm lqhw׃
52.19 wAt-Hspjm wAt-Hmhtwt wAt-Hmzrqwt wAt-Hsjrwt wAt-Hmnrwt wAt-Hkpwt wAt-Hmnqjwt Axr zHb zHb wAxr-ksp ksp lqh rb-Tbhjm׃
52.20 HOmwdjm xnjm Hjm Ahd wHbqr xnjm-Oxr nhxt Axr-tht Hmknwt Axr OxH Hmlk xlmH lbjt jHwH lA-HjH mxql lnhxtm kl-Hkljm HAlH׃
52.21 wHOmwdjm xmnH OxrH AmH [qwmH k] (qwmt q) HOmd HAhd whwT xtjm-OxrH AmH jsbnw wObjw ArbO AcbOwt nbwb׃
52.22 wktrt Oljw nhxt wqwmt Hktrt HAht hmx Amwt wxbkH wrmwnjm Ol-Hkwtrt sbjb Hkl nhxt wkAlH lOmwd Hxnj wrmwnjm׃
52.23 wjHjw Hrmnjm txOjm wxxH rwhH kl-Hrmwnjm mAH Ol-HxbkH sbjb׃
52.24 wjqh rb-Tbhjm At-xrjH kHn HrAx wAt-cpnjH kHn HmxnH wAt-xlxt xmrj Hsp׃
52.25 wmn-HOjr lqh srjs Ahd Axr-HjH pqjd Ol-Anxj HmlhmH wxbOH Anxjm mrAj pnj-Hmlk Axr nmcAw bOjr wAt spr xr HcbA HmcbA At-Om HArc wxxjm Ajx mOm HArc HnmcAjm btwk HOjr׃
52.26 wjqh Awtm nbwzrAdn rb-Tbhjm wjlk Awtm Al-mlk bbl rbltH׃
52.27 wjkH Awtm mlk bbl wjmtm brblH bArc hmt wjgl jHwdH mOl Admtw׃
52.28 zH HOm Axr HglH nbwkdrAcr bxnt-xbO jHwdjm xlxt Alpjm wOxrjm wxlxH׃
52.29 bxnt xmwnH OxrH lnbwkdrAcr mjrwxlm npx xmnH mAwt xlxjm wxnjm׃
52.30 bxnt xlx wOxrjm lnbwkdrAcr HglH nbwzrAdn rb-Tbhjm jHwdjm npx xbO mAwt ArbOjm whmxH kl-npx ArbOt Alpjm wxx mAwt׃ p
52.31 wjHj bxlxjm wxbO xnH lglwt jHwjkn mlk-jHwdH bxnjm Oxr hdx bOxrjm whmxH lhdx nxA Awjl mrdk mlk bbl bxnt mlktw At-rAx jHwjkjn mlk-jHwdH wjcA Awtw mbjt [HkljA k] (HklwA׃ q)
52.32 wjdbr Atw Tbwt wjtn At-ksAw mmOl lksA [mlkjm k] (Hmlkjm q) Axr Atw bbbl׃
52.33 wxnH At bgdj klAw wAkl lhm lpnjw tmjd kl-jmj hjw׃
52.34 wArhtw Arht tmjd ntnH-lw mAt mlk-bbl dbr-jwm bjwmw Od-jwm mwtw kl jmj hjjw׃
52.1 Filius viginti et unius anni erat Sedecias, cum regnare coepisset, et undecim annis regnavit in Ierusalem; et nomen matris eius Amital filia Ieremiae de Lobna.
52.2 Et fecit malum in oculis Domini iuxta omnia, quae fecerat Ioachim,
52.3 quoniam furor Domini erat in Ierusalem et in Iuda, usquequo proiceret eos a facie sua. Et recessit Sedecias a rege Babylonis.
52.4 Factum est autem in anno nono regni eius, in mense decimo decima mensis, venit Nabuchodonosor rex Babylonis, ipse et omnis exercitus eius, adversus Ierusalem; et obsederunt eam et aedificaverunt contra eam munitiones in circuitu.
52.5 Et fuit civitas obsessa usque ad undecimum annum regis Sedeciae.
52.6 Mense autem quarto, nona mensis, obtinuit fames in civitate, et non erant alimenta populo terrae.
52.7 Et dirupta est civitas, et omnes viri bellatores fugerunt exieruntque de civitate nocte per viam portae, quae est inter duos muros et ducit ad hortum regis, Chaldaeis obsidentibus urbem in gyro, et abierunt per viam, quae ducit in Arabam.
52.8 Persecutus est autem Chaldaeorum exercitus regem, et apprehenderunt Sedeciam in campestribus Iericho, et omnis comitatus eius diffugit ab eo.
52.9 Cumque comprehendissent regem, adduxerunt eum ad regem Babylonis in Rebla, quae est in terra Emath; et locutus est ad eum iudicia.
52.10 Et iugulavit rex Babylonis filios Sedeciae in oculis eius, sed et omnes principes Iudae occidit in Rebla;
52.11 et oculos Sedeciae eruit et vinxit eum compedibus et adduxit eum rex Babylonis in Babylonem et posuit eum in domo carceris usque ad diem mortis eius.
52.12 In mense autem quinto, decima mensis, ipse est annus nonus decimus Nabuchodonosor regis Babylonis, venit Nabuzardan princeps satellitum, qui stabat coram rege Babylonis, in Ierusalem.
52.13 Et incendit domum Domini et domum regis; et omnes domos Ierusalem et omnem domum magnam igni combussit;
52.14 et totum murum Ierusalem per circuitum destruxit cunctus exercitus Chaldaeorum, qui erat cum magistro satellitum.
52.15 De pauperibus autem populi et de reliquo vulgo, quod remanserat in civitate, et de perfugis, qui transfugerant ad regem Babylonis, et superfluos artificum transtulit Nabuzardan princeps satellitum.
52.16 De pauperibus vero terrae reliquit Nabuzardan princeps satellitum in vinitores et in agricolas.
52.17 Columnas quoque aereas, quae erant in domo Domini, et bases et mare aereum, quod erat in domo Domini, confregerunt Chaldaei et tulerunt omne aes eorum in Babylonem.
52.18 Et lebetes et vatilla et cultros et phialas et mortariola et omnia vasa aerea, quae in ministerio fuerant, tulerunt;
52.19 et pelves et thymiamateria et phialas et lebetes et candelabra et mortaria et cyathos, quotquot aurea aurea, et quotquot argentea argentea, tulit magister satellitum;
52.20 columnas duas et mare unum et vitulos duodecim aereos, qui erant subtus basi, quam fecerat rex Salomon domui Domini. Non erat pondus aeris omnium horum vasorum.
52.21 De columnis autem, decem et octo cubiti altitudinis erant in columna una, et funiculus duodecim cubitorum circuibat eam; porro grossitudo eius quattuor digitorum, et intrinsecus cava erat.
52.22 Et capitella super utramque aerea: altitudo capitelli unius quinque cubitorum, et retiacula et malogranata super capitellum in circuitu omnia aerea; similiter columnae secundae.
52.23 Et malogranata nonaginta sex dependentia; omnia malogranata centum super retiacula in circuitu.
52.24 Et tulit magister satellitum Saraiam sacerdotem primum et Sophoniam sacerdotem secundum et tres custodes vestibuli.
52.25 Et de civitate tulit eunuchum unum, qui erat praepositus super viros bellatores, et septem viros de his, qui videbant faciem regis, qui inventi sunt in civitate, et scribam principis militum, qui ex populo terrae probabat tirones, et sexaginta viros de populo terrae, qui inventi sunt in medio civitatis.
52.26 Tulit autem eos Nabuzardan magister satellitum et duxit eos ad regem Babylonis in Rebla;
52.27 et percussit eos rex Babylonis et interfecit eos in Rebla in terra Emath. Et translatus est Iuda de terra sua.
52.28 Iste est populus, quem transtulit Nabuchodonosor: in anno septimo, Iudaeos tria millia et viginti tres;
52.29 in anno octavo decimo Nabuchodonosor de Ierusalem animas octingentas triginta duas;
52.30 in anno vicesimo tertio Nabuchodonosor transtulit Nabuzardan magister satellitum animas Iudaeorum septingentas quadraginta quinque; omnes ergo animae quattuor milia sescentae.
52.31 Et factum est in tricesimo septimo anno transmigrationis Ioachin regis Iudae, duodecimo mense vicesima quinta mensis, elevavit Evilmerodach rex Babylonis, ipso anno regni sui, caput Ioachin regis Iudae; et eduxit eum de domo carceris.
52.32 Et locutus est cum eo bona et posuit thronum eius super thronos regum, qui erant secum in Babylone.
52.33 Et mutavit vestimenta carceris eius, et comedebat panem coram eo semper cunctis diebus vitae suae.
52.34 Et cibaria eius, cibaria perpetua dabantur ei a rege Babylonis statuta per singulos dies, usque ad diem mortis suae, cunctis diebus vitae eius.
